פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

מה לעשות שכל פעם שאני מרגישה לחץ ויש לי פחד או שאני מרגישה שאני עושה משהו לא בסדר כלפי מישהו או משהו יש לי מצפון אז עובר לי בראש לגעת במשהו מלוכלך שאני מפחדת ממנו עם דם או עם צואה ? מה לעשות עם זה? כל פעם שאני קצת בלחץ עובר לי בראש לגעת בצואה של הכלב וזה מרגיש שאני עושה זאת שוב ושוב גם עכשיו אני מרגישה לא נעים שאני רושמת לך אז אני צריכה לגעת בצואה מה לעשות?

משהו מאוד מוזר שטפתי ידיים כדי לקחת מברשת שיניים הבחנתי באסלה והתעמקתי בה ועבר לי בראש לשים את המברשת שיניים על האסלה ולגעת באסלה ואז נגעתי במברשת שיניים מה שעובר לי בראש להחליף אותה ולקחת אחרת האם כדאי? פשוט הפחד להשתמש במברשת מזוהמת זה קצת מרתיע זה היה פלאשבק מוזר לגבי האסלה זה עבר בראש נשאר שם וזה מרגיש שכן קרה.. אז להמשיך להשתמש בה או שכדאי להחליף.? אני שואלת כדי לא להחמיר את הבעיה שלי.

שלום דוקטור בהמשך לשאלה אז זה אומר שאם קופצת מחשבה כזאת אז פשוט להתעלם מהמחשבה לא להתחיל להגיד חס וחלילה וכו'... פשוט קפצה מחשבה ושתעבור וזהו ? ואז ככה זה אמור לעבור?

שלום דוקטור אני כבר מיואשת חייבת עזרה יש לי מחשבות כאילו אני מאחלת לבת שלי דברים רעים אני מתעסקת אם זה וזה נורא מפחיד אותי אני אוהבת את הילדה איך אפשר לצאת מזה תודה רבה

זאת אומרת שיש מחשבה פשוט לתת לה לחלוף? אפילו שהיא נוראית לא להתייחס ? לא להגיד בלב חס וחלילה וכל מיני דברים מנוגדים?

היי יש לי מחשבות טורדניות על בליעת רוק,הן מגיעות כל יום בד"כ בשעה מסוימת(כשאני נוסעת לעבודה) המחשבות הן על בליעת רוק שמצטבר לי בפה,הן ממש מטרידות אותי ולא נותנות לי מנוח. האם העובדה שהן מגיעות באותה שעה בערך כל יום גם מרמזת על משהו? אלו מחשבות שמציקות לי כבר שנים אבל אני לא מצליחה להיפטר מהן. אשמח לעצה מקצועית איך להתמודד עם המצב. תודה 🙏 אשמח שהתשובה תגיע אליי למייל באופן פרטי ולא תפורסם באתר. מציינת את המייל שלי במקום המתאים.

אשמח שתשיבי לי כאן

מה רלבנטי לעשות אם אני לא מצליחה להיות קוהרנטית על החלטות בחיים ומשנה מחשבות כל דקה

טיפולי ניורופידבק לטפל בפעולה לא סדירה של המוח לאוסידי? או שעדיף cbt

אני לא יודעת מה לעשות יש לי פחד מזיהומים ומלכלוך כמו לכל אדם שיש אוסידי והמברשת של האסלה חומה ובצבע צהוב אי אפשר אפילו לנקות אותה לאחר שלא ניקו אותה בחיים ניראלי ואני חיה פה אצל המשפחה אז אין ברירה ניסיתי להעביר אותה לשירותים השני אבל זה עשה לי מצפון ניסיתי לשנות את הזווית שלה אבל זה גם עשה לי מצפון הבעיה העיקרית שאני כל הזמן חושבת שאני נוגעת במברשת עצמה החומה המלאה חיידקים צואתיים וזה גורם לי לא לבשל לא לכבס לא להתקלח כי יש את הפחד לגעת בה כל פעם ואני לא יודעת מה לעשות אני לא מפסיקה לחשוב שנגעתי בה ודחף עז לגעת בה למרות שזה הכי מגעיל בעולם גם שהמוח נוגע בה בראש זה מרגיש אמיתי ברמה כזאת יש דרך להתעלם ממנה כדי לעשות דברים?

האם הספקות הם אמיתיות? שאני תולה כביסה עובר לי בראש שנגעתי במשהו מזוהם שהלכתי ועשיתי את זה ובפועל טני מפחדת מהדבר אבל כשאני מנקה כן נוגעת בזה וכדומה אז זה מבלבל ומרגיש דחף לגעת ושהמוח משתגע ואם נגעתי במשהו כלכך מזוהם אז לעשות כביסה שוב?

למרות הפחד זה מרגיש שאני עושה את זה ושעשיתי ואני מאוד מנסה להימנע אבל המוח חושב על זה ואז זה מרגיש שכן עשיתי

פשוט אני חושבת על המשהן מזוהפ שהלכתי עד לשם ונגעתי בבגדים וזה משגע אני בפועל לא רוצה לעשות את זה אבל אני מפחדת שכן זה דברים שקןרים כי יש את הדחף והאוסידי אומר תעשה ותעשה

אצלי הטקסים מוזרים מחשבות שמציקות בראש ויש דחפים אני כלכך מפחדת מצואה של כלבים ודברים מזוהמים אני מנקה שצריך אבל אמרתי לעצמי שעדיף לא לנקות בגשר כי זה סתם מטריד אותי לנקות כל שעתיים עגולות כי זה לא כלב אחד כל פעם שעובר לי בראש דחף לגעת בצואה או פחד ומחשבה שנגעתי ממנה לא עשיתי כלום נתתי למחשבה להיות בראש אבל זה תחושה קשה זה גם מה שהמטפל שלי אמר לא לעשות טקסים ולא להילחם עם המחשבה אבל הוא כרגע בחופש ואני בסטרס ענקי כי התחושות קשות מאוד וכל שנייה יש את הפחד לאבד שליטה ולגעת בצואה כל פעולה שאני עושה עובר בראש נגעץ בצואה נגעת בצואה לכי לגינה תגעי לכי לגשר תגעי וזה מרגיש אמיתי בראש שאני מאבדת שליטה ויש את הרצון לעשות זאת יש לך טיפ לשחרר את זה ולא לעשות כלום ושזה לא יפריע במוח? אני מאוד רוצה לעשות פעולות והפחד לעשות אותם כי כל שנייה נגעתי ונגעתי.. זה דחף שנגעתי

צודקת נכון.. בהדרגתיות רק שאלה האם לדעתך מומלץ לכבס כביסה כל פעם שיש לי פחד שירדתי לגינה עם המלא צואה זה לא מפסיק לעבור לי בראש וזה מרגיש שאני כן עושה זאת מתוך פחד לזהם את הבגדים זה מרגיש אמיתי שיש לי רצון ןדחף עז לעשות זאת וללכת לשם זאת מחשבה מעצבנת אבל לא בטוחה שהבגדים מלוכלכים פשוט כל שנייה זה מרגיש לי שאני עושה זאת אני מנסה להימנע מהמחשבה ושלא לעשול זאת אבל כל פעם שעוברת מחשבה כזו בראש באלי באמת ללכת וזה מרגיש שכן עשיתי זאת מה מומלץ לכבס שוב? אני מתאפקת כמה ימים

משהו דחף במוח לכי תעשי זאת אחרת לא תירגעי חייבת לנקות לעשות ובפועל אני ממש נגעלת ומפחדת אבל זה מרגיש שכן קורה ועושה לכבס שוב?

מרגיש לי במוח שבאלי לבעוט בזה להעיף הכל אבל יש שם כלכך מלא ואין מה לעשוצ עם זה זה פשוט מפריע לי במוח שזה שם ואני לא יודעת מה לעשות אני ממש מתנצלת תודה לך לא רוצה לשגע או משהו כזה הייתי פשןט ממש בחרדה כי אני מפחדת לגעת בבגדים ואני לא יודעת אם זה באמת קרה כי זה מרגיש אמיתי

להגביל את המחשבה לכמה שניות ולחשוב על משהו אחר לחשוב על מה שמפריע לי ??

לצערי כל פעם שאני מפעילה את המכונה יש לי חרדה שנגעתי בדברים הכי מזוהמים בבית השטיפות ידיים לוקחות שעות ובסוף אתה עוזב הכל ומזלזל בכביסה וזה נופל בריצפה ושוב מכבסים דווקא שאני אומרת לעצמי אל תחשבי על לכלוכים בראש אני עוד יותר חושבת ומירוב השיגעון של זה שזה מחרפן אתה בא לך לגעת בזה באמיתי מירוב שזה כבר משגע מה לעשות ואיך לעבור את הכביסה בלי מחשבות מיותרות רק שטיפת ידיים וזהו?

מה לעשות לגבי שאני תמיד מנקה צואה בגשר ומעיפה הכל לגינה עם המגב כי בגינה יש גם ככה מיליון צואה של הכלבים ואף אחד לא יכול לנקות את זה כי מדובר במיליונים כאלה וכל פעם אני מרגישה אשמה שאני מעיפה לשם וישלי רצון לגעת בכל הצואה מהאשמה כי אולי גם חלק מהם זה אני העפתי וזה הצטבר גם ככה אף אחד לא ינקה את הגינה כי זה המקום שהכלבים עושים מה לעשות איך להתעלם מהגינה והרצון לגעת אני חיה אצל ההורים עד שאעבור לדירה משלי ואין לי ברירה ואין לי לאיפה להעיף את הצואה רק לגינה איך אני יכולה להתעלם מזה שזה מפריע לי ומהכמות שיש שם ומזה שאני מעיפה לשם ןעושה משהו לא בסדר כי זה מתרבה עוד יותר..

בנוסף העפתי על שקיות ודברים חשובים בגינה את הצואה ולא שמתי לב ישלי אשמה אבל אי אפשר להעיף את זה או לנקות את זה כי העפתי את זה לשם איך להתעלם.?

כי זה שקיות שמכילות דברים איך אפשר להתעלם מזה שעשיתי דבר כזה ואשמה נכון שהגינה מלאה צואה אבל זה שהעפתי על שקיות ועל דברים של הבית זה לא נעים אבל אי אפשר להוציא את הצואה משם כי זה על הדברים והגינה מלאה בצואה איך להתעלם כל שנייה ישלי רצון לגעת לנקות עד שזה לא יהיה הבעיה היא שאני מעדיפה להתעלם כי אני אחלה אם ארד לכל הצואה הזו

עשיתי מה שאמרת לי ולא כיבסתי היה לי ממש קשה ומועקה אולי אבל זה יילך לכיוון טוב בעזרת ה הבעיה היא שניקיתי את הצואה בחוץ ובידיוק הכלבה הייתה בגינה ועפה עלייה הצואה ופחדתי שנכנסה לה לפה והיא אכלה ממנה כי היה המון צואה יבשה וזה עשה לי אשמה כי זה עף לה על הפנים וקילחתי את הכלבה פעמיים כמובן מחשש שהיא תחלה לא עשיתי את זה בכווננ פשוט לא ראיתי שהיא בגינה והעפתי את הצואה עם המגב לכיוון הגינה וזה עף לה על הפרצוף ובגלל האשמה אמרתי אני חייבת לאכול את הצואה בגלל שיכול להיות שהכלבה אכלה כי זה נכנס לה לפה ואני לא מצליחה להפסיק עם הדחף עך הרצון בראש כן לאכול את זה והפחד שכן אכלתי ואני אומרת לעצמי אם אכלת אז מה הטעם של זה? ואני בסטרס כי הראש כן רוצה וכן דחף לאכול ולא מפסיק כי האשמה שהיא כן אולי אכלה אבל זנ הפחד הכי גדול שלי... אבל אולי ההפרעה כן מסוגלת שאני אוכל מירוב האשמה והרצון לדחף אני מרגישה חרדה עצומה כי מצד אחד מרגישה שכן עשיתי ומצד אחד עדיין חושבת עם עצמי אם כן או לא.. וקצת יש עירפול ראש שאני לא ממש זוכרת כי כל שנייה עובר לי בראש תעשי את זה את אשמה אוף מה לעשות..

האשמה מאוד גדולה והרצון לעשות את זה גדולה לעשות את זה חייב בגלל האשמה אבל מצד שני אני לא יודעת אם עשיתי ואני לא בטןחה אבל זה מרגיש שכן.. וואי.. זה הרגיש שאני כן מסוגלת וכן עשיתי כי כל שנייה הראש אומר איך לנקות את האשמה?

אני באמת מתאפקת לא לכבס את הבגדים כי זה טקס בפני עצמו כמו שאת אומרת משהו מאוד מוזר שקרה לי יש לי פחד מזיהומים ומצואה של הכלבים שלי ובמרפסת הם עשו ממש צואה ותוך כדי שדיברתי בטלפון הבחנתי בזה ואז אמרתי לעצמי את נגעת בצואה ונגעת בבגדים זה הרגיש כלכך אמיתי הבעיה היא שיש פה דרגת קושי עולה אמרתי לעצמי טוב לכי ותגעי ותראי אם הידיים מתלכלכות ואז תביני ככה אם נגעת בבגדים או לא.. האם לכבס אותם אני מפחדת שהם לא נקיים. ובגלל שאני מתעסקת במחשבות לא מפסיקה להסתכל על זה ורצון לגעת בזה כדי לראות אם הידיים מתלכלכות או לא מה לעשות? אבל איך אני יכולה להיזכר אם עשיתי את זה כדי לדעת אם אני אכבס ? אני קצת מיואשת זה מחשבה קשה אולי אני באמת מסוגלת לגעת בצואה כדי לראות אם נגעתי או לא כי זה דחף אחרי המחשבה אבל השאלה אם נגעתי בבגדים.

תודה דוקטור שרון לויט יש מצבים בכללי שאוסידי משקר וכן נוגעים אבל המוח באי ודאות? או שהמוח כן זוכר והאוסידי מבלבל וגורם לאי ודאות? כי זה קשה אני לא מפסיקה עם הרצון לגעת בצואה כדי לבדוק אם הידיים מלוכלכות ןלראות אם נגעתי

שלום וברכה, במשך כ- 3 שנים אני בלחץ תמידי מרעשים מהגוף כמו קרקורי בטן, גזים וכו.. ואני עסוקה בזה 24/7. ובנוסף, יש לי קושי להכנס לשירותים בסביבת העבודה ולכן תמיד אלך למקום רחוק מהעבודה כדי להתפנות וזה מקשה עליי ומתסכל אותי מאוד. מה אפשר לעשות? תודה רבה מראש

אני שמה ממש לב לרעשים מהגוף ומתעכבת עליהם מה שגם מגביר את התחושות הלא נעימות וזה מקשה עלי מאוד

ובנוסף, לפעמים גם שאני חושבת שאני פחות חושבת על זה אני מרגישה תחושות לא נעימות, האם יכול להיות שיש לי את המחשבה בתת מודע בלי שאני שמה לב וזה משפיע על הגוף?

קלעת בדיוק לתחושות שלי . תודה רבה ושבת שלום !

שלום ד"ר לויט! אובחנתי עם או.סי.די (ללא טקסים פיסיים) בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי לסרוגין מחשבות טורדניות "שליליות" כגון : אני "אפגע בו" או אני אתן לו "בוקס" או אני "אתנקם בו".המחשבות סתם מופיעות אך לא מכוונות לאדם מסויים אבל זה קורא בעיקר כשאני מרגיש מתוח או לא ישן טוב. אני מרגיש שאלו מחשבות מאוד "מלחיצות" או "מדאיגות" שלא פרופורציונליות אליי כי אני לא אדם אגרסיבי או אלים. בנוסף קורה לי שיש לי מחשבות טורדניות שליליות שמישהו "מעיר לי" או אומר לי משהו "שלילי" או משהו "אלים" או קללה או גידוף אבל יש לי "חשדנות" שאני "שומע קולות" למרות שאני כמעט בטוח שזו "רק מחשבה". השאלה שלי היא:איך את מיתרשמת ממחשבות טורדניות שליליות או מחשבות "אגרסיביות"?האם זה אופייני באו.סי.די?האם יש סיבה לדאגה ממחשבות כאלו?האם יש "דמיון" בין מחשבות טורדניות לבין "הלוסינציות" (שמיעת קולות)? תודה על תשובתך

סובל מROCD כ7 שנים. בודק את אשתי כל הזמן מה היא חושבת עושה מרגישה וכו' האם היא מספיק רוחנית דוסית ערכית וכו'. הפסיכולוג שלי אמר לי שמותר לי לבדוק האם היא רואה סדרות לא צנועות בתנאי שאני לא מבקר אותה, ולי זה מרגיש כמו טקס. האם זה נכון?

האם כדי להכחיד OCD פשוט צריך לא לפעול לפי הדחף? אז כל פעם שאני מרגיש חרדה לא לפעול לפיה? (בהקשר של אשתי)

אני מבין.

אז כל פעם שיש חרדה זה סימן שאני לא צריך להקשיב לה ולא לפעול לפיה? אז לעבוד הרבה עם הגוף? לשאול: מה הגוף מרגיש? חרדה? לא נעים? אז סימן שיש פה דחף שאני לא צריך לפעול לפיו? וככל שפחות אקשיב לו ככה אכחיד את הOCD?

הורדתי את המינון של הכדורים בחודש האחרון במקום לשתות 2.5 שותה רק 2 בגלל שזה עושה לי חלומות רעים ושוב התחילו לי המחשבות על הניתוק ועל התחושה של החלום ממש מפחדת שאני יהיה שוב במצב קשה כי אנחנו גם אמורים לנסוע לאילת

ראיתי שכתבת לרועי תשובה מתחתיי תשובה יפה שאולי תוכל לעזור גם לי אני ממש התחרפנתי לאחרונה אני נמצאת בטיפול אבל עדיין לא בהטבה וקשה מאוד הפחד הכי גדול שלי זה לגעת בצואה של הכלבים שלי כל הזמן אני מנקה את הצואה מהגשר ושופכת מים והכלבים ממשיכים וממשיכים וזה לא נפסק וכל פעם יש את הפחד של הלגעת בצואה כי אני בכל זאת כן מנקה עכשיו הגינה שלנו מלאה אולי מיליון כאלה אתמול עבר לי מחשבה שממש נפלתי על הצואה מירוב שאני חושבת על זה ולכלכתי את עצמי ואת השקיות בגדים שהיה לי ביד שכולם מלוכלכים ובגלל שמדובר בצואה יבשה חלק אז אי אפשר לראות לכלוך ולכן זה מתסכל וכולי צואה וזה מחשבה שלא עוברת מראשי על לגעת בצואה ושנפלתי על הצואה והכל מרגיש כלכך אמיתי ויש לי כביסה בחדר שאלף פעם כובסה ויש לי את הפחד הזה שממש אחרי זה נגעתי בכביסה ולא יודעת אם לכבס שוב אני ממש מתחרפנת מזה האם כל פעם שעוברת לי מחשבה כזו להגיד לא אעשה כמו שכתבת לרועי למטה? לא יודעת אם להשתמש בבגדים או לכבס אני מזה משתדלת לא לגעת בהם אבל אוי אם נגעתי בהם אז הכל מזוהם אני באמת לא מצליחה לזכור אם נגעתי בהם יש לי פאק בזיכרון??

תודה רבה לך שרון אני מודה לך כל פעם שיעבור לי מחשבה שנפלתי על הצואה ובאלי לעשות זאת או לגעת בצואה אני אקבל את המחשבה ולא אתנגד לה כמה שזה מרגיש אמיתי אבל לגבי הבגדים מומלץ לכבס שוב ? כי אם זה מרגיש לי שאחרי שנפלתי על צואה ונגעתי וזה מרגיש בטוח כמעט כי אולי ההפרעה ממש גרמה לי לעשות זאת האם מומלץ? או שעדיף להימנע מלכבס שנית אני כל שניה שואלת את עצמי אם לכבס או נגעתי בכביסה.

שלום יש לי נטייה ודחף לגעת בדברים מלוכלכים כשאני נכנס להתקלח ואני יודע שמאחורי המכונת כביסה היה עכבר אז הוא בטח עשה הרבה צואה מאחוריה זה מכניס אותי לחרדות וכל פעם אני רוצה לגעת מאחורי המכונת כביסה מה אפשר לעשות איך לשחרר לגבי הנטייה לגעת במה שמלוכלך בראש? הכל מרגיש כלכך אמיתי שכן עשיתי וכן נגעתי ואני לא מצליח להתמודד איך לשחרר מהרצון לגעת איפה שהעכבר נגע או מאחורי המכונת כביסה?

איך המוח יכול לשחרר מהרצון לגעת בדברים ולחשןב שנגעתי?

תודה קודם כל מקרב לב תודה על תשובתך המקצועית והרצון לעזור את מתכוונת שכל פעם שעולה מחשבה להתנגד בכוח עם המוח להגיד לא לא אעשה את זה?

שאלה לי אלייך דוקטור שרון אני לאחרונה חווה מצוקה בפן אחר אני מרגיש כמו מועקה ברוב היום ואז שהיא עוברת אני כל הזמן חושב מתי זה יגיע ואיך אני יתמודד איתה וגם מחשבה שהכי מציקה לי זה הרגשה של כאילו אתה תצא החוצה מהחדר ותרגיש לא בבית ותרגיש סוג של זרות זה קרה לי כי חוויתי טראומה בגלל גמילה מקאנביס וניתוחים שעברתי בעקבות פציעה מהגמילה. אז מאז כל הזמן אני בודק עכשיו אני בסדר עכשיו אני לא בניתוק או אם זה לא ניתוק אז מה זה אשמח לעצה שאני יוכל ליישם אציין שאני עם מטפל cbt בתחום הocd כשאני מנסה לא להתייחס ככה או ככה זה קורה וזה באמת מלחיץ אותי אשמח להתייחסות למה שכתבתי תודה.

היי שרון לילה טוב מה שלומך? אתמול הייתי בועדה ולפי מה שראיתי בפרוטוקול אישרו לי לשנה וחצי נכות . אבל הפסיכאור בועדה רשם שבנוסף לאוסידי יש לי הפרעת אישיות תלותית. מאותו רגע אני גמורה ואוכלת סרטים. בנוסף התחלתי עבודה חדשה וההיא שקיבלה אותי כל כך סמכה עליי לפני שבוע וחצי התחלתי ולמדתי מהר את התוכנה והעבודה וקנו לי ריהוט חדש,למשרד ושחררו כבר את ההיא שאני אמורה לבחליף ועכשיו אני לא יודעצ איך לומר לה את זה מה את מייעצת לי?ומזה ההפרעת אישיות הזאת?

הקיצבה תיהיה חודשית 6100. אני גם חושבת שזה יכול להשפיע על המצב הנפשי. אבל אמרתי ננסה עם המדינה יכולה לעזור לי קצת להוריד את הלחץ של הפרנסה ולעבוד פחות אז מה אכפת לי כי זה באמת שאני סובלת יום יום מהתקפי חרדה זה לא משהו שאני ממציאה אין יום בלי לוריון. אבל מצד אחד בכיתי מלא בגלל העבודה במיוחד כמה שזה ישמע אבסורד שאני שם כבר שבועים והמנהלת שלי רשמה לי חשבתי שנעשה היסטוריה ביחד ממש נכנסת לי ללב חבל לי לוותר עלייך.

אישרו לי 40 אחוז שזה אובדן כושר עבודה.

נקווה שזה לא ישפיע עליי לרעה..

הפחד,שלי שאני מבחינה נפשית לא יצליח לעבוד,יותר. שהקטע של הקיצבה יחמיר לי את המצב. עכשיו אני עם הילדים בבית כל היים חרדות התקפים תחושת דיכאון זה מלחיץ אותי לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד עם הטירוף הזב

שלום הבת שלי בת 17 מתמודדת עם מחשבות טורדניות מזה 3 שנים, מתוכן שנתיים וחצי בטיפול פסיכולוגי של פעם בשבוע שמאוד עזר לה ותומך בה .העניין הוא שהפעולות פחתו אבל המחשבות התגברו וממש מעיקות לה , אנחנו מנסים למצוא פתרון שיקל עליה אולי בצורת משהו טבעי כמו שמן cbd או צמחים למינהם , נמנעים כרגע לנסות טיפול בכדורים . מה דעתך בנושא . דרך אגב הילדה מתפקדת מאוד , מדריכה בצופים, ובתיכון מצטיינת.תודה.

קרה לי מקרה שהיה במקלחת כרית מזוהמת ממש בשתן וכל פינה שתן של הכלבים אחרי שאנוח אנקה את זה אני לא יכולה זה מפריע וזה משגע את החרדה שלי ובגלל שהכנסתי דברים מלוכלכים למכונה ושטפתי ידיים יש לי חרדה שנגעתי שוב בשתן או בכרית המזוהמת ואז נכנסתי לחדר שלי בהיתי במתקן כביסה ומירוב החרדה אמרתי עכשיו לכי תגעי במתקן כביסה עם הבגדים אחרי שנגעת בשתן האם לכבס את הבגדים? אני לא בטןחה שנגעתי בהם אבל אם ההפרעה אמרה לי והרגשתי צורך לעשות זאת כנראה זה כן קרה מה לעשות.. אני לא סומכת על עצמי.

כיבסתי בגדים מכובסים שאותם אני תולה בחדר הם אחרי הרתחה וכיבסתי אותם אולי 3 פעמים ובגלל שהם בחדר שלי תלויים זה מהווה אתגר מאוד מורכב בגלל שיש שתן של הכלבים בבית אז כל פעם אני מפחדת לגעת במתקן כביסה ותמיד יש את החשש ואתמול קרה מקרה ולכן שואלת אם לכבס בגדים שוב שעתיים ניקיתי את המסדרון ואח שלי סגר את הדלת והכלבים לא עשו בגינה עשו ליד הדלת שלי מירוב שהייתי בסטרס ובסוג של התחרפנות מהמקרה ובחרדה גבוהה היה לי בא לשים את היד ממש בתוך השתן וממש לעשות את זה נכנסתי לחדר ראיתי את המתקן כביסה ומירוב השיגעון שהיה לי רציתי לקחת את כל הבגדים ולגעת בהם וזה הרגיש דחף שממש עומד לקרות ושזה קרה אבל אני לא מצליחה לשחזר אם זה כן או לא.. ואם אני באמת מסוגלת לעשות זאת כי התחרטתי והצטערתי שהפחד הכי גדול שלי פתאום כן עשיתי זאת מה המוח שלי מקולקל? הוא לא זוכר דברים?

לא נעים לי לשאול שוב אבל אני ממש בחרדה עצומה כל פעם שאני רואה צואה ושתן של הכלבים וזה כמויות אני מקבלת עירפול מוחי ויש לי דחף לגעת בזה ממש ממש לגעת בזה ככה שזה מרגיש שהכי נגעתי ושאני מתכופפת ועושה אבל איך אני לא תופסת את עצמי עושה את זה נכון שזה לא נשמע הגיוני אבל כל פעם שאני רואה צואה אני ישר נוגעת בזה בראש בעיניים וממש יכול להיות שאני מתכופפת ועושה וזה מבלבל ואני כועסת על עצמי מה אפשרי לעשות כל פעם שרואים? לנקות זה קשה יום יום חוזר על עצמו...

קודם כל תודה לך את מקסימה תודה שיש את הפורום הזה מעריכה ומודה לך.. היום הייתי ממש שבר כלי ממש אני כלכך שומרת על החדר שלי נקי ותמיד יש לי פחד מלזהם אותו יש לנו הרבה כלבים ובגינה יש להם כמויות של צואה אולי מיליון כי זה הצטבר עם השנים אבל אני לא יורדת לשם כי זה מדרגות ואני לא אנקה מיליון צואה זה לא משהו אפשרי אני מנקה בדרך כלל מה שרואה באיזור הבית אבל מקפידה על שטיפת ידיים היום הייתי בחרדה חשבתי על משהו כמו למחוץ צואה ולגעת בשתן וללכלך את הקירות והיה לי מחשבה שנגעתי בצואה יבשה ובשתן וליכלתי את הקירות והבגדים שלי הבעיה היא שבשעה הראשונה הייתי בטוחה שזה כן קרה ואז לאחר מכן עשיתי שיחזורים ושיחזורים ואמרתי לעצמי איך עשית דבר כזה איך מה את שפויה.. כי אני כלכך שומרת אבל ברגע של שבר כלי המחשבה אמרה לי תגעי תמחצי תלכלכי את הבגדים ואולי בגלל שבאמת המחשבה אמרה לי אז ברגע הזה ןהלכתי לעשות את זה מה לעשות עם החדר מה לעשות עם הבגדים? אני לא מפסיקה לשחזר ולהתפלל שזה לא קרה... איך אני לא בטןחה בעצמי?? מה אני שוב אכבס שוב הכל הרוס הכל מזוהם אני מיואשת. איך בשנייה של רגע המחשבה המטומטמת הזו אומרת לי לעשות משהו שמפחיד אוץי והלכתי ועשיתי והסכמתי איתה מה אין לי אחריות באותו רגע מה זה הגיוני שבאוץו רגע המחשבות גורמות לך לעשות את זה אין לי בחירה בעניין? תודה לך.

בגלל שיש לי אוסידי די חדש ישלי חפצים אישיים שאני כלכך אוהב.. שאני מפחד ללכלך אןתם כי ישלי פחד מלכלוך ובגלל שאני תמיד אומר למוח שלי לא לגעת בהם לא לגעת בהם היום כי נגעתי במשהו מזוהם זה בא לי למוח שעשיתי את זה האם בדרך כלל שיש ספקות זה אומר שהמוח לא זוכר את הפעולה? בדרך כלל כשיש ספקות באוסידי זה אומר שהמוח לא זוכר אבל הפעולה יכולה לקרות? או שהמוח זוכר רק דברים שכן קרו ובגלל שדברים לא קרו הוא בספק אני לא רוצה להתייחס לשאלה שלי אבל באופן כללי

בני בן 15 ומאז הקורונה מפחד מנצנצים שנדבקים בידיים,משתמש בהמון נייר טואלט וטישו, וסבון באמבטיה, מפזר ניירות ונמנע ממגע בידיו. הוא מבין את הבעיה , אך לא מצליח להימנע מהניירות והסבון, זה מאד קשה להתנהלות בבית. אציין שאינו מוכן ללכת לטיפול. מה לעשות??

איך אפשר שאם אני הןלך לכל מקום ומסתכל על משהו מלוכלך ברצפה וישלי דחף לגעת ולנקות ואני מפחד שאני נוגע מה לעשות באותו רגע? ואם אני מסתכל על אסלה והאסלה המכסה למעלה אני מוריד אותו ואז שוטף ידיים ומפחד שאני שוב נוגע בזה או שכל פעם שאני נוגע באסלה מה אפשרי לעשות?

שלום, שרון. נדמה לי ששוחחתי איתך בעבר על הנושא של חיפוש פסיכולוג. אני עדיין ממשיך להיות בררן בנושא, ולכן קשה לי למצוא. אני מנסה לחפש פסיכולוג קליני שלוקח מחיר יחסית סביר (נניח עד 350 ש"ח), אבל ממש קשה לי להשקיע בסכום כזה, כי זה עדיין נראה לי מופרז מדי. מצד שני, אם אחפש מטפל שלוקח 250 ש"ח בערך, אז הוא לא יהיה פסיכולוג (אלא מטפל NLP או מטפל רגשי בלי תואר שני), ואז לא ארגיש מסופק מהמפגש הטיפולי. כלומר, כל פעם יש לי קריטריון פסילה, ואני לא מצליח להתמסר לטיפול. השאלה שלי, איך אני יכול ללמוד להתגמש /להתפשר, כדי להתמיד בפגישה עם מטפל? אני מרגיש שאין לי קצה חוט ואין פריצת דרך בנושא, שכבר נמשך יותר משנתיים. אודה לעזרתך.

למה המוח שלנו נדפק באוסידי ואי אפשר לשחזר מחשבות בוודאות ולהגיד שכן עושים את הדברים שהמוח מפחד מהם למה המוח לא מצליח להיזכר שזה קרה ועשה? ולמה דברים אחרים כן? זה אומר שהפעולה שמנסים לשחזר כן קרתה ובגלל זה המוח לא זןכר אבל יודע שעשה? כאילו אם הפעולה קרתה אז למה המוח לא יכול להגיד שזה בוודאות?

אני לא מבינה את הבעיית זיכרון שלי אני לא יודעת אם האוסידי שותף לזה באופן כללי שיש בעיות במחשבות או בריכוז כי בדרך כלל אני כן זוכרת דברים ישלי אוסידי נורא מוזר אני כלכך מפחדת מלכלוך ומלגעת בדברים היום נגיד הייתי חייבת לנקות את השירותים ובאופן כללי תמיד אני מפחדת מלגעת באסלה ואז בכביסה כי האסלה מול המכונת כביסה ולפעמים באלי לעקור אותה מהמקום כי זה מפריע לי בעין והיה שתן של הכלבה שלי ליד האסלה קיצר אני בידיוק תולה בגדים ועבר לי מחשבה בראש תיגעי בשתן תיגעי באסלה וזה הרגיש לי שכן עשיתי את זה ושאני בטוחה בזה באופן מוזר אבל אני גם מתחרטת שעשיתי זאת כי אני יודעת שלא עושים את זה ואני אןמרת לעצמי איך בדקה של מחשבה עשיתי דבר כזה שאני חוששת ממנן ואז לעשות כביסה שוב אבל מה הבעיה שאני לא בטוחה במאה אחוז שעשיתי את זה זאת אומרת איך המוח לא מצליח להגיד לעצמי בוודאות עשיתי או שזוכרת שעשיתי כי הכל מרגיש אמיתי ברמה שכן עשיתי ???

יש לי שאלה מאוד כללית על אוסידי וכמובן לא טקס כי אני יודעת שזה לא יוכל להועיל לי אם אני אעשה דרך הפורום טקס אבל יש הרבה פעמים דברים שאני מפחדת מהם כמו לגעת בכביסה במתקן כביסה שיש בו כביסה נקייה ונגעתי במשהו מזוהם לפני כן ואני באמת משתדלת לא לגעת בה ואז אני נכנסת לחדר כביסה כי אני שם הרבה ואז זה מרגיש לי שכן נגעתי כל פעם מחדש וזה באמת מוזר כי למה המוח כן יכול לשחזר דברים שעשיתי ופה המוח לא מצליח לשחזר? זה משהו שאני שואלת את עצמי כאילו איפה המוח באותו רגע וכשאתה חושב על זה במוח זה מרגיש הכי אמיתי שאפשר שכן פתאופ הלכתי ונגעתי למה המוח לא יכול לשחזר? אני אומרת לעצמי הילה באמת את עושה דברים שאת מפחדת מהם התרשלת? האוסידי גרם לך לעשות את זה למה נגעת בזה..איך אני לא מצליחה לשלוט באותו רגע של המחשבה ומרגיש שעשיתי

הבעיה היא שאין לי הוכחות לשחזור וזה פשוט מרגיש שכן עשיתי אבל לא במיליון אחוז בטוחה בזה.. האם להשתמש בבגדים למרות שיש את הפחד שנגעתי במשהו מזוהם?

היי דוקטור שאלה- אני מתמודד עם החרדות שלי המון שנים. מאובחן מגיל מאוד צעיר ובעיקר בזמן האחרון פחות מאוזן ויותר מתאבסס. אני יותר ויותר מחפד ממחשבות של פגיעה בי, מפחד לייצר מחשבות על רדיפה. היתה לי סיטואציה בסופר לאחרונה שבה הקצב ביקש ממני להשאיר את הבשר אצלו עד לסוף הקניה (מדובר באדם ממוצא ערבי) באופן אוטומטי החרדה שלי העלתה מחשבה מסוג - אולי הוא יעשה משהו לבשר שלי? נפנפתי את המחשבה אבל בשניה וחצי האובססיה התחילה ופשוט הסתובבתי לשאול אותו למה אתה רוצה שאשאיר את הבשר? מה שבעבר יכולתי להכיל ולזהות כמחשבה טורדנית היום מפעילה אותי בחרדה הזאת וזה מפחיד אותי שאני מאבד שליטה. שאלתי את עצמי למה למעשה עשיתי את זה? ידעתי שזה עניין של אובססיה אבל בכל זאת זה לא ירד ממני. מיותר לומר שבבשר שלקחתי לא פקפקתי כלל ויותר העסיק אותי האם הקצב חושב שאני פסיכי עכשיו,איך לעשות בקרת נזקים איתו ולכסות על ההתנהגות ובחילה איומה על עצם זה שהסתובבתי לשאול אותו ולמה עשיתי זאת ולא נפנפתי את המחשבה הכפייתית. אשמח לדעתך בנושא

אני אחדד את שאלתי ברשותך- מה שהעסיק אותי באותה סיטואציה זאת החרדה דל האם המחשבה הזאת אומרת שאני חולה נפש? אבל מה שהפחיד לא פחות היתה הגישה של המוכר שהיתה לא ברורה לי ובאמת הכניסה אותי ללחץ כי היא היתה לא ברורה, כץבדרך כלל תוך כדי המחשבה הטורדנית אני מחזיק בראש את העובדה שהיא לא הגיונית-פה לאורך הסיטואציה הגבתי בצורה שהפעילה אותי, גם כשהמוכר בא לתזכר אותי על שהוא יביא לי את הבשר פתאום עלה לי מפלס החרדה והגבתי תקין, לקחתי עת ההשר, ברור לי שהוא לא עשה לי כלום- אבל אני לא מופעל חיצונית ממחשבות כפיתיות וזאת פעם ראשונה, אני בדרך כלל מחזיק את חוסר ההיגיון שבהם בראש במהלך הסיטואציה ופה הייתי בחרדה מהמחשבה בזמן הסיטואציה (והפחד שאני מאבד את זה במהלכה ממש) ובכך שלא שמתי לנגד עיני ישר את חוסר ההיגיון בה אלא נתתי לה להפעיל אותי יותר ולשאול אותו למה? כי הרהרתי האם הוא מתנהג מוזר וחשוד לרגע ונתקעתי על זה. מאוד חושש מהתדרדרות במצב שלי.

הבהרה אחרונה-מה שהלחיץ אותי זאת היתה המחשבה שעלתה לי לראש של האם הוא רוצה לעשות לי משהו לבשר, כי האם היא אומרת שאני חולה נפש? ובאותה נשימה התגובה החיצונית שלי הפחידה אותי כי לא מצאתי היגיון בבקשה המוזרה של הקצב , לא יכולתי להרגיע את עצמי בתשובה לשאלה מה הכוונה שלו ועוד יותר העלתי את מפלס החרדה שלי, נתתי לזה להפעיל אותי למרות שאם הייתי פסיכוטי לא הייתי לוקח את הבשר ןהייתי בטוח עד עכשיו שהוא רצה לפגוע בי. מה שמפחיד זה שלאורך תחילת הסיטואציה התעסקתי בהאם המחשבה הזאת אומרת שאני חולה נפש? ולא החזקתי בראש את חוסר ההיגיון בה במקביל אלא הגבתי לה חיצןנית עוד ולא מצאתי היגיון בשאלת הקצב. מקווה שלא סיבכתי אותך יותר מידי

אפשר בבקשה שאלה אני מעריכה מאוד את מה שכתבת לי מה אפשרי לעשות יש סמרטוטים בדלי במקלחת שמכילים חיידקים של שתן וכאלה הכי לא בא לי לגעת בהם והוזזתי אותם כמה פעמים את הדלי אבל באמת שאין לי איפה לשים אותם המקום הכי טוב זה המקלחת כל פעם שאני שוטפת ידיים מגרד לי הגוף ברמה שאני רוצה לגעת בסמרטןטים ןמתה להזיז אותם ןמפחדת שנגעתי ואני חוזרת על השטיפות פעמים רבות בגלל שאני לא סומכת על עצמי כי עובדה שהוזזתי אותם כמה פעמים אז יש סיכוי שאגע בזה וזה מכניס ללחצים איך אפשר להסיח את המחשבה איך אפשר לא לחשוב על זה ולהתעלם מזה? כי זה מונע ממני לעשות כביסה ודברים כי ישלי פחד שאני כל הזמן רוצכ לגעת בסמרטןטים ןהגוף שלי מגרד מהמחשבה אני לא סומכת על עצמי וכל שטיפת ידיים במחשבה על שנגעתי בסמרטןט והכל מתבלבל ברמה שאתה חושב שעשית את זה ואני לא סגורה

ישלי ממש אישיו מסמרטוטים מלוכלכים שניקו איתם דברים מלוכלכים של רצפה במקרה הסמרטוט נמצא בתוך פח מול האמבטיה בצד השני של השמפואים ממש וכל פעם שאני בסביבת המקלחת ישלי דחף להעיף את זה ולהזיז את זה באתי להזיז את זה כי זה מאוד מפריע בעין כי מפחדת לנגוע בזה והתמלאתי חרדה ברמה מפחידה כי אני לא רוצה לראות את זה בעין שלי בגלל הפחד שאני כל הזמן אגע בזה שוב ושוב ושוב אני ממש התחרפנתי מזה אין לי מקום אחר לשים את הסמרטוט ואת הזה כי המקום הייעודי לו זה במקלחת הבעיה היא שזה מול הפנים שלי שאני מתקלחת וכל פעם שאני במקלחת זה מאוד נגיש ומציק מה לעשות איך מתקלחים עם דבר כזה? איך מתעלמים??

כי אני באמת לא סומכת על עצמי אם היה לי דחף להזיז את זה כנראה שאני באמת נגעתי בזה ולא באלי לעשות טקס פשוט מה לעשות??

היי שרון זאת מושיקה, יש לי מודעות רבה לבליעת רוק. הפחד אולי הופחת ברוב הזמן ופחות תזוזות, אבל אני מרגישה חוסר שקט ומתח כמעט תמידי ביום יום. פחות עסוקה, אבל המודעות לבליעת רוק קיימת מהקימה ועד השינה, גם אם אעסוק במשהו. יש פתרון לכך??? אני קמה עם תסכולים כל יום מחדש ומרגישה שאני "שורדת" כל יום. זה לא נעים זה לא כיף ואני לא רוצה להשתגע מזה. אשמח למענה...

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם o.c.d ויש לי מחשבות טורדניות.אני מרגיש "מעופף" ויש לי "חוסר ריכוז" וגם "בעיות שיכחה" וגם יש לי "אינסומנייה" .למשל קרה לי שהתעוררתי בבוקר שבת והיתלבשתי לעבודה כי חשבתי שזה יום ראשון.הייתה לי מאין "שיכחה ריגעית" או למשל קרה לי שבעבודה "שכחתי" היכן השארתי "כליי עבודה". אני רוצה לציין שיש לי גם מחשבות טורדניות לגביי מחלת אלצהיימר או דמנצייה ויש לי "חששות ופחדים" שאוליי אני מפתח תסמינים למחלה למרות שאנו צעיר (בן 43). מה ההתרשמות שלך ממחשבות טורדניות כאלו?האם "שיכחה" או "בעיות זיכרון" הן "שכיחות" בo.c.d? תודה על תשובתך

אני עדיין בטיפול לוקחת תרופות אבל מרגישה שיש לי עדיין חרדה גבוהה וסטרס ישלי כלביפ בבית שכל הזמן עושים שתן וצואה בחוץ אני חיה אצל ההורים אז לצערי זה מאוד מורכב התפתח לי אוסידי לאחרונה לא נולדתי איתו בעקבות משהו ולכן כל לכלוך מפריע לי ולכן הבית שלי מאוד מאתגר כי יש בו כלבים שמשתינים בהמון מקומות ואז אני מתחילה להשתגע וכל שתן וצואה אני חושבת שנגעתי בזה וישלי דחף כשאני רואה שתן אני גורפת אותו אפילו רק את המשבצת של השתן ואם זה בגשר בחוץ אז אני גורפת את כל הצואה לצד או את השתן לצד וזה לוקח ממני הרבה אנרגיות כי תמיד הם משתינים ועושים צואה ובגלל שאני מתעסקת לפעמים עם הלכלוך מירוב שמפריע ונוגעת ואז שוטפת ידיים תמיד יש את החרדה שנוגעת שוב ושוב ושוב כל פעם שאני נכנסת לחדר אני אומרת הנה נגעתי בצואה ובשתן בחוץ כל מקום שאני הולכת בבית נגעתי בצואה ובשתן נגעתי בצואה ובשתן מה עןשים איך להתעלם מזה?? אני ממש בסטרס.. אני מנקה את הדברים האישיןם שלי המון..

אם אני במקלחת נגעתי בצואה ובשתן ויש דחף אם אני בחדר נגעתי בצואה ובשתן ואז כל החפצים יזדהמו מה לעשות עם זה?

שמתי לב שאני מנקה את הצואה והשתן לצערי אני לא מצליחה להרפות והחרדה עולה ועולה אז זה יהיה בסדר שלא אנקה ופשוט אנסה להתעלם? כי אם אנקה לא אצליח זה מאוד מורכב אז אני רק מזיזה את הצואה לצד עם המגב וזה פחד אימים פשוט אנסה לא לדרוך מקווה שלא הזדהם מזה איך אפשר לא להסתכל על זה ולחשוב שנגעתי? זה מחרפן כל פעם שאני עושה משהו ישלי פחד שנגעתי בזה.

למה אנשים עם ocd לא יכולים להיזכר אם הם עשו או לא עשו? שאלתי לא אישור או טקס אבל למה אי אפשר להיזכר זה היה כלכך עוזר לרוב האנשים בדרך כלל אנשים זוכרים מה אכלו מה שתו בבירור אבל למה את מה שהם עשו הם לא יכולים לזכור אני לדוגמה נאבק יום אם נגעתי במשהו אתמול כי הוא היה מלוכלך ההפרעה אמרה לי תיגע בזה וזה הרגיש לי שבאמת עשיתי

התקלחתי עם דלת פתוחה כי אחותי ואמא שלי לא היו בבית, שמעתי רעש בחוץ ואני בידיוק מנקה את הנעליים לפני המקלחת שיהיו נקיות לאחרי וממש מתחת סמ בערך יש סמרטוט מלוכלך וכשאני רואה דברים מלוכלכים יש לי תמיד חשש שאני נוגע בהם אני לא רוצה שאלת אישור זה בנוגע לשאלה כשניקיתי את הנעליים פתאום היה לי כמו שיתוק מוח שהמוח מתערפל ואומר הנה הם באות תסגור את הדלת מהר ותיגע בסמרטןט המזוהם תוך כדי שאני מחטא אני יודע בתוך הראש שלי שממש לא באלי לגעת בו אבל כאילו ההפרעה שולחת אותי במוח לגעת בו ויש עירפול ואז זה מגיע למצב של ספק... השאלה שלי כזו וזה לא שאלת אישור.למה דווקא בזמן שאמא שלי ואחותי רוצות לבוא כי אני מתקלח עם דלת פתוחה שאין אף אחת בבית כמובן מטעמי כבוד כי גם שאלתי אותם והם אמרו שיחזרו יותר מאוחר ולא כרגע אז הסכמתי הרעש בחוץ הקפיץ אותי כלכך נכנסתי לחרדות כלכך שרציתי לגעת ממה שאני הכי מפחד וזה מרגיש הכי אמיתי לגעת בזה פשוט המחשבה כלכך נכנסת לעירפול שכאילו כל מה שהיא אומרת לך אתה תעשה.. במוח מבחינה טכנית למה האוסידי מגיע לעירפול וזה מרגיש כאילו אתה באמת נשלח לשם ונוגע? הרי לפני ההפרעה אמרתי לעצמי שלא אגע בזה ואז פתאום כן מה נשתנה?? זה דבר מוזר.. מבחינה טכנית.

אני יכול להגיד שממש רציתי בגלל החשש לגעת בסמרטןט להחליף בגדים ואז לחטאות את המקלחת שוב אבל ניסיתי להגיד לעצמי אל תעשה את זה כי חשש שנגעתי בבגדים לאחר נגיעה בסמרטןט

אני לא מפסיקה ״לבדוק״ אם זאת מערכת יחסים אלימה, קוראת בגוגל סימני אזהרה כל הזמן, מנסה להשוות אותו למערכות יחסים אחרות שהיו לי בעבר וכיצד להמנע מהם, אני כל הזמן מנתחת אם אני מעלימה עין או לפעמים עולה לי שאני הרעילה אבל זה בעיקר פחד מלהפגע, הוא באמת גבר טוב אבל הספקות האלה מעוררים לי ממש חרדה במיוחד שאני משווה אותו לאחרים כי אני מנסה להגן על עצמי.

למה את כל הזמן מפנה בתגובות לטיפול cbt? אי אפשר לעבוד על זה לבד?

האוסידי שהתפתח אצלי אני כן בטיפול אבל סובלת מאוד כרגע אני בצבא לפני כן לא היה לי אוסידי יש לי כלב בבית שעושה המון שתן וצואה שמעתי שיש לעוד אנשים פחד מזה כל פעם שאני בחדר ישלי חשש שאני נוגעת בצואה ובשתן שלו בחוץ לחדר או שאם אני מסתכלת על שתן שנמצא ברצפה אז שהידיים שלי אוטומטית מושלכות לשם ושיש לי רצון עז לגעת בזה אותו דבר גם ברחוב אם אני רואכ צואה אז אוטומטית נגעתי בזה בגלל הדחף העז לגעת בזה ושהידיים שלי נוגעות אני לא אשאל אם נגעתי או לא נגעתי אבל מה ניתן לעשות כל פעם שאני רואה שתן או צואה או משהו מזוהם כי זה מה זה מרגיש שהתכופפתי ועשיתי לא יודעת להסביר איך אפשר לשפר ריכוז ומה להגיד לעצמי ואיך לא לגרום לעצמי לגעת בזה? כל פעם שאני יוצאת מהבית ויש את היציאה לכיוון השער ששם יש מלא שתן וצואה אז אני תמיד מסתכלת על הרצפה ואומרת לעצמי נגעתי בטןח ויש את הרצון לנקות ולהעיף את זה לכן הכל מתבלבל.

