פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי שרון היקרה אני חושבת שיש לי אייץאוסידי. אף אחד לא אבחן אותי אני אבחנתי את עצמי מהפורום שלך חחח אני כל פעם מנסה להימנע ממחשבות וטקסים, אני מודה . אבל בכל פעם שיש טלויזיה או כל פעם שבחורה עוברת ברחוב אז המוח שלי באופן אוטומטי נלחץ ומתחיל לחוש חוסר נוחות ופחד . זה קורה גם כשאני לא חושבת על כלום וממש מנסה להעביר נושא ולא להלחץ מזה. זה כאילו קול פנימי או הפרעה מסוימת שמגיבה ככה כשהיא רואה נשים. למה כשהיא רואה גברים היא לא מגיבה ככה? זה מה שמעלה בי חשד אשמח לתשובה תודה
היי אתי, הפחד שלך כנראה מתמקד כרגע סביב משיכה לנשים, ומאחר שהן מוקד הפחד - את נלחצת כשאת רואה אותן. כרגע גברים לא מלחיצים אותך, אבל גם זה יכול לקרות (למשל מהמחשבה שאת לא נמשכת אליהם ורצון מתמיד לבדוק גם את זה - כפי שקרה להרבה נשים). צריך לזכור שהמחשבה משנה צורה, ואין משמעות למושא הפחד. בברכה,
היי, שבוע טוב ובשורות טובות!! שאלה - אוסידי יכול לעבור? זה מחלת נפש? מה זה אוסידי ולמה הוא נוצר בכלל? הוא יכול לעבור בלי כדורים?
היי תמיר, OCD הוא בעיה פסיכולוגית, ולא מחלת נפש. ככזה, אפשר להכחיד אותו באמצעות טיפול פסיכולוגי מתאים (טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או CBT). בהחלט אין חובה להיעזר בטיפול תרופתי, שיכול לעבוד כל עוד נוטלים אותו (ואם מפסיקים זה בדרך כלל חוזר). הבעיה נוצרת אצל אנשים שיש להם נטייה לחרדות, בשילוב עם מאפייני אישיות מסוימים, כגון פרפקציוניזם - שמתבטא גם במוסריות יתר, רצון לרצות אחרים ו"להיות בסדר", ביקורת עצמית מוגזמת. בברכה,
שלום לך ושבוע טוב הרבה זמן יש לי אי שקט בנושא הנטייה המינית. אני מפחדת שאני לא נמשכת לשום דבר אבל כן היו לי בני זוג.. פתאום נוצר אצלי פחד להימשך לנשים. לא הרגשתי אליהם כלום אף פעם אבל אני מפחדת מזה. אני מנסה להימנע מהמחשבה על זה והעיסוק סביב זה אבל אני לא מצליחה!! מאז שאני ככה כבר אין לי משיכה לגברים גם כאלה שהם יפים ואז אני אוכלת את עצמי ואומרת מה את לא מתרגשת? אז זה אומר שאת לסבית. אני מבקשת ממך אל תעני לי תשובה יבשה אני באמת במצוקה ניסיתי טיפולי סיביטי זה לא עזר. האוסידי יכול להוביל למצב שבאמת אנחנו לא יודעים למי אנחנו נמשכים? הרי איך אדע לטפל בזה?? אם זה אוסידי אז אוקיי אני אנסה לטפל אבל אם זה לא אוסידי אני סתם אבזבז כסף על טיפולים שלא יועילו לי?? אני לא מצליחה להבין למה זה מתעתע בי ואני כבר לא יודעת מה לעשות אני מוצאת את עצמי כל היום מתוסכלת עם מצבי רוח קיצוניים וזה משפיע עלי קראתי שלסביות והומואים חווים משבר דומה כשהם בדילמה לגבי הזהות שלהם ואני מפחדת שאני אחת מהם וזה התהליך שלי עכשיו. אציין שלא הייתה לי משיכה אף פעם לנשים אז מאיפה זה נחת עליי? האם אני בהכחשה? שמעתי פסיכיאטר אחד שאמר שאולי זו הומופובים מופנמת בבקשה תאירי את עיניי שרון אני לא מחפשת אישור אני מחפשת שתעזרי לי להבין מה יש לי ולמה עוד משהו שאשמח שתתייחסי אליו - למנ אני מפחדת מזה שאהיה לסבית?? הרי אני לא כזאת ממה שאני יודעת אני כבר בת 24 לא עניינו אותי אף פעם נשים אבל פתאום התחלתי לפחד ולאכול כאפה!! אני כאילו תמיד מנתחת בראש מה יחשבו עליי אבל אז אני אומרת למה שישחשבונעליי אני לא כזו ולמה זזה כזה מפחיד אותי???
היי ספיר, ה-OCD בהחלט יכול ליצור ספק מתמיד, כך שלפחות על פני השטח את "לא יודעת" למי את נמשכת. כלומר, עמוק בפנים את יודעת, אבל תמיד מטילה בכך ספק. התוכן הספציפי של המחשבה הטורדנית הוא למעשה הפחד הכי גדול שלך, מבחינת אבדן הזהות העצמית שלך ומי שאת - ומה זה אומר עלייך, מבחינה ערכית ומוסרית. בדומה לכך, אנשים פוחדים לרצוח או לפגוע ביקרים להם. וכל תוכן טורדני אחר יכול להשתייך לקטגוריה הזו. ייתכנו סיבות שונות לכך שטיפול CBT לא עזר לך - אולי חוסר כימיה עם המטפל, חוסר שיתוף פעולה מצידך/קושי ליישם טכניקות, או שלא הבנת אותן נכון/נעשו בצורה לא נכונה. בכל מקרה, זה הטיפול היעיל ביותר שיש לנו עבור הבעיה הזו, אם מיישמים אותו כמו שצריך. את יכולה גם לנסות טיפול תרופתי, אם זה בא בחשבון. בברכה,
אני הולך לעבוד בתחום הנקיון אבל קקי/נייר טואלט מגעילים אותי ואני לא רוצה לעזוב שם מה עושים
היי יוסי, אם אתה לא רוצה לעזוב את עבודתך, כנראה תצטרך לעבוד שם למרות הסלידה שלך - ועם הזמן כנראה תתרגל למצב. בברכה,
היי שרון :) קודם כל תודה על המענה שלך ועל הסבלנות ! לגבי מחשבות טורדניות לעניין הנטייה המינית - אני לא יודעת אם אני באמת לא יודעת למה אני נמשכת או שזה האוסידי שמתעתע. אני שואלת את השאלה הזו כי לפעמים שמפלס החרדה שלי יורד אני שואלת את עצמי למי את נמשכת ואני באמת לא יודעת לענות. אני עונה שאני לא יודעת ומנגד אומרת לא נמשכתי לאישה אף פעם אבל עדיין אומרת שלא יודעת. איך אני מזהה האם אני צריכה עזרה בלהבין למי אני נמשכת או שזה האוסידי מתעתע וגורם לספקות? תודה על המענה !
היי לינוי, את בעצם שואלת אותי כיצד ניתן להסיר את הספק - התשובה לכך היא, שזה בלתי אפשרי. ככל שתנסי להסיר את הספק, כלומר להבין שזה "רק OCD" ולא נטייה מינית אמיתית, הספק יגדל. כך בעצם נוצר לופ אינסופי של עיסוק בזהות המינית שלך, שככל שאת מנסה לברר אותה, את רק נכנסת לספקות גדולים יותר. נקודה למחשבה - האם אנשים באמת צריכים עזרה כדי להבין למי הם נמשכים?הרי אף אחד לא יכול לומר לך באמת למי את נמשכת. מאחר שהספק לא יוסר בדרך זו, אני מציעה להשתדל לעזוב את הנושא ולא לעסוק בו. בברכה,
אני כל פעם בוחנת את עצמי גם בלא מודע! לצורך הדוגמא - אני רואה אישה אז אני מתחילה להרגיש לידה חוסר נוחות או פחד או משהו כזה ואז מתחילה לאכול סרט למה ואז רואה גבר ולא מרגישה את הפחד והחוסר נוחות הזה אז אני שואלת את עצמי למה איתה כן ואיתו לא?? אני מפחדת מזה כל כך מה זה יכול להיות?? גם שאני מנסה לא לחשוב על זה איך שאני רואה גבר או אישה אני בוחנת ומנסה להסתכל על גוף של גבר לראות אם אני נמשכת זה מתסכל
היי חיה, התשובה נמצאת בגוף השאלה שלך - הבעיה ממשיכה להתקיים מאחר שאת עוסקת בשאלה הזו ובוחנת את עצמך באופן מתמיד. אלה הם "טקסים" שמזינים את המחשבה הטורדנית, וכשתפסיקי אותם גם המצב יתחיל להשתפר. בהתחלה עדיין יהיו פחד ואי נוחות, אבל אם תהיי נחושה בדעתך להפסיק את הבדיקות, זה יילך וישתפר. בברכה,
היי משווים את הפחד שלי מהנטייה המינית לכמו פחד מילד שמפחד מכלבים . זה ממש לא אותו הדבר. ילד שפוחד מכלבים זה ילד שכלב נשך אותו אז הפחד שלי מלהיות הומו זה כי מישו נגע בי? לא.. כי אף אחד לא נגע בי אני שמעתי על 2 סיפורים של אנשים שיצאו מהארון ובנוסף לא הייתה לי זוגיות הרבה זמן אז התחלתי לחשוב על זה בלי סוף למה משווים את זה לפחד עם הכלב? זה לא נכון וסתם מסתבך כי ממה הפחד הזה הגיע או בכלל המחשבה הזאת תודה ויום טוב . אציין שאני מגיע ממשפחה שמרנית אבל לא הומופובים
היי משה, אני לא יודעת מי אלה ש"משווים" HOCD לפחד מכלבים, אבל חשוב לדעת שכל פחד יכול להיגרם בלי קשר למגע עם הגורם המפחיד. הפחד להיות גיי הוא בסופו של דבר מאחר שזה נראה לך כמו דבר נורא שלא תוכל לחיות איתו, מסיבות אלה או אחרות. גם פחד מכלבים קיים אצל ילדים רבים, שלא היה להם שום מגע מאיים עם כלב מעולם - רובם פשוט לא רגילים לכלבים ופוחדים מהחיה הגדולה שמשמיעה קולות מפחידים. בברכה,
תודה על המענה המהיר ! כתבת - כמו משהו שאי אפשר לחיות איתה מסיבות אלה ואחרות? אבל אם אני לא כזה מה יש לי לפחד להיות כזה או לחיות ככה רק הומואים צריכים לפחד מהסביבה וכל זה אז איך אני יודע אם אני בהכחשה ומפחד בגלל זה או שסתם פיתחתי לזה הומופוביה? אני שמעתי על חבר שיצא מהארון ואז התחלתי לשייך את זה אליי אבל מדוע
היי משה, מחשבות טורדניות קיימות סביב כל מיני נושאים - כשהבסיס שלהן הוא הפחד לאבד שליטה ולהפוך למשהו שאתה לא רוצה להיות, שנראה לך כמו הדבר הכי נורא בעולם. במקרה שלך, להיות גיי זה בעיניך הדבר הכי נורא בעולם, ולכן אתה פוחד מזה. יש אנשים שפוחדים מלרצוח אדם אחר או להתאבד, והמחשבות הטורדניות שלהם הם סביב הנושא הזה. יש אנשים שלחלות באיידס נראה להם כמו דבר נורא, שימנע מהם להמשיך את חייהם כרגיל רק מעצם הידיעה שהם נשאים. יש אנשים שפוחדים לחלות בסכיזופרניה, מאחר שבעיניהם זה אובדן שפיות ואובדן הזהות שלהם, ולכן הם עסוקים בזה כל הזמן. וכן הלאה... שבת שלום,
שלום שרון יש לי בעיה שנורא מציקה לי ,אני סטודנטית והתחלתי שנה במוסד חדש חברות חדשות אני מחברת לכולם ברוך השם אבל יש ילדה אחת בכיתה שלי שהיא לא מדברת איתי ואני גם לא איתה היא יכולה להסתכל עליי ולא להתייחס זה נראה שהיא רוצה את קרבתי אבל מישום מה נמנעת .. היא לא יודעת עליי כלום ופשוט משרה עליי אוירה של לחץ מבוכה וחייבת לציין שבתחילת שנה דיברנו פעם פעמיים מאז נתק ומישהו אמר לי שאני פרפקציוניסטית שאוהבת שכולם מדברים איתה כולם מסתדרים איתה וזה ממש נכון המחשבה על אותה ילדה משגעת אותי ולא עוזבת אותי מה אמורה לעשות ואיך את מסבירה את זה? אשמח דחוף לעזרה !
היי שיר, יש שתי אפשרויות - הראשונה היא לנסות לקיים שיחה עם אותה בחורה ולשאול מדוע היחס הזה כלפייך. האפשרות השנייה היא להניח לזה, ולהבין שאת אכן לא יכולה לגרום לכולם לחבב אותך, ושאם היא בוחרת שלא להתחבר אלייך, ההפסד כולו שלה. בברכה,
כבר המון זמן אני סובלת ממחשבה טורדנית שגורמת לי לבלבול לגבי נטייה מינית כל פעם אני מנסה לשאול את עצמי למה אני נמשכת וקשה לי לענות על זה מצד אחד אני לא נמשכת לנשים ואני לא מגישה שום דבר אבל מנגד כשאני רואה אותן או בחורה יפה אני מפחדת להימשך אליה ומרגישה כמו רתיעה או פחד וכל זה . בעקבות זה המשיכה והריגוש שליייי לגברים יורד ואני מתחילה להילחץ מזה . הלכתי להמון מתקשרות ורבנים והם אמרו לי שאני לא לסבית ושזו מחשבה טורדנית שמציקה ומעיקה לי כי יש משהו בתת מודע שלי עכשיו השאלה שלי אלייך (וכן קראתי את כל התשובות שלך להרבה פוסטים מהסוג שלי) זה לא סוג של בלבול מיני ויציאה מהארון? מה ההבדל בין מי שיוצא מהארון לבין מחשבה טורדנית? הרי אפשר להכנס לדיכאון בשני המקרים. גם בהתחלה מי שמתכחש או כל זה מרגיש ככה תסכול ואי ודאות נכון? אז אשמח שתפסיקי לענות תשובות המומות ותנסי להסביר לי ולעוד אלף אנשים מבולבלים מה ההבדל בין יציאה מהארון ומשבר בעקבות זה לבין מחשבה טורדנית שהיא רק מחשבה ללא קשר למציאות על משיכה מינית אמיתית . לא משנה כמה אנשים אומרים לי שאני לא משהו בי עדיין מפחד להיות כזו ומהסס תודה על המענה ואשמח שיהיה יותר רחב ולא כללי אשמח לשלם גם על תשובה כסף רק שאדע
היי שמרית, אין טעם שאסביר מה ההבדל בין מחשבה טורדנית ובין יציאה אמיתית מהארון. זו חד משמעית שאלת אישור, ואנשים שסובלים מ-OCD יודעים בתוך תוכם את התשובה, בדיוק כמו כל אדם אחר (גם אם מטילים ספק בתשובה באופן מתמיד). לכן, אין טעם שאתן לך אישורים. הרעיון שלך להציע כסף תמורת התשובה רק מראה כמה הדחף לקבל את האישור הזה הוא גדול, אבל תסמכי עליי שזה לא באמת יפתור לך את הבעיה. במקרה הטוב, זה ירגיע אותך לדקות ספורות ולאחר מכן הספק יחזור ביתר שאת. בברכה,
אבל אני למשל אומרת לעצמי שאני נמשכת לגברים ואז יש ספק שכאילו לא מאמין לי לתשובה שלי וזה מה שמתסכל אותי
זה מה שקורה לכולם כאשר הם מנסים לעשות "טקס" שיסיר את הספק. הספק רק גדל בעקבות כך, וזה לא פותר את הבעיה, אלא רק מחמיר אותה. עדיף להפסיק עם זה ופשוט לא לנהל שיח עם המחשבות.
האם זה הגיוני שללכת לפסיכולוגית רק מגביר לי את החרדות? העיסוק בזה. הדיבור על זה. על לנסות טכניקות. רק מחייה אותם לכן לא יודעת אם cbt או שיטה אחרת תעבוד כי אני יודעת שאחד מהטקסים שלי זה לשתף יתר. ושלמרות שמלדמים אותי שיטות, לא מצליחה לא לעשות טקס מסויים ואז נכנסת למראה שחורה של אכזבה עצמית. בימים הטובים שלי זה כשאני מצליחה להתעלם מהמחשבות. כשיש לי עיסוק. אני שוקלת להתחיל עם כדורים. האם זה אפקטיבי במקרי ocd? מרגיש לי גם שאני יודעת לעזור לעצמי יותר מפסיכולוגים. שבתוך תוכי מכירה את עצמי הכי טוב ולכן גם מאפיזודות אחרות של האוסידי שלי אני רואה שכל פעם הוא פוחת. פשוט עדיין בלתי נסבל. לא הייתי בכלל בעד כדורים אבל עכשיו אני שוקלת לחיוב. אני יודעת שהחרדה שלי לפעמים מופעלת סתם. והכדורים פתאום נראים לי כמשהו שירגיע את החרדה וההתקפים שצצים להם סתם ככה ממחשבה שטותית שלא נותנת מנוח.
היי אנונימית, טיפול פסיכולוגי טוב ומותאם ל-OCD לא אמור לעסוק בתכנים שלו כלל, השיחה על התכנים רק מובילה ללופים אינסופיים של שיתוף וניסיון לקבל אישור (וגם השיתוף בפני עצמו הוא סוג של טקס). בטיפול CBT שמתנהל כמו שצריך, המטפל לא מאפשר טקסים כלל, ותוכן האובססיה עולה רק בחשיפות. אם את נמצאת בטיפול, את צריכה לשאול את עצמך האם התנאים הללו מתקיימים. לגבי טיפול תרופתי, זוהי "בחירה שנייה" ולא "בחירה ראשונה", שכן יש עוד הרבה מה לעשות לפני שפונים לתרופות. מצד שני, זו בחירה אישית של כל אחד האם להיות מטופל תרופתית או לא. לדעתי זו ממש לא חובה. צריך לקחת בחשבון שתרופות מתחילות להשפיע רק לאחר כחודש, שההשפעה שלהן עשויה להיות חלקית ושיש להן תופעות לוואי. בברכה,
היי כל פעם שאני מנסה לחשוב על הנטייה המינית שלי אני מתחילה למשוך בשיער ולהילחץ כי אין לי תשובה חד משמעית אבל אני לא נמשכת לנשים ולא רוצה בקרבתןןןןן אני פשוט נלחצת מזה שאני לא אומרת במאה אחוז שלא !!!
היי שחר, אין טעם לנסות למצוא תשובה "חד משמעית", מאחר שככל שתנסי למצוא אותה הספק רק יגדל, ואת תישאבי עמוק יותר לתוך הלופ של ה-OCD. משיכת השיער היא ניסיון הרגעה נוסף, מאחר שהטקס לא הרגיע אותך. אני מניחה שגם היא לא עוזרת הרבה ורק עושה נזקים, לכן מציעה פשוט להפסיק עם כל הטקסים - ואם קשה לך לבד, לפנות לטיפול. בברכה,
לגיטימי שאני כל פעם מנסה לקבל את המחשבות והפחד סביב נטייה מינית ולהתעלם מהן אבל אז פתאום באמצע שיחה עם חברה על גבר או על זוגיות פתאום עולה לי מחשבה של ״את חושבת שהוא חתיך?״ ״זה מעניין אותך לדבר עליו״? ואז פתאום נכנס לי בלבול אבל אני לא מנסה לחשוב על זה והמחשבות האלה אוטומטית נכנסות לי לראש כשמדברים איתי על זוגיות או על גברים תמיד המוח מנסה לבחון מה אני מרגישה ואם זה מעניין אותי ? יש לי פחד סביב הנושא הזה כמו בלבול שנוצר אצלי אבל אני לא יודעת למה! אני לא מרגישה שאני לסבית כי אני לא נמשכת לנשים ולא מחפשת נשים אז למה אני ככה? שמתי לב גם שאני יותר צריכה את אמא שלי ואת התמיכה שלה בכל התקופה הזאת היא ממש חסרה לי פתאום ומצאתי בה כמו כתף להישען עליה ואני מפחדת שאולי עצם העובדה שאני במצוקה וצריכה אותה אולי זה מעיד על זה שאני אוהבת נשים. אני לא יודעת אני בדיכאון חסרת מוטיבציה לא משנה כמה אני מנסה לקבל את המחשבה היא תמיד מפחידה לי ותמיד אני אומרת לעצמי אבל מה יחשבו עליי אם אני כזאת ואם אגיד שאני כזאת אבל מצד שני אני לא כזאת אז למה מפחיד אותי לומר לעצמי ״גם אם את כזאת הכל בסדר״כי אני אומרת לעצמי למה את בכלל אומרת שיקבלו אותך ככה אם את לא כזאת? אני בלופ שלא נגמר כבר אין לי תשובות לשום דבר אף אחד בעיניי לא מרגש לא חתיך ולא מעניין מה שמוסיף לי לחרדה שאולי אני בשלב שאני לא יודעת מי אני ואת מי אני נמשכת ואוהבת עזרה בבקשה?????? אני לא מחפשת אישור מחפשת שתגידי לי שאת מבינה את המצב ושזה לגיטימי להרגיש ככה כשיש הפרעה. ושאלה - למה אנחנו מפחדים להיות לסבית או הומו? ולמה אני מפחדת להיות ככה גם אם יקבלו אותי במידה ואני כזו? אני בעצמי לא אקבל את עצמי אם אהיה ככה אני אעדיף למות רק מלחשוב על זה אז למה אני מתעסקת בזה כל כך הרבה !!!! אפילוקשה לי להאמין שזה אוסידי למרות שאיבחנו אותי כבר בתור אחת שסובלת מאוסידי!!! אני מפחדת להשתגע ממחשבות ודיכאון אין לי מוטיבציה לכלום בנוסף התחלתי לפחד מאיזה מישהו שאמר שברגע שהוא לקח תרופה ציפרלקס אין לו מוטיבציה לחיות והחיים שלו נהרסו וגם פה התחלתי לפחד שאולי גם אצלי זה המצב כי לקחתי ציפרלקס במשך שבועיים והפסקתי והתחלתי לפחד שאולי אין לי מוטיבציה ושאולי אני בדיכאון שלא יייגמא בגלל שלקחתי את הכדור כמו שהוא אמר
היי שחר, אני לא חושבת שיש טעם לעסוק יותר מדי בשאלות של "למה המחשבה מופיעה?" אלא להכיר בכך שזה טבעו של ה-OCD, הוא "מחלת הספק" והוא גורם למחשבות טורדניות. כמו שאמרת, זה דבר טבעי שקורה למי שסובל מההפרעה הזו, וכולם מרגישים כך (כפי שאת יכולה לראות מההודעות הרבה בפורום בנושא הזה). ככל שאת מתווכחת יותר עם המחשבות האלה בינך לבין עצמך, כך זה מחמיר, מאחר שהן מקבלות במה והמוח תופס אותן כדבר חשוב ומרכזי בחייך. לכן, הדבר הנכון הוא להשתדל לחיות את חייך בצורה רגילה, ולא לנהל דיון עם המחשבות הללו עד כמה שאת יכולה. כמו כן, לא כדאי להיכנס לעיסוק יתר בכל מה שמסביב, כמו הטיפול התרופתי. זה רק יוצר מחשבות טורדניות נוספות ו"לופים" מחשבתיים נוספים, שקשה לצאת מהם. לגבי התוכן הספציפי של המחשבות - לדעתי ענית לעצמך על השאלה הזו: מאחר שזה נראה לך כמו הדבר הכי נורא בעולם, הפחד שלך עוסק דווקא בזה. בברכה,
שלום . הייתי אצל פסיכיאטרית היום והיא נתנה לי סרנדה. אני רק יציין שאני סובלת מחרדות ואי שקט בתוך הנשמה. תמיד משהו מציק לי ואני לא יודעת מה . למשל אני ממש כל היום בתוך לופ של מחשבה טורדנית אם אני לסבית ואני לא יודעת למה אני מתוסכלת מזה כי אני לא נמשכת לנשים ואני כל פעם מפחדת שאולי אני משקרת על עצמי או שאני בהכחשה סמויה וזה ממש מטריד אותי שאני בחוסר ודאות קשה לחיות ככה לא בא לי לחיות ככה וגם לא בא לי להתחיל עם כדורים. אני רק רוצה תקווה שאפשר לצאת מזה ללא כדורים . זה כל כך מפריע לי ברמה שאם אגלה שאני לסבית אני לא ארצה לחיות יותר אבל למה אני מגיבה לזה ככה אם אני לא כזאת ? אני רק קמה בבוקר רואה בחורות מרגישה פחד מרגישה מוזר שחלילה לא ארצה איתן
היי איליה, את כמובן מרגישה פחד מאחר שמחשבות טורדניות כאלה גורמות לפחד. תחושת הפחד עוסקת בעתיד, "מה אם יקרה..." והיא מופיעה מאחר שהמחשבות עוסקות בעתיד ולא במשהו שקורה בהווה. פחד הוא דבר לא נעים, לכן אין פלא שזה מפריע לך. בהחלט אפשר להתגבר על ההפרעה גם ללא טיפול תרופתי - הוא עניין של בחירה ותלוי ברצונו של כל אדם. הטיפול המתאים הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שייתן לך את הכלים להתמודד עם הבעיה. טיפול תרופתי הוא בחירה שנייה ולא ראשונה במקרים של חרדות ו-OCD. בברכה,
היי דוקטור אני באמת חייבת להבין דבר אחד . אני קוראת את הפורום שלך כבר תקופה די ארוכה ואני חייבת להבין איך את יודעת לענות ככה לכל מי שבא עם בעיה? למשל יש פה מלא אנשים שכותבים לך שיש להם מחשבות טורדניות לעניין הנטייה המינית איך את יודעת שזה אוסידי ולא שהם מגלים על עצמם משהו ? שהם לא מתכחשים למי שהם ? מאיפה את יודעת את זה הרי אני בעצמי חווה את זה וזה סבל יום יומי זה כאילו משהו בנפש מציק ומת להשתחרר מממשהו !
היי גלאור, קודם כל, השאלות פה די חוזרות על עצמן בנושא הזה, כך שלא ממש קשה לענות... לתחושתי אני עונה הרבה פעמים את אותה התשובה שוב ושוב לאנשים שונים. אם הנטייה המינית הייתה אמיתית, אנשים לא היו שואלים בפורום הזה - וזה אומר שהם בעצמם יודעים (גם אם יש ספק) שמדובר במחשבות טורדניות ובסוג של הפרעה אובססיבית. כשנמצאים בתוך זה, הספק תמיד קיים ואנשים תמיד שואלים את עצמם האם זה אמיתי או לא - אבל רק עצם העובדה שהם כותבים פה מצביעה על משהו. כשמסתכלים מהצד, בצורה אובייקטיבית, רואים למעשה שלכולם יש את אותם דפוסים ואת אותן שאלות, וכן הרבה התנהגויות כפייתיות ובקשות אישור - ולכן התשובה היא חד משמעית. בברכה,
אובחנתי בocd מסוג h מזה שנתיים כבר לאחרונה אני כבר לא חוטפת חרדה מהמחשבות והן פחתו לי אבל תמיד הנפש שלי מרגישה אי ודאות ופחד וכל זה ושאני רואה נשים אז אני אומרת למה אני מסתכלת עליהם ולא על הגבר שלידם? למה דווקא עליהם? אני לא חוטפת חרדות וגועל כבר אלא סוג של קיבלתי את המחשבות זה לגיטימי לא לפחד כבר? מפחדת להשלים עם זה
היי רחלי, מה שאת מתארת פה הוא בעצם "פחד על פחד", כלומר עצם העובדה שהמחשבה ברגעים מסוימים אינה מעוררת פחד, גורמת לפחד בפני עצמה. זאת מאחר, שכל דבר משמש כ"בדיקה" או חיפוש אישור לנכונות (או אי נכונות) המחשבה. כלומר, "אם אני לא פוחדת מהמחשבה זה אומר שהיא נכונה". שימי לב לכך שזו מחשבה טורדנית נוספת, ולא כדאי לבקש אישורים גם לגביה. בברכה,
היי שרון אני זמן מה סובלת ממחשבה ספציפית לגבי הנטייה המינית כמו חוסר ודאות זה החמיר והגיע למצב שאם בחורה צוחקת איתי או אם בחורה מדברת איתי או הסתכלה עליי אני מתחילה לפחד ולהירתע מזה או לומר למה היא הסתכלה או למה היא חביבה לי פתאום ואז המחשבה תוקפת אותי שוב אני מפחדת שאני בהכחשה בבקשה תני לי קצה חוט אני יודעת שתגידי לי לא להתעסק בזה אבל בבקשה !!
היי נילי, את צודקת, אכן עדיף לא להתעסק בזה ולא לחפש תשובות לשאלות הטורדניות. אם קשה לך לעשות זאת לבד (וזה אכן לא פשוט), מומלץ מאוד להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שייתן לך את הכלים המדויקים כיצד להימנע מ"טקסים" ובקשות אישור, ולנהל את ההפרעה במקום שהיא תנהל אותך. בברכה,
שלום ד"ר לויט בתקופה האחרונה יש לי מחשבות טורדניות שקשורות לרעש.אני "רגיש" לרעשים וקולות חזקים. למשל בסביבת מקום מגוריי עושים עבודות ליילה של תשתית וזה מאוד מפריע לי לישון.אני מרגיש שקשה לי למצוא שקט נפשי ורעש כזה "מוציא אותי מדעתי" אני פשוט יושב במיטה וקשה לי להירדם וזה גורם לי גם למחשבות שליליות ןלמצב רוח ירוד. מה התרשמותך ממחשבות טורדניות כאלה?יש לך "טיפ" לתת לי? תודה על התייחסותך
שלום לך, יש אנשים שרגישים יותר לרעשים. זו יכולה להיות רגישות חושית, או אמונה שהסביבה חייבת להיות "סטרילית", למשל כשהולכים לישון. יש תרגולים בנושא הזה, למשל לנסות להקשיב לרעש בכוונה ולשמוע אותו ככל הניתן (עד שהוא הופך למשעמם והמוח "בורח" לדברים אחרים). אפשר גם לפתח את האמונה שרעש לאו דווקא חייב להפריע ושניתן לחיות איתו, מה שנכון לפחות ברוב המקרים כשמנסים לקבל את זה. בלילות אפשר לנסות להשתמש באטמי אוזניים ו/או רעש לבן ממסך, זה יכול לעזור. בברכה,
כשיש אוסידי אז שה הגיוני שלא יודעין לענות לעצמנו על מהי הנטייה המינית? זה מלחיץ אותי אני מפחד מזה כי עד אז נמשכתי לנשים ופתאום אני התחלתי לפחד מזה שאני לא יודע לענות על זה ואני בלופפפפפפ לא נגמר !!! אני נגעל רק מלהיות עם גבר אבל כבר ירד לי הריגוש לנשים למה זה קורה אשמח לעזרתך
שלום לך, בוודאי, זו המהות של OCD - ספק מתמיד שלא ניתן להסירו. לא מומלץ לנסות "להבין" מה אתה או להתווכח עם עצמך - זה יוביל רק להתעצמות של המחשבות. מעבר לכך, אתה מוזמן לקרוא פה בפורום - לאחרונה רוב השאלות הן בנושא זה, ואני בטוחה שזה עונה על כל מה ששאלת. בברכה,
יש לי קטע שאני כל פעם שואלת אנשים שאלות מקבלת תשובה נרגעת ואחרי שעה נלחצת מאותו הדבר למרות שכולם אמרו לי שאני לא לסבית !!!! למה אני לא מצליחה להאמין להם אלוהים
היי ניקול, אני חושבת שענית לעצמך על השאלה... אישורים פשוט לא עובדים, נקודה. אין טעם לבקש "אישור" ממישהו אחר שאת לא לסבית, מאחר שהוא ירגיע אותך למספר דקות ולאחר מכן המחשבה תחזור. (וללא קשר, בעצם בקשת האישור למעשה אין היגיון - איך אדם אחר יכול לקבוע את נטייתך המינית?) בברכה,
אני פעם הייתי טיפוס פוזיטיבי ותקשורתי אבל עם הזמן הפכתי למסוגרת ומישהי שלא מוציאה יותר מדיי מילים מהפה וזה מפריע לי ביום יום איך אני יוצאת מזה
היי סיגל, קשה לענות על שאלתך בלי להכיר יותר לעומק ולהבין את כל הרקע לבעיה, וממה זה נגרם. שבוע טוב,
איך מתמודדים לא מעריך ולא אומר מילה טובה. טועה ולא מתנצל. מה שמעניין אותו סדר והוא רב על אי סדר ולא עוזר הרבה. לא מוכן ללכת לקבל טיפול. מבקר אותי כבת זוגו באופן קשה ואז הוא במוד עצוב שבועות חודשים. חושב שאני הבעיה. ועוד כל דקה סבל .
היי אמי, אי אפשר, לצערי, לשכנע אדם שאינו רוצה בכך לעבור שינוי. הבחירה שלך היא אם את רוצה להישאר איתו או לא. אם כל יום הוא סבל, כדאי לשאול את עצמך למה את עדיין שם - זו כמובן לא חובה. שבוע טוב,
כתבתי בפורום הזה לפני יומיים וזה הגיע למצב שאני מפחדת שאני לא באמת יודעת מה הנטייה המינית שלי כי הספק תמיד נשאר שם אבל הפחד שלי שזה לא אוסידי ושאולי אני לא יודעת מי אני איך מבדילים בין אוסידי לבין מחשבה אמיתית או פחד מזה שאני לא מכירה את עצמי?
היי לירז, אי אפשר באמת להבדיל בין OCD לבין מחשבה "אמיתית", שכן הספק תמיד קיים שם, וכל המחשבות נראות "אמיתיות". עדיף לא לנסות להבין זאת ולהישאר עם הספק. ככל שמתעסקים פחות במחשבה הזו - כך היא פוחתת. ובכל מקרה, תזכרי שכל מחשבה היא שוות ערך לאחרת, ולאף אחת מהן אין חשיבות מיוחדת. שבוע טוב,
היי שרון מה נישמע? רציתי לשאול - ההורים שלי מאודדדד הומופובים ולא היו רוצים שאחד מהילדים שלי יהיו הומואים ולסביות שמעתי על ידידה של אלי שיצאה מהארון ומאז ששמעתי את זה אחרי חודש התחילו לי מחשבות טורדניות ופחד שאולי גם אני יכולה אי פעם להיות כזאתי מאז זה לא עוזב אותי ולא נותן לי מנוח !!! אני רוצה לדעת למה ?? למה כל פעם שאני מסבירה לאמא שלי שאני לא לסבית אבל יש לי את המחשבות האלה כל הגוף שלי שורף ואני בחרדה בלתי מוסברת ?
היי לירז, ככל הנראה נכנסת לפורום הזה, מאחר שאת יודעת לכל הפחות שקיים סוג כזה של OCD. בכל מקרה, זו מחשבה טורדנית מאוד נפוצה - ומה שחשוב הוא לא להיבהל ממנה ולא להילחם בה. לדוגמה, אין צורך להסביר לעצמך או לאמא שלך שאת לא לסבית, זו מלחמה במחשבה - שרק תגביר אותה בסופו של דבר. מחשבות טורדניות גורמות לחרדה, זה טבען. וכמו שאמרתי - ככל שנלחמים בהן, החרדה גוברת. הדבר הנכון הוא להניח למחשבה להיות בראש ולא לעסוק בה, לנהל חיים רגילים עד שבסופו של דבר היא תחלוף מעצמה. שבוע טוב,
בת 43 בודקת תמיד על כל דבר בגוגל . אם באה לשתות תרופה אני אקרא עליה בגוגל ואשאל המון אנשים מה עשה להם אם כואב לי ראש אעשה גוגל זה מעיד על אוסידי? אני ככה מאז שאני קטנה אני גם חשדנית מאד
היי אלינור, אכן מדובר בהתנהגות כפייתית, שנובעת בדרך כלל מחרדות ולחץ. לא מומלץ לעשות זאת, מאחר שבסופו של דבר זה רק גורם ליותר מתחים וחרדות. לא בטוח שאפשר להגדיר זאת כ-OCD ממש, צריך שיחה מעמיקה יותר עם איש מקצוע כדי לאבחן. שבוע טוב,
היי אני יודע שאומרים שצריך לזמן את המחשבה המפחידה ולהסכים איתה אבל אני לא מסוגל להסכים איתה !! אני מפחד להסכים איתה אלוהים
היי ניר, אתה מדבר בעצם על טכניקה שנקראת "חשיפה", אותה מבצעים בטיפול CBT. בטכניקה זו, מנסים להיחשף למחשבה הטורדנית באופן מכוון, כדי להפעיל את החרדה ובעצם להתרגל למחשבה (בדומה לאדם שפוחד ממעליות, המתבקש להיכנס למעלית שוב ושוב עד שהפחד יפחת מעצמו). לא מומלץ לנסות זאת לבד בבית ללא ליווי טיפולי, שכן רוב האנשים לא יבצעו את הטכניקה בצורה נכונה, ועל כן זה לא באמת יועיל. שבוע טוב,
שבוע קדוש ושקט שרון אובחנתי בhocd לפני כשנה. רציתי לשאול בבקשה - זה הגיוני שאפחד לספר להורים שלי יום אחד אולי שאני לסבית למרות שאני בכלל לא כזאת ? יש בי פחד שיבוא יום ואספר להם את זה בגלל שהמחשבות שלי כל היום עוסקות בזה. אבא שלי אמר שאם חס ושלום תהיה לו בת כזאת הוא יקבל אותה למרות שהוא לא היה רוצה בזה אני לא כזאת ולא חושבת שאהיה כזאת אבל תמיד אני מנסה לדמיין איך אני באה ואומרת להם דבר כזה ואז הגוף שלו מתחיל לשרוף ולרעוד ואני לא מבינה למה אני לא מצליחה לענות לעצמי על שאלה פשוטה וגם שאני מתרגשת משיחות עם גברים או מחייכת מהם ישר הספק עולה שוב איך אדע שזה באמת אוסידי למרות שאובחנתי
היי שחר, השאלה "האם זה הגיוני" היא סוג של בקשת אישור, ניסיון לדעת שזה אכן OCD ושאת לא באמת לסבית. אני ממליצה לא לשאול "שאלות אישור" מסוג זה, שכן זהו סוג של התנהגות כפייתית (או "טקס") וזה לא באמת מועיל, שכן הספק חוזר מהר מאוד. בהמשך לכך, אי אפשר באמת "לדעת" שאת סטרייטית ו"זה רק OCD", שכן זהו טבעו של OCD - "מחלת הספק". מומלץ לנסות לקבל את הספק ולא לנסות לענות על שאלה זו או לסלק את הספק, שכן זה לא יעבוד. בנוסף, אני ממליצה לקרוא את השאלות האחרונות שנשאלו בפורום, מאחר שרובן בנושא זה. שבוע טוב,
שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי כל מיני מחשבות טורדניות לגביי "נותנות שרות". למשל אני מצוטט עם מיתנדבות ער"ן ויוצא לי לשוחח עם כל מיני נשים.יש כאלה שיש לי תחושת בטן שהן "מעמידות פנים" או "מיתחזות" בקשר להבנה של השיחה או הנושא ויש כאלה שיש לי תחושת בטן שהן "אמיתיות" או "כנות" בקשר להבנה שלהן בנושא או בתחום השיחה. למשל שוחחתי עם מישהי ושאלתי אותה עם היא מבינה בנושא של "מחשבות טורדניות" והיא אמרה לי שהיא מיתמצאת ומבינה ולכן הייתה שיחה "מוצלחת" וזה גרם לי "להרגשה טובה" וזאת לעומת מתנדבת אחרת שבהתחלת השיחה אמרה שהיא מבינה בנושא ובסוף השיחה שאלתי אותה מה היא חושבת על מחשבות טורדניות והיא אמרה לי שהיא לא יודעת לענות כי היא ציטוט:"לא מבינה הזה" וידאתי ישר שהיא "מיתחזת למבינה" וזה גרם לי "תחושה" לא טובה" לאחר השיחה ניגרמו לי מחשבות טורדניות כי חשבתי על השיחה וההתכתבות שהייתה "לא מוצלחת". מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? יש לך "טיפ" לתת לי בשביל "להרגיע" את עצמי או "להפיג חששות"? תודה
היי ג'ון, אין ממש דרך להרגיע מחשבות טורדניות - וגם לא מומלץ לנסות, מאחר שזה רק מגביר אותן בטווח הארוך. עדיף להתמודד ו"לקחת את הסיכון" שאתה מדבר עם מישהי שכוונותיה כביכול לא טהורות - כי איזו ברירה אחרת יש לך? אתה הרי מעוניין לקבל את השירות, ואי אפשר לקרוא מחשבות של אחרים. כל אדם שרוצה לקבל את השירות הזה פשוט עושה זאת ולא נמנע, מתוך הבנה שלא הכל בשליטתנו. הרווח פה גדול מההפסד, בסופו של דבר. בנוסף, המתנדבים בער"ן הנם מתנדבים ולא אנשי מקצוע, כך שיש לקחת זאת בחשבון ולהתאים את ציפיותיך. בברכה,
שלום, אני בן 36 ובחצי שנה האחרונה מתמודד עם משהו חדש שזה מחשבות בעלות אופי מיני, זה צץ לי משום מקום. שנים רבות שיש לי OCD בעיקר שקשור לסדר וארגון ודברים קטנים כאלה אבל לאחרונה זה התפשט פתאום למחשבות כאלה על דברים שחוויתי / עשיתי בגיל קטן , שאיכשהו צצו למוחי, ואני מרגיש צורך עז ״להתוודות״ עליהם לאשתי, בהתחלה הייתי אומר לה ומשתף אותה כי הרגשתי חרדה פתאום וזה היה משהו חדש בשבילי, הנושא הזה של המחשבות, וממש לא היה לי קל לספר לה והרגשתי בושה רבה. לאחר שהייתי מספר היה לי ״שקט״ חודשיים שלוש, כאילו המחשבה נפתרה, והופ צץ משהו חדש, שאני מרגיש שממש ממש לא בא לי לספר אותו וכאילו אני חי בהרגשה שאני מסתיר משהו, אני לא יודע כבר מה יותר קשה לי , עצם המחשבות שאני כל כמה זמן בודק אם הן עדיין מלוות אותי, ויש ימים שיש להם יותר משקל ויש ימים עם פחות משקל עלי, או זה שאני לא מספר / משתף אותם לאשתי.. אני מרגיש איפשהו שזה שאני לא משתף אותן זה נותן לי ״שליטה״ כי אני יודע שבטוח אם אספר יצוץ משהו חדש.. אשמח לשמוע את דעתך בעניין ואם יש לך טיפים כלשהם שיעזרו. תודה רבה.
שלום לך, הצורך שלך לספר לאשתך, והעובדה שאתה עושה זאת בסופו של דבר, היא סוג של "טקס" שקשור ב-OCD, "טקס וידוי". כלומר, אתה חולק את האחריות או את האשמה עם מישהו אחר, זה מרגיע אותך לתקופה קצרה, ולאחר מכן הצורך להתוודות על דברים שכביכול עשית או חשבת חוזר ביתר שאת. אם אתה לא משתף, אתה מרגיש כאילו אתה מסתיר סוד נורא. דרך ההתמודדות עם זה היא זהה לדרך ההתמודדות עם טקסים אחרים - לא לעשות. כלומר, לא לספר, לא "להתוודות" - ועם הזמן, הצורך לשתף חולף. שבוע טוב,
תודה רבה על תשובתך, שתי שאלות נוספות שרציתי לאמת, רוב המידע שקראתי על מחשבות טורדניות הוא על מחשבות לא אמיתיות, לא הגיוניות וכו, ולי יש מחשבות טורדניות על אירועים אמיתיים שכן קרו בעבר, האם גם זה קיים ומוכר? ובסוף כתבת שמה שמומלץ לעשות זה להניח את המחשבות בצד , לא לשתף עד שיעלמו מעצמן, שאני יכול לומר שזה מה שאכן קורה, אבל הן חוזרות שוב לפעמים בעוצמה נמוכה לפעמים בעוצמה גבוהה יותר (עם הרגשת חרדה קטנה פה ושם) ״מחשבות עקשניות״, מה הפיתרון לעשות כשזה קורה שוב? איך שוב לא ״ליפול בפח״?
לגבי השאלה הראשונה - בהחלט כן. בעיקרון אובססיה יכולה להיות על כל דבר, מה שמבדיל אותה ממחשבה "רגילה" הוא עצם העובדה שהעיסוק הוא מוגזם, חסר פרופורציות להווה ובלתי יעיל. מה שמומלץ לעשות כאשר מחשבה חוזרת הוא להמשיך ולהתמיד. כדאי לקבל את המחשבה ולקחת בחשבון את העובדה שהיא תמיד עלולה לחזור - שכן היא באה כאשר מוטרדים ממנה ולא מעוניינים שהיא תבוא. אם תגיע למצב שלא אכפת לך שהמחשבה תבוא, ובכל מקרה אתה לא עוסק בה - היא תופיע לעיתים רחוקות, אם בכלל.
שלום רב. בני בן ה 4 מסגל לעצמו, לאט לאט, יותר ויותר טקסים נוקשים. למשל, את ארוחת הבוקר הוא אוכל רק לאחר שסידר לעצמו באופן מדויק את המזלג והסכין באופן סימטרי, ושהתוכנית טלויזיה המועדפת שלו תהיה בדיוק בווליום ה"נכון". או למשל, כאשר אני מורחת לו קרם, הוא מבקש שאשים באופן סימטרי בשתי הידיים. בנוסף, בציורים ועבודות יצירה הוא מאוד מאןד מדייק , ואם למשל הוא מבקש ממני לצייר לו לב, והלב לא יוצא כפי שהוא רוצה, הוא מעיף את הדף ונכנס להתקף עצבים וכך יכול להימשך פעמים רבות בלופ. כיצד לדעתך עליי לפעול, כהורה? האם לשבור את התבניות האלה "בכוח"? למשל לא להסכים לצייר לו לב יותר מפעם אחת? ולא לתת לו סכין אלא רק מזלג ואז לא יוכל לסדר באופן סימטרי? תודה רבה. נעמה.
היי נעמה, ילדים רבים בגיל הזה מפתחים לעצמם "טקסים" נוקשים. זו דרכם לשמור על סדר ויציבות בעולמם. הייתי מציעה לזרום עם זה בינתיים, ולראות לאורך זמן לאן זה מתפתח (במקרים רבים זה עובר לבד). שבוע טוב,
שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות שקשורות לעניין של "פרטיות" או "פלישה לפרטיות".אני אתן לך דוגמא:קרה לי מיקרה שמישהו "התעסק" עם תייבת הדואר שלי וראה שנעלמו לי גלויות שנשלחו לי מחוץ לארץ.יש לי פראנויות שיתכן שמישהו יודע פרטים אישיים עליי או אפילו שעקבו אחריי ויודעים את כתובתו.אני חושש מאוד מאפשרות של "פגיעה בפרטיות" או "העברה של מיידע" וזה לא שיש לי משהו להסתיר אני אדם נורמטיבי אבל בכל זאת לאור מיקרים שקרו לי אז אני "לא סומך" על אנשים או על הסביבה. תודה על התייחסותך
שלום לך, מדובר במחשבה טורדנית נפוצה, אך לא הבנתי מה אתה שואל בדיוק - איך להתמודד איתה? איך לטפל בה? בברכה,
לאחרונה כנראה בעקבות המצב הבטחוני בני החל לפתח חרדות גם כאלה שאינן הגיוניות עבורו המחשבה שהכי מפחידה אותו היא שהוא חושש שיכול להיות בן אדם רע ולפגוע בילדים מבחינה מינית כשיהיה גדול (אולי בגלל מה שעשו המחבלים לילדים) אני מרגישה שהוא זקוק לטיפול מיידי כי הוא לא נרדם מהמחשבות איזה טיפול יהיה לו הכי יעיל פסיכולוגי/CBT או שמא אחר
היי דבירה, בהחלט מומלץ לפנות לטיפול CBT, זה הטיפול שהוכח עד היום כהכי יעיל עבור הבעיה. הרעיון בטיפול הוא לדעת לקבל את המחשבות ולא להירתע מהן, מאחר שאי אפשר "לסלק" אותן מהראש. כאשר לומדים להתיידד עם המחשבה והפחד, המוח מאבד עניין במחשבה בסופו של דבר, והיא הופכת לנייטרלית ובסופו של דבר דועכת. בברכה,
איך אני יודעת מה הטריגר שבגללו נהיה לי אוסידי? אני באמת רוצה לדעת כדי לטפל בזה. למשל התחלתי לפחד שאני יכולה להיות לסבית יום אחד - איך אני יודעת למה אני מפחדת מזה? אני מפחדת לגלות מה הטריגר וללמוד על עצמי יותר ולדעת שאולי אני נמשכת לנשים ולא ידעתי את זה. תהליך החשיפה מפחיד אותי כי אני מפחדת להאמין לזה או להכיר בזה שאני נמשכת למרות שלא נמשכתי אף םעם
היי נויה, הטריגר שגרם להתפרצות ה-OCD הוא לא רלוונטי לפתרון הבעיה, שכן זה יכול להיות כל דבר. אנחנו שומעים על אנשים שיצאו מהארון כל הזמן, ויש חשיפה גבוהה כיום לתכנים להט"ביים. בנוסף, התוכן הספציפי של האובססיה לא משנה, מאחר שאם האובססיה לא הייתה סביב הנושא הזה, היא הייתה סביב נושא אחר - הנטייה לפתח OCD היא אישיותית. לכן, ממליצה להתמקד בפתרון שקשור בהפחתת סימפטומים, ולא בסיבה. ואגב, גם זה נובע ממחשבה טורדנית - הרצון "לדעת מה גרם לזה" כדי שתדעי בוודאות שאת לא לסבית וזה "רק OCD". זהו צורך לקבל אישור, שעדיף לוותר עליו. בברכה,
אם יש לי אוסידי לצורך הדוגמה h - ocd האם לגיטימי שלא יהיה לי חשק להכנס לשום מערכת יחסים או כבר לא יתלהב משום גבר ? למרות שבתוך תוכי אני רוצה זוגיות וחתונה אבל אני לא מצליחה להתרגש מאף אחד כי אני מוטרדת כל יום כל החום
שלום לך, כל סוג של OCD שהוא לא צריך למנוע ממך לחיות אך החיים כפי שאת רוצה לחיות אותם. את יכולה להחליט שאת לוקחת שליטה על החיים שלך, ולא ה-OCD. בצורה זו, את תופסת שתי ציפורים במכה אחת - גם משיגה את מטרותייך וגם מנצחת את ה-OCD. לא כדאי לנסות להרגיש משהו לאף אחד בכוח. תני לזה לזרום באופן טבעי. שבוע טוב,
אני מבינה מה שאת אומרת אבל כאילו כשזה מגיע להפגש זה לא זורם כזה אני מאד נמנעת מלהיפגש כי אני גם מתביישת ומפחדת מזה שהוא יראה אותי ומה אם לא יאהב את מה שהוא רואה ? גם האוסידי לדעתי מונע ממני להתלהב ממישהו כי אני בתקופה מאד קשה ומבולבלת שאני מנסה לפענח את האוסידי שלי
הרבה פעמים ה-OCD מהווה "תירוץ" לא לצאת לדייטים או להתחיל קשר, כשלמעשה קיימת בעיה אחרת שמונעת קשר (כמו חוסר ביטחון שלך, חרדה חברתית). כדאי להבין גם את הבעיה הזו ולנסות לכוון לפתור גם אותה, ובכל מקרה ה-OCD לא צריך להוות גורם הימנעות. הניסיון "לפענח את האוסידי שלך" נשמע לי כמו טקסים מחשבתיים, לא מומלץ לעשות אותם וכדאי להפסיק לנסות "לפענח". בברכה,
אם אני כל היום מסתכל באינטרנט וקורא על מה שמציק לי באופן אובססיבי אני מוצא את עצמי מתעסק בזה שנה שלמה כל יום כל דקה ביום זה אומר שזה אוסידי או שאני מחפש תשובות למי שאני?
