שאלה לגבי משהו שמפריע לי

דיון מתוך פורום  הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

20/03/2014 | 12:39 | מאת: יעל

שלום שרון, יש לי שאלה לגבי משהו שקצת מפריע לי... אני נוסעת לפעמים בתחבורה ציבורית ( אוטובוסים), והיו הרבה פעמים שעליתי לאוטובוס וכבאתי להתיישב ראיתי לדוגמא שיש מסטיק שדבוק על המושב או על הידית ליד המושב וזה ממש מגעיל אותי או שלפעמים ראיתי חתיכה של נייר טואלט שכנראה מיהו השתמש בה וזרק בין הכיסאות באוטובוס וכד', כל מיני דברים שאנשים שישבו שם לפני השאירו וזה מעורר בי תחושה של גועל.... על מנת להתמודד עם זה אני משתדלת לבדוק טוב את המושב לפני שאני יושבת לדוג': אם אין שם מסטיק או נייר או משהו מגעיל אחר אך לא תמיד אפשר לבדוק זאת באמצע נסיעה, אני לפעמים מתייבת במקום שנראה לי סביר ואז מסתכלת שוב ורואה שיש מסטיק לדוגמא שמודבק על הידית ממש לידי ולא הבחנתי בו קודם. מגעילה אותי המחשבה שזה מסטיק שמישהו אחר לעס, והדביק אותו... בגלל הדברים האלו שאנשים אחרים משאירים קצת מגעיל אותי לנסוע בתחבורה ציבורית, אני רואה בזה חוסר התחשבות מצד אנשים אחרים.... חשוב לי לציין שאני לא נמנעת לגמרי מנסיעה בתחבורה ציבורית אך זה כן מעורר בי תחושה של גועל.... אם לדוגמא הכסא נקי אז אין לי בעיה לשבת ולנסוע באוטובוס, אבל אם קרה מצב שישבתי וראיתי משהו שהגעיל אותי כגון מסטיק אז אני אנסה לעבור למקום אחר... או שלדוגמא לפני כמה ימים התיישבתי באוטובוס ופתאום ראיתי שיש חתיכת נייר טואלט מקופל שכנראה מישהו השתמש בו וזרק וזבה היה בין הכיסאות של האוטובוס וזה נורא הגעיל אותי, חשבתי שאולי מישהו קינח בזה את האף או משהו כזה ופשוט זרק את זה בין הכיסאות ולשבת על זה או ליד זה זאת ממש תחושה לא נעימה..אז עברתי למקום אחר.. השאלה שלי היא מה את חושבת על כך שהדברים האלו מעוררים בי תחושת גועל והאם יש לך עיצה בשבילי איך להתמודד עם זה? תודה רבה...

לקריאה נוספת והעמקה

היי יעל, אני חושבת, שמצד אחד אפשר להבין את תחושת הגועל שלך מהלכלוך באוטובוס. מצד שני, רוב האנשים שנוסעים באוטובוס מקבלים את המציאות הזו ובדרך כלל לא קמים ממקומם, אלא אם כן יש מקרה קיצוני של לכלוך. אפשר בהחלט להתרגל גם לדברים המעוררים תחושת גועל, כאשר נשארים לשבת במקום ולא נמנעים או נרתעים. אם תחליטי שאינך קמה ממקומך בגלל דברים שרוב האנשים לא היו נרתעים מהם במידה כזו, אני מאמינה שעם הזמן תתרגלי ותחושת הגועל תפחת בהרבה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון, כעסים ועוד אתר הבית: www.cbthaifa.com

20/03/2014 | 13:49 | מאת: יעל

היי שרון, תודה רבה על התגובה המהירה, עזרת לי מאוד בעצותייך... אני רוצה לספר על מקרה נוסף שבו ישבתי באוטובוס ורציתי להחזיק את עצמי אז אחזתי בידית שלידי ופתאום הרגשתי שנגעתי במשהו דביק ואז הסתכלתי וראיתי שזה מסטיק שהיה מרוח על כל הידית ולא שמתי לב ונגעתי בזה... הרגשתי תחושה כ"כ לא נעימה ומגעילה, כ"כ רציתי לשטוף את הידיים ובאמת איך שהגעתי הביתה שטפתי ידיים, התעוררה בי החרדה מכך שנגעתי במסטיק, וממה שאני מבינה דווקא בגלל שנגעתי בזה, התעוררה חרדה ועברה לאחר כמה זמן זה אמור להפחית את תחושת הגועל ובאמת היום אחרי המקרה הזה אני פחות נגעלת כשאני רואה לידי מסטיק אבל לגעת בזה זה כבר סיפור אחר... אני יכולה להגיד שאני מאוד מאוד נזהרת ובודקת על מנת לא לגעת בטעות במסטיק כמו שקרה כבר,דווקא בעקבות מה שקרה, אני כאילו "לא סומכת" על האוטובוס ובודקת על מנת שזה לא יקרה שוב.. כך שאני לא יודעת אם המקרה שבו נגעתי במסטיק עזר לי או לא...

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית