פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

היי, לפני כמה פוסטים היה לי את הפוסט של ''מחשבות לא הגיוניות'' (רשום את אותו שם, אור) שקשורות למחשבות פולשניות וOCD כביכול מפחד ממחלות נפשיות אחרות, אמרת לי שזה מחשבות פולשניות ולהתעלם מהן (הכל מפורט שם) סתם נכנסתי עוד פעם כדי לראות את התשובה ורשום ''לקריאה נוספת והעמקה'' היה רשום שם פאקינג בתגיות סכיזופרניה.....זה קצת הלחיץ אותי, למה דווקא זה רשום? כי בפוסטים אחרים רשום דברים אחרים ב''קריאה נוספת והעמקה'' אני יודע שזה נשמע מטומטם אבל חטפתי מיני התקף חרדה על הקטע הזה איך זה עובד בעצם? מי מקטלג את זה? זה נשמע ממש מטומטם אבל זה הלחיץ אותי (ועוד זה הפחד הכי גדול שלי) איך זה בעצם עובד?

נראה לי נפל לי האסימון, אולי בגלל שרשמתי שאני מפחד מסכיזופרניה כל הזמן בפוסט אז זה הופיע? כביכול מי שירצה לקרוא כדי להבין במה מדובר במידה ואין לו מושג? מאוד מאוד מלחיץ אותי הקטע הזה הפוסט נקרא ''מחשבות לא הגיוניות וOCD'' זה ממש כמה הודעות אחורה הכל מפורט שם... אני יודע שאני נשמע דביל....אבל זה קצת הלחיץ אותי

את צודקת, זה כמו שאפחד מסרטן למרות שזה עוד לא קרה לי....אני מניח שזה למה קיימת המילה ''אובססיה'' לפעמים זה לא על הדבר הכי ברור שיש ומה זאת אומרת מילות חיפוש, את מתכוונת בגלל שרשמתי את המילה כמה וכמה פעמים בפוסט אז זה כביכול הציג אותה? ואני באמת חושב שאני אפסיק לקרוא לגמרי על כל הנושא הזה, לא אשקר ברגע שקראתי לעומק זה הרגיע אותי במקום להכניס אותי לחרדה כי זה 180 מעלות ממני ואז לא הבנתי על מה החרדה, אבל אני מניח שבגלל שהפחד הזה נמשך כ''כ הרבה זמן יקח לזה גם זמן לעבור

שאלה אלייך.. בבקשה מה ההבדל המהותי וההשפעה של הלוסטרל שכעת העלתה לי ל 300 מ"ג . ואמרה לחכות כשבועיים . ואם חלילה לא יזור אז תתחיל לי עם הגילט. . כיום מה שאני הכי מוטרד וסובל זה מתחושות לחץ ענקיות לא יודע על מה ומהיכן הם באות אשמח לתגובתך. תודה רבה ושבת שלום

שלום שרון!!! אוליי זה רק באופן פסיכולוגי .. אבל חש ממש ממש מעט מעט התחלה של משו קטן שקורה . אך עדיין רחוק מלהרגיש טוב ממש . עשיתי ש.ביית על הגילקס ולדעתי היא לא תתאים לי כי היא גורמת להמון ת לוואיי מה שכבר יש לי משאר התרופות למשל עייפות וישנוניות . בפגישה הבאה עם הרופאה אני אומר לה זה . כעת בבקשה כיצד ניתן לברר מה ועל מה יושב תחושות הלחץ והאי שקט מהם אני סובל . תודה ולילה טוב

היי אני בת 20 לא אובחנתי מעולם על ידי איש מקצוע אבל מרגישה שיש לי אוסידי עם הטקסים והכל לאחרונה זה יתחזק אצלי שנהיה לי מין פחד כזה שאנשים שומעים את מה שאני חושבת ואז אפילו שאני נמצאת בסביבת אנשים המוח מקפיץ לי בכוונה מחשבות לא טובות ואני מפחדת שהאנשים ישמעו או שיראו על הפנים שלי את התופעה הזו לא קראתי שחקרתי קצת מהרשת את האוסידי אני אשמח אם תוכלי לעזור לי תודה מראש

היי כבר כמה זמן שאני לא עובדת לא נשואה ללא האחים שלי נשואים עם ילדים אני לא זכיתי לזה גרה עם ההורים אין לי כרגע כסף לגור במקום אחר וכל בוקר אני קמה עצבנית עם מחשבות טורדניות שליליות על זה שאני מרגישה שכולם נגדי במיוחד משפחתי אין לי מושג למה המחשבה הזאת צצה לי כל בוקר במשך היום זה עובר אבל שאני קמה אני כל הזמן רבה עם ההורים שלי כאילו מין דחף לענות להם בעצבים מרוב מה שעברתי בעבר בנוסף לזה שאני לא עובדת. אני עברתי טיפולים אבל זה לא עשה לי טוב ושהיו מדברים איתי על טיפולים זה עוד יותר עיצבן אותי כיום הרופא משפחה אחראי על התרופות הוא עשה לי שינוי בתרופות ואמר שזה קצת יקח זמן עד שזה ישפיע בינתיים אני עצבנית עונה בעצבנות על כל דבר מין דחף כזה מחשבות שליליות שלא אוהבים אותי אני מודה שזה קצת רחמים עצמיים אבל זה מעצבן אותי במחשבות אני רוצה לעזור לעצמי לבד בלי טיפול אני גם קמה בלי מטרה בבוקר אני לא עושה את מה שאני אוהבת לעשות כל דבר קטן מעצבן אותי בגלל המחשבות השליליות שכולם נגדי אני יודעת שזה רק מחשבה אבל זה נכנס לי לראש ולא יוצא ואז יש לי גם דפיקות לב של עצבים אני בסך הכל בכללי כן יש לי את הכלים לעזור לעצמי אבל עכשיו אולי גם בגלל השינוי אני מרגישה שקשה לי לצאת מהמחשבות השליליות והמטרידות שכולם שונאים אותי כולם נגדי אני ממש רוצה לעזור לעצמי לבד לצאת מזה בלי עזרה טיפולית פסיכולוגית או פסיכיאטרית אשמח לעצה או טיפ קטן ואני באמת אודה לך עם תוכלי לתת לי איך לצאת מזה לבד ללא עזרה חיצונית איך לקום עם מטרה עם חיוך ושמחה אני ממש אשמח שרון ומאחלת לך סוף שבוע נפלא ויום נפלא ובאמת תודה על עצתך ותמיכתך אפילו עצה קטנה איך לצאת מזה לבד מהמחשבות האלה והעצבים האלה כל פעם שאני קמה בבוקר תודה

