מנהג מגונה על גבול ההפרעה- איך להיגמל?
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שלום, אני בת 23. מגיל שנה בערך התרגלתי לשחק לעצמי בשיער. הפעולה מאוד מרגיעה אותי, עוזרת לי לחשוב, ונעימה לי. עם זאת השיער שלי סובל ממנה רבות וגם אני. אני לא מסוגלת לשבת בשקט ולא להתעסק בשיער. ואני לא מסוגלת לחשוב פעולות מסובכות (לעשות שיעורי בית למשל) בלי להתעסק בשיער. מאוד מפריע לי. הפעם אני נחושה בדעתי להיפטר מזה ואני מתכוונת להשתמש בכל האמצעים שאני יכולה. תוכלי לכוון אותי איזה טיפול יוכל לעזור לי? האם אוכל לעשות זאת לבד? תודה רבה!
היי ליאור, את צודקת, הרגלים מגונים (החל מכסיסת ציפורניים וכלה באכילה רגשית) יכולים להיחשב להתנהגויות כפייתיות. המטרה שלהם היא בדרך כלל הקלת מתחים והשגת תחושת סיפוק. יש הרגלים מגונים שניתן להיפטר מהם לבד, עם הרבה מאמץ. את יכולה לנסות, ואם תתקשי בכך לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שיכול לעזור לך לפתור את הבעיה תוך מספר מועט של פגישות. שני המרכיבים החשובים בפתרון הבעיה הם: פיתוח המודעות להתנהגות הבעייתית, כלומר למשחק בשיער, כך שלא תיעשה באופן "אוטומטי" בלי שתרגישי בכך. רישום של הפעולה בכל פעם שהיא מתבצעת יכול לעזור מאוד לפתח את המודעות הזו. המרכיב השני של הפתרון, הוא מציאת התנהגות חלופית, כך שבכל פעם שבא לך לשחק עם השיער, תוכלי לעצור בעצמך (עקב המודעות שהתפתחה) ולבצע את הפעולה החלופית. חשוב שהפעולה תהיה גם היא מרגיעה ומספקת. כדאי למצוא פעולות שקשורות גם הן ל"התעסקות" עם הידיים, למשל: מעיכת גוש פלסטלינה, משחק בצמר וכו'. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com