מחשבות טורדניות בנוגע לתרופות

שלום. אני סובל מהפרעת חרדה כרונית כבר מגיל נעורים. כאשר המצב החמיר להתקפי חרדה קשים אז לראשונה פניתי לפסיכיאטר לקבלת טיפול רפואי. נוסו הרבה תרופות מקובלות ונמצא כי מצבי מושפע לטובה אחת ורק מקלונקס 2 מ"ב בלילה. השיפור אינו מוחלט אבל המשך הטיפול מונע לטענת הפסיכיאטר חזרה של התקפי חרדה ומאפשר יכולת תיפקוד כמו לעבוד במשרה מלאה בהתמדה ולנהל חיים תקינים. למרות הסבר הפסיכיאטר יש לי כל יום כל היום מחשבות מטרידות בנוגע לטיפול הקבוע בקלונקס 2 מ"ג כפי שממליץ הפסיכיאטר למרות ההיכרות העמוקה עם מצבי. אציין שפניתי לפסיכיאטר בכיר לצורך ייעוץ והיה ניסיון להפחית את מינון קלונקס בהדרגה צעד אשר גרם להתגברות חרדה קשה ואף דיכאון. הפסיכיאטר המטפל טעם טוען שאני לא מכור לקלונקס אלא זקוק לקלונקס כטיפול רפואי-אחזקתי למניעת החמרת חרדות. אני כל היום חושב על זה באופן טורדני, לא מסוגל להרפות מדאגנות ומחשש מנזקים עתידים מנטילה קלונקס במינון כזה שנים רבות שצפויה להיות נטילה קבועה עד "120". אני לא מצליח לעשות את הניתוק בין ההרגשה והחששות לבין העובדות שמראות שאני נזדקק לטיפול קבוע בקלונקס 2 מ"ג כדי שלא לסבול. אשמח לקבל טיפים איך ניתן להשלים פנימית עם המצב כך שהעיסוק המחשבתי סביב הנושא יפחת מאוד. פעם קראתי בפורום על כלל ה- 21 יום: אם במשך 21 יום נמנעים מביצוע הדחף לחקור ולשאול אז לאחר 21 יום הדחף לעסוק בנושא יורד משמעותית וכך גם המחשבות המטרידות עם המשך ההתמדה גם לאחר 21 יום שלא לחזור לנבור על הטיפול אלא פשוט לקבל שזה כדור שאני מוכרח לקחת בהוראת פסיכיאטר מומחה. אודה מאוד לעזרתך בניסיון להרגיע את החשיבה הטורדנית והדחף לעסוק סביב זה יום יום.