ועוד שאלה בבקשה

אם אני מצליח ליישם את הכלים לבד, כלומר, לא לעשות קומפולסיות: כאמור: לא להימנע, לא לבקש אישורים, לא לעשות בדיקות, ולא להתווכח עם המחשבות.... כמובן שבמצב שלי אני חייב להמשיך עם תרופות במקביל כי הן נותנות לי יותר כוח לא לתת משמעות לדמיונות ומחשבות אלימות, ולהתרגל שהן פשוט שם... וכמובן לפני הכל, לקבל את מחלת הספק... האם בכל זאת היית ממליצה לעשות טיפול סיביטי של חשיפה ומניעת תגובה? כי התכנים מאוד מגעילים אותי, מפחידים, אז אני מתלבט. אני אומר כבר בראש שבסדר, ייתכן ואיבדתי אי פעם שליטה ועשיתי משהו מרוב ההצפה, גם אם אני מבין שמבחינה הגיונית אני אדם מוסרי ושדמיון או מחשבה לא יכולים לגרום לי לעשות משהו בניגוד לרצוני, והאוסידי הארור גורם לך לרגשות ותחושות כאילו אתה עומד לעשות משהו, או עשית. הוא משחק איתך ומתגרה בך... אז אולי אשחק את המשחק שלו... מה תייעצי לי בנוגע לטיפול. הרי תמצית ההחלמה מהאוסידי היא לא לעשות טקסים. ואני חושב שכבר הוצפתי מספיק לבד.

שרון תודה על המלצתך, כנראה שאת צודקת. התכנים כבר קצת פחות מפחידים, הספק של " מה אם אי פעם..... " מפחיד מאוד ואני צריך את הכלים להשלים איתו מחוסר ברירה.