מה עושים זה תחושה שיש לי מפקד בראש

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

21/11/2016 | 21:53 | מאת: יניב

שרון מה אפשר לעשות?? הocd ממש משחק איתי משחקים ומחליף לי מחשבות אלימות בהתאם למקום שאני נמצא בו. אפילו במקום של דוברי אנגלית הוא כופה עליי מחשבות טורדניות אלימות בשפה האנגלית!! כי אני דובר. כמה נורא זה. המחשבות האלימות עברו מהראש לאזור הגרון ויש דחף במוח להגיד אותם. אני לא מוכן להגיד בשום מקום את המחשבות האיומות האלה מבחינתי. זה ממש ברגע שאני לא שולט אני מרגיש כמו בפקודה מהמוח לאזור הפה ששם נשארת המחשבה האלימה ואני נאבק בפליטה שלה שלא ישמעו. זה סבל כפול ומכופל. שזה נשאר בראש אפשר מבחינתי לסבול ולהיאבק אבל כשזה עובר מלהישאר בראש לגזרת הפה ונותן לי ממש כאילו פקודה להגיד את המחשבה האלימה מילולית זה בלתי אפשרי מבחינתי. די.

לקריאה נוספת והעמקה

היי יניב, הניסיונות לעצור, כביכול, את הדחף לומר את הדברים האלימים והמפחידים, רק גורם למחשבות ולדחפים להתחזק יותר. לכן, בטיפול נהוג לעשות "דווקא" ולהיחשף למחשבה המפחידה, כלומר, כן לומר את המילים שאתה פוחד להגיד. זה הדבר היחיד שיכול לשחרר את המחשבה. אפשר קודם לנסות לומר את המילים כשאתה לבד, או תוך כדי שאתה מדמיין סיטואציה עם אנשים. בהמשך, עוברים לדרגת חשיפה גבוהה יותר ואומרים את המילים הקשות בשקט כשנמצאים בחברה. זה תרגיל לא קל, אבל הוא יעיל מאוד. השורה התחתונה היא לא להילחם בדחף, מאחר שזה רק מחמיר אותו. כדאי להשלים עם העובדה שאי אפשר פשוט "לקחת" את הדחף ממך, ולכן- "אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם". בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

23/11/2016 | 23:11 | מאת: יניב

שרון תודה רבה על התגובה היא עזרה לי מאוד כי כנראה הפעם הייתי יותר ממוקד לבעיה העיקרית שלי. עכשיו דבר נוסף - אני מבין את דבריך להגיד את המחשבה האלימה במקום ציבורי שיש אנשים. אבל הבעיה שלי שהמחשבה האלימה משתלטת עלי עם תוספת של שם של מישהו (זה לא משנה אם שמעתי רק את השם או שראיתי פעם אותו) וזה הרבה יותר נוראי בעיני כי אני צריך כפי שכתבתי להתמודד בתוך חלל הפה עם מצב כזה ואז בעצם אני חושב איזה אסון שמישהו שמע אותי אומר את הדבר הנוראי הזה ושמע שזה קשור אליו ומה הוא יעשה. דרך אגב, אני מבין אותך לגמרי שצריך ל"שחרר" את המחשבות הטורדניות האלימות אבל למה זה נופל אצלי במצב של חלל הגרון ורצון להגיד את זה בקול?? למה?? אני מבין אבל זה ממש ממש קשה לי להגיד את הדברים האלה שOCD משחק איתי ומלביש לי שמות על האמירות האלימות והקשות האלה שאני ממש ממש ממש לא רוצה להגיד אותם. לא מעוניין ואין לי בשום סיטואציה סיבה. לא רוצה שהOCD יכפה עליי להגיד את זה בחדר המדרגות ולא בחדר כושר ולא בטיסה ולא בשום אירוע אחר , שאולי אני גם מרגיש קצת לחוץ בגלל אלף ואחת סיבות, אבל אני ממש לא רוצה בכך. לפעמים ממש בא לי לבכות.

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית