נסיעה לחו"ל
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי שרון, בקרוב אני נוסעת לחו"ל, ואני לא יודעת מה לעשות . המשפחה לא יודעת על מה שקורה. (הטקסים) הרבה מהטקסים שלי קשורים במיקום של דברים מסויימים בחדר, או עשייה של דבר מסויים במקום מסויים בבית. אני לא יודעת מה לעשות. המחשבה שלא אוכל לקיים את הטקסים מלחיצה אותי מאד. חשבתי אולי להביא חלק מהדברים שקשורים לטקסים לשם , ולנסות לעשות שם את הטקסים. הבעיה היא שאני אהיה גם במלון, וגם בבית פרטי עם המשפחה. בבית הפרטי אני אשן עם אחותי באותו החדר ובמלון נהיה כולם ביחד, וא' ההורים מאד יכעסו ולא יבינו למה סחבתי איתי דברים מהבית שמבחינתם אני לא צריכה ולא קשורים לדברים שמביאים לנסיעה בחול. וב' זה לא יהיה פרקטי. לא ממש תהיה לי פינה משלי, ולא ממש אוכל לעשות את הטקסים. אני חושבת שאחד הדברים שהכי מפחידים אותי זה שהם פשוט יתעצבנו עליי ולא יבינו את ההתנהגות שלי, וזה סתם יפריע לחופשה. אני ממש לא מרגישה מוכנה לספר להם , ולא ממש מביאה את זה כאופצייה לפתרון הבעיה כרגע. אני ממש אובדת עצות ואשמח אם יש לך עצות למה לעשות. תודה.
היי רונית, יצא לי לפגוש אנשים רבים, שלא היו מסוגלים לעשות את הטקסים מחוץ לבית ובחופשות, מאחר שרובם ככולם של הטקסים היו סביב הבית. במקרים כאלה, פחת הצורך לעשות את הטקסים כאשר היו בחופשה, ולמרבה הפלא, זה לא הפריע כלל ואף גרם לתחושת שחרור. עם החזרה הביתה, אצל חלק מהאנשים חוזרים הטקסים כרגיל, אולם אצל חלקם הטקסים אפילו פוחתים, מאחר שהם גילו כי הם מסוגלים לוותר עליהם. במילים אחרות, עצם השינוי גרם לשינוי בהרגל. לכן, זוהי הזדמנות מצוינת עבורך להיות משוחררת לתקופה מסוימת מהטקסים, ואולי גם להפחית אותם לאחר תקופה זו! בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
הבעיה היא שאני מפחדת שהדברים שאני לא רוצה שיקרו, שבגללם אני עושה את הטקסים , יקרו מאחר ואני לא עושה את הטקסים ואין לי את שגרת היום שלי בבית. בגלל זה גם קשה לי ללכת לישון אצל חברות , או שבאים לישון אצלי. וזה לא הפעם הראשונה שאני נוסעת לחול. אני בדרך כלל כל קיץ נוסעת. ואני לא זוכרת התמודדות שלי עם מצב כזה בנסיעות קודמות, ומאחר ואני לא זוכרת מתי כל העניין של הטקסים התחיל , אני מניחה שזה קרה כנראה מקיץ שעבר או משהו כזה, ככה שזה בעצם הפעם הראשונה שלי שאנימתמודדת עם מצב כזה.