מודעות יתר עד כדי כך שהכל מוזר לי לפעמים
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
אני ביום יום שלי מאד בטוב, מאד ערנית לסביבה ומאד ערנית כלפי הרגשות שלי ומה שאני מרגישה, ובכל זאת תמיד מתעורר אצלי תחושה או קול פנימי שנותן לי הרגשה שמשהו אצלי מודחק ושאני אוטוטו אכנס ללופ דיכאוני או מצב רגשי שלא אוכל לצאת ממנו… לא ברור לי מניין זה מגיע כי על פניו הכל בסדר איתי, באמת. אני מאד מודעת ואפילו מודעת יותר מדי למה שאני עוברת… כאילו מוזר לי לפעמים שהכל בסדר, ברמה כזו אני לא יודעת אם הצלחתי לתאר את מה שאני חווה בצורה מובנת.. גם לגבי תפילות - כשאני מתפללת לבורא עולם אני מרגישה פספוס שאולי לא התפללתי כמו שצריך או שלא עשיתי או אמרתי מה שצריך כדי שהבקשות שלי יתממשו ויתקיימו.. וזה יכול נורא לתסכל אותי. אשמח לעזרה או תשובה ממך תודה
היי גל, מחשבות טורדניות מקבלות נפח וחשיבות אם עוסקים בהן יתר על המידה. אין טעם להתעכב על כל מחשבה, ובוודאי לא לשנות את התנהגותך עקב מחשבה כזו או אחרת (כלומר לעשות "טקסים" או להימנע מכל מיני סיטואציות). אם את מרגישה שהמחשבות הללו מפריעות לך לתפקד באופן משמעותי, את יכולה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת לטפל בבעיה בצורה מקצועית ויסודית יותר. בברכה,
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
