הפתרון למחלה הנוראית הזאת - ocd

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

08/03/2012 | 18:08 | מאת: נ נח נחמ נחמן מאומן

רציתי לשתף את הגולשים ואותך שרון בסיפור חיי וברפואה האמיתית שמצאתי: אני בן 38, סובל מגיל 14 לערך מ- ocd. כמובן, שעד לגיל די מתקדם (27-28) כלל לא ידעתי שזו מחלה והייתי בטוח שאני פשוט "מקולקל", כי ההפרעה שלי מבוססת על מחשבות טורדניות שחוזרות על עצמן - כל פעם בורסיה אחרת - בנושא מרכזי אחד - הנושא המיני. הפחדים שהתפתחו אצלי מהמחשבות הללו יכלו בעבר לשתק אותי לימים שלמים או למיצער לשעות ארוכות. כאשר הייתי מצליח לסלק את המחשבה באמצעות מחשבה נוגדת (הייתי צריך לשכנע את עצמי שאני טועה) זה היה כרוך במאמצים כבירים שהסבל שלי מהם היה גיהנום עלי אדמות. אם לא הייתי מסלק את הספק שנוצר מהמחשבות כל המציאות היתה נחווית לי באופן ירוד - הייתי 10% מעצמי במקום 100%. רמת האושר שלי והנינוחות כמו שביעות רצוני מהחיים היתה נמוכה ביותר, ולעיתים הייתי מעדיף למות מאשר לחיות. עד כדי כך. המכה הראשונה שהצלחתי להנחיל לאויב שלי - אותה מחשבה טורדנית - היתה עם ההכרה שאני סובל ממחלה שיש לה שם ואפיון משל עצמה. זו היתה נקודת מפנה גדולה מאד בחיים שלי, כי לא הייתי צריך להדחיק ולהסתיר את זה בכל כוחי, וגם הבנתי שזה משהו שקיים ומוכר ואני לא האדם היחיד עלי אדמות שסובל מזה.כבר מעצם הידיעה הזאת חל שיפור רציני במצבי, אבל מה לעשות שכאשר הטורדניות תופסת אותי לא תמיד הידיעה הזאת עוזרת, ועדיין מצאתי את עצמי במלחמות בלתי פוסקות עם מחשבותיי. הדבר די גרם לי לייאוש, אבל מצד שני הבנתי שבתוכי מתפתחת ראיית נפש. הכוונה היא שבגלל הנסיון שלי במלחמה עם עצמי ועם המחשבות הטורדניות התחלתי למפות את הנפש שלי, בכדי לעזור לעצמי להילחם טוב יותר עם המחשבות. לעיתים הייתי רושם מזכרים לעצמי של מחשבות מרגיעות ושיטות שהצליחו לי בעבר, ולעיתים הייתי משנן בכל כוחי וזכרוני את הכלים האחרונים שסייעו לי במלחמה - וחלילה לא שוכח אותם (שכן כל כלי כזה הצריך חווית גיהנום משל עצמו עד שהגעתי אליו). את הפתרון האמיתי לבעיה שפתר את הענין באופן די דרמתי אחרי כשני עשורים של מאבקים אינסופיים קיבלתי מלימוד הקבלה. צריך לקרוא כדי להאמין, אבל זו עובדה. קונן בי יצר עז להבין את משמעות חיי וכך עם השנים הגעתי לקבלה לאחר חיפושים אחר תשובות לשאלות קיומי. בתוך הקבלה ישנם כל מיני זרמים ובכל שלב שלמדתי זרם אחד - מצאתי את עצמי מחפש משהו מעמיק יותר כי הרגשתי חסרון של קשר לחיים שלי כאן ועכשיו, וזאת עד שהגעתי לתורתו של רבי נחמן מברסלב, שהוא הצליח לחבר את כל לימודי הקבלה עד לאותו מועד לתורתו שלו שמסבירה בפרטי פרטים כיצד הנפש