בקשר זוגי, אבל חושד שיש לי בעיה -
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום. מעולם לא שקלתי ברצינות שיש לי בעיה, אבל אני מתחיל להרגיש שאני לא מסוגל לשלוט בזה ושזה הורס לי לאט ובזהירות את כל מה שיש לי. יש לי חברה כבר מעל שלוש שנים, אני אוהב אותה בכל מאודי, חושב עליה המון, טוב לי איתה ואני ממש לא רוצה לחשוב על לא להיות איתה. אבל עם זאת, אני לא מסוגל להפסיק לחשוב על מין. עם אחרות. ואין בזה שום דבר אלים חס וחלילה, אני לא חושב על זה אפילו. אבל זה לא מפסיק, כל בחורה שנראית טוב עולה לי בדימיון, ואני חושב עליה. יש לי שכנה שנראית נהדר ואני מרגיש שאני אובססיבי לגביה. אני מנסה לחזור הביתה בשעות שאני יודע שהיא מסיימת לעבוד, מנסה לראות אותה בכל הזדמנות שיש לי. ואני לרגע לא חושב על לעשות שום דבר פוגעני, שלא תחשבו שזה המצב. אבל אני לא מפסיק לחשוב על להשיג אותה בעיקר, והמון אחרות. כל הזמן. אני לא מצליח להיפטר מזה, אני לא מצליח שלא לחזור ולהסתכל עליה ועל נשים אחרות, לדמיין, לראות פורנו. זה תמיד היה, אבל תמיד חשבתי שזה בגבול הטעם הטוב, אבל עכשיו אני מרגיש שאני אשתגע אם אני לא אשכב עם מישהי. יש לציין שאני לא מנסה "להשיג" אף אחת בפועל, אני רק חושב על זה כל הזמן. אני משכנע את עצמי שאני לא אבגוד לעולם, אבל כשעולה מחשבה כזאת אני רק חולם על זה שמישהי "תפתה" אותי. ואני יודע שאני לא אסרב. מה אפשר לעשות במידה ואני לא רוצה להרוס את הזוגיות שלי וללכת לטיפול?
שלום לך, בכלל לא בטוח שמדובר באובססיה, יכול להיות שמדובר בהתמכרות למין. כדאי לפנות לטיפול אצל מטפל קוגניטיבי התנהגותי, או מטפל שעוסק בטיפול מיני (יש כאלה שעוסקים בטיפול מיני בגישה קוגניטיבית התנהגותית). הטיפול יכול לתת לך כלים מעשיים להתמודד עם המחשבות והדחפים שלך, בלי להרוס את הזוגיות. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד לאתר הבית: www.cbthaifa.com
דבר נוסף - קראתי שלאובססיה ותופעות דומות יש קשר כל שהוא לטיקים. יש לי לא מעט טיקים, עוד מגיל קטן מאוד. בכל הגוף. כבר למדתי איך לשלוט בחלקם כשאני בחברת אנשים, למדתי להסתיר אותם מאוד טוב בגלל שהטיקים מתבטאים בכל הגוף, מהפנים, הצוואר, הידיים, הרגליים. כלומר, כאשר אני בחברת אנשים, אני מווסת את הטיקים למקומות שלא רואים, באזור הרגליים בדרך כלל, ולפעמים הם נפלטים בידיים ולעיתים רחוקות בראש כשממש אין שליטה. כשאני לבד, הם משתוללים יותר באזור הראש והפרצוף וזה משחרר את כל המלחמה בהם מהיום כולו. כך הצלחתי לסגל יכולת לנהל חיים רגילים מבלי שזה יפגע בי, אבל כשאני מגיע הביתה ואני לבד, אני משתגע מזה מאוד. יש תקופות שזה בלתי נסבל, ותקופות שאני מרגיש שכבר הסתגלתי. השאלה היא האם יכול להיות שבאמת יש קשר בין הדברים או שאני סתם מקשר שתי תופעות על בסיס מידע אקראי באינטרנט? ושאלה נוספת, אני לא יודע אם זה באמת קשור לנושא - האם יש מה לעשות בנושא הזה של הטיקים? ממה זה יכול לנבוע? זה לא דבר תקופתי שפתאום הגיע ממתח או לחץ, אלא כל החיים. אני לא זוכר את עצמי בלי טיקים. מה זה יכול להיות? מתנצל מראש על ריבוי השאלות המעט מוגזם אולי..