מצוקה קשה
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום,אני אשה בת 47 עובדת בתחום טיפולי אקדמאית אם לשלושה נשואה. במשפחתי רקע גנטי של מחלות נפש. אימי סובלת ממחלה הנקראת בי פולאר והיא מטופלת תרופתית. מצבה כל השנים היה מעולה ימסית והיא גידלה את שלושת ילדי יש לי אח בן 50 שחולה בסכיזופרננה. המחלה פרצה אצלו לפני כחמש שנים. הוא הספיק להיות עורך דין מצטיין עם תואר שני אך לא הקים משפחה משלו. הוא עבר שני התקפים פסיכוטיים ואושפז בביח פסיכיאטרי. כיום נמצא בשיקום ומטופל תרופתית וחי אצל ההורים המבוגרים. המצב משפיע לרעה על אימי שנמצאת במצב דכאוני קשה ועל אבי שעדיין עובד ומחזיק את הבית. בנוסף לזאת בני הבכור בן 26 אובחן כחולה סכיזופרננה. הוא אינו פסיכוטי ויש לו את הסימנים השליליים של המחלה בלבד. הוא חי ביחידה שיש לנו מחוץ לבית ומצבו לא טוב. לאור כל זאת אני חשה שבורה ואבדתי את שמחת החיים. אני סובלת סבל בלתי יתואר ולוקחת קשה את המצב הנוראי הזה. עוד אציין שבני מוכר כנכה 100 אחוז מהביטוח הלאומי וכך גם אחי. אני חשה שהגורל התאכזר למשפחתי ומנסה בכל כוחותי לשמור על שפיות וחיים נורמטיביים. פניתי גם לעמותת מילם. אננ במצוקה ולא יודעת איך לעזור לעצמי להתמודד עם חיים אלה.
היי אור, אני מבינה שאת במצוקה גדולה. עם זאת, לא ברור לי איך השאלה קשורה לנושא הפורום, שהוא הפרעה טורדנית כפייתית. אני מנחשת שפרסמת אותה בפורומים שונים הקשורים לבריאות הנפש בתקווה לקבל מענה. אין לי הרבה מה להציע, מלבד פנייה לעזרה נפשית בהקדם האפשרי, אם באופן פרטי (אם יש לך יכולת) ואם במרפאת בריאות הנפש הציבורית הקרובה למקום מגורייך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com