היי משה, קריאה בלתי פוסקת באינטרנט בהחלט נחשבת להתנהגות כפייתית, ובאופן כללי מומלץ לקרוא כמה שפחות באינטרנט כדי "לחפש תשובות" או להרגיע את עצמך. גוגל לא יכול לאבחן אותך, לא פיזית ולא נפשית, ואם תניח לזה ותתנתק מהחיפוש תרגיש שיפור ניכר בתחושות שלך. שבוע טוב,
באמצע החיים ללא שום התראה !! אני מרגישה שאני משתגעת כי עוברות לי המון מפחדות אבל המחשבה שהכי נתקעה אצלי זה - מפחיד אותי שאני שומעת על אנשים שיוצאים מהארון מפחדת מלהיות כזו כי פשוט לא בא לי להיות כזו אני רוצה להיות עם גבר. מאז שלא נמשכתי לבחור שיצאתי איתו ומאז שלא הייתי בזוגיות שנה אז התחלתי לפחד שאולי אני לא אצליח להתאהב אף פעם ולהמשך אף פעם 2 אנשים שאני מכירה יצאו מהארון וכולם היו בהלם גם אני מאותו יום ששמעתי את זה התחלתי בחודשים האחרונים לבכות לחברים שלי כי פחדתי שאהיה כזו הרגשתי שהמחשבות שלי משתלטות עליי וחודרות לי למוח בלי שום בסיס הרגשתי ניתוק ממי שאני לחייים שלי הרגשתי שאני מתחרפנת הרגשתי שאני לא יודעת מי אני למרות שאני יודעת שאני סטרייטית ובחורות לא עניינו אותי תמיד שהמוח שלי אומר לי ממה את מפחדת ממה שיחשבו עלייך אבל זה לא קשור אני לא רוצה להיות כזאת !!!!!! דווקא שאני אומרת שאני לא רוצה להיות כזו כל המחשבות מגיעות כל הטקסים כל הדברים הכי מפחידים אני כבר לא יודעת אם מדובר באוסידי כי לא אובחנתי בחיים באוסידי אני מפחדת שאני לא יודעת מי אני כבר
היי נורית, אם יצא לך לעיין קצת בפורום, אולי ראית שרוב השאלות בזמן האחרון (ובכלל חלק גדול מהשאלות) הן בנושא זה, ומתארות בדיוק את מה שאת מתארת. אני בטוחה שאם תקראי תוכלי להתחבר לחוויות של אחרים פה, וכן ללמוד מהתשובות שלי. בכל מקרה, מומלץ לפנות לטיפול ולא להישאר לבד עם הנושא הזה, בהחלט יש לכך טיפול יעיל. שבוע טוב,
קראתי אבל מה הסיכוי שיש לי כמו שיש להם ?? אני מפחדת שזה לא אוסידי ושאולי זה אני באמת ושאולי אני לא מי שחשבתי שאני !!
כל אדם שסובל מ-OCD מנסה לקבל אישור ש"זה רק OCD ולא אמיתי". המלצה חמה - להניח לזה. ו/או לפנות לטיפול (שיעזור לך להניח לזה)
להניח למה? למחשבות על כך שאולי אני לסבית ?
שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות וגם שינויי במצב רוח ז"א מצב רוח ירוד ועצבנות.אני נוהג לעשות הליכה ארוכה בשביל "להירגע". האם זה ידוע שהליכה או כושר "מרגיעים" את הגוף וגם את הנפש?מה המלצתך? תודה על תשובתך
שלום לך, אם אתה נוהג לעשות הליכות ארוכות, זה מצוין - ואתה ודאי יודע מניסיונך שזה עוזר להפחית חרדות ולשפר את מצב הרוח, בטווח הקצר והארוך. שבוע טוב,
שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם או.סי.די ויש לי לפעמיים קצת חשש או פחד "מזיהומים" אני מקפיד לשטוף ידיים אחריי מגע עם חפצים גם קורה שמישהו לוחץ לי את היד ולאחר מכן אני ישר שוטף ידיים מחשש להידבק במשהו. אני לא יודע אוליי אני היפוכונדר או משהו כזה. תודה על התייחסותך
שלום לך, היפוכונדריה היא כשלעצמה סוג של OCD, כך שההגדרה לא ממש משנה. זה לא באמת חשוב אם יש לך עוד סוג כזה או אחר של מחשבות טורדניות, הרי הכל עוד מאותו הדבר בצורות אחרות. בברכה,
האם הוא מרגיש משהו למישהי שהייתה ידידה שלו. ולמרות שהם לא בקשר, הוא התרחק ממנה בשבילי. אני כל הזמן מנסה לפענח האם הוא הרגיש אלייה משהו כל פעם שהיא נמצאת בסביבה, או שמזכיר את השם שלה, אז אני מנסה לפענח כל הזמן אם זה אינטואציה או סתם ocd אן שאני חושבת שאם ונפרד, הוא ילך אלייה ואז צדקתי ולא סמכתי על האינטואציה וזה עושה לי ממש חרדה. אני סומכת עליו, והוא מראה רצינות בקשר אלי אבל כל פעם שאני חושבת על הנושא הזה זה ממש מטריד אותי
היי אנונימית, כדאי שלא לנסות להבין מה פשר המחשבה, שכן זה רק יגביר את הספקות. זה נשמע שבתוך תוכך את יודעת שמדובר בקנאה מוגזמת ושהיא שלך ולא ממש קשורה אליו. חוץ מזה, אי אפשר לפענח את מחשבותיו ורגשותיו של האחר באמצעות חשיבה על הנושא וניסיון לפתור זאת בתוך הראש. לכן, מומלץ להתנהג רגיל ולא להפגין חוסר אמון או קנאה כלפי חוץ. בסופו של דבר, המוח "מתיישר" עם ההתנהגות - בתנאי שאת גם לא עוסקת במחשבות האלה ולא נותנת להן מקום. בברכה,
היי לאחרונה אובחנתי עם hocd אם אני נמנעת מלחשוב על בנות או לנסות לדמיין את עצמי עם אישה זה אומר שאם אני נמנעת מזה אז אני רוצה את זה פשוט מכחישה? אומרים שמי שנמנע או מפחד כנראה מדחיק את זה בבפנים שלו. אני לא יודעת מה זה אומר ולפעמים זה עושה לי גועל לפעמים אני כבר מיואשת ומנסה לדמיין ואז נגעלת
היי מור, זה נשמע שכל ההתנהלות שלך סביב המחשבה היא פשוט ניסיון להימנע ממנה, מאחר שזו מחשבה מפחידה. גם עצם השאלה שלך אליי היא סוג של ניסיון להרגיע את עצמך. ההמלצה היא לא לנסות להירגע - אלא לנסות לקבל את המחשבה כמו שהיא, לא להתווכח איתה ולא להימנע ממנה. כמובן, אין גם צורך לנסות לדמיין את עצמך עם בנות - כי זה פשוט יהיה "טקס" של בדיקה האם את נמשכת או לא - וגם זה לא מומלץ. בברכה,
שלום ד"ר לויט! בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות לגביי "משמעות" או "פענוח" או "סווג" של חלומות שיש לי. אתן לך דוגמא לחלום "בלהות" הייה לי חלום שאני מאיין "חייל" שנלחם או נירדף על ידיי "שכירי חרב".זה הייה חלום דיי מפחיד ולא נעים דוגמא לחלום "מוזר" הייה לי חלום שהייה עקרב בדירה שלי ורציתי לתפוס אותו אבל פחדתי להיעקץ ואז הגיע איזה מומחה לחרקים שתפס את העקרב ונעקץ ואז התעוררתי. דוגמא לחלום "רגיל" הייתי באיזה קורס עם קבוצה ולאחר מכן הסתובבתי במקום והשתנתי ואיזה אדם העיר לי ואז הלכתי לתא שירותים.ולאחר מכן נכנסתי לאיזו מעלית ופחדתי "להיתקע" ואז התעוררתי. יש לי מחשבות טורדניות לגביי "זכרון" או "פענוח" של חלומות ואני מרגיש כשיש לי סטרס או מתח נפשי אז יש לי יותר חלומות רעים או סיוטים וגם יש לי אינסומנייה שקשה לי להירדם ויש לי שינה לא רציפה. מצפה להתייחסותך. תודה
שלום לך, כשאנחנו מייחסים חשיבות לחלומות שלנו, אנחנו יכולים להיות מאוד מוטרדים מהם. למעשה, חלומות הם כמו מחשבות אקראיות שעוברות לנו בראש, כולל זכרונות, פחדים וכדומה. כדאי להתייחס אליהם כפי שמתייחסים למחשבות שלנו - כלומר לא לייחס להם חשיבות יתר. כל אדם שנמצא בסטרס עשוי להתקשות יותר לישון, ולחוות חלומות רעים. אפשר לטפל בסטרס עצמו, אם אתה נמצא בטיפול פסיכולוגי, וכתוצאה מכך תושפע לטובה גם השינה. שבוע טוב,
היי דוקטור, מה קורה? מקווה שאת בטוב. תודה רבה על עבודת הקודש שאת עושה כאן, שאפו. אז ככה - כבר זמן מה משהו מטריד אותי.. מניחה שזה מה שמונע ממני להתחיל קשרים כי אין לי חשק ורצון. עלתה לי בשנה האחרונה מחשבה כזו של ״את לסבית״ אם קשה לך להיפתח את לסבית אם קשה לך להיפתח לגברים. אני בן אדם מאד שמרן ואני בן אדם מאד ביישן עם כמה שיש לי ביטחון. אני מדברת עם גברים למשל אבל כשזה מגיע להפגש אני מאד נרתעת ומנסה להתחמק מנלגפש כי תמיד מעסיק אותי מה הוא יחשוב עלי ואם הוא לא יאהב את מה שהוא יראה. הדבר מונע ממני להפגש עם גברים ובגלל זה אני חושבת שאולי חס ושלום אני לסבית. המחשבה הזו מטרידה אותי וגורמת לי לא לרצות שום דבר ולא להתרגש מאף גבר אני לא יודעת מה לעשות אני יודעת שזה חוסר ביטחון אבל למה? עם חברות ממש כיף לי פתוחה ברור שזה אחרת אבל זה ממש מפחיד אותי אני כבר בת 24 ואני רוצה למצוא זוגיות אבל זה מונע ממני למשל עכשיו כשאני כותבת לך ואני יודעת שאת הולכת לענות אז זה קצת מרגיע אותי אבל אחרי שתעני סביר להניח שזה יחזור לי.. לא יודעת למה אני ככה אני משתגעת אני כל כך רוצה להתאהב ! אני לא רוצה להישאר ככה כי המחשבה הזו רק מתגברת אצלי וכל פעם אני בוחנת האם אני נמשכת לנשים ואולי חייתי בשקר עד עכשיו אציין שהתאהבתי רק פעמיים בחיי ואני מפחדת שזה לא באמת היה אהבה אוף גם שמעתי פעם אחת שמישהי אמרה שהיא אהבה גברים ואז הבינה עם הזמן שהיא לא באמת אהבה אותם אני מתחרפנת
