ניסיון למצוא פתרון
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום לך ותודה על התגובה,כפי שהצלחת לנחש הפחד הכי גדול שלי הוא הכישלון בלמצוא פתרון או מידה מסוימת של שליטה בהפרעה.זאת הסיבה שבמהלך החיים שלי "המצאתי" אינספור שיטות להתמודדות.הפחד שלי נובע מהפחד מאותה מחשבה מסוימת שתצליח לערער את הביטחון שלי ותגרום לכישלון בכל תחום אפשרי.לדוגמא: כשאני נמצא עם חברים,אני שואל את עצמי איך אני נראה כלפי חוץ,כלומר מה המעמד החברתי שלי כעת,ומה אני צריך לעשות בכדי לשפר אותו,האם אני צריך לשאוף ליותר אקטיביות,לבלוט יותר בין החבר'ה גם במחיר של סכנה לכך שיצאו לי שטויות מהפה,או לחלופין להיות יותר ספונטני ולזרום,אבל יכול להיות שזה יבוא על חשבון היצירתיות שלי ויגרום לי להיות פסיבי מדי,כלומר היחס אלי יהיה שולי.עוד דוגמא:כאשר אני ניגש למבחן מסוים,אני כל הזמן חושב,מה הגישה הנכונה ביותר על מנת לפתור אותו,האם אני צריך להתרכז יתר על המידה או שאני צריך לשחרר את המוח שלי ולפעול בצורה אינטואיטיבית.הדפוס הזה חוזר כל פעם שאני נתקל בבעיה מסוימת,אני חייב למצוא את השיטה הנכונה בכדי לפתור את הבעיה.לאחר שאני מפתח שיטה,ומשתמש בה לאורך זמן מסוים,אני מגלה שהיא לא מושלמת ומנסה לפתח שיטה אחרת.הפחד שלי כאמור היא מאותה מחשבה(זאת לא מחשבה ספציפית,היא יכולה להשתנות ולקפוץ מנושא לנושא) שתערער את השיטה שיצרתי ותגרום לי להתחיל לחפש מהתחלה.בנקודה מסוימת בחיים שלי הבנתי שאני נמצא בבעיה כללית של חיפוש מתמיד אחרי תשובות שגורם לי לחרדה רבה ,והחלטתי לנסות למצוא שיטה להתמודדות עם הבעיה הכללית.ומשם עברתי להדחקת מחשבות,מה שגרם לי לחשוב שהתבגרתי והתגברתי סוף סוף ומכאן אני אדם חופשי,אבל השמחה הייתה קצרת מועד.לאחר מכן עברתי לגישה של התעמקות בכל מחשבה לצד ההבנה שאין למחשבות כל השפעה מעשית עליי,ואני עדיין יכול לבחור לעשות את מה שאני רוצה על מנת להצליח להשיג את המטרה.הכל היה טוב ויפה אבל לא הצלחתי להתרכז מספיק בשביל לתפקד כפי שרציתי.אז אם לסכם את הבעיה שלי במובנים שלocd, האובססיה שלי היא למצוא פתרון לocd של עצמי ואני חושב שהטקסים הם השיטות המגוונות שאני מנסה לפתח.כאן הבעיה מתחילה להסתבך,שאם המצב הוא כזה,הרי שהפסקת הטקסים במקרה הזה תיחשב כהפסקת הניסיונות להתגבר על הבעיה,מה שיגרום למחשבות האלו לשלוט בחיים שלי.ומצד שני אני אם הניסיונות האלו הם טקסים (הרי ידוע שטקסים משמרים את התופעה) אז הבעיה רק תתאצם.הסטירה הפנימית הזאת הפכה גם כן למחשבה שמסרבת להרפות.הפחד שלי הוא מהפחד עצמו שישתק אותי,ומאותה המחשבה שתבוא ועדיין אין לי מושג מהי,הפחד שלי שבגלל המחשבות אני לא אוכל לממש את עצמי באף תחום,אז אני כל הזמן מחפש תשובה.הייתכן שהפתרון לבעיה הוא לא לחפש את הפתרון(מניעת תגובה)?את מבינה את הסתירה שמתקבלת כאן.האם עצם העובדה שאני פונה אלייך במטרה לקבל תשובה נחשבת להמשך עשיית הטקסים המנטליים?
שלום לך, עכשיו אני בהחלט מבינה טוב יותר למה התכוונת. בכל הפרעות החרדה, ובכלל זה OCD, הבעיה האמיתית היא הפחד מפני הפחד עצמו. כלומר, כדי לא לחוות חרדה, האדם משתמש באמצעים שונים ומשונים. ב- OCD אלו הטקסים. אני חושבת שהדבר הכי טוב בשבילך יהיה לפנות לטיפול, ולא לנסות למצוא את הפתרון לבד, במיוחד מאחר שכפי שאתה טוען, הניסיון למצוא פתרון הוא בעצמו סוג של כפייתיות. עדיף שהמטפל ינחה אותך בדיוק מה עליך לעשות כדי להתגבר בסופו של דבר על האובססיה. גם הניסיון שלך למצוא פתרון דרך השאלות בפורום יכול להיות סוג של אובססיה, כפי שהבחנת בעצמך. המפתח להתגברות על האובססיה הוא ללמוד, שלב אחר שלב, כיצד לא לפחד מהפחד, וכיצד להתעמת איתו. הבריחה מהפחד, בכל צורה שהיא, רק משמרת את ההפרעה בטווח הארוך. באופן כללי, ניתו לומר שהטיפול יעמת אותך עם חוסר השלמות שיש בך, בעולם ובכלל בכל תחום בחיים- אני מבינה שזה מפחיד, אך רצוי להתמודד עם זה על מנת לפתור את הבעיה. כדאי לנסות להפחית את המחשבה שאתה "חייב" להיות מושלם, מאחר שזה לא ריאלי, ויגרום רק למצוקה. כלומר, כדאי לעבור כל מיני חוויות והתנסויות בצורה לא מושלמת, כביכול, לציין לעצמך שזה לא מושלם ושאתה יכול להתמודד עם זה. אפשר לקרוא לזה סוג של מניעת תגובה (אני מנסה להסביר במונחים מובנים, כי אולי לא כל הגולשים יודעים מהי מניעת תגובה). בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
