טורדנות מחשבתית עקב טיפול בכדורים

יש לי מחשבות מטרידות מכך שאני לוקח מספר כדורים ביום (2 בבוקר ו-2 בלילה). אני אוהב ומחפש לחיות עם פתרונות שנראים בעיניי סבירים ושאני יכול להכיל אותם. במקום להתאים לי טיפול מנסים להוסיף עוד כדור ועוד כדור כדי לאזן את השפעות הלוואי של הכדור הקודם. זה לא מוצא חן בעיניי ואני לא מצליח לחיות עם זה בשלום. דיברתי עם הפסיכיאטר והוא מתעקש שאם אוריד את אחת התרופות זה יגרום להחמרה. שנים לקחתי ויאפקס 150 מג בבוקר וקלונקס 2 מג בלילה. שניהם במירשם וסיבסוד קופת חולים היה לי נוח להצטייד, לרכוש. בניסיון לשפר עוד את מצבי הוסיפו וולבוטרין וכיון שגרם לעוררות במקום להפסיקו הוסיפו סרוקוואל. באופן כללי אני לא מרגיש שיש הצדקה לקחת 4 תרופות היות והמצב לא יותר טוב מאשר לקחתי רק 2 תרופות. גם המלצתו לטיפול קבוע בקלונקס 2 מ"ג נראית לי שלא לטובת בריאותי. מבחינתו זה הטיפול ואין אחר ולכן הוא נתן לי מירשם קבוע למשך שנה ואמר שאין צורך להגיע אלא פעם בשנה לחדש מירשם. אני שוקל בכבוד ראש לשמוע דעה נוספת של פסיכיאטרית בקופת חולים אך חושש שהיא תיפעל "לפי הספר" כי איננה מכירה אותי או את התגובות השונות שלי לתרופות ותנסה איתי שוב SSRI, אחר כך SNRI מרגיש כלוא עם מועקה נפשית גדולה ושוקל לפעול על דעת עצמי מתוך היכרותי ותחושותיי הפנימיות ולקחת רק את הקלונקס בלילה וכדור SSRI או SNRI בבוקר עם זה אני יכול לחיות פנימית בשלום עם עצמי. קשה לי שהפסיכיאטר כל פעם שהולכים צעד קדימה אינו מאפשר לי ללכת צעד אחורה גם כאשר אני מתאר שאין תועלת משמעותית עם הוספת הכדור. מה נכון לעשות כדי למצוא את האיזון המתאים לי הן לאיזון הנפשי נגד הפרעת חרדה והן לאיזון בהרגשתי הפנימית עם טיפול תרופתי שנראה לי כסביר עבורי מבחינת יכולת ההתמדה, תהליך ההצטיידות, הכנת קופסאות כדורים שבועית וכו'. איך מאזנים את התמונה בכללותה גם בהתחשב בנוחיות שלי? סליחה על אריכות הדברים.

היה לי את אותה דילמה כמו שלך ועד שמצאו לי את התרופה הכל כך טובה אמרתי מה אני ישתה 4 כדורים ובסוף עזבתי כשרציתי לחזור כבר התרופה לא השפיעה עלי לצערי שיהיה גם עשר כדורים זה לא משנה בספו של דבר זה משהו שבא לעזור לך אל תעשה את הטעות שעשיתי