היי שמרית, אני ממליצה לחפש זוגיות למרות המחשבות ולצידן - הרבה אנשים שסובלים מהאובססיה הזו מצליחים לקיים זוגיות, ללא קשר למחשבות. לכן, אין סיבה שאת לא תצליחי - והימנעות היא אף פעם לא רעיון טוב. עדיף שאת תשלטי בחייך מאשר לתת למחשבות לשלוט בהם (וזה אכן לא חייב להיות כך - הבחירה היא שלך). לקיחת השליטה אלייך גורמת גם להפחתה במחשבות, בסופו של דבר. שבוע טוב,
אני יודעת שאסור לי לחטא דברים אבל היה לי נמלים בחדר והייתי חייבת לעשות אבק וכל זה בגלל הנמלים אבל קצת יותר חטאתי וחיטאתי כמה משטחים וארונות אבל לא חפצים לא הייתה ברירה ובגלל שראיתי במקלחת איפה שהשמפואים צואת עכבר היה לי דחף לגעת בה לקחתי את הצינור והעפתי עם המים והכלבים נכנסו לי למקלחת פחדו מהרעמים שהיה אז שטפתי ידיים המון וזה עשה לי חרדה אם נגעתי בהם וכל זה
גם שקית של זבל לא התאפקתי וזרקתי כי זה הפריע לי ואז ישלי הרגשה שאני מלכלכת את כל החפצים עם הלכלוך שיש בפנים וגם יש צואה ליד הדלת ואני מפחדת להחליף מצעים כדי שאחד הכלבים לא ידרוך או יעיף עליי
זרקתי רק שקית אחת במקום כמה מה שהפריע לי
שלום ד"ר לויט כבר תקופה ארוכה שיש לי מחשבות טורדניות בעלות "אופי מיני" וזה גורם לי לתחושה "לא נעימה" או "בושה". נגיד אני רואה בחורה ואני מפנטז עלייה ויש לי מחשבות טורדניות מיניות.אני קצת מתבייש בעצמי ובמחשבות כאלה שהן לא "מוסריות" או יש לי חשש "מסטיות מיניות". אני יודע שזה נורמאלי שגברים מפנטזים על נשים אבל אותי זה מלווה במהלך כל היום ויש לי מאיין "דחף" מיני חזק שהוא אוליי טבעי כי אני רווק ללא בת זוג אבל לפעמיים אני גם מרגיש "תיסכול מיני" תודה על התייחסותך
שלום לך, אין באמת דבר כזה מחשבות "לא מוסריות" או "אסורות", שכן מותר לחשוב הכל. מחשבות לא פוגעות באף אחד. הן גם לא פוגעות בך, כל עוד אתה לא מתרגם את זה להתמכרות למין/לפורנו וכו'. אני מציעה להשתדל לקבל את המחשבות כדבר טבעי ולא להילחם בהן. כשתבוא זוגיות, זה יפחת באופן טבעי מאחר שהדחף יתועל למקומות בריאים. בברכה,
חוויתי אתמול משהו הזוי חרדה ברמה מאוד גבוהה המוח פשוט היה באזעקה שלו ליטפתי את הכלבה בבטן ומפחדת שנגעתי באיבר שלה אי אפשר לדעת הכל קרוב ואז גירדתי בראש ובן זוג שלי נישק לי את הראש המוח נכנס לאעזקה שאני צריכה להעניש את עצמי והכל הרגיש אמיתי כלכך שאני באמת צריכה להעניש את עצמי ואין ספק פתאום והכל מרגיש אמיתי לגמרי שאני נוגעת לכלבה שם מלכלכת את המגבות שלי נוגעת בדברים המזוהמים ביותר ומלכלכת בשביל להעניש את עצמי הכל מרגיש אמיתי יותר מאי פעם כי זו באמת אזעקה את הבגדים שלי מתה מפחד להשתמש במגבת בשמיכות בהכל אני נוגעת באיזור הפה מפחדת שנגעתי בכלבה כי רציתי להעניש את עצמי לגעת שם וללכלך הכל בשבילו בכדי להעניש את עצמי פשוט בן זוג שלי יקר לליבי ובגלל שאני מפחדת להדביק אותו היה צורך להעניש את עצמי הייתה חרדה גבוהה כי זו הייתה אזעקה של המוח האם באמת המנגנון כשיש אזעקה זה מרגיש יותר אמיתי? שוב אני מפחדת באמת להשתמש בדברים כי זה מרגיש שהפעם באמת עשיתי את זה ולכלכתי אותם ואת המגבות ואת הבגדים היה לי תמיד מקרים של ספק ועכשיו החרדה גבוהה מידי וזה לא מרגיש עם ספק אבל אני בחרדה עצומה ואני מפחדת לשים בגדים נקיים על הבגדים בערימה המקופלת להשתמש במגבת ואני לא יודעת כיצד לפעול מפה.. אני לא יודעת איך להמשיך ולכבות אזעקה? אשמח כיצד להמשיך והאם מדובר פה באוסידי? כי זה מרגיש אמיתי מאי פעם.
היי סובלת, שימי לב שכל ההודעה שלך היא בעצם בקשת אישור - גם השיתוף כשלעצמו, וגם השאלה האם זה אוסידי או לא (שאלת האישור הכי שכיחה שאני שומעת...). אני מציעה שתפסיקי לכתוב פה הודעות, שכן זה לא באמת עוזר ומקדם אותך. בברכה,
נכון זה לא מקדם האם אני יכולה לחזור למסלול אם ביצעתי היום טקסים של חיטוי בגלל שליטפתי את הכלבה ופחדתי שהעברתי את החיידקים לכלי של הכלבים אז שטפתי את הכלי שלהם במקלחת שפכתי את הכלי בשירותים השני והכל נהיה שם מים ברצפה זה השירותים של אחים שלי ואני יודעת שאסור לי לגעת ברצפה אז לא אגע אבל זה מאוד משך אותי לשטוף את הכלי ולשפוך את המים ואז לייבש את מושב האסלה רק עם נייר בגלל המים ואז זה גרם לי בגלל הכלי במקלחת להשפריץ ספריי על הידית ועל הצינור ולחטאות מלא דברים ותוך כדי אני מנקה את הבקבוק האישי שלי עם סבון בלי סוף מבולבלת כי הראש חושב על האסלה דחף לייבש ושאני מבולבלת ומאבדת שליטה וכשאני מנקה את הבקבוק אז חלילה לא נגעתי בשירותים קודם כי המחשבות ןהדחף לייבש את האסלה והאשמה שיש מים כי הכלי נגע בצינור והכל בקיצור טקס גורר טקס וחבל..ואז שאלות בלי סוף בפורומים רפואיים האם אפשר להפסיק את הכל ולחזור למסלול רק זו השאלה?
שלום מאוד קשה לי עם הכלבים שטפתי פנים היום ואז הכלבה עברה והיה לי דחף ללטף אותה בבטן עבר מחשבה שליטפתי אותה בבטן ונגעתי בפה וזה הפחיד אותי ואז כשנכנסתי למחשבה זה עבר למצב שנגעתי גם בבגדים המכובסים והמקופלים ולא שטפתי ידיים כי הייתי בעירפול ואז הלכתי ממש ללטף אותה ושטפתי ידיים וזה עבר לי בראש וזה הטעות שאני הולכת ללטף אותם האם כדאי ללטף פחות או כשיש מחשבה פשוט לא לעשות כלום כמו שאת תמיד אןמרת לי? כל פעם שהם עוברים עובר בראש שאני נוגעת בהם וזה מתסכל ומחרפן ואז כל דבר שאני נוגעת אני מפחדת קצת קשה לנסוע בגלל המצב אבל אני גם צריכה לחזור לטיפול אתמול ישבתי במיטה פתאום מחשבה שנגעתי בכלבה וזיהמתי את הבגדים ומרגיש שאני לא שולטת בעצמי ושאני מפגרת אז אמרתי אני אשתמש בהפ אבל אני מתה מפחד להשתמש אותו דבר אני מפחדת להשתמש במגבות לפעמים אני לא מנגבת בהם וכשאני מנגבת בהם זה עובר בראש הא נגעת בכלבה עכשיו בבטן שלה וליד האיבר שממש פיזית הלכתי דחף ועשיתי זאת והכל מזוהם וזה פשוט מחרפן היה פעמים שהוצאתי את הבגדים לשמש איך אפשר להוציא את העניין עם הכלבים מהראש שלי כי מספיק ישלי חרדות בנושאים אחרים יש לך טיפ? זה משהו שבא בחודש האחרון ובאלי לקטוע אותו ולהמשיך במשימות האם להשתמש במגבות ובדברים כמו שהם כי זה מתסכל מרגיש שאני עושה זאת בגלל ההפרעה המטופשת שאני מלטפת ולא שוטפת ידיים.
אני באמת זהו לוקחת על עצמי לא לכתוב יותר בפורום כמה שזה קשה אני גם לא רוצה לשגע אותך זה לא נעים לי אתמול היה נקודה חומה בשירותים שניקיתי עם נייר ואלכוהול והכל נמרח ולא ישנתי כל הלילה כדי לנקות בבוקר עם מגבון חיטוי ומגבון רגיל לצערי הרב התחלתי ממש להתחרפו כי זה השליך שלכלכתי את כל הכביסות בגלל זה שנגעתי בכלבה בדברים מזוהמים שלכלכתי הכל שטפתי ידיים מיליון פעם וכל שטיפת ידיים נגעת בכלבה האם אפשר לחזור למסלול מחדש? כי המשימות כן עוזרות האם אפשר לחזור למסלול מחדש?
