זקוקה לעצה
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום אני מאוד חדשה באתר שלך, רק היום פתחתי את גוגל לקרוא קצת על ocd ופתאום ראיתי שהמון אנשים סובלים בדיוק מאותה הפרעה. בגיל 13 התגרשו הורי, לא אפרט כאן, אבל זה בהחלט השפיע עליי, אחריי הגירושים התחיל פחד להיכנס לי לראש.. האמת שחשבתי שזה שום דבר. היו לי כל מיני מיצמוצים בעיניים אבל לא משהו שחשבתי שרציני. לאחר כמה שנים כבר הבנתי שקיימת חרדה שייקרה לי ולסובבים אותי משהו, ושאני חייבות ל"שמור עליהם" על ידי פעולות שאעשה ואמנע אסון.. קיימים גם המון טקסים שאני עושה.. ביחד עם טיפולים שונים עם פסכולוגים הגענו לאבחנה שמודבר בocd הפעולות מאוד השתנו כל פעם פעולה אחרת עם השרירים, עיוות בפנים (בעיקר).. לפניי כ5 חודשים נגשתי לפסיכיאטר שהוסיף ואמר שיש לי גם תסמונת טורט מאוד קלה, שמתאפיינת מקולות ורעשים.. (ללא קללות) מצמוצים בעיניים, עיוות בפנים וכו'..שהבנתי שהיא לא יותר קלה מהocd אלא שאני חושבת שהיא קשה יותר בגלל הצורך בקולות ורעשים. סבלתי גם מחריקת שנים תקופה מאוד ארוכה והרכיבו לי סד כדי שלא אחרוק, ביחד עם הטיפול אני לומדת לשחרר את האובססיה של החריקה. פניתי למרכז לטיפול קוגנטיבי התנהגותי זכיתי בפסכולוגית מדהימההה באמת אני בחיים לא חשבתי שאפשר להתפתח ככה עם פסיכולוג בעיקר אחריי שנים של טיפול בשיחות שלא צלחו כל כך.. ממש התחברנו והחלטתי שמצאתי את מי שתבין אותי.. קראתי באתר שיש אנשים שסובלים ממחשבות על זהות מינית וחייבת לציין: אני ממש מבינה על מה הם מדברים!! אני כבר שנים מתמודדת עם מחשבה שאני "רוצה נשים" היו לי קשרים עם גברים שלא צלחו ומאז שאני בלי קשר (מזה הרבה שנים) המחשבה הזו רק הלכה והתחזקה.. אני בטוחה מאוד במיניות שלי רק שהמחשבה כאילו מנסה בכוח לשכנע אותי שזה ככה.. ואין אפשרות להפסיק אותה. היו כבר מחשבות שאני מאוהבת בחברות בעבר אבל עכשיו התחילו מחשבות של התאהבות באותה מטפלת שאני ממש אוהבת.. חשוב לציין שאני ממש לא מאוהבת בה!המחשבה כל כך תסכלה אותי שכבר חשבתי שעדיף לא לחיות.. שיתפתי אותה במחשבה הזו, היא לא נלחצה בכלל כי שיתפתי אותה שבעבר חשבתי ככה גם לגביי חברה ולא היה שם מעבר לחברות טובות, והוספתי שאני בטוחה שזה לא נעשה בקטע מיני או רגשי. ואמרה שקורה שלכולנו יש מחשבות אבל אותי זה ממש תסכל.. הרגשתי שאני חייבת מישהו מהצד שיעזור לי להגיע להחלטה לכן פניתי לפסיכאטר שאחראיי על המרכז - למרות החלטתי להמשיך בלעדיו בגלל עלות כלכלית מאוד גבוהה, חשבתי שיוכל לייעץ לי כמו בעבר שהייתי מטופלת אצלו, אוסיף ואמר לי שאפנה עם כל בעיה וצרה בכל שעה שארצה. וענה לי בתגובה להודעה, שאשתף את הפסכולוגית בהכל ונגיע יחד להלחטה. התחושה הייתה שהוא נורא ניער את עצמו מאחריות עליי למרות שציינתי מחשבות אובדניות כאלה ואחרות.. מאוד נפגעתי מהחוסר יכולת הבסיסית לייעץ לי כמו שעשה זאת בעבר שהייתי מטופלת עימו.. מרוב כעס ותסכול אני חושבת פשוט לעבור למקום אחר בו מטפלים בטיפול קוגנטיבי התנהגותי. כאילו ל"התנקם בו" אבל זה בסופו של דבר יכול לפגוע בי, אי אפשר להתעלם מהעובדה ששם כבר יודעים את הכל עליי ואז פשוט יכולים להעביר אותי למטפל שונה עם הסיפור שלי בלי שאצטרך לדון בהכל שוב. הפחד שלי הוא: 1. שאחשוב כך גם לגביי מטפל הבא שלי, 2. שכבר נעשתי תלוייה במטפלת שלי כי ממש מתחשק לי שנמשיך יחד!! קשה לי לראות את עצמי עם מטפל אחר (לפחות כרגע). אשמח מאוד אם תוכלי להשיב לי.. תודה רבה.
היי חן, אני מבינה את עמדתו של הפסיכיאטר, מאחר שהוא לא אובייקטיבי כמנהל המרכז, ולכן הוא פחות או יותר האדם האחרון שיכול לומר לך אם להמשיך עם המטפלת שלך או לא. זו החלטה שלך בלבד, וזה תלוי במידה רבה בקשר ביניכן. אם הוא יתערב בכך, זה לא מקומו וזה יכול רק להעמיד אותו במצב לא נעים. אני מאמינה שכאשר יש קשר טוב בין המטפל למטופל, אפשר באמת לפתוח הכל ולדבר על הכל. לכן, אני חושבת שמאוד כדאי שתדברי איתה על ההתלבטות שלך, ותנסו להגיע יחד לפתרון. לגבי המחשבות והרגשות שלך כלפי המטפלת, לדעתי הן לא חייבות להוות בעיה או מכשול, ובאופן תיאורטי יכולות להתפתח אצלך כלפי כל מטפל שתתחברי אליו. לכן, לדעתי, זה לא רע להמשיך עם אותה מטפלת, עד שתגיעי לפתרון מלא של הבעיות שלך, שתהיי שבעת רצון ממנו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי לא אמור להימשך כל החיים או שנים רבות, אלא עד שתגיעי לפתרון משביע רצון- זכרי זאת. לעתים, מטופלים חוששים לעזוב את המטפל שלהם, ולכן לא נפטרים לחלוטין מהבעיה שלהם או מתקדמים יותר לאט. זו בעצם המהות של תלות. עלייך לברר עם עצמך אם זה המצב או לא, ואם את יכולה לראות את עצמך מגיעה למטרה שלך ואז מסיימת את הטיפול. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com