אכילה כפייתית
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי שרון, יש לי בעיה שאני נושאת איתי כבר שנים. בכל פעם שאני לחוצה/צריכה לשבת ללמוד - אני אוכלת. לא משנה אם אני מפוצצת באוכל או לא. גם אחרי שאני אוכלת וממשיכה ללמוד, אני חייבת להעסיק את הפה שלי במשהו ולכן אני לוקחת מסטיק. אני מאוד רוצה להשתנות לבד בלי טיפול. איך אני יכולה לעשות זאת? איך אפשר להיפטר מהצורך להעסיק את הפה? יש אולי פתרון חלופי? פשוט אני מוצאת את עצמי אחרי כל תק' מבחנים או תק' לחוצה, בעודף של כמה קילוגרמים טובים.. תודה !
שלום לזוללת, העובדה ששמת לב שהאכילה מופיעה רק במקרים של מתח או לחץ מהווה בסיס חשוב לפתרון הבעיה. אכילה כדי להפחית מתחים או רגשות שליליים אחרים מוגדרת כ"אכילה רגשית". כדי להתגבר על הבעיה, עלייך קודם כל לזהות את מצבי הלחץ, שבהם את מרגישה צורך לאכול גם כשאינך רעבה, ולרשום את כל מה שעובר עלייך במצבים אלה- התנהגויות, מחשבות ורגשות. בטיפול התנהגותי קוגניטיבי בדרך כלל מתייחסים לכל מרכיב בנפרד, לאחר שאת לומדת לבודד אותם ולהכיר אותם. במקביל, כדאי ליצור לעצמך (אפשר באמצעות תזונאית) תפריט אכילה הכולל ארוחות מסודרות, ולדבוק בו. הדבר עוזר לשלוט בזלילות (וכמובן צריך כוח רצון כדי לדבוק בתפריט). בשלב הבא, מנסים לחפש דרכים חלופיות להפחתת הלחץ: פעילויות מרגיעות, הרפיות, פעילות גופנית וכו'. המטרה היא ליצור "מאגר" של כמה שיותר פעולות חלופיות להפחתת הלחץ, כך שלא יהיה צורך להשתמש באוכל כדי להפחיתו. בטיפול מתייחסים גם למחשבות שגורמות ללחץ, ומנסים לעבוד עליהן כדי לסגל מחשבות יותר אדפטיביות ופחות מלחיצות. מאחר שאת ללא טיפול, אני מציעה ללכת יותר לכיוון של מציאת פעילויות מרגיעות במקום אכילה, והרכבת תפריט מסודר על ידי תזונאית. במידה שלא תצליחי לעשות את השינוי לבד, את יכולה לפנות לטיפול. להערכתי תזדקקי למספר מצומצם של פגישות כדי לעשות את השינוי. בהצלחה!