פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

ערב טוב שרון מה שלומך? מה שעבר עליי היום זה משהו לא רגיל כל היום הכל היה בסדר הייתי עם הילדים בגן שעשועים משום מקום התחיל לי התקף חרדה לא מוסבר משהו הזוי ללא כל סיבה זרמים בכל הגוף בלבול ניתוק קיצוני משהו הזוי שלא חוויתי שנים הגעתי לבית הניתוק החריף בקושי הצלחתי לקלח את הילדים מדדתי לחץ דם כי חשבתי אולי שזה גופני היה לי לחץ דם בדמיון ודופק מהיר ואז התחילו לי מחשבות שאני יעשה לילדים משהו רע קיצוני ואני לא ארגיש כי אני מנותקת מהמציאות ומאותוו רגע המחשבה לא יוצאת לי מהראש וזה גורם לי לא להרגיש טוב

היי שרון שמי נירית וברצוני להתייעץ איתך,אני סובלת מחרדות ולחצים עם זה בעבודה ובכלל כל פעם מחשבות מחשבות שלא פוסקות עד כדי בכי מידי פעם ועצבנות יתר דפיקות לב וכו' אני מטופלת בתרופות אנטי דיכאוניות והרגעה והרופא עוזר לי רק בענייני תרופות רציתי לשאול האם את יכולה לתת לי הכוונה עצמית להרגעה של חרדה ולחצים ביום יום כעבודה עצמית שאוכל לעבוד עליה בעצמי? איך מרגיעים לבד מחשבות בוחשות בחרדות ולחצים ביום יום בעצמי לבד?

אני בחור בן 28 סובל מגיל מאוד צעיר מתסמינים של OCD ואני נאבק שנים כדי לייצב את המצב שלי. נפגשתי עם 2 מטפלים בעבר שהצליחו במידה מסוימת לעזור לי לשפר את התפקוד שלי. לאחר מכן כשהגיעו מים עד נפש פניתי גם לפסיכיאטר וקיבלתי תרופה רסיטל במינון 40 גרם אבל התרופה לא כל כך עזרה בעיקר גרמה לי לעייפות כרונית ואולי לעוד כמה דברים. כרגע חזרתי לליווי של פסיכולוגית בעלת עבר עשיר יותר ובד בבד פניתי לאדם שעבר מספר קורסים של אימון בNLP לקבלת עזרה. נחשפתי לNLP לאחרונה כי אני מרגיש יותר ויותר שאני חייב לפעול כדי לשפר את חיי כי סבלתי במשך השנים באופן נורא ואיום שקשה לתאר אותו ועם השנים המצב השתפר אבל אני עדיין סובל מאוד. חלק מהשיטות שנלמדות בNLP מזכירות את שיטת הטיפול שלך לדוגמא בדמיון מודרך וכדומה. עיקר הסבל שלי מילדות היה לדוגמא צורך לפשוט את כל בגדי בשביל להתפנות בשירותים עניין זה התמיד עד שהגעתי לצבא שירתתי בקרבי וכנראה האינטנסיביות שבשירות הביאה להתמתנות של התסמינים למעשה השתלטתי על המצב וכבר יכולתי להתפנות בלי להוריד את כל בגדיי. במשך השירות הצבאי כשכבר האינטנסיביות ירדה חזרו חלק מהתסמינים דברים ששמתי בכיסים הוציאו אותי מדעתי, הגיעו חששות מהיגיינה לא תקינה של שירותים, וכו' וכו' וכו'. במשך הזמן הבנתי גם שאני מכור לתוכן פורנוגרפי באינטרנט ואיכשהו בקושי גדול הצלחתי באופן מסוים להשתלט על המצב. בנוסף חלק גדול מהילדות סבלתי מדחייה חברתית דבר שגרם לכך שלא ידעתי גם ליצור קשרים בהמשך חיי ולכן המצב של חוסר החברתיות די התמיד בהמשך. אני בחור דתי ולמדתי אחרי הצבא בישיבה. באחד הימים נצמד אליי בחור אחד מספר פעמים בצורה מוזרה ולא הבנתי מדוע. לאחר מכן הבנתי שהוא היה כנראה הומו וזה הכניס אותי לסוג של טראומה אני מפחד שזה יקרה שוב שמישהו יגע בי ואולי בצורה יותר קשה והמחשבות חוזרות ומפחידות אותי. אחר כך קרה דבר דומה בתוך המשפחה כשמישהי מבנות המשפחה התקרבה אליי בצורה מינית אסורה וחשפה בפניי את רגליה וזה הכניס אותי שוב לטראומה קשה. כיום אני חי בבית עם ההורים ופוגש את אותה אישה לעיתים קרובות זה מייסר מאוד ומכניס אותי שוב לאותה חרדה לאותו מקום שוב ושוב ושוב ואני לא יודע כיצד לנהל את חיי האם לברוח למשך כל חיי ממקום למקום??? קושי גדול שאני רוצה לשים עליו דגש ומצפה לקבל עליו תשובה במיוחד הוא שאחרי שחוויתי את ההטרדה המינית מאותה קרובת משפחה שאני מדגיש שהיא מדרגה א' כלומר יש בדבר גדר של 'גילוי עריות' שכללה מההתחלה חיוכים מבטים התקרבויות קול גניחות בסביבתי הרמת רגליה אליי כדי שאביט בהרבה פעמים שאני בסביבה שלה היא מביטה שוב ושוב על רגליה מצד לצד או כי היא חושבת שאני מסתכל וזה גורם לאיזה הנאה מינית זה שהיא מסתכלת עליהם או שזה כדי למשוך את תשומת לבי מאחרי זמן מסוים ש'אכלתי' את עצמי עם כל המחשבות האלה ו'התפרקתי' לגמרי בגלל שזו מישהי שהיתה קרובה אליי כל חייה והייתה אחראית על הרבה דברים שהייתי זקוק להם והייתי צריך לחשוב איך מעכשיו הכל הולך להישתנות וכו' ומה לעשות ומאז אני חווה יציאה של נוזל מהפין לפני תקופה קצרה זה היה בתדירות די גבוה ותנועה של נוזל גם בתוך הפין הרבה פעמים ביום שיש יציאה ללא שליטה זה קורה כשיש פתאום סוג של הבזקים או משהו דומה במחשבה או מחשבות יותר עקביות. אני שייכתי את זה לתופעה שקורת בעקבות טראומה בנוסף התפתח סוג של לחץ באזור הביצים קרוב יותר לפי הטבעת אולי סוג של לחץ או מתח משהו כזה פעם קראתי שיש איזה קשר מיני בין הפין לבין פי הטבעת האם זה נכון האם יכול להיות שחוויתי טראומה מסוימת וכתוצאה מכך התחושות הפיזיולוגיות??? בכל אופן החלטתי להישאר במקום ה'סכנה' ולבנות את עצמי מחדש ללמוד דרכי התמודדות ככל שאוכל ולפתח מחדש את הנפש החצי הרוסה הזאת שלי. לכאורה ד"ר תוכל לחשוד בי שזה דמיון ושהכל נובע מאיזו הפרעה שקשורה למשהו מיני בגלל ההתמכרות לפורנוגרפיה כמו שחשדו בי בעבר אבל בוא נניח לצורך העניין שאיני מדמיין ועברתי את כל הדברים האלו ויותר מכך ויש לי נפש חלשה שמקשה עליי להתגבר מה תוכל להציע לי לעשות כדי להתקדם??? תוכל להכווין אותי לטיפול היפנוטי אצל אדם מוכר לך שיוכל לעזור לדעתך? כל דבר שתוכל לתת לי אשמח לאמץ ולקחת אני זקוק לכל עזרה אני מאמין שיש לי כוחות ויכולות להתגבר אני מאוד רוצה משפחה ואורח חיים שגרתי שכרגע אני לא מנהל. אשמח לשמוע ממך ותודה בכל אופן, אשר.

שלום הייתי אישה עם מחשבות רגילות לחלוטין היה לי בן זוג שנתיים וחצי שלא עשה לי טוב ונדפק אצלי משהו במחשבות שזה כל פעם משתנה או מתווסף לזה התנהגויות מסויימות בערך מאותו יום שהיה לי סוג של התקף חרדה שבועיים בערך הייתי בחרדות רעידות לא אכלתי וזה עבר אחרי חצי שנה נפרדנו הכרתי את בעלי והכל היה כרגיל כשהוא הציע לי נישואים הרגשת חרדה ולחץ התחילה שוב עד שנכנסתי להריון אחרי 4 שנים זה שוב די עבר אבל התחיל לי בשנתיים האחרונות פחד מטיסות שלא הייתי מפחדת יום אחד בבית הורי פתאום אני מתחילה לפחד להתחשמל ממוצרי חשמל כי התחלתי יותר לשטוף ידיים אז אני תמיד מפחדת שהידיים שלי לא יבשות מספיק ושאני יתחשמל או אחרי מקלחת האם זה הגיוני לפחד מזה? כשאני מנקה עם חומרי ניקוי אני מפחדת שזה יגע במברשת שיניים או במשהו של הילדה שלא ירעיל או כשאני שוטפת כלים אני שוטפת מאה פעם מחשש שישאר סבון.. האם יש חשש שיש לי משהו? כי אני שמה לב שזה מדרדר לכל מיני דברים קטנים או כדורים שאני בולעת אני בודקת כמה פעמים שלקחתי את הכדור הנכון או שאני שותה מים באוטו אני מפחדת שזה אולי חומר אחר של האוטו ולא מים ואני יודעת שזה סתם גוק אצלי בראש מה עושים במצב כזה? מה זה אמור להיות ההתנהגויות האלה? ברור לי שזה משהו שקשור ללחץ והחרדה הזאת שהייתה לי וגם קצת זה שאני מבולגנת אז זה גם עושה לי בלאגן בראש ויש לי עבודה עם לחץ די רב . תודה

כיום נמצא במסגרת מחל" אישפוז יום בעירי . במטרה להיות "יותר " ... מאוזן . נמצא כבר כ 4 שבועות וצפי שחרור בתחילת דצמבר..>> אין שינוי דרסתי או ממש מהותי . רק הרגשה שהמסגרת הזו הכילה אותי . וכעת עליי גם בחוץ בקהילה הבריאה למצוא שיהי לי מסגרת זו או אחרת . יש לי רעיון לעבור קורס מסוים דיברתי עם האשה אצלה עוברים הקורס . אמרה שהיא תהיה איתי בקשר במהלך דצמבר . אז כמובן אני מחכה ומצפה . גם ארצה לשלב לימוד תורה במסגרת של מתמודדים . בקיצור לא חסר לי מה לעשות . אבל הבעיה היא שאני מרגיש שכל הזמן אני סביב עצמי כמו שאימי אומרת לי וזה נכון אני נמנע מלהיפגש עם חבר 2 שייש לי . מכיון שהתחושה היא שעליי להספיק וכל הזמן נמצא בעשייה . זה אוסידי ? אשתף אתכם שביקשתי מהרופאה להפחית לימינון לפונקס ןברצןני לשאול האם זה טוב ? מה אני אמור להרגיש . תודה רבה לכל הקוראים

שלום שרון!! ההפחתה של הלפונקס גורמת לי להיות בקצת יותר חרד ומתוח.. הרגשה לא ממש נעימה השאלה היא האם וכיצד יש להתמודד עם זה . תוד ולילה טוב

את צודקת .. גם המטפל שלי אמר לי שמכיון שאין לי הישענות או תחליף אחר לתרופה .. חשתי לא טוב.. לדעתך אני יכול להפחית מינון לפונקס ולחוש טוב ולהתמודד עם התחושה הפחות טובה .? מה את אומרת ? כמה זמן זה עובר ההרגשה הזו ? תודה רבה ולילה טוב

שלום שרון !! אלו מילים בדיוק שהמטפל שלי אמר לי . שמכיון שאין לי תחליף או הישענות על משו אחר אז חשתי את התחושות הקשות האלו. וזה מאוד הפריע לי . כי בסה"כ הפחתתי מהלפונקס 25 מ"ג . ועבורי כנראה שזה מאוד משמעותי . מאידך ובגדול הכוונה שלי היא להפחית במינונים של התרופות מה שיותר . לדעתך אני יכול להצליח בכך ? תודה לך שרון . ושבוע טוב

שרון שלום בן 40 סובל ocd מחשבתי ללא טקסים (כבר רשמתי פה כמה פעמיים) נוטל סרוקסט 30 מג ועוד שבוע עולה בהדרגה ל 40 אני נוטל את הסורקסט בלילה ואין לי קשיי הירדמות אבל קם ב500 לפנות בוקר לסיוט כל השרירים תפוסים וקשה לי לקום מהמיטה מן הרגשת בילבול עם בלילה אני נרדם בתקווה שהכל עובר הבוקר מבחינתי הוא סיוט לוקח לי שעתיים לקום המהיטה בכח כדי להתארגן לעבודה בבוקר אני נוטל אסוויל 5 מג כבר חודש ואני יודע שזה טיפול קצר טווח למרות שאני מפחד לא להתמכר לאסוויל שאלתי היא האם יש תלות פיזית לאסוויל כלומר האם יש קשר לאי שקט בבוקר ולהתקפי פאנקיה האלה ולשרירים התפוסים אודה להתיחסותך תודה :)

שלום שרון, אני בן 27 לפני מספר שנים (3-4) אובחנתי כסובל מocd זה לאחר שהיו לי קשיי נשימה וכל מיני אי נוחות בלקיחת אוויר כל הבדיקות שעשיתי ו(ועשיתי!!) יצאו תקינות כמה וכמה רופאים אמרו לי ללכת לבדוק את העיניין הנפשי של העיניין. ומאז באו והלכו כל מיני פחדים בנושא מחלות. כגון ניוון שרירים שנמשך חודש וחצי חודשיים, וסכיזופרניה שגם הפחד מזה חלף אחרי תקופה מסוימת. הוחלט שאני אנטול תרופות נוגדי חרדה, אם זכרוני אינו מטעה אותי זה היה "סרנדה"באותו הזמן. לפני שנה פלוס לערך עלתה לי המחשבה שאולי אני הומו ואני לא נמשך לאשתי. ומאז אששש בשדה קוצים, בדיקות מול סרטים של פורנו גיי(לא הייתה עוררות אלא תחושה חזקה של כיווץ/נימול באזור השלפוחית) אל מול סרטים רגילים קריאת סיפורים שקשורים לנושא לבדוק האם יש עוררות ובקיצור בדיקות בלתי פוסקות.. כבר שנה ומשהו חלפה והשקט לא חזר לחיי יש תקופות קצרות שזה שם אבל לא באותה עוצמה ולפעמים זה בא חזק ובועט בכל העוצמה. קשה לי כבר להבחין מה מושך אותי ולמה זה נמשך כל כך הרבה זמן אם זה אכן hocd לעומת המחלוץ שחששתי מהם קודם לכן? אודה להתייחסותך מאד

אבל אני מרגיש שאני חי עם המחשבות מוכן לקבל הכל וזה עדיין שם וחזק

שלום שרון!! מה שלומך? רציתי לשתף שאני נמצא כבר במחל" יום בעירי 3 שבועות . מחר מתחיל שבוע רביעי . יש הטבה מועטה אך עדיין לא מספקת . נוח לי שם זה עבורי מסגרת לבוקר . יהיה לי קשה להיפרד אך גם היום הזה יגיע בעזהי"ת .. שמחתי לשתף . שבוע טוב לכולם .

שלום שרון !! אני פשוט כל היום סביב עצמי כמו שאימי אומרת לי .. ממש כך. מטפל ומנסה להתייעל את עצמי . זה פוגע לי בכמה מישורים בחיים . כלומר איני יוצא מעצמי כל הזמן לשפר לעשות וכ"ו. בבקשה רעיון שלא אפגע מכך ויהיה לי זמן גם לדברים אחרים תודה ולילה טוב

היי שרון סורי שאני כותבת המון בפורום אבל אני ממש מפוחדת וחייבת עזרה הנה עוד פעם עכשיו אני מקלחת את הילד פתאום עולה חי שאני אטביע אותו כאילו קול אומר לי לעשות את זה ושאם אני לא אעשה הוא יהרוג אותי אני לא יודעת אם המחשבות האלו באות לי בגלל החומר שקרתי בעבר שהחוחים הסכיזופרנים שומעים קולות מאיימים םורדים מקללים וכו ואז קישרתי את זה לזה שהם שומעים קולות שאומרים להם פקודוצ ומאיימים עליהם שאם הם לא יעשו אותם ואני עכשיו לא יודעת אם זה בא לי בכלל הקריאה שלפני שנתיים או שבאמת לייסטר יש לי סכיזופרניה

היי שרון נתחיל מזה שאני מאוד שמח שיש את הפורם הזה שנותן לי המון תקווה להמשיך להתמודד עם ocd ואת עונה לכל שאלה די מהר ומקצעיות תודה על כך שאלתי היא אם אני נוטל את הסורקסט בלילה 30 מג ולא בבוקר לאחר כבר שהצטבר בדם(חודש ימים ) האם ההשפעה שלו נחלשת כלומר יש קשר לזמן הנטילה ולאפקט? ושאלה נוספת יש לי פסיכלולגית שאני מטופל אצלה לסירגוין במהלך חיי כבר קרוב ל 20 שנה ולאחרונה חזרנו לשיחות היא טוענת שיש לי הפרעת חרדה שזה שייך למשפחת ocd אבל למיטב ידעתי הטיפול הכי נכון זה cbt ואנחנו מטפלים בטיפול ארוך טווח האם לשקול לבקש ממנה את שיטת הטיפול cbt לא שאני חילילה מזלזל בהבנה שלה יש לנו כמיה טובה אבל אני קורא בכל מאמר וכתבה שהטיפול הכי נכון זהcbt טיפול ממוקד וקצר בבעייה ואני מרגיש ששום דבר לא זז כלומר יש הקלה אחרי מפגש אבל הכל חוזר לקדמותו תודה

אני לבד בבית פתאום עולה לי משפט את תשלמי על זה ביוקר ואז אני חוזרת בראש את תשלמי את לא תשלמי מאתיים פעם ואז חוזרת קולות מקללים קולות מקללים קולות מאיימים ואז חוזרת על קללות בראש ואז שוב פעם עולה לי משפט לא קשור ואז אני אומרת הנה אני שומעת קולות אני לבד מי יגיד לי את זה ככה כבר שעתיים כולי רועדת מפחד

בocdלמרות שהחולה יודע שמה שהוא שואל או עושה זה בקשת אישור והוא ממשיך לשאול למרות שהוא יודע את התשובה זה עדיין ocd

נגיד שאני שואלת אותך שאלה אני כבר יודעת את התשובה עמוק בלב שהכל בסדר אבל בכל זאת שואלת זה סוג של בקשת אישור?

אני מטופל אצל פסיכיאטר מדהים לוקח 40 מג פאקסט ביום כבר 5 שבועות אני מרגיש מוזר עם זה באות לי מחשבות שאני מטומטם ועושה שטויות איך יוצאים מזה? הרופא אישר לי שאין לי מחלת נפש פשוט המחשבות לא עוזבות אותי אני גם לא ישן טוב בלילה חשוב לציין שאני עם עבודה טובה ואבא נהדר לשתי ילדים מה עוד אפשר לעשות? אני כל היום לחוץ מהמחשבות

היי שרון, כולי רועדת מפחד מה הסבירות שדווקא אני אתקל על הבוקר בכתבה לא בראש העמוד סתם שולית על בחורה בת 32 שחלתה בסכיזופרניה סתם ככה פתאום שחשבה שהבן שלה הוא שד שהכביש הוא מדרכב וכו' אמא לשני ילדים פתאום ביום בהיר חולה אותו סטטוס כמו שלי בת 32 שני ילדים כולי עכשיו רועדת מפחד איך יכול להיות שאדם תקין לגמרי פתאום משתגע לא עבר טראומה לא כלום בלי הודעה מוקדמת אולי זה סימן שגם אני עומדת לחלות כי אנחנו אותו דבר..אני מפחדת..

שרון שלום בן 40 סובל מocd מחשבתי בלבד ללא טקסים מטופל אצל פסיכולגית שמלווה אותי המון שנים כמעט 20 שנה לסירוגין.... נטלתי 5 שנים ברציפות סרוקסטס והפסקתי במכה אחת לאחר חצי שנה חזר הכל חזרתי שוב וקשיי היסתגלות ממש קשים שרק עכשיו אחריצחודש ימים מתחיל להפחיד את החרדה כמבון שאני משלב בבוקר 5 מג אסוויל כי קשה לי מאוד לקום בבוקר זה השלב הקשה ביותר בשבילי יש לי מספר שאלות האם השילוב הזה בין סרוקסט 20 מג ואסויל 5 מג זה שילוב נכון מבחינת ראקציה ומדוע רק בלילה אני מרגיש טוב ? ובשאר היום בעבודה בין אנשים קשה לי משהו שנוגד את האשיות שלי כי אני אוהב להיות בין אנשים ופתאום זה שונה... אודה להתיחסותך תודה (:

היי, לפני כמה פוסטים היה לי את הפוסט של ''מחשבות לא הגיוניות'' (רשום את אותו שם, אור) שקשורות למחשבות פולשניות וOCD כביכול מפחד ממחלות נפשיות אחרות, אמרת לי שזה מחשבות פולשניות ולהתעלם מהן (הכל מפורט שם) סתם נכנסתי עוד פעם כדי לראות את התשובה ורשום ''לקריאה נוספת והעמקה'' היה רשום שם פאקינג בתגיות סכיזופרניה.....זה קצת הלחיץ אותי, למה דווקא זה רשום? כי בפוסטים אחרים רשום דברים אחרים ב''קריאה נוספת והעמקה'' אני יודע שזה נשמע מטומטם אבל חטפתי מיני התקף חרדה על הקטע הזה איך זה עובד בעצם? מי מקטלג את זה? זה נשמע ממש מטומטם אבל זה הלחיץ אותי (ועוד זה הפחד הכי גדול שלי) איך זה בעצם עובד?

נראה לי נפל לי האסימון, אולי בגלל שרשמתי שאני מפחד מסכיזופרניה כל הזמן בפוסט אז זה הופיע? כביכול מי שירצה לקרוא כדי להבין במה מדובר במידה ואין לו מושג? מאוד מאוד מלחיץ אותי הקטע הזה הפוסט נקרא ''מחשבות לא הגיוניות וOCD'' זה ממש כמה הודעות אחורה הכל מפורט שם... אני יודע שאני נשמע דביל....אבל זה קצת הלחיץ אותי

את צודקת, זה כמו שאפחד מסרטן למרות שזה עוד לא קרה לי....אני מניח שזה למה קיימת המילה ''אובססיה'' לפעמים זה לא על הדבר הכי ברור שיש ומה זאת אומרת מילות חיפוש, את מתכוונת בגלל שרשמתי את המילה כמה וכמה פעמים בפוסט אז זה כביכול הציג אותה? ואני באמת חושב שאני אפסיק לקרוא לגמרי על כל הנושא הזה, לא אשקר ברגע שקראתי לעומק זה הרגיע אותי במקום להכניס אותי לחרדה כי זה 180 מעלות ממני ואז לא הבנתי על מה החרדה, אבל אני מניח שבגלל שהפחד הזה נמשך כ''כ הרבה זמן יקח לזה גם זמן לעבור

שאלה אלייך.. בבקשה מה ההבדל המהותי וההשפעה של הלוסטרל שכעת העלתה לי ל 300 מ"ג . ואמרה לחכות כשבועיים . ואם חלילה לא יזור אז תתחיל לי עם הגילט. . כיום מה שאני הכי מוטרד וסובל זה מתחושות לחץ ענקיות לא יודע על מה ומהיכן הם באות אשמח לתגובתך. תודה רבה ושבת שלום

שלום שרון!!! אוליי זה רק באופן פסיכולוגי .. אבל חש ממש ממש מעט מעט התחלה של משו קטן שקורה . אך עדיין רחוק מלהרגיש טוב ממש . עשיתי ש.ביית על הגילקס ולדעתי היא לא תתאים לי כי היא גורמת להמון ת לוואיי מה שכבר יש לי משאר התרופות למשל עייפות וישנוניות . בפגישה הבאה עם הרופאה אני אומר לה זה . כעת בבקשה כיצד ניתן לברר מה ועל מה יושב תחושות הלחץ והאי שקט מהם אני סובל . תודה ולילה טוב

היי אני בת 20 לא אובחנתי מעולם על ידי איש מקצוע אבל מרגישה שיש לי אוסידי עם הטקסים והכל לאחרונה זה יתחזק אצלי שנהיה לי מין פחד כזה שאנשים שומעים את מה שאני חושבת ואז אפילו שאני נמצאת בסביבת אנשים המוח מקפיץ לי בכוונה מחשבות לא טובות ואני מפחדת שהאנשים ישמעו או שיראו על הפנים שלי את התופעה הזו לא קראתי שחקרתי קצת מהרשת את האוסידי אני אשמח אם תוכלי לעזור לי תודה מראש

היי כבר כמה זמן שאני לא עובדת לא נשואה ללא האחים שלי נשואים עם ילדים אני לא זכיתי לזה גרה עם ההורים אין לי כרגע כסף לגור במקום אחר וכל בוקר אני קמה עצבנית עם מחשבות טורדניות שליליות על זה שאני מרגישה שכולם נגדי במיוחד משפחתי אין לי מושג למה המחשבה הזאת צצה לי כל בוקר במשך היום זה עובר אבל שאני קמה אני כל הזמן רבה עם ההורים שלי כאילו מין דחף לענות להם בעצבים מרוב מה שעברתי בעבר בנוסף לזה שאני לא עובדת. אני עברתי טיפולים אבל זה לא עשה לי טוב ושהיו מדברים איתי על טיפולים זה עוד יותר עיצבן אותי כיום הרופא משפחה אחראי על התרופות הוא עשה לי שינוי בתרופות ואמר שזה קצת יקח זמן עד שזה ישפיע בינתיים אני עצבנית עונה בעצבנות על כל דבר מין דחף כזה מחשבות שליליות שלא אוהבים אותי אני מודה שזה קצת רחמים עצמיים אבל זה מעצבן אותי במחשבות אני רוצה לעזור לעצמי לבד בלי טיפול אני גם קמה בלי מטרה בבוקר אני לא עושה את מה שאני אוהבת לעשות כל דבר קטן מעצבן אותי בגלל המחשבות השליליות שכולם נגדי אני יודעת שזה רק מחשבה אבל זה נכנס לי לראש ולא יוצא ואז יש לי גם דפיקות לב של עצבים אני בסך הכל בכללי כן יש לי את הכלים לעזור לעצמי אבל עכשיו אולי גם בגלל השינוי אני מרגישה שקשה לי לצאת מהמחשבות השליליות והמטרידות שכולם שונאים אותי כולם נגדי אני ממש רוצה לעזור לעצמי לבד לצאת מזה בלי עזרה טיפולית פסיכולוגית או פסיכיאטרית אשמח לעצה או טיפ קטן ואני באמת אודה לך עם תוכלי לתת לי איך לצאת מזה לבד ללא עזרה חיצונית איך לקום עם מטרה עם חיוך ושמחה אני ממש אשמח שרון ומאחלת לך סוף שבוע נפלא ויום נפלא ובאמת תודה על עצתך ותמיכתך אפילו עצה קטנה איך לצאת מזה לבד מהמחשבות האלה והעצבים האלה כל פעם שאני קמה בבוקר תודה

שנה וחציבזוגיות פשוט ואווו לפתע עזב אותי גרנו ביחד הוא דאג לי 24/7 העריף עלי אהבה בלי הפסקה אין שבוע שלא הפתיע אותי או קנה לי מתנות או סגר לנו חופשות כמעט כל סופש נסענו או טסנו . שכר לנו בית חלומות . חייבת לומר שהוא בן אדם טוב אין בו טיפת רוע .הוא עבר תקופה לא טובה בחייו לא זזתי מימנו לשניה דאגתי לו אולי יותר מידי כי לפעמים לא ידעתי לשחרר . בעקבות התקופה לא טובה הכסף התחיל להגמר לו חובות הצטברו אבל זה לא ענין אותי עדין לא זזתי מימינו ותמכתי נפשית אני אוהבת אותו והכסף לא מענין אותי אם הוא ישנו או לא . לא עבדתי כל התקופה שלנו יחד כי הוא העדיף שלא אעבוד (,יודעת שזאת טעות) ובעקבות מה שקרה לו גם לי הצטברו חובות כי הוא כבר לא יכל לשלם לי על הורדות קבועות . כשהתקופה הלא טובה התחילה והיה קשה כלכלית ישר יצאתי לעבוד . מיום ליום הוא התחיל להעלם לא תיקשר לא דיבר היה עצבני מצוברח וביום אחד עזב את הבית (הוא עדין משלם חשבונות ) אנחנו פרודים כבר 3 חודשים גם אצלי הצטברו חובות כל שקל שמרוויחה מכסה חובות . נשארתי לבד הוא נעלם אין לי חברות אולי אחת .. לא בקשר עם המשפחה הם גרים רחוק וגדלתי בלי אמא ובקושי אבא.. אין לי אחים אחיות , מרגישה לבד בעולם . לאחרונה התמכרתי לאלכוהול וסמים אהבתי אותו ועדין אוהבת אותו מתקשרת אליו כל יום אבל הוא לא עונה אולי פעם ב..עונה ומדבר כאילו אנחנו שני זרים הוא היה כל עולמי . אני כבר 3 חודשים עבודה בית לפעמים הולכת לחדר כושר . מרגיש לי שסוף העןלם שלי הגיע לא מבינה למה נעלם . הוא יודע שאין לי משפחה בכל תקופת החגים היתי לבד בבית הוא ידע זאת וזה לא ענין אותו אפילו לא טרח להתקשר לשאול יודע שמצבי הכלכלי קשה מאוד . אני כל הזמןמשתדלת להיות חזקה הפעם הלב שלי נמחץ לא מצליחה ךצאת מיזה חושבת עליו כל היום בוכה כל לילה וכל בוקר כל דבר בבית מזכיר לי אותו אין לי יכולת כלכלית לעזוב כרגע את הבית . כל התמונות זיכרונות הכל היה מושלם . לא מחחילים איתי הרבה כי אני נראת ממש טוב גברים לא מתקרבים אלי יותר מידי ונשים שונאות אותי אני לא ברשתות חברתיות כי אני לא מתחברת . אני בחורה מורכבת שעברה הרבה .. וגם בקושי יוצאת מהבית כי אין לי עם מי הוא תמיד הבטיח ואמר לא אעזוב אותך אנחנו לנצח כל הזמן דיבר על חתונה חשוב לי יותר מכל חום ואהבה והוא ידע זאת והוא גם היה ככה התרגשנו כל יום מהאהבה הענקית שהיתה לנו . אני רגישה מאוד יכולה לבכות מפרסומת קשה לי להתמודד עם המצב ולא מבינה בכלל מה קרה ואיך ולמה ..אבודה ובעיקר בודדה . יודעת להעריך ולומר תודה על כך שקמה כל בוקר בריאה ושלמה . אין לי אף אחד שאכפת לו מימני או שדואג לי אני שונאת להגיד את זה אבל קשה לי מאוד מרגישה באפיסת כוחות אין לי מהיכן לשאוב אנרגיות . הביטחון שלי בריצפה נהייתי מוזנחת כל היום בבית זרוקה בסלון בפיגמה כלום לא מענין אותי רק הוא . רוצה להפסיק לחשוב יליו ולהתעסק בו אבל לא יודעת איך (נ.ב אין הרבה חברות כי כולן נשואות עם ילדים גרות רחוק מידי לפעמים מדברות בטלפון לא יותר מידי ) גם כשהוא עונה לי אני מתמסכנת בפניו בוכה לו . מרגיש לי שהבדידות מחלישה אותי מיום ליום (נ.ב אני פקידה אין לי אינטרקציה עם אנשים) אז גם בעבודה אמי לבד . כל מי שמכיר אותי מתפעל מחדש מהלב הגדול שיש לי לא מבינה למה מגיע לי כל הרע .

היי שאלה נוספת בטיפול ocd מחשבתי ללא טקסים אני נוטל 20 מג סרוקסט אם החריף לי הocd האם זה מספיק רק 20ל מג סרןקסט?

אני בן 40 סובל מocd מחשבתי ללא טקסים ויש לי חרדות במשך 6 שנים נטלתי סרוקסט ופשוט התרופה שינתה את חיי וזה לאחר המון ניסינות של כדורים שלא התאימו לי ופשוט הגבירו את החרדה בתקופה של החצי שנה האחרונה הפסקתי על דעת עצמי את הסרוקסט 20 מג ועכשיו לאחר חצי שנה חזרו לי המחשבות והחרדות לעצמות מאוד חזקות יש חזרתי ליטול שוב את הסרוקסט ופשוט מרגיש פתאום שהיא מגבירה לי את החרדה ונותנת לי אי שקט ומנוח אני נלחם עם זה משהו שלא קרה לי לפני 6 שנים שאלתי האם זה משהו שקורה והאם התרופה כבר לא אפקטבית עבורי או שעלי להמתין עד לחודש ימים אודה לתשובתך

אני נוטל 20 מג סרוקסט שלושה שבעות

נהייתי אובססיבי לנסיעות לחוץ לארץ. אני בן 50 וצעירותי נסעתי לחוץ לארץ וזה לא עניין אותי הרבה שנים. פתאום נהייתי אובססיבי וכל הזמן מחפש דילים לחוץ לארץ. ונסעתי לדוגמא,במשך חודשיים 3 פעמיים. הבעיה שהזמן בין הנסיעות לא מעניין אותי, רק ההמתנה לנסיעה הבאה. קראתי שזה דווקא בריא להמתין זה נותן מוטיבציה ביוםיום אבל זה פשוט נהיה אובססיה למצוא דילים ומרות שבנסיעות אני נהנה מאוד. רני מחפש דילים כל הזמן. עם בת זוג לבד העיקר לגלות מקומות חדשים. ובכלל נהנה מאוד שם. נראה שזה נהדר אבל אני מרגיש שזו אובססיה. מה דעתך?

שלום שרון !! כנראה מעצם ההפחתה של סוגי כדורים אותם אני נוטל >> חש קצת פחות טוב . היום הרופאה שייש לה רצון חזק לסייע לי העלתה מינון לוסטרל ל 200 מ"ג . כעת אני שואל אותך מה שכתבת לי בפניה הקודמת שלי שזה לוקח זמן השאלה היא אז מתי אחוש שינוי לטובה .. ??? כמובן באם הינך יודעת.. הדר" אמרה לי שייש לה רעיון לתת לי כדור בשם ג"וליאן או ג"ילט משו כזה.. במידה ולא אגיב ללוסטרל .||| אני מאוד מקווה שאחוש יותר טוב . אני גם סובל מאי שקט גדול מאוד . למרות הכל חייב להמשיך הלאה ומקווה לטוב יותר .. לילה טוב ותודה רבה

אציין שמייד לאחר השהות שלי במחל" נוסע לעבודה בה אני עובד כ 4 וחצי שנים . אז הלחץ עולה לי גם כי אין לי ממש כוח ועצבים לעבוד . אשמח לשמוע דעתך בעניין . תודה

השאלה שלי .. מתי אתחיל לחוש שינוי משמעותי בהרגשה שלי .? שמעת על הכדור הזה שכתבתי ?? אוליי איני מדייק אבל זה משהו כזה . הלוסטרל עוזר להרגעה נפשית ? עד כמה שידוע לך...? ושאלת השאלות שלי היא עד כמה אצליח לחוש ולשפר את ההרגשה ?? תודה רבה לך . כעת לגבי הזמנים של השהות במחלקה ממש איני יודע במה לתלות זאת כי על הפגישה הראשונה שהגעתי והתקבלתי למחלקה הרופאה אמרה לי שאני אשהה עד 2 בדצמבר . ואין עוררין על זה . גם צריך עצה לגבי האי שקט שייש לי .. מה אומר לרופאה ואיך היא תתיחס לכך . מחר יום הבחירות איני עובד וגם המחלקה סגורה . כך שאראה את הרופאה רק ביום ד הקרוב . עד אז נקווה לשיפור במצבי אמן. תודה ולילה טוב

שלום שרון !! קצת מאוכזב מכך שכתבת לי שאני לא אחוש שינוי משמעותי . זה קצת מייאש .. כי אני מאוד משווע להרגיש הכי טוב שרק אפשר . מה עוד ניתן לעשות בכדי לשפר את תחושות הדכאוניות שלי ? בוודאיי שאין כדור קסם זה ברור אבל מה כבר אני מבקש לחוש טוב . כלומר שאלתי היא !! > האם יש מצב "לצאת " במידת מה מהדיכאונות והחשיבה הטורדנית ? תודה רבה

הי שרון ... ותודה רבה לך שאת עונה לי . לא ממש הבנתי האם ישנו הבדל בין הלוסטרל לגילטה או משו כזה ? הרופאה אמרה לי שאם עד חמישי הבא הלוסטרל לא יעזור אז היא תיתן לי את הכדור החדש . כעת.. שאלת המיליון דולר שלי היא האם אני אחוש שיפור משמעותי ??? אני מאוד מקווה שכן . בעניין הספורט שכתבת >> אציין שיש לי סוג של מגבלות בגוף..רגליים וגב תחתון כך שמאוד קשה לי לתפקד גם ביומיום שלי הרגיל שבשיגרה . והגוף תפוס מאוד ..שרירים נוקשים .. בעיקבות הלפונקס?? מי יודע . ולגבי טיפול.. נפגש עם איש שיקום שייסד את אחד העמותות הגדולות בארץ לעניני עבודה ותעסוקה למתמודדים . ולמד פסיכותרפיה ואני נפגש איתו לשיחה שבועית עם הקלה .. זהו לבנתיים... אשמח לקרוא תשובתך האמיתיות . תודה רבה ולילה טוב

מתלבטת אם להגיע לייעוץ עם הבן שלי . שמה לב כי חל בו שינוי מזיק, הוא החל לגלוש דרך הסמארטפון שלו לכל מיני אתרים שוליים כגון רכילות. סתם פשוט גולש בכפייתיות!! אפילו מבלי לקרוא .. נראה שדבר מה מטריד את מנוחתו, והגלישה הכפייתית !!מרגיעה אותו . אני קוראת לזה ״כפייתית״ כי הוא חוזר וגולש לאותו אתר ללא טעם . ראיתי אותו במו עיני נכנס ויוצא סתם לאתרי חדשות. זה ממש מלחיץ אותי הבזבוז זמן הזה יש לו כך כף הרבה מטלות, והתחייבויות.! ובעיקר הוא בעצמו חש יותר ברע אחר הגלישה הכפייתית הזו הוא מתעייף ונכנס לישון בשעות ערב מוקדמות... חוץ מזה לא נראה שהוא סובל מדיכאון. אין לי יכולת לשוחח איתו על כך, הוא דוחה כל נסיון. שאלתי אותנו פעם אחת בזמן ארוחת ערב למה הוא גולש בזמן הארוחה ? ענה ...משעמם איך אצליח לשכנע אותו לטיפול ? או לעזור לו לחזור לתלם? איך אפשר להפסיק את ההרגל המזיק הזה ?

טוב אז ככה, כבר אובחנתי בתור אחד עם OCD לפני כמה שנים טובות שהיו לי מלא טקסים של לשטוף ידיים באובססיביות ובכללי פחד ממחלות (עם טקסים או בלי) הייתי עושה כל מיני טקסים מוזרים של לספור מס' פעמים אם לא עלול לקרות משהו נורא ודברים בסגנון הזה והבושה מעצמי פשוט גמרה אותי, אמרתי לעצמי תסתכל על עצמך לאן הדרדרת אמרתי לעצמי אני לא מקשיב לזה לא משנה מה, מצידי שמה שאני חושב עליו יקרה. וכך היה פשוט לא עשיתי את הטקסים ומאז אין לי כמעט שום דבר, ניצחתי את הקטע הזה בלי תרופות (של לעשות טקסים פיזים) כמו לסגור את הדלת כמה פעמים וכל הדברים האלו, אם יש עכשיו זה ממש ממש בקטנה ולא מפריע לי כלל. מה שכן, היה לי פחד ממחלות סיפרתי, הפחד הכי גדול שלי היה ממחלות כמו סכיזופרניה, אפילו המילה עצמה הלחיצה אותי ונמנעתי מלהגיד אותה / לחשוב עליה כי שנכנסתי לעולם הזה של הOCD התחלתי לקרוא על הרבה מחלות שקשורות לנפש, אז מה שקרה זה שהOCD שלי התחיל לצוץ, מה בעצם משותף לכל המחלות האלו של הסכיזופרניה / פסיכוזה וכו'? שהחולה חווה מחשבות כ''כ מטומטמות ולא הגיוניות אבל הוא מאמין בהם. אז הOCD שלי גרם לי לחשוב בכוח על מחשבות לא הגיוניות לחלוטין (מודע ב100% שהם לא הגיוניות) וזה בעצם ''נועד'' לעשות לי חרדה גדולה, נניח למה חשבת על X? הרי זה בכלל לא הגיוני! מה אתה פסיכי? או שאני אומר לעצמי ''וואי מספיק המחשבה הזו משעממת'' או ''יופי אתה מצחיק עכשיו סתום בבקשה'' (שזה סוג של טקס אני מניח) או אני חושב מחשבה ממש לא הגיונית מבחינתי ואז אני פשוט מתחיל סוג של לגחך באמת כי זה כבר הופך להיות מצחיק כל העסק (זה גם יכול להיות סוג של טקס אם חושבים על זה) הייתה לי תקופה של בערך שנתיים ( בין היפות בחיי כנראה) שפשוט לא היה לי כוח למחשבות האלו ופשוט לא התנגדתי כי קראתי שעדיף ''להתעלם'' ופשוט לא הייתה לי שום חרדה (בלי תרופות בלי כלום) אם להיות כנה הפוסט הזה נועד גם כדי לקבל אימות שזה נורמטיבי וזה OCD (שוב, זה סוג של טקס תכלס) למרות שאני יודע וקראתי 1000 פעם מה זה מחשבות פולשניות ואני מאוד מודע לכך שהמחשבות שלי הם מטומטמות לחלוטין ולא יותר ממטרד, כך שזה סותר כל קשר בין המצב לבין המחלות שאני מפחד מהם. זה בעצם כמו גלגל, אתה מפחד מX והOCD שלך מצא טרף חדש לסחוט לך את המוח איתו (אין לי תיאור אחר) ברצוני לשאול שאלה נוספת. שבאים לי מחשבות מציקות, פשוט לתת להם ''להיות''? כי לפעמים שאני עושה את זה אני מגיב ב''אז זה לגיטימי לחשוב על זה הא? למה אתה לא מתנגד? אתה מסכים כאילו?'' שזה די סותר את הצורה שבה אני צריך לפתור את הבעיה אבל אני יודע שצריך להתגבר, אשמח לשמוע מה כן הדרך הנכונה. רק אסיים בכך שלמדתי את ההבדל בין מחשבות שווא למחשבות פולשניות, מדובר במחשבות של OCD כי אני לא מאמין בהם כלל והם גורמות לי לחרדה למה אני בכלל חושב עליהם סך הכל אני מתפקד כרגיל אין דיכאון או חרדה יומית אבל פעם בחודש-חודשיים יש לי קצת חרדה מכל הסיפור, בעיקר אם חיטטתי באינטרנט על מחלות וכאלו מסקרנות..