שנה וחציבזוגיות פשוט ואווו לפתע עזב אותי גרנו ביחד הוא דאג לי 24/7 העריף עלי אהבה בלי הפסקה אין שבוע שלא הפתיע אותי או קנה לי מתנות או סגר לנו חופשות כמעט כל סופש נסענו או טסנו . שכר לנו בית חלומות . חייבת לומר שהוא בן אדם טוב אין בו טיפת רוע .הוא עבר תקופה לא טובה בחייו לא זזתי מימנו לשניה דאגתי לו אולי יותר מידי כי לפעמים לא ידעתי לשחרר . בעקבות התקופה לא טובה הכסף התחיל להגמר לו חובות הצטברו אבל זה לא ענין אותי עדין לא זזתי מימינו ותמכתי נפשית אני אוהבת אותו והכסף לא מענין אותי אם הוא ישנו או לא . לא עבדתי כל התקופה שלנו יחד כי הוא העדיף שלא אעבוד (,יודעת שזאת טעות) ובעקבות מה שקרה לו גם לי הצטברו חובות כי הוא כבר לא יכל לשלם לי על הורדות קבועות . כשהתקופה הלא טובה התחילה והיה קשה כלכלית ישר יצאתי לעבוד . מיום ליום הוא התחיל להעלם לא תיקשר לא דיבר היה עצבני מצוברח וביום אחד עזב את הבית (הוא עדין משלם חשבונות ) אנחנו פרודים כבר 3 חודשים גם אצלי הצטברו חובות כל שקל שמרוויחה מכסה חובות . נשארתי לבד הוא נעלם אין לי חברות אולי אחת .. לא בקשר עם המשפחה הם גרים רחוק וגדלתי בלי אמא ובקושי אבא.. אין לי אחים אחיות , מרגישה לבד בעולם . לאחרונה התמכרתי לאלכוהול וסמים אהבתי אותו ועדין אוהבת אותו מתקשרת אליו כל יום אבל הוא לא עונה אולי פעם ב..עונה ומדבר כאילו אנחנו שני זרים הוא היה כל עולמי . אני כבר 3 חודשים עבודה בית לפעמים הולכת לחדר כושר . מרגיש לי שסוף העןלם שלי הגיע לא מבינה למה נעלם . הוא יודע שאין לי משפחה בכל תקופת החגים היתי לבד בבית הוא ידע זאת וזה לא ענין אותו אפילו לא טרח להתקשר לשאול יודע שמצבי הכלכלי קשה מאוד . אני כל הזמןמשתדלת להיות חזקה הפעם הלב שלי נמחץ לא מצליחה ךצאת מיזה חושבת עליו כל היום בוכה כל לילה וכל בוקר כל דבר בבית מזכיר לי אותו אין לי יכולת כלכלית לעזוב כרגע את הבית . כל התמונות זיכרונות הכל היה מושלם . לא מחחילים איתי הרבה כי אני נראת ממש טוב גברים לא מתקרבים אלי יותר מידי ונשים שונאות אותי אני לא ברשתות חברתיות כי אני לא מתחברת . אני בחורה מורכבת שעברה הרבה .. וגם בקושי יוצאת מהבית כי אין לי עם מי הוא תמיד הבטיח ואמר לא אעזוב אותך אנחנו לנצח כל הזמן דיבר על חתונה חשוב לי יותר מכל חום ואהבה והוא ידע זאת והוא גם היה ככה התרגשנו כל יום מהאהבה הענקית שהיתה לנו . אני רגישה מאוד יכולה לבכות מפרסומת קשה לי להתמודד עם המצב ולא מבינה בכלל מה קרה ואיך ולמה ..אבודה ובעיקר בודדה . יודעת להעריך ולומר תודה על כך שקמה כל בוקר בריאה ושלמה . אין לי אף אחד שאכפת לו מימני או שדואג לי אני שונאת להגיד את זה אבל קשה לי מאוד מרגישה באפיסת כוחות אין לי מהיכן לשאוב אנרגיות . הביטחון שלי בריצפה נהייתי מוזנחת כל היום בבית זרוקה בסלון בפיגמה כלום לא מענין אותי רק הוא . רוצה להפסיק לחשוב יליו ולהתעסק בו אבל לא יודעת איך (נ.ב אין הרבה חברות כי כולן נשואות עם ילדים גרות רחוק מידי לפעמים מדברות בטלפון לא יותר מידי ) גם כשהוא עונה לי אני מתמסכנת בפניו בוכה לו . מרגיש לי שהבדידות מחלישה אותי מיום ליום (נ.ב אני פקידה אין לי אינטרקציה עם אנשים) אז גם בעבודה אמי לבד . כל מי שמכיר אותי מתפעל מחדש מהלב הגדול שיש לי לא מבינה למה מגיע לי כל הרע .

היי שאלה נוספת בטיפול ocd מחשבתי ללא טקסים אני נוטל 20 מג סרוקסט אם החריף לי הocd האם זה מספיק רק 20ל מג סרןקסט?

אני בן 40 סובל מocd מחשבתי ללא טקסים ויש לי חרדות במשך 6 שנים נטלתי סרוקסט ופשוט התרופה שינתה את חיי וזה לאחר המון ניסינות של כדורים שלא התאימו לי ופשוט הגבירו את החרדה בתקופה של החצי שנה האחרונה הפסקתי על דעת עצמי את הסרוקסט 20 מג ועכשיו לאחר חצי שנה חזרו לי המחשבות והחרדות לעצמות מאוד חזקות יש חזרתי ליטול שוב את הסרוקסט ופשוט מרגיש פתאום שהיא מגבירה לי את החרדה ונותנת לי אי שקט ומנוח אני נלחם עם זה משהו שלא קרה לי לפני 6 שנים שאלתי האם זה משהו שקורה והאם התרופה כבר לא אפקטבית עבורי או שעלי להמתין עד לחודש ימים אודה לתשובתך

אני נוטל 20 מג סרוקסט שלושה שבעות

נהייתי אובססיבי לנסיעות לחוץ לארץ. אני בן 50 וצעירותי נסעתי לחוץ לארץ וזה לא עניין אותי הרבה שנים. פתאום נהייתי אובססיבי וכל הזמן מחפש דילים לחוץ לארץ. ונסעתי לדוגמא,במשך חודשיים 3 פעמיים. הבעיה שהזמן בין הנסיעות לא מעניין אותי, רק ההמתנה לנסיעה הבאה. קראתי שזה דווקא בריא להמתין זה נותן מוטיבציה ביוםיום אבל זה פשוט נהיה אובססיה למצוא דילים ומרות שבנסיעות אני נהנה מאוד. רני מחפש דילים כל הזמן. עם בת זוג לבד העיקר לגלות מקומות חדשים. ובכלל נהנה מאוד שם. נראה שזה נהדר אבל אני מרגיש שזו אובססיה. מה דעתך?

שלום שרון !! כנראה מעצם ההפחתה של סוגי כדורים אותם אני נוטל >> חש קצת פחות טוב . היום הרופאה שייש לה רצון חזק לסייע לי העלתה מינון לוסטרל ל 200 מ"ג . כעת אני שואל אותך מה שכתבת לי בפניה הקודמת שלי שזה לוקח זמן השאלה היא אז מתי אחוש שינוי לטובה .. ??? כמובן באם הינך יודעת.. הדר" אמרה לי שייש לה רעיון לתת לי כדור בשם ג"וליאן או ג"ילט משו כזה.. במידה ולא אגיב ללוסטרל .||| אני מאוד מקווה שאחוש יותר טוב . אני גם סובל מאי שקט גדול מאוד . למרות הכל חייב להמשיך הלאה ומקווה לטוב יותר .. לילה טוב ותודה רבה

אציין שמייד לאחר השהות שלי במחל" נוסע לעבודה בה אני עובד כ 4 וחצי שנים . אז הלחץ עולה לי גם כי אין לי ממש כוח ועצבים לעבוד . אשמח לשמוע דעתך בעניין . תודה

השאלה שלי .. מתי אתחיל לחוש שינוי משמעותי בהרגשה שלי .? שמעת על הכדור הזה שכתבתי ?? אוליי איני מדייק אבל זה משהו כזה . הלוסטרל עוזר להרגעה נפשית ? עד כמה שידוע לך...? ושאלת השאלות שלי היא עד כמה אצליח לחוש ולשפר את ההרגשה ?? תודה רבה לך . כעת לגבי הזמנים של השהות במחלקה ממש איני יודע במה לתלות זאת כי על הפגישה הראשונה שהגעתי והתקבלתי למחלקה הרופאה אמרה לי שאני אשהה עד 2 בדצמבר . ואין עוררין על זה . גם צריך עצה לגבי האי שקט שייש לי .. מה אומר לרופאה ואיך היא תתיחס לכך . מחר יום הבחירות איני עובד וגם המחלקה סגורה . כך שאראה את הרופאה רק ביום ד הקרוב . עד אז נקווה לשיפור במצבי אמן. תודה ולילה טוב

שלום שרון !! קצת מאוכזב מכך שכתבת לי שאני לא אחוש שינוי משמעותי . זה קצת מייאש .. כי אני מאוד משווע להרגיש הכי טוב שרק אפשר . מה עוד ניתן לעשות בכדי לשפר את תחושות הדכאוניות שלי ? בוודאיי שאין כדור קסם זה ברור אבל מה כבר אני מבקש לחוש טוב . כלומר שאלתי היא !! > האם יש מצב "לצאת " במידת מה מהדיכאונות והחשיבה הטורדנית ? תודה רבה

הי שרון ... ותודה רבה לך שאת עונה לי . לא ממש הבנתי האם ישנו הבדל בין הלוסטרל לגילטה או משו כזה ? הרופאה אמרה לי שאם עד חמישי הבא הלוסטרל לא יעזור אז היא תיתן לי את הכדור החדש . כעת.. שאלת המיליון דולר שלי היא האם אני אחוש שיפור משמעותי ??? אני מאוד מקווה שכן . בעניין הספורט שכתבת >> אציין שיש לי סוג של מגבלות בגוף..רגליים וגב תחתון כך שמאוד קשה לי לתפקד גם ביומיום שלי הרגיל שבשיגרה . והגוף תפוס מאוד ..שרירים נוקשים .. בעיקבות הלפונקס?? מי יודע . ולגבי טיפול.. נפגש עם איש שיקום שייסד את אחד העמותות הגדולות בארץ לעניני עבודה ותעסוקה למתמודדים . ולמד פסיכותרפיה ואני נפגש איתו לשיחה שבועית עם הקלה .. זהו לבנתיים... אשמח לקרוא תשובתך האמיתיות . תודה רבה ולילה טוב

