ocd

היי רונית, סרטרלין (לוסטרל), כמו כל שאר התרופות ממשפחת ה- SSRIs, משמשת לטיפול ב- OCD. אמורים להתחיל להרגיש את השפעתה רק לאחר מספר שבועות של נטילת המינון המלא שאמור לעזור לאובססיות. אם את נוטלת את המינון הזה למעלה מחודש- חודש וחצי, ועדיין לא מרגישה הטבה, פני לרופא שרשם לך את התרופה- ייתכן שצריך להעלות במינון. בקשר לטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ב- OCD, הוא קודם כל חייב לכלול חלק התנהגותי, זהו החלק הארי של הטיפול ב- OCD שבלעדין הטיפול לא יכול להצליח. הוא כולל הפסקה בכוח של הטקסים, בצורה הדרגתית, תוך חשיפה לחרדה המלווה את אי- עשיית הטקס. לכן, למעשה, מפסיקים קודם כל טקסים שרמת החרדה הקשורה באי- עשייתם היא נמוכה, ומתקדמים בהדרגה. חייבים לעשות זאת בצורה מאוד מובנית ושיטתית, אחרת קשה להתקדם. החלק הקוגניטיבי של הטיפול ב- OCD, כפי שאת מתארת אותו, הוא משני ולא גורם בפועל להפסקה של הטקסים. אין טעם להתווכח עם המחשבות הטורדניות, מאחר שהן אינן מגיבות לניסיונות שלך להילחם בהן ולהרגיע את החרדה. הפתרון היעיל ל- OCD הוא פשוט להפחית את הטקסים בצורה שרירותית. טיפול קוגניטיבי ב- OCD נועד למעשה ללמד אותך לקבל את החרדה ולהפסיק לנסות להרגיע את עצמך, שכן ניסיונות ההרגעה העצמית, וההתנגדות לחרדה (שמתבטאת גם בטקסים) הם אלה שמשמרים את ה- OCD ואינם מאפשרים לו לחלוף. תדעי שאת מתקדמת בטיפול, כאשר תצליחי למנוע בכוח טקסים שאת חשה דחף חזק לעשותם. בדרך כלל זה מלווה בחרדה באותו רגע, שלאחר שהיא חולפת קיימת בדרך כלל תחושת סיפוק מעצם העובדה שלא עשית את הטקס (או חלק ממנו). אם תחושי באופן ספונטני פחות דחף לעשות את הטקסים, תדעי שהתרופה עוזרת. אני מציעה לפתוח את נושא ההתקדמות עם המטפלת שלך, לשאול אותה מתי וכיצד אמור להתרחש שינוי, ולהתעקש על תכנית מובנית ומסודרת- ב- OCD זה חשוב, אולי יותר מאשר בכל בעיה אחרת. אם הטיפול אינו כולל חלק התנהגותי אלא רק קוגניטיבי, הייתי מציעה לשקול אופציות אחרות, שכן בלי חלק זה אי אפשר להתקדם. בנוסף, אין טעם לכעוס על עצמך על כך שאינך מתקדמת, ייתכן שזו לא "אשמתך", ובוודאי שהדבר אינו יעיל ואינו תורם להתקדמות. בהצלחה! בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com