אני חיה עם אוסידי כל החיים, ניסיתי טיפול מספר פעמים שתמיד הופסק מצדי בגלל מצוקה רבה והקושי להתעמת עם המצב ולהתמיד. אני כבר מספר שנים לא בטיפול, רוב הזמן הסתדרתי וחייתי לצד ההפרעה ולמרות רגעים פחות נעימים הרגשתי שאני מתמודדת עם המצב שלי לטובה לבדי. תמיד סבלתי מטיקים, טקסים שונים, מחשבות טורדניות כמעט בכל תחומי החיים. אני בת 22 וככה אני רגילה מאז שאני קטנה. אבל לאחרונה מופיעות אצלי בעיות אחרות שלא היו לפני כן. הטיקים שלי מחמירים, אני פוצעת את העור באובססיביות, לא מסוגלת לשבת בשום מקום חוץ מהמיטה שלי מחשש ש״אזדהם״, לא יכולה לגעת בגוף שלי ובפנים שלי מבלי לשטוף ידיים, זקוקה לאישורים יותר מבדרך כלל, מחשבות טורדניות באופן קשה יותר מבדרך כלל, אני לא מסוגלת לגעת בהרבה מרקמים או בחפצים שנגעו בהם אנשים אחרים מבלי להגעל ולהלחץ. כשאני מנסה ללכת נגד התחושות האלו ובכל זאת לנהל יום יום תקין אני מוצפת בהרבה חרדה שמובילה לעוד יותר טיקים, לעוד יותר מחשבות ולעוד יותר טקסים. אני לא ממש מסוגלת לצאת מהבית, אני מרגישה שהחרדה שולטת בי כל היום. אני רוצה לעבוד, לפגוש אנשים, לגעת בדברים, ופשוט לא מצליחה. אני חשבתי שאולי קצבת נכות תעזור לי אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי ללכת קודם כל לטיפול שנדרש לפני כן. אני מפחדת שאם אתחיל טיפול נוסף כשגם ככה קשה לי לצאת המצב יחמיר יותר ממה שהוא, ולא אוכל לתפקד כלל. אני אשמח להכוונה לגבי מה הצעד הבא שכדאי שאקח, תודה

K לשבת רוב היום במיטה זה גורם לעצלנות /חוסר חשק לעשות דברים אלמנטריים ?

אני ממש משתדלת להימנע מטקסים אבל הספק מתגבר לכן אני לא שואלת שאלת טקס אלא רק מה לעשות כשאני נמצאת בסיטואציה הזו? אני לא גרה בבית נקי כי אני חיה אצל ההורים וזה ממש קשה כי נהייתי סטרילית בגלל משהו שעברתי בחיים גם אם אגור בבית נקי אחפש מה לא נקי לפני כן לא הייתי כזו כל פעם שהכלבים משתינים בכמויות בגינה ושאני צריכה לצאת בחוץ אני מסתכלת לרצפה וישלי פחד שנגעתי בשתן או בצרכיהם ואז זה הורס לי את הכל כי זה משתק ברמה שאני מסתכלת ובוחנת ומתה לגעת בזה ויש דחף לגעת ולנקות ואז לא יודעת אם כן או לא כי זה יחריף שוב אני לא שואלת הכוונה מה לעשות כשקורה סיטואציה כזו? או שכל פעם שאני שוטפת ידיים יש את הפחד שבגלל שיש משהו בחוץ זבל או שתן או משהו מזוהם והדלת של הבית פתוחה אז שיצאתי ונגעתי בזה ואז השטיפת ידיים שוב ושוב ושוב כי נגעתי כנראה אחרי ששטפתי גם אם אני במקלחת וכלבים לפעמים עושים על הקיר ואני גורפת עדיין אני מחפשת אפ עשו ושוב מפחדת שנגעתי בזה או שהתלכלכתי מאןד קשה לי להתעלם אני מסתכלת על לכלוך וזיהום גם ברחוב ותמיד עולה לי בראש שהיד נגעה.. מה כדאי לעשות?

היי דוקטור זכרונות שווא הם אופייניים למחלה? יש לי מצבים קטנים כמו שאני ממש זוכרת בצהריים פרט שלא היה קיים במסמך שקראתי בבוקר (לדעתי מבלבול?) אבל יותר גרועעע, יש לי פתאום זכרון שקראתי פרט מסויים שהיה כתוב במסמך אישי רפואי לפני תקופה מסויימת ואצלי בזכרון אני בטוחה שראיתי את השורה הזאת (שהיא דיי מידע קריטי) ואז פתאום אני לא מוצאת מסמך כזה וגם כשאני חופרת היטב בשאר המסמכים שלי אין שורה כזאת באף נסמך רפואי וזה מטריד אותי שאני "מדמיינת" משהו שזכור לי כל כך טוב שראיתי בעין ואפילו זכור לי איפה ראיתי. האם זה סביר למחלה ocd ?

שלום דוקטור שרון אני אנסה להסביר את עצמי הכי טוב ככה שתוכלי לייעץ לי הכי נכון עבורי אני כמעט כל היום בחדר עם הטלוייזיה סגורה מפחד שיהיה לי חרדה כי אני מרגיש בראש התנגדות לדבר כמו כל דבר שאני רוצה לעשות המחשבה היא הקובעת אני רוצה לראות טלוויזיה אז יש כמו התנגדות כמו טקס מסוים של בדיקה זה בסדר או לא בסדר והרוב יוצא כמעט שהכל לא בסדר כמו תקרה זכוכית אקרא לזה זה נושא 1 הנושא השני שפתאום מגיע לי מועקה שאני מבין שאני בן 25 אומנם בריא בגוף וגם בנפש יש דברים יותר קשים ו יש לי ידיים רגלים שיינים משפחה תומכת אבל כאילו אני תקוע במקום לא מצליח להנות מדברים שעשיתי פעם וחווה הרגשה של סוג של ניתוק אפילו אני מפחד לומר את זה שזה לא יחזור לי ואני עושה כל הזמן שיחזור לראות עכשיו אני כן בניתוק עכשיו אני לא רגע איך אני מרגיש את אמא שלי כרגע אני מחובר אליה או לא מחובר ככה היום שלי הולך עם בדיקות ו מחשבות מורידות שאני מאמין להם פשוט למרות שהמציאות מראה אחרת הנושא השלישי - שהציעו לי ואני בתהליך קליטה למקום של טיפול יום בבריאות הנפש אבל קשה לי עם זה ש אני בקבוצה של אנשים שגדולים ממני ו אני לא יודע בעיקר איזה עזרה אני אקבל שם ואני פשוט משתדל להשאר במקום הרגיל והמוכר גם עם זה סבל רע. ואני לוקח איתי את כל המשפחה שלי איתי בעיקר את אמא שלי אבא שלי מרגיש רגשות מעורבים מהעבר ומשליך אותם על הווה כרגע ואשמה כל הזמן- מאובחן ב ocd מגיל 9, שותה כדורים פבוקסיל היום המינון המקסימלי 300 מיליגרם עם השנים התפתחה פוסט טראומה והייתי עד לפעילות אלימה ומסוכנת במשך החיים וסכנה כלפי המשפחה שלי לוריון כבר שותה שלוש שנים להרגעה מנסה להירגע לזהות את הטקסים אני די מנוסה אבל אם אין טקסים פיזים זה טקסים מחשבתיים ונורא קל להיכנס לחרדה האם טיפול קוגניטיבי התנהגותי פרטני יכול כן לעזור לי? אשמח שתתייחסי לשלוש הנושאים שכתבתי ותעזרי לי לגבש דעה ולצאת לחיים שהם באמת ללא כבלים. תודה