מתלבטת אם להגיע לייעוץ עם הבן שלי . שמה לב כי חל בו שינוי מזיק, הוא החל לגלוש דרך הסמארטפון שלו לכל מיני אתרים שוליים כגון רכילות. סתם פשוט גולש בכפייתיות!! אפילו מבלי לקרוא .. נראה שדבר מה מטריד את מנוחתו, והגלישה הכפייתית !!מרגיעה אותו . אני קוראת לזה ״כפייתית״ כי הוא חוזר וגולש לאותו אתר ללא טעם . ראיתי אותו במו עיני נכנס ויוצא סתם לאתרי חדשות. זה ממש מלחיץ אותי הבזבוז זמן הזה יש לו כך כף הרבה מטלות, והתחייבויות.! ובעיקר הוא בעצמו חש יותר ברע אחר הגלישה הכפייתית הזו הוא מתעייף ונכנס לישון בשעות ערב מוקדמות... חוץ מזה לא נראה שהוא סובל מדיכאון. אין לי יכולת לשוחח איתו על כך, הוא דוחה כל נסיון. שאלתי אותנו פעם אחת בזמן ארוחת ערב למה הוא גולש בזמן הארוחה ? ענה ...משעמם איך אצליח לשכנע אותו לטיפול ? או לעזור לו לחזור לתלם? איך אפשר להפסיק את ההרגל המזיק הזה ?

טוב אז ככה, כבר אובחנתי בתור אחד עם OCD לפני כמה שנים טובות שהיו לי מלא טקסים של לשטוף ידיים באובססיביות ובכללי פחד ממחלות (עם טקסים או בלי) הייתי עושה כל מיני טקסים מוזרים של לספור מס' פעמים אם לא עלול לקרות משהו נורא ודברים בסגנון הזה והבושה מעצמי פשוט גמרה אותי, אמרתי לעצמי תסתכל על עצמך לאן הדרדרת אמרתי לעצמי אני לא מקשיב לזה לא משנה מה, מצידי שמה שאני חושב עליו יקרה. וכך היה פשוט לא עשיתי את הטקסים ומאז אין לי כמעט שום דבר, ניצחתי את הקטע הזה בלי תרופות (של לעשות טקסים פיזים) כמו לסגור את הדלת כמה פעמים וכל הדברים האלו, אם יש עכשיו זה ממש ממש בקטנה ולא מפריע לי כלל. מה שכן, היה לי פחד ממחלות סיפרתי, הפחד הכי גדול שלי היה ממחלות כמו סכיזופרניה, אפילו המילה עצמה הלחיצה אותי ונמנעתי מלהגיד אותה / לחשוב עליה כי שנכנסתי לעולם הזה של הOCD התחלתי לקרוא על הרבה מחלות שקשורות לנפש, אז מה שקרה זה שהOCD שלי התחיל לצוץ, מה בעצם משותף לכל המחלות האלו של הסכיזופרניה / פסיכוזה וכו'? שהחולה חווה מחשבות כ''כ מטומטמות ולא הגיוניות אבל הוא מאמין בהם. אז הOCD שלי גרם לי לחשוב בכוח על מחשבות לא הגיוניות לחלוטין (מודע ב100% שהם לא הגיוניות) וזה בעצם ''נועד'' לעשות לי חרדה גדולה, נניח למה חשבת על X? הרי זה בכלל לא הגיוני! מה אתה פסיכי? או שאני אומר לעצמי ''וואי מספיק המחשבה הזו משעממת'' או ''יופי אתה מצחיק עכשיו סתום בבקשה'' (שזה סוג של טקס אני מניח) או אני חושב מחשבה ממש לא הגיונית מבחינתי ואז אני פשוט מתחיל סוג של לגחך באמת כי זה כבר הופך להיות מצחיק כל העסק (זה גם יכול להיות סוג של טקס אם חושבים על זה) הייתה לי תקופה של בערך שנתיים ( בין היפות בחיי כנראה) שפשוט לא היה לי כוח למחשבות האלו ופשוט לא התנגדתי כי קראתי שעדיף ''להתעלם'' ופשוט לא הייתה לי שום חרדה (בלי תרופות בלי כלום) אם להיות כנה הפוסט הזה נועד גם כדי לקבל אימות שזה נורמטיבי וזה OCD (שוב, זה סוג של טקס תכלס) למרות שאני יודע וקראתי 1000 פעם מה זה מחשבות פולשניות ואני מאוד מודע לכך שהמחשבות שלי הם מטומטמות לחלוטין ולא יותר ממטרד, כך שזה סותר כל קשר בין המצב לבין המחלות שאני מפחד מהם. זה בעצם כמו גלגל, אתה מפחד מX והOCD שלך מצא טרף חדש לסחוט לך את המוח איתו (אין לי תיאור אחר) ברצוני לשאול שאלה נוספת. שבאים לי מחשבות מציקות, פשוט לתת להם ''להיות''? כי לפעמים שאני עושה את זה אני מגיב ב''אז זה לגיטימי לחשוב על זה הא? למה אתה לא מתנגד? אתה מסכים כאילו?'' שזה די סותר את הצורה שבה אני צריך לפתור את הבעיה אבל אני יודע שצריך להתגבר, אשמח לשמוע מה כן הדרך הנכונה. רק אסיים בכך שלמדתי את ההבדל בין מחשבות שווא למחשבות פולשניות, מדובר במחשבות של OCD כי אני לא מאמין בהם כלל והם גורמות לי לחרדה למה אני בכלל חושב עליהם סך הכל אני מתפקד כרגיל אין דיכאון או חרדה יומית אבל פעם בחודש-חודשיים יש לי קצת חרדה מכל הסיפור, בעיקר אם חיטטתי באינטרנט על מחלות וכאלו מסקרנות..

טקסים פיזיים הפסקתי הכוונה. משהו מחשבתי יותר קשה (אם כי מתמודד בסדר) ואני לא יכול באמת להגיד ''כן אולי זה קצת נכון'' וכאלו, כי יש בזה באמת 0 היגיון! (הסברתי בפוסט למה) אם בן אדם חושב על משהו ''אפשרי אבל לא ריאלי'' הוא יכול להגיד את זה, הסברתי בפוסט למה יש לי מחשבות כאלו מציקות ומטרידות מהסוג זה (בגלל הפחד ממחלות נפשיות אחרות) בעצם הפחד הוא למה אני חושב מחשבות חסרות היגיון נגד רצוני (מחשבות פולשניות) מאחר ואין היגיון, להגיד את הדברים האלו נשמע מוזר....אז פשוט להתעלם מזה לחלוטין? לא לתת לזה יחס וזהו?

שלום שרון!! אתמול התחלתי במסגרת אישפוז יום ---טיפול יום. וכבר הרופאה הפחיתה לי מינונים ממספר תרופות . ואמרה לי שאני אשהה במחלקה רק 5 שבועות וזה נורא הלחיץ אותי . כי זה תהליך עם כל התרופות .. כמובן.. הצמידה לי מתאמת טיפול שאני יכול להיות האבא שלה ולא ככ נוח לי עם זה . אמרתי לרופאה ואמרה שאין לה מה לעשות הרבה עם זה .. הוסיפה לי לוסטרל. ידוע לך זה נגד חרדות?? תודה ולילה טוב אשמח להמשיך ולעדכן ולראות תשובה ממך. תודה.. ק.

שלום שרון !! אכן את צודקת שהרופאה החליטה וקבעה לי זמן כחודש מהיום להישאר במחלקה . אני מקווה שהזמן יספיק לעשות את השינוי התרופתי אליו נכנסתי למסגרת . אשתף אותך ואת הגולשים באתר שירדתי במשקל וכיום ירדתי בביגוד 2 מידות . כעת אני רוצה למכור במחיר סמלי את הפריטי הלבוש ממש במחיר סמלי ביותר .כי כואב לי ככה להעביר אותם כי קניתי בכסף מלא . אז אשמח להצעה בנושא זה . וכן את מה ששיתפתי. תודה רבה לך ..

היי יקירה מה שלומך? לפעמים אני תוהה וקשה לי להסביר אפילו לעצמי מה קורה לי בראש אתמול אני יושבת פתאום אני מנסה לעלות את הפרצוף של הבת שלי לראש שוכבת לידי ולא עולה לי מאותו רגע חרדה קיצונית מחשבות שהבת שלי לא שלי אולי היא אחרת משהו של המשוגעים מסתכלת עליה מוזר כל היום מנשקת אותה משהו הזוי אני כולי מפוחדת ולא מצליחה להוציא מהראש משהו הזוי פתאום היא נראית לי שונה נראה לי אני צריכה אשפוז

הי, מבינה אותך לגמרי. לי אותו סוג המחשבות. מסתכלת על הבן שלי והמחשבות רצות. איך ייתכן שהוא שלי? וכדומה. העליתי את המינון של התרופה. אני יודעת שזה מרגיש נורא.

את גם מאובחנת באוסידי

לצערי כן

שלום, אני נוטלת טיפול לאוסידי ולאחרונה העליתי מינון. יש לי שתי שאלות: האחת, כמה זמן בערך לוקח עד שהמינון החדש משפיע? והשנייה, האם בזמן מחזור החרדות נוטות להחריף? העליתי מינון לפני 19 יום ואתמול היה לי התקף חרדה ומחשבות שלא פוסקות. אודה לתשובתך

שלום שרון!! מה שלומך? רציתי לשתף ולומר שבתחילת השבוע הבא אני נכנס למסגרת אישפוז יום בעירי . יש לי חששות .. נפגשתי עם הרופאה לאינטק שהיה לי בשבוע שעבר . יש לי חרדות והלפונקס מוריד לי אותם ומאידך יש ת . לוואיי קשות . ברצוני לשאול ולדעת האם ואיזה כדור נוגד חרדות בצורה חזקה .

מרגיש לי מאוד מבולבל. כל הזמן חייב לסדר ולארגן גם את החיים הככ מורכבים שלי . +ניירת שמצטברת ..>>לתייק וכו . אימי אומרת לי שאני כל הזמן סביב עצמי .האומנם?? חש כל הזמן בהתמודדות וחסר ריכוז וזיכרון חריף במיוחד . תודה על תגובתך שרון. לילה טוב לכולנו אמן .

שלום שרון היקרה !!! מאוד אשמח לעדכן אותך כאן בפורום המבורך הזה ..>> כפי שאמרתי שבתחילת השבוע הבא מתחיל טיפול יום.. באינטק הרופאה אמרה לי את התוכנית שלה אליי .>> ולי יש קצת דעה שזה יהיה באיטיות ממש ענקית . יש לי חרדות ללא סיבה ואיני יודע מה הפיתרון כי אני מאוד מעוניין להפחית מינון לפונקס שלמעשה הכדור הזה מאוד עוזר לי בחרדות. ומאידך גורם לי לבעיות קשות אחרות. אז אציע לה להעלות לוסטרל וכעבור מס ימים לנסות להפחית לפונקס . כמו"כ רציתי לשתף במה שעובר עליי בימים האחרונים והוא... >>בחצי השנה האחרונה ירדתי כ8 קילו .. כעת אני מוריד בגדי החורף שבשנה שעברה קניתי בכסף מלא והם גדולים עליי . מחשבה חבל למה קניתי למה ירדתי במשקל . מאוד רוצה למכור אותם ממש במחיר סמלי כי קשה לי להיפרד מהם עקב ההשקעה הכספית שהשקעתי בקנייתם. אז אשמח לשמוע דעתך גם בעניין זה . תודה רבה ולילה טוב .

היי שרון ממש אשמח לעזרתך, מה אפשר לעשות בשביל להוריד את המחשבה הטורדנית ? האם ספורט עוזר ? תזונה מסויימת , יש לי פחד באיבוד שליטה זה בא והולך יום אחד אני לא נזכרת בזה וחודש היה לי שקט , ויום אחר המחשבה לא נותנת לי שניה של הפסקה . כל היום אני עסוקה במחשבה אני מודעת שזה בראש אני מנסה לא להתרגש אבל זה מבהיל אותי כל פעם מחדש.אנע גם לא עשעתי איבחון החלטתי על דעת עצמי שזה ocd זה יכול להיות גם משהו אחר ? כדורים זאת לא אופציה מבחינתי , התחלתי לעשות שיאצו שעוזר לי . האם יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות על מנת להיפרד מהחרדות? והאם זה מסוכן שאפשר להשתגע מזה? אני לא עושה כל מיני טקסים כי אני יודעת שאם אתחיל עם זה לא אצא מזה. זה ממש מייאש ופוגע באיכות החיים . תודה רבה מראש

אני כבר 7 שנים סובל מאוסידי עמיד טופלתי בלא מעט כדורים פסיכולוגים אישפוזים כיום אני נוטל 30 מג גילקס ו20 מג פלוטין וחיי על לוריבנים רק לוריבן מרגיע לי תגוף וקצת הגילקס אבל המחשבות והחרדות שלי ממש ממש חזקות אני לא מצליח להגיע לאיזון זה משגע אותי מה היית ממליצה לי לעשות תודה מראש

שלום טופלתי בעבר ברסיטל וציפרלקס לאו סי די ושתיהן גרמו לי תופעות לא טובות הציפרלקס תחושות לא טובות כמו של חולי והרסיטל עייפות קשה מה עוד אפשר לנסות? 2. אני סובל עקב טראומה מסויימת מיציאת נוזל מהפין כל פעם שאני חווה איזה דבר או מחשבה או ראייה מסוימת האם זו תופעה ידועה ומה ניתן לעשות?

שלום וברכה אני מוכר בנכות רפואית נפשית 40% צמיתה ואי כושר 100% צמיתה רשום שהמוסד יכול "לזמן לבדיקה מחדש, רק במקרים שחל שיפור במצבי הרפואי, בעקבות טיפול רפואי שקיבלתי." רציתי לשאול איך המוסד יכול לדעת שמצבי השתפר מבחינה נפשית? הרי הוא לא מזמן לוועדות חוזרות כשיש נכות צמיתה. האם לדוגמא לפי השיקום שאני עושה דרך המוסד ולומד מקצוע כל שהוא, הוא יכול להסיק מזה שמצבי כביכול השתפר בגלל שאני לומד ועושה שיקום ולבטל לי את הנכות או להזמין אותי לועדה חוזרת למרות שיש לי לצמיתות? או דרך התלושי שכר שלי שאני עובד ומרוויח, הוא יכול לזמן אותי לועדה חוזרת למרות שיש לי לצמיתות? אשמח למענה על השאלות תודה מראש אריק

שלום שרון, לאחרונה התחלתי להתעסק בנושא שמאוד מטריד אותי ומפריע לי. אך תמיד חששתי לפתוח אותו, ולכן אשמח אם אוכל לקבל קצת מידע רלוונטי יותר. אני מחטטת, ופוצעת את עצמי. בעיקר בפנים. סובלת מאקנה רציני מגיל צעיר מאוד (כיום אני בת 25) ויש לי פצעים מזעזעים שאני מסתירה אותם עם מייקאפ. לאחרונה התחלתי להתעניין יותר בטיפול. הבנתי שהטיפול הוא קוגנטיבי פסיכולוגי וטיפול פסיכאטרי עם נטילת כדורים מסוג SSRI. האם לדעתך אני יכולה לטפל בבעיה רק בעזרת טיפול פסיכולוגי? או שיש אולי כדורים אחרים לא SSRI?

הי רוני יש לי את אותה בעיה בדיוק ובחיים חא חשבתי שזה קורה לעוד בן אדם אשמח לדבר איתך אם תרצי

מוזמנת. זה המייל שלי:[email protected]

שלום, בתי בת 3. מזה כחצי שנה מקלפת עד זוב דם ובכל רגע נתון את ציפורני ידיה ורגליה. באופן כללי הידיים שלה לא נחות לרגע. אם לא מקלפת אז מגרדת את עצמה או מוצאת איזה פצע קל להתעלל בו. אני ממש מתקשה להכיל את זה. מנסה להתעלם אחרי תקופה שהערתי ורק החמירה את המצב, אבל בכנות זה קשה מנשוא. יש לציין שבעלי אותו הדבר. מתעסק בכפיותיות בציפורניו. מושך וממולל שערות בגוף שלו. מה אפשר לעשות כדי לעזור לשניהם וגם לי. זה ממש יוצר אצלי כעס כלפי בעלי ומתח באופן כללי. גרים בחיפה. אשמח להכוונה.

מה זה אומר טיפול התנהגותי שכולל הדרכת הורים. מי בעל המקצוע? אשמח להמלצה החיפה

יש י מחשבות רעות על המשפחה שלי וזה קשה לי נורא. זה מתאפיין בעצימת עיניים ודיבור לעצמי ולעצור כל רגע במקום. יש לי ocd כבר כמעט שנתיים והמחשבות הרעות באות לי בתקופות ורוב הזמן המחשבות משתנות. התחלתי לקחת כדורים לפני כמה ימים מסוג prizma מקווה שהם יעזרו. אני בן 13 וזה נורא מפריע לי בלימודים.

יש לי OCD שנים ואני מטופלת בפקסט. לאחרונה חוויתי התקף חרדה ובעקבותיו מחשבות לא פוסקות. הרופאה העלתה את המינון של התרופה. יש לי שני בנים. פתאום אני מסתכלת עליהם ונראה לי מוזר שהם שלי. המחשבה מטרידה אותי כי אני מרגישה לא נורמלית. אני אומרת לעצמי שאני זוכרת שילדתי אותם אבל זה לא עוזר. כל היום אני מסתובבת בחרדה מהמחשבה הזאת. זאת מחשבה אופיינית ל OCD?

היי שרון מועדים לשמחה מה שלומך? היום בערב קרה לי משהו שלא רגשתי המון זמן לקחתי את הילדים לשמחת תורה תוך כדי נהיגה אני מרגיןשה צמרמורות פנימיות קשות קשות בקושי יכולתי לנהוג נשמתי עמוק זה בא ןהלך באוהלך כמובן שלא ויתרתי וחזרתי הבית אלא המשכתי ולקחתי את הילדים כשהגעתי לבית מאוחר יותר התחילו מחשבות קשות שבעלי רוצה לפגוע בי להשים לי דברים באוכל ועוד כל מיני דברים הזויים שגרמו לי למועקה קשה שקמתי להאכיל את הילד קפצה לי מחשבה שאני שמה לו כלור באוכל בקיצור שוב מחשבוץ קשות ביותר שלא היו לי שנים כולי מפחדת חסרת אונים ולא יודעת איך להתמודד לא עם המשבות ולא עם התקפי החרדה.

שרון בבקשה תעזרי לי אמאאאאאאא שנים שזה לא היה לי תמיד היו מחשבות אבל התקפי חרדה ממש קשים לא היו לי שנים איך שקמתי עוג פעל התקף אחרי התקף בקושי הצלחתי לשלוח את הילדים למסגרות אני נוסעת בכביש לוקחת אותם לגן פתאום רואה מלא מלא רודפים על הכביש וכאילו אני דורסת אותם בדוק שמתפרצת לי סכיזופרניה

היי שרון,מועדים לשמחה מה שלומך? כרגיל כל פעם שיש לי משהו לעשות הרבה משימות שמלחיצות אותי מתחילות לי המחשבות והפחדים אני חוגגת לילדה יום הולדת ויש לי מלא מלא מה לעשות ואני מתרגשת מזה אז עוד פעם דמיונות ומחשבות שבעקבות בלחץ הנפשי תתפרץ לי סכיזופרניה וופתאום קפץ לי דמיון של דמות מול העניים חונקת ובזמן האחרון אני נתקלת במלא מיקרים של אנשים שפתאום אישפזו אותם בשער מנשה וזה עוד יותר מלחיץ אותי ואני תא יודעת איך להכיל את זה.

שלום. אני נוטלת פאקסט 30 מ"ג כבר 8 שנים. לפני יומיים התחיל פתאום התקף חרדה ומחשבות שלא פוסקות ומטרידות. קשה להירדם. שאלתי היא, האם הפקסט הפסיק לעבוד או שגם אתו מדי פעם יש התקפים? שאלה נוספת, מה אפשר לקחת כדי להירגע ולישון. תודה

עוד שאלה: יש לי מחשבה טורדנית שאולי כל המחשבות שלי הן לא OCD ואז זה מטריד אותי כי אלה מחשבות מטורפות מבחינתי. העובדה שזה מטריד ומכניס לחרדה מצביע על כך שמדובר ב OCD נכון?

אז מה כן? טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי?

שלום שרון אני סובל ממחשבות טורדניות ברמה מאוד קשה בודק את עצמי כל רגע ואפילו מתחיל לדמיין ולחשוב שאני כזה אמי נשוי עם ילד ובעבר היה לי אותם מחשבות ויצאתי מזה ..כל הזמן חיפשתי סטוצים עם נשים ולא יודע למה לא עצרתי אני משתגע עכשיו מרגיש שזה הסוף ומתחיל לחשוב שהסתרתי את עצמי כל הזמן אני אוהב נשים אבל משתגע וחושב על מין כל רגע ולא יודע. מה אני רוצה מעצמי אני באאוט לגמרי לא יכול לתפקד ונמצא בבועה רצינית מנסה לזרום עם המחשבות כמו שאתם אומרים אבל קשה לי מאוד לא יודע מה לעשות

שלום רב, אני סובלת מאוסידי כבר כמה שנים ובמהלכן החלפתי כל הזמן תרופות SSRI כרגע נאלצתי להחליף מפרוזק שרק הפעם לא השפיעה כמו פעמים קודמות לפבוקסיל שעוזר לאוסידי הבעיה היא שהוא מעייף אותי ברמה שאני לא יכולה לתפקד ואני מרגישה שהרופא פסיכיאטר שלי מרוב ההחלפות כבר אין לו מה להציע לי יותר ואיך לעזור. שאלתי היא האם יש כאן מישהו שיכול להמליץ לי על רופא פסיכאטר טוב מטעם קופ"ח מכבי שיעזור לי בבקשה אני אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות....

שלום לך שרון..אשמח שתגידי לי אם אני צודק...לגבי מניעת תגובה ללא חשיפה.כאשר מגיעות אובססיות או מחשבות טורדניות סתם באמצע היום,ואני פשוט זורם איתם ולא לוקח אותם ברצינות.למשל אובססיה אולי פגעתי במישהו,ואני זורם עם המחשבה (ואומר לעצמי בסדר פגעתי בו )וממשיך בשגרה (כמובן אם המחשבה חוזרת ממשיך לזרום איתה באותו כיוון).השאלה שלי היא כזאת מה הרווח שלי ,חוץ משכמובן אני לא מתחפר עם המחשבה ולא מבזבז אנרגיה מיותרת.1) האם ככל שהתמיד בכך אזי המחשבות האובססיביות הבאות שיבואו  יעלמו בצורה יותר מהירה? 2) נכון הדבר שצריך חשיפה כמו שהסברת לי,אך בכל זאת האם כאשר האובססיה מגיעה לי  ואני מבצע מניעת תגובה ונמנע מטקס ,האם אני גם מתרגל אפילו קצת לאותה מחשבה?ואז בעצם פעם הבאה שהיא תבוא ,העוצמה שלה תחלש?כי אמנם אין פה חשיפה בשיטה המקצועית אבל בסופו של דבר יש פה סוג של חשיפה מסוימת שזה חוסר בריחה מהפחד.

