אגירה כפייתית
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
גאבא שלי אוגר כפייתי, לא מוכן לזרוק כלום, כל הבית והחדרים הם מחסן אחד גדול, יש תחושה חזקה של חוסר אונים ואי יכולת לשנות את המצב. זה מחלת נפש ? מה אפשר לעשות ? זה תורשתי ?(בינתיים אני לא כזה)
שלום לך, אגירה כפייתית היא הפרעה נפשית על הספקטרום האובססיבי, ואינה מחלת נפש. למעשה, בפסיכיאטריה של היום, המונח "מחלת נפש" אינו קיים. קיימות הפרעות נפשיות, כגון דיכאון, חרדה, הפרעות אובססיביות וכו', וכן קיימות מחלות מוח, שלהן הבסיס הנוירו- כימי מהווה את הגורם העיקרי: סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות, וחלק מסוגי הפרעות מצב הרוח כגון מאניה דיפרסיה. סוג נוסף של הפרעות הן הפרעות אישיות. בהחלט ניתן לפעול למען פתרון הבעיה. הטיפול המומלץ הוא התנהגותי קוגניטיבי (CBT). בטיפול מסוג זה, המטפל עוזר למטופל להיפטר מחפצים מיותרים, ולמעשה לסדר את ביתו לאט ובהדרגתיות. קיימים אפילו מטפלים שמשתמשים ב"עוזרים" או "מתרגלים", המגיעים לבית המטופל ועוזרים לו לסדר בפועל. בשיחות נבנית תוכנית של סידור הבית והיפטרות מחפצים, תוך כדי שימוש בטכניקות המעודדות את המטופל לעשות זאת: חשיבה איך ייראו החיים כשהבית יהיה מסודר, צילומים של לפני ואחרי וכו'. בנוסף, המטפל מסביר למטופל שבעת זריקת החפצים הוא יחווה חרדה, ושהחשיפה לחרדה אינה מזיקה ואף כדאית. כשהיא נעשית בתנאים מבוקרים ובצורה הדרגתית, ניתן לומר שהחשיפה לחרדה מחזקת נפשית ומלמדת את האדם להתמודד עם המצבים המפחידים. לגבי שאלתך השלישית, התיאוריה הרווחת היא, שיש פגיעות גנטית כללית להפרעות חרדה. כלומר, אם היו לך הפרעות חרדה במשפחה, יש סיכוי יותר גבוה שתפתח הפרעת חרדה (אגב, יכול להיות שמסוג אחר), אך הדבר תלוי בגורמים רבים נוספים. בהצלחה!