אחות בת 22 עם OCD מענה של פסיכאטר מה דעתך?
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
הי, פניתי אלייך בפורום זוכרת? וגם לפסיכאטר.. הוא מציג תמונה שמחייבת פעולה מהירה מה דעתך?? מחבר:ד"ר :13/8/2013שעה:08:30שלום לך סיגל שיתוף פעולה שלה הינו הכרחי! ללא טיפול התמונה הקלינית עלולה להסתבך לדכאון ולמחלות אחרות. אפשר לדבר עימה על מוזרות הפעולות שהיא עושה. היא גם יודעת על כך. וצריך לשקף לה את זה ולספר לה שיש פתרון סביר למצבה.וכו'.היא גם חשה סבל ממצבה. בהצלחהפתח בחלון חדש הדפסת ההודעה הוספת תגובה
היי סיגל, כן, אני זוכרת את פנייתך בפורום. הפסיכיאטר (לא יודעת באיזה פורום) נתן תשובה מאוד דומה לזו שאני נתתי- שבלי שיתוף פעולה שלה לא יכול להיות טיפול, ואתם יכולים רק לנסות לשכנע אותה. (בעיקר לתת לה מידע, להסביר לה על דרכי פעולה וכו') חשוב גם מה שאמרתי לגבי התנהגות המשפחה, שאינה צריכה לעודד את ההפרעה. יש לי בעיה עם המשפט "להסתבך לדיכאון ולמחלות אחרות". קודם כל, OCD איננה מחלה בשום אופן (אלא הפרעה), וכמובן גם אינה גורמת למחלות. מה שמוגדר כיום כ"מחלות מוח" (המונח מחלות נפש כבר לא רלוונטי) הנן הפרעות קשות בתפיסה, כמו סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה ותופעות פסיכוטיות אחרות, כמו גם חלק מסוגי הדיכאון. אין שום קשר בין OCD לבין מחלות מוח כאלה. גם אין הוכחה ש- OCD גורם באופן ישיר לדיכאון. ייתכן שחוסר הפעילות, אי יציאה מהבית וכדומה יכולים לתרום להתפתחותו של דיכאון, אך גם כאן דרושה רגישות גנטית כלשהי, ונטייה לדיכאון, שמתבטאת במאפייני אישיות מסוימים שיכולים לתרום להתפתחותו. בקצרה, התפתחות של בעיות נפשיות נובעת מהרבה גורמים מורכבים ומהשילוב ביניהם. אני לא יודעת אם דרוש טיפול מיידי, מה גם שאיני מכירה אותה אישית, אבל כמובן מאוד רצוי לטפל. שוב, אם אין שיתוף פעולה מצידה, אי אפשר להכריח אותה להיות מטופלת. מה שכן, ההורים (אם יש להם מספיק אסרטיביות לשם כך) יכולים להפסיק לתמוך בה כלכלית (או לצמצם מאוד את התמיכה), מה שיאלץ אותה לצאת לעבוד ולתפקד, דבר שאין לי ספק שיקדם אותה לעבר חיים נורמטיביים. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
