עזרה-פחד אובססיבי ממוות של אמא שלי
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום! אני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית מאז שאני ילד. אני תמיד זוכר שבדקתי את הדלת עשרות פעמים לפני שהלכתי ושעשיתי טקסים שונים במוח שלי לגבי סיטואציות שונות כמו לדוגמה: פחדתי לפגוע במישהו או לפלוט קללה בטעות והייתי אובססיבי מאוד אך התנהגויות אלה לא הפריעו לתפקוד היומיומי שלי בסך הכל. לפני שנתיים הייתי אמור לנסוע לחו"ל עם המשפחה ושבוע לפני כן באה מחשבה למוח שלי שאולי סבתא רבא שלי בת 90 תמות. כל השבוע עד הנסיעה לחו"ל מוחי התמלא במחשבות מציקות וטורדניות רבות לגבי העניין הזה והייתי בדיכאון כבד. לאחר שביקרתי בחו"ל מצבי השתפר אך פתאום הפחד מהמוות של סבתא רבא שלי עבר לפחד מהמוות של אמא שלי. התחלתי לעשות לעצמי טקסים במוח שהכל בסדר וכלום לא יכול לקרות אך כנראה שהבעיה הייתה יותר חזקה ממני והיא גרמה לי חרדה רבה. כשחזרתי לביה"ס החרדה לאט לאט ירדה עד ששכחתי מזה לגמרי. לעתים חרדה זו חזרה אליי אך נשכחה תוך זמן קצר. יש לציין כי לא הפסקתי מעולם עם ההתנהגות הכפייתית בכל מה שקשור למנעולים, לבדיקות שהכל במקום, לבדיקות שהבנתי את כל החומר בשיעור בצורה מוגזמת(לעתים עד חצי שעה שחזור של החומר במוח). החרדה מהמוות של אמא שלי חזרה אליי בפסח האחרון ובהתחלה היא הייתה יחסית חלשה(למרות שהפריעה לי לתפקוד), אך יום אחד בגלל שהתעורר אצלי ספק האם התחלתי לפחד מהמוות של אמא שלי בגלל הפחד מהמוות של סבתא שלי או בגלל סיבה אחרת(חשבתי שאם זו סיבה אחרת סימן שהייתה לי תחושה שהיא תמות וזה עלול לקרות) ולמרות שידעתי מבחינה עובדתית שזה התחיל כך לא יכולתי להירגע מהחרדה ותקף אותי דיכאון כבד ולא אכלתי כלום שבוע. לבסוף לאחר שבוע החלטתי לספר הכל לאמא שלי וטיפה נרגעתי כי אמרתי לעצמי שאני סובל מבעיה נפשית ושזה הכל במוח. אך ביומיים האחרונים התחיל להתעורר אצלי ספק האם הבעיה הנפשית היא רק חלק מהסיבות שגרמו לחרדה או שהיא הסיבה העיקרית להופעת החרדה? בגלל זה התחלתי לפחד שאולי יש לזה סיבה אמיתית ואולי הטורדנות הכפייתית היא רק דרך של המוח שלי להגיב לסיכון האמיתי. בקיצור נראה לי קצת סיבכתי את הסיפור אבל אני באמת מבקש עזרה כי אני סובל מאוד!! תייעצו לי מה אני יכול לעשות בקשר לזה ואיך לטפל בבעיה כי אני באמת חסר אונים כבר!
היי מקס, בדרך כלל, מה שמזין את הפחדים הלא הגיוניים הללו הוא עשייתם של טקסים. אתה אולי חושב שהטקסים מרגיעים את הפחד, אך הם יכולים לעשות זאת רק בטווח הקצר. בטווח הארוך, הם מחמירים את הבעיה, מאחר שניסיונות להימנע מחרדה רק מגבירים אותה. ככל שאתה פוחד מהחרדה שלך, מנסה להפחית אותה, ובנוסף פוחד מהמחשבות ומעצם העובדה שהן קיימות- הבעיה רק משתמרת ומחמירה. לכן, כדי לפתור את הבעיה, צריך ללמוד "לא לפחד מהפחד": לקבל את המחשבות ואת החרדה, וללמוד לחיות עם זה (ואז, באופן פרדוקסלי, הבעיה הולכת ופוחתת). מאוד קשה לעשות זאת לבד, לכן אני ממליצה לפנות בהקדם האפשרי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שמלמד אותך לעשות זאת ונותן לך את הכלים המתאימים. מומלץ גם לקרוא את הספר של פרופ' עדנה פואה, "די לאובססיה", שמסביר על התהליך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com