מחשבה טורדנית ואינטואצייה לגביי רוכביי אופניים
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי רוכביי אופניים "שתקועות לי בראש". אני יושב נגיד בספסל ציבורי בפארק או במידרחוב ורואה כל מיני רוכביי אופניים. יש כאלה רוכביי אופניים שנוסעים לאט ולכן גורמים לי לתחושה "קצת מרגיעה" ואני מרגיש "פחות מוטרד" מאפשרות של "אנטיפתיות" כלפיי או כלפיי עובריים אורח ויש כאלה שנוסעים מהר ולכן גורמים לי לתחושה "מלחיצה" ואני מרגיש "מוטרד" "ולא רגוע" כי עולות לי בראש מחשבות שליליות כגון:רוכב או רוכבת אופניים מסוג זה יכולים "להיתקל" בעובריי אורח כי הם יותר "אנטיפתים" כלפיי הסביבה וכאילו "סולדים" מעובריי אורח ויכולים פתאום "לצוץ" מכל פינה ולהיתקל בי ואפילו יכולים לקלל אותי ולהגיד לי "זוז מהדרך". אני הרבה פעמיים "נוטה" להיתמקד בפנים שלהם או שלהן בשביל לזהות "פוזיטיביות" או "נגטיביות" לפי האינטואיציה שלי ולסווג אותם או אותן "לקבוצה החיובית" או "השלילית" של רוכביי אופניים. אני יודע שזה נשמע קצת מוזר אבל יש לי מחשבות טורדניות כאלה. מה את חושבת על מחשבה טורדנית כזאת? מה את חושבת על "סווג" או "חלוקה" שמיסתמכת על התמקדות בהבעות פנים "ומסקנות מיידיות" לפי האינטואיציה? תודה על תשובתך
שלום לך, המחשבה לגבי אנשים אחרים לא רלוונטית לחיים שלך, מאחר שמה שיעשו או לא יעשו אינו תלוי בך - כלומר, אין לך שום שליטה על זה. לכן אין טעם לבחון את האנשים ברחוב, אינך יכול באמת "להיזהר" מאף אחד מהם, וזה יוצר לך סתם עיסוק מיותר. עדיף להיות בגישה של "מה שיקרה יקרה". בברכה, בברכה,
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