שלנו עובדת, כאשר כל הכוחות של הנפש מקבלים מיפוי ושייכות, וכאשר כל תורה שלו פתאום היתה נראית לי כאילו לקוחה מחיי שלי. הבנתי שהמחלה הנוראית הזאת גרמה לי לראות את המציאות מתוך הפנימיות שלי מתוך הנפש, וזה כל מה שהייתי צריך לדעת כדי להבין שהכל מתחיל ונגמר בנפש שלנו. בפנים. עם הלימוד ההולך ומתגבר בתורתו של רבי נחמן פחתו התקפי ה- ocd מעצמם. הסיבה העיקרית היא שאני כבר מבין את כל הכוחות בנפש האחראיים למחלה זו, ואני מזהה אותם בזמן אמת - בעת פעולתם, ויודע להימנע מהמלכודת שהם מציבים לי. ההיכרות עם אותם כוחות שבנפש גרמה לכך ששיעור ההתקפים שאני חווה פחת בכ- 90% ואני היום מרגיש משוחרר, למרות שלעיתים יש מחשבות טורדניות אבל במינון נמוך וכאשר אני מסוגל למגר אותן בקלות יחסית למה שהיה בעבר. אציין כאן כי לא נטלתי מעולם שום תרופה שקשורה לנושא הזה, בתוקף סרבתי להתשמש בכדורים או בכל תרופה אחרת וגם לא הלכתי לטיפולים. תמיד נלחמתי עם הנושא לבדי בעצמי. אני ממליץ בחום לכל מי שסובל מההפרעה הזאת ללכת בדרך הזאת. ללמוד את תורת הנפש מצדיק האמת - שמבקש לתת פתרון ורפואה לכל אדם רק משום שזו היתה תכלית חייו בעצם - יש כל כך הרבה מה ללמוד ממנו ולדעת שבזמן אמת הבטחון שמדובר בידע שבא ממנו יעשה את העבודה. ממליץ בחום. הסיבה שאני אומר את זה היא כי אחד המרכיבים הבולטים של ה- ocd הוא שימוש בכח המכונה בתורה "עמלק" - אותו נצטוונו לכרות מנפשנו. עמלק הוא כח הספק שכל מטרתו להחליט את כח האמונה שבנפש. כאשר כח האמונה בנפש נחלש, יכולים לחדור לנפש כוחות נוספים ולעשות עבודה על הנפש כפי שרק ירצו. לכן אחד מהמרכיבים העיקריים שהאדם צריך לחזק הוא את האמונה. ברגע שמחזקים את כח האמונה מגיעים לפריצת דרך משמעותית ביותר. לצדיק אמת יש את הכח לחזק בנפש שלנו את הכח הזה שנקרא אמונה ולעזור לנו להתגבר על הכח הנגדי המכונה "עמלק". ברגעי אמת פעולת הצדיק - שהיא פעולה חיצונית שלא באה מאתנו - ולכן משמשת כחבל הצלה אובייקטיבי מצוין - עושה את הפעולה שלה ויוצרת מצב תודעתי שלא מאפשר כלל למחשבה הטורדנית להתקיים מלכתחילה, כלומר זו ההגנה הראשונית והטובה ביותר מכיוון שהיא יוצרת את המעגל הראשוני שיכול לסנן את עיקר המקרים בהם נוצר התקף ocd. הנקודה שהאדם מסתייע בכלי חיצוני בו הוא מאמין בכל מאודו היא כשלעצמה יוצרת מרפא טבעי לחלוטין. מחשבה כנגד מחשבה. בקיצור אני לא רוצה להלאות אתכם ביותר מדי דיבורים כי אני יכול לכתוב על זה אנציקלופדיה שלמה, אבל אני מבקש מכל אחד מכם להאמין לי שזה עובד בלי תרופות בכלל. אני מרגיש היום ממש בריא ממש כמו בגיל 13 לפני שהמחלה פרצה לראשונה. לשרון - האם מוכרת לך התופעה הזאת שבשל התחזקות הפן התודעתי שבנפש והיכרות עם כוחות הנפש כמו גם שינוי התודעה של האדם - ניתן להירפא מהפרעה נפשית, לעיתים לחלוטין?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, לשאלתך, הריפוי באמצעות תורת הקבלה הוא נושא שפחות מוכר לי. אני מנסה להתאים את עולם המושגים שאתה מדבר עליו, שמשתמש במונחים מאוד מופשטים כמו "כוח הנפש", לעולם המושגים הטיפולי המוכר לי. ראשית, אתה צודק מאוד באמירתך שהאמונה בטיפול מסוים תורמת רבות ליכולת הריפוי של הטיפול הזה. התופעה ידועה בספרות כ"אפקט הפלסבו". שנית, הניסיון להילחם במחשבות הוא אכן לא יעיל, כפי שתיארת. יותר מכך, הוא גוזל אנרגיות רבות, וידוע אף כאחד הגורמים שמשמרים את ההפרעה. במונחים של טיפול התנהגותי- קוגניטיבי, שבו אני עוסקת, הדרך לפיתרון נעוצה בקבלת המחשבות והרגשות במקום לנסות להילחם בהם. הדבר היחיד שמנסים להפסיק באופן אקטיבי, הן ההתנהגויות הכפייתיות. כאשר האדם מפסיק את ההתנהגות אך נשאר עם המחשבה והרגש השליליים, בניסיון לקבל אותם, הם פוחתים מעצמם. ייתכן, שהתהליך שאתה מתאר כאן הוא תהליך שקשור בקבלה של המחשבות במקום מאבק, וניסיון להבין את התהליכים הפנימיים שמתרחשים אצלך במקום לדחות אותם. הבנת התהליכים הללו נעשתה באמצעות מושגים שמאוד מדברים אליך, ולפיכך אני מבינה מדוע השיטה היתה אפקטיבית. להבנתי, "שינוי התודעה" הוא למעשה שינוי בצורת החשיבה שהיית רגיל אליה עד כה. לבסוף, ידוע כי כי למציאת משמעות לחיים יש ערך טיפולי רב, והיא יכולה להפחית באופן משמעותי סימפטומים של דיכאון וחרדות שונות. בדרך כלל, השיטה נקראת לוגותרפיה (ממליצה לקרוא את ויקטור פרנקל- "האדם מחפש משמעות"). אני רואה אותה כסוג של טיפול קוגניטיבי, מאחר שמתרחש פה תהליך של שינוי משמעותי בחשיבה. חג שמח!

09/03/2012 | 14:35 | מאת: נ נח נחמ נחמן מאומן

שרון שלום, לתגובתך - הנסיון לפתור מחלה נפשית בשיטות קוגנטיביות כמו כאלה שהזכרת זה מצוין. אני רוצה להוסיף, שהחלק של ההיכרות של האדם את הנפש - זה לא סתם רעיון שעניינו ביצירת אמונה בדבר מסוים. ממש לא. מדובר בידע שהלימוד שלו (עיון + מציאות) מאפשר לאדם להגיע לאמת ביחס לכוחות שמופעלים עליו בחיים בכלל. לא מדובר במשהו אשלייתי (פלסבו) כדי ליצור איזה כח נגדי. ממש לא. בנפש של האדם קיימים כוחות וזו עובדה. הכוחות הללו (כגון כח הספק, כח הדמיון, כח הפחד, כח האמונה, כח הזכרון) פועלים בתוך הנפש בצורה דפוסית מסוימת. יש להם שורשים שמפעילים אותם בהתרחש כל מיני ארועים במציאות. כאשר האדם לא מנסה בחייו להבין את המערכת הזאת הוא נתון לפעולת אותם הכוחות עליו באופן שרירותי, מבלי להבין למה ומדוע הדברים קורים כפי שהם קורים. לא רק בתוך הנפש שלו פנימה אלא גם במציאות החיצונית עצמה. אני יודע שזה יכול להישמע כמו מדע בדיוני או כמו משהו מיסטי, אבל זה לא. זה אמיתי לגמרי, רק שהדרך לתוך רזי הנפש היא דרך לא פשוטה, כי היא דורשת מהאדם לעשות שינוי בתודעה הקיימת שלו כדי ללכת בה, כי האדם שמחפש את הכוחות הללו ואת אופי פעילותם עליו נדרש להשתנות בתוך החיפוש כדי להמשיך ולהבין. בניגוד לידע (כל ידע וכל חכמה אחרת) שהאדם יכול להיות נייטרלי כלפיה, קרי ללמוד אותה מבלי שהוא עצמו קשור לאותה חכמה, ידע של תורת האמת של כיצד הנפש שלנו פועלת וכיצד הכל קשור לבורא עולם בסופו של דבר, אי אפשר להבין בשכל בלבד, כלומר לא ניתן ללמוד רק מצבירת ידע, כיוון שהדרך היחידה להתקדם בחכמה זו היא לגרום לידע לחלחל לתוך חייך ולפעול באמצעותו לשינוי התודעה האישית. רק מי שהולך בדרך כלומר מממש את הדברים ומיישם אותם הלכה ולמעשה מקבל את המפתחות בנפש כדי למפות את הכוחות הללו הלכה ולמעשה, ויכול להמשיך ולהתקדם (לטפס) באותו חיפוש וחקירה, שמאפשרים לו להעמיק עוד יותר בתפישה ובהבנה של עצמו, של משמעות חייו, של האמונה בבורא עולם, של שינוי טבע שלילי שקיים בו באופן מיוחד (חריג מאנשים אחרים) ובמו ידיו לבצע את התיקון הזה בתוך הנפש שלו פנימה. כאן שום פסיכאטר או מטפל לא יכולים לעזור לאדם אם הוא עצמו לא הולך בדרך. ההליכה הזאת בדרך לא ידועה מחייבת אמונה בצדיק אמת. באדם שהלך בדרך זו קודם ומכיר את כל נפתוליה ויכול לקחת את ה'אדם החוקר' עד למעמקי הנפש ולמנוע ממנו להסיק מסקנות שגויות מתוך היות אותו אדם חוקר נחשף לחלקים מסוימים בלבד מהסוד - שבעקבות אותה חשיפה הוא מסיק תובנות שגויות כי אין לו עדיין את כל הידע הדרוש לבסס מסקנה אמיתית. אני טוען, למרות שאני לא יודע אם אפשר להוכיח את זה בראייה מדעית קלאסית, שבאמצעות התקרבות של האדם לקדוש ברוך הוא בדרך של אמת מתוך היכרות את כוחות הנפש שלו ומתוך דבקות בצדיקי אמת, אפשר לרפא כל מחלה נפשית באשר היא - לא רק ocd. מדוע? מכיוון שכל מחלות הנפש באות מבעיה שהנפש לוקה בה, והנפש היא דבר עדין שהרפואה המדעית (לרבות פסיכולוגיה ופסיכאטריה) לא יכולה להבין לחלוטין, כי יש בה חלק מטא-פיזי. להבדיל מאיבר בגוף שהוא נראה לעין וניתן לחקור פעילותו תחת מיקרוסקופ וכלים מדעיים חיצוניים אחרים - הנפש היא שילוב של חומר ורוח, ולכן המדע לא מסוגל לעולם לפענח אותה במושגי חומר בלבד. הדרך היחידה לפענוח הנפש היא שימוש בתורת הקבלה, ולדעתי תורתו של רבי נחמן מברסלב היא הדובדבן שבקצפת (כיוון שהוא חיבר את כל הקבלה לתוך הנפש והסיר את כל הערפל מהידע הקלאסי של עולם הקבלה). אני טוען, שאדם שמושל ברוחו הוא אדון לגורלו - הוא יכול ליצור שמחה מכלום, הוא יכול ליצור אהבה גם בלי המימד הפיזי, הוא יכול לחלץ את עצמו מרגשות של עצבות, דכאון, ולמעשה הוא לומד את השורשים שמפעילים את כל המערכת הסבוכה הזאת שנקראת "אדם", וזאת בין היתר באמצעות הבנת אותו חלק מעורב (פיזי רוחני) שנקרא נפש. אני טוען, שאם פסיכולוגים היו מחפשים את התשובות לא רק במחקרים מדעיים אלא בשימוש בתורת הקבלה, היו יכולים לפתור את כל הבעיות הנפשיות ולרפא את כל המחלות. ולראיה, גם היום רוב הטיפולים הפסיכולוגיים לא מסתפקים במתן תרופה, כדור או טיפול רפואי קלאסי, אלא שלצד כל אלה מתפתחת שיטה של טיפול התנהגותי קוגנטיבי שהמשמעות שלו היא עיסוק בפן הרוחני (שכלי) של הנפש, כי לא מדובר בהפעלת טיפול חיצוני על הגוף אלא טיפול שבא מבפנים, מתוך האדם עצמו, הכולל שינוי תודעתי של האדם, כלומר מעין תכנות מחדש של המחשבה. אני טוען, שיגיע היום ועוד יבינו שהרפואה הנפשית מתחילה בשורשים כל כך עמוקים בנפש פנימה, שאם האדם ילמד אותם ויחפש תשובות לצרותיו מתוך דרך זו, הוא יגיע לשורש של הצרות ויוכל לרפא את עצמו לבד. בלי שום כדור או תרופה חיצונית. כלומר שהפן הקוגנטיבי מכיל את התשובות לכל הבעיות ומתן כדורים או תרופות כימיות אחרות רק מחריף את הבעיה כי האדם הופך להיות תלותי בכדור חיצוני ולא מפתח את הכוחות הפנימיים הנדרשים להבין את הבעיה ולפתור אותה מהשורש האמיתי שלה. כלומר, הכדור הוא כמו סם, הוא "משכיח" את הבעיה לזמן קצוב ובכך יוצר תחושה מזויפת של מרפא, בעוד שהוא לא רפא דבר רק גרם לאדם להיות תלותי יותר ופחות נחוש לפתור את הבעיה בעצמו. בתור אדם שסובל ממחלה נפשית אני גם יכול להעיד מפי הגבורה כי הדרך הזאת עובדת ב- 100%. כלומר, אני טוען, שמי שגם חולה בעצמו, מקבל הזדמנות טובה יותר להכיר מקרוב את הנפש, כי אין לו הרבה ברירות. עבורו, זה ענין של חיים או מוות, כלומר הרגשת החיות שלו תלויה בריפוי הבעיה שלו, ולכן הוא מכיר את הדברים מתוך היכרות מעשית יומ יומית שמתרחשת ממש בתוך נפשו שלו. לאדם כזה יש פוטנציאל (והמימוש של אותו פוטנציאל תלוי רק בו) להבין את הנפש ואת הכוחותה פועלים בה לא רק באופן תיאורתטי אלא מתוך ידיעה של ממש שמלווה אותו מאז פריצת מחלתו, כי אדם שלוקה בנפשו מגיע ברמה כזו או אחרת למודעות נפשית, שאם לא כן הוא לא יכול היה בכלל לחלות באותה מחלה. לכן, הבשורה שלי לאנשים שסובלים מ- ocd, היא שיש להם את הכוחות (יותר מאנשים בריאים אחרים) להכיר את הנפש שלהם מתוך חוסר ברירה, שנכפה עליהם מעצם מחלתם, ושאם הם יבינו איזה יתרון יש במחלה הזאת ויקחו את זה למקום הנכון - הם עוד יברכו את היום שהמחלה הזאת היא מנת חלקם.

16/04/2023 | 03:44 | מאת: שי

אשמח אם תיצור איתי קשר טלפון 0586604919שי תודה

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית