מחשבה אובדנית פחד מזה או רצון אמיתי
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלישי פעמיים כי טוב בוקר טוב לפורום היקר שמי כפיר בן 25 אתמול הלכתי לחדר של אמא שלי וסיפרתי לה שיש לי מחשבה או ספק לגבי נושא מסוים שנורא מלחיץ אותי ואמרתי לה שעדיף למות מאשר לגלות שמה שאני חושב זה מה שנכון ואז יצאתי לה מהחדר והלכתי לישון קמתי לבוקר מלא חרדות התעוררתי ביקיצה מוקדמת בחמש בבוקר והמחשבה הקודמת נעלמה לי ונכנסה מחשבה אחרת שהיא פחד מלרצות להתאבד העניין הוא שאני לא יודע אם אני רוצה להתאבד או שאני רק מפחד מלהגיע לרמת סבל שתגרום לי לעשות את הצעד הזה וזה כאמור נורא מבלבל אותי ומפחיד אותי אני מוצא את עצמי באמצע נהיגה מפחד לעשות צעד ולהתאבד יש רגעים שאני מרגיש שאני סובל יותר מדי ממחשבות ורוצה אבל מהצד השני אין לי אומץ לעשות את זה ומעולם לא ניסיתי הדבר היחידי שאני רוצה זה לצאת מכל הפחד שנכנסתי אליו לשאלה זאת כאמור אני רוצה לשאול דוקטור איך אני מבחין בין רצון להתאבד לבין פחד מלרצות להתאבד, כאמור איך מזהים מחשבה אובדנית או פחד ממחשבה אובדנית?
היי כפיר, אם היית יודע לגבי כל מחשבה אם היא באמת מחשבה אובדנית או טורדנית, לא היה לך OCD... במילים אחרות, OCD הוא "מחלת הספק" - לא משנה כמה הסברים תקבל לגבי איך להבדיל, לא תוכל לדעת זאת בוודאות, מאחר שהספק תמיד יקנן בך. זו הסיבה ש"אישורים" לגבי טבען של מחשבות אינם יעילים, ואף מזינים את ההפרעה שתמיד רוצה עוד ועוד אישורים. לכן, הדבר הנכון לעשות הוא להמשיך כרגיל ולא לנסות להתעמק במחשבות האלה ולהבין את פשרן. אני מבינה שזה מפחיד, אבל חייבים "לקחת את הסיכון" ולהמשיך את היום כאילו המחשבה לא קיימת, כי רק כך יש סיכוי להחלים מזה. בברכה,
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
