המשך החלטות לגבי טיפול בתרופת

היי, אני "מרשה לעצמי" לשאול עוד שאלה ברשותך: אני מטופל שנים רבות אצל פסיכיאטר בשל הפרעת חרדה מוכללת GAD. נוסו מגוון רחב של תרופות ושילובים עד שנמצא שילוב שאיכשהו עוזר. המצב הוא כזה שנגזר עליי להמשיך לקחת את התרופות הבאות דרך קבע: לוסטרל- נוגדת חרדה ע"י עיכןב סרוטונין. קלונקס 2 מ"ג- ניתן לאחר התפרצות התקפי פאניקה בשנת 2012 אי אפשר להפסיקו או להפחית מינון כי יחזרו התקפי פאניקה וכל ירידה במינון תחמיר חרדה. וולבוטרין- נותן מוטיבציה ע"י הגברת דופמין ומאזן את התחושה הדיכאונית שגורם הקלונקס בשימוש ממושך. סרוקוול- להרגעה מהעוררות של הוולבוטרין. מתקשה לקבל את זה שאני אצטרך לקחת 4 סוגי כדורים "רק" לאיזון חלקי של הפרעת חרדה. כל פעם שאני הולך לקנות את הכדורים אני חוטף דיכאון ותיסכול מדוע אני צריך כ"כ הרבה כדורים. שאלתי את הפסיכיאטר והוא אמר שאני לא אמור לחשוב על כמות הכדורים אלא רק להמשיך לקחת אותם. לי זה קשה מאוד לחיות בתחום "האפור" שהרי אני טיפוס של שחור או לבן. אם היה מדובר בכדור אחד או שניים ניחא, אבל 4 כדורים ביממה ?! סיוט... הפסיכיאטר המטפל טוען שפסיכיאטר אחר (כמו פסיכיאטרית בקופת חולים נניח) לא תוכל למצוא כדור אחד או שניים שיעשו את העבודה כי מדובר אצלי בהפרעות חרדה משולבות עם קצת דיכאון וקצת אובססיה ולכן אינו ממליץ על צעד כזה שלא "לשחק" עם התרופות כיון שפסיכיאטרים אחרים אינם מכירים אותי. מה דעתך לגבי פניה בכל זאת ליועץ פסיכיאטר אחר או שבאמת עדיף לחיות לפחות בשנתיים הקרובות בלי לעסוק בכלל בכך שאני לוקח כדורים ורק לאחר מכן "לחשב מסלול מחדש" לגבי התרופות בין אם אצל הפסיכיאטר הנוכחי או אצל אחר/ת שאינו/ה מכיר/ה אותי?