קבלת ייעוץ

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

06/10/2013 | 11:23 | מאת: אילנה

שלום, אני בת 24 ויש לי כבר כמה שנים מחשבות טורדניות במפגשים חברתיים שנוגעות לדברים ש"צריכים" להיות באופן מסויים. המחשבות הן קטנוניות ואני מודעת לזה שאין להן כלל היגיון ולמרות זאת הן ממשיכות להופיע. יש לציין שאני מרגישה מאוד נוח בסביבת החברים שלי ואין שום בעיה חברתית. המחשבות מעוררות הרבה חרדה ופוגעות מאוד בהנאה. הייתי כבר בטיפול התנהגותי קוגנטיבי ולא יכולה כרגע להמשיך בו.אני מיישמת את הדברים שלמדתי בטיפול ונפגשת הרבה עם חברים ("חשיפה"), מנסה לעזור לעצמי להפחית את רמת המחשבות/ המתח שנובע מהן במפגשים,ע"י כך שמנסה כמה שיותר להתמקד בדברים אחרים ולא במחשבות המטרידו- זו ה"טכניקה" בה אני משתמשת ולמעשה היחידה שאני מכירה בנושא. אבל מרגישה שאני תקועה במקום ואין שיפור ניכר.וזאת למרות שאני נמצאת בהמון מפגשים ולא נמנעת כלל. האם יש דברים שאוכל לנסות ליישם בעצמי , ללא טיפול כרגע? על מנת להפחית את רמת המחשבות והמתח? אשמח לכל טיפ, כי אין לי אפילו כיוון... :) תודה רבה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

היי אילנה, חשוב מאוד לברר את טיב המחשבות שלך במצבים חברתיים, שכן אם מדובר במחשבות טורדניות (אובססיביות), ההתייחסות אליהן תהיה אחרת לגמרי מאשר ההתייחסות למחשבות "רגילות" המעוררות חרדה. מחשבות טורדניות הן חסרות היגיון, ובדרך כלל עוסקות בהתרחשות תיאורטית לא סבירה שמעוררת חרדה (לדוגמא: "אני פוחד לפגוע בעצמי", "אני פוחד להיות הומוסקסואל" "אני פוחד לחלות באיידס בגלל פעולות יומיומיות" וכו'). האדם הסובל מהן יודע שקיים חוסר היגיון מסוים במחשבה, ועם זאת הוא אינו מוכן לקחת את הסיכון שהן יתממשו. איני יודעת אם המחשבות שאת סובלת מהן הן אכן טורדניות או מסוג אחר. אם אכן מדובר במחשבות טורדניות, החשיפה למצבים חברתיים אינה מספיקה, שכן תוך כדי הסיטואציה את עושה פעולות שמטרתן להימנע מהמחשבה, ולכן גם זו סוג של הימנעות. הסחת דעת לא תועיל לאורך זמן, אלא לזמן קצר בלבד (אם בכלל). כדי להתמודד עם מחשבות טורדניות יש לנסות לקבל אותן ככל האפשר, וכן את החרדה העולה בעקבותיהן, ולא לנסות להימנע. זו הדרך היחידה להפחית את החרדה ואת המחשבות בטווח הארוך. אם מדובר במחשבות מלחיצות לגבי המצבים החברתיים שאינן טורדניות, כדאי לעבוד על קבלת המצבים או ההתנהגויות שאינם מוצאים חן בעינייך. קשה לעשות זאת בלי טיפול, אך הכיוון הכללי הוא למצוא מענה למחשבה שהדברים "צריכים" להתנהל בצורה מסוימת, על ידי שאילת עצמך: מי אמר שזה אכן "צריך" להיות כך? מה יקרה אם זה לא יהיה כך? אם זה אינו כך, אולי כדאי לקבל את המצב? שוב, כדי לדעת מהו הכיוון הנכון, חשובה אבחנה מדויקת של איש מקצוע לגבי טיב המחשבות. אולם עבור שתי האופציות, אני לא חושבת שהסחת דעת היא הטכניקה העיקרית שבאמת תועיל לך בטווח הארוך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com

06/10/2013 | 20:13 | מאת: אילנה

תודה רבה! עזרת לי מאוד. המחשבות הן בודאות מחשבות טורדניות ולא מחשבות "רגילות". כדי להיות בטוחה שהבנתי - את אומרת לא להסיח את דעתי מהמחשבות המטרידות במפגשים החברתיים, אלא לקבל אותם ואת החרדה העולה מהם. בעקבות המחשבות, יש לי צורך להרגיע את עצמי- ואת זה אני מנסה לא לעשות- כאן כן אפשר להסיח את דעתי? ולנסות להתמקד במפגש כמה שיותר? הרבה פעמים להרגיע את עצמי "בקטנה" מאוד עוזר, ולעומת זאת כשאני "בכוח" מנסה לחשוב על נושאים אחרים המתח והמחשבות מתגברים. בכל זאת להימנע מה"ההרגעה"? (אין לי איזה טקס מסויים לכך) תודה רבה :)

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית