אובססיביות והתאהבות בבחור

אני גיי אם זה לא יהיה ברור:) הייתי במסיבה, והיה שם בחור שהוא יחסית מוכר פשוט נדלקתי עליו.. בסוף יצאתי לכיוון הבית ופתאום ראיתי את אותו בחור , ושאלתי אותו שאלה ספונטנית לגבי הכיוון לתחנת האוטובוס, ככה שאני לא יודע מה הוא חושב, אם בכלל... מהרגע שהוא התחיל לדבר, הרגשתי שאני מתאהב קשות, הוא כזה מתוק ונחמד... וכן, דווקא עליו אני לא רוצה לדבר... הבעיה היא אחרת, שזה מזכיר לי את תקופת התיכון שהתאהבתי באנשים שלא אהבו אותי בחזרה, באופן סדרתי, הייתי נמשך לאנשים שלא נמשכים אלי, כי הם היו סטרייטים ככל הניראה, וזה פגע בי, האי סימטריות הזאת... האכזבה, אחרי אכזבה, אחרי אכזבה, שגררה חוסר ביטחון, ודימוי גוף שלילי... נפגעתי מזה, וזה קורה שוב פעם... אני מגיע לאותו מצב, שאני מתאהב במישהו, ואני פשוט מרגיש כמו אותו ילד פגיע שהסתכל באובססיביות בתמונות של האנשים שהוא היה מטורף עליהם, חסר אונים ומיואש, כאילו כל עולמי תלוי בבחור הזה... התחשלתי עם הזמן, והיום אני יכול להגיד, שאולי זה ניראה לי מחדל עצום שהוא לא יאהב אותי בחזרה, ואני הכי מטורף עליו, אבל מנסיון העבר, רק עכשיו זה ניראה כל כך קשה, כשזה יעבור, זה יהיה הרבה פחות נורא ממש שזה ניראה עכשיו וכניראה יהיה מישהו אחר שאני אחשוב עליו... ובכל זאת, המחשבות עליו צצות מפעם לפעם, וזה מכניס אותי למוד של דאון, המחשבות שהוא לא רוצה אותי, ושאני לא מספיק טוב... (זה לא מפתיע אותי שזה מה שאני חושב, שזה כל מה שהיה לי בעבר, בלי להישמע אומלל)... איך אני יכול להעיף את המחשבות האלה מהראש? המחשבה שאני כל כך מטורף עליו, והוא לא אוהב אותי, וכמה זה נורא וכו'... תודה