מחשבות טורדניות שמקשות עלי

אני כל הזמן חש תחושה של הרגשה מאז שעברתי איזה משבר קשוח שאני לא מצליח להתגבר על האוסידי שלי בדרך כלל הוא מתאפיין במחשבות רצון לדעת את העתיד מה יקרה אם אגיע למקום כזה וכזה ישר מדמיין איך הדבר יראה ואז ישר המוח שלי מחליט אה לא טוב אל תלך לשם אני ממש היקפתי את עצמי בחומות אתן כמה דוגמאות שתביני אותי למשל אני רואה אנשים מצליחים סתם כאלה שהיו איתי בשכבה אני אומר אין הם יותר טובים ממני כל מי שמסביבי מבחינתי יותר טוב ממני כי אני לא עושה כרגע כלום ממש אני אהוב מאוד בחוץ וגם נראה באמת טוב אבל גם בחורות אני ישר אומר הם חושבים עליי ככה וככה וזהו לא ניגש וזה מגשים את עצמו באמת אני מרגיש שהרחקתי את עצמי מכל דבר אפשרי וגם האובססיות על המראה החיצוני אני מסתפר אצל שלוש ספרים אומר זה עשה לי יותר טוב מהקודם לא זה יותר טוב מתיש את עצמי אני יודע מבין שאני נופל לתחבולה אבל אין לי מה לעשות מולה קראתי היום שאת ממליצה לאנשים פשוט ל לתת להראות שהמחשבה הזאת לא מסוכנת באמת ולהעביר את זה הלאה אבל זה קשה נראה לי שזה באמת לא משהו שאני יצליח להתגבר עליו ואני מאוכזב כל כך שאני ארוחת שישי כולי חרד ולבית כנסת לא יורד ואני רוצה סך הכל לא להיות עבד אבל גם שטני ריצה להתחיל טיפול ישר המחשבה הקובעת שזה לא ואני מקשיב לה כי בוא נגיד ששמתי את עצמי במצה שהקשבתי לעצמי שהבאתי את עצמי לאבדון אני לא סומך על עצמי וכנראה שהיא לא סומכת עלי ואני מבין אותה כתבתי באמת את זה קצת מבולגן אין םה באמת שאלה שנשאלת רק שאת מבינה אותי ושזה כאילו מה אפשר לעשות עם זה איך להקל על הסבל ולתת איזה תקווה