טקסים פיזיים הפסקתי הכוונה. משהו מחשבתי יותר קשה (אם כי מתמודד בסדר) ואני לא יכול באמת להגיד ''כן אולי זה קצת נכון'' וכאלו, כי יש בזה באמת 0 היגיון! (הסברתי בפוסט למה) אם בן אדם חושב על משהו ''אפשרי אבל לא ריאלי'' הוא יכול להגיד את זה, הסברתי בפוסט למה יש לי מחשבות כאלו מציקות ומטרידות מהסוג זה (בגלל הפחד ממחלות נפשיות אחרות) בעצם הפחד הוא למה אני חושב מחשבות חסרות היגיון נגד רצוני (מחשבות פולשניות) מאחר ואין היגיון, להגיד את הדברים האלו נשמע מוזר....אז פשוט להתעלם מזה לחלוטין? לא לתת לזה יחס וזהו?

שלום שרון!! אתמול התחלתי במסגרת אישפוז יום ---טיפול יום. וכבר הרופאה הפחיתה לי מינונים ממספר תרופות . ואמרה לי שאני אשהה במחלקה רק 5 שבועות וזה נורא הלחיץ אותי . כי זה תהליך עם כל התרופות .. כמובן.. הצמידה לי מתאמת טיפול שאני יכול להיות האבא שלה ולא ככ נוח לי עם זה . אמרתי לרופאה ואמרה שאין לה מה לעשות הרבה עם זה .. הוסיפה לי לוסטרל. ידוע לך זה נגד חרדות?? תודה ולילה טוב אשמח להמשיך ולעדכן ולראות תשובה ממך. תודה.. ק.

שלום שרון !! אכן את צודקת שהרופאה החליטה וקבעה לי זמן כחודש מהיום להישאר במחלקה . אני מקווה שהזמן יספיק לעשות את השינוי התרופתי אליו נכנסתי למסגרת . אשתף אותך ואת הגולשים באתר שירדתי במשקל וכיום ירדתי בביגוד 2 מידות . כעת אני רוצה למכור במחיר סמלי את הפריטי הלבוש ממש במחיר סמלי ביותר .כי כואב לי ככה להעביר אותם כי קניתי בכסף מלא . אז אשמח להצעה בנושא זה . וכן את מה ששיתפתי. תודה רבה לך ..

היי יקירה מה שלומך? לפעמים אני תוהה וקשה לי להסביר אפילו לעצמי מה קורה לי בראש אתמול אני יושבת פתאום אני מנסה לעלות את הפרצוף של הבת שלי לראש שוכבת לידי ולא עולה לי מאותו רגע חרדה קיצונית מחשבות שהבת שלי לא שלי אולי היא אחרת משהו של המשוגעים מסתכלת עליה מוזר כל היום מנשקת אותה משהו הזוי אני כולי מפוחדת ולא מצליחה להוציא מהראש משהו הזוי פתאום היא נראית לי שונה נראה לי אני צריכה אשפוז

הי, מבינה אותך לגמרי. לי אותו סוג המחשבות. מסתכלת על הבן שלי והמחשבות רצות. איך ייתכן שהוא שלי? וכדומה. העליתי את המינון של התרופה. אני יודעת שזה מרגיש נורא.

את גם מאובחנת באוסידי

לצערי כן

שלום, אני נוטלת טיפול לאוסידי ולאחרונה העליתי מינון. יש לי שתי שאלות: האחת, כמה זמן בערך לוקח עד שהמינון החדש משפיע? והשנייה, האם בזמן מחזור החרדות נוטות להחריף? העליתי מינון לפני 19 יום ואתמול היה לי התקף חרדה ומחשבות שלא פוסקות. אודה לתשובתך

שלום שרון!! מה שלומך? רציתי לשתף ולומר שבתחילת השבוע הבא אני נכנס למסגרת אישפוז יום בעירי . יש לי חששות .. נפגשתי עם הרופאה לאינטק שהיה לי בשבוע שעבר . יש לי חרדות והלפונקס מוריד לי אותם ומאידך יש ת . לוואיי קשות . ברצוני לשאול ולדעת האם ואיזה כדור נוגד חרדות בצורה חזקה .

מרגיש לי מאוד מבולבל. כל הזמן חייב לסדר ולארגן גם את החיים הככ מורכבים שלי . +ניירת שמצטברת ..>>לתייק וכו . אימי אומרת לי שאני כל הזמן סביב עצמי .האומנם?? חש כל הזמן בהתמודדות וחסר ריכוז וזיכרון חריף במיוחד . תודה על תגובתך שרון. לילה טוב לכולנו אמן .

שלום שרון היקרה !!! מאוד אשמח לעדכן אותך כאן בפורום המבורך הזה ..>> כפי שאמרתי שבתחילת השבוע הבא מתחיל טיפול יום.. באינטק הרופאה אמרה לי את התוכנית שלה אליי .>> ולי יש קצת דעה שזה יהיה באיטיות ממש ענקית . יש לי חרדות ללא סיבה ואיני יודע מה הפיתרון כי אני מאוד מעוניין להפחית מינון לפונקס שלמעשה הכדור הזה מאוד עוזר לי בחרדות. ומאידך גורם לי לבעיות קשות אחרות. אז אציע לה להעלות לוסטרל וכעבור מס ימים לנסות להפחית לפונקס . כמו"כ רציתי לשתף במה שעובר עליי בימים האחרונים והוא... >>בחצי השנה האחרונה ירדתי כ8 קילו .. כעת אני מוריד בגדי החורף שבשנה שעברה קניתי בכסף מלא והם גדולים עליי . מחשבה חבל למה קניתי למה ירדתי במשקל . מאוד רוצה למכור אותם ממש במחיר סמלי כי קשה לי להיפרד מהם עקב ההשקעה הכספית שהשקעתי בקנייתם. אז אשמח לשמוע דעתך גם בעניין זה . תודה רבה ולילה טוב .

היי שרון ממש אשמח לעזרתך, מה אפשר לעשות בשביל להוריד את המחשבה הטורדנית ? האם ספורט עוזר ? תזונה מסויימת , יש לי פחד באיבוד שליטה זה בא והולך יום אחד אני לא נזכרת בזה וחודש היה לי שקט , ויום אחר המחשבה לא נותנת לי שניה של הפסקה . כל היום אני עסוקה במחשבה אני מודעת שזה בראש אני מנסה לא להתרגש אבל זה מבהיל אותי כל פעם מחדש.אנע גם לא עשעתי איבחון החלטתי על דעת עצמי שזה ocd זה יכול להיות גם משהו אחר ? כדורים זאת לא אופציה מבחינתי , התחלתי לעשות שיאצו שעוזר לי . האם יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות על מנת להיפרד מהחרדות? והאם זה מסוכן שאפשר להשתגע מזה? אני לא עושה כל מיני טקסים כי אני יודעת שאם אתחיל עם זה לא אצא מזה. זה ממש מייאש ופוגע באיכות החיים . תודה רבה מראש

אני כבר 7 שנים סובל מאוסידי עמיד טופלתי בלא מעט כדורים פסיכולוגים אישפוזים כיום אני נוטל 30 מג גילקס ו20 מג פלוטין וחיי על לוריבנים רק לוריבן מרגיע לי תגוף וקצת הגילקס אבל המחשבות והחרדות שלי ממש ממש חזקות אני לא מצליח להגיע לאיזון זה משגע אותי מה היית ממליצה לי לעשות תודה מראש

שלום טופלתי בעבר ברסיטל וציפרלקס לאו סי די ושתיהן גרמו לי תופעות לא טובות הציפרלקס תחושות לא טובות כמו של חולי והרסיטל עייפות קשה מה עוד אפשר לנסות? 2. אני סובל עקב טראומה מסויימת מיציאת נוזל מהפין כל פעם שאני חווה איזה דבר או מחשבה או ראייה מסוימת האם זו תופעה ידועה ומה ניתן לעשות?

שלום וברכה אני מוכר בנכות רפואית נפשית 40% צמיתה ואי כושר 100% צמיתה רשום שהמוסד יכול "לזמן לבדיקה מחדש, רק במקרים שחל שיפור במצבי הרפואי, בעקבות טיפול רפואי שקיבלתי." רציתי לשאול איך המוסד יכול לדעת שמצבי השתפר מבחינה נפשית? הרי הוא לא מזמן לוועדות חוזרות כשיש נכות צמיתה. האם לדוגמא לפי השיקום שאני עושה דרך המוסד ולומד מקצוע כל שהוא, הוא יכול להסיק מזה שמצבי כביכול השתפר בגלל שאני לומד ועושה שיקום ולבטל לי את הנכות או להזמין אותי לועדה חוזרת למרות שיש לי לצמיתות? או דרך התלושי שכר שלי שאני עובד ומרוויח, הוא יכול לזמן אותי לועדה חוזרת למרות שיש לי לצמיתות? אשמח למענה על השאלות תודה מראש אריק

שלום שרון, לאחרונה התחלתי להתעסק בנושא שמאוד מטריד אותי ומפריע לי. אך תמיד חששתי לפתוח אותו, ולכן אשמח אם אוכל לקבל קצת מידע רלוונטי יותר. אני מחטטת, ופוצעת את עצמי. בעיקר בפנים. סובלת מאקנה רציני מגיל צעיר מאוד (כיום אני בת 25) ויש לי פצעים מזעזעים שאני מסתירה אותם עם מייקאפ. לאחרונה התחלתי להתעניין יותר בטיפול. הבנתי שהטיפול הוא קוגנטיבי פסיכולוגי וטיפול פסיכאטרי עם נטילת כדורים מסוג SSRI. האם לדעתך אני יכולה לטפל בבעיה רק בעזרת טיפול פסיכולוגי? או שיש אולי כדורים אחרים לא SSRI?

הי רוני יש לי את אותה בעיה בדיוק ובחיים חא חשבתי שזה קורה לעוד בן אדם אשמח לדבר איתך אם תרצי

מוזמנת. זה המייל שלי:[email protected]

שלום, בתי בת 3. מזה כחצי שנה מקלפת עד זוב דם ובכל רגע נתון את ציפורני ידיה ורגליה. באופן כללי הידיים שלה לא נחות לרגע. אם לא מקלפת אז מגרדת את עצמה או מוצאת איזה פצע קל להתעלל בו. אני ממש מתקשה להכיל את זה. מנסה להתעלם אחרי תקופה שהערתי ורק החמירה את המצב, אבל בכנות זה קשה מנשוא. יש לציין שבעלי אותו הדבר. מתעסק בכפיותיות בציפורניו. מושך וממולל שערות בגוף שלו. מה אפשר לעשות כדי לעזור לשניהם וגם לי. זה ממש יוצר אצלי כעס כלפי בעלי ומתח באופן כללי. גרים בחיפה. אשמח להכוונה.

מה זה אומר טיפול התנהגותי שכולל הדרכת הורים. מי בעל המקצוע? אשמח להמלצה החיפה

יש י מחשבות רעות על המשפחה שלי וזה קשה לי נורא. זה מתאפיין בעצימת עיניים ודיבור לעצמי ולעצור כל רגע במקום. יש לי ocd כבר כמעט שנתיים והמחשבות הרעות באות לי בתקופות ורוב הזמן המחשבות משתנות. התחלתי לקחת כדורים לפני כמה ימים מסוג prizma מקווה שהם יעזרו. אני בן 13 וזה נורא מפריע לי בלימודים.

יש לי OCD שנים ואני מטופלת בפקסט. לאחרונה חוויתי התקף חרדה ובעקבותיו מחשבות לא פוסקות. הרופאה העלתה את המינון של התרופה. יש לי שני בנים. פתאום אני מסתכלת עליהם ונראה לי מוזר שהם שלי. המחשבה מטרידה אותי כי אני מרגישה לא נורמלית. אני אומרת לעצמי שאני זוכרת שילדתי אותם אבל זה לא עוזר. כל היום אני מסתובבת בחרדה מהמחשבה הזאת. זאת מחשבה אופיינית ל OCD?

היי שרון מועדים לשמחה מה שלומך? היום בערב קרה לי משהו שלא רגשתי המון זמן לקחתי את הילדים לשמחת תורה תוך כדי נהיגה אני מרגיןשה צמרמורות פנימיות קשות קשות בקושי יכולתי לנהוג נשמתי עמוק זה בא ןהלך באוהלך כמובן שלא ויתרתי וחזרתי הבית אלא המשכתי ולקחתי את הילדים כשהגעתי לבית מאוחר יותר התחילו מחשבות קשות שבעלי רוצה לפגוע בי להשים לי דברים באוכל ועוד כל מיני דברים הזויים שגרמו לי למועקה קשה שקמתי להאכיל את הילד קפצה לי מחשבה שאני שמה לו כלור באוכל בקיצור שוב מחשבוץ קשות ביותר שלא היו לי שנים כולי מפחדת חסרת אונים ולא יודעת איך להתמודד לא עם המשבות ולא עם התקפי החרדה.

שרון בבקשה תעזרי לי אמאאאאאאא שנים שזה לא היה לי תמיד היו מחשבות אבל התקפי חרדה ממש קשים לא היו לי שנים איך שקמתי עוג פעל התקף אחרי התקף בקושי הצלחתי לשלוח את הילדים למסגרות אני נוסעת בכביש לוקחת אותם לגן פתאום רואה מלא מלא רודפים על הכביש וכאילו אני דורסת אותם בדוק שמתפרצת לי סכיזופרניה

היי שרון,מועדים לשמחה מה שלומך? כרגיל כל פעם שיש לי משהו לעשות הרבה משימות שמלחיצות אותי מתחילות לי המחשבות והפחדים אני חוגגת לילדה יום הולדת ויש לי מלא מלא מה לעשות ואני מתרגשת מזה אז עוד פעם דמיונות ומחשבות שבעקבות בלחץ הנפשי תתפרץ לי סכיזופרניה וופתאום קפץ לי דמיון של דמות מול העניים חונקת ובזמן האחרון אני נתקלת במלא מיקרים של אנשים שפתאום אישפזו אותם בשער מנשה וזה עוד יותר מלחיץ אותי ואני תא יודעת איך להכיל את זה.

שלום. אני נוטלת פאקסט 30 מ"ג כבר 8 שנים. לפני יומיים התחיל פתאום התקף חרדה ומחשבות שלא פוסקות ומטרידות. קשה להירדם. שאלתי היא, האם הפקסט הפסיק לעבוד או שגם אתו מדי פעם יש התקפים? שאלה נוספת, מה אפשר לקחת כדי להירגע ולישון. תודה

עוד שאלה: יש לי מחשבה טורדנית שאולי כל המחשבות שלי הן לא OCD ואז זה מטריד אותי כי אלה מחשבות מטורפות מבחינתי. העובדה שזה מטריד ומכניס לחרדה מצביע על כך שמדובר ב OCD נכון?

אז מה כן? טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי?

שלום שרון אני סובל ממחשבות טורדניות ברמה מאוד קשה בודק את עצמי כל רגע ואפילו מתחיל לדמיין ולחשוב שאני כזה אמי נשוי עם ילד ובעבר היה לי אותם מחשבות ויצאתי מזה ..כל הזמן חיפשתי סטוצים עם נשים ולא יודע למה לא עצרתי אני משתגע עכשיו מרגיש שזה הסוף ומתחיל לחשוב שהסתרתי את עצמי כל הזמן אני אוהב נשים אבל משתגע וחושב על מין כל רגע ולא יודע. מה אני רוצה מעצמי אני באאוט לגמרי לא יכול לתפקד ונמצא בבועה רצינית מנסה לזרום עם המחשבות כמו שאתם אומרים אבל קשה לי מאוד לא יודע מה לעשות

שלום רב, אני סובלת מאוסידי כבר כמה שנים ובמהלכן החלפתי כל הזמן תרופות SSRI כרגע נאלצתי להחליף מפרוזק שרק הפעם לא השפיעה כמו פעמים קודמות לפבוקסיל שעוזר לאוסידי הבעיה היא שהוא מעייף אותי ברמה שאני לא יכולה לתפקד ואני מרגישה שהרופא פסיכיאטר שלי מרוב ההחלפות כבר אין לו מה להציע לי יותר ואיך לעזור. שאלתי היא האם יש כאן מישהו שיכול להמליץ לי על רופא פסיכאטר טוב מטעם קופ"ח מכבי שיעזור לי בבקשה אני אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות....

שלום לך שרון..אשמח שתגידי לי אם אני צודק...לגבי מניעת תגובה ללא חשיפה.כאשר מגיעות אובססיות או מחשבות טורדניות סתם באמצע היום,ואני פשוט זורם איתם ולא לוקח אותם ברצינות.למשל אובססיה אולי פגעתי במישהו,ואני זורם עם המחשבה (ואומר לעצמי בסדר פגעתי בו )וממשיך בשגרה (כמובן אם המחשבה חוזרת ממשיך לזרום איתה באותו כיוון).השאלה שלי היא כזאת מה הרווח שלי ,חוץ משכמובן אני לא מתחפר עם המחשבה ולא מבזבז אנרגיה מיותרת.1) האם ככל שהתמיד בכך אזי המחשבות האובססיביות הבאות שיבואו  יעלמו בצורה יותר מהירה? 2) נכון הדבר שצריך חשיפה כמו שהסברת לי,אך בכל זאת האם כאשר האובססיה מגיעה לי  ואני מבצע מניעת תגובה ונמנע מטקס ,האם אני גם מתרגל אפילו קצת לאותה מחשבה?ואז בעצם פעם הבאה שהיא תבוא ,העוצמה שלה תחלש?כי אמנם אין פה חשיפה בשיטה המקצועית אבל בסופו של דבר יש פה סוג של חשיפה מסוימת שזה חוסר בריחה מהפחד.

תודה...ואני שואל ,האם הסיבה  שכאשר היא חוזרת והיא מטרידה פחות ,גם שלא ביצעתי סוג של חשיפה..האם הסיבה שבגלל שיש פה סוף כל סוף מאין חשיפה מסוימת ?אמנם זאת לא אותה חשיפה שאת כתבת...אבל כאשר הגיע המחשבה ואיתה הפחד ולא התנגדתי לפחד ,אז בעצם כן חל פה סוג של היחשפות,אחרת איך המחשבה פחות מטרידה ופחות מפחידה...אני הבנתי שהחשיפה שעושים גורמת להיביטואציה ( התרגלות)...וכאשר המחשבה חוזרת שוב ושוב נוצר פה סוג של התרגלות...האם אני טועה?....2) האם הגישה הזו שלזרום עם המחשבות גורמת באופן כללי למוח ללמוד פחות להתייחס למחשבות טורדניות גם כאשר הם מגיעות מסיבה אחרת...למשל המוח שלי התרגל הרבה לא להתייחס למחשבות של אחראיות יתר לנזק לאחרים,בגלל הגישה שלא להתייחס למחשבות הטורדניות מסוג זה,האם זה גם גורם למוח פחות להתייחס לדוגמא גם למחשבות טורדניות של בקשת אישור מהאחר??

אני מבין שהתיאוריה שעומדת מאחורי שיטת הטיפול נקראת חשיפה, שאלתי היא הרי ברור שכאשר האדם נחשף לגירוי של פחד וכאשר הפחד מגיע לשיאו והאדם נשאר איתו אז ברור שהפחד דועך ומתרחש תהליך של היביטואיציה, השאלה כאשר האדם נחשף לפחד ( לא מתוך טיפול) למשל האדם מפחד לתת עצות לאנשים והוא בכל זאת נותן , אבל אם נתאר את הסיטואציה ,כאשר פלוני נותן עצה לאלמוני וכמובן הוא מפחד, פלוני ממשיך לשוחח עם אלמוני מעבר לעצה שהוא נתן (זאת אומרת פלוני פחד אבל הוא לא נשאר עם הפחד כי הוא המשיך לדבר עם אלמוני על נושא אחר), והפחד לא הגיע לשיאו, האם וכאשר פלוני ימשיך מספר ימים מסויים תתרחש בסופו של דבר הביטואיציה אף על פי שהפחד אף פעם לא הגיע לשיאו?

