לדר שרון
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי דוקטור כתבתי פה לפני מספר ימים הודעה ארוכה וענית לי ותודה על כך. עבר עליי לפני יומיים לילה שהתעוררתי באמצע הלילה פשוט לא מפסיק לבכות זה נשמע מוזר אבל פשוט הלכתי להעיר את אמא שלי שתעזור לי שתעשה משהו הרגשתי שזהו אני משתגע שאין לי כוחות יותר להתמודד עם המחשבות האלו שכבתי ומרוב שאני קורא על המחלה אני יודע כבר מה צריך להיות ומה אנשים חושבים ובדקתי את עצמי בזה שחשבתי על זה שאני המשיח ופתאום לשניה נרגעתי עברה לי צמרמורת בגוף וישר קפצתי ואמרתי לעצמי שאני יודע שאני לא המשיח.. מאז אותו לילה אני פשוט מרגיש שונה מרגיש שכבר לא כל כך אכפת לי אם אשתגע וכאילו משהו בתוכי רוצה לחזור לאותו לילה למרות שבפועל ממש ממש לא אבל משהו מוזר קורה לי שלא אכפת לי כבר מה יהיה כאילו השתלט עליי שד רע שכבר לא אכפת לי מה אעשה ואיך אתנהג ומה יגידו הרגשה של בעיקר עצבות והרגשה מוזרה שאני לא יודע אם אחזור להיות אותו אדם שלפני אותו לילה ובכלל אותו אדם שאני רגיל להכיר הרגשה שאני לא מכיר באמת אף אחד שאני לא באמת מחובר לאף אחד אפילו שאני שוכב עם חברה שלי אני לא מרגיש שום דבר ואני כבר לא יודע מה קורה איתי אני בכל זאת נורא מפחד שאני נהיה סכיזופרן תוכלי אולי להבין מה קורה לי? בתודה עילומשם
שלום לך, נראה שהמחשבה הטורדנית מוצאת כל מיני דרכים וצורות לחזור לתוך הראש, זה מה שקורה כשלא מטפלים בה, או כשלא מתמודדים איתה בצורה נכונה. קודם כל, מומלץ לפנות לטיפול ולא לעשות זאת לבד, אך באופן כללי אני יכולה לומר שהגישה הנכונה כלפי המחשבה היא פשוט לוותר על שליטה. כלומר, אם תפחד משיגעון ותחשוב על זה כל הזמן, זה כמובן לא ימנע אותו (ומאידך- אם לא תחשוב על השיגעון, זה לא יגרום לו להתרחש רק מפני שלא "שמרת על עצמך"). כדאי לאמץ את המחשבה ש"לא אכפת לי אם אשתגע", ובטיפול CBT אף עושים יותר מכך- מזמנים את המחשבה באופן מכוון, כלומר: "קדימה, אני רוצה להשתגע, ממש עכשיו". כשבונים תרגול מסודר המבוסס על הגישה הזו, זה עובד בצורה מדהימה, ואם תנסה זאת בצורה מסודרת (כמו שאמרתי, רצוי בטיפול), בטוחני שכל מה שכתבת לי עכשיו ייראה לך בלתי חשוב. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com