פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

הפרעות אובססיביות הן מן ההפרעות הנפוצות ביותר הקיימות כיום, ויש צורך לתת מענה לגולשים הרבים שהנושא מעסיק אותם. לכן, פורום טורדנות כפייתית (OCD) יעסוק בנושא של הפרעות על הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי, כמו: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), חיטוט כפייתי בעור, אגירה כפייתית, הפרעה בדימוי גוף (BDD).

הפורום ייתן מענה לשאלות הגולשים לגבי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים, והטיפול בהן. הפורום מיועד גם לאנשים אשר הקרובים להם סובלים מנושאים אלה.
2755 הודעות
2681 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

22/10/2024 | 11:56 | מאת: דידי

אני לפני בערך 4 שנים ניסיתי שיטות להפסיק את OCD מאיזה ספר שזה לא עזר מה יש היום אם אני לא יכול ללכת לתרפיסט פרטי וזה פשוט מאוד מפריע לחיות נורמלי או לקנות ספר אחר?

שלום לך, אתה יכול כמובן לנסות לקנות ספר נוסף, אך לדעתי אין תחליף שווה ערך לטיפול פסיכולוגי (בגישה קוגניטיבית התנהגותית). עם זאת, הניסיון באמצעות ספר אינו דורש הרבה משאבים, לכן הוא תמיד אופציה. בברכה,

16/10/2024 | 14:39 | מאת: אורי

אם פסיכיאטר ממליץ להמשיך לקחת נגד חרדות כדור קלונקס 2 מ"ג יחד עם SSRI יש לעשות כך בלב שקט? הוא טוען שאין שום נזק בנטילה קבוע וזה החרדות שלי שגורמות לי לחשוב שהרי הכדור קיים במינון של 2 מ"ג וכי העלון הוא יותר מסמך כיסוי משפטי שלא אמור לעניין אותי. הוא אומר לי "אם פרופסור לפסיכיאטריה רושם לך את התרופה סימן שאולי הוא קצת יודע על מה הוא מדבר" בניסיון להראות שהוא נעלב מכך שאני שואל על העניין. הוא טוען שכל עוד אני לא חורג את המינון או רוכש באופן לא חוקי אין שום בעיה. שוחחתי עם רופאת המשפחה בנושא והיא אומרת שהיא לא פסיכיאטרית אבל שאני חרדתי ורגיש לענייני שינויי תרופות ויש אנשים רבים שנזקקים לטיפול כזה שאולי הוא לא אופטימלי אבל בהחלט מקובל במקרים מסוימים של הפרעות חרדה קשות. כאחת שקצת מבינה בתחום, האם עליי להניח ולסמוך על הפסיכיאטר ולא להביע ספק עצמי כל פעם שהכדור אחראי על התחושות שאני מרגיש כמחמיר חרדות וכו'... ?

היי אורי, אין ספק שעדיף לא להתעסק בתחושות שהתרופה גורמת לך להרגיש, העיסוק עצמו הוא מה שמחמיר את החרדות. הברירה היא לקחת ולא לחשוב על זה, או להפסיק (בהדרגה) ולא לחשוב על זה. הכדור עצמו פועל רק בטווח הקצר, כלומר מספר שעות - ובטווח הארוך אין לו השפעה. אנשים נוטלים את הכדור על מנת להרגיש טוב בשעות הקרובות. עם הזמן הוא יוצר תלות פיזית ופסיכולוגית, ולכן אם מחליטים להפסיק, יש לעשות זאת בהדרגה. הפסקה בבת אחת יכולה לגרום לתופעות לוואי משמעותיות. בברכה,

16/10/2024 | 14:25 | מאת: אורי

שלום. אני סובל מהפרעת חרדה מתמשכת שאינה מוטבת עם מגוון תרופות שנוסו. הפסיכיאטר המטפל בי כבר 15 שנה החליט כי הטיפול שאני זקוק לו הוא קלונקס 2 מ"ג יחד עם ה-SSRI ו"זה הכי טוב שאפשר". אני מוצא את עצמי כל הזמן מזין את החרדה שוב ושוב (כי הטיפול לא מעלים את החרדה לחלוטין) והיא נמצאת אז אני מרגיש צורך לרשום בפורומים, לשאול, לקבל נחמה אולי חיזוקים חוזרים, שאלות על השפעות בעתיד, שאלות חוזרות מתוך הרגשה נפשית ופיזית רעה. אני לוקח כדורים כבר 12 שנים רצוף אשר במשך כל הזמן הזה בכל יום אני נכנס לפורום העוסק בטיפול תרופתי בחרדה, מרגיש צורך לרשום, לפרוק, להתחזק, לשאול שאלות על הטיפול שאני מקבל ועל תחליפים אפשריים שיהיו אולי יעילים יותר. אני לא מצליח להגיע ליציבות עם איזון החרדות למשך זמן למרות הטיפול התרופתי. כאשר אני שואל את הפסיכיאטר מדוע להמשיך לקחת את התרופות שהרי הן לא עוזרות אז הוא אומר שאסור לי להפסיק כי אז תהיה החמרה קשה של חרדות ואף דיכאון ולכן גם אם להרגשתי לא עוזרות התרופות יש להמשיך בהן לצד טיפולים שאינם תרופתיים. אני לא יודע האם החטטנות באינטרנט לגבי התרופות באה ממקום בריא של רצון למצוא פתרון למצב מתמשך שגורם סבל ממשי או התנהגות של OCD שפעולה כזו של רישום הודעה נותנת רוגע זמני כי המוח יודע שיהיה בסדר כי כל הזמן "מחפשים" את הפתרון באינטרנט ומתישהו תבוא הישועה או שאולי סתם התמכרות לעשות את הפעולה כמו לעשן. הדבר פוגע בי מאוד גם ברמת הריכוז בעבודה וחיי המשפחה. חבר שהוא איש טכני הציע לי שהוא יבצע לי חסימת אתרים רפואיים כך שלא תהיה לי גישה לשאלות או לקרוא בפורומים באתרים ספציפיים אלו בהם אני שנים נובר וחוקר סביב הנושא. אמרתי לו שאחזיר לו תשובה ובנתיים אני רוצה לשאול האם חסם פיזי שכזה להתמכרות /אובססיה יכול היות פתרון טוב ויעיל אשר יגמול אותי מהאובססיה בפורומים שבאופן עקיף מזינים כל הזמן את מנגנון החרדה ואולי אפילו מפריעות לפעילות של התרופות במוח לעבוד על מנגנוני החרדה. איך שלא יהיה , לא בריא לעסוק בכך ברמה שאני עוסק. האם את בעד ללכת על מהלך כזה שהוא לחתוך במכה אחת את העיסוק הכפייתי באמצעים פיזים-טכנים או שזה יגרום ליותר צורך לנסות לעשות זאת בכל מקום אפשרי אשר ניתן? אני מאמין שאם הייתי מרגיש טוב ונינוח לא הייתי חוקר ושואל שוב ושוב בפורומים ותקווה לקבל מזור. אשמח לעצתך. תודה רבה וחג שמח !

היי אורי, קודם כל, אין ספק שאתה צריך להפסיק לעסוק בנושא התרופתי - להפסיק לקרוא על כך באינטרנט ולחפש פתרון, הישועה כנראה לא תבוא משם וזה רק יחמיר את החרדות. יצירת חסם פיזי להתמכרות כמו ניתוק מהאפליקציות היא רעיון טוב לדעתי. בדרך כלל ניתוק פיזי הוא הדבר שעוזר בצורה הטובה ביותר. כמו בכל התמכרות, בהתחלה חשים יותר בצורך, אך עם הזמן זה דועך. מומלץ למצוא לך פעילויות/תחביבים על מנת שיהיה תחליף להתנהגות, שימלא את זמנך ויספק לך עניין. בברכה,

14/10/2024 | 10:47 | מאת: פוחד להשתגע ממחשבות הזויות

ממה נובעות מחשבות טורדניות? בסדר לכל בן אדם יש מחשבות אבל למה רק לי יש מחשבות נוראיות ולא ריאליות? ממה זה נובע? ברור שלבן אדם עובר אלפי מחשבות בראש אבל למה המפחידות נתקעות לי כל יום מחדש הן באות לשגע אותי למה אני לוקח קשה מחשבות ולא יכול לדפדף אותן?

שלום לך, לכל אדם יכולות לעבור בראש מחשבות הקשורות באבדן שליטה. כפי שכתבת, אתה (ואנשים אחרים הסובלים מ-OCD) לוקח קשה את המחשבות האלה, לעומת אנשים שאינם לוקחים אותן קשה ועוברים הלאה. אנשים הסובלים מ-OCD מייחסים חשיבות יתר למחשבות, ולכן הם קשובים מאוד למחשבות, נוטים לנתח אותן ובאופן כללי רוצים שהחשיבה שלהם תהיה "נקייה" מתכנים אלימים, לא מוסריים ומפחידים. המפתח לפתרון הבעיה הזו הוא קבלה - להבין שכל מחשבה היא לגיטימית, לא להתעמק בה יתר על המידה, לא לנתח אותה, ועם זאת לא לנסות לדחות אותה. בברכה,

יש לי קטע שאני תמיד מפרסם סטורי או פוסטים שאני מחפש אנשים לעזור להם ואני מרגיש שאני עושה את זה כדי שייראו את זה ויגידו שאני צדיק או שיש לי לב טוב ובפועל אני לא תמיד מוציא את זה לפועל אבל זה עושה לי טוב לפרסם ולהראות שכן וכשזה יוצא לפועל אני מעלה כדי שייתנו לי פידבק זה נותן לי סיפוק עצמי גם זה שעזרתי וגם זה שראו שאני אחד שעוזר ונותן את יכולה לעזור לי להבין מאיפה זה נובע שאני עושה את זה? אני מפחד שאני איש רע שלא עושה כלום מהלב אני ממש מרגיש סיפוק שמפרגנים לי זה אני חייב לציין.. האם מדובר בהפרעה? או שזה הגיוני?

שלום לך, אני חושבת שכדאי לבדוק עם עצמך למה הפידבק כל כך חשוב לך, מעבר למעשה הטוב עצמו. הפחד שאתה איש רע הוא אולי הסיבה שכתבת דווקא בפורום הזה, אבל ייתכן שהצורך בנראות חברתית אינו קשור בהפרעה. בברכה,

בוקר טוב דוקטור אני שם לב שכל פעם שאני בעבודה עסוק אין לי מחשבות טורדניות ואין לי חרדות מספיק שלא אעבוד יום אחד כבר הכל חוזר לי זה לא חוכמה לחיות ככה כי יהיו ימים שלא אעבוד אז מה אסבול בהם

היי אוריאל, קודם כל, זה טוב שעשייה חיצונית יכולה להסיח את דעתך ושאתה יכול להתמקד בה ולא במחשבות ובחרדות. כמובן שאי אפשר להיות בעשייה באופן מתמיד, ולכן כשאתה לא נמצא בעבודה צריך פשוט להתמודד. אפשר למלא את החיים בפעילויות מהנות ומספקות, לאו דווקא כדי "לברוח" או להסיח את הדעת, אלא כדי שהמציאות תהיה נעימה וכך החרדות יהיו נסבלות יותר. בברכה,

13/10/2024 | 01:39 | מאת: 29. שקד

למה אנשים בעלי שליטה גבוהה (כולל אני) מפחדים לצאת משליטה ובעקבות כך מגיעים להם מחשבות מפחידות והזויות שאנחנו אשכרה מפחדים מהם?

היי שקד, ההגיון מאחורי העניין הוא די פשוט: מאחר שאנשים מסוימים חשים צורך גבוה בשליטה, המוח שלהם מתריע לעיתים תכופות מפני סכנות, על מנת להיות מוכנים "לכל צרה שלא תבוא". ההתרעה הזו היא למעשה החרדה, שהיא "אזעקת שווא" שמופעלת מכל דבר קטן ובאופן לא רציונלי. זו למעשה אשלייה של שליטה, מאחר שבסופו של דבר אלה אזעקות שווא - והחרדות שולטות באדם במקום שהוא ישלוט בחייו. בברכה,

שיתוף ופריקה : הכל היה בסדר, הצום עבר לי רגיל איזה בחור מהלימודים דיבר אליי בהודעות בצורה מטרידה ולא הפסיק להתקשר למרות שאמרתי שאני לא רוצה אותו. הרגשתי ממש פחד ממנו שהוא יעשה לי משהו או שהוא יפתח אלי אובססיה ונכנסתי לחרדה מזה מאותו רגע אני לא מצליחה להירגע ועולות לי מחשבות טורדניות וחרדה פתאום בלי סוף אני מרגישה אנרגטית לא טוב ובלחץ, פתאום יש לי מחשבות לא ריאליות שאשתגע או שלא אבין מה קורה לי וכל זה התחיל לי נטו מהשיחה אמתו האם זה הגיוני שכולה משיחת וואצפ כזו איתו אני אכנס למחשבות לא רציונאליות והזויות שכאלו? מה כל אחד שידבר איתי או אליי בצורה כזו אני אפתח פחד ? זה מלחיץ אותי

שלום לך, אין טעם לעסוק בסיטואציה שולית וחסרת חשיבות, ולהיסחף אחרי פחדים לא הגיוניים. את יכולה להחליט שאת שמה את זה בצד, מפסיקה לעסוק בזה וממשיכה הלאה בחייך. בברכה,

08/10/2024 | 00:47 | מאת: המדומין מבית ספר

אני כל הזמן חש תחושה של הרגשה מאז שעברתי איזה משבר קשוח שאני לא מצליח להתגבר על האוסידי שלי בדרך כלל הוא מתאפיין במחשבות רצון לדעת את העתיד מה יקרה אם אגיע למקום כזה וכזה ישר מדמיין איך הדבר יראה ואז ישר המוח שלי מחליט אה לא טוב אל תלך לשם אני ממש היקפתי את עצמי בחומות אתן כמה דוגמאות שתביני אותי למשל אני רואה אנשים מצליחים סתם כאלה שהיו איתי בשכבה אני אומר אין הם יותר טובים ממני כל מי שמסביבי מבחינתי יותר טוב ממני כי אני לא עושה כרגע כלום ממש אני אהוב מאוד בחוץ וגם נראה באמת טוב אבל גם בחורות אני ישר אומר הם חושבים עליי ככה וככה וזהו לא ניגש וזה מגשים את עצמו באמת אני מרגיש שהרחקתי את עצמי מכל דבר אפשרי וגם האובססיות על המראה החיצוני אני מסתפר אצל שלוש ספרים אומר זה עשה לי יותר טוב מהקודם לא זה יותר טוב מתיש את עצמי אני יודע מבין שאני נופל לתחבולה אבל אין לי מה לעשות מולה קראתי היום שאת ממליצה לאנשים פשוט ל לתת להראות שהמחשבה הזאת לא מסוכנת באמת ולהעביר את זה הלאה אבל זה קשה נראה לי שזה באמת לא משהו שאני יצליח להתגבר עליו ואני מאוכזב כל כך שאני ארוחת שישי כולי חרד ולבית כנסת לא יורד ואני רוצה סך הכל לא להיות עבד אבל גם שטני ריצה להתחיל טיפול ישר המחשבה הקובעת שזה לא ואני מקשיב לה כי בוא נגיד ששמתי את עצמי במצה שהקשבתי לעצמי שהבאתי את עצמי לאבדון אני לא סומך על עצמי וכנראה שהיא לא סומכת עלי ואני מבין אותה כתבתי באמת את זה קצת מבולגן אין םה באמת שאלה שנשאלת רק שאת מבינה אותי ושזה כאילו מה אפשר לעשות עם זה איך להקל על הסבל ולתת איזה תקווה

שלום לך, זה נשמע שאתה עסוק באופן מתמיד במחשבות שלך, והן מנהלות את חייך. לדעתי, עשייה חיצונית יכולה להועיל מאוד, כלומר מומלץ למלא את החיים בעיסוקים בעלי משמעות. במקום לעסוק בעולם הפנימי שלך ולהתייחס אליו כאילו הוא המציאות, תיצור לך מציאות חיצונית ממלאת ומספקת, וכך המחשבות יידחקו הצידה ותהיה להן הרבה פחות חשיבות. בברכה,

היי יש לי מחשבות מוזרות לאחרונה ואני רוצה שתעזרי לי להבחין בין התקף פסיכוטי למחשבות טורדניות בלבד שנובעות מחרדה. נולדה לי אחיינית וכל הזמן יש לי מחשבה או תמונה בראש שאני אפיל אותה בטעות או בכוונה, או שפתאום אהיה בנהיגה וארצה לדרוס מישהו או שפתאום אגיד משהו מוזר בפני כולם, כל מיני מחשבות כאלה. זה ממש מרגיש אמיתי ואני מרגישה שאני ממש מנסה לשלוט בזה. לי מרגיש שיש בי משהו פסיכוטי מוסתר שעומד לצאת כל רגע.. כי איזה בן אדם חושב על דברים הזויים כאלה? מדובר בהתקף פסיכוטי או מחשבות טורדניות? מה ההבדל בין השניים? בשני המצבים הבן אדם לא חושב בצורה רציונאלית

היי הילי, לא יהיה נכון מצידי לספק הסבר שכזה, שכן זה יהווה "אישור" שירגיע אותך לזמן קצר בלבד. זה לא יעזור לסלק את המחשבה הטורדנית, שתחזור לאחר מכן שוב ביתר שאת. בברכה,

02/10/2024 | 22:19 | מאת: אלירן

יש לי מחשבות מטרידות מכך שאני לוקח מספר כדורים ביום (2 בבוקר ו-2 בלילה). אני אוהב ומחפש לחיות עם פתרונות שנראים בעיניי סבירים ושאני יכול להכיל אותם. במקום להתאים לי טיפול מנסים להוסיף עוד כדור ועוד כדור כדי לאזן את השפעות הלוואי של הכדור הקודם. זה לא מוצא חן בעיניי ואני לא מצליח לחיות עם זה בשלום. דיברתי עם הפסיכיאטר והוא מתעקש שאם אוריד את אחת התרופות זה יגרום להחמרה. שנים לקחתי ויאפקס 150 מג בבוקר וקלונקס 2 מג בלילה. שניהם במירשם וסיבסוד קופת חולים היה לי נוח להצטייד, לרכוש. בניסיון לשפר עוד את מצבי הוסיפו וולבוטרין וכיון שגרם לעוררות במקום להפסיקו הוסיפו סרוקוואל. באופן כללי אני לא מרגיש שיש הצדקה לקחת 4 תרופות היות והמצב לא יותר טוב מאשר לקחתי רק 2 תרופות. גם המלצתו לטיפול קבוע בקלונקס 2 מ"ג נראית לי שלא לטובת בריאותי. מבחינתו זה הטיפול ואין אחר ולכן הוא נתן לי מירשם קבוע למשך שנה ואמר שאין צורך להגיע אלא פעם בשנה לחדש מירשם. אני שוקל בכבוד ראש לשמוע דעה נוספת של פסיכיאטרית בקופת חולים אך חושש שהיא תיפעל "לפי הספר" כי איננה מכירה אותי או את התגובות השונות שלי לתרופות ותנסה איתי שוב SSRI, אחר כך SNRI מרגיש כלוא עם מועקה נפשית גדולה ושוקל לפעול על דעת עצמי מתוך היכרותי ותחושותיי הפנימיות ולקחת רק את הקלונקס בלילה וכדור SSRI או SNRI בבוקר עם זה אני יכול לחיות פנימית בשלום עם עצמי. קשה לי שהפסיכיאטר כל פעם שהולכים צעד קדימה אינו מאפשר לי ללכת צעד אחורה גם כאשר אני מתאר שאין תועלת משמעותית עם הוספת הכדור. מה נכון לעשות כדי למצוא את האיזון המתאים לי הן לאיזון הנפשי נגד הפרעת חרדה והן לאיזון בהרגשתי הפנימית עם טיפול תרופתי שנראה לי כסביר עבורי מבחינת יכולת ההתמדה, תהליך ההצטיידות, הכנת קופסאות כדורים שבועית וכו'. איך מאזנים את התמונה בכללותה גם בהתחשב בנוחיות שלי? סליחה על אריכות הדברים.

היי אלירן, אתה בהחלט יכול לקבל חוות דעת נוספת, אצל רופא שאתה סומך עליו - אם בקופת חולים אין רופא כזה, אפשר לפנות באופן פרטי. בכל אופן, תסביר לרופא שהמטרה שלך היא לשמור על האיזון שהשגת בעזרת טיפול תרופתי מינימלי ככל האפשר. כמובן שתמיד אפשר להיעזר גם בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (טיפול CBT) על מנת לשפר את התוצאה. בברכה,

08/10/2024 | 00:50 | מאת: המדומיין מבית ספר

היה לי את אותה דילמה כמו שלך ועד שמצאו לי את התרופה הכל כך טובה אמרתי מה אני ישתה 4 כדורים ובסוף עזבתי כשרציתי לחזור כבר התרופה לא השפיעה עלי לצערי שיהיה גם עשר כדורים זה לא משנה בספו של דבר זה משהו שבא לעזור לך אל תעשה את הטעות שעשיתי

02/10/2024 | 13:01 | מאת: Sshkg

שלום דוקטור שרון אני בן 17 וחצי וזה אותו אדם שאמר לך לגבי עניין הHocd שאני סובל כבר כמה שנים אבל זה לא העניין העניין הוא שזה מתבטא כמו שאת כנראה יודעת במחשבות מיניות הומוסקסואליות בלתי רצויות ומחשבות שנועדו לעשות טקסטים כדי לדעת אם יש עוררות מינית דוקטור בימים האחרונים אני משום מה חולם חלומות מיניים עם גבר . ואני לא יודע למה זה קורה וזה מרתיע אותי חלמתי שאני שוכב עם מישהו שאני מכיר שבכלל לא חשבתי עליו או משהו כזה ואני ממש פחדתי ולא הרגשתי נוח בחלום בכלל ואני לא יודע אם זה קשור למחשבות שאני סובל בhocd המיניות שעוברות עליי כל יום כדי להרגיע את המוח זה לא שאלת אישור דוקטור אבל לפי מה שאת יודעת האם את חושבת שניתן להתייחס לחלומות בלתי רצויים כאלו והאם המחשבות הטורדניות קשורות לכך עוד משהו חשוב אני לא מקבל עוררות מינית מהחלומות מיד אחרי שקמתי או משהו כזה אשמח שתעני לי ותביא לי את הפרשנות שלך לנושא והקשר בין מחשבות לחלומות והאם ניתן להתייחס אליהם זה מפחיד אותי דוקטור זה כבר יום שני ברציפות שיש לי חלום מיני כזה לא רצוי

שלום לך, חלומות הם בעצם סוג של מחשבות, שאנחנו רואים אותן ויזואלית (ו/או שומעים). אין צורך לייחס חשיבות לחלום, כמו גם למחשבה. בברכה,

25/09/2024 | 19:56 | מאת: אימרי

אני כל פעם כשמדברים איתי על נושאים שמלחיצים אותי כמו הומואים וכאלה אני ישר מתחילה להיות נגד בצורה קיצונית ואז אומרת לעצמי מה אני בהכחשה סמויה אם אנמי כל כך נגד וכל כך חושבת על זה? האם מדובר בטקס שאני עושה לעצמי בתת מודע?

היי אימרי, מדובר בטקס שאת יודעת שהוא טקס, כלומר נשמע שזה לגמרי מודע. בברכה,

25/09/2024 | 06:47 | מאת: גיל

בוקר טוב :) כל פעם שאני בתקופה קצת לחוצה (מבחנים, אזעקות) עולה בי פחד או מחשבה כזו שאני רוצה להתאבד או שאני ארצה להתאבד כי אני מאד רגיש ומפחד שלא אוכל להתמודד עם החיים בפועל ביום יום אני לא רוצה להתאבד או חושב על זה אבל בתקופות לחץ ממש נכנס לפאניקה סביב זה. גם מקודם הייתי בפייסבוק וקראתי על בחורה שהתאבדה כי החזיקה בפנים הרבה דברים ולא הוציאה ובעקבות כך אגרה והתאבדה אני מפחד להגיע למצב שלה ולרצות את זה כמוהה עכשיו אם אני לא בן אדם אובדני למה בעצם שארצה לעשות את זה ולמה שאחשוב על זה בכלל? רק אנשים אובדניים באמת ירגישו צורך.. מוזר? תודה והמשך יום טוב ושקט

היי גיל, אני כמובן לא יכולה לענות על שאלות שמבקשות ממני אישור לגבי נכונות המחשבות - עצם השאלה הוא טקס וזה יכול להזיק לך. בברכה,

אני סובל ממערכת עצבים "רגישה" וחרדות. מטופל שנים אצל פסיכיאטר ב-3 סוגי תרופות זאת לאחר שמגוון רחב של תרופות ושילובים לא הועיל. גם השילוב הנוכחי אינו נותן מענה מלא אלא חלקי ביותר. הבעיה היא שאני "לא מרפה" מהעיסוק סביב הנושא התרופתי ושואל כל הזמן שאלות בפורומים על התרופות ועל אופציות שונות וכך מבלה בכל ערב בנבירה בפורומים, בהטלת ספק בתרופות שאני מקבל. איך אני יכול להשתחרר מהתנהגות זו? קראתי פעם בפורום שהמלצת על גישה "הימנעות 21 יום". האם גישה כזו תהיה יעילה להפחית את הצורך בעיסוק סביב הנושא?

היי אדם, כל התנהגות כפייתית היא למעשה דומה מאוד להתמכרות. לכן, כשמתייחסים להפסקתה כאל "גמילה", הכלל הזה בהחלט עובד. לאחר 21 יום, עשוי להתפתח הרגל חדש של התמודדות ללא ההתנהגות הכפייתית, ויהיה הרבה פחות צורך בה. בברכה,

24/09/2024 | 17:21 | מאת: מעדיף לא לציין שם מסיבות אישיות שלי

את חושבת שאם יש בן אדם שמתלבט במשך שנה פלוס לגבי נטייה מינית זה מצריך פסיכולוג? לי למשל יש חוסר וודאות לגבי זה, מתבלבל המון המון ושואל את עצמי המון שאלות ואני לא בגיל ההתבגרות שזה לגיטימי אני כבר תכף בן 27 את חושבת שזה סביר? אז בזמנו רשמת שמי שמתלבט ככ הרבה הוא פשוט סובל ממחשבות טורדניות וזה לא בהכרח מעיד עליו שהוא הומוסקסואל. פסיכולוגים אחרים שהייתי אצלם אומרים הפוך, דווקא שמי מתלבט ככ הרבה זמן חייב ללכת לטיפול אצל פסיכולוג שמתעסק בזהות מינית. מה את ממליצה? תודה

שלום לך, אני לא מכירה פסיכולוג שעוסק בזהות מינית, מאחר שאנשים לא חוקרים את הזהות המינית שלהם אצל פסיכולוג (אלא אם כן הם מחפשים אישורים...). זהות מינית זה דבר שאדם מגלה אותו בכוחות עצמו, כמו גם נטייה מינית. אין שום צורך "לחקור" או להיכנס לחשיבת יתר בנושא הזה. מעבר לכך אני לא יכולה לתת אישורים... בברכה,

אני לא מצליחה להעביר יום מבלי לדבר עם המטפלת שלי או לקבל ממנה אישורים ותקווה שהכל יהיה בסדר ושמחשבות זה רק מחשבות ושאני לא לסבית וכל זה. פשוט לא מצליחה להעביר יום אחד בלי זה!! התרגלתי לזה!! מה אני עושה? מפחדת שאם אשחרר ולא אשאל יותר, אכנס שוב ללופ מחשבתי אפשר טיפים? עצות? מה אוכל לעשות? מצד אחד אני יודעת שזה לא בסדר ומצד שני אני מפחדת להיכנס לדיכאון שהיתי אם לא אעשה את זה

היי חסויה, זה דבר שאת צריכה לפתור מול המטפלת שלך. אם היא מאפשרת פנייה יומית אליה ומתן אישורים, זה לא נכון ועלול להזיק לך - תסבירי לה זאת אם היא לא רואה את זה כך. זה התפקיד שלה לשים את הגבול מולך. אם היא אינה מסוגלת לשים את הגבול, הייתי פונה לטיפול אצל מישהו אחר. בברכה,

אני מאוד מוטרד באתי להיכנס לחדר ואז עלתה בי מחשבה ״אם לא אלך לחדר של אבא ואנשק אותו אז הוא ימות ואז אני אצטער שלא עשיתי את זה ולא ניצלתי כל דקה״ חזרתי לחדר של אבא הבאתי לו נשיקה וחזרתי לחדר ולא הפסקתי לבכות מדוע המחשבה הזו ככה מכה בי זה מטריד אותי מאד ואני מפחד מה את מייעצת לי לעשות? להימנע מללכת לחדר שלו פעם הבאה?

היי שילה, כדאי לנהוג כפי שהיית נוהג ללא המחשבה. כלומר, אם ללא המחשבה לא היית נכנס לחדר שלו, אז אל תעשה את זה. כשהמחשבה מפעילה אותך, המוח מבין זאת ומעצים אותה יותר. בברכה,

23/09/2024 | 19:53 | מאת: נהוראי ב.ד.

כתבת פה למישהי שאוסידאי נוצר כתוצאה מחוסר קבלה של מחשבות. אם חושבים על זה אז חוסר קבלה של מחשבות זה גם הכחשה, למשל אם בן אדם לא רוצה להיות הומו אז הוא מכחיש את המחשבה שהוא יכול להיות כזה ואז נוצר לו אוסידי אז לא מדובר במחשבות טורדניות שאין להן בסיס אלא בדבר אמיתי שהפך לטורדני אצלו. אז ככלל, זה לא נכון לייעץ להתעלם ממחשבות ושהן רק מחשבות… יש מחשבות שצריך לפתור ולדוש בהן כי יש משהו יותר עמוק

היי נהוראי, בוודאי שמחשבות הן רק מחשבות (אחרת מה הן?). לא מומלץ לנסות "לפתור" ולדוש בשום דבר, כי זה רק יוצר יותר OCD, כלומר מגביר את הטורדנות של המחשבות. בסופו של דבר, אנחנו יודעים דברים בלי לדוש בהם ובלי חשיבת יתר, היא לא תורמת באמת לאף אחד - רק יוצרת רגשות שליליים. בברכה,

23/09/2024 | 17:59 | מאת: שמרית

קשה לי לקבל בלבול בנוגע לזהות המינית שלי ולנטייה, קשה לי להרגיש את הבלבול בגוף מה עושים כדי ליצור וודאות בהירות והבנה למה אני נמשכת?

היי שמרית, אין דרך ליצור ודאות, מאחר ש-OCD הוא "מחלת הספק". ככל שתנסי ליצור ודאות, כך תקבלי פחות ודאות. לכן, הגישה היא הפוכה לגמרי - לוותר על "תשובה" ועל ודאות, ולהמשיך בחייך כאילו המחשבות לא קיימות. בטווח הארוך, אם נוהגים כך, הכל מסתדר. בברכה,

22/09/2024 | 10:59 | מאת: מישהי שדואגת מממששש

היי היום אני אמורה לסיים טיפול סי בי טי ובבוקר שמעתי את השעון מעורר והוא פשוט לא הפסיק להתנגן לי בראש ואני מפחדת שהשתגעתי האם זאת מחשבה טורדנית או שבאמת מדובר במשהו עמוק יותר? אני לא בקטע של אישור ודאי רק רוצה לדעת אם להיבדק.

22/09/2024 | 11:11 | מאת: מישהי שדואגת

ועוד משהו- בטיפול שעברתי לא היה כלל חשיפות והתרגלות לפחד אלא יותר הסחות דעת והרגעות כבר הייתי אצל 2 עו״סיות בשנה האחרונה שמתפתחות באוסידי ולא כל כך עזר מה לעשות? כבר ביקשתי ממנה לעשות את הטיפול בצורה הזאת אבל זה פשוט לא קרה

שלום לך, נשמע שהיית בטיפול במסגרת ציבורית כלשהי, אני צודקת? המסגרות הללו בדרך כלל מגבילות את הטיפול בזמן, כך שהסיום הוא לא בהכרח כאשר את מוכנה לכך מבחינת פתרון הבעיה והכלים שרכשת. בנוסף, לא תמיד יש מענה מותאם (כלומר עבודה בגישה ובכלים הנכונים), אלא בהתאם למענה שהמסגרת יכולה לתת. מה שהייתי מציעה הוא לנסות לפנות למטפל CBT שעובד עם הכלים הנכונים באופן פרטי, ולא לסיים את הטיפול עד שאת מרגישה שאת יכולה להתמודד ללא הליווי. בברכה,

את לא חושבת שזה חוסר אחריות לומר לאנשים שטיפול תרופתי זה לא חובה? יש אנשים בלי משמעת עצמית שלא מסוגלים להתמסר לטיפול פסיכולוגי או טיפול סיביטי. את לא מכירה את ההרגשה שמשהו חיצוני או מחשבות משתלטות לך על המוח את לא יכולה להאמין בשום טיפול ככה

שלום לך, טיפול תרופתי, כמו כל טיפול אחר, הוא בחירה אישית של כל אדם. את יכולה לבחור להיעזר בטיפול כזה, זו זכותך המלאה. בברכה,

21/09/2024 | 15:16 | מאת: אנונימי 1

שלום ד"ר לויט אובחנתי עם o.c.d לפניי 3 שנים הייתי בטיפול c.b.t שעזר לי במידה מסויימת.למדתי כל מיני תרגילי נשימה שבהחלט מקלים מבחינת "שיחרור מתחים" ומדיטציות שמקלות על קשיי שיינה. האם קיימים טיפולים פסיכולוגיים אחרים בשביל להקל על o.c.d? מה היעילות של טיפולים אחרים? תודה על תשובתך

שלום לך, תרגילי נשימה והרפיה אינם טיפול מתאים ל-OCD, הטיפול הנכון כולל חשיפה ומניעת תגובה (ERP) וכן שינוי גישה כלפי המחשבות. כלומר, לימוד קבלה של החרדה וכיצד "לא לפחד מהפחד". ניסיונות הרגעה אינם מומלצים ואף אינם יעילים. בברכה,

21/09/2024 | 08:51 | מאת: גילה

ילדה בת 14 כיתה ט' שכשהיא לא מבינה משהו בחומר היא לא מצליחה להרפות. היא הפכה להיות סוג של טרחנית בעיני המורים, ובבית היא מסוגלת לשבת גם עד אמצע הלילה מול הבעיה אותה לא הבינה. איך עוזרים לה להרפות?

היי גילה, קודם כל, כדאי לשבת איתה ולשוחח איתה על הנושא ועל הקושי שלה (אני מניחה שהישיבה עד אמצע הלילה גורמת לה קושי ולא הנאה). אם היא מעוניינת בכך, אפשר להפנות אותה לייעוץ אצל מטפל CBT ולקבל גם הערכה מעמיקה יותר. בברכה,

יש לי חשיבת יתר ואני מחפשת כל פעם אישור מאנשים לגבי האם אני לסבית או האם יש לי משיכה קטנה לנשים (רגשית או מינית) ולא משנה כמה יגידו לי שלא או שאני אגיד שלא אני לא מאמינה לזה. משהו במוח הדפוק שלי לא מאמין לאף אחד, לא לי ולא לאחרים. לא משנה כמה אני אנסה לדבר עם עצמי ולשאול את עצמי בשיא הכנות מה אני ומי אני והאם אני מדחיקה, אני נעצרת ויכולה להיות בשקט כי המוח לא עובד ולא יודע לענות לדבר הזה. כמו נבהל מהנושא הספציפי הזה. מחשבות טורדניות זה לא כי אני לא חווה את זה בצורה טורדנית. גם כשאני סופר רגועה וללא חרדות אני מרגישה שאין לי בהירות ושאני לא יודעת לענות על שאלה פשוטה כמו ״בא לך להיות עם גבר או עם אישה״? אני חייבת תשובות כי מבחינתי זה קריטי לי להמשך, עם מי להיות. אני לא יכולה לגלות שאני נמשכת לאישה ואז להיות עם גבר, ירגיש לי לא אמיתי. אבל מנגד, אני גם לא יודעת מה בא לי כי בתכלס אני מפתחת שיחות רק עם גברים בקטע רומנטי ולא עם נשים אז למה במוח זה לא ברור לי כמו שאני כותבת לך את השורה הזו? אני באמת שואלת אותך וזה לא אישור או טקס בשום צורה, אני שואלת פה משהו שהוא נורא נורא נורא הגיוני. תודה ושבת שלום. אני מחזיקה ממך אז אשמח לתשובה מקצועית וטובה כי ניסחתי יפה עד כמה שאני יכולה.

היי שני, גם אם שאלתך מנוסחת יפה, היא עדיין שאלת אישור. כלומר, את רוצה שאומר לך שהמחשבות הן לא אמיתיות. אינני יכולה לענות על שאלות מסוג זה, מאחר שזה גורם נזק. שאלות דומות יימחקו. בברכה,

17/09/2024 | 02:37 | מאת: נועה

שלום רב אשמח לעזרה בת 27, נוטלת פריזמה מגיל 17 בעקבות חרדות ובעיקר חרדת הקאות כרגע לאחר לידה שלישית חזרתי לקחת פריזמה (הפסקתי בעקבות ההריון) אך מהרגע שחזרתי לקחת הפריזמה גןרמת לי לבחילות קשות מאוד מה שלא קרה בעבר!! בעבר הפריזמה לא גרמה לי לבחילות. האם זה הגיוני שפתאום זה מה שיקרה? וגם ארגיש שהיא לא עוזרת? היא עזרה לי כל חיי. האם יכול להיות שפתאום באמצע החיים היא לא תעזור? מציינת שאני 3 שבועות לאחר לידת ביתי והתחלתי לקחת את הפריזמה לפני שבועיים כרגע לוקחת כדור וחצי שזה המינון שלי כמו בעבר.

היי נועה, לגבי בחילות - כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר שמטפל בך. לגבי האפקטיביות של התרופה - בהחלט קיים אפקט כזה (בחלק מהמקרים), שתרופה שעבדה בפעם הראשונה אינה אפקטיבית כמו שהייתה לאחר הפסקה ונטילה חוזרת. למיטב ידיעתי, אין לכך הסבר, אך זה דבר ידוע. עם זאת, לתרופות מקבוצה זאת לוקח בד"כ מספר שבועות עד שמרגישים את השפעתן החיובית, כך שאפשר לחכות עוד לפני שמסיקים מסקנות לגבי יעילות. בברכה,

12/09/2024 | 21:04 | מאת: אפי

היי, אני "מרשה לעצמי" לשאול עוד שאלה ברשותך: אני מטופל שנים רבות אצל פסיכיאטר בשל הפרעת חרדה מוכללת GAD. נוסו מגוון רחב של תרופות ושילובים עד שנמצא שילוב שאיכשהו עוזר. המצב הוא כזה שנגזר עליי להמשיך לקחת את התרופות הבאות דרך קבע: לוסטרל- נוגדת חרדה ע"י עיכןב סרוטונין. קלונקס 2 מ"ג- ניתן לאחר התפרצות התקפי פאניקה בשנת 2012 אי אפשר להפסיקו או להפחית מינון כי יחזרו התקפי פאניקה וכל ירידה במינון תחמיר חרדה. וולבוטרין- נותן מוטיבציה ע"י הגברת דופמין ומאזן את התחושה הדיכאונית שגורם הקלונקס בשימוש ממושך. סרוקוול- להרגעה מהעוררות של הוולבוטרין. מתקשה לקבל את זה שאני אצטרך לקחת 4 סוגי כדורים "רק" לאיזון חלקי של הפרעת חרדה. כל פעם שאני הולך לקנות את הכדורים אני חוטף דיכאון ותיסכול מדוע אני צריך כ"כ הרבה כדורים. שאלתי את הפסיכיאטר והוא אמר שאני לא אמור לחשוב על כמות הכדורים אלא רק להמשיך לקחת אותם. לי זה קשה מאוד לחיות בתחום "האפור" שהרי אני טיפוס של שחור או לבן. אם היה מדובר בכדור אחד או שניים ניחא, אבל 4 כדורים ביממה ?! סיוט... הפסיכיאטר המטפל טוען שפסיכיאטר אחר (כמו פסיכיאטרית בקופת חולים נניח) לא תוכל למצוא כדור אחד או שניים שיעשו את העבודה כי מדובר אצלי בהפרעות חרדה משולבות עם קצת דיכאון וקצת אובססיה ולכן אינו ממליץ על צעד כזה שלא "לשחק" עם התרופות כיון שפסיכיאטרים אחרים אינם מכירים אותי. מה דעתך לגבי פניה בכל זאת ליועץ פסיכיאטר אחר או שבאמת עדיף לחיות לפחות בשנתיים הקרובות בלי לעסוק בכלל בכך שאני לוקח כדורים ורק לאחר מכן "לחשב מסלול מחדש" לגבי התרופות בין אם אצל הפסיכיאטר הנוכחי או אצל אחר/ת שאינו/ה מכיר/ה אותי?

היי אפי, אין טעם לעסוק בזה עכשיו, כפי שאמרת עדיף לחכות פרק זמן ולראות אם הטיפול עוזר לך (בשילוב עם טיפול פסיכולוגי כפי שהצעתי). רק אם תראה שאין שיפור מספיק, אז אפשר "לחשב מסלול מחדש". בברכה,

12/09/2024 | 15:29 | מאת: גבר אנונימי

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי אנשים זרים או "מטרידנים" שפונים אליי במפגש אקרעי ברחוב ללא שום סיבה. אני אתן לך דוגמא:הלכתי בת"א ולפתע עבר לידי אייזה אדם שאינני מכיר דובר רוסית אינני יודע מה רצה ממני.וזה גרם לי לתחושה לא נעימה יש לי מחשבות טורדניות כמו:איך אני מתייחס לאנשים זרים שאינני מכיר "שרו ים ממני משהו" אך אינם דוברים עברית?האם אני צריך להגיב או פשוט להימנע ולהיתרחק? תץמה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה?מה את חושבת על "מטרידנים"? תודה על תשובתך

שלום לך, דברים מסוג אלה קורים לכולם. לדעתי אין צורך להתייחס אליהם כלל, אפשר להמשיך בחייך כרגיל. זהו אדם זר, ותגובותיו לא קשורות בך אלא במה שעובר עליו - לכן זה לא צריך להעסיק אותך. בברכה,

בשל חרדה משולבת עם דיכאון, אשר לא סייעו לה תרופות ממשפחת ה-SSRI ו-SNRI ניתן לי לצד התרופה לוסטרל, וולבוטרין XR. תוספת הוולבוטרין טיפלה היטב בדיכאון, העניקה כוחות ומוטיבציה לעשייה. יחד עם זאת נראה כי מצד שני החמירה תסמיני חרדה באופן יום-יומי בלתי נסבל. היות וכך הפסיכיאטר הוסיף כדורי סרוקוול במינון 100 מ"ג בלילה. עשיתי בדיקת ECG ויצא שמתקיימת הארכת מקטע QT לאחר שילוב של הסרוקוול מה גם שאיני מוצא בו יעילות וודאי לא משמעותית. נכנסתי ללופ של אובססיה של כתיבת שאלות בפורום קרדיולוגיה, פסיכיאטריה על נתוני בדיקת ה-ECG והאם להפסיק את התרופה. לא מצליח שלא לעסוק בזה. אני מרגיש שרופאת המשפחה מקלה ראש היות ויודעת שאני חרדתי לכן היא אומרת שזה גבולי ולא משמעותי וצריך להמשיך מעקב מידי פעם. אני לא מרגיש שאני סומך עליה ולא על הפסיכיאטר שבכלל לא אמר לי שתיתכן תופעה כזו עקב שילוב התרופות לכן אני יורה לכל הכיוונים וגם בעקבות כך, הדאגנות הכללית עולה משמעותית. איך אני יכול לצאת מזה? אני טיפוס שזקוק לוודאות דהיינו כן או לא, שחור או לבן. התחומים האפורים גורמים לי לחוסר שקט. יש לי אולי טיפים עבורי כיצד לצאת מהמצב אליו נקלעתי?

היי אפי, הדרך הנכונה לצאת מהמצב הזה היא אחת מהשתיים: או להפסיק את התרופה, או להמשיך איתה ולהחליט שאתה מפסיק כל עיסוק סביבה ויהי מה. צריך להבין, שאין ודאות מוחלטת ברוב הדברים בחיים, בוודאי שגם בנוגע לתרופות פסיכיאטריות - שכן זה אינו מדע מדויק, ויש הרבה דברים שאיננו יודעים להסביר. בכל אופן, מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לעזור מאוד גם בנושא החרדה - כך שאולי אפילו ייתר את השימוש בתרופות בנושא זה, וכן יעזור לך להפסיק את העיסוק הכפייתי. בברכה,

הרבה תודה. משפט אחד חכם שעשה לי סדר בראש. מודה לך מקרב הלב.

11/09/2024 | 04:15 | מאת: שי

שרון שלום רב אני ינסה לתמצת הכי טוב הנני סובל במשך השנה האחרונה מ-ocd שחזר חזק שאני זוכר שהיה לפני איזה 10 שנים. זה מתבטא בעיקר בשטיפות ידיים מרובות, חרדות בריאות ונכנס גם פחד מזכוכיות ואקונומיקה כל הזמן. בנוסף יש גם מחשבות טורדניות שקופצות כמו איזה קללה נגד אלוהים. אני מטופל במכון של ocd ברמת גן אני מבין שיש חשיבות לחשיפות אין לי בעיה לחשיפות נגד השטיפות והדברים הפיזיים אבל אמרתי למטפלת שהמחשבות הם כמו קללה נגד אלוהים אבל איך אני יכול נגד זה כי אני מאמין וזה ממש קשה לי לתת להן לזרום או יותר מזה להגיד בקול . אני לוקח פאקסט 40 מ"ג לאחר שעליתי מ- 20 מ"ג. אשמח שתגידי לי איך ניתן לעזור בברכה שי

היי שי, אין מנוס מלעשות חשיפה כחלק מהטיפול, אם רוצים שהוא ימצה את הפוטנציאל שלו. עם זאת, חשיפה נהוג לעשות באופן הדרגתי, ואם יש נושא שגורם לרמה גבוהה של פחד שקשה להכילה, מתחילים במשהו קל יותר. למשל, אפשר לומר משפטים כלליים כמו "אלוהים לא טוב", "אני שונא את אלוהים" וכו', עד שמגיעים לקללות ממש. מה שכתבתי זו רק דרך אחת להגיע לנושא, הטיפול מצריך יצירתיות וחשיבה משותפת עם המטפלת. בנוסף, אין שום בעיה לתרגל את הנושא בטיפול גם כאדם מאמין - אתה יכול להתייעץ על כך עם רב, אם יש לך ספק בכך. התנסיתי עם מטופלים שהלכו להתייעץ עם רבנים לגבי חשיפה לנושאים דתיים - והרבנים בד"כ מאשרים זאת. בברכה,

אבא שלי תמיד מעיר על המשקל לכל בני הבית בעיקר לאמא שלי והוא תמיד ״דואג״ שאף אחד לא יעלה במשקל ויש לו תגובות כמו תפסיקי לאכול וכאלה. אף אחד במשפחה לא עם הפרעות אכילה או משהו כזה בסופו של דבר כולם אוכלים כמה שהם רוצים וזה לא באמת משנה מה הוא אומר. אבל כבר תקופה שקשה לי לראות את אמא שלי אוכלת והדבר הראשון שעולה לי לראש זה שהיא צריכה להפסיק לאכול והיא אוכלת מלא ודברים כאלה ואז אני מרגישה ממש רע עם עצמי שאני חושבת ככה כי זה לא מה שאני באמת חושבת זה פשוט מה שעולה לי ישר ואני חושבת שזה בגלל מה שאבא שלי כל הזמן אומר

שלום לך, אין צורך להתייחס לכל מחשבה או להרגיש רע בגלל מחשבה כלשהי שעוברת לך בראש. את יכולה פשוט לעבור הלאה. בברכה,

05/09/2024 | 19:43 | מאת: גבר אנונימי

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שקשורות לזה שהאם עליי "לסמוך" על אנשים או "לא לסמוך" על אנשים. דוגמא:יש לי "מחשבה טורדניות" כמו:האם כדאי לי לספר לאנשים שאני "מכיר" על ענייני האישיים ולקבל איזו "עיצה טובה" או ייעוץ ואמפטייה" למשל בענייני עבודה או זוגיות ומצד שני יש לי "מחשבה טורדניות" שאוליי לא כדאי לי לספר לאנשים שאני מכיר על ענייני האישיים כי אני מיסתכן שאקבל "עיצות לא טובות" או " חוסר עניין" וגם תהייה פגיעה בפרטיות מה דעתך על מחשבות טורדניות כאלה? תודה.

שלום לך, אני חושבת שאין ממש מה להפסיד אם תשתף אנשים אחרים בבעיותיך. זה יכול רק ליצור קרבה, בעוד ששמירת מחשבותיך לעצמך יוצרת בדידות וריחוק. כמובן שאנשים אחרים לא תמיד יכולים לספק עצות טובות, אבל אנחנו בדרך כלל לא משתפים כדי לקבל עצה, אלא בעיקר הקשבה. ואם אתה נתקל באנשים שאינם מעוניינים להקשיב, כדאי יותר להתחבר לאנשים שהם מאזינים טובים ואכפתיים, בהחלט יש כאלה. בברכה,

05/09/2024 | 18:44 | מאת: אין לי כוח לסבול יותר

אני עם הפרעה טורדנית כפייתית מאז שאני זוכר את עצמי. יום אחד תוך כדי שאוננתי נכנסו לי מחשבות על אמא שלי , והרגשתי שאני מאוד נהנה מזה. ומאז פשוט התחלתי להרגיש משיכה אליה , זה התחיל בגיל 11 והמשיך עד עכשיו 19. ואחר כך פשוט הרגשתי איום ונורא , וכל הזמן ניסיתי לחזור ולאונן ולחשוב עליה כדי להוכיח שאני לא נמשך אליה וכל פעם נמשכתי מחדש. והרגשתי כמו מפלצת , לא ידעתי מה לא בסדר איתי. וזה פשוט המשיך ולא נפסק עד עכשיו. ואת האמת אף פעם לא הרגשתי מחובר אליה מבחינה אימהית , וגם היא אף פעם לא הפגינה לי חום אימהי יותר מדי , היא הייתה עסוקה רוב הזמן בעצמה , אף פעם לא ראיתי בה ממש דמות של הורה.. אבל עדיין אני מאוד מפחד ומיואש מזה שאני נמשך אליה , והאוסידי טורח כל הזמן לשמור לי את זה עשרים וארבע שבע בראש. אני משותק מפחד שאולי בגלל שאני נמשך אליה , זה אומר שבעתיד אני אוכל להמשך גם לבנות שלי. אני לא יודע מה לעשות אני רק בן 19 ואני מרגיש שנגמרו לי כל החיים. אני מרגיש לא בסדר..מפלצת , אני לא מרגיש בנוח עם עצמי בכלל , אבל אני לא יודע איך להתייחס לזה , כי יש כאן באמת משיכה גם ללא קשר לאוסידי , רק שפשוט האוסידי נתפס על זה. מה אני עושהה??? אני מסוכן לציבור ?? (דרך אגב אני גם לא נמצא איתה בקשר , כיוון שאף פעם לא הסתדרתי איתה , גם בלי קשר למה שכתבתי כאן) בבקשה תעזרי לי , אני מתחנןןןן

שלום לך, אם אתה סובל ממחשבות טורדניות זמן כה רב, אין סיבה שלא לטפל בהן. ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שייתן לך את הכלים להתמודדות, מאחר שניסיונות להוכיח לעצמך שהמחשבות לא נכונות הם, כפי שאתה רואה, בלתי יעילים. בברכה,

05/09/2024 | 18:37 | מאת: רע לי רע לי רע לי רע לי רע לי

מגיל קטן מאוד הרגשתי משיכה מאוד חזקה לבנות. עד שבגיל 11 אחד החברים הראה לי סירטונים בעלי תוכן מיני של הומואים , ואם אני זוכר נכון מאז נכנסו לי מחשבות טורדניות לראש שאולי אני נמשך לזה , ובאמת לפעמים אני יכול להרגיש משיכה לזה , אני לא זוכר מה קדם למה המשיכה או המחשבות הטורדניות. בכל אופן מאז שהתחילו המחשבות הטורדניות התחלתי גם להרגיש תחושה של משיכה לדברים כמו אלו , ובהתחלה זה היה קצת וזה פשוט הרגיש כאילו זה הולך וגדל , וגם הOCD שאני לוקה בו מגיל קטן תרם לדבר מאוד , נראה לי שבאמת הוא העצים את ההרגשה של המשיכה יותר ממה שהיא באמת. ולפעמים הרגשתי ממש התעוררות מינית מדברים כאלו ואפילו אוננתי על זה והגעתי לזקפה כמה פעמים. ואני לא יודע אם זה בגלל הOCD או לא אבל לפעמים (קשה לי מאוד אפילו לומר את זה)הרגשתי שזה גורם לי להתעוררות יותר. לפעמים כשהOCD שלי היה מרוכז בדברים אחרים הרגשתי שהמשיכה הזאת קצת יורדת ונהיית עמומה ולא עוצמתית כמו שהרגשתי כשהOCD התמקד עליה. ועד אותו זמן לא הרגשתי שום דבר לבני המין שלי (למרות שפעם אחת היה איזה ילד אחד שנגע בי בגן בצורה לא יפה , אמנם זה היה יותר כמו מעשה שטותי ומצחיק , למרות שהרגשתי הנאה , לא יודע אם הנאה מינית אבל מן תחושה מדגדגת כזאת..) אבל בעיקרון כל ה11 שנים הראשונות שלי ידעתי והרגשתי שאני נמשך לנשים , עוד מגיל חמש. ופתאום באותו יום נחת לי טנק על הראש ומאז זה לא מפסיק לשגע אותי. ברוב הפעמים שאני רואה אישה קל לי מאוד להמשך אליה , בעוד שאצל גברים זה לכאלה עם צורה מאוד ספציפית שכשאני רואה אחד כזה שאני יכול להמשך עליו זה מרגיש חזק כי מתלווה לזה גם החרדה של הOCD. כששתפתי את ההורים בחרדות האלה הם אמרו לי שהם יאהבו אותי תמיד לא משנה מה , ככה שהפחד הוא לא מגיע מהמקום הזה. אני פשוט לא מסוגל לדמיין את עצמי חי בקשר רומנטי עם גבר ומקים איתו "משפחה" אני לא מרגיש שאני מסוגל "לחזור הביתה" לגבר , והמשיכה הרומנטית שלי היא לנשים (אם לא ב100% אז ב95%) למרות שגם בזה הOCD מתעסק לי , אבל שם אני יותר יציב. ואני פשוט מפחד שאני לא אצליח לחיות ולהנות בצורה מקסימלית עם אשתי כי הOCD גורם לי חרדות שאולי אני לא נמשך גם כ"כ לנשים למרות שבצעירותי ובעיקר לפני הOCD הרגשתי בבירור שאני נמשך אליהן מאוד חזק , אמנם לאחר שהOCD התקבע הדברים נעשו קשים ומעורפלים. גם אם יש לי משיכה לגבר זה רק אולי לאקט מיני בלבד. והמון פעמים שבדקתי את עצמי וחשבתי לעומק עלי נמצא עם גבר הרגשתי טיפה עם עצמי שמשהו כאן לא מסתדר לי , למרות שהיו פעמים שמחשיבה שטחית יותר הרגשתי מאוד נהנה , אמנם שוב , הOCD ממש מערפל לי את הדברים , מעצים לי את הדברים ומעוות לי אותם , במיוחד שיש מצב שיש סוג של משיכה חוץ מהOCD שיכול להיות שהיא לא תופסת מקום כל כך גדול , אמנם נראה שהOCD מתלבש עליה ונותן לה מימדים של מפלצת. ותמיד פחדתי והרגשתי חרדה מהמשיכה הזאת והמחשבות האלה , למרות שכאמור ההורים ואבא שלי הסביר לי שהוא מקבל אותי לא משנה מה , עצם המחשבה של להיות כזה , אפילו אם הסביבה תקבל אותי ככה - זה מחריד אותי , אלו לא חיים שהייתי רוצה , וגם כאמור אני לא מרגיש מסוגל לנהל קשר רומנטי עם בני המין שלי , אלא רק משיכה מינית ולא משיכה רומנטית. כשאני מתאהב במישהי אני מרגיש הרגשה נפלאה , אני מרגיש חם בבטן , התרגשות , שאני פשוט רוצה להיות איתה ולא לעזוב אותה , ועם בני המין שלי - אין לי את הדברים האלה. ואני פשוט מת מפחד להפסיד את הרגשות הללו. אני מצטער שהארכתי אבל אני מקווה שתקראי את הכל (תוך כדי הכתיבה כמובן שהOCD אומר לי שאני מתכחש ואני סתם מנסה לשקר כדי להרגיע את עצמי , אבל אני מהטיפה חופשיות שנשארה לי במוח אני כותב) אני מקווה מאוד שתעני לי תשובה שתעזור לי ולא תשאירי אותי בבקשה באוויר. תודה רבה

שלום לך, אני מבינה שקשה לך, אך לא הבנתי לאיזה סוג של תשובה אתה מצפה - כמובן שאני לא יכולה לקבוע מה הנטייה המינית של אדם שאני לא מכירה, או לאשר לך שאתה סטרייט (כי זה יהיה שיתוף פעולה עם טקס שרק יזיק לך). בברכה,

09/09/2024 | 08:11 | מאת: מי ששאל את השאלה

התשובה שרציתי לקבל היא פשוט אם זה בהכרח אומר שאני הומו אם אני נמשך לפעמים בנוסף לנשים גם לבנים למרות שאני לא מרגיש שאני יכול לנהל זוגיות עם גבר אלא רק אקטים מיניים חד פעמיים (למרות שלא היה לי עדיין ניסיון בפועל לא עם גברים ולא עם נשים , והמשיכה שלי לנשים התחילה מוקדם בהרבה יותר)

אני אחדד את התשובה שלי - השאלה הזו היא שאלת "אישור", מה שנקרא "טקס", ואסור לי לענות על שאלות כאלה - זה לא יעזור באמת, אלא רק יעורר ספקות נוספים בטווח הארוך. בברכה,

04/09/2024 | 00:48 | מאת: י.ב

שלום ד"ר לויט אובחנתי עם הפרעה נפשית o.c.d בזמן האחרון אני "חווה" התקפיי חרדה. אני רוצה לציין שיש לי "מחשבות טורדניות של דאגה" לגוף שלי ולבריאות שלי. למשל הייה לי קילקול קייבה שהייה "משולב" עם התקף חרדה. בהתקף חרדה אני "חווה" תסמינים פיסיים כגון:בחילה או תחושת הקאה. האם בהחלט קיים קשר ביין o.c.d ומתח נפשי לביין התקפיי חרדה? איפה הגבול ביין "דאגה לבריאות ולגוף" לביין הפרעה נפשית כגון "היפוכונדרייה"? תודה על תשובתך

שלום לך, התקפי חרדה בהחלט יכולים להגיע כתוצאה מ-OCD, הרי מדובר בהפרעת חרדה. "האדם הסביר" שדואג לבריאותו לא יחווה חרדה או התקפי חרדה כתוצאה מאירועים בריאותיים קטנים ולא מסוכנים, כגון קלקול קיבה. האדם הסובל מחרדת בריאות עשוי לפרש כל סימפטום פיזי טריוויאלי כמסוכן. בברכה,

03/09/2024 | 09:54 | מאת: סבל סבל סבל סבל סבל

שלום , כמעט בן 20. אני גם כן סובל מPOCD קשה מאוד כבר הרבה שנים. אף פעם לא הצלחתי להגיע למצב של זיקפה מחשיבה על בנות קטנות , ולפעמים גם כשהגעתי לזיקפה מחשיבה על בנות רגילות , ואז חשבתי על בנות קטנות בשביל לבדוק אם אני יכול להגיע להנאה מזה , ירדה הזיקפה. אבל קרו לי פעמים בודדות שבהם כשחשבתי והתרכזתי ממש לאחר שהגעתי לזיקפה מחשיבה על בנות רגילות , והתרכזתי וחשבתי על בנות קטנות (11 ומעלה) אז גמרתי והרגשתי הנאה , וזה מאוד הפחיד והטריד אותי. ועיקר המשיכה שלי היא לבנות גילי ומעלה , וכמובן שיש לי טעם מסוים שאני אוהב (בהירות וכו'..) וכשאני רואה בנות קטנות שגם כן נראות כמו הטעם שלי בגדולות , זה מעלה את הטריגר עוד יותר וגורם לי לעוד יותר חרדה , ולפעמים ממש הרגשה של משיכה , שלפעמים כשאני מתרכז בהרגשה הזאת ועושה סביבה טקסים אני מגלה שהיא לא ברורה כזאת ושאני חושב לעצמי על אותן ילדות שהן קטנות ובנות 11 וכו'.. זה גורם לאותה תחושה לרדת ולהיות לא ברורה , ועמומה. אבל אני מאוד לחוץ מהפעמים שכן הרגשתי בהם הנאה מזה , כל פעם שאני נזכר בזה יורד לי כל התיאבון , כבר ירדתי כמעט שמונה קילו בחודש , ואני לא מסוגל להתרכז בכלום ואני כל היום סביב זה , אני כבר מפחד לקום בבוקר כי ישר אני נזכר בדבר הזה. אני אמור להתחיל טיפול בימים הקרובים. אני רק אשמח אם בבקשה בבקשה תוכלי לומר לי אם ההרגשה הזאת של ההנאה והמשיכה מעידה שאכן יכול להיות שיש פה משהו מעבר לאוסידי , אני יודע שזה יכול להיות טקס , אבל אני אמור להתחיל טיפול בימים הקרובים ואני מאוד מבקש שבבקשה רק עד אז תאמרי לי מה דעתך האם יש באמת אפשרות שיש כאן איזושהי משיכה כזאת ?

שלום לך, אתה צודק - השאלה שלך היא אכן טקס (שאלת אישור), ולכן אינני יכולה לענות עליה. בברכה,

01/09/2024 | 22:15 | מאת: עו״ד מרמת גן

אני מרגישה שאני לא שמחה, לא בחלקי ולא בכללי.. ששום דבר לא משמח אותי, אני עורכת דין מאד נחשבת וזה לא מלהיב אותי, יש לי בית וזה גם לא מלהיב אותי.. (אין לי זוגיות) אני מרגישה שאני לא שמחה. בסופו של דבר אני מגיעה הביתה למיטה ואני מרגישה שאני לא שמחה, שאין לי מהות. זה גורם לי לעצב עמוק ואני נורא מפחדת שאולי יש במוחי חוסר איזון כימי שגורם לי לא להיות שמחה או לוויסות רגשי מתוסבך. אני לא רוצה ליטול תרופות על אף העובדה שנאמר לי שיש בכדורים הורמון שנקרא הורמון האושר וזה יכול להסב לי אושר. אני לא רוצה ליטול כדור שיגרום לי לשמוח, זה נורא מפחיד אותי שזה לא בא בטבעי.. עצתך?

שלום לך, קודם כל, יש הרבה מה לעשות לפני שפונים לטיפול תרופתי. ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שהוא טיפול פסיכולוגי יחסית קצר וממוקד, שנותן לך כלים פרקטיים להתמודדות. תקבלי גם אבחון מדויק יותר של הבעיה שלך. "חוסר איזון כימי" הוא בעצם מונח כללי שלא אומר הרבה. ההשערה לגבי מחסור בחומרים מסוימים במוח כגורמים לדיכאון או לחרדות מעולם לא הוכחה. התרופות אינן מכילות "הורמון אושר", אלא רק גורמות לניצול טוב יותר של חומרים שקיימים כבר במוח. בכל מקרה, שום תרופה היא לא "תרופת פלא", ורצוי גם לעשות עבודה עצמית על מנת להרגיש טוב יותר. בברכה,

01/09/2024 | 12:58 | מאת: Ta

שלום אני זמן מה חווה ocd ומאובחנת מלפני כחמש שנים.. אני בזוגיות בריאה במשך כ9 חודשים - והכוונה לבריאה הינה תקשורת בריאה, משיכה פיזית, בן זוג מדהים ומכיל (מה שלא היה לי שנים). עוד לפני הקשר עברתי דירה לעיר אחרת והתחלתי לעסוק במקצועי מה שהחזיר לי את המחשבות הטורדניות.. כאשר הכרתי את בן זוגי עוד בתחילה הרגשתי את המחשבות הטורדניות הורסות לי את הקשר אבל התגברתי כי הבנתי שיש לי משהו טוב בידיים. אנחנו כרגע עוברים לגור יחד - שלב שבחיים לא הכרתי בחיי. אני כבר במשך חודש מתוסכלת ומחילות מחשבות אם אני אוהבת או לא אוהבת, לפעמים כשאין לי חשק לדבר או לענות לו להודעות אני אומרת הנה אני לא אוהבת ולכן זה קורה. אני רגילה לאהבה מהסרטים ולפנטזיות שככל הנראה לא קיימות. מה אני יכולה לעשות? אני באמת לפעמים מרגישה שאני לא רוצה אבל אין על מה להסתמך- הוא אדם טוב מכיל קשוב נראה טוב ואני נמשכת אליו מרגישה הכי בנוח להיות בקרבתו כמו שלא הייתי עם שום בחור. למה זה קורה לי???? ??????? יש לציין כי העלתי מינון בכדור לוסטרל באישור הרופאה המטפלת ל200 מיל מ150 מיל.

שלום לך, אכן, כנראה שזה קורה עקב הפנטזיה שלך לזכות בגבר "מושלם" או במערכת יחסים "מושלמת", ולכן ה-OCD מתמקד בחוסר השלמות והופך אותו ל"דלק" למחשבות. מומלץ מאוד לפנות גם לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), מאחר שהוא מספק כלים להתמודדות עם המחשבות הללו ולהכחדת הבעיה. תרופות הן בגדר "פלסטר" כל עוד לוקחים אותן. בכל מקרה, מומלץ להמשיך במערכת היחסים כרגיל, כאילו המחשבות לא קיימות. זו התרופה הטובה ביותר. בברכה,

31/08/2024 | 19:46 | מאת: האם כדאי למנוע את זה?

שלום שרון יש לי מחשבות טורדניות קשות על רב שעוזר לי ואני רוצה לספר לו אותם זה מאוד קשה לי לשמור אבל אני מפחדת מהחמרה בעקבות זה שאני אתקשר ואספר לו אותם אבל זה מרגיש שמאוד קשה לי לשמור את זה אצלי.. לגבי מחשבות אם נכנסתי ועשיתי דיאלוגים עם עצמי כל פעם שהם באות לא לדבר אליהם לא לענות להם והם יעברו אם הזמן?

שלום לך, אני לא רואה סיבה לספר לרב את המחשבות שחשבת עליו, זה לא רלוונטי אליו וסתם נותן להן במה מיותרת. את צודקת בכך שאת חוששת מהחמרה בעקבות כך. כמובן, אין צורך לנהל דיאלוגים עם עצמך, זה טקסי. שבוע טוב,

מה עושים במצב שבו אני נתקפת במוחי בפחד שהוא לא נשלט והוא לא יוצא מראשי לא משנה כמה אני מתעלמת. הפחד הזה לא מפסיק להפחיד אותי וקשה לי להתעלם ואני מרגישה ממש חוסר אונים כי כל חמש דק הפחד הזה צץ את אומרת להתעלם אבל זה לא פשוט, אני מרגישה שמשהו חיצוני משתלט ולכן קשה לי מאד להתעלם מזה כי משהו במוח לא נותן לי להתעלם מזה ומחזיר אותי להישאב לפחד מה זה? אין לזה פתרון? צריך רק כדורים?

היי שני, קודם כל, תרופות הן כמובן לא הפתרון היחיד והן בעיניי לא הקו הראשון בטיפול בחרדות ובמחשבות טורדניות. מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). שנית, נשמע שלא ממש הבנת מה צריך לעשות עם הפחד (וזה לא קל להבין - לכן רצוי לקבל ליווי בטיפול). המטרה היא שלא יהיה לך אכפת שהוא נמצא שם. אם את רוצה כל הזמן שהוא ייעלם, יקרה בדיוק הדבר ההפוך והוא ימשיך להגיע ולהטריד. בטיפול אפשר ללמוד איך לא לפחד מהפחד. שבוע טוב,

29/08/2024 | 22:15 | מאת: אמילי

אני מיישמת את מה שאת אומרת לי בנוגע למחשבות ותחושות (לא משנה במה מדובר) ואני מוצאת את עצמי גם כשאני מעסיקה את עצמי או מקבלת את המחשבות ולא מתווכחת איתם, לא נוגעת בהם ולא מתנגדת להם - עדיין זה מצליח להפריע לי בכל דבר בחיים . הפחדים מנהלים אותי גם בטיפולים אפילו . כאילו המוח שלי הכי מכניס מחשבות גם כשאני לא מתייחסת ומתעלמת ולא מדברת איתם . איך אפשר להתמודד ככה ? בגלל זה אני מגיעה למסקנות שוואלה , אין פתרון לבעיה כי הנה עובדתית ניסיתי הכל עשיתי הכל ועדיין אני כל פעם מחדש מוצאת את עצמי נתקלת בפחדים . זה כלכך מפחיד כי וואלה עשיתי כל מה שאמרו לי בטיפול, הפסקתי להתנגד הפסקתי לשאול הפסקתי , באמת . אני יכולה לראות טלויזיה ופתאום אני מרגישה בגוף תחושה של פחד לא יודעת מה זה!!! איך מתמודדים עם זה?!?!?!?!

היי אמילי, עצם העובדה שהמחשבות והפחדים עדיין מנהלים אותך - מהווה כשלעצמו התנגדות. רק כאשר מגיעים למצב שבאמת לא אכפת לך שיהיו מחשבות, ואפילו שיעוררו פחד - המוח מתחיל לאבד בהן עניין, פשוט כי אין לו יותר סיבה להפנות את הקשב שלו לשם. זה נשמע שאת עדיין מאוד שמה לב אם המחשבות נמצאות שם או לא, והן מעוררות הרבה תסכול. קבלה אמיתית ומלאה פירושה שגם שני האלמנטים האלה לא יהיו. זה טוב שאת משתדלת לא לדבר עם המחשבות ולא להגיב להן, זו התחלה טובה - אבל צריך לשים לב גם לנקודות שכתבתי. וכמובן, לא לצפות שהמחשבות ייעלמו כבר - כי זה גם סוג של התנגדות, וזה עושה בדיוק את ההיפך. שבוע טוב,

אני מרגישה שיש לי הפרעה כי יש אצלי במוח פחד לא מוסבר כמו פחד להישאר בסוג של סבל או מחשבות מסוימות ולא לצאת מזה . המחשבה הזו לא סטנדרטית ממה שאני קורא פה ואף אחד לא דיבר עליה (יש פה פחד להשתגע, פחד להיות הומו, לרצוח, וכו) את זה אין. זה פשוט פחד לא מוסבר מלהישאר בסוג של מצב שבו אף אחד לא יוכל להיכנס למוח ולהבין אותי האם בתור דוקטור ידוע לך דבר כזה? תחושה כזו ? או שצריך לגשת לטיפול ? כי אני ניסיתי לקרוא בפורום ומשהו כמו שתיארתי אף אחד לא העלה

שלום לך, דווקא גולש אחד מתחתיך תיאר את אותו הדבר - או משהו מאוד דומה. מומלץ לקרוא את תשובתי לו. בכל מקרה, התכנים הספציפיים של המחשבות אינם חשובים כלל. בסופו של דבר, האובססיות הן אותן אובססיות, בכל צורה שבה הן מופיעות. כל עוד אתה פוחד ממחשבה מסוימת, זו אותה הבעיה אצל כולם - לא משנה מהי המחשבה בדיוק. בברכה,

מרחף לי בראש כמו מודעות לזה שיש לי הפרעה ושיש משהו חיצוני במוח שמפריע לי כי אני לא מפסיק לחשוב שאני לא בטוב , שיש לי חרדות שלא פוסקות , שכל פעם אני חושב שאין פתרון למה שאני מרגיש כי יש פחד לא מוסבר שמסתובב לי במוח לפעמים גם בלי תוכן מסוים , פשוט פחד כזה לא מוסבר ואני מפחד שזה לא ברור לי ממה זה מגיע . מפחד שטיפול לא יעזור לי מפחד שרק אני מתמודד עם הפחד המרחף ואף אחד לא יצליח לעזור לי להסיר אותו או להבין מניין הוא האם מדובר בהפרעה לדעתך? כי זה ממש מרגיש ככה תודה על התשובה

היי יגאל, ככל הנראה אתה פוחד מהפחד עצמו, או מעצם הרעיון שיש לך "הפרעה". לדעתי, "הפרעה" זו תווית חסרת משמעות, ואם אתה סובל מחרדות כלשהן שמפריעות להתנהלות היומיומית שלך, כדאי לפנות לטיפול (רצוי CBT). בברכה,

29/08/2024 | 17:03 | מאת: פיני אבימן

מאובחן כבר שש שנים עם OCD שהולך ומחמיר. היה מסתובב סביב נושאים מסוימים , וכרגע סביב חרדות של פדופיליה. בהתחלה כשהתחילו החרדות הם היו רק חרדות ומחשבות. ועם הזמן כשהתחלתי להאמין יותר למחשבות אז לפעמים מופיעות אפילו תחושות של משיכה אם אני מסתכל על בנות 11 וכדו'.. אמנם לא זכור פעם שהגעתי למצב של זקפה מזה על אף ההרגשות האלו. והרבה מאוד פעמים כשחשבתי לעומק לראות ולנסות אם אני נמשך אז הייתי מרגיש שזה לא כל-כך זה , ולא הייתה לי מזה התעוררות כל כך. למרות שבמצבים מסוימים שהחרדה הייתה מאוד עוצמתית והטריגר היה בסביבה הייתי יכול להרגיש ממש תחושה של משיכה. לפעמים אותם דמיונות של בנות 11 ומעלה מתערבבים לי עם דמיונות והרגשות של בנות בנות גילי (19.5) ואז הדברים נהיים יותר מעורפלים. אני ממש מפחד מהמחשבות האלה ועוד יותר מהתחושות שהן גורמות. אני לא מתכנן לפגוע אף פעם באף ילדה בצורה כזאת וגם אין לי שום הרגשות של החמצה או שאני עצוב מזה שאני לא אוכל לממש את זה. וגם עיקר המשיכה וההרגשה שלי היא לבנות בנות גילי ומעלה. ולפעמים כשאני רואה או חושב על בנות 11 כאלו אני אפילו מרגיש שאני נגעל , אבל לפעמים לא , זה לא משהו קבוע. גם לפעמים יש בנות שהן בגילאים האלו אבל הן נראות יותר בוגרות וכבר יש להם צורה מפותחת ואז אם אני יכול להרגיש משיכה כי היא דומה לאישה בוגרת , זה עוד יותר משגע ומפחיד. (חשוב לציין גם שאין לי איזה פטיש מיוחד לצורת גוף לא מפותחת של ילדים , וזה לא משהו שאני מחפש אחריו , וגם התחושה של המשיכה שאני מרגיש בחרדות זה רק כי זה מזכיר גוף של אישה רגילה) ואני מפחד להתחיל זוגיות , כי אני מפחד שאם יוולדו לי בנות אז אני אולי אפגע בהם , ואז אני לא אוכל לחיות עם עצמי עוד שנייה אחת אפילו. לפעמים זה התחושה של המשיכה מרגישה מאוד אמיתית והחרדה כל כך חזקה ואני לא יודע מה לעשות. גם הפסקתי טיפול תרופתי שהיה גורם לי לתופעות לוואי קשות , והופיעו לי תסמיני גמילה שמגבירים את החרדה ואת המחשבות והתחושות שבאות עם המחשבות , ואז עוד יותר יש לי מלחמה בתוך המוח. אני ממש אובד עצות , ואם זה היה תלוי בי , הייתי מעדיף למות כאן ועכשיו. מה אני יכול לעשות? אם אני אגלה יום אחד שזה משיכה אמיתית אין לי מה להמשיך בחיים יותר , אני לא מסוגל לנהל חיים עם דבר כזה. מה הפתרון במצב כזה ? האם לזה שאני עדיין בגיל ההתבגרות יש שייכות מסוימת לזה , כי עדיין לא הייתה לי התנסות מינית עם מישהי בגילי..?

היי פיני, למחשבות מסוג זה בדרך כלל אין קשר לניסיון או חוסר ניסיון, שכן POCD יכול להופיע גם אצל אנשים מבוגרים ונשואים עם ילדים (אולי תופתע לדעת שזה לא מפריע לנהל חיים רגילים ואף להביא ילדים לעולם). ממליצה מאוד להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שהוא המתאים ביותר לבעיה מהסוג הזה. בטיפול תקבל כלים כיצד להתמודד עם המחשבות ולא לתת להן לנהל אותך, כך שבסופו של דבר לא יהוו גורם מפריע. בברכה,

30/08/2024 | 05:32 | מאת: פיני אבימן

הייתה גם דבר אחד שמאוד הלחיץ אותי. לפני שנתיים גם היה לי את הPOCD ואז המחשבות הטורדניות התחילו מאוד להחמיר , בצורה שלא הכרתי מקודם. ואז כבר ממש התחלתי להאמין להם ולחשוב שהם באמת נכונות. וראיתי פעם אחת תמונה של איזו ילדה , והיא גרמה לי לחרדה ונתקעה לי בראש , עד שפעם אחת מרוב מחשבות , כשאוננתי פשוט חשבתי עליה והייתי יכול להרגיש גם הרבה הנאה מזה. אמנם אם אני הייתי רגוע והייתי מסתכל על התמונה לא הייתי מרגיש כלום כמדומה לי. ואם אני זוכר טוב , גם בשביל להתעורר אז הייתי צריך לחשוב קודם כל על בנות גילי כדי להגיע לעוררות ורק אז נכנסו לי המחשבות על התמונה , אבל אני לא בטוח. והדבר הזה עוד יותר מחרפן אותי ואני פשוט נגעל מעצמי בגלל הדבר הזה עוד יותר. האם את חושבת שיש כאן איזשהו חשש?

למה אתה מתכוון במילה חשש? אם זו שאלה אם המחשבות "אמיתיות" או לא - זו פשוט בקשת אישור.

01/09/2024 | 07:50 | מאת: פיני אבימן

הכוונה אם הם אמיתיות

28/08/2024 | 18:33 | מאת: איציק

כל עוד יש לי מחשבות טורדניות לגבי הנטייה/זהות/רצון לזוגיות אני ממש נמנע מלהכנס לזוגיות. אני לא נמנע במכוון, אני פשוט מרגיש שאני לא רוצה ואני באמת מרגיש את זה אבל מנגד אני לא יודע מתי המחשבות האלה ייגמרו ומתי ארגיש שיש בי רצון כי אם זה ייקח המון שנים מה כל חיי אשאר לבד?

היי איציק, לא מומלץ להימנע מלהיכנס לזוגיות, כי במצב כזה האובססיה מנהלת אותך, ואתה נשאר קירח מכאן ומכאן - גם נשאר לבד וגם מחזק את האובססיה. למרות התחושה של חוסר הרצון, אני מציעה לנסות לעשות צעדים בנושא. אם קשה לך לבצע זאת, תמיד אפשר ומומלץ להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שיעזור לך להתגבר על ההימנעויות שלך. בברכה,

28/08/2024 | 17:44 | מאת: סובל

היי, שרון. אני מרגיש שאני צריך טיפול פסיכולוגי.. הבעיה שכל פעם שאני מנסה טיפול, אני עוזב אחרי פגישה אחת, ועכשיו הגעתי למצב שאני לא מנסה אפילו להגיע לפגישה. אני מרגיש שטיפול פסיכולוגי לא מביא לי באמת סיפוק.. כלומר אני מרגיש שאני צריך אהבה של בחורה.. מאחר ואני לא מוצא, אז אני מנסה ללכת לטיפול, ולכן זה לא יעיל. מצד שני, אני כן מרגיש שאני צריך לפרוק את הבעיות שלי.. אבל כל עוד אני לא מצליח להרגיש אהבה רומנטית, אז אני לא רואה טעם בטיפול, וזה ואין לי מוטיבציה להתחיל תהליך. מה המקום שהכי נכון עבורי כדי להרגיש אהבה וגם כדי לשתף את בעיותיי? אני ממש לא יודע מה לעשות.. (אני כרגע מעלה נקודה שאינה קשורה ל-OCD, אלא יותר ברמת סיפוק נפשי) תודה מראש

היי סובל, טיפול פסיכולוגי וקשר עם אישה הם שני דברים שונים בתכלית, ולכל אחד מהם יש מטרה אחרת. לדעתי הם לא סותרים זה את זה, אדם יכול להיות בזוגיות ועדיין ללכת לטיפול, וכמובן בת הזוג אינה יכולה לטפל בו. אתה צריך לחשוב קודם כל למה אתה צריך או מעוניין בטיפול. אם הצורך הוא שיתוף בלבד, אפשר לנסות למצוא קבוצת תמיכה או להתקשר מדי פעם לער"ן (קו סיוע נפשי). להרגיש אהבה אפשר בקשרים קרובים באמת, כמו זוגיות או חברות טובה. בברכה,

שלישי פעמיים כי טוב בוקר טוב לפורום היקר שמי כפיר בן 25 אתמול הלכתי לחדר של אמא שלי וסיפרתי לה שיש לי מחשבה או ספק לגבי נושא מסוים שנורא מלחיץ אותי ואמרתי לה שעדיף למות מאשר לגלות שמה שאני חושב זה מה שנכון ואז יצאתי לה מהחדר והלכתי לישון קמתי לבוקר מלא חרדות התעוררתי ביקיצה מוקדמת בחמש בבוקר והמחשבה הקודמת נעלמה לי ונכנסה מחשבה אחרת שהיא פחד מלרצות להתאבד העניין הוא שאני לא יודע אם אני רוצה להתאבד או שאני רק מפחד מלהגיע לרמת סבל שתגרום לי לעשות את הצעד הזה וזה כאמור נורא מבלבל אותי ומפחיד אותי אני מוצא את עצמי באמצע נהיגה מפחד לעשות צעד ולהתאבד יש רגעים שאני מרגיש שאני סובל יותר מדי ממחשבות ורוצה אבל מהצד השני אין לי אומץ לעשות את זה ומעולם לא ניסיתי הדבר היחידי שאני רוצה זה לצאת מכל הפחד שנכנסתי אליו לשאלה זאת כאמור אני רוצה לשאול דוקטור איך אני מבחין בין רצון להתאבד לבין פחד מלרצות להתאבד, כאמור איך מזהים מחשבה אובדנית או פחד ממחשבה אובדנית?

היי כפיר, אם היית יודע לגבי כל מחשבה אם היא באמת מחשבה אובדנית או טורדנית, לא היה לך OCD... במילים אחרות, OCD הוא "מחלת הספק" - לא משנה כמה הסברים תקבל לגבי איך להבדיל, לא תוכל לדעת זאת בוודאות, מאחר שהספק תמיד יקנן בך. זו הסיבה ש"אישורים" לגבי טבען של מחשבות אינם יעילים, ואף מזינים את ההפרעה שתמיד רוצה עוד ועוד אישורים. לכן, הדבר הנכון לעשות הוא להמשיך כרגיל ולא לנסות להתעמק במחשבות האלה ולהבין את פשרן. אני מבינה שזה מפחיד, אבל חייבים "לקחת את הסיכון" ולהמשיך את היום כאילו המחשבה לא קיימת, כי רק כך יש סיכוי להחלים מזה. בברכה,

26/08/2024 | 18:57 | מאת: גבר ללא שם

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם "מחשבות טורדניות".בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי שינויי במצב הרוח.זה כניראה נובע בגלל שאני מרגיש תחושת אי נוחות ביחס לאנשים מסויימים.קורה לי שיש אנשים "לא נעימים" או "לא חברותיים" שמתייחסים אליי לא יפה או "מיתעלמים" ממני ולכן זה "יוצר" אצלי "מחשבות שליליות" כמו:"אם אליי מתייחסים לא יפה אז גם אני אתייחס לא יפה לאנשים שאני פוגש או אתעלם מאנשים אפילו עם אלה אנשים "נעימים" או "חברותיים". את מבינה בכל זאת יש "הבדל עצום" בגישה וביחס של אנשים "נעימים" כלפיי לעומת כאלה שהם "לא נעימים" גם מבחינת תחושת נוחות ואי נוחות. האם את חושבת שזה טבעי ונורמאלי מה שאני מרגיש?מה את חושבת על "מחשבות טורדניות שליליות" של "לעשות לאחרים כמו שעושים לי"? תודה על תשובתך

שלום לך, השאלה היא, מה בדיוק אתה מרוויח מכך שאתה מתנהג לאנשים בצורה לא יפה? האם זה מקדם אותך בצורה כלשהי? נראה לי שמבחינת קשרים חברתיים זה יכול רק לפגוע בך, אז האם בתחומים אחרים זה עוזר לך? בברכה,

26/08/2024 | 18:55 | מאת: שמרית

שלום רב כבר שנה שאני מרגישה שאני בהכחשה לגבי הנטייה המינית שלי. בגלל שאני מאד מוטרדת מזה ומתקשה לקבל את זה הגעתי למצב של בלבול שאני עוד שניה עומדת לצאת מהארון אבל בלי יותר מידי הבנה של כמה ולמה ולמי ואיך ומתי זה קרה בכלל כי לפני כן לא התעסקתי ולא חשבתי ככה. מה את חושבת? אשמח לקבל ממך עצה האם ללכת לפסיכולוג או למטפל רגשי?

היי שמרית, בהחלט מומלץ ללכת לטיפול, כדי לא להישאר לבד עם המצוקה שלך ולקבל כלים להתמודד. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) הוא המומלץ ביותר במצבים כאלה. בברכה,

26/08/2024 | 21:44 | מאת: שמרית

אבל במה הטיפול הזה מועיל? את חושבת שעצם העובדה שזה מטריד אותי מאד זה אומר שאני באמת בהכחשה ואת ממליצה לא להתמודד איתה לבד? כי יש פה כאלו שאת רושמת להם שמדובר במחשבות טורדניות או אוסידי איך שלא קוראים לזה

26/08/2024 | 21:50 | מאת: שמרית

אבל במה הטיפול הזה מועיל? את חושבת שעצם העובדה שזה מטריד אותי מאד זה אומר שאני באמת בהכחשה ואת ממליצה לא להתמודד איתה לבד? כי יש פה כאלו שאת רושמת להם שמדובר במחשבות טורדניות או אוסידי איך שלא קוראים לזה טיפול סיביטי זה טיפול שעושים כשיש בעיות נפשיות וחרדות איך את יודעת שמדובר בחרדות ובעיות נפשיות אם אמרתי לך שאני מרגישה שאני בהכחשה? אשמח באמת לתגובה בעניין

26/08/2024 | 01:49 | מאת: אסף

שלום שרון, אני מאובחן מזה 20 שנה בocd היום בן 40ומטופל אך ורק תרופתית ssri במינון מקסימלי, תמיד הומלץ לי טיפול פסיכולוגי כגון cbt אבל מעולם לא פניתי שאלתי היא האם ישנה החלמה מלאה מocd בטיפול שכזה, האם יש לך ניסיון אישי בזה או שיש מחקרים בנושא? או שאין החלמה וצריך ללמוד לחיות לצד ההפרעה?

היי אסף, קודם כל, צריך להגדיר נכון "החלמה". אנשים רבים מצפים שהמחשבות שלהם פשוט ייעלמו בסיומו של טיפול מוצלח. במציאות, זה לא בדיוק עובד ככה, אלא מטרת הטיפול היא ללמד את המוח שהמחשבות האלה אינן מסוכנות, וכתוצאה מכך הוא מאבד בהן עניין בסופו של דבר. כלומר, לא מצפים שהמחשבות ייעלמו, הן יכולות להגיע מדי פעם, אבל חוסר עניין וחוסר עיסוק בהן מונע מהן להפוך להפרעה של ממש. לכן, משתמשים במושג "להכחיד את ההפרעה". בהחלט אפשר להגיע לתוצאה כזו בטיפול CBT, אך כל מקרה לגופו - כל אחד והכוחות שלו, כל אחד והמוטיבציה שלו. בברכה,

< 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > ... 56