התלבטות בנושא המניות
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום שרון היקרה , קראתי כאן המון שאלות ותשובות שלך לפני שהחלטתי לכתוב. אספר קצת על עצמי אני בן 33 רווק בעל חברה גדולה ויציבה. יודע שאני בעל ocd בכל מיני דברים מגיל קטן כמו לגעת פעמיים בדברים לבדוק שנעלתי את הדלת וללבוש חולצה בסדר מסוים , אמא שלי גם עם cod ו2 האחיות שלי. מאז שגילתי את המניות שלי נמשכתי לנשים , לא חשבתי בחיים לצד השני. בגיל 19 בצבא הכרתי מישהי ואחרי זמן מה היא נפרדה ממני, מאוד נפגעתי ממנה וניסיתי להחזיר אותה אלי בכל מצב, ובכל זאת היא דחתה אותי, לאחר זמן מה התחיל לי מחשבות שאולי אני הומו (קשה לי ממש לכתוב את המילה הזה), הדחקתי את זה המון זמן והמשכתי כרגיל, עד שזה התפתח ממש לחרדות , לא יכלתי לנהוג לא יכלתי לצאת למפגשים עם חברים, הלכתי לפסיכיאטרית ורשמה לי ציפרלקס, מאז היה איזון, מאז הייתי במערכות יחסים אחת שלוש שנים אחת שנה וחצי ואחת שנה, ועוד המון בנות ששכבתי איתן ללא זוגיות במשך הזמן שהייתי רווק. אפשר לומר ששכחתי מזה שהיה לי את המחשבות האלה, והייתי בטוח במניות שלי. לפני קצת פחות משנה זה חזר בגדול, מאז אני לא מפסיק לבחון את עצמי . אני מדבר עם אנשים וחושב על איך אני מנשק אותו או מלטף אותו, ואני אגיד לך משהו שרון זה מרגיש שזה ממש אמיתי , שאני רוצה את זה. המשיכה לבנות ירדה ל0 , בנות שהייתי איתן בעבר ורק מהלסתכל עלייה וכבר לפנטז ולבצע , היום אני נגעל, לא נמשך . משהו השתנה בי באמת זה לא רק מחשבה. פעם היו מכירים לי בנות ומיד הייתי חוטף ההזדמנות, היום אני פשוט לא מסוגל, אני מרגיש כאילו לקחו לי את הגבריות. השאלה שלי היא האם ocd באמת יכול להרגיש כל כך אמיתי? האם ocd יכול להוריד משיכה שהייתה קיימת? התחלתי לא להתנגד לזה ולהגיד אוקי אני כזה וזהו , אבל עדיין לא מצליח לקבל את זה. אני באמת לא יודע מה אני כבר.
אני רוצה להוסיף , שהייתי לא מזמן אצל פסיכאטר מאוד מוערך וסיפרתי לו כל מה שעובר עלי , הוא אבחן שיש לי ocd ואמר שהכל בראש שלי. אבל בכל זאת ההרגשה הזאת לא נותנת לי מנוח, כל מקום שאני הולך אני בוחן את עצמי ואני לא מצליח לתפקד, כאילו אין טעם לחיים ואני עושה דברים ביום יום מתוך אילוץ , אין לי חשק לכלום.
שלום לך, כפי שכתבת, אתה יודע בדיוק ממה אתה סובל - לכן אין טעם שאתן לך "אישורים". אם אכתוב לך את מה שאתה רוצה לשמוע, זה יספק אותך ואולי ירגיע לזמן קצר ביותר, אבל זה יחזק את החרדות בטווח הארוך - ולכן אינני נוהגת לעשות זאת, כדי לא לגרום נזק. עובדה שהפסיכיאטר אמר לך זאת, וזה לא עזר בכלל. אני ממליצה בחום לא לבחון את עצמך מול גברים/נשים, ולהשתדל לא לעסוק בזה בשום צורה שהיא. זה יותר אפקטיבי מאשר להגיד לעצמך משפט כמו "אני כזה וזהו", זה יותר בכיוון של "המחשבה שם, ואני לא מתעסק בזה וזהו". כמובן שאם קשה לך ליישם זאת, מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שייתן לך את הכלים המדויקים להתמודדות - כי בהחלט יש מה לעשות מעבר לתרופות. בברכה,