אובססיה עקב חרדות מתמשכות ותופעות

בשל חרדה משולבת עם דיכאון, אשר לא סייעו לה תרופות ממשפחת ה-SSRI ו-SNRI ניתן לי לצד התרופה לוסטרל, וולבוטרין XR. תוספת הוולבוטרין טיפלה היטב בדיכאון, העניקה כוחות ומוטיבציה לעשייה. יחד עם זאת נראה כי מצד שני החמירה תסמיני חרדה באופן יום-יומי בלתי נסבל. היות וכך הפסיכיאטר הוסיף כדורי סרוקוול במינון 100 מ"ג בלילה. עשיתי בדיקת ECG ויצא שמתקיימת הארכת מקטע QT לאחר שילוב של הסרוקוול מה גם שאיני מוצא בו יעילות וודאי לא משמעותית. נכנסתי ללופ של אובססיה של כתיבת שאלות בפורום קרדיולוגיה, פסיכיאטריה על נתוני בדיקת ה-ECG והאם להפסיק את התרופה. לא מצליח שלא לעסוק בזה. אני מרגיש שרופאת המשפחה מקלה ראש היות ויודעת שאני חרדתי לכן היא אומרת שזה גבולי ולא משמעותי וצריך להמשיך מעקב מידי פעם. אני לא מרגיש שאני סומך עליה ולא על הפסיכיאטר שבכלל לא אמר לי שתיתכן תופעה כזו עקב שילוב התרופות לכן אני יורה לכל הכיוונים וגם בעקבות כך, הדאגנות הכללית עולה משמעותית. איך אני יכול לצאת מזה? אני טיפוס שזקוק לוודאות דהיינו כן או לא, שחור או לבן. התחומים האפורים גורמים לי לחוסר שקט. יש לי אולי טיפים עבורי כיצד לצאת מהמצב אליו נקלעתי?

הרבה תודה. משפט אחד חכם שעשה לי סדר בראש. מודה לך מקרב הלב.