מחשבות כואבות בקשר למחלה של אבא
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום שרון. אני גרה אצל הוריי אני לא יכולה כרגע לגור במקום אחר בגלל בעיה כספית ומבחינה אישית.אבא שלי מעל גיל 80 לא רואה בעין אחת ובבית חולים אתמול אמרו לו שיכול להיות שהוא הולך להתעוור.מאז אבא שלי עצבני משתולל בבית ומוציא בין היתר את הזעם עלי.אני מאוד רוצה לעזור לו אבל מצד שני קשה לי אני מרגישה כאובה בעקבות זה והמחשבות על זה לא מפסיקות לצאת לי מהראש.אני מאוד דואגת לאבא שלי ואני רוצה לחזור לחיות את חיי בשמחה למרות זאת.מה לעשות עם המחשבות הכאובות בקשר לזה? ואיך אני יכולה למרות זאת לחיות את חיי בשמחה? תודה.
אגב חוץ מזה חיי בסדר גמור,אשמח לקבל טיפ ללא טיפול כזה או אחר אני מאוד מודה לך.
בגלל המקרה שקורה לו אבא שלי מתפרץ אלי בכעסים וקשה לי שלא לענות לו הלב שלי פועם מעצבים וקשה לי לשלוט על עצמי ולא לענות לו אני מבינה את אבא שלי באיזה מצב הוא נמצא אבל הוא לוקח אותי בתור קורבן ואני לא יכולה שלא לענות לו.אשמח עם תוכלי לתת לי עצה מה לעשות באותו רגע כדי לא לענות לו ולהתמודד עם זה? תודה שרון.
היי לירון, הדאגה שלך לאביך מובנת וטבעית. עם זאת, רצוי שהנושא לא יפריע לך בתחומים אחרים בחיים, עם כל הדאגה והאהבה אליו. כל עוד את גרה בבית ההורים, זה כנראה מקשה עלייך לעשות את ההפרדה בין מצבו לבין החיים הפרטיים שלך. מה שאפשר לעשות הוא לנסות לפתח לעצמך כמה שיותר "חיים" מחוץ לבית, שאינם קשורים בבית ההורים: תעסוקה, מעגלים חברתיים, קשרים מחוץ למשפחה, תחביבים מחוץ לבית וכו'. כאשר אביך מתפרץ עלייך בכעס, את יכולה לקטוע את הסיטואציה וללכת למקום אחר- לחדר אחר, או לצאת אל מחוץ לבית. את יכולה לומר לו לפני כן שאת לא מתכוונת להישאר בסיטואציה ולספוג צעקות, ולכן את יוצאת להפסקה קצרה. את יכולה לחזור לסיטואציה כשאת רגועה ויכולה להגיב בצורה טובה יותר, ו/או כשאת חושבת שהוא נרגע ולא ימשיך לצעוק כשתחזרי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
