פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

אני מאובחן עם או סי די ושמתי לב (עם המטפל שלי) שאני נמנע מלחשוב את המחשבות לדוג' אם יש לי מחשבה שאולי יש ממני ריח רע אני מיד לא נותן לעצמי לחשוב את זה אלא חוסם את זה באוטומטי וכן בדמיונות אכזריים שהם חלק מהאו סי די והשאלה שלי היא אם יש דרך ללמוד כן להחשף עליהם כי גם כשניסיתי לחשוב את זה ולהיחשף לזה לא הצלחתי מקווה שאני מובן תודה

בן 27 גר באוסטרליה עובד בקוסמטיקה ככה שרוב הזמן אני בקניון רואה בחורות. תמיד אהבתי בחורות וסקס אבל לא כמו עכשיו . זה פשוט נהיה כמו מרדף אחרי כלום . אני מתעסק בסקס הרבה לוקח הרבה מספרים מבחורות , משתמש בהרבה אפליקציות. שאני מדבר אם בחורה חדשה וקובע להיפגש זה ממש הופך להיות ריגוש . אני פשוט רודף אחרי בחורות וסקס באופן שלפעמים זה דיי הורס לי את החיים. המחשבות שלי הולכות לשם וזה ממש מתסכל אשמח לקצת מידע על למה זה קורה לי ואיך אפשר לטפל בזה ? תודה!

למה בhocd כשנמשכת לגברים מאז ומתמיד ברמות. ובעקבות החשיבה hocd אז המשיכה יורדת לחלוטין וזה נותן להרגיש כאילו אוקיי אז את לא נמשכת לגברים הגיוני? או שאני לא אןהבת גברים? (לא רוצה לא לאהוב ) וזה התחושה שמרגישים שהנטייה אפילו ״משתנה״ שיא המעצבן והמבאס טיפול פסיכולוגי זה הפתרון?

היי שרון, בטיפול cbt לומדים לפי מה שהבנתי לשחרר ולחיות עם ה״אולי״ אך בטיפול לומדים איך ״מחדשים״ את המשיכה לגברים כפי שהייתה כרגיל לפני הocd והחשיבה הכפייתית?

היי ד״ר שרון לויט הסוג אוסידי הזה הןא נטו חשיבה של אני גיי/לסבית בהכחשה ? *או שדווקא נותן לחשוב שזה באמת כך וזוהי נטייתך המינית ״כחד משמעית״?

שרון שלום  לפני כמה שנים מישהו שהכרתי התאבד אך לא הייתי בקשר איתו ,ולפני כמה ימים העסיקה אותי המחשבה שאולי גרמתי לו לעצב מסוים (נזכר בזה שרבתי איתו בכיתה ,אך השלמנו לאחר מכן)ולמרות שלא היינו בקשר חצי שנה לפני המקרה ובחיים לא היינו חברים ,המחשבה מאוד מפריעה לי שאולי יש לי חלק בזה.אני מבין שהocd עובד פה אבל זה עדיין מפריע לי

הבת שלי מתוך סטרס והתרגזות קשה כבר שבוע שמה לב לכל פעולת בליעת רוק. היא לא מפסיקה לבכות אומרת שהחיים שלה נגמרו אם זה לא יעבור כי היא לא מסוגלת לתפקד הראש שלה כבר כואב מזה. היא קבעה להיפגש עם מומחה בטיפול התנהגותי אבל נקבע לה תור רק לעוד שבוע. האם זה משהו שיעבור בטיפול או שזה ישאר לה תמיד?

שלום ד"ר לויט! אני מתמודד עם או.סי.די בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות לגביי תחושת נוחות ואי נוחות בקירבת לבחורות "שמכירות אותי" או "בחורות זרות". יש בחורות למשל "שיותר נעים לי" ליצור איתן אינטרקצייה או אפילו סתם לומר "היי" ויש בחורות "שפחות נעים לי" ליצור איתו אינטרקצייה או אפילו סתם לומר להן "היי" או "להתעניין הבן".אני כמובן מודע שיש כל מיני סוגים של בחורות אבל אני "יותר מאריך" את הסוג החיובי של בחורות "שמיתיייסות אליי" "ופחות מאריך" את "הסוג השלילי" של בחורות "שעושות לי דווקא" "ומיתעלמות ממני" יש לי הרבה "מחשבות טורדניות" לגביי עניין 'ל תחושת נוחות ואי נוחות ולפעמים זה פוגע ביכולת שלי "להיתרכז" בשיחה או באינטרקצייה עם בחורה אני יכול לומר לך שאני "מאבחן" את זה בעזרת תחושות הבטן והאינטואיצייה שלי איך את מיתרשמת ממה שרשמתי"?מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם חשוב להקשיב לתחושות הבטן "ולפעול" לפיהן?

היי אני סובלת מOCD וכרגע אני עובדת בעבודה בשרות המדינה ובאישור רפואי ראו שאני סובלת מOCD אמנם הרופא משפחה כתב שאני יכולה לעבוד אבל הם ביקשו ממני אישור מפסיכיאטר סיכום רפואי האם הם יכולים לפטר אותי אם הם לא יהיו מרוצים מהאישור של הפסיכיאטר -אני הולכת לטיפול בCBT לוקחת כדורים ומשקיעה בעבודה אני ממש בלחץ האם יפטרו אותי והאם מותר לפטר על רקע כזה מבחינה חוקית?

שלום רב !!! נוטל תרופות . נמצא אצל אותו רופא כחצי שנה מייד לאחר האישפוז . נוטל המון תרופות ואני מבקש מהרופא להפחית הוא מסכים אבל איני חש בטוב עם ההפחתה . מה ניתן לעשות . כיצד נגמלים מכדורים פסיכאטרים??? אפילו הרופא שלח אותי לייעוץ אצל פ אבי וייצמן . אבל אין לי כוונה לגשת אליו כי עייפתי כבר מכל הרופאים והטיפולים . למשל איך מפחיתים מינון של לפונקס או סרקוואאל ולהמשיך לחוש מאוזן כפי שהרופא אמר לי שאני מאוזן למה קשה לי להפחית כדורים .. תודה על תגובתך

היי שרון שמי שחף אני סטודנט לומד ועובד ואני שם לב שיש לי מחשבות טורדניות שבעיקר הם על ספק ואשמה והרצון להיות בסדר וגם לנתח אירועים בעבר ולוודא עם הייתי בסדר או לא בעיקר ספק ואשמה הם אני שם לב שהם לא כל כך הגיונות ורציונליות ואני מרגיש שגם קופצות לי רעיונות שווא אני חושש שזה לא ocd אשמח לטיפים והמלצות להתמודדות האם לתת להם לחלוף ולהתעלם ואיך ניתן לשמור על ההיגיון הבריא ועל השפיות

היי ד"ר שרון. אני בן 40 סובל מהפרעת חרדה כללית ולפעמים התקפי פאניקה. מגיל 25 מנסה בליווי פסיכיאטר מספר רב של כדורים ושילובים ללא תועלת משמעותית. עקב כך, הדבר גורר אותי לעסוק בכך מחשבתית, לנסות לחקור "בעצמי" על אפשרויות של שילובים תרופתיים שלא נוסו עדיין, לשאול שאלות חוזרות ונישנות בפורומים ולא להרפות מכך.עצם הדבר גורם להטלת ספק תמידית בטיפול התרופתי שאני מקבל ואולי אף מפריע לו לעבוד עקב התנגדות מחשבתית טורדנית להמשיך ולעסוק סביב הנושא כחלק ניכר משיגרת היום-יום.אם אני לא עושה זאת, אני מרגיש עוד יותר חוסר שקט, כאילו אין תקווה ולעולם לא ארגיש טוב אם לא אנסה עוד ועוד ניסיונות עם תרופות דבר שסביר שאינו נכון כי ניסיתי מגוון רחב ביותר של תרופות. איך אפשר להתנתק מהחשיבה הכפייתית טורדנית בנושא הפרעת החרדה והרצון להרגיש חופשי ומשוחרר ופשוט לחיות את החיים עם התרופות נוגדות החרדה מבלי לעסוק בכך כל הזמן ולהכניס לעצמי טורדנות מחשבתית ללא הפסקה? אשמח לעצותייך בנושא.רב תודות.

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם או.סי.די בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "הימנעות או היתנזרות" זמנית מבחורות.אני מרגיש בזמן האחרון מאיין "דחף או ייצר" למשל לצוטט עם בחורות בצ'אט של הכרויות ואני מרגיש שזה "קצת אובססיבי" כי זה מפריע לו למשל להיתרכז בעבודה או שזה מפריע לי "לאייכות השיינה" כי אני בצ'אט עד השעות המאוחרות של הלילה.יש לי מחשבה טורדנית למשל כמו:האם כדאי לי "להתנזר" מהצאט או להיתנתק מהצאט ופעם ניסיתי להיתנתק למשך כמה ימים אבל "ניכנעתי לייצר שלי" והיתחברתי שוב לצ'אט.דוגמא נוספת היא שנגיד לפעמיים אני רואה איזה בחורה שעובדת בחנות בסביבת מקום העבודה שנגיד פעם היא עברה לידי ואמרה לי "היי" או שישבתי לידה בהפסקה "והחלפנו מבטים"ולפעמים יש לי "מחשבה טורדנית" נגיד כמו :אוליי עדיף לי "להימנע" מלעבור ליד החנות שהיא עובדת או כי אוליי תהייה שם איזה עובדת אחרת במקומה וזה יגרום לי "לחוסר נעימות" כשנחליף מבטים. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלו? את מבינה זה גורם לי לסטרס כשיש לי מחשבות כאלו ולכן אני חושב לפעמיים על אפשרות "להימנע" או "להיתנזר" תודה על תשובתך

היי, שרון. אני מרגיש שיש לי צורך עמוק לשתף אנשים בחוויותיי האישיות, אבל מצד שני, השיתוף הזה גורם לי להיקשר אליהם, וקשה לי להיקשר לאנשים, כי אני יודע מראש שאני אתנתק מהם בהמשך וזה יעשה לי לא טוב.. תחושות של אובדן פנימי, געגועים , אי ודאות ועוד. זה פרדוקס שקשה לי איתו - מצד אחד - צורך עז בלשתף ולהיקשר לאנשים, אבל הידיעה שאני משלם מחיר כבד על ההיקשרות הזו. זו אחת הסיבות שאני לא מצליח גם למצוא מטפלת מתאימה, כי אני מפחד שאיקשר אליה, ואז יהיה לי קשה הניתוק ממנה. אפילו להיכנס לכל מיני אתרי סיוע ברשת, כמו סה"ר - אני נקשר לאחת הנציגות במהלך השיחה בצט, ואז בסיום השיחה קשה לי מאוד להיפרד ממנה. אני מרגיש שאני בדרך ללא מוצא. איך אני יכול לשתף אנשים בלי להיפגע ? האם אפשר לשתף אנשים גם בלי להיקשר אליהם? ואם אני נקשר אליהם, איך אפשר להרגיש טוב גם אם נוצר ניתוק בהמשך? אודה לעזרה, כי אני מרגיש בסוג של מצוקה.

היי (בת 20) כל חיי נמשכתי ונמשכת לגברים ואף פעם לא הייתי בספק, גם מגיל צעיר. חושבת שיש לי hocd הרבה מהתסמינים שראיתי נכונים לגמרי, נמשכתי כל החיים לגברים ואז התעוררו המחשבות הטורדניות אולי את בהכחשה וחרדה נוראית מלהיות ״לסבית״ לא שזה רע פשוט אני לא הייתי רוצה, וכו( hocd...) השאלה- האם הhocd גורם לכך שהחשק לגברים (מה שנמשכתי תמיד) יירד/יהיה בספק? ולא ייתן ״מנוח״ מהמחשבה ולא יתן לי ב-100% להתאהב בגבר. הגיוני? אגב- מי שמגיל צעיר באמת עם נטייה מינית שונה חרד מכך כמו תחושת hocd? תודה

היי שרון צהריים טובים , תודה על התשובה! ובדיוק! מרגיע לזמן מועט! לדוג תמיד כל החיים אוהבת ונמשכת לגברים (בת 20) יש לי חברה טובה שהכרתי וכיף איתה ומצחיק בקיצור חברה טובה. ואז עולה מחשבה אה אז את אוהבת אותה ואת רוצה להיות איתה בטח, ואז זה מעלה חרדה ואי רצון ״להיות כזה״ זה חלק מזה ? הדוגמא מאפיינת את ההפרעה?

שאלה שממש מעניינת זה מי שסובל/ת hocd כל דמיון מעורר בו פחד? נגיד מישהי שנמשכת לגברים או מישהו לנשים, ידמיינו זוגיות עם אותו המין כמו (איך חיים ככה לדוג) וזה יעורר בהם אי רצון ולמה היא חושב/ת ככה ופחד וכו זה hocd?

אז אני שנמשכת לגברים וביום בהיר התחיל hocd הגיוני שמעצבן שמסתכלים על מישהי או שחקנית בסדרה שיותר מעניינת משחקן / גבר זה ישר ״למה לא את הגבר אני אוהבת יותר? למה זה ככה וכו) וחרדה״ אה אז אני כזאת בטוח ״ והחרדה מתחילה, וזה הכי מעורר חרדה חחח הטיפול הוא פסיכותרפיה?

ניסיתי לפני משהו כמו שנתיים שלושה ארבעה טיפולי cbt לבעיה אחרת שנפתרה עם פסיכותרפיה (לא התחברתי ל-cbt) , האם כדאי לחזור לסוג טיפול cbt (מטפלת אחר/ת) לנושא ה-HOCD? יש עוד טיפול שמתאים? או רק cbt

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם או.סי.די. בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות לגביי "תקשורת" עם "בחורות זרות".אני אתן לך דוגמא:פגשתי איזה בחורה "קבצנית".נתתי לה נדבה ושאלתי את שמה ואז היא גם שאלה את שמי.הייתה ביננו "תקשורת טובה" אבל יש לי תחושת בטן שהיא "לא סוג של בחורה" שאני "רוצה להכיר" וגם לא כל כך נימשכתי "לטיפוס" והיום לי גם קצת "מחשבות טורדניות" שליליות לעומת זאת פגשתי ברחוב איזה בחורה זרה אחרת.יש לי תחושת בטן שהיא גם קבצנית.היא ביקשה ממני כסף לאוטובוס יהיו לי מחשבות טורדניות לגביי "היתלבטות" על לעזור לה.אני שאלתי את שמה אבל בניגוד לבחורה הראשונה הייתה לי תחושת בטן שאני "לא בדיוק מעניין אותה" וגם שהיא פחות מתעניינת בי "באופן אישי" כי אמרתי לה את שמי והיא קראה לי "אדוני". את מבינה זה כאילו גרם לי למחשבות טורדניות כמו:יש בחורות זרות שהן "יותר נבונות" או "פחות מתוחכמות" או יותר "פתוחות מחשבתית" כלפיי גברים זרים ויש בחורות זרות "שליליות" שהן יכולות להיות "שטחיות" או "פחות נבונות" או "יותר מתוחכמות" או פחות "פתוחות מחשבתית" כלפיי גברים זרים וגם יותר נוטות "לדייעה קדומה" כלפיי גבר. את מבינה המחשבות הטורדניות באילו "תקועות לי בראש" וזה מאוד "מעסיק אותי" כי ביום יום אני פוגש בחורות הכל מיני מקומות ואני "מודע" שיש כל מיני טיפוסים או סוגים של נשים.יש לי גם מחשבות טורדניות לגביי האם אני יודע לנהל אינטרקצייה נכונה עם בחורה או "בחורה זרה" שאני פוגש. מה ההתרשמות שלך ממני?מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? תודה

יש לי hocd אני לא רוצה להיות כזה ואני ממש מפחד להיות ככה פחד מוות התחלתי טיפול אצל פסיכולוג אני במפגש שלישי והוא מביא לי לבחור קלפים ולראות את המרחק בניהם לא מבין את השטויות האלה

אני מאובחן ומטופל על או סי די ובינתיים כל מה שניסינו בחלק הצליח וברוב המחשבות לא הצליח (בעיקר באלו הקשות יותר והמפחידות) עד ששמתי לב שאני פשוט עושה את הטיפול נכון אבל מדחיק את המחשבות טורדניות ולא עוזר כמה שאני מנסה להחשף אליהם ולהישאר איתם אני לא מצליח והשאלה שלי היא אם יש דרך ללמוד איך להפסיק להדחיק אותם כי ברור לי שאם אני יצליח לחשוב עליהם ולהשאר איתם הם יטופלו יותר טוב והאם זה תהליך ארוך להפסיק להדחיק או משהו שתוך שבוע שבועיים וכד' אפשר ללמוד אותו תודה מראש

בני בן 50 רווק וחי לבדו בדירתו בשנתיים האחרונות עקב הקורונה הפסיק לעבוד והוא מתקיים מהרזרבות שחסך מזה 3 חודשים שהוא סובל ממחשבות טורדניות חמורות עד כדי ניתוק מהסביבה שלו וירידת תיאבון ומשקל רצינו שיילך לטיפול והוא לא מוכן בשום אופן אין לנו דרך וידע כיצד להתמודד עם הבעייה בני סרבן תרופות מושבע לרבות חיסוני קורונה אנחנו ממש זקוקים להכוונה

שלום שרון לפני חודש אבא שלי ז"ל נפטר ומאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו להסתכל בתמונות ובסרטונים שלו בפלפון הייתי קשורה אליו מאוד חוץ מלחשוב עליו ולבכות ולהסתכל בתמונות שלו אני לא עושה כלום אני לא מרוכזת בעבודה אני רוצה לחזור לעצמי ולא יודעת איך אני מטופלת אצל פסיכיאטר ופסיכולוג אבל אני גם מחפשת עזרה עצמית איך להתמודד לבד אשמח לטיפ ממך מה לעשות בנושא כעזרה עצמית לא רק כעזרה מקצועית הפסיכיאטר נתן לי שתי כדורים חדשים ועד שאני אתרגל אשמח לטיפ אני ממש מודה לך

אובחנתי עם או סי די של מחשבות אלימות ובעקבות הפחד מזה שהיה לי שנים עכשיו יש לי חרדה מהמחשבות ובאיזשהו מקום המח שלי עובד על חצי קלאצ' כלומר לדמיין דברים אני בכלל לא יכול וריכוש וקשב אין לי רציתי לדעת מה הטיפול המתאים לא לאו סי די אלא לחרדה של שנים מהמחשבות טורדניות מה הטיפול המץתאים לזה בקוים כללי האם חשיפה או הסטה של הקשב וכד' מה מצתאים

שלום ד"ר לויט אובחנתי עם או.סי.די (ללא טקסים פיזיים) בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות לגביי בחורות.אני הרבה "חושב" על סיטואציות שניפגשתי עם בחורות באקרעי ברחוב.למשל בחורה זרה שפנתה אליי שוחחה איתי או בחורות שאני "יותר מכיר" למשל מהעבודה שהייתה לי אינטרקצייה איתן.יש לי גם "צורך טורדני" שנשים "ידברו אליי או יתעניינו בי".לפעמיים נגיד גם כשאני יושב בספסל ציבורי ומתרגל "מדיטציית סימון מחשבות" אז כשמישהי עוברת לידי זה "מפריע לי להתרכז" בתרגיל ואני מפסיק אותו.אני גם מרגיש לפעמיים שקשה לי להתרכז כשאני מדבר עם בחורה מפניי שיש לי הרבה מחשבות בראש.יש כאלה בחורות "שמבחינות בזה" ויש כאלה "שפחות מבחינות בזה".יש לי מחשבה טורדנית שזה עלול לפגוע הקשיים בין אישיים שלי עם בחורות. מה ההתרשמות שלך ממחשבות טורדניות כאלה?האם זה נשמע אובססיבי?והאם את יכולה "להעריך" "מידת נורמאליות" של מחשבות כאלו? תודה על ההקשבה

אובחנתי עם או סי די של מחשבות אלימות והיה לי מהם פחד נורא גדול ובעקבות זה הפסיכולוג שלי אומר שכנראה נכנסתי למצב של קיפאון ברגשות במחשבות ובדמיונות יש לזה טיפול? וא"כ כמה זמן זה לוקח בד"כ? חשוב לי להבהיר שאני לא מתכוין לטיפול באו סי די שאת זה אני גם עושה אלא בעקבות לחץ מתמשך ששנים חשבתי שמשהו בי פגום בגלל המחשבות האלימות תודה רבה

שלום למי שסובל מהפרעות נשימה בשינה ודום נשימה בשינה ואינו מטופל בסיפאפ וכדו' יש בעיה בשימוש בתרופות הרגעה וכדורי שינה. האם יש תרופות הרגעה שכן מתאימות לאנשים כאלו ומבלי שזה ישפיע על הנשימה? כנ"ל לגבי תרופות שינה, אלו תרופות מתאימות גם לאלו שסובלים מדום נשימה בשינה? תודה

ילד בן 15 יש לו OCD,חרדות דיכאון. אם זכאי לקיצבה ביטוח לאומי

היי ראיתי כמה תשובות ושאלות בנושא hocd מרגישה מאוד שיש לי הרבה מהתסמינים, בקצרה, כל חיי נמשכתי לגברים לאחרונה החלו מחשבות האם את לסבית? האם בהכחשה? וכו השאלה* האם התסמין הנוסף הוא * ממש לחשוב שאני כזו? ולהגיד ״כן בטח הדחקתי ואני לסבית״ בקיצור האם זה ממש יכול להרגיש ממשי שאתה כזה ״וכן אני כזה זה כיף לי זה טוב לי״?

הכוונה שתמיד אהבתי גברים התסמין הנוסף לhocd הקושי כרגע הוא שהפחד הוא קושי להתאהב וקושי במערכת יחסים עם מישהו? והאם התסמין הנוסף הוא שמי שסובל מhocd יכול לחשוב שהוא כזה למרות שהוא לא? ממש יכול בסופו של דבר לחשוב שהדבר הנכון הוא להשלים עם הנטייה שתגרום לו להרגיש יותר טוב למרות שהוא לא כזה ? תודה

היי שרון , כתבת ״מחשבות טורדניות מרגישות, לעיתים קרובות, אמיתיות. אם הדבר לא היה כך, האדם הסובל מהן היה מפסיק לפחד מהן. אפשר לומר שהתחושה הזו נועדה לגרום לך לפחד. זה נכון לגבי כל מחשבה טורדנית שהיא״ מה כוונתך לאם הדבר לא היה כך האדם שסובל מהן היה מפסיק לפחד? הכוונה שמה שאתה חושב זה נכון ואתה ב״הכחשה״ בנושא הנטייה? או הכוונה למחשבות טורדניות שזו ״אשליה״ ואיננו סובלים מהכחשה?

אגב גם התסמינים הם כמו לשים לה יתר* ל: מה אני כותבת שלא יצא כך שאצתייר כ.. או שרה שיר אפילו שלא אצתייר כ .. יכול להוות חלק מהתסמינים?

תודה שרון! עזרת מאוד! מציק לי שאני משתמשת ״באישורים״ איזה טיפול טוב לhocd? ואיך אדע אם אני באמת סובלת מזה או שאני בעלת נטייה? (מה שנראה לי שאני סובלת מhocd לגמרי)

היי, אני נמצא בזוגיות במשך שנה וסובל לכל אורכה ממחשבות טורדניות כלפי ההיסטוריה המינית של בת זוגי. בעיקר לגבי סקס מזדמן והתנהלות מינית באופן כללי, פחות לגבי בני זוג מהעבר. לא מדובר בדמיונות שווא תיאורטיים, אלא ככל הנראה ב״פתיחות מינית״ אמיתית שבת זוגי מאמינה בה ונהגה לחיות על פיה בשנים שבהן היתה רווקה. מחשבות טורדניות מהסוג הזה בדיוק אינן זרות לי, והן כבר גמרו לי זוגיות אחת או שתיים בעבר. התחושות שאני חווה באות בגלים ומונעות ממני להגיע ליציבות רגשית בקשר בפרט ולשקט פנימי בכלל. בתקופות מסוימות המחשבות טורדות אותי לאורך כל היום, ובעיקר לקראת השינה. אם הייתי צריך לפרוט את התחושות והפעולות שבאות בעקבות המחשבה על ההיסטוריה המינית לפרטים, אלה הן: - מחשבות טורדניות - מדמיין תמונות/פלאשבקים בראש - פעולות כפייתיות (חיטוט בטלפון, מדיה חברתית, שאלות בנושא, הערות כלליות, ביקורת ושיפוטיות) - הימנעות (ממנה או מאירועים שיש בהם מידה מסוימת של ״סליז״) בחודשיים שלושה האחרונים אני נמצא בטיפול פסיכולוגי, אבל מרגיש שהוא לא נותן לי כלים להתמודד עם הבעיה או משכך אותה. מחפש עזרה בנרות. אשמח לדעת אם ישנו טיפול ייעודי לקנאה רטרואקטיבית. תודה רבה מראש

אשמח שתיצור איתי קשר. יש לנו בעייה דומה. המייל שלי [email protected]

שלום שרןן!!! אשתף שאני נוטל המון תרופות שמשפיעות עליי לא טוב מדובר בעייפות וכבידות אני נורא מתוסכל מה עליי לעשות תודה רבה

היי דוקטור.. אני סובלת מאוסידי מגיל 6 בערך..היום בת 35. תחילת השנים האוסידי שלי היה בעיקר ניקיון ואז בגיל 16 החלה תפנית- הוא הפך לפחד משתק מסכיזופרניה ואובדן שפיות.. העניין הוא כזה-כבר ראיתי שני פסיכיאטרים (אחד מזדמן ואחד קבוע של שנים) שקבעי שמדובר באוסידי היפוכונדרי קשה.. אני כל הזמן סובלת ממצבי אבל התופעות-ואוו התופעות. יש לי מצבים שהקושי הנפשי כבר וקופצים לי משפטים או מילים למח,יש מצבים שנדמה לי שאני מריחה משהו ואני בטוחה שאני הוזה..הרבה פעמים בימים האחרונים עולה לי ריח מוזר לאף (אני עם קורטנה אז בחיי שלא יודעת למה לקשר זאת) פעם אוכל, פעם בושם ואני יודעת שזה ריח שעולה באפי ומהגרון ולא מבינה למה זה קורה.. העניין הוא שאחרי שאני נבדקת על ידי פסיכיאטר הוא מאשר שהכל בסדר ואז התופעות נעלמות! עד ששוב אני עוברת משבר וזה חוזר חלילה... הפסיכיאטרים אומרים שזאת אובססיה, אבל איך אובססיה יכולה להיות כל כך חזקה כמו ריח שעולה לאף? כשזה התחיל פחדתי חהריח ריח שרוף שמאופיין עם הזיות ואז זה פשוט נתקע וחיפשתי אישור מהסביבה אבל נראה שכשעולה אובססיה כזאת היא סוחפת את הגוף וקוראת הרבה פעמים.. אני מרגישה מותשת בגופי.. היתה לי רימיסיה יפייפיה מההפרעה עד שהתחסנתי חיסון שלי (לא יודעת אם יש קשר או לא אבל זה פשוט קרה) והבן שלי במקביל אובחן על הספקטרום.. אני מאוד רותה להתחיל סרנדה אבל מפחדת מההתחלה כי היא בדרך כלל מחמירה את האוסידי שלי עד שהגוף מתאזן.. מה עושים?? איך חיים ככה?? איך מתמודגים כשגם סיביטי לא עוזר?? ההיפוכונדריה פוגעת בי מחשש גם לבעיות פיסיות..נואשת

שלום ד"ר לויט אציג את עצמי כמאובחן עם או .סי.די. אני רווק ומחפש קשר עם בחורות בזמן האחרון יש לי כל מיני תחושות בטן כלפיי בחורות "שאני מכיר".למשל דיברתי עם ער"ן על תחושת בטן סתמית שיש לי שנשים מבוגרות "שמכירות" בחורות צעירות רווקות ופנויות מנסות "להשפיע עליהן לרעה" לגביי "בדרכים שונות".המחשבה הטורדנית שלי התחילה מזה שהייתי מטופל במירפאה לבריאות הנפש והיתה שם מטפלת מבוגרת שהרגשתי שאני "לא מסתדר איתה".לאחר מכן העבירו אותי למטפלת צעירה שיש לי תחושת בטן "יותר חיובית" לגביי שאני "יותר מיסתדר איתה".ואז הייתה לי "מחשבה טורדנית" שאולי המטפלת המבוגרת "ניסתה להשפיע לרעה" על המטפלת הצעירה ביחס אליי .הייתה לי תחושת בטן כזו בגלל שהמטפלת הצעירה כאילו "מיתחמקת" מלתת לי את מספר הנייד שלה (בניגוד למבוגרת שנתנה לי) ומיתקשרת אליי בעת צורך מהמירפאה.בקיצור זה גרם לי למחשבות טורדניות שליליות שקישרתי לנשים מבוגרות ולבחורות צעירות למשל בבניין מגורים או במקום העבודה.(המבוגרת מנסה להשפיע לרעה על הצעירה) מה שמעניין הוא שהייתה לי תחושת בטן סתמית כזו לגביי נשים מבוגרות "שיתכן" שמשפעיות לרעה" על בחורות צעירות וקיבלתי תשובה חיובית לתיאורייה!המשמעות היא שיש סיכויי שתחושת בטן סתמית מסויימת זו תהייה נכונה!שיש לה "קשר נסיבתי" שהתחיל כמו שאמרתי לך במיפגש שלי עם מטפלת מבוגרת וצעירה במירפאה וזה גרם לי גם למחשבות טורדניות ולתחושות בטן כלפיי השפעה שלילית של "מבוגרת" על "צעירה" למשל בעבודה או בבניין המגורים. רציתי לשאול אותך כמה שאלות: איך את מיתרשמת מהמחשבות הטורדניות שלי?האם באו.סי.די יתכן ויופיעו "מחשבות פאראנואידיות"?האם באמת אני צריך "להקשיב ולפעול" לפי תחושת הבטן שלי?תחושת בטן יכולה להיות נכונה ולפעמים גם "ריאלית". תודה על תשובתך

שלום דר לויט, מרפרוף פה בפורום שהיתי אצל אנשים דפוסי התנהגות כמו שלי שמתמודדים עם hocd. אני בן 24, אני מגיל קטן מאובחן עם ocd, שותה כדורי ויאפקס ובכללי יכול להיות חרד לגבי כל דבר שקשור לעתיד שלי. לפני כחודשיים חבר מאוד קרוב שלי יצא מהארון, זה היה קצת הפתעה בשבילי ועברה בי המחשבה האם גם אני יכול להימשך לגברים עכשיו או בעתיד . מאותו רגע למשך חודשיים המחשבה לא עוזבת אותי, בוחן את עצמי אם אני נמשך לגברים רנדומליים , בחנתי את עצמי מול פורנו גייז לראות אם יש תגובה פיזיולוגית , בזמן סקס עם חברה שלי עוברות לי המחשבות אם היה גבר במקום, ובכללי זה מעסיק אותי רבות במהלך היום ואני חרד מזה. חשוב לציין שאף פעם לא נמשכתי לגברים, אף פעם העולם הזה לא עניין אותי והייתי מאוד ליברלי , תמיד יצאתי עם נשים ,בתור ילד ראיתי פורנו של נשים, בנוסף אני בזוגיות מהממת כבר שנה וחצי ורואה את עצמי מתחתן איתה. הנושא מקשה עליי רבות במהלך היום יום וקשה לי להסתיר את זה מחברה שלי, תמיד עוברות המחשבות שאולי אני משלה אותה ואני באמת נמשך לגברים, פחד מלפגוע בה, פחד להיות משהו שאני לא רוצה להיות וגם בטוח שאני לא שם(בשום מבחן לא מצאתי התעניינות בגברים או רצון להיות עם גבר לא בהווה ולא בעבר). אשמח להתייחסותך בנושא, האם זה באמת נפוץ לאנשים סטרייטים ,האם העבר שלי עם osd יש השפעה על התפתחות הhocd הזה, איך לטפל בנושא , האם זה מנגנון הרס עצמי וכו׳

שלום ד"ר לויט יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי "קינאה". אני רואה כל מיני בחורות שאוליי הייתי רוצה לשוחח איתם או "להכיר אותו" יש מצבים שהן אומרות לי :היי אבל אני "לא מתחיל איתן" או "מדבר איתן" ."הבעייה" היא שלפעמים אני רואה אותן משוחחות עם גברים אחרים וזה יוצר אצלי "מחשבות קינאה" או "תחושת קינאה" למרות שאני לא מכיר אותן טוב ואינני "חבר שלהן".למשל יש איזה עובדת ממוצא אוקראיני במקום העבודה ולפעמים היא משוחחת עם איזה עובד אחר וזה יוצר אצלי תחושת קינאה.אני לא מגדיר את עצמי "כקנאי אובססיבי" אבל "עולות לי בראש" מחשבות טורדניות כגון:האם "זה בסדר או לגיטימי" שאני לפעמיים מקנא?או האם אני "יותר קנאי" או "פחות קנאי" מאחרים?האם אנשים "שמכירים אותי" יודעים "שאני מקנא"?ואם לא כיצד יגיבו עם ידעו?או האם הבחורות יודעות שאני מקנא?האם בחורות "עושות לי דווקא" ורוצות לגרום לי לקנא? איך את מיתרשמת ממני?ומה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על התשובנ

אני סייעת במרפאה פה ולסת בבית חולים טיפלנו בחולה איידס וישר אחרי זה הכנסתי את הכלים לאוטוקלב(עיקור) ללא תמיסת חיטוי קודם. ישר הכנסתי את הכלים עם הדם שלו לשקית ולסיטרול. אחרי שעה נדקרתי בכלי שהוצאתי מין העיקור. הכלי כבר עבר עיקור אבל עדיין חוששת. כי הוא לא עבר חיטוי קודם ונדקרתי אחרי שעה שטיפלתי בו. האם נדבקתי ממנו?

שרון שלום קיימת אצלי המחשבה שאני שומע את המילה להתאבד בראש , המצוקה שלי היא לא שאני אעשה את זה כמו לפני כמה שנים שהמחשבה באה, אלא שזה ישאר לי בראש ואני אחשוב על זה כל היום ואשמע את המילה הזאת בראש זה מאוד מטריד אותי ואני יודע שזה ocd אני אומר לעצמי שזה בסדר שהיא תבוא אבל עדיין כשהיא מגיעה אני מפחד ונכנס ללופ.ניסיתי להגיד את המילה הזאת 10 דקות מדי יום כדי להראות לעצמי שאני אומר את זה אני לא מפחד אבל הפחד שלי היא שהמילה תגיע בלי שארצה תודה על העזרה

קשה לי לקבל את העובדה שהמחשבה נמצאת אצלי בראש,כאילו משהו לא בסדר אצלי ואז זה מפחיד אותי . מרגיש שאני מונע ממנה לבוא בצורה אוטמטית וגם כשאני אומר לעצמי שאני לא מפחד והיא באה אני עדיין מפחד בבטן

איך לא נותנים למחשבה תשומתלב?

התוכן של המחשבות מאוד מטריד וקשה להתעלם מהם אני מטופל בcbt חודש אבל הבעיה שאני יותר מפחד לחשוב על המחשבות הרעות מאשר שבאמת אני אעשה את הדברים הנוראים שאני חושב ,בגלל זה אני מרגיש תקוע ולא יודע מה לעשות.

בעלי מאשים אותי כל כמה שנים בבגידה, שולח בלשים וכו'... אובססיה ומחשבה שלא מרפה ממנו. הוא לא מסכים לטיפול והחיים איתו ממש קשים -נשואים כמעט 50 שנה. מה עושים ? איך מתנהלים מולו ? הפסיק לדבר איתי מזה כמה חודשים. אנא עזרתכם. רצוי בדיסקרטיות

היי, שרון. סיפרתי לך על הבררנות שלי בעניין מציאת זוגיות. אני מנסה למצוא מטפלת שתעזור לי, אבל לצערי גם כאן אני נכנס למוד של בררנות. אני נכנס לאתרי מטפלים, ואני לא מצליח להתחבר כמעט לאף מטפלת. ואם יש מטפלת שכבר כן התחברתי אליה, היא לא פנויה למטופלים, או שלוקחת עלות גבוהה לשעה. מבחינת העלות, אני מחפש טיפול שהוא בין 300-350 ש"ח באזור המרכז. מבחינת המטפלת, אני צריך שהיא תהיה פסיכולוגית קלינית עם ניסיון רב שנים וצעירה יחסית, וגם אני לא מתבייש לומר את זה - חשוב לי שהיא תיראה ממש טוב. יכול להיות שזה נובע מאיזה צורך פנימי להימשך לבחורה, אבל עדיין אולי זה חלק מהבעיה שלי במציאת מטפלת. השאלה שלי היא - איך אני יכול להתחיל טיפול, אם הבעיה שלי בראש ובראשונה היא למצוא מטפלת? מרגיש שיש כאן פרדוקס, כי אני צריך טיפול שיעזור לי למצוא מטפלת, אבל אני לא יכול להגיע לטיפול. אודה לעזרה.

הובחנתי כסובל מאו סי די והטיפולים עד עכשיו לא ממש עוזרים עכשיו שמעתי שיכול להיות קשר בין בעיות במעיים לא סי די ואכן יש לי הרבה בעיות במעים כאבי בטן שלשול ועצירות מתחלפים זה בזה ולא זכור לי שאי פעם היתה לי תקופה נורמאלית ביציאת הצואה אשמח לדעת איך בודקים אם זה קשור וא"כ איך מטפלים בזה

למה תמיד אני מרגישה כאילו כלום לא אמיתי וכאילו הזמן חולף ואני נשארת אותו הדבר ולמה אני מרגישה כאילו מישהו תמיד מפעיל אותי זה כל כך מתיש שאני פוגעת באנשים שהכי קרובים אליי

בן זוגי הוא עובד בשבכ וכמעט לא זמין ונמצא בקו ראשון לטרור הפכתי להיות חרדתית מיליון טלפונים מיליון הודעות מדאגה ואני לא מצליחה להפסיק למרות שדיברנו על זה עכשיו כבר נמאס לו והוא רוצה להפרד מה לעשות

שלום דוקטור אני בת 16 ומגיל קטן פחדתי מהחושך(סבתא שלי דתיה) היא אמרה תעשי שמע ישראל ואחר כך שהתחילו העניין עם המחבלים אז פחדתי שמישהו קרוב אליי יהרג אז הייתי אומרת תפילה. ומצמוץ אבל אני שולטת בזה זה לא קורה לבד.. עכשיו יש לי קרובי משפחה באוקראינה אני גם מפחדת עליהם לפעמים אני חוזרת על אותה תפילה כמה פעמים והאם אוטיזם וocd קשור? יש לי ocd ?

וממה זה נגרם? זה גנטי? מדבק?

יש לי דמיונות והרגשות מוזרים והפסיכיאטר אמר שזה התפתח מהאו סי די ונתן לי כדרוים לדמיונות ואח"כ (עוד שבועיים) כדורים לטיפול באובססיה והשאלה היא אם בתור תוספת אפשר גם לטפל בדמיונות באמצעות חשיפה אליהם לדוג' לדמיין את זה עוד פעם ועו פעם עד שהמוח כבר ילמד לא לדמין את זה

היי רחלי אפשר לשאול איזה כדורים קיבלת והאם עזר לך?

שלום, מאז שאני ילד, תמיד היו לי מחשבות אם אקום בבוקר לפני שאני נרדם, אם אני עקר, אם אהיה חולה חלילה ( לא זוכר איך זה עבר ). בגיל 17 התחילו לי מחשבות על אם אני הומו, פחד אימים, מחשבות ליוו אותי כמעט עשור ( בהפסקות ), מלוות בבכי, חוסר חשק לחיות, פחדים, הורסות זוגיות וכו'. היום אני מפחד לפגוע באשתי, זה התחיל כפחד עם אותם תסמינים שהיו לי במחשבות של ההומו, אני מרגיש אבוד ממש, כל היום קורא כתבות של אנשים שעשו את זה, מרגיש כאילו אני כמוהם, כל כתבה שאני קורא אני מוצא משהו שכביכול אני כזה ואני גם מסוגל, זה גרם לי להפרד המון פעמים מהבת זוג, כרגע אנחנו יחד ואני מת מפחד לא יודע איך להסביר לך את התחושות, כל ריב מגביר את המחשבות, כל דבר קטן מכעיס אותי. אני זוכר את הסבל שהיה לי במחשבות של ההומו ואני רק מתחנן שזה יחזור ולא המחשבה הנוראית שיש לי עכשיו. עשיתי כמה טיפולים פסיכולוגים, עדיין לא מצאתי משהו שבאמת יגע בי ואתחבר אליו. אני יודע שאני מעניק תשומת לב גדולה למחשבה, אני בהתחלה האמנתי שזה מחשבה טורדנית, היום אני נמצא אבוד הכל מרגיש אמיתי ושאני כן מסוגל, הכל מרגיש מפחיד.. איזה פעולות מלבד כדורים וטיפול יכולים להפיג את המחשבה?

היי אבי אני חווה משהו דומה וזה סיוט! המחשבה שאולי אתה הומו לא מטרידה אותך יותר! ואשמח לדעת למה אתה לא מעוניין בטיפול תרופתי או שיחות?

תודה שרון! לגבי השאלה של הבחור, המחשבה הטרידה ויכול להיות שתטריד , היא באה בפרקים בחיים, כרגע היא לא מעסיקה אותי.. כי יש משהו אחר יותר מפחיד בשיחות אני כן מעוניין, בטיפול תרופתי פחות לדעתי זה לא פתרון, אלא פתרון זמני

בן 28, בשנת 2019 התחילה הפרעת חרדה כלשהי. פשוט הרגשתי חרד כל הזמן בלי סיבה ברורה. בתור אדם שמאז ומתמיד נטה קצת לפחד ממחלות והיו לי כל מיני תקופות בחיים שבהן פחדתי שיש לי משהו עד שעשיתי בדיקות רפואיות ששללו את זה ונרגעתי - עשיתי חיפושים בגוגל ונכנסתי לעולם חדש ולא מוכר של בריאות הנפש וכל מיני הפרעות חרדה, דברים שעד לאותה נקודה הייתי רחוק מאוד מהם. קראתי על OCD, ומשם ועד היום זה לא עוזב אותי. אין לי טקסים בכלל. אני לא צריך לספור, לשטוף ידיים או לבדוק שהדלת נעולה 100 פעם. אבל כן נדבקתי לאובססיות מסוימות שקשורות למודעות עצמית מוגברת. הייתה לי תקופה שלא הצלחתי להפסיק לחשוב על מצמוצים ולאחר מכן נשימות ופעולות טבעיות של הגוף כביכול. (הכול גם כמובן אחרי שקראתי על זה באינטרנט והייתי מודע שזה אפשרי להיות אובססיבי לזה) קראתי קצת על דרכי התמודדות, שבגדול עליי לקבל את המחשבה, לא להלחץ ממנה עד שזה בסופו של דבר הופך למשעמם וחולף. זה עבד! הייתה לי שנה מופלאה וחסרת אובססיות במהלכה אפילו שאלתי את עצמי איך בכלל הייתי איפה שהייתי. ולאחרונה התחילה להציף אותי אובססיה חדשה שאני לא מסוגל להניח לה ואני לא יודע איך לטפל בה. כרגע יש לי מודעות יתר ל*עצם החשיבה* שלי. אני לא יודע איך רוב האנשים חושבים אבל מאז שאני מכיר את עצמי 99.9% מהמחשבות שיש לי בראש בעצם מתנהלות על ידי דו שיח שלי עם עצמי. הקול הזה שקמים בבוקר ואתה אומר לעצמך בתוך הראש "היום אני צריך להתארגן, ללכת למספרה, לקנות X" וכו' זאת אומרת, שתהליך החשיבה עצמו התחיל להלחיץ אותי, הקטע הזה שאני 24/7 חושב ומנהל מונולוג פנימי עם עצמי איכשהו מכניס אותי לחרדה. זה נכנס לכל דבר בחיים שלי, 28 שנה שאני נהנה מלצפות בסדרות בטלוויזיה, פתאום אני לא יכול להנות מלצפות בטלוויזיה כי אני פתאום מודע מאוד לחשיבה שלי בראש "הדמות הזאת עושה ככה, עכשיו יקרה ככה" אפילו לקרא כתוביות נהיה מוזר. אני שם לב שכאשר אני קורא טקסט יש את הקול שלי בתוך הראש ש"מקריא" את המילים. התחושה שאני מרגיש היא שאני רוצה להפסיק לחשוב לגמרי, פשוט לבהות בלי שיהיו לי "מילים" בראש. אבל אני קולט שזה בלתי אפשרי. מרגיש כאילו אני עומד על במה בתוך הראש שלי ותמיד חייב להיות איזשהו דיבור. ומה אם אין לי מה להגיד לעצמי יותר? אז אני מוצא את עצמי פשוט חושב על זה שאין לי מה להגיד יותר בלופים וזה מלחיץ. אני הצלחתי להילחם בהכול, בנשימות, במצמוצים ובעוד אינספור דברים מציקים. אבל מה עושים כשהטריגר שלך הופך להיות עצם זה שאתה חושב, עצם זה שאתה קיים? מרגיש לי כאילו אני מתמודד מול הבוס של כל הבוסים של ה OCD. חייב לציין שמעולם לא אובחנתי באופן רשמי ב OCD מעניין אותי אם 1. זה נשמע כאילו באמת זה מה שיש לי ו. 2 איזה טיפים אני יכול לקבל כדי להתמודד עם זה תודה

אשמח לדעת איך התקדמת ? סובלת מאותו הנושא בדיוק

היי מאיה, מאז אותה הודעה כבר הספקתי להתחתן ולהביא ילד לעולם ; ) בגדול מאוד, הדרך הטובה ביותר להלחם בזה היא לא להלחם בזה. היו תקופות שמאוד סבלתי, אפילו לקחתי ציפרלקס לזמן קצר שאולי עזר אבל בסוף אני כיום בלי שום תרופה ובלי שום טיפול מיוחד אחרי הרבה זמן של סבל פשוט קיבלתי שזה מי שאני עכשיו - אחד שכל הזמן מודע לקול בראש שלו ולמחשבות שלו אבל אין מה לעשות צריך להבין שאלה החיים . אין כזה דבר "לא לחשוב" והמודעות לחשיבה היא זאת שמפריעה בחרתי להמשיך לחיות את החיים והמחשבות התחלפו למחשבות אחרות כלפי מערכת יחסים, כלפי עבודה , כלפי הילד לצערי זאת תמיד תשאר שריטה מן העבר. אם את סובלת מהדברים האלה יותר משנה, אז זאת תקופה מספיק ארוכה ודומיננטית מחייך ככה שגם כשהמצב השתפר והמחשבות התחלפו ברגעים שתהיי לבד עם עצמך , ברגעים של חופש ארוך מידי / שעמום המוח ינדוד ויזכור את אותה תקופה שבה שבלת מהמודעות העצמית הזאת כל כך. ולכן קל להבין באיזו שברירות כמעט אפשר ליפול לשם שוב. אני ממליץ למלא את חייך בזוגיות, בעבודה בשאיפות אם תרצי לדבר על זה עוד תשלחי לי כתובת מייל ונדבר

היי, שרון. מאז הפרידה האחרונה שלי עם האקסית, שהייתה מוזיקאית, כותבת שירים ומנגנת, אני כל הזמן נמנע מיצירת קשר עם אנשים שיש להם קשר למוזיקה. כל דבר בהם שמזכיר לי מוזיקה, אני נמנע מלשוחח איתם, כי זה מעלה בי את הקשיים שהיו לי עם האקסית. האקסית שלי הייתה מאוד מוחצנת בתור מוזיקאית, ולכן נפרדתי ממנה, כי המוחצנות שלה הייתה גורמת לי להרגיש שאני במרכז, ושהעצמי שלי נבלע בתוך כולם, ואני מאבד את העצמי שלי. סוג של להרגיש שאני כמו בובה הנשלטת על ידי העולם, וזה הפר אצלי את האיזון הפנימי של השקט והשליטה הפנימית שאני כל כך אוהב. לכן, אפילו בנאדם שסתם שומע מוזיקה, או משוחח על הופעה שהוא נכח בה, אני נמנע מלשוחח איתו, כי הקושי של המוזיקה עולה אצלי, ואני חושש להיבלע שוב בתוך כולם. אני כל הזמן מנסה להכיל את המחשבה, אבל הרגשות קשים שזה גורם לי להימנע פשוט מלשוחח ולהיקשר לאנשים. מה אפשר לעשות?

היי, שרון. תודה על המענה. הייתה תקופה שניסיתי להיחשף לאנשים כאלה חובבי מוזיקה, אבל החשיפה כל פעם נכשלה, כי חוויתי מחדש את התחושות של ההיבלעות ואיבוד העצמי שלי. כלומר, התחושות האלה קשות עבורי, ואני לא יכול להכיל אותן, למרות שיש לי רצון לקשר עם אנשים. הבעיה בעיקר עולה בסיטואציות עם מחויבות, כמו מקום עבודה - שעליי להיות מרוכז במשימות. כאשר התחושות עולות, אז אני מאבד ריכוז בעבודה, וחווה חוסר איזון פנימי. אבל הכי חשוב, שאני מאבד את יכולת הבחירה שלי - כמו מה להגיד לאנשים, איך להגיד, כי למעשה אני הופך להיות חסר שליטה בסיטואציה, כמו בובה התלויה על חוט, שהמציאות שולטת בי. אני מאבד את החוויה של העצמאות, החופש לבחור והחופש להרגיש מאוזן מבפנים. נניח שלא אוכל לתקן את החוויה של אובדן העצמי, כיצד אוכל להכיל אותה? איך ארגיש את חופש הבחירה בתוך הסיטואציה של חווית הנשלטות?

שלום, יכול להיות שהocd שלי נגרם כתוצאה מגידול במוח? יש לי ocd ואני מנסה להתמודד איתו ולא מצליחה. בהתחלה חשבו שיש לי סכיזופרניה ואח"כ אמרו שזה ocd. האנשי טיפול לא כל כך יודעים איך להתמודד עם זה וגם אני לא,אז אני מיואשת ועולות לי לאחרונה גם מחשבות אובדניות. אז אשמח לדעת האם יכול להיות שזה נוצר מגידול במוח ואז הכל יתבהר. תודה.

סליחה, לא הסברתי את עצמי נכון. זה לא שהם לא יודעים מה לעשות, התחלתי טיפול cbt אבל זה מתקדם מאוד לאט כי קשה לי לעשות את החשיפות.. וחשבתי על דרכים אחרות של טיפול אבל כנראה שזה לא זה.. תודה.

יכול להיות שדמיונות והרגשות מוזרות הם או סי די כגון שאני מרגיש את מה שקורה לי גרון ובבטן בראש אבל אני יודע שזה לא אמיתי אציין שהרבה שנים היו לי מחשבות אלימות וכל מיני פחדים שמסתמא הם או סי די אז אולי זה התפתחות של זה או שזה לא קשור רחמנא לשיזבן

שלום שרון יש לי אוסידי מגיל 12 בערך עם תקופות טובות ופחות טובות.. לאחרונה אני מרגישה שהאוסידי שלי פשוט השתגע!!!! מכניס אותי לדיכאון קשה.. בגדול הוא לאחרונה על פחד מחוסר שליטה, פגיעה בעצמי, באחרים.. למרות הכל אני בתפקוד מלא.. יש לי עכשיו מחשבה קשה ביותר!!!! שאני לא אוהבת את הבת שלי ואפגע בה או בעצמי חס וחלילה כי היא מפריעה לי בחיים.. ונגיד היא אומרת משהו חמוד או שמעצבן אותי אז אני פתאום מקללת אותה בלב.. אם זה קורה אחרי שהיא מעצבנת אותי זה אומר שאני מתכוונת לזה? זה ממש ממש מפחיד אותי ואני לא יכולה לשאת את הספק הזה.. וזה כל כך מתעתע כי אם לא אוכל לשאת את הספק אולי באמת אפגע במישהו מרוב סבל? מה זה? מחשבה על מחשבה? וגם עוד משהו שעובר לי בראש זה אולי אני אפגע בה באמת כדי להבין אם אני רוצה לעשות את זה כדי לחסל את הספק. מה קורה לי ? בחיים לא פגעתי בעצמי או באף אחד והיא רק נופלת או מקבלת מכה ואני נלחצת.. ומה שהכי מפחיד זה שאין לי בעיה להחזיק לידה נגיד סכין או מספריים.. למה אני לא מפחדת מזה? אולי האוסידי שלי הפוך? אני מפחדת.. המחשבה הזאת עושה לי פחדים ורצון להקיא.. איך אדע שאני באמת לא רוצה לעשות את זה? אולי אני מסוכנת? מתחננת לעצה מה להגיד לעצמי.. איך להירגע?

היי תודה על התגובה! אני לא מצליחה להתעלם מהמחשבות.. אני מתפקדת אבל זה כל הזמן שם ואין לי שמחת חיים.. מפחדת שזה יתפרץ למציאות.. למה יש לי את המחשבה שאולי כדאי לי לפגוע כדי לחסל את בוודאות? זה מפחיד מאוד! הרי יש אנשים שבאמת פוגעים.. אולי גם אני? אני אבודה ופקעת עצבים..

אני חזקה להכל, יודעת להתמודד בהרבה סיטואציות אבל כשזה מגיע למחשבות בראש שלי אני פשוט לא יודעת איך להתמודד. אין לי את מי לשתף כי אף אחד לא מבין אותי. חידשתי קשר עם חברת עבר שניתקתי איתה קשר כי היה לי מחשבות טורדניות שהתייחסו אלייה, ניתקתי קשר איתה כדי להמנע מהחרדות ועכשיו אני שוב בקשר איתה ופתאום המחשבות חזרו לי. אני לא יודעת מה לעשות. למה המחשבות האלה צצות? הן גורמות לי לחרדה ופתאום נצרו מיום בהיר אחד. אני לא רוצה להתרחק מאנשים בגלל המחשבות שלי. אבל המחשבות לא מניחות לי ועושות לי חרדה.

היי שרון, אני נשואה + 1 מאובחנת ocd מגיל 14 בערך.  כל פעם שיש החמרה אני נכנסת למצב רוח רע וחוסר חשק אבל עדיין מתפקדת.. מטופלת תרופתית וcbt פעם בכמה זמן.. לאחרונה החלו לי מחשבות נוראיות שאני לא רוצה לחיות יותר, שאני לא מפחדת שיפגעו בי חס וחלילה, שאתאבד, שהחיים כבדים לי.. מעולם לא היו לי מחשבות אובדניות תודה לאל.. אני פשוט משקשקת מפחד ולא מבינה מה קורה לי! מרגישה חסרת אנרגיה.. גם כשבא לי משהו נגיד לקנות בגדים אני אומרת לעצמי ״נו ומה זה יתן לך? מה כיף בזה?״ וזה מבהיל אותי נורא.. מפחדת לאבד את עצמי.. אני במצב ממש לא טוב ורע לי! ומפחדת שזה לא יעבור חס וחלילה! בדרך כלל אני מצליחה להנות קצת גם עם המחשבות אבל עכשיו זה פשוט מוריד לי את כל האנרגיה ואין דקה שאני לא חושבת על זה וגם אם לשנייה לא אז אני נזכרת בזה ומדוכאת.. מפחדת שזה לא טורדני ואני באמת רוצה את זה ואז יאשפזו אותי כי אני מסוכנת לעצמי! אמאלה בבקשה מה עוד אני יכולה לעשות? כלום לא עוזר לי!

היי שרון, תודה רבה על הפורום והעזרה המבורכת שלך! רציתי לשאול.. איך אפשר לדעת שמחשבה היא טורדנית או אמיתית? אני המון פעמים מתבלבלת כי המחשבה מתערבבת לי עם תחושה ואני לא יודעת אם אני באמת מרגישה ככה או שזה האוסידי.. דבר שני האם קיים דבר כזה מחשבות טורדניות שגורמות לך לבקר את עצמך? למשל אם אני עושה משהו טוב למישהו שאני אוהבת ואז מגיעה מחשבה ״אז מה אם עשית לו טוב את לא באמת אוהבת אותו״ שאלה אחרונה מה עושים עם לופ טורדני נוראי שלא נותן מנוח שנייה ביום וגורם לדיכאון? תודה רבה!

שלום אשמח מאוד לדעתך🙏🏻 מזה שבעה חודשים שאני סובלת ממתח נפשי וחרדות אדירים בעקבות מצב שקרה עם הלב, השאלה שלי היא כזאת, האם תסמיני חרדה ומתח יכולים להשתנות אחרי שעובר זמן? נניח אם לפני שלושה חודשים אחד התסמינים היה דופק מהיר בזמן התקף חרדה ועכשיו אין דופק מהיר בזמן חרדה אלא דופק איטי רגיל ותסמינים אחרים, זה יכול לקרות ? שחרדה משנה סימפטומים? בעיקרון רופא משפחה נתן לי לנסות חצי כדור ציפרלקס ביום אבל מכיוון שאני מסיימת בירור לגהי שלילת אסתמה אז עדיין לא התחלתי ואני ללא שום טיפול תרופתי לחרדות חוץ מלוריוון בלילות פעם פעמיים בשבוע, אשמח מאוד למענה🙏🏻

האם OCD מחמיר במהלך החיים או שזה מצב עמיד והאם מי שסבל בצעירותו בOCD התסמינים יחלשו בהמשך החיים תודה רבה