ocd קשה אך ממוקד
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
שרון שלום.בני המתבגר אובחן לפני כתשעה חודשים עם ocd המתמקד באביו .הוא אינו מסוגל לשאת שום מגע עם האב,אינו מסוגל אפילו לראותו עקב כך הוא עבר להתגורר בבית אחי.אפילו תמונות של האב מעוררות בו חרדה.יש לציין כי בין בעלי לבן שררו יחסים טובים וכל ענין האוסידי גרם לנו לשבר משפחתי ואישי עמוק.הבן טופל בשתי תרופות אך נאלץ להפסיק במהרה עקב תופעות אלרגיות משמעותיות.הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי אך מסרב לבצע חשיפות ולשתף פעולה.יש לציין כי מדובר בנער חכם וחברותי ,תלמיד מצטיין,מדריך בתנועת נוער המתפקד בכל תחומי החיים האחרים באופן נורמטיבי,למעט בתחום הממוקד של יחסיו עם אביו,המשליכים כמובן על תפקוד המשפחה וכן על תפקודו משום שהסיטואציה כולה גורמת לו לדכדוך.הוא חש אחריות על המשבר המשפחתי אך אינו מסוגל להניע את עצמו להתמודד עם הבעיה.האם נתקלת בנסיונך המקצועי בבעיה דומה של ocd ממוקד באדם אחד? האם העובדה כי הנער מתפקד היטב בשאר מישורי החיים מהווה מקור לאופטימיות מסוימת? אגב,הפסיכולוג אמר לנו כי על פניו סוג הבעיה מתאים יותר לפוביה מאשר לאוסידי,משום שכאשר הבן אינו מצוי בסביבת האב הוא אינו מגלה כפיתיות ביחס לתחומים אחרים ואינו מדווח על מחשבות טורדניות.יש לציין כי ככל הידוע לנו הוא אינו מקיים טקסים.ייתכן ויש טקסים מנטאליים אך הוא לא חשף אותם במסגרת הטיפול.אשמח לחוות דעתך
היי יעל, נתקלתי במקרים בהם ה- OCD היה מכוון כלפי אחד ההורים. המקרים האלה היו שונים ממה שאת מתארת, מאחר שהיו בהם טקסים שהילד ביצע לאחר מגע עם ההורה (למשל: חיטוי של כל מה שההורה נגע בו בחדר, כביסת הבגדים לאחר שבאו במגע עם ההורה וכו'). בנוסף, במקרים אלה היו גם טקסים בתחומים אחרים ואף בעיות אחרות מלבד הסימפטום הזה. האבחנה של OCD באמת קצת לא ברורה כאן, מאחר שלא תיארת מחשבה טורדנית המאפיינת את הילד. כדי לאבחן OCD, צריך לעמוד על טיבן המדויק של המחשבות ולאבחן אותן כטורדניות. על מנת לאבחן OCD, לא חייבים להיות טקסים (יכולות להיות רק הימנעויות ממושא האובססיה ואפילו ניסיונות להימנע מהמחשבה עצמה). המחשבות חייבות להיות בעלות אופי טורדני, כלומר חוזרות על עצמן וחסרות היגיון (למרות שהסובל יודע שאין בהן היגיון). בהחלט יכול להיות שמדובר בפוביה, אלא אם כן הפסיכיאטר שאבחן את בנך זיהה בבירור מחשבות טורדניות. חשוב גם לברר עם הפסיכיאטר האם לדעתו קיים מרכיב פסיכוטי בבעיה (כלומר מחשבת שווא, שהבן אינו תופס אותה כלא הגיונית). בכל מקרה, ובייחוד אם מדובר בפוביה או פחד שאינו OCD, כדאי מאוד לבדוק מדוע קיימת הרתיעה מן האב. אולי הילד עבר טראומה שקשורה לאב בדרך כלשהי? יכול להיות אפילו שעבר אירוע קשה ביחד עם האב, או ראה את האב בסיטואציה מביכה. דבר כזה עשוי גם הוא להסביר רתיעה כזו, אם הכל תקין בחשיבה ובתפיסה של הילד. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
