פחד מ"הישאבות" ומאיבוד יציבות - מפחיד מאוד
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
אני בן 26 ושאלתי כאן כמה דברים בחודשים האחרונים. במהלך השבועות/חודשים האחרונים כל הזמן החלפתי שיטות נגד הOCD וכולן נכשלו. שמתי לב שלא משנה מהי השיטה שאני מחליט להשתמש בה (אפילו אם השיטה היא מדיטציות) אם נכנסים אליה חזק מדי - היא נשאבת לתוך הOCD - כלומר מתפתח OCD על נושא השיטה עצמה (זה די מדהים)ואז היא קורסת. אני מרגיש שאני מאוד מתקדם בידע שלי על הOCD, ואתמול בלילה/היום בבוקר הרגשתי שיפור ניכר - כי הגעתי למסקנה שחשיפה ומניעה זו באמת הדרך והדברים הסתדרו לי יותר טוב בראש, אבל נראה לי שגם אותה כל מטפל יתפוס בצורה טיפה שונה ומה שנחשב אצל מטפל אחד כ'בריחה', עשוי להיחשב אצל אחר כחשיפה ולכן לדעתי זו הרבה יותר 'אומנות' מאשר נוסחה ברורה. אבל אני כן מאמין מאוד בשיטה. הבעיה היא שהערב כל המחשבות על הנושא התחילו נורא לבלבל אותי ובשלב מסויים חשתי בלאגן גדול בראש - לא ידעתי איך לחשוב על העניין, מתי להיחשף, מתי בדיוק לעשות ופתאום לא היה לי במה להיאחז ואני חייב לומר שזה נורא מפחיד. גם אם אין שום נושא לחרדה - עדיין התחושה שפתאום אין אחיזה (והישאבות לבלאגן המחשבתי) היא נורא מפחידה. רציתי לשאול אותך מה את ממליצה לעשות - האם לקבל גם את המחשבה הזו? איך משתחררים מזה? תודה.
היי ניב, אני הכי ממליצה לא להתמודד עם הנושא הזה לבד. אנשים רבים לא יודעים בדיוק איך לתרגל בצורה שיטתית שתהיה גם יעילה, ולכן הם מנסים כל מיני טכניקות עזרה עצמית בצורה לא נכונה, לא שיטתית ולא עקבית. בסופו דבר זה קורס- כפי שקרה לך. לכן, המלצתי היא לא לנסות להתמודד עם העניין לבד, אלא לעשות זאת בעזרתו של מטפל CBT שאתה סומך עליו. הליווי של איש מקצוע, שידריך אותך בדיוק איך לעשות את התרגול, הוא מאוד משמעותי. בנוסף, אני מאמינה שכן קיימות הגדרות ברורות ל"חשיפה" ול"בריחה", שהרי בלעדיהן הטיפול לא היה יעיל. מטפלים שהם מספיק מנוסים בטיפול ב- OCD יודעים להגדיר במדויק מהי חשיפה, והעניין לא ממש נתון לפרשנות. מאידך, האדם הסובל מ- OCD יכול דווקא להתבלבל בנושא הזה, וזו עוד סיבה שחשוב לקבל עזרה מקצועית, וליצור תרגול מובנה ומסודר. לגבי המחשבה הספציפית שדיברת עליה, אני חושבת שיהיה נכון להתבונן בה ולקבל אותה, מבלי לנסות להימנע או להוציא אותה מהראש. זה תמיד מומלץ, לגבי כל מחשבה, כך שבסופו של דבר לומדים לא להירתע מהתרחשויות פנימיות. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
המפגשים הם כבר כמה חודשים טובים רק בפאזה של ניתוח הדברים והרגשות שאני מביא איתי, כאילו זה בכלל לא CBT (והיא גם אמרה שהטיפול הוא כבר לא בדיוק CBT וגם אז כתבתי לך את זה) אז אני לא יודע כ"כ מה לעשות. צריכות להיות הוראות ברורות באופן כללי, אבל אני חושב שכשנכנסים לרזולוציות גבוהות יותר העניינים קצת פחות ברורים. לדוגמה - יש מחשבה מטרידה בנושא מוות נניח (כמו החרדה שהייתה לי ועדיין במידה מסויימת). מטפל א' יאמר שצריך לעבד את המחשבות וכן לדבר על זה עם אנשים, אבל מטפל ב' יכול לומר שאסור לדבר על זה עם אנשים כי אז זה יהיה "אישור" וצריך להישאר לבד עם האי-נוחות כפי שהיא, ואולי אף לא יסכים לשתף פעולה בעצמו! זו גישת חשיפה לכאורה, אבל זו גישה מסוכנת מאוד. אני קורא לא מעט הודעות של אנשים שמדווחים על טיפולים שבהם דורשים מהם להיחשף ישר בצורה קשוחה מדי, מה שעלול לגרום דווקא לנזק רב. ולכן רק עצם זה שזה 'חשיפה ומניעה' עדיין לא אומר לנו כלום, אלא מה שקובע זה רק מה המטפל יעשה מזה ולכן כדי שהOCD לא "יפיל" את השיטה - חייב להיות בה גמישות ואסור שזו תהיה נוסחה מתימטית, כי אז היא תקרוס. תודה על התשובה לגבי התחושה המפחידה מהערב ואשמח לדעת מה דעתך על כל מה שכתבתי עכשיו ומה כדאי לי לומר למטפלת ביום חמישי.
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