שלום ושוב תודה...לגבי עניין חשיפה אין לי שום פחד לעשות כל חשיפה שהיא ממש ממש לא...אני פשוט מנסה להבין את הרציונאל שעומד אחרי הטיפול (ולצערי אני חושב שכן אני נמצא בסוג של אובססיה סביב הנושא הטיפולי,אבל אני חייב לפתור את השאלות שעולות על מנת להשיג תוצאות).1) האם בשביל שתתרחש הביטואציה חייב שהפחד בחשיפה יגיע לשיאו?או שעצם ההיחשפות לגירוי מספר רב של פעמים יגרום גם להביטואציה גם אם הפחד לא הגיע לשיאו?( אם אני מבין נכון ככל שהגירוי מתרחש מספר רב של פעמים אז בעצם הסינפסה בין הנירונים נחלשת ואז מתבצע תהליך של למידה, אז לכאורה מדוע אני צריך שהפחד יגיע לשיאו מספיק שאחשף לגירוי וזהו?) 2) אני שואל זאת מכיוון שהרבה חשיפות הם סביב אנשים אם למשל בעבודה וכל מקום אחר.וכאשר למשל אני נחשף למשהו הרבה פעמים אצטרך (לא מתוך בריחה) לדבר עם מישהו או לעשות משהו אחר ואז לכאורה דבר ראשון -הפחד לא מגיע לשיאו דבר שני- אני לא נמצא מספיק זמן עם הפחד.אז לכאורה אם הפחד צריך להגיע לשיאו איך זה מתאפשר כאשר החשיפות נמצאות עם סיטואציות עם אנשים שמשיחים את הדעת מהפחד,?תודה מראש

שלום...עשיתי חשיפה על משהו מסויים ואני כמובן יורד לעומק ושואל מה יכול לקרות ומקבל את הרגש של הפחד...תוך כדי שאני ממשיך לשאול מה יכול לקרות מגיעה מחשבה של עצב ,(שאם זה יקרה ההורים יהיו מאוד עצובים ותוך כדי אני נהיה מאוד עצוב)....האם את העצב הזה צריך לקבל כמו ההרגשה של הפחד??או לבטל אותו בצורה הגיונית...?מה הסיכוי שזה יקרה וכו?...האם ביטואציה מתרחשת גם על רגשות אחרים חוץ מפחד, וברגע שאקבל את אותו רגש יתרחש תהליך של היבטואיציה?או שברגע שקיבלתי אותו והוא נעלם יכול להתרחש תהליך של קונפליקט פנימי שיושב בתת מודע שיכול לגרום לבעיות??תודה מראש

תודה .האם לאחר חשיפה טובה ...כאשר נתקלים באותה סיטואציה ,האם מחשבות בכל זאת אמורות להופיע ??או שזה מעיד שהחשיפה לא הייתה טובה מספיק..או כאשר מגיעה מחשבה אבל אני זורם איתה ומבצע מניעת תגובה כמובן ותוך שנייה שתיים היא נעלמת.האם זה מעיד על חשיפה פחות טובה או שזה גם בסדר? והאם גם לאדם שאין לו אוסידי והוא בריא לחלוטין האם גם לו יכולות להגיע מחשבות טורדניות ואיך הוא נפטר מהם ?האם גם כמוני שזורם איתם או שהם נעלמות לו לבד?

כמו כן אני מחפש פסיכולוג שמתמחה בהיפנוזה כי אני סובל מהתכווצויות בגוף באזור הגרון ואזור הבטן וכל לחץ קטן מפעיל לי את ההתכווצויות .אני יכול להרגיש תמיד את ההתכווצויות פשוט בלחץ אפילו קטן הוא ממש מחזק לי את ההתכוצויות.וגם פסיכולוג שמתמחה בcbt. הקטע שהתקשרתי לפיכולוגים שעובדים גם עם שיטת cbt וששאלתי אותם אם הם התמחו בזה אמרו לי שלא.אחת הפסיכולוגיות שהתקשרתי אמרה לי שפסיכולוגית קלינית לא צריכה להתמחות בזה והקורס שהיא למדה כחלק מהתואר מספיק לכך..האם זה נכון?כי הנה אני רואה את ההכשרה שלך את גם פסיכולוגית וגם התמחית בcbt.חיפשתי באינטרנט וראיתי בודדים כאלה הקטע שהם מאוד יקרים ואני רוצה ללכת דרך קופת חולים.מה את חושבת ומייעצת? פשוט חשוב לי ללכת למישהו שמומחה בocd שזה משתייך טיפולית יותר לcbt ושלא יתחיל לבלבל אותי עם השיטה הדינאמית ..

אז בזמנו קראתי על השיטה של 4 צעדים של דוקטור גאפרי והוא ממש חיזק לי את המוטיבציה לעשות את מה שכתוב.ואכן כל מחשבה טורדנית שהגיעה לי אמרתי שהיא אוסידי והעברתי את המחשבה לדבר אחר.הוא שם הבטיח שזה ממש משנה את הביכוכימה של המוח ומתקן את הקופסא שאחראית על סילוק מסרים שגואים ולא מסוכנים, הקטע שאחרי שדיברתי עם כמה מומחים הם לא ייחסו חשיבות לשיטה ואחרי שקראתי את המאמר שלו שוב התברר לי (אני לא בטוח בזה) שבאמת הדחפים של האוסידי ישארו אבל היחס שלי אליהם ישתנה לרצות לעשות דברים אחרים מאשר להיתקע עם המחשבות האובססיביות.שני דברים 1) תמיד מנכרת לי המחשבה שאולי הוא ממש התכוון שהאוסידי יעבור לגמרי ולא ישארו אפילו דחפים אף פעם ולא הרגשות אובססיביות. 2). גם אם הכוונה שבאמת הדחפים ישארו,עצם זה שהרבה זמן חשבתי שהם יעלמו לגמרו נתן לי מוטיבציה מאוד גדולה לפעול כנגד האוסידי ולגבי החשיפה ןמניעת תגובה אני לא שומע ורואה שזה משנה את הביוכימה של המוח ושהדברים משתנים .אלא כל פעם צריך להיחשף למחשבה מפחידה עד שהיא נעלמת.האם כל החיים נחייה בצורה כזו, אין פתרון אחר? האם תוכלי לחזק לי את המוטיבציה בלפעול על חשיפה ומניעת תגובה כנגד כל מחשבה טורדנית ? 3) קראתי שני מאמרים שלו על אוסידי אחד 4 צעדים והשני מינדפולנס ל4 צעדים.האם קראת אותם, ?כי זה ממש מבלבל אם יש שיטה שיכולה לפתור את הבעיה לגמרי או שלא הבנתי את המאמר כמו שצריך והוא מתכוון שהדחפים כן ישארו ורק היחס שלי אליהם ישתנה מה את חושבת על כך??.תודה מראש.

אשמח בבקשה אם תוכלי להגיד לי מה יש בבסיס השיטה שלא רלוונטי למה שאנחנו יודעים כיום ?כי שם במאמר הוא מתאר את ההפרעה בפרטי פרטים כמו שראיתי במקומות אחרים מעודכנים להיום והוא כותב גם שזה מקור ביולוגי תורשתי.

שלום שרון, אני אב ל 2 בנים , שהחלו גנים לפני כמה ימים וסובל מאז ממחשבות מטרידות . יש לציין כי בעבר גם סבלתי ממחשבות טורדניות אך רק עכשיו הם חזרו לי עם הגנים. אני חרד לשלומם, חושש מהזנחה, מפגיעה חברתית, העלבה או מכות מילד אחר מה שאכן קרה לא ניתן למנוע זאת בגן ... זה מעיק עלי מרגע שאני לוקח אותם לגן ועד הרגע שאשתי מחזירה אותם... מה ניתן לעשות ?

שלום לך שרון, אז כמו שאני מבין צריך לעשות חשיפה ומניעת תגובה לאובססיות, השאלה הבאה מתמקדת במחשבות טורדניות, שלחלקם יש אותו מכנה משותף, אתן לך דוגמא אדם שבאה לו מחשבה טורדנית למשל פלוני מדבר עם אלמוני ותוך כדי השיחה הוא רוצה לייעץ לו משהו, אך פוחד שאותה עצה תפגע בו , לאחר כשעה שוב מחשבה טורדנית אדם קרא כתבה באינטרנט על מחלה מסוימת שקשורה לקרוב שלו,והוא באובססיה ללמוד את הכתבה כמו שצריך על מנת שאחר כך הוא יילך ויעזור לקרוב שלו. ....... בשני המקרים הנ"ל האדם הגיעו לו מחשבות טורדניות באמצע היום ונגיד שהבחור שלנו שסובל ממחשבות טורדניות יודע וחי איך לא לקבל את המחשבות האלה ומבין שהם עוברות לבד, השאלה מה הלאה הרי למחרת גם יגיעו לו מחשבות אחרות (המחשבות שהיו לו כבר לא מפריעות המוח שלו הצליח להכיל אותם באמצעות ההימנעות מתגובה) א) מה ניתן לעשות שמחשבות טורדניות לא יבואו עוד או שלפחות לא יפריעו אפילו כמה דקות במהלך היום? ב) כמו שאמרתי שלחלק מהמחשבות יש מכנה משותף ,במקרה שלנו זה החשש והאחריות יתר על האחר, האם כאשר האדם ימציא לעצמו מקרים מסוימים שיש בהם אחריות לגבי האחר ויחשף אליהם וימנע מתגובה , האם ההיחשפות הזאת תועיל גם למחשבות שבאו ממקרים אחרים ,כמובן שיש להם את אותו השורש של האחריות יתר לאחר? ג) או שבעצם אין מה לעשות עם מחשבות טורדניות, כי ההיחשפות עוזרת ספציפית לאובססיה ואין אפשרות לפתור להמשך את כל המחשבות ששורשם הוא אותו הדבר, במקרה שלנו אחריות יתר לאחר, ולכן אדם שסובל ממחשבות טורדניות דינו תרופות לכל החיים? תודה רבה על העזרה.

אוקיי.. האם בנוסף למה שאמרת, שיטת הטיפול שהצעתי האם היא יעילה? זאת אומרת מחשבות טורדניות שהשורש שלהם הוא אחריות יתר על אחרים, האם כאשר יחשף לכמה שיותר סיטואציות שיש בהם אחריות יתר ,יש בחשיפה זאת לעזור מפני מחשבות טורדניות שעוסקות באחריות יתר? או כל חשיפה תפתור רק את האובססיה עצמה ולא תועיל בהמשך למחשבות אחרות שקשורות לאחריות יתר? אני מקווה שהסברתי עצמי כמו שצריך.

א) ובעצם אם אני מבין נכון חשיפה למחשבה מסוימת שהשורש שלה הוא X ( למשל אחריות יתר) אמור להשפיע גם על מחשבות אובססיביות אחרות מאותו שורש? ב) שאלה שלא קשורה כל כך לנושא זה ,הבנתי וקראתי בהרבה מקומות שהתקף חרדה לא יכול להוביל להתקף לב , אך יצא לי לאחרונה לקרוא שנשימת יתר במקרים נדירים יכולה כן לגרום להתקף לב בייחוד למי שסובל מבעיות לחץ דם. האם המסקנה שחרדה לא יכולה לגרום להתקף לב לא סותרת את העובדה שנשימת יתר כן יכולה לגרום?ואם אני מבין נכון חלק מהסימפטומים בהתקף חרדה זה נשימת יתר.

שוב תודה על התשובות...לגבי התשובה השנייה קצת לא מובן לי, למה התכוונת? האם מי שיש לו בעיות לב והוא מקבל התקף חרדה עם נשימת יתר , האם יש לו לחשוש להתקף לב בגלל ההתקף חרדה? או התכוונת באופן כללי מי שיש לו בעיות בלב צריך לחשוש מהתקף לב בלי קשר להתקף חרדה עם נשימות יתר, שההתקף חרדה אינו מוסיף ואינו מוריד לגבי התקף לב?

תודה..שאת כותבת שלאנשים בריאים זה לא קורה בדרך כלל,זה קצת מלחיץ מה שאומר שיכול להיות אפילו סיכוי קטן שההתקף חרדה יכול להוביל להתקף לב, ואז בעצם איך האדם יכול לדעת אם הוא לא חווה באותו זמן התקף לב?

שוב תודה...אבל אני שאלתי שאלה אחרת.את כתבת שבדרך כלל אנשים בריאים ההתקף חרדה שלהם לא מוביל להתקף לב....ואני שואל מזה שכתבת בדרך כלל ,אפשר להבין שיש מצב שההתקף חרדה שלהם יכול להוביל להתקף לב.האם זה נכון שיש סיכוי לאנשים בריאים ,ההתקף חרדה שלהם יגרום להם להתקף לב????....לפי מה שאני הבנתי מהתשובה שלך את חשבת ששאלתי בתחילה (כנראה שלא ניסחתי את השאלה נכון),איך אפשר לדעת אם זה התקף לב או חרדה ..

שוב תודה ...אבל כנראה ששוב לא הייתי מובן...אני שואל האם יש מצב שהתקף חרדה יוביל להתקף לב אצל אנשים בריאים?(אני לא שואל איך אפשר להירגע במידה שאדם מסתפק אם הוא כרגע חווה התקף חרדה או התקף לב) השאלות שלי הם - 1) אני שואל האם התקף חרדה הוא עצמו יכול להוביל להתקף לב אצל בריאים בלב? 2) ובמידה שכן איך אפשר להירגע מזה כאשר יש מצב שכרגע ההתקף חרדה שאדם חווה יכול להוביל אותו להתקף לב.תודה רבה לך על המענה והסבלנות

שלום לכם, אני בחורה בת 17 שכבר קרוב לחודשיים חיה בסיוט יום יומי, הייתי בקשר של כמעט שנה וחצי עם בחור , הרגשתי הרבה פעמים שאני אוהבת אותו, אנחנו מחברה שמרנית אז לא היו לנו יחסים מיניים ואף אפילו נשיקה לא היה לנו, אבל אני זוכרת שפעמיים הוא ליטף לי את הפנים והצוואר ופעם נישק לי את היד, לא הרגשתי כלום! זה הפחיד אותי ממש והחלטתי לעזוב אותו כי הסתבר לי שכנראה אני לא אוהבת אותו, עזבתי אותו כדי להיות עם גבר(בהחלט שלא חשבתי על אישה), שאוהב אותו יותר.. אני זוכרת שבסוף הקשר הרגשתי שאני לא אוהבת אותו והרבה פעמים הרגשתי את זה בקשר, כי הוא היה מאוד מלחיץ ומאוד קנאי ואפילו הרגשתי לפעמים שיש לו מין אובסיסייה כזאת שאני רק שלו ואסור לאף אחד להתקרב אליי.. עזבתי אותו, הוא בכה המון ואני לא בכיתי, מפה זה התחיל.. אחרי שבועיים מהפרידה התחלתי לחפש תשובות, למה לא הרגשתי כלום בנגיעות האלו? נכנסתי לאינטרנט כדי לחפש תשובות ואז יצאה לי את האופציה, מה אם את ליסבית? לא התייחסתי לזה אבל אז היה השבוע של מצעד הגאווה יומיים אחרי וזה הקה בי פתאום, מה אם אני ליסבית?? התחלתי לראות את כל הנשים מושכות, מהצעירה עד הזקנה מהיפה עד המכוערת ואז "ידעתי" שאני ליסבית כי גם איבדתי את המשיכה שהייתה לי לגברים.. נכנסתי לדיכאון וחרדה, לא זוכרת אף פעם שהיה לי קראש על בת, כל הפנטזיות שלי הם עם בנים( היו) , ואפילו צפיתי בסדרת "fifty shades of grey" וזוכרת שפינטזתי על השחקן לא על השחקנית!! אבל מאז המחשבות קרסו אותי לגמרי, איבדתי כל משיכה לגברים , והתחלתי לראות כל הנשים מושכות, לא רציתי לצאת מהבית פחדתי מלראות נשים מחשש להתאהב במישהי، הלכתי לפסיכולוג בטענה שאני ליסבית, אחרי שני מפגשים או שלושה הוא אמר לי שזה hocd, אחרי שאמר לי כך הלכתי הביתה שבוע שלם הרגשתי נורמלית חזרו לי הפנטזיות עם הגברים וחזרתי להעריץ גברים.. ואז פתאום זה חזר לי חזק יותר וקרסתי עוד הפעם, לא האמנתי לפסיכולוג וידעתי שאני ליסבית, עברו שבועיים נוראיים ואז הכל חזר להיות בסדר, ואז זה חזר שוב, התחלתי לדמיין את עצמי מנשקת כל אישה שאני רואה ברחוב, או שאני עושה איתה סקס.. בהתחלה זה היה מגעיל אותי ברמות אבל בתקופה האחרונה זה רוב הזמן לא מגעיל אותי אבל כשאני חושבת על זה עמוק זה כן מגעיל, אך יש הרבה פעמים שאני אומרת בהם שאני רוצה להיות עם בת.. בימים האחרונים המחשבה להיות עם גבר מגעילה אותי אבל המחשבה להיות עם בת לא (רוב הזמן).. קראתי מלא סיפוריםעל אנשים שהיו להטב"ים ויצאו מזה והם עכשיו נישואים ושמחים אך אומרים שאנשים האלה הם רק מזייפים ולא שמחים בחיים שלהם באמת,ואז זה חוזר בי לנקודת האפס ויש קול שאומר לי את תמצאי אהבה ושמחה עם אישה, והתחלתי להאמין בזה.. אני רוצה לדעת האם זה hocd? או שאני באמת ליסבית? (אפילו התחלתי לחשוב שאני יכולה גם להימשך לטרנסגינדרים!!) אני מרגישה כמו לסבית, אין עוד הרבה חששות אני כמעט בטוחה שאני ליסבית.. ואם הייתי כזאת, האם יש לי אפשרות להשתנות? או שזה באמת מולד ואני חייבת לחיות עם זה במשך כל החיים? אשמח לתשובה מהירה אני כבר מאבדת את הכל.. *חשוב לציין שיש לי כבר רקע של ocd , ocd מספרים ו ocd אם..אז.., בבקשה אני צריכה עזרה!!

אני בדיוק כמוך... התחלתי לפתח קשר עם גבר עכשיו אני מרגישה שאני כן רוצה אותו וחושקת בו אך תמיד יש את המחשבה הזאת שמציקה כבר 5 שנים ככה און אנד אופ עם המחשבה

לפני כ12 החל לי המחשבות הטורדניות בנושא לזהות מינית. טופלתי וזה די עבר. אחרי שש שנים ילדתי וכמובן דיכאון לאחר לידה. התאוששתי ומאז בערך כל שנה שנתים מופיעה אפיזודה של מחשבות טורדניות שקשורות בנושא-של למה בכלל הייתי צריכה להיות אמא, פגיעה בעצמי, התאבדות וכולי... עכשיו אני יודעת ומבינה שזה הכל שטויות אבל זה בא בלופ וגורם לי לחרדה, אבן על החזה... אני מתפקדת טוב אבל זה כאילו תקופה שבא אני פשוט בניתוק בעצמי, הכל די על אוטומט. אני שמה לב שזה קורה בתקופת של שינוי- זה התחיל יום אחרי שעברתי דירה בבת אחת. וגם הילדים במסגרות חדשות ושיפוץ של בית... הכל בא יחד. אני מתלבטת אם לחזור לטיפול תרופתי... נמאס לי כבר כל כך מהמצב הזב

היי אני חווה משהו מאוד דומה! הלוואי ותראי את ההודעה ונוכל לדבר..

שרון שלום, קודם כל תודה רבה על העזרה שלך בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות שאוכלות לי את הראש הייתה תקופה שהצלחתי לבד והם נעלמו לתקופה עכשיו כשבוע אני מרגישה הרגשת ניתוק מעצמי לפעמים מהסביבה וזה כל כך מפחיד אותי להיתקע במצב הזה . חשוב לי לציין הייתי בן אדם אופטימי ומעולם לא סבלתי ממשהו נפשי. אני מפחדת שזאת מחלה או מפחדת להשתגע , איך אני יוצאת מתחושת ניתוק? תודה

שלום, לפני בערך חודש בתנו בת 4 החלה להריח את כפות הידיים שלה באופן די אובססיבי, ברמה שזה מאוד בולט. בשבוע וחצי האחרונים זה החמיר כך שבחלק מהזמן כפות הידיים שלה מקופלות (חצי אגרוף), כאילו כדי להימנע ממגע עם דברים. היו כמה פעמים חמורות במיוחד שבהן היא החזיקה מבקשת שיניים עם גב כף היד. מאז שהבנו את הבעיה שחררנו עם נושא ההגיינה והפסקנו לבקש ממנה לשטוף ידיים. אני די בטוח מה מקור הבעיה. מאז ומתמיד אני ואשתי היינו חלוקים לגבי מידת ההגיינה הרצויה. אשתי שוטפת ידיים יותר מדי פעמים ביום ועודדה אותה לשטוף ידיים אחרי כל פעולה שמערבת קצת לכלוך. בלי קשר, אציין שבדיוק בתקופה שבה התחילה הבעיה עברנו למדינה אחרת, כך שיכול להיות שיש איזשהו קשר לעומס הרגשי שנלווה למעבר. האם מומלץ לראות איש מקצוע כבר עכשיו או להמתין שבועיים כדי לראות אם המצב משתפר? תודה רבה!