נראה שלי יש בעיה
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
לשרון שלום, זה התחיל לפני שנים רבות, כמעט 30 שנה! לאחר טרואמה קשה. בעלי שתמיד דאג לכל הניירת כמו, חשבונות , בנקים וכיוצא בזה, נפטר לפתע. נותרתי אלמנה צעירה עם ילדים קטנים. היה מאוד קשה. מאז כל מה שקשור בניירת, אני פשוט "בורחת" לא מתמודדת" או כל תיאור שתרצי יהיה מתאים. לא פעם אני מפסידה כל כך הרבה כסף, בגלל שאני לא פותחת דואר. התיסכול ותמיד הדיכאון בא אחריו. בכל שאר השטחים בחיים אני מתפקדת הייטב. הילדים בגרו, נישאו ברוך השם, יש לי נכדים . אבל הנושא הזה לא משתנה. גורם לי לחרדות קשות. מה ניתן לעשות ? תודה על התשובה
כפי שכתבתי, מאחר ואני לא מטפלת בניירת, אני לא מעיזה לזרוק כלום. יש לי ערמות של ניירת לסדר. [הצילו !]
היי אלוני, כמובן שצריך להתחיל לעשות, לפנות ולסדר את הניירת. אך זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע, מאחר שכפי שציינת, העניין גורם לך לחרדות קשות. להערכתי, מטפל התנהגותי קוגניטיבי יוכל לסייע לך מאוד. המטפל יוכל לעזור לך לפנות את הניירת, על ידי שימוש ב"מתרגל" או בבן משפחתך שיסייע לטיפול. בנוסף, הוא יעבוד איתך על המחשבות שגורמות לחרדה (מדוע, למעשה, את פוחדת לפנות את הניירת). פינוי הניירת ילווה כנראה בחרדה, אולם כחלק מהטיפול לומדים ש"זה בסדר לחוות חרדה", ושהעניין הכרחי כדי לשפר את המצב. חוויית החרדה היא בדרך כלל הדרגתית- קודם כל מפנים דברים קטנים, שגורמים לפחות חרדה, ולאחר מכן ממשיכים בהדרגה לחפצים מהותיים יותר. אם אין לך משאבים או רצון לפנות לטיפול, את יכולה לנסות ליישם את העקרונות שכתבתי ולהתחיל לטפל בניירת ולפנותה לאט ובהדרגה, בעזרת בני משפחה או חברים. בהצלחה!
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