בזמן האחרון אני אימפולסיבית/עצבנית מכל פיפס ולא ממש סבלנית לסביבה מה עושים חוץ מללכת לתרפיסט
היי יהודית, השאלה היא מה גורם לחוסר הסבלנות והעצבנות - האם זה קשור למצב בארץ, או לדברים אחרים שמטרידים אותך. צריך לזהות מה גורם לזה ולנסות לטפל בגורם המפריע קודם כל, ובמקביל להשתדל לנהל אורח חיים רגוע - למשל, להמעיט בצריכת חדשות ולהרבות בפעילות גופנית, להשתדל להעסיק את עצמך בדברים שאת אוהבת וכן בדברים שיתנו לך תחושת סיפוק ועשייה; להקיף את עצמך באנשים תומכים, וכו'. בברכה,
כל היום מחשבות שאני פוגעת בילד קניתי סכינים חדשים גדולים וטובים כל היום תמונות בראש שאני פוגעת ביל..איתם ביקשתי מבעלי להחביא אותם פעם אחת כל הזמן חושבת לזרוק אותם לפח ממש תמונה בראש שאני דוק..חות..הורגת שיש קול שאומר לי לעשות את זה ואם לא יפגע בי ופתאום זה הופך לערבים שמאיימים שאני יעשה את זה ואל לא יפגעו בי מחשבות הזויות ביותר מפחדת. אני מכורה לילד!הזה למה יש לי ככה מחשבות כל הלילה מנשקת אותו מתוך שינה ומתייסרת על המחשבות
ישלי עצה בשבילך אני לא רופאה ואין לי ידע כמו שרון אבל את צריכה לעזור לעצמך ולתת למחשבות להיות ולא לפחד מהם את כל פעם מפחדת ועושה טקסים והם מתגברות הם הרי לא נכונות ואת יודעת זאת את רק מעצימה אותן ונותנת להם במה ולא צריך לנשק את הילד כל לילה ולהתייסר כי ברור לך שלא תפגעי בו הרי את מפחדת כלכך לפגוע בו מאהבתך אליו לכן ישלך מחשבות והמוח נכנס לחלילה שלא יקרה זה בסהכ מחשבות שווא תירגעי תנשמי תקבלי אותן ולא צריך לנשק את הילד בלי סוף זה סוג של טקס של חרטה .. תשחררי אהובה שיהיה לך רק טוב.
היי מורי, כפי שאמרתי לך פעמים רבות, עצם השיתוף עצמו, גם בפורום, הוא טקס. אני מבקשת ממך להפסיק לשלוח פה הודעות שמטרתן שיתוף. זה גורם לך נזק, מה גם שאת מקבלת תגובות מאנשים אחרים וזה לא עוזר בכלל - במקרה הגרוע זה מהווה עוד אישור.
שלום ד"ר לויט אני חווה מחשבות טורדניות.למשל קורה לי שאני מרגיש קושי במתן שתן למשל כשיש לי מחשבות טורדניות שליליות. או קורה לי שאני מרגיש תחושת לחץ כשאני מצוטט עם בחורות כי אני רוצה למצוא מישהי "מתאימה" או בחורות שניראות טוב שאני נמשך לעומת בחורות שלא ניראות טוב או מכוערות שגורמות לי לתחושה לא נעימה או "גואל" ואז זה מאוד מלחיץ אותי אני פשוט לא מסוגל לצ'וטט עם בחורה שלא לטעמי. מצפה להתייחסותך תודה
היי ג'ון, לדעתי, אין סיבה אובייקטיבית להילחץ משיחות צ'אט עם בחורות, שכן זה עדיין רחוק מיצירת קשר אמיתי. העולם הווירטואלי הוא אשליה, ורוב השיחות לא מגיעות למפגש פנים אל פנים - כך שאתה לא באמת בזוגיות עם הבחורות האלה ולא מתחייב מולן לכלום. במידה שתגיע למפגש עם מישהי - תוכל להחליט מתוך ההיכרות האישית אם אתם מתאימים או לא, גם זה לא מחייב - והעיקר לנסות ולהגיע לדייט. זה כמובן מצריך ממך פיתוח גישה "קלילה" יותר כלפי כל העניין. בברכה,
שלום, רווקה בת 36 חןזרת בתשובה. יש לי בעיה שכל פעם שאני יוצאת עם בחור אני בוחנת אותו לפרטי פרטים, מתמקדת בחלקים ספציפים בפנים שלו ובדרך כלל לא אוהבת את המראה החיצוני ואז קשה לי להמשיך, זה ככה עם 98 אחוז מהבחורים. בנוסף אני מתמקדת במראה החיצוני של רוב האנשים, גם של ילדים ותינוקות, מסתכלת וחושבת אם הם יפים או לא יפים. מסתכלת על חלקים ספציפים בכל אחד. לגבי עצמי אני לא הכי מטופחת אבל חושבת הרבה על המראה החיצוני שלי ואיך אנשים רואים אותי ואם אני יפה, אם אני מלאה או לא... ברור לי שזה אחד הדברים שמונעים ממני להתחתן , הדגש על נושא המראה... באור לי גם שבן אדם הוא מעבר למראה אבל לא מצליחה לא להתמקד בזה, לפעמים כל כך מתמקדת שלא שמה לב למה הצד השני מספר... איך ניתן לטפל בזה? אני בגיל שחייבת להתחתן בע"ה כדי להביא ילדים. תודה מראש
היי רינת, אם את רוצה למצוא זוגיות ולהקים משפחה, את לא צריכה לחפש מישהו נטול פגמים, אלא לקבל אותו עם הפגמים שלו. אם המוח מתמקד בהם באופן אוטומטי, נסי להמשיך את הקשר לצד ההתמקדות הזו ולצד הספקות (כמובן לא לבחון אותו באופן מכוון, זה רק מגביר אותם). אם בכל זאת תתקשי ליישם את הדברים, מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שיעזור לך להפסיק את ההתנהגות הכפייתית ולקבל את בן הזוג כמו שהוא. בברכה,
אני נמנעת מלשלוח הודעות וטקסים ובקשות אישור חוזרות כי זה יחמיר לי את המצב הבעיה היא שהשאלה שלי חשובה כי היא פוגעת לי בהמשך משימות שלי ובמה שבניתי עד עכשיו אני כן חוששת שאני צריכה להפסיק ללטף את הכלבות שלי כי זה עושה לי הרגשה לא נעימה אני מלטפת אותם המון הולכת לחדר ומלטפת אותן כי זה כל פעם עולה לי בראש אני רק מסתכלת עליהן עובר לי בראש דחף ללטף אותם ושליטפתי אותם באיזור הבטן שליטפתי אותן אחת הבעיות שהן מתהפכות על הבטן ואני מלטפת אותם בבטן והאיבר שלהם קרוב ואני מפחדת שאני נוגעת בו והדבר מכניס אותי לפאניקה גם שאני שוטפת ידיים עובר לי בראש שאני נוגעת בהן והחיידקים שלהם בכל מקוםוכל פעם שאני רואה אותן משתדלת לא לגעת ואז אחר כך נוגעת ושוטפת ידיים כשאני מסתכלת עליהם גם לא לעשות כלום וכשאני חושבת על ללטף אותם אז לא ללטף אותם? זה גרם לי לחיטויים שאני נמנעת ועכשיו אני צריכה להפסיק לחטאות שוב אני הסתכלתי עליה כשתליתי כביסה היה דחף עז ללטף אןתה ומפחדת שכן כי אני לא בטוחה והכביסה נגעה לי בפה וישלי פחד שהחיידקים שלה של למטה עברו לכל הדברים האם להפסיק ללטף? מה אפשר לעשות שאני מסתכלת על הכלבים ומתמלאת מצפון שאני צריכה ללטף אותם ודחף שליטפתי ונגעתי בהן ואז אני מלטפת ואז מרגישה לא טוב כל פעם שעובר מחשבה כזו ואחרת..המצב הבריאותי שלי לא טוב ואני מחכה שקצת ישתפר שאני אוכל לנסוע גם בגלל המצב הביטחוני אני יודעת שצריך טיפול רציף אבל איזה טיפ אפשרי להשאיר את זה מאחור ולהמשיך בחרדןת הקיימות שלי ולא בעוד בעיה שהתווספה? בגלל שזה מפריע להמשיך הלאה. איזה טיפ אפשרי ליישם כדי להמשיך במשימות הכלליות מאחר שיש לי בעיות והבעיה הזו שהתווספה מפריעה נורא.
היי סובלת, אני חושבת שבכל פעם תצוץ מחשבה חדשה שעלולה להפריע לך להמשיך במשימות. הטיפ הכללי למצבים כאלה הוא, שבכל פעם שזה קורה תחשבי מה הייתי אומרת לך על הסיטואציה הזו וכיצד לנהוג בה - אני מאמינה שהתשובה תגיע מייד. כך גם לגבי הסיטואציה הזו. מאחלת לך בריאות, וכמובן שיהיה רגוע ושקט מבחינה בטחונית. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
פשוט לא לעשות כלום ולהמשיך רגיל כשיש מחשבה שנגעתי בה? והאם מומלץ בגלל שזה ליטוף המון כל פעם שיש מחשבה שצריך ללטף להפסיק ללטף? תודה רבה שרון.
פשוט הליטוף גורם לי להתחרפן ולשטוף כלכך הרבה פעמים ואז שאני מזהמת את הכל וכל מה שאני נוגעת
הרעיון הוא לא לפעול לפי המחשבה, ללטף (או להפסיק) רק כשאת באמת רוצה ולא כשהמחשבה רוצה. להתנהג רגיל
תודה שרון אין עלייך אני מודה לך לגבי מחר לא תיהיה לי ברירה אני חייבת לשטוף למרות שזה רק פעם בשבוע וזה מפחיד אותי וגורם להפרעה שהיא רוצה לגעת בדברים ולזהם כי בא טכנאי ואין אף אחד מחר חוץ ממני בבית ואי אפשר להשאיר ככה את הבית מקווה שיהיה בסדר ואמשיך במשימות עד שארגיש טוב יותר.
לצערי אני כלכך בחרדה שאני מרגישה מירוב עצבים שאני כל שנייכ נוגעת בסמרטוט ומלכלכת את כל הבגדים בחדר והכל בגלל שאני הולכת לשטוף מחר לא מתוך טקס מתוך זה שאין ברירה ואני יודעת שאני צריכה להשתמש בבגדים ובדברים רגיל ולא לזרוק כלום אבל זכ מרגיש שהבגדים מלוכלכים כי ההפרעה יש לה דחף לגעת בסמרטוט ובצואה ובהכל וזה אומר שנגעתי בבגדים אחרי שנגעתי בסמרטוט מזוהם בדם שתן וצואה