הפרעה טורדנית כפייתית
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
אומנם הפסיכיאטר אמר לי שהסיכוי שהילדה שלי תפגע בעצמה בעקבות המחשבות הטורדניות הן אפס אחד גדול. למרות זאת רציתי לשמוע גם מימך. ביתי בת ה-14 סובלת מהפרעה טורדנית כפייתית המתאפיינת במחשבות תוקפניות כלפי הזולת, אנשים שקרובים לה ואף מחשבות אובדניות, כגון: לזרוק את עצמי לכביש כדי שאוטובוס ידרוס אותי, קשירת חבל על צווארי כדי להיחנק, אומנם היא ניבהלת מהמחשבות שלה ואף נסוגה מהם. זה תוקף אותה באותם סיטואציות שהיא נמצאת בהם בו זמנית, היא מקבלת טיפול תרופתי בשם רסיטל , אבל לאחרונה שוב תוקפות אותה המחשבות ואין לה יכולת שליטה עלייהן מחשבתית. היא טוענת שאין סיכוי שהיא מסוגלת לפגוע בעצמה ואפילו בזבוב. האים נשקפת סכנה לילדה בפגיעה עצמית או לחילופין פגיעה בזולת. זה חשוב לי מאוד לדעת, אני מוצאת את עצמי לא פעם ישנה בלילה בפחד שמה היא תקום ואף תפגע באחיה, בנו או בעצמה. האים ההפרעה בזאת יכולה להפוך למציאות, חס וחלילה...
היי מיכל, אם הילדה אובחנה כסובלת מ- OCD, והמחשבות שלה מיוחסות לבעיה, הרי שהסיכוי הוא אכן אפסי. קיים סוג נפוץ של OCD, שמאופיין במחשבות על פגיעה בעצמי או אחרים, כאשר בפועל אין שום סיכוי שהאדם יבצע את הפעולות שעליהן הוא חושב. OCD אינו מקשיב לקול ההיגיון, ולכן הניסיון לשכנע את עצמה שהיא לא תפגע באנשים לא יועיל להפחתת הסימפטומים. מה שכן יועיל, הוא הניסיון לקבל את המחשבות ולא להימנע מהן. הדבר בדרך כלל מתבצע באופן שיטתי בטיפול קוגניטיבי- התנהגותי. המטפל מלמד את המטופל לא להירתע ממחשבותיו שלו, ואף לחשוב אותן במכוון באופן חוזר ונשנה. בסופו של דבר, המוח מתרגל ו"מתעייף" מהמחשבה, והיא לא מטרידה יותר. זהו סוג טיפול שמומלץ לשלב בטיפול התרופתי, כדי שבשלב מסוים ניתן יהיה להפסיק את התרופה בלי שהבעיה תחזור. מומלץ לקרוא בספר של פרופ' עדנה פואה, "די לאובססיה", על טכניקת ההתמודדות עם סוג זה של מחשבות. בהצלחה!
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
