טורדנות כפייתית משולבת בהיפוכונדריה

היי ,אני בן 33 . בעל תואר ראשון, עובד כאנליסט ושוכר דירה לבד. רווק והיו לי הרבה קשרים. הכל נשמע טוב ויפה אבל לצערי לאחרונה ובעיקר מאז שאני גר לבד אני מרגיש שאני מפתח הפרעה נפשית שמשפיעה עליי על חיי היום יום וגוזלת ממני המון זמן יקר במקום להשקיע בדברים לקדם את עצמי אני עוסק כל יום במחשבות על מקרים שקרו לי כמה למה ואיך. תמיד הייתי היפכונדר בצעירותי עוד מגיל צעיר 22 בעיקר לגבי מחלות מין וכזה שעושה בדיקות אחרי כמעט כל מגע מיני לא מוגן, אבל זה ממזמן כבר לא הבעיה. מאז שאני גר לבד התחלתי לפתח חרדה מחומרי ניקוי למשל, למשל הייתי מנקה את המקלחון ואז אוכל סרטים שלא שטפתי טוב או שנגעתי בידית עם הידיים עם החומר ואז נגעתי שוב ואז ככה ואז ככה ממש מחשב תהליכים בראש מה עשיתי ואיך ורק אחרי שמגיעה לאיזשהי מחשבה שיכולה להרגיע אותי אני נרגע לפעמים זה לוקח יום או יומיים או שמחליפה את זה חרדה אחרת שפתאום מגמדת את הקודמת. אם האוטו היה במוסך אני לא יירגע עד שאעבור על כל חלק וחלק עם מגבונים שלא יישארו בטעות חומרים כימיים מהמוסכניק וגם את המושב נהג אשים עליו ניילון לפני שאכניס אותו . אבא שלי הביא לי אוכל בשקיות אז חושב את התהליך אם הוא שם את השקיות על רצפת הרכב שכמובן דורכות שם רגליים של אנשים עם חומרים מזהמים ואז זה נכנס למקרר שלי אז חייב להחליף את השקיות אבל מנגד המחשבות שמרגיעות אותי זה לחשוב מנגד שאנשים יושבים על דשא ופיקניק והכל טוב או שכל האנשים מכניסים את האוטו למוסך ולא רק אני וזה פשוט מחשבות שאני עם עצמי נלחם עם עצמי כדי לא לגרום לי להכנס לחרדות מיותרות. נתתי פה 2-3 דוגמאות, אבל תאמיני לי שיש עוד מאות. אבל אני כל פעם שעובר איזה משהו מפחיד ואני חרד אליו אז אני פתאום חושב שאני חסין וכל מה שעברתי לפני היה סתם שטויות אבל זה תמיד ככה וכל פעם משהו אחר מחליף . אני מבין שאני אף פעם לא יהיה חסין כבר כי תמיד יבוא משהו יותרג גרוע או שישכיח לי את הקודם. זה כבר מפריע לי בתת מודע וזה מחמיררר ליי ממש אני משתף חברים כבר ולפעמים צוחק איתם על זה אבל זה סתם למראית עין אני בפנים באמת סובל והמוח שלי כבר עייףףף עייףף ממחשבות . כדי להרגיע את עצמי כל פעם מחרדה אני נכנס לפתקים בטלפון ורושם לעצמי אוקיי ממה אתה חרד? ויורד ממש לרזולוציות של המקרה הספציפי כדי לנסות לשכנע את עצמי שכלום לא קרה. למשל היייתי אצל מישהי והתקלחתי והיא בינתיים ניקתה את השירותים עם סנו 00 ואז נתנה לי מגבת עכשיו אני יודע שהיא לא נגעה בחומר ישירות כי זה היה עם מברשת אבל המוח שלי אומר שאולי רסיסים השפריצו עליה ואז נגעה לי במגבת ואז ניגבתי את הגוף ואז נגע בי חומר מסוכן. הגעתי הביתה התקלחתי שוב כל הבגדים לכביסה ואפילו שטפתי את הנעליים כי חשבתי שאולי דרכתי על שאריות מים עם החומר. דרך הפעולה שלי היא להגיד לעצמי אוקיי עבר כבר יום והכל בסדר איתך לא קרה שום דבר אבל תמיד יש את המחשבה שאולי יש שאריות איפשהו שלא הצלחתי להגיע אליהם למשל נגעתי במפתחות של האוטו ובאייפון ובהגה ובזה ובזה ודיייי המוח שלי נגמררר מחישוב התהליכים האינסופיים האלהה!!! לא הייתי ככה פעם!! חח הייתי אדם נורמלי! אני עדיין נורמלי!! אני פשוט מרגיש שאני חכם מדי וחושב מדי על כל סיטואציה אבל זה חכמה שהיא כבר טיפשות!טוב, נראלי שהבנת. סליחה על החפירה. אגב זה ocd? או סתם שריטה?