קושי להפרד ממטפל. אובססיה?

שלום לך, קושי להיפרד ממטפל הוא דבר טבעי מאוד ואינו אובססיה, מאחר שאינו כולל מחשבות טורדניות לא הגיוניות. עצם ההיקשרות אליו מאוד הגיוני, מאחר שבקשר טיפולי קיימת אינטימיות רגשית. את נפתחת בפניו וסיפרת לו דברים מאוד אישיים, והוא קיבל והכיל אותך ואולי גם עזר לך להשתנות, וזה מאוד משמעותי. פרידה ממישהו חשוב בחייך היא אף פעם לא קלה. אינני יודעת אם דיברת איתו על הקושי ואם עשיתם את תהליך הפרידה והסיום כמו שצריך, בכל מקרה מומלץ היה לעשות כך. אם הוא השאיר לך את האופציה להיות איתו בקשר, צריך להגדיר איזה מין קשר זה ואת גבולות הקשר. לי נראה הגיוני שיחת טלפון פעם בתקופה להתעדכנות, או מייל. לא בריא שיהיה יותר מכך. אינני יודעת למה את מתכוונת ב"הפך לאדם פרטי" ו"יעשה משהו עם הלימודים שלו". בשבילך הוא תמיד צריך להישאר מטפל (או מטפל לשעבר), ואני מקווה שגם הוא מסכים עם זה. בנוסף, בדרך כלל לא נהוג להמשיך טיפול במסגרת אחרת עם מי שטופלת אצלו במסגרת סטאז', מלבד במקרים חריגים. מאחר שכבר נפרדת ממנו, תצטרכי כנראה להתמודד עם ההשפעות שלאחר הפרידה מול עצמך. את יכולה לכתוב לו מכתב המפרט את רגשותייך לאחר הפרידה, את הקושי שלך ועד כמה הוא היה משמעותי בשבילך. את יכלה לכתוב את המכתב לעצמך או לשלוח לו, בכל מקרה יש בכך אקט של שחרור. אני בטוחה שעם הזמן זה יילך וייעשה קל יותר! בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com