השגת מטרות כנגד הocd
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום לך שרון,בנוגע לתשובה שקיבלתי ממך לגבי שאלתי הקודמת שבה התייחסת אל ריכוז או הסחת דעת כאל פתרון קצר טווח שיעלים את המחשבה לזמן קצר וטענת שלאחר מכן המחשבה תחזור,יש לי כמה שאלות.אחת מהתופעות ההרסניות ביותר של הocd היא חוסר היכולת של האדם להגשים את הפוטנציאל שלו ולהשיג את המטרות בחייו, כיוון שהוא מזניח הכל בניסיון למצוא פתרון למחשבות הטורדניות.בין אם הוא בדייט או בבחינה באוניברסיטה,או במסע כומתה בצבא,הן תמיד שם.לדעתי מה שהופך אותן לרלוונטיות ונותן להן כוח אלה הכישלונות.כשאדם נכשל בגלל מחשבה מסוימת,הוא מפתח אליה פחד,מה שנותן לה כוח להכשיל אותו בפעם הבאה.אני לא עברתי עדיין אבחון מקצועי אבל אני כמעט בטוח שיש לי מה שנקרא בשפה המקצועית ocd טהור.לפי מה שהבנתי לocd טהור אין טקסים פיזיים אלא רק מנטליים(ניסיון מתמשך להתגבר על מחשבות טורדניות).אבל לדעתי האישית(לא שאני מתיימר להיות פסיכולוג) ומהחויות שאני עברתי עם עצמי אני חושב שזה לא מדויק.אז השאלה הראשונה שלי היא בעצם,האם ניתן להחשיב הימנעות וויתור עצמי כטקסים פיזיים של ocd טהור? כלומר הימנעות מפעילויות חברתיות,הימנעות מלימודים וחו' למען התעסקות במחשבות הטורדניות. השאלה השניה שלי מתקשרת בעצם לשאלה הקודמת שלי ששלחתי לך בהודעה הקודמת וגם לשאלה הנ"ל:האם ההתרכזות בניסיון להשיג את המטרות יכול להיחשב כניסיון להפסקת הטקסים או(כפי שרשמת בתשובתך בהודעה הקודמת) יכול להיחשב כהסחת דעת בלבד שהפתרון שלה הוא קצר טווח.האם זה פתרון שגוי או שזה פתרון חלקי שדורש כלים נוספים? אם אני בבחינת פסיכומטרי לדוגמא, האם עליי להתרכז או לתת למחשבות לרוץ בראש או לשלב איכשהו בין הפעולות?בכל מקרה בקוצר רוח לתגובתך,תודה
שלום לך, המונח הנכון, עליו דיברת, הוא "אובססיות טהורות" (ולא OCD טהור) או "Pure O". כלומר, מצב שבו קיימות רק אובססיות ללא טקסים. למעשה, עצם העובדה שאין טקסים נראים לעין, אין פירושה שלא קיימים טקסים בכלל, מאחר שגם טקסים מנטליים הם טקסים, וגם הימנעויות משמרות את ההפרעה. בעצם, מה שמשמר את ה- OCD הן פעולות שהאדם עושה כדי להפחית את החרדה הנובעת מהמחשבות, וכדי להימנע מלחשוב את המחשבות עצמן. התרחקות מפעילויות חברתיות ומחיי היום יום אינה נחשבת, לדעתי, לטקס. היא היתה יכולה להיחשב לטקס אם היית עושה זאת כדי להימנע מחרדה מסוימת העולה בסיטואציות האלה (כפי שאנשים נמנעים מלבוא במגע עם אנשים אחרים כדי שלא יידבקו מהם במחלות, או כדי שלא יעלו בהם מחשבות על הומוסקסואליות, או נמנעים מלצאת מהבית כדי שלא ייאלצו לעשות טקס שלם לפני היציאה). הבנתי שבמקרה שלך אין הדבר כך. ההימנעות יכולה בעצם להיות "תופעת לוואי" של ההפרעה, מאחר שהיא נגרמה כתוצאה עקיפה שלה. ההימנעות מפעילויות חברתיות ומהשגת מטרותיך היא בוודאי לא מומלצת ולא רצויה, לא רק בגלל ה- OCD עצמו אלא בעיקר בגלל שאתה עוצר לעצמך את החיים ולא משיג את מטרותיך, וחבל. זוהי לחלוטין בחירה, והניסיון למצוא פתרון למחשבות בכוחות עצמך הוא גם כך עקר, כך שהבחירה הזו לא מוצלחת במיוחד. הדבר הכי טוב שניתן לעשות כאשר המחשבות מגיעות הוא פשוט לתת להן להיות ולא לשפוט אותן לרעה, אלא להתייחס אליהן כחלק מהחוויה האנושית. אפשר תוך כדי כך להתרכז גם בדברים אחרים (כמו מבחן). לא כדי להסיח את הדעת אלא כדי להשיג את מטרתך, שהיא ההצלחה במבחן. עם זאת, למידה לקבל את המחשבות ולא לפחד מהן, במטרה להיפטר מהן בסופו של דבר, חייבת להיעשות באופן שיטתי, תוך מתן משימות קונקרטיות ומעקב אחר ההתקדמות משבוע לשבוע. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com