דמיונות/ תמונות מנטליות/ אימג'ים
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
האם כל זה מילים נרדפות? שלום שרון, מאובחן שנים עם אוסידי. כתבתי פה לא מזמן ורציתי לעדכן אותך בהתקדמותי. בשבוע האחרון החלטתי יותר ויותר "לסכן" את עצמי על ידי התגרות באוסידי, אני נותן למחשבות להיות כמה שבא להן והן כבר לא גורמות לי לאותה החרדה מבחינת ההרגשה שלי, אני יוזם אותם עוד ועוד בכל הזדמנות במהלך היום וממשיך בשלי. אני יוצא אם צריך ומתפקד. מדובר בתכנים סוטים ומזוויעים שאין צורך לפרט.... אני מרגיש שאני מתחיל להתרגל לזה שזה בראש שלי ולא מתווכח איתם, גם אין לי כוח לזה, כי זה רק הביא אותי למצב קיצוני יותר. לרוב משתדל לוותר על המאבק ולא מבקש שום אישור. זה בא מתוך הבנה פשוטה שאמרתי לעצמי, גם ככה כבר עברו לך מיליוני מחשבות ודמיונות באותו תוכן, אז מה זה משנה אם תחשוב עוד מיליוני כאלה, הרי זה לא ישנה כלום, ואז התחלתי ליזום אותם. הדמיונות והתמונות קשות לי יותר, עם זאת אני יוזם מעט גם אותם, שהרי ברור לי איפשהו שדמיון ומחשבה מקורם במוח. אבל הדימיונות מרתיעים אותי מאוד כי הם נראים/ מרגישים אמיתיים כאילו פגעתי במישהו, זה מגעיל אותי. אני אמשיך לסכן את עצמי ככל שאוכל. אבל למרות זאת, הספק לא עוזב אותי, הוא כאילו תמיד ברקע, וזה מפיל אותי במהלך היום. ואני יודע למה- כי הפחד לא עוזב. מה תגידי, מה תייעצי?
היי דני, קודם כל, כל הכבוד על העשייה וההתקדמות בכוחות עצמך. זה לא מובן מאליו. אכן, דמיונות, תמונות ואימג'ים הם מושגים נרדפים וכן הם צורות שונות של חשיבה. כדי "לנצח" את ה- OCD יש צורך בקבלה מוחלטת, 24 שעות ביממה, של המחשבות והחרדה שעולה בעקבותיהן. אמירות פנימיות כמו: "לא אכפת לי לחשוב, לא אכפת לי לחוש את החרדה". גם אם היא חזקה מאוד, יש צורך לקבל אותה ולא לנסות לדחות את החוויה או להירתע. זה כולל גם את קבלת הספק. יש צורך להשלים עם העובדה שהספק תמיד יהיה שם, אי אפשר להסיר אותו וצריך ללמוד לקבל אותו ולחיות איתו. אפשר להשוות זאת לתחומים רבים בחיים בהם יש חוסר ודאות (למשל: כמה זמן נחיה), ואנחנו משלימים איתו. כלומר: אפשר לחיות עם חוסר הוודאות ולקבל אותו, וכדאי לוותר על אמירות כמו: "הוא בלתי נסבל" ו"אי אפשר לחיות איתו". בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון, את נתת לי הרבה כוח ליישם את הכלים האלה והחרדה הולכת ופוחתת, האוסידי הוא הרי מחלת הספק בתמציתו ועליי לחיות איתו כמו שאמרת.
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
