התנהגות כפייתית של נקיון

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

16/09/2011 | 13:20 | מאת: גדי

שלום רב! אני סובל מתקופה די ממושכת מכל מיני פחדים מנקיון אני לא יודע אם זה כל כך קשור לזה אבל יש לי תחושות חזקות שגורמות לי להתקלח הרבה פעמים ולהחליף בגדים שאני מפחד שהם נגעו במקום שלא נקי למרות שאני יודע בתוך תוכי שזה סתם דמיון אבל התחושה היא עוצמתית ויותר חזקה ממני ויש מצבים שאפילו זה גורם לי סלידה מכל מיני בגדים שאני לא אשתמש בהם גם אחרי כביסה ושאני יודע שזה נקי אני לא ישב בכל מיני מקומות שיכול להיות שיש שם לכלוך ואם אני ישב אז אני יחליף את אותם בגדים בקיצור זה נורא מציק לי וגם יש דברים שאני יכול לעשות את אותה פעולה כמה פעמים כגון רחיצת ידים וכדו'ויש לפעמים שאני יכול לזור על טקסט כמה פעמים כי נדמה לי שלא אמרתי בכלל זה נורא מפריע לי בתפקוד יום יומי עד כדי שזה פשוט מביא אותי לדכאון שלפעמים אין לי כח לעשות שום דבר.. ממה בדיוק אני סובל? האם זה סוג של קשור ל-ocd?ואיך זה ניתן לטיפול? ואיזה טיפול האם בדרך שיחות או טיפול תרופתי אשמח מאוד לקבל עזרה ותודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי גדי, ייתכן מאוד (ואני אומרת "ייתכן" מאחר שאני נמנעת מלעשות אבחון בצורה כזאת) שאתה אכן סובל מסוג של OCD. יש סוג של מחשבות טורדניות שקשור בניקיון, או יותר נכון בפחד מפני לכלוך/זיהום. פעמים רבות, הסובלים מ- OCD מדווחים על כמה סוגים של מחשבות טורדניות (למשל, כאלה הקשורות לניקיון, כאלה הקשורות לבדיקה, כאלה הקשורות לסימטריה וכו'). אין זה אומר שהם סובלים מכמה סוגים של OCD, אלא יותר מדויק לומר שהם סובלים מכמה סוגים של מחשבות טורדניות. הטיפול המומלץ ביותר הוא משולב: טיפול פסיכולוגי בשיטה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) ביחד עם טיפול תרופתי. אם חומרת ההפרעה היא קלה, ניתן להיעזר רק בטיפול CBT ללא תרופות. מטרת הטיפול הפסיכולוגי הוא לגרום לסובל מן ההפרעה להפסיק לפחד מן המחשבות שלו, ו"להעז" לחשוב אותן ללא ביצוע הפעולות הכפייתיות וללא ניסיון להימנע מהן בשום צורה. כמובן שהדבר יוביל לחרדה ו/או לרגשות שליליים אחרים שהמחשבות האלה גורמות. הרעיון הוא, שניתן להתמודד עם הרגשות האלה, ולהישאר איתם עד שהם יחלפו מעצמם- מה שיקרה בסופו של דבר (ועם הזמן יותר ויותר). אנשים רבים מביעים חשש שהחרדה לא תחלוף לעולם, וכן את המחשבה שאי אפשר להתמודד עם חרדה, שהיא מזיקה ושחייבים להימנע ממנה. מטפל ה- CBT מסביר ומדגים מדוע הדבר אינו נכון. הטיפול התרופתי הוא בדרך כלל בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRIs, והוא ניתן על ידי פסיכיאטר. התרופות הנפוצות ביותר בשימוש עבור הפרעה זו הן פבוקסיל וציפרלקס. מדובר בתרופות שנוטלים אותן לטווח ארוך, במינון גבוה יותר מאשר המינון שניתן לטיפול בדיכאון. פעולת התרופות מפחיתה חרדה לטווח הארוך, משפרת את מצב הרוח וכן מפחיתה את המחשבות הטורדניות. בדרך כלל הפעולה היא חלקית, ופעמים רבות החרדות חוזרות עם הפסקת השימוש בתרופה ללא טיפול פסיכולוגי. לכן, מומלץ מאוד לשלב בין השניים. בהצלחה!

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית