פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

אני מאוד מוטרד באתי להיכנס לחדר ואז עלתה בי מחשבה ״אם לא אלך לחדר של אבא ואנשק אותו אז הוא ימות ואז אני אצטער שלא עשיתי את זה ולא ניצלתי כל דקה״ חזרתי לחדר של אבא הבאתי לו נשיקה וחזרתי לחדר ולא הפסקתי לבכות מדוע המחשבה הזו ככה מכה בי זה מטריד אותי מאד ואני מפחד מה את מייעצת לי לעשות? להימנע מללכת לחדר שלו פעם הבאה?

כתבת פה למישהי שאוסידאי נוצר כתוצאה מחוסר קבלה של מחשבות. אם חושבים על זה אז חוסר קבלה של מחשבות זה גם הכחשה, למשל אם בן אדם לא רוצה להיות הומו אז הוא מכחיש את המחשבה שהוא יכול להיות כזה ואז נוצר לו אוסידי אז לא מדובר במחשבות טורדניות שאין להן בסיס אלא בדבר אמיתי שהפך לטורדני אצלו. אז ככלל, זה לא נכון לייעץ להתעלם ממחשבות ושהן רק מחשבות… יש מחשבות שצריך לפתור ולדוש בהן כי יש משהו יותר עמוק

קשה לי לקבל בלבול בנוגע לזהות המינית שלי ולנטייה, קשה לי להרגיש את הבלבול בגוף מה עושים כדי ליצור וודאות בהירות והבנה למה אני נמשכת?

היי היום אני אמורה לסיים טיפול סי בי טי ובבוקר שמעתי את השעון מעורר והוא פשוט לא הפסיק להתנגן לי בראש ואני מפחדת שהשתגעתי האם זאת מחשבה טורדנית או שבאמת מדובר במשהו עמוק יותר? אני לא בקטע של אישור ודאי רק רוצה לדעת אם להיבדק.

ועוד משהו- בטיפול שעברתי לא היה כלל חשיפות והתרגלות לפחד אלא יותר הסחות דעת והרגעות כבר הייתי אצל 2 עו״סיות בשנה האחרונה שמתפתחות באוסידי ולא כל כך עזר מה לעשות? כבר ביקשתי ממנה לעשות את הטיפול בצורה הזאת אבל זה פשוט לא קרה

את לא חושבת שזה חוסר אחריות לומר לאנשים שטיפול תרופתי זה לא חובה? יש אנשים בלי משמעת עצמית שלא מסוגלים להתמסר לטיפול פסיכולוגי או טיפול סיביטי. את לא מכירה את ההרגשה שמשהו חיצוני או מחשבות משתלטות לך על המוח את לא יכולה להאמין בשום טיפול ככה

שלום ד"ר לויט אובחנתי עם o.c.d לפניי 3 שנים הייתי בטיפול c.b.t שעזר לי במידה מסויימת.למדתי כל מיני תרגילי נשימה שבהחלט מקלים מבחינת "שיחרור מתחים" ומדיטציות שמקלות על קשיי שיינה. האם קיימים טיפולים פסיכולוגיים אחרים בשביל להקל על o.c.d? מה היעילות של טיפולים אחרים? תודה על תשובתך

ילדה בת 14 כיתה ט' שכשהיא לא מבינה משהו בחומר היא לא מצליחה להרפות. היא הפכה להיות סוג של טרחנית בעיני המורים, ובבית היא מסוגלת לשבת גם עד אמצע הלילה מול הבעיה אותה לא הבינה. איך עוזרים לה להרפות?

יש לי חשיבת יתר ואני מחפשת כל פעם אישור מאנשים לגבי האם אני לסבית או האם יש לי משיכה קטנה לנשים (רגשית או מינית) ולא משנה כמה יגידו לי שלא או שאני אגיד שלא אני לא מאמינה לזה. משהו במוח הדפוק שלי לא מאמין לאף אחד, לא לי ולא לאחרים. לא משנה כמה אני אנסה לדבר עם עצמי ולשאול את עצמי בשיא הכנות מה אני ומי אני והאם אני מדחיקה, אני נעצרת ויכולה להיות בשקט כי המוח לא עובד ולא יודע לענות לדבר הזה. כמו נבהל מהנושא הספציפי הזה. מחשבות טורדניות זה לא כי אני לא חווה את זה בצורה טורדנית. גם כשאני סופר רגועה וללא חרדות אני מרגישה שאין לי בהירות ושאני לא יודעת לענות על שאלה פשוטה כמו ״בא לך להיות עם גבר או עם אישה״? אני חייבת תשובות כי מבחינתי זה קריטי לי להמשך, עם מי להיות. אני לא יכולה לגלות שאני נמשכת לאישה ואז להיות עם גבר, ירגיש לי לא אמיתי. אבל מנגד, אני גם לא יודעת מה בא לי כי בתכלס אני מפתחת שיחות רק עם גברים בקטע רומנטי ולא עם נשים אז למה במוח זה לא ברור לי כמו שאני כותבת לך את השורה הזו? אני באמת שואלת אותך וזה לא אישור או טקס בשום צורה, אני שואלת פה משהו שהוא נורא נורא נורא הגיוני. תודה ושבת שלום. אני מחזיקה ממך אז אשמח לתשובה מקצועית וטובה כי ניסחתי יפה עד כמה שאני יכולה.

שלום רב אשמח לעזרה בת 27, נוטלת פריזמה מגיל 17 בעקבות חרדות ובעיקר חרדת הקאות כרגע לאחר לידה שלישית חזרתי לקחת פריזמה (הפסקתי בעקבות ההריון) אך מהרגע שחזרתי לקחת הפריזמה גןרמת לי לבחילות קשות מאוד מה שלא קרה בעבר!! בעבר הפריזמה לא גרמה לי לבחילות. האם זה הגיוני שפתאום זה מה שיקרה? וגם ארגיש שהיא לא עוזרת? היא עזרה לי כל חיי. האם יכול להיות שפתאום באמצע החיים היא לא תעזור? מציינת שאני 3 שבועות לאחר לידת ביתי והתחלתי לקחת את הפריזמה לפני שבועיים כרגע לוקחת כדור וחצי שזה המינון שלי כמו בעבר.

היי, אני "מרשה לעצמי" לשאול עוד שאלה ברשותך: אני מטופל שנים רבות אצל פסיכיאטר בשל הפרעת חרדה מוכללת GAD. נוסו מגוון רחב של תרופות ושילובים עד שנמצא שילוב שאיכשהו עוזר. המצב הוא כזה שנגזר עליי להמשיך לקחת את התרופות הבאות דרך קבע: לוסטרל- נוגדת חרדה ע"י עיכןב סרוטונין. קלונקס 2 מ"ג- ניתן לאחר התפרצות התקפי פאניקה בשנת 2012 אי אפשר להפסיקו או להפחית מינון כי יחזרו התקפי פאניקה וכל ירידה במינון תחמיר חרדה. וולבוטרין- נותן מוטיבציה ע"י הגברת דופמין ומאזן את התחושה הדיכאונית שגורם הקלונקס בשימוש ממושך. סרוקוול- להרגעה מהעוררות של הוולבוטרין. מתקשה לקבל את זה שאני אצטרך לקחת 4 סוגי כדורים "רק" לאיזון חלקי של הפרעת חרדה. כל פעם שאני הולך לקנות את הכדורים אני חוטף דיכאון ותיסכול מדוע אני צריך כ"כ הרבה כדורים. שאלתי את הפסיכיאטר והוא אמר שאני לא אמור לחשוב על כמות הכדורים אלא רק להמשיך לקחת אותם. לי זה קשה מאוד לחיות בתחום "האפור" שהרי אני טיפוס של שחור או לבן. אם היה מדובר בכדור אחד או שניים ניחא, אבל 4 כדורים ביממה ?! סיוט... הפסיכיאטר המטפל טוען שפסיכיאטר אחר (כמו פסיכיאטרית בקופת חולים נניח) לא תוכל למצוא כדור אחד או שניים שיעשו את העבודה כי מדובר אצלי בהפרעות חרדה משולבות עם קצת דיכאון וקצת אובססיה ולכן אינו ממליץ על צעד כזה שלא "לשחק" עם התרופות כיון שפסיכיאטרים אחרים אינם מכירים אותי. מה דעתך לגבי פניה בכל זאת ליועץ פסיכיאטר אחר או שבאמת עדיף לחיות לפחות בשנתיים הקרובות בלי לעסוק בכלל בכך שאני לוקח כדורים ורק לאחר מכן "לחשב מסלול מחדש" לגבי התרופות בין אם אצל הפסיכיאטר הנוכחי או אצל אחר/ת שאינו/ה מכיר/ה אותי?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" לגביי אנשים זרים או "מטרידנים" שפונים אליי במפגש אקרעי ברחוב ללא שום סיבה. אני אתן לך דוגמא:הלכתי בת"א ולפתע עבר לידי אייזה אדם שאינני מכיר דובר רוסית אינני יודע מה רצה ממני.וזה גרם לי לתחושה לא נעימה יש לי מחשבות טורדניות כמו:איך אני מתייחס לאנשים זרים שאינני מכיר "שרו ים ממני משהו" אך אינם דוברים עברית?האם אני צריך להגיב או פשוט להימנע ולהיתרחק? תץמה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה?מה את חושבת על "מטרידנים"? תודה על תשובתך

בשל חרדה משולבת עם דיכאון, אשר לא סייעו לה תרופות ממשפחת ה-SSRI ו-SNRI ניתן לי לצד התרופה לוסטרל, וולבוטרין XR. תוספת הוולבוטרין טיפלה היטב בדיכאון, העניקה כוחות ומוטיבציה לעשייה. יחד עם זאת נראה כי מצד שני החמירה תסמיני חרדה באופן יום-יומי בלתי נסבל. היות וכך הפסיכיאטר הוסיף כדורי סרוקוול במינון 100 מ"ג בלילה. עשיתי בדיקת ECG ויצא שמתקיימת הארכת מקטע QT לאחר שילוב של הסרוקוול מה גם שאיני מוצא בו יעילות וודאי לא משמעותית. נכנסתי ללופ של אובססיה של כתיבת שאלות בפורום קרדיולוגיה, פסיכיאטריה על נתוני בדיקת ה-ECG והאם להפסיק את התרופה. לא מצליח שלא לעסוק בזה. אני מרגיש שרופאת המשפחה מקלה ראש היות ויודעת שאני חרדתי לכן היא אומרת שזה גבולי ולא משמעותי וצריך להמשיך מעקב מידי פעם. אני לא מרגיש שאני סומך עליה ולא על הפסיכיאטר שבכלל לא אמר לי שתיתכן תופעה כזו עקב שילוב התרופות לכן אני יורה לכל הכיוונים וגם בעקבות כך, הדאגנות הכללית עולה משמעותית. איך אני יכול לצאת מזה? אני טיפוס שזקוק לוודאות דהיינו כן או לא, שחור או לבן. התחומים האפורים גורמים לי לחוסר שקט. יש לי אולי טיפים עבורי כיצד לצאת מהמצב אליו נקלעתי?

הרבה תודה. משפט אחד חכם שעשה לי סדר בראש. מודה לך מקרב הלב.

שרון שלום רב אני ינסה לתמצת הכי טוב הנני סובל במשך השנה האחרונה מ-ocd שחזר חזק שאני זוכר שהיה לפני איזה 10 שנים. זה מתבטא בעיקר בשטיפות ידיים מרובות, חרדות בריאות ונכנס גם פחד מזכוכיות ואקונומיקה כל הזמן. בנוסף יש גם מחשבות טורדניות שקופצות כמו איזה קללה נגד אלוהים. אני מטופל במכון של ocd ברמת גן אני מבין שיש חשיבות לחשיפות אין לי בעיה לחשיפות נגד השטיפות והדברים הפיזיים אבל אמרתי למטפלת שהמחשבות הם כמו קללה נגד אלוהים אבל איך אני יכול נגד זה כי אני מאמין וזה ממש קשה לי לתת להן לזרום או יותר מזה להגיד בקול . אני לוקח פאקסט 40 מ"ג לאחר שעליתי מ- 20 מ"ג. אשמח שתגידי לי איך ניתן לעזור בברכה שי

אבא שלי תמיד מעיר על המשקל לכל בני הבית בעיקר לאמא שלי והוא תמיד ״דואג״ שאף אחד לא יעלה במשקל ויש לו תגובות כמו תפסיקי לאכול וכאלה. אף אחד במשפחה לא עם הפרעות אכילה או משהו כזה בסופו של דבר כולם אוכלים כמה שהם רוצים וזה לא באמת משנה מה הוא אומר. אבל כבר תקופה שקשה לי לראות את אמא שלי אוכלת והדבר הראשון שעולה לי לראש זה שהיא צריכה להפסיק לאכול והיא אוכלת מלא ודברים כאלה ואז אני מרגישה ממש רע עם עצמי שאני חושבת ככה כי זה לא מה שאני באמת חושבת זה פשוט מה שעולה לי ישר ואני חושבת שזה בגלל מה שאבא שלי כל הזמן אומר

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שקשורות לזה שהאם עליי "לסמוך" על אנשים או "לא לסמוך" על אנשים. דוגמא:יש לי "מחשבה טורדניות" כמו:האם כדאי לי לספר לאנשים שאני "מכיר" על ענייני האישיים ולקבל איזו "עיצה טובה" או ייעוץ ואמפטייה" למשל בענייני עבודה או זוגיות ומצד שני יש לי "מחשבה טורדניות" שאוליי לא כדאי לי לספר לאנשים שאני מכיר על ענייני האישיים כי אני מיסתכן שאקבל "עיצות לא טובות" או " חוסר עניין" וגם תהייה פגיעה בפרטיות מה דעתך על מחשבות טורדניות כאלה? תודה.

אני עם הפרעה טורדנית כפייתית מאז שאני זוכר את עצמי. יום אחד תוך כדי שאוננתי נכנסו לי מחשבות על אמא שלי , והרגשתי שאני מאוד נהנה מזה. ומאז פשוט התחלתי להרגיש משיכה אליה , זה התחיל בגיל 11 והמשיך עד עכשיו 19. ואחר כך פשוט הרגשתי איום ונורא , וכל הזמן ניסיתי לחזור ולאונן ולחשוב עליה כדי להוכיח שאני לא נמשך אליה וכל פעם נמשכתי מחדש. והרגשתי כמו מפלצת , לא ידעתי מה לא בסדר איתי. וזה פשוט המשיך ולא נפסק עד עכשיו. ואת האמת אף פעם לא הרגשתי מחובר אליה מבחינה אימהית , וגם היא אף פעם לא הפגינה לי חום אימהי יותר מדי , היא הייתה עסוקה רוב הזמן בעצמה , אף פעם לא ראיתי בה ממש דמות של הורה.. אבל עדיין אני מאוד מפחד ומיואש מזה שאני נמשך אליה , והאוסידי טורח כל הזמן לשמור לי את זה עשרים וארבע שבע בראש. אני משותק מפחד שאולי בגלל שאני נמשך אליה , זה אומר שבעתיד אני אוכל להמשך גם לבנות שלי. אני לא יודע מה לעשות אני רק בן 19 ואני מרגיש שנגמרו לי כל החיים. אני מרגיש לא בסדר..מפלצת , אני לא מרגיש בנוח עם עצמי בכלל , אבל אני לא יודע איך להתייחס לזה , כי יש כאן באמת משיכה גם ללא קשר לאוסידי , רק שפשוט האוסידי נתפס על זה. מה אני עושהה??? אני מסוכן לציבור ?? (דרך אגב אני גם לא נמצא איתה בקשר , כיוון שאף פעם לא הסתדרתי איתה , גם בלי קשר למה שכתבתי כאן) בבקשה תעזרי לי , אני מתחנןןןן

מגיל קטן מאוד הרגשתי משיכה מאוד חזקה לבנות. עד שבגיל 11 אחד החברים הראה לי סירטונים בעלי תוכן מיני של הומואים , ואם אני זוכר נכון מאז נכנסו לי מחשבות טורדניות לראש שאולי אני נמשך לזה , ובאמת לפעמים אני יכול להרגיש משיכה לזה , אני לא זוכר מה קדם למה המשיכה או המחשבות הטורדניות. בכל אופן מאז שהתחילו המחשבות הטורדניות התחלתי גם להרגיש תחושה של משיכה לדברים כמו אלו , ובהתחלה זה היה קצת וזה פשוט הרגיש כאילו זה הולך וגדל , וגם הOCD שאני לוקה בו מגיל קטן תרם לדבר מאוד , נראה לי שבאמת הוא העצים את ההרגשה של המשיכה יותר ממה שהיא באמת. ולפעמים הרגשתי ממש התעוררות מינית מדברים כאלו ואפילו אוננתי על זה והגעתי לזקפה כמה פעמים. ואני לא יודע אם זה בגלל הOCD או לא אבל לפעמים (קשה לי מאוד אפילו לומר את זה)הרגשתי שזה גורם לי להתעוררות יותר. לפעמים כשהOCD שלי היה מרוכז בדברים אחרים הרגשתי שהמשיכה הזאת קצת יורדת ונהיית עמומה ולא עוצמתית כמו שהרגשתי כשהOCD התמקד עליה. ועד אותו זמן לא הרגשתי שום דבר לבני המין שלי (למרות שפעם אחת היה איזה ילד אחד שנגע בי בגן בצורה לא יפה , אמנם זה היה יותר כמו מעשה שטותי ומצחיק , למרות שהרגשתי הנאה , לא יודע אם הנאה מינית אבל מן תחושה מדגדגת כזאת..) אבל בעיקרון כל ה11 שנים הראשונות שלי ידעתי והרגשתי שאני נמשך לנשים , עוד מגיל חמש. ופתאום באותו יום נחת לי טנק על הראש ומאז זה לא מפסיק לשגע אותי. ברוב הפעמים שאני רואה אישה קל לי מאוד להמשך אליה , בעוד שאצל גברים זה לכאלה עם צורה מאוד ספציפית שכשאני רואה אחד כזה שאני יכול להמשך עליו זה מרגיש חזק כי מתלווה לזה גם החרדה של הOCD. כששתפתי את ההורים בחרדות האלה הם אמרו לי שהם יאהבו אותי תמיד לא משנה מה , ככה שהפחד הוא לא מגיע מהמקום הזה. אני פשוט לא מסוגל לדמיין את עצמי חי בקשר רומנטי עם גבר ומקים איתו "משפחה" אני לא מרגיש שאני מסוגל "לחזור הביתה" לגבר , והמשיכה הרומנטית שלי היא לנשים (אם לא ב100% אז ב95%) למרות שגם בזה הOCD מתעסק לי , אבל שם אני יותר יציב. ואני פשוט מפחד שאני לא אצליח לחיות ולהנות בצורה מקסימלית עם אשתי כי הOCD גורם לי חרדות שאולי אני לא נמשך גם כ"כ לנשים למרות שבצעירותי ובעיקר לפני הOCD הרגשתי בבירור שאני נמשך אליהן מאוד חזק , אמנם לאחר שהOCD התקבע הדברים נעשו קשים ומעורפלים. גם אם יש לי משיכה לגבר זה רק אולי לאקט מיני בלבד. והמון פעמים שבדקתי את עצמי וחשבתי לעומק עלי נמצא עם גבר הרגשתי טיפה עם עצמי שמשהו כאן לא מסתדר לי , למרות שהיו פעמים שמחשיבה שטחית יותר הרגשתי מאוד נהנה , אמנם שוב , הOCD ממש מערפל לי את הדברים , מעצים לי את הדברים ומעוות לי אותם , במיוחד שיש מצב שיש סוג של משיכה חוץ מהOCD שיכול להיות שהיא לא תופסת מקום כל כך גדול , אמנם נראה שהOCD מתלבש עליה ונותן לה מימדים של מפלצת. ותמיד פחדתי והרגשתי חרדה מהמשיכה הזאת והמחשבות האלה , למרות שכאמור ההורים ואבא שלי הסביר לי שהוא מקבל אותי לא משנה מה , עצם המחשבה של להיות כזה , אפילו אם הסביבה תקבל אותי ככה - זה מחריד אותי , אלו לא חיים שהייתי רוצה , וגם כאמור אני לא מרגיש מסוגל לנהל קשר רומנטי עם בני המין שלי , אלא רק משיכה מינית ולא משיכה רומנטית. כשאני מתאהב במישהי אני מרגיש הרגשה נפלאה , אני מרגיש חם בבטן , התרגשות , שאני פשוט רוצה להיות איתה ולא לעזוב אותה , ועם בני המין שלי - אין לי את הדברים האלה. ואני פשוט מת מפחד להפסיד את הרגשות הללו. אני מצטער שהארכתי אבל אני מקווה שתקראי את הכל (תוך כדי הכתיבה כמובן שהOCD אומר לי שאני מתכחש ואני סתם מנסה לשקר כדי להרגיע את עצמי , אבל אני מהטיפה חופשיות שנשארה לי במוח אני כותב) אני מקווה מאוד שתעני לי תשובה שתעזור לי ולא תשאירי אותי בבקשה באוויר. תודה רבה

התשובה שרציתי לקבל היא פשוט אם זה בהכרח אומר שאני הומו אם אני נמשך לפעמים בנוסף לנשים גם לבנים למרות שאני לא מרגיש שאני יכול לנהל זוגיות עם גבר אלא רק אקטים מיניים חד פעמיים (למרות שלא היה לי עדיין ניסיון בפועל לא עם גברים ולא עם נשים , והמשיכה שלי לנשים התחילה מוקדם בהרבה יותר)

שלום ד"ר לויט אובחנתי עם הפרעה נפשית o.c.d בזמן האחרון אני "חווה" התקפיי חרדה. אני רוצה לציין שיש לי "מחשבות טורדניות של דאגה" לגוף שלי ולבריאות שלי. למשל הייה לי קילקול קייבה שהייה "משולב" עם התקף חרדה. בהתקף חרדה אני "חווה" תסמינים פיסיים כגון:בחילה או תחושת הקאה. האם בהחלט קיים קשר ביין o.c.d ומתח נפשי לביין התקפיי חרדה? איפה הגבול ביין "דאגה לבריאות ולגוף" לביין הפרעה נפשית כגון "היפוכונדרייה"? תודה על תשובתך

שלום , כמעט בן 20. אני גם כן סובל מPOCD קשה מאוד כבר הרבה שנים. אף פעם לא הצלחתי להגיע למצב של זיקפה מחשיבה על בנות קטנות , ולפעמים גם כשהגעתי לזיקפה מחשיבה על בנות רגילות , ואז חשבתי על בנות קטנות בשביל לבדוק אם אני יכול להגיע להנאה מזה , ירדה הזיקפה. אבל קרו לי פעמים בודדות שבהם כשחשבתי והתרכזתי ממש לאחר שהגעתי לזיקפה מחשיבה על בנות רגילות , והתרכזתי וחשבתי על בנות קטנות (11 ומעלה) אז גמרתי והרגשתי הנאה , וזה מאוד הפחיד והטריד אותי. ועיקר המשיכה שלי היא לבנות גילי ומעלה , וכמובן שיש לי טעם מסוים שאני אוהב (בהירות וכו'..) וכשאני רואה בנות קטנות שגם כן נראות כמו הטעם שלי בגדולות , זה מעלה את הטריגר עוד יותר וגורם לי לעוד יותר חרדה , ולפעמים ממש הרגשה של משיכה , שלפעמים כשאני מתרכז בהרגשה הזאת ועושה סביבה טקסים אני מגלה שהיא לא ברורה כזאת ושאני חושב לעצמי על אותן ילדות שהן קטנות ובנות 11 וכו'.. זה גורם לאותה תחושה לרדת ולהיות לא ברורה , ועמומה. אבל אני מאוד לחוץ מהפעמים שכן הרגשתי בהם הנאה מזה , כל פעם שאני נזכר בזה יורד לי כל התיאבון , כבר ירדתי כמעט שמונה קילו בחודש , ואני לא מסוגל להתרכז בכלום ואני כל היום סביב זה , אני כבר מפחד לקום בבוקר כי ישר אני נזכר בדבר הזה. אני אמור להתחיל טיפול בימים הקרובים. אני רק אשמח אם בבקשה בבקשה תוכלי לומר לי אם ההרגשה הזאת של ההנאה והמשיכה מעידה שאכן יכול להיות שיש פה משהו מעבר לאוסידי , אני יודע שזה יכול להיות טקס , אבל אני אמור להתחיל טיפול בימים הקרובים ואני מאוד מבקש שבבקשה רק עד אז תאמרי לי מה דעתך האם יש באמת אפשרות שיש כאן איזושהי משיכה כזאת ?

אני מרגישה שאני לא שמחה, לא בחלקי ולא בכללי.. ששום דבר לא משמח אותי, אני עורכת דין מאד נחשבת וזה לא מלהיב אותי, יש לי בית וזה גם לא מלהיב אותי.. (אין לי זוגיות) אני מרגישה שאני לא שמחה. בסופו של דבר אני מגיעה הביתה למיטה ואני מרגישה שאני לא שמחה, שאין לי מהות. זה גורם לי לעצב עמוק ואני נורא מפחדת שאולי יש במוחי חוסר איזון כימי שגורם לי לא להיות שמחה או לוויסות רגשי מתוסבך. אני לא רוצה ליטול תרופות על אף העובדה שנאמר לי שיש בכדורים הורמון שנקרא הורמון האושר וזה יכול להסב לי אושר. אני לא רוצה ליטול כדור שיגרום לי לשמוח, זה נורא מפחיד אותי שזה לא בא בטבעי.. עצתך?

שלום אני זמן מה חווה ocd ומאובחנת מלפני כחמש שנים.. אני בזוגיות בריאה במשך כ9 חודשים - והכוונה לבריאה הינה תקשורת בריאה, משיכה פיזית, בן זוג מדהים ומכיל (מה שלא היה לי שנים). עוד לפני הקשר עברתי דירה לעיר אחרת והתחלתי לעסוק במקצועי מה שהחזיר לי את המחשבות הטורדניות.. כאשר הכרתי את בן זוגי עוד בתחילה הרגשתי את המחשבות הטורדניות הורסות לי את הקשר אבל התגברתי כי הבנתי שיש לי משהו טוב בידיים. אנחנו כרגע עוברים לגור יחד - שלב שבחיים לא הכרתי בחיי. אני כבר במשך חודש מתוסכלת ומחילות מחשבות אם אני אוהבת או לא אוהבת, לפעמים כשאין לי חשק לדבר או לענות לו להודעות אני אומרת הנה אני לא אוהבת ולכן זה קורה. אני רגילה לאהבה מהסרטים ולפנטזיות שככל הנראה לא קיימות. מה אני יכולה לעשות? אני באמת לפעמים מרגישה שאני לא רוצה אבל אין על מה להסתמך- הוא אדם טוב מכיל קשוב נראה טוב ואני נמשכת אליו מרגישה הכי בנוח להיות בקרבתו כמו שלא הייתי עם שום בחור. למה זה קורה לי???? ??????? יש לציין כי העלתי מינון בכדור לוסטרל באישור הרופאה המטפלת ל200 מיל מ150 מיל.

שלום שרון יש לי מחשבות טורדניות קשות על רב שעוזר לי ואני רוצה לספר לו אותם זה מאוד קשה לי לשמור אבל אני מפחדת מהחמרה בעקבות זה שאני אתקשר ואספר לו אותם אבל זה מרגיש שמאוד קשה לי לשמור את זה אצלי.. לגבי מחשבות אם נכנסתי ועשיתי דיאלוגים עם עצמי כל פעם שהם באות לא לדבר אליהם לא לענות להם והם יעברו אם הזמן?

מה עושים במצב שבו אני נתקפת במוחי בפחד שהוא לא נשלט והוא לא יוצא מראשי לא משנה כמה אני מתעלמת. הפחד הזה לא מפסיק להפחיד אותי וקשה לי להתעלם ואני מרגישה ממש חוסר אונים כי כל חמש דק הפחד הזה צץ את אומרת להתעלם אבל זה לא פשוט, אני מרגישה שמשהו חיצוני משתלט ולכן קשה לי מאד להתעלם מזה כי משהו במוח לא נותן לי להתעלם מזה ומחזיר אותי להישאב לפחד מה זה? אין לזה פתרון? צריך רק כדורים?

אני מיישמת את מה שאת אומרת לי בנוגע למחשבות ותחושות (לא משנה במה מדובר) ואני מוצאת את עצמי גם כשאני מעסיקה את עצמי או מקבלת את המחשבות ולא מתווכחת איתם, לא נוגעת בהם ולא מתנגדת להם - עדיין זה מצליח להפריע לי בכל דבר בחיים . הפחדים מנהלים אותי גם בטיפולים אפילו . כאילו המוח שלי הכי מכניס מחשבות גם כשאני לא מתייחסת ומתעלמת ולא מדברת איתם . איך אפשר להתמודד ככה ? בגלל זה אני מגיעה למסקנות שוואלה , אין פתרון לבעיה כי הנה עובדתית ניסיתי הכל עשיתי הכל ועדיין אני כל פעם מחדש מוצאת את עצמי נתקלת בפחדים . זה כלכך מפחיד כי וואלה עשיתי כל מה שאמרו לי בטיפול, הפסקתי להתנגד הפסקתי לשאול הפסקתי , באמת . אני יכולה לראות טלויזיה ופתאום אני מרגישה בגוף תחושה של פחד לא יודעת מה זה!!! איך מתמודדים עם זה?!?!?!?!

אני מרגישה שיש לי הפרעה כי יש אצלי במוח פחד לא מוסבר כמו פחד להישאר בסוג של סבל או מחשבות מסוימות ולא לצאת מזה . המחשבה הזו לא סטנדרטית ממה שאני קורא פה ואף אחד לא דיבר עליה (יש פה פחד להשתגע, פחד להיות הומו, לרצוח, וכו) את זה אין. זה פשוט פחד לא מוסבר מלהישאר בסוג של מצב שבו אף אחד לא יוכל להיכנס למוח ולהבין אותי האם בתור דוקטור ידוע לך דבר כזה? תחושה כזו ? או שצריך לגשת לטיפול ? כי אני ניסיתי לקרוא בפורום ומשהו כמו שתיארתי אף אחד לא העלה

מרחף לי בראש כמו מודעות לזה שיש לי הפרעה ושיש משהו חיצוני במוח שמפריע לי כי אני לא מפסיק לחשוב שאני לא בטוב , שיש לי חרדות שלא פוסקות , שכל פעם אני חושב שאין פתרון למה שאני מרגיש כי יש פחד לא מוסבר שמסתובב לי במוח לפעמים גם בלי תוכן מסוים , פשוט פחד כזה לא מוסבר ואני מפחד שזה לא ברור לי ממה זה מגיע . מפחד שטיפול לא יעזור לי מפחד שרק אני מתמודד עם הפחד המרחף ואף אחד לא יצליח לעזור לי להסיר אותו או להבין מניין הוא האם מדובר בהפרעה לדעתך? כי זה ממש מרגיש ככה תודה על התשובה

מאובחן כבר שש שנים עם OCD שהולך ומחמיר. היה מסתובב סביב נושאים מסוימים , וכרגע סביב חרדות של פדופיליה. בהתחלה כשהתחילו החרדות הם היו רק חרדות ומחשבות. ועם הזמן כשהתחלתי להאמין יותר למחשבות אז לפעמים מופיעות אפילו תחושות של משיכה אם אני מסתכל על בנות 11 וכדו'.. אמנם לא זכור פעם שהגעתי למצב של זקפה מזה על אף ההרגשות האלו. והרבה מאוד פעמים כשחשבתי לעומק לראות ולנסות אם אני נמשך אז הייתי מרגיש שזה לא כל-כך זה , ולא הייתה לי מזה התעוררות כל כך. למרות שבמצבים מסוימים שהחרדה הייתה מאוד עוצמתית והטריגר היה בסביבה הייתי יכול להרגיש ממש תחושה של משיכה. לפעמים אותם דמיונות של בנות 11 ומעלה מתערבבים לי עם דמיונות והרגשות של בנות בנות גילי (19.5) ואז הדברים נהיים יותר מעורפלים. אני ממש מפחד מהמחשבות האלה ועוד יותר מהתחושות שהן גורמות. אני לא מתכנן לפגוע אף פעם באף ילדה בצורה כזאת וגם אין לי שום הרגשות של החמצה או שאני עצוב מזה שאני לא אוכל לממש את זה. וגם עיקר המשיכה וההרגשה שלי היא לבנות בנות גילי ומעלה. ולפעמים כשאני רואה או חושב על בנות 11 כאלו אני אפילו מרגיש שאני נגעל , אבל לפעמים לא , זה לא משהו קבוע. גם לפעמים יש בנות שהן בגילאים האלו אבל הן נראות יותר בוגרות וכבר יש להם צורה מפותחת ואז אם אני יכול להרגיש משיכה כי היא דומה לאישה בוגרת , זה עוד יותר משגע ומפחיד. (חשוב לציין גם שאין לי איזה פטיש מיוחד לצורת גוף לא מפותחת של ילדים , וזה לא משהו שאני מחפש אחריו , וגם התחושה של המשיכה שאני מרגיש בחרדות זה רק כי זה מזכיר גוף של אישה רגילה) ואני מפחד להתחיל זוגיות , כי אני מפחד שאם יוולדו לי בנות אז אני אולי אפגע בהם , ואז אני לא אוכל לחיות עם עצמי עוד שנייה אחת אפילו. לפעמים זה התחושה של המשיכה מרגישה מאוד אמיתית והחרדה כל כך חזקה ואני לא יודע מה לעשות. גם הפסקתי טיפול תרופתי שהיה גורם לי לתופעות לוואי קשות , והופיעו לי תסמיני גמילה שמגבירים את החרדה ואת המחשבות והתחושות שבאות עם המחשבות , ואז עוד יותר יש לי מלחמה בתוך המוח. אני ממש אובד עצות , ואם זה היה תלוי בי , הייתי מעדיף למות כאן ועכשיו. מה אני יכול לעשות? אם אני אגלה יום אחד שזה משיכה אמיתית אין לי מה להמשיך בחיים יותר , אני לא מסוגל לנהל חיים עם דבר כזה. מה הפתרון במצב כזה ? האם לזה שאני עדיין בגיל ההתבגרות יש שייכות מסוימת לזה , כי עדיין לא הייתה לי התנסות מינית עם מישהי בגילי..?

הייתה גם דבר אחד שמאוד הלחיץ אותי. לפני שנתיים גם היה לי את הPOCD ואז המחשבות הטורדניות התחילו מאוד להחמיר , בצורה שלא הכרתי מקודם. ואז כבר ממש התחלתי להאמין להם ולחשוב שהם באמת נכונות. וראיתי פעם אחת תמונה של איזו ילדה , והיא גרמה לי לחרדה ונתקעה לי בראש , עד שפעם אחת מרוב מחשבות , כשאוננתי פשוט חשבתי עליה והייתי יכול להרגיש גם הרבה הנאה מזה. אמנם אם אני הייתי רגוע והייתי מסתכל על התמונה לא הייתי מרגיש כלום כמדומה לי. ואם אני זוכר טוב , גם בשביל להתעורר אז הייתי צריך לחשוב קודם כל על בנות גילי כדי להגיע לעוררות ורק אז נכנסו לי המחשבות על התמונה , אבל אני לא בטוח. והדבר הזה עוד יותר מחרפן אותי ואני פשוט נגעל מעצמי בגלל הדבר הזה עוד יותר. האם את חושבת שיש כאן איזשהו חשש?

הכוונה אם הם אמיתיות

כל עוד יש לי מחשבות טורדניות לגבי הנטייה/זהות/רצון לזוגיות אני ממש נמנע מלהכנס לזוגיות. אני לא נמנע במכוון, אני פשוט מרגיש שאני לא רוצה ואני באמת מרגיש את זה אבל מנגד אני לא יודע מתי המחשבות האלה ייגמרו ומתי ארגיש שיש בי רצון כי אם זה ייקח המון שנים מה כל חיי אשאר לבד?

היי, שרון. אני מרגיש שאני צריך טיפול פסיכולוגי.. הבעיה שכל פעם שאני מנסה טיפול, אני עוזב אחרי פגישה אחת, ועכשיו הגעתי למצב שאני לא מנסה אפילו להגיע לפגישה. אני מרגיש שטיפול פסיכולוגי לא מביא לי באמת סיפוק.. כלומר אני מרגיש שאני צריך אהבה של בחורה.. מאחר ואני לא מוצא, אז אני מנסה ללכת לטיפול, ולכן זה לא יעיל. מצד שני, אני כן מרגיש שאני צריך לפרוק את הבעיות שלי.. אבל כל עוד אני לא מצליח להרגיש אהבה רומנטית, אז אני לא רואה טעם בטיפול, וזה ואין לי מוטיבציה להתחיל תהליך. מה המקום שהכי נכון עבורי כדי להרגיש אהבה וגם כדי לשתף את בעיותיי? אני ממש לא יודע מה לעשות.. (אני כרגע מעלה נקודה שאינה קשורה ל-OCD, אלא יותר ברמת סיפוק נפשי) תודה מראש

שלישי פעמיים כי טוב בוקר טוב לפורום היקר שמי כפיר בן 25 אתמול הלכתי לחדר של אמא שלי וסיפרתי לה שיש לי מחשבה או ספק לגבי נושא מסוים שנורא מלחיץ אותי ואמרתי לה שעדיף למות מאשר לגלות שמה שאני חושב זה מה שנכון ואז יצאתי לה מהחדר והלכתי לישון קמתי לבוקר מלא חרדות התעוררתי ביקיצה מוקדמת בחמש בבוקר והמחשבה הקודמת נעלמה לי ונכנסה מחשבה אחרת שהיא פחד מלרצות להתאבד העניין הוא שאני לא יודע אם אני רוצה להתאבד או שאני רק מפחד מלהגיע לרמת סבל שתגרום לי לעשות את הצעד הזה וזה כאמור נורא מבלבל אותי ומפחיד אותי אני מוצא את עצמי באמצע נהיגה מפחד לעשות צעד ולהתאבד יש רגעים שאני מרגיש שאני סובל יותר מדי ממחשבות ורוצה אבל מהצד השני אין לי אומץ לעשות את זה ומעולם לא ניסיתי הדבר היחידי שאני רוצה זה לצאת מכל הפחד שנכנסתי אליו לשאלה זאת כאמור אני רוצה לשאול דוקטור איך אני מבחין בין רצון להתאבד לבין פחד מלרצות להתאבד, כאמור איך מזהים מחשבה אובדנית או פחד ממחשבה אובדנית?

שלום ד"ר לויט אני מתמודד עם "מחשבות טורדניות".בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי שינויי במצב הרוח.זה כניראה נובע בגלל שאני מרגיש תחושת אי נוחות ביחס לאנשים מסויימים.קורה לי שיש אנשים "לא נעימים" או "לא חברותיים" שמתייחסים אליי לא יפה או "מיתעלמים" ממני ולכן זה "יוצר" אצלי "מחשבות שליליות" כמו:"אם אליי מתייחסים לא יפה אז גם אני אתייחס לא יפה לאנשים שאני פוגש או אתעלם מאנשים אפילו עם אלה אנשים "נעימים" או "חברותיים". את מבינה בכל זאת יש "הבדל עצום" בגישה וביחס של אנשים "נעימים" כלפיי לעומת כאלה שהם "לא נעימים" גם מבחינת תחושת נוחות ואי נוחות. האם את חושבת שזה טבעי ונורמאלי מה שאני מרגיש?מה את חושבת על "מחשבות טורדניות שליליות" של "לעשות לאחרים כמו שעושים לי"? תודה על תשובתך

שלום רב כבר שנה שאני מרגישה שאני בהכחשה לגבי הנטייה המינית שלי. בגלל שאני מאד מוטרדת מזה ומתקשה לקבל את זה הגעתי למצב של בלבול שאני עוד שניה עומדת לצאת מהארון אבל בלי יותר מידי הבנה של כמה ולמה ולמי ואיך ומתי זה קרה בכלל כי לפני כן לא התעסקתי ולא חשבתי ככה. מה את חושבת? אשמח לקבל ממך עצה האם ללכת לפסיכולוג או למטפל רגשי?

אבל במה הטיפול הזה מועיל? את חושבת שעצם העובדה שזה מטריד אותי מאד זה אומר שאני באמת בהכחשה ואת ממליצה לא להתמודד איתה לבד? כי יש פה כאלו שאת רושמת להם שמדובר במחשבות טורדניות או אוסידי איך שלא קוראים לזה

אבל במה הטיפול הזה מועיל? את חושבת שעצם העובדה שזה מטריד אותי מאד זה אומר שאני באמת בהכחשה ואת ממליצה לא להתמודד איתה לבד? כי יש פה כאלו שאת רושמת להם שמדובר במחשבות טורדניות או אוסידי איך שלא קוראים לזה טיפול סיביטי זה טיפול שעושים כשיש בעיות נפשיות וחרדות איך את יודעת שמדובר בחרדות ובעיות נפשיות אם אמרתי לך שאני מרגישה שאני בהכחשה? אשמח באמת לתגובה בעניין

שלום שרון, אני מאובחן מזה 20 שנה בocd היום בן 40ומטופל אך ורק תרופתית ssri במינון מקסימלי, תמיד הומלץ לי טיפול פסיכולוגי כגון cbt אבל מעולם לא פניתי שאלתי היא האם ישנה החלמה מלאה מocd בטיפול שכזה, האם יש לך ניסיון אישי בזה או שיש מחקרים בנושא? או שאין החלמה וצריך ללמוד לחיות לצד ההפרעה?

אני מרגישה מנותקת.. אני כל היום מול הטלפון, לא מסוגלת להיות דקה בלי הטלפון כי ברגע שאני בלי הטלפון אני נכנסת לחרדות ומחשבות וכל פעם שאני בלחץ אני פשוט נתקעת במסך גם כשאין לי מה לעשות אני סתם גוללת ברשתות חברתיות אני מרגישה שהתמכרתי לטלפון וממש קשה לי בשישי שבת בלי כח אני שומרת שבת ואז אני מוצאת את עצמי ממש בדיכאון אני פשוט 24/7 בטלפון ואני מרגישה לא שמחה אני מרגישה שאני בורחת ממחשבות טורדניות כשאני בטלפון ואני לא רוצה להישאר ככה כל חיי מיותר לציין אלו סוג של מחשבות כי בערך יש לי את כל המחשבות הטורדניות שיש אם זה נטייה מינית אם זה פחד להתאבד או להשתגע וכו אשמח לעזרתך בנושא

היי, אני חושש שיש לי אוסידי מחשבתי ובגלל זה אני רושם כאן אספר בקצרה יש לי רגעים שאני יכול להיות למטה, עוד שנייה ברכב ולאכול סרט אם כיביתי את המזגן או לא, אם הכנסתי את המטען לרכב או לא, ואז להיבהל ולבדוק באופן קיצוני או לנסות לשחזר אחורה או שעולה לי מחשבה מטרידה אני מנסה להבין למה היא הגיעה. יש מחשבות שבאות והולכות אבל יש כמה ספציפיות שלא נעלמות. למה יש מחשבות שמקבלות במה באופן יומיומי וכאלה שאחרי כמה שניות פשוט נמחקות מראשי? זה משפיע לי נורא על מצב הרוח.. לצורך הדוגמה, אני ראיתי סכין בשולחן ואמרתי לעצמי ״פתאום אקח את הסכין וארצה לרצוח גם מבלי שאתכוון או מבלי שארצה״ נורא נבהלתי מהמחשבה אבל בסופו של דבר הרפיתי ושכחתי ממנה עד שהגיע הנורא מכל - אותה מחשבה שלא זזה מראשי שזו מחשבה על נטייה מינית פתאום אמרתי אולי אני לא רוצה בת זוג או נרתע כי אני הומו ואולי אף אחת לא מעניינת אותי ואני לא מתחיל עם אף אחת כי אני הומו ואז פתאום לא איחרו להגיע התחושות ליד גברים והאי נעימויות אני חושב שחפרתי .. רק פורק ורוצה לקבל הכוונה או דעה לגבי כל האמור פה תודה רבה וסליחה על החפירה

היי :) לבן הזוג שלי יש ocd. הכרנו כאשר היה מאוזן (עם תרופות). לאחר 8 חודשים הפסיק עם הכדורים מאחר והרגשנו ש"הכל מושלם". כעבור חודשיים הכל השתנה ופרץ גם ה rocd. מאז חזר לכדורים וטרם רואים שינוי. בתקווה שיחזור לעצמו- האם בכלל קיים סיכוי להמשיך בקשר? מכירה מקרים בהם אחד מבני הזוג סובל מ rocd ובכל זאת מקימים משפחה?

היי :) צהריים טובים .. אפשט על עצמי קצת , שמי בר גילאור ואני בת 26 אני חווהב בראש שלי 2 סיטואציות או נקרא לזה מחשבות שמאד גורמות לי לתהות ולחשוב שאני צריכה טיפול ושמשהו שולט עליי חיצונית או לא בסדר איתי. האחת - כאילו יש לי משהו במוח שגורם לי לניתוק ולחשוב לא רציונלי מבחינת דברים שעוברים עליי פתאום לעשות מנמלה פיל ולחשוב ששום דבר ושום מטפל לא יעזור לי ויבין מה עובר לי בראש השני - מחשבות לגבי זהות שלי ולא בהכרח מינית , אני מוצאת את עצמי נרתעת מגברים ולא מצליחה לדמיין את עצמי בזוגיות והדבר גורם לי לחרדה איומה עוד יותר . אני מנסה ללמוד לתואר בחדר ולהתעלם מזה אבל אני מוצאת את עצמי רק קוראת ומנסה לקבל מאנשים עזרה אציין שהייתי אצל 2 מטפלות, אחת מטפלת רגשית שהייתי אצלה שנה והיא אמרה שכנראה יש לי משהו עמוק יותר או משהו מגלגול קודם שהיא לא מצליחה לפתור והיא אמרה שהיא לא מצליחה לטפל בי יותר וזה גרם לי להתנדנד עוד יותר מבחינת החרדה שכאילו וואו מה אם היא לא הצליחה אז מי כן? ואצל מטפלת שנייה גם הייתי והיא לא כזה עזר. לי, היא עוסקת בטיפול דינאמי יותר. אני באמת באמת מכל הלב לא מצליחה לרשום את המחשבות ואת התחושות על דף, לא מצליחה להתחבר לעצמי גם לא מצליחה להתייחס למחשבות כאל כלום ושום דבר כי זה ככ מרגיש שאני עוברת משהו ולא נוח לי להתעלם מזה אציין שאני אוטוטו עוברת דירה לבד ואני מפחדת להיכנס ללופ של מחשבות חרדות ופחדים עד כדי רמה שאני מפחדת לפגוע בעצמי כי אני לא מבינה את מה שעובר עליי וגם לא מצליחה לעזור לעצמי וזה מה שיותר מלחיץ אותי שאין אשכרה מישהו שיכול להבין מה יש לי במוח ובראש ולמה אני חווה את מה שאני חווה בעניין הטורדנות המוחית . תודה שקראת עד כאן, אחכה בסבלנות לתשובתך תודה ויום שקט.

ד"ר שרון לויט - תמונה תשובת מומחה | מאת: ד"ר שרון לויט 15.02.24 | 19:19 (0) מחשבה היא משפט שאת אומרת לעצמך בראש.. לדוגמא: "האם אני לסבית?" "איך אמשיך לחיות ככה?" וכו'. גם התלבטויות, דאגות וכדומה הן מחשבות. רגש יכול להיות מתואר במילה אחת (או שתיים - פחד/חרדה, עצב, שמחה, אהבה, תסכול, כעס, ייאוש, חוסר אונים וכו'. מה שלא נופל בקטגוריה של "מילה אחת" - הוא מחשבה. כך שרוב החוויות הפנימיות שלנו הן מחשבות. ומכל מקום, כל החוויות שלנו הן סובייקטיביות זה מה שרשמת לי כששאלתי אותך מה ההבדל בין מחשבה טורדנית לרגש אמיתי? אני באמת לא מבינה עדיין מה זה אומר .. אם אני חושבת שאני מתלבטת לגבי הנטייה המינית שלי מה מחשבה בזה? אל תמחקי לי אני באמת שואלת , מה מחשבה טורדנית בזה ? למה לא להתייחס לזה ברצינות כאל דבר אמיתי ? אולי אני נמשכת ואני מגלה זאת רק עכשיו כי האי נוחות ועצם העובדה שאני מרגישה סוג של משהו מוזר מול נשים זה לא מעיד על משיכה ? לא הגיוני שלא . הייתי מצפה שתעני בצורה מקצועית לגבי העניין הזה כי וואללה זה מתסכל לא לדעת אם את נמשכת או לא אני מוצאת את עצמי מדברת עם נשים וממש בוחנת גם מבלי שארצה או מרגישה שנחמד לי איתן יותר מדי וזה ממש מוזר ומרתיע

מרוב מחשבות תחושות אני לא בשקט נפשי ואני מפחדת שלא אוכל לחיות אף פעם ברוגע ובשלוות הנפש כל פעם אי וודאיות בכל מיני דברים מסוימים בנוסף אני נורא מקנאה באחותי, היא עברה לבית חדש ממש יפה (אנחנו שלישייה באותו גיל) היא בהיריון תכף אמורה ללדת על פניו נראה שחייה מוצלחים מאד ואני אפילו לא קרובה לזוגיות.. אני בכלל עם מחשבות שאני לא יודעת מה אני רוצה מבחינת נטייה משיכה וכאלה אני לקראת סיום תואר מורכב של 5 שנים ונכשלתי בשלושה קורסים לפני סיום התואר מה שגורם לי למרמור עז עוד יותר אני אמורה לעבור לגור לבד ואף אחד לא שמח בשמחתי..

היי שרון יש לי שאלה .. מה עושים כשמנסים באמת להפסיק עם המחשבות? לצורך הדוגמה ספרית הייתה אצלי והרגשתי שאני ממש בוחנת אותה בלא מודע כאילו מסתכלת עליה ואז ממש נאכלת סרט שאני נמשכת אליה כאילו מסקרן אותי להסתכל ולבחון גם ללא מחשבה וזה לא עושה לי טוב אבל זה לא בשליטתי איך מפסיקים את זה?

היי לכולם... יש משהו שדיי מטריד אותי אז החלטתי להתייעץ. אני לא יודעת אם אני א מינית. זה בא לידיי ביטוי בכל מיני דברים. אני לא יודעת מה זה להמשך למישהו. לא מבינה את ההרגשה. אני יכולה להסתכל על מישהו ולחשוב"וואו איזה חתיך הוא" אבל זה לא יעורר בי שום צורך מיני במגע... אם כבר, דווקא יופי של אישה או ילדה מהממות כאלה הרבה יותר מרגש אותי. אני לא חושבת שאני נמשכת מינית לאותן נשים, אבל מישהי מהממת מדהימה ביופייה עם יופי מיוחד כזה פשוט ממש תעניין אותי ותעשה לי חשק להסתכל עלייה כל הזמן והיא אפילו תרגש אותי ביופי שלה. לא יודעת איך להסביר. אבל עדיין אני לא חושבת שזאת משיכה מינית בכלל. זאת לעומת גבר חתיך כזה (בסגנון יופי האישי שלי, שהוא מושבניקי כזה סטייל סנדלי שורש וחיוך חמוד) שאני אסתכל עליו ואחשוב לעצמי "יא איזה חמוד" או "איזה חתיך", אבל גם, אני לא חושבת שאני אמשך אליו מינית בכלל. אני לגמרי יודעת לזהות אנשים יפים ויש לי ממש טעם ביופי, אבל שוב- זאת לא משיכה. אני לא מרגישה צורך להתקרב ולגעת מינית באנשים האלה בכלל. עוד דבר- אני כן התאהבתי (ופה אני בטוחה שהמילה התאהבות היא מתאימה פה כי באמת התאהבתי מאוד והייתי אובססיבית לבן אדם ורציתי להיות הבת זוג שלו) בגבר שנראה מאוד חמוד לפי הטעם שלי והיה לנו חיבור מיוחד באופי. אבל לא הרגשתי צורך לשכב איתו. כשאני מדמיינת את ההרגשה שמרגישים בסקס זה נראה לי נעים, אבל לא מרגיש לי שזה קשור למשיכה לבן אדם שאיתו אני עושה את זה, אלא פשוט כי זה נראה לי נעים הפעולות עצמן של לעשות את מה שעושים שם... גם עם חפץ זה נראה לי אותה תחושה מבחינתי. עוד נקודה- אף פעם לא הרגשתי צורך לאונן ואני אפילו לא ממש יודעת איך. שוב- כשאני מדמיינת את התחושה זה נראה לי נעים אבל זה אותו סוג של נעים מבחינתי כמו מסאז' טוב שאמא שלי תעשה לי, ולא משהו מיני! דבר אחרון- את חיי אני ארצה להעביר עם גבר שאהיה מאוהבת בו ולהביא איתו ילדים. אני פשוט לא חוויתי משיכה מינית וזה מטריד אותי... מישהו יכול לתת לי עצה בנושא? או שרון המומחי של הפורום?

שלום! אני בן 44.אני רווק ללא בת זוג.יש לי מחשבות טורדניות לגביי "חג האהבה".אני רואה מסביבי הרבה אנשים שמצאו זוגיות אבל אני לבד.אני "מקדיש" הרבה מחשבה לגביי "אופציות" להכיר בחורות.לפעמיים יש קצת "תחושת תיסכול" אבל לא ברמה של דיכאון. יש לך "עצה" לתת לי בשביל "להתמודד" יותר טוב עם "מחשבות כאלה"? יש לך "טיפ" לתת לי בשביל אייך "להעביר"את יום האהבה גם ללא זוגיות? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט! בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" ביחס לתזונה נכונה או צריכת מזון.אני "חושב הרבה" על "אפשרויות נכונות" לצריכת מזון "בריא" וחושב על "אפשרויות" לצרוך מזון שיכול להועיל ולא להזיק כגון:צריכת ויטמינים ומינרלים.יש לי "רגישויות" למזון ולכן אני נמנע בעיקר ממזון מתובל מטוגן או שומני. אני מרגיש גם מאיין "התמכרות למזון" כי אני אוכל הרבה במסעדות יוקרה מבזבז הרבה כסף אבל אני נט מרגיש "טוב עם זה" כי זה אוכל שאני מאוד אוהב וחוץ מזה אני לא אוהב להכין אוכל בביית. האם זה טבעי ונורמאלי שיש "מחשבות" שמעסיקות ביום יום בתחום המזון או "תזונה בריאה"?את מסכימה שזה חשוב לרצות לנהל אורך חיים בריא?איפה הגבול "בהתמכרות" למזון וביזבוז כסף? תודה על תשובתך

היי שרון, כתבתי פה בעבר, אולי לפני חודש וקצת.. ניסיתי לאמץ את מה שאמרת ואת האמת שזה קצת הפחית לי את החרדות והמחשבות רק יש בעיה אחת - כשהפסקתי לשאול שאלות על הנטיה והמשיכה פתאום התחלתי להרגיש שאני ממש הופכת להיות לסבית או להיות לא מודעת באמת באמת בלי קשר להפרעה למה אני רוצה. פתאום ישבנו בחברת חברים מקודם והם דיברו על לסביות והומואים והרגשתי ממש לא בנוח כאילו אני עוד שניה אצא מהארון והם יגלו את זה ויצחקו גם עליי .. אשמח להסבר ממך למה בכל זאת אחרי שאימצתי את מה שאמרת ואחרי שאני מטופלת בסיסיטי מדוע זה חוזר וזה לא משתחרר? אני ממש ממש מרגישה כמו תחושה בגוף שזה אמיתי ופתאום אחרי התחושה אין חרדה פשוט יש קצת עצב אם אהיה כזו פתאום המחשבה לא מתלווה לתחושה

איך מבדילים בין ספק של אוסידי לספק אמיתי לגבי עניין מסוים? לצורך הדוגמה אני יעלה את דוגמת הhocd איך יודעים שמדובר בספק שניזון כתוצאה מההפרעה לגבי זה או ספק אמיתי שבן אדם באמת לא יודע למי הוא נמשך והוא מטיל ספק בכך בגלל החוסר וודאות זו שאלה מעניינת שמעניינת אותי ולאור השאלות פה לאחרונה מניח שהרבה כמוני אנחנו מחזיקים ממך, לפחות מממה שאני שומע ויודע (יש לי חברים בפורום) ואנחנו נשמח לקבל תשובה תודה וסופ״ש נעים !!!

אנשים בדרך כלל לא חשים חרדה לגבי הנטייה המינית שלהם. זה מאפיין בלעדי של OCD? כתבת את זה לפני שנה בפורום למישהו .. למה את חושבת שלא? אולי הם חשים חרדה כי הם לא רוצים להיות כאלה כי זה לא לפי הנורמה למשל אני, לדעתי אני באי וודאות שמכרסמת בי והפכה לטורדניתתתת מאד ובתכלס אני לא מרגישה משיכה לנשים אני פשוט מרגישה רתיעה ופחד להימשך אליהן אני רוצה שהמוח שלי יבדיל בין משיכה אמיתית לבין פחד מלהימשך לאותו מין בטיפול אצלך עובדים על זה? את יודעת לזהות אם זו אובססיה ללא בסיס של משיכה ?

מצטרף לשאלה אני באותו פלונטר

אני מבינה בעצמי שמה שאני עושה בשנים האחרונות בראיונות עבודה וסופרים ששואלים אותי שאלות מרגיזות ומטמטים ת'שכל עם הכרטיס מועדון שלהם שזה פשוט לסגור חשבון עם כל מי שאני פוגשת באותו יום (מעתיקה את המילים שלהם על סתם עוברי אורח שלא יודעת מה מידת הגרביים שלהם זה בטח התקת כעס ולשמור טינה על דברים ישנים שהיו לי אבל זה לא יוצא מהראש דיבוק משוגע להמשיך איתם עוד ועוד מה עושים איתם?

אני יודעת שזה יישמע כמו שאלת אישור או איך שאת לא מכנה את זה אבל בבקשה תנסי לקרוא ולענות לי על זה בבקשה ממך !! כתבתי בפורום אצל פסיכולוגית וכתבתי לה שאני מפחדת להיות לסבית ושאני לא יודעת למה יש בי פחד כזה ושא י לא מצליחה לחשוב בבהירות האם יש לי או אין לי משיכה ואם אין לכאורה אז למה אני פוחדת ? כתבתי לה בנוסף שאין לי ככ משיכה לגברים וגם לא רצון לזוגיות ואני לא יודעת למה . המחשבה או התחושה הזאת לא עוזבת אותי כבר המון המון זמן . היא פשוט כתבה לי ככה - ״היי מיטל, נשמע שאת בשלב ההתמודדות עם זה. פחד לא נוצר סתם אלא מהרגשה או קבלה שלך עם עצמך או היכרות כזו או אחרת. אני לא רואה סיבה לפחד מזה אם את לא כזאת או אם את לא מרגישה משיכה ככל שתהיה, רגשית או פיזית. האם את מצליחה לחשוב בבהירות לגבי זה? מה זה עושה לך? ממליצה להגיע אליי או לפסיכולוג אחר באיזור שלך לבירור זהות ונטייה מינית״. היא אשכרה כתבה לי את זה - והיא פסיכולוגית בדיוק כמוך ! מה היא רואה שאת לא בכך שאת אומרת שזה סה״כ מחשבה טורדנית? היא אומרת שאולי אני בשלב הכחשה או הדחקה כי קשה לי להעמיק בזה ולהכיר את עצמי

תודה על המענה אבל לא הבנתי מה הקשר? אני נשארת ככה או ככה בחוסר בהירות ואני לא יודעת למה את ממליצה לי להתעלם מזה פשוט לא הבנתי? … איך בן אדם יכול להתעלם מעצמו כשהוא לא יודע מי הוא

בשנים האחרונות אני התחלתי עם דבר חולני שזה כמו אנשים שלא עונים לי ל WATSUP/מייל אז אני מעניש אותם בלנתק את השיחה הבאה (הרבה פעמים בחודש) וזה נשמע שאני לא מת על ניכור וכאלה שלא מגיבים איך יוצאים מהסאגה הזאת

שלום. אובחנתי כסובל מהפרעת חרדה עם OCD. במקום העבודה בו אני עובד כבר יותר מ-10 שנים, אני מוערך מאוד, אהוב מאוד ומשתכר יפה מאוד. הבעיה היא שה-OCD גורם לי לחרדות ומצוקה גדולה של לחץ להספיק "הכל". מועמסים עליי תחומי אחריות רבים בהם אני נאלץ לטפל במקביל. המנהלים יודעים זאת ולא מעירים לי אבל כל העולם על הראש שלי, אני צריך לטפל בכל לקוח,בכל טלפון, כל לקוח שמתקשר ומבקש שאכין לו את ההזמנות והיקף העבודה המועמס עליי הוא בלתי סביר. עוזרים לי "פה ושם" אבל עדיין אני מרגיש התקפי חרדה בעבודה כי אני לא מספיק לבצע את מה שבתחומי האחריות שלי. המצוקה גדולה מאוד יום-יומית. מה אפשר לעשות כדי להיות כזה שפחות איכפת לו כמה הוא מספיק, פחות לקחת ברצינות ובכבדות את העבודה? אני רוצה לעבוד אבל לא רוצה להיות עבד!אני מרגיש שהתקפי החרדה קשורים ישירות ללחץ ולעומס העבודה. ניסיתי אפילו כדורים לטיפול בחרדות וב-OCD אבל זה לא עזר להרגיש טוב יותר ונינוח יותר בעבודה. תוכלי לסייע בעצות בבקשה?