אוסידי קשה
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום שרון, כתבתי לך בעבר.... מאובחנת עם אוסידי קשה. מצליחה ליישם כלים התהגותיים והמצב השתפר אך לפעמים יש נסיגות. המחשבות והדימויים הם סביב פגיעה באחר, מישהו חסר אונים. לפעמים מרגישה חסרת פחד ומוכנה לקחת את "הסיכון". אתמול למשל שתיתי שתי בירות "בכיף", ותכל'ס זה כלום, אבל האוסידי גרם לי למחשבות מפחידות של מה אם איבדת שליטה כי שתית אלכוהול, מה אם עשית משהו? ואז האוסידי גורם לדימיונות כמו תסריטים שאתה עושה משהו מגעיל, למרות שאתה יודע שזה לא הגיוני. עכשיו מרגישה נסיגה, מפחדת שמא.... אני לא צריכה להימנע מדברים שאנשים נהנים מהם, כמו לשתות פעם ב... אבל המחשבות ממש הציפו אותי אתמול.... אני לא מבקשת אישור בדרך כלל אבל תעזרי לי להבין איך להתמודד עם זה?
* כאמור, מרגישה לפעמים חזקה יותר, מתמודדת ומשלימה עם האוסידי, לרוב מנסה לא להגיב לו, ופשוט לתת למחשבות להיות... ואפילו יוזמת מחשבות- "עכשיו אני בוחרת להפחיד את עצמי ולא רק האוסידי, מוכנה להסתכן ושיהיה מה שיהיה..." עם זאת אני מרגישה הרבה עצב, כאילו חלק ממני מת. איך להתמודד עם זה? *לפעמים בא לי לבכות אבל אני לא נותנת לעצמי, האם זה טוב? האם זה יחליש אותי? כמה חוסן נפשי אני יכולה להכיל... *בקרוב מתחילה סיביטי. יש לציין שאני מתפקדת טוב אבל האם זה הפרמטר למצב הנפשי? לדעתי,לא רק, נכון? *מעבר לאוסידי מסוג זה, יש לי גם את עניין ה"כל דבר צריך להיות במקום שלו", אחרת אני מרגישה בלבול ולחץ, ועוד בעלי הוא ההיפך- מפוזר, לא מסודר... אני רושמת משימות שלא אשכח ועושה וי, סדר. זה דווקא פחות מפריע לעומת מחשבות של פגיעה. אבל בעבודה זה יקשה עלי מאוד. מה דעתך, איך לעבוד על זה?
היי גילה, את צודקת כשאת אומרת שאינך צריכה להימנע מדברים שאנשים אחרים עושים באופן שגרתי, כמו שתיית אלכוהול מדי פעם. ראי זאת כ"תרגיל באיבוד שליטה". תרגילים כאלה עשויים רק להועיל לך בטווח הארוך, למרות שבטווח הקצר הם גורמים למצוקה גדולה. בכל פעם שתרשי לעצמך "לשחרר" ולאבד קצת שליטה, תעזרי לעצמך עוד קצת. את צריכה ללמד את עצמך ששליטה לא חייבת להיות בכל מחיר, ומותר להתיר קצת את הרסן. זהו אחד המפתחות להתגברות על OCD. בהחלט מותר להיות עצובה ולבכות. ל יקרה לך דבר, ואת מסוגלת להכיל הרבה יותר ממה שאת חושבת. ברגע שתביני את זה, גם יהיה לך הרבה יותר קל להכיל את רגשותייך. המחשבה ש"אני לא יכולה לסבול את זה" גורמת לרגשות להיראות בלתי ניתנים להכלה, וכאשר אנחנו משתמשים באמירה: "זה קשה, אבל אני יכולה להכיל את זה"- יכולת ההכלה שלנו משתפרת פלאים. התפקוד הוא לא המדד היחיד למצב הנפשי, אבל הוא אחד המדדים החשובים לחומרת ההפרעה. הצורך המוגזם בסדר וארגון מאפיין חלק מהסובלים מאובססיות, מאחר שגם הוא נובע מרצון מוגזם בשליטה. גם כאן, כדאי לחשוב איפה את יכולה "לשחרר" שליטה, כדי לחיות חיים רגועים ונינוחים יותר. למשל, להשאיר את החדר לא מסודר וללכת לישון כך; להשאיר את הטלפון בבית (או לכבות אותו לכמה שעות). עד מהרה תיווכחי לדעת שלא קרה דבר, והכל עומד על מקומו בשלום. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
