שאלה לגבי בעיה מציקה
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום וברכה, יש לי שאלה לגבי משהו שקצת מפריע לי.... בזמן האחרון שמתי לב על עצמי שאני קצת חרדה מצבע אדום.. לדוגמא: אם למשל אני הולכת לקניות ורואה על חפץ מסויים איזשהוא לכלוך או כתם בצבע אדום אז אני לא לוקחת את החפץ הזה מחשש שאולי הכתם הזה הוא דם.. זה נשמע קצת מוזר אבל לפעמים אני מסתכלת על אותו לכלוך ומנסה להבין אם זה סתם לכלוך או דיו מההדפסה או סתם כתם של צבע או משהו כזה או שזה כתם של דם ,אם לדוגמא אולי מישהו נגע בזה והיד שלו הייתה עם קצת דם ואז זה התלכלך... אני כאילו חוששת שאולי הלכלוך הזה הוא מדם שמישהו אחר נגע באותו חפץ... לצורך העניין אם לדוגמא אני הולכת לקנות משהו שהוא ארוז בקופסא מסויימת או אפילו סתם שמפו וכדו' ועל הקופסא יש איזשהוא לכלוך או פס בצבע אדום אז אני אהיה בספק שאולי זה דם.. למרות שלפעמים רואים שזה סתם לכלוך כתוצאה מהדפסה, כלומר שזה צבע...לכלוך שאני לא בטוחה שהוא סתם צבע עושה לי אסוציאציה לדם... זה קצת מפריע לי.. (בעיקר בקניות...) למרות שבסופו של דבר אני חושבת ברמת ההיגיון ומבינה שזה סתם לכלוך.. אבל הספק עדיין קיים.. יש לך המלצה מסויימת בשבילי? איך להימנע מהמחשבה הזאת? איך לדעת שזה לא דם? חשוב לי לציין שזה לא קורה כל הזמן אלא במצבים שאני לא יודעת בוודאות שזה לא דם (במצבים שרואים שזה הדפס או סתם צבע אין לי בעיה עם הצבע הזה...) אשמח לקבל עיצות והמלצות מה לעשות בעניין הזה... תודה מראש....
היי יעל, נשמע שמדובר במחשבה טורדנית. כלומר, ההיגיון אומר שזה אינו דם, אך הספק תמיד מכרסם- וגם ספק מאוד קטן הוא בבחינת "ייהרג ובל יעבור" (כלומר, את לא מוכנה לקחת את הסיכון שזה אכן דם, גם אם הוא מינימלי). לא ניתן "לשכנע" את עצמך שבאמת לא מדובר בדם אלא בצבע, שכן המחשבה הטורדנית אינה מקשיבה לקול ההיגיון. אם מנסים לענות לה בהיגיון, היא רק מתגברת ומתחזקת, וכך גם הספק. לכן, הדרך היחידה להתמודד עם המחשבה הטורדנית, היא לעשות דווקא את ההיפך ממה שהיא אומרת. למשל, אם את לא בטוחה אם הדבר שאת רואה הוא דם, עדיף לגעת בו, לחוות את החרדה שנובעת כתוצאה מכך, ולתת לה לחלוף לבד, בלי לנסות להירגע. החרדה תמיד עוברת בשלב מסוים, ונוצרת הסתגלות למצב או לגורם שמפחיד אותך. למעשה, זו חשיפה לכל דבר. לא תמיד קל לעשות את הפעולות המנוגדות למחשבות, ולכן אנשים רבים נעזרים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שבו המטפל עוזר לך לעבור את התהליך באופן שיטתי ומבוקר, תוך ליווי, תמיכה ועידוד. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
היי שרון, תודה רבה על התשובה... רשמת בתשובה שכדי שהתופעה תיעלם צריך לגעת במה שיש לי ספק אם זה דם ולחוות את החרדה, העניין הוא שאם זה דם או ספק דם זה יגעיל אותי לגעת בזה (המחשבה שזה אולי דם של מישהו אחר..) ושאלה נוספת: האם בד"כ לאנשים אחרים שרואים דבר כזה הם לא חוששים,כלומר מי שאין לו את המחשבה הזאת, כלומר :כן קיים המצב שיכול להיות שזה דם.... ויש כאלה שאני מאמינה שזה יגעיל אותם... אני פשוט מנסה להבין אם זה דבר נורמלי שיש חשש מדבר מסויים, כי בסופו של דבר לכל אחד יש את החששות שלו... תודה רבה על התשובות....