תודה...ואני שואל ,האם הסיבה  שכאשר היא חוזרת והיא מטרידה פחות ,גם שלא ביצעתי סוג של חשיפה..האם הסיבה שבגלל שיש פה סוף כל סוף מאין חשיפה מסוימת ?אמנם זאת לא אותה חשיפה שאת כתבת...אבל כאשר הגיע המחשבה ואיתה הפחד ולא התנגדתי לפחד ,אז בעצם כן חל פה סוג של היחשפות,אחרת איך המחשבה פחות מטרידה ופחות מפחידה...אני הבנתי שהחשיפה שעושים גורמת להיביטואציה ( התרגלות)...וכאשר המחשבה חוזרת שוב ושוב נוצר פה סוג של התרגלות...האם אני טועה?....2) האם הגישה הזו שלזרום עם המחשבות גורמת באופן כללי למוח ללמוד פחות להתייחס למחשבות טורדניות גם כאשר הם מגיעות מסיבה אחרת...למשל המוח שלי התרגל הרבה לא להתייחס למחשבות של אחראיות יתר לנזק לאחרים,בגלל הגישה שלא להתייחס למחשבות הטורדניות מסוג זה,האם זה גם גורם למוח פחות להתייחס לדוגמא גם למחשבות טורדניות של בקשת אישור מהאחר??

אני מבין שהתיאוריה שעומדת מאחורי שיטת הטיפול נקראת חשיפה, שאלתי היא הרי ברור שכאשר האדם נחשף לגירוי של פחד וכאשר הפחד מגיע לשיאו והאדם נשאר איתו אז ברור שהפחד דועך ומתרחש תהליך של היביטואיציה, השאלה כאשר האדם נחשף לפחד ( לא מתוך טיפול) למשל האדם מפחד לתת עצות לאנשים והוא בכל זאת נותן , אבל אם נתאר את הסיטואציה ,כאשר פלוני נותן עצה לאלמוני וכמובן הוא מפחד, פלוני ממשיך לשוחח עם אלמוני מעבר לעצה שהוא נתן (זאת אומרת פלוני פחד אבל הוא לא נשאר עם הפחד כי הוא המשיך לדבר עם אלמוני על נושא אחר), והפחד לא הגיע לשיאו, האם וכאשר פלוני ימשיך מספר ימים מסויים תתרחש בסופו של דבר הביטואיציה אף על פי שהפחד אף פעם לא הגיע לשיאו?

שלום ושוב תודה...לגבי עניין חשיפה אין לי שום פחד לעשות כל חשיפה שהיא ממש ממש לא...אני פשוט מנסה להבין את הרציונאל שעומד אחרי הטיפול (ולצערי אני חושב שכן אני נמצא בסוג של אובססיה סביב הנושא הטיפולי,אבל אני חייב לפתור את השאלות שעולות על מנת להשיג תוצאות).1) האם בשביל שתתרחש הביטואציה חייב שהפחד בחשיפה יגיע לשיאו?או שעצם ההיחשפות לגירוי מספר רב של פעמים יגרום גם להביטואציה גם אם הפחד לא הגיע לשיאו?( אם אני מבין נכון ככל שהגירוי מתרחש מספר רב של פעמים אז בעצם הסינפסה בין הנירונים נחלשת ואז מתבצע תהליך של למידה, אז לכאורה מדוע אני צריך שהפחד יגיע לשיאו מספיק שאחשף לגירוי וזהו?) 2) אני שואל זאת מכיוון שהרבה חשיפות הם סביב אנשים אם למשל בעבודה וכל מקום אחר.וכאשר למשל אני נחשף למשהו הרבה פעמים אצטרך (לא מתוך בריחה) לדבר עם מישהו או לעשות משהו אחר ואז לכאורה דבר ראשון -הפחד לא מגיע לשיאו דבר שני- אני לא נמצא מספיק זמן עם הפחד.אז לכאורה אם הפחד צריך להגיע לשיאו איך זה מתאפשר כאשר החשיפות נמצאות עם סיטואציות עם אנשים שמשיחים את הדעת מהפחד,?תודה מראש

שלום...עשיתי חשיפה על משהו מסויים ואני כמובן יורד לעומק ושואל מה יכול לקרות ומקבל את הרגש של הפחד...תוך כדי שאני ממשיך לשאול מה יכול לקרות מגיעה מחשבה של עצב ,(שאם זה יקרה ההורים יהיו מאוד עצובים ותוך כדי אני נהיה מאוד עצוב)....האם את העצב הזה צריך לקבל כמו ההרגשה של הפחד??או לבטל אותו בצורה הגיונית...?מה הסיכוי שזה יקרה וכו?...האם ביטואציה מתרחשת גם על רגשות אחרים חוץ מפחד, וברגע שאקבל את אותו רגש יתרחש תהליך של היבטואיציה?או שברגע שקיבלתי אותו והוא נעלם יכול להתרחש תהליך של קונפליקט פנימי שיושב בתת מודע שיכול לגרום לבעיות??תודה מראש

תודה .האם לאחר חשיפה טובה ...כאשר נתקלים באותה סיטואציה ,האם מחשבות בכל זאת אמורות להופיע ??או שזה מעיד שהחשיפה לא הייתה טובה מספיק..או כאשר מגיעה מחשבה אבל אני זורם איתה ומבצע מניעת תגובה כמובן ותוך שנייה שתיים היא נעלמת.האם זה מעיד על חשיפה פחות טובה או שזה גם בסדר? והאם גם לאדם שאין לו אוסידי והוא בריא לחלוטין האם גם לו יכולות להגיע מחשבות טורדניות ואיך הוא נפטר מהם ?האם גם כמוני שזורם איתם או שהם נעלמות לו לבד?

כמו כן אני מחפש פסיכולוג שמתמחה בהיפנוזה כי אני סובל מהתכווצויות בגוף באזור הגרון ואזור הבטן וכל לחץ קטן מפעיל לי את ההתכווצויות .אני יכול להרגיש תמיד את ההתכווצויות פשוט בלחץ אפילו קטן הוא ממש מחזק לי את ההתכוצויות.וגם פסיכולוג שמתמחה בcbt. הקטע שהתקשרתי לפיכולוגים שעובדים גם עם שיטת cbt וששאלתי אותם אם הם התמחו בזה אמרו לי שלא.אחת הפסיכולוגיות שהתקשרתי אמרה לי שפסיכולוגית קלינית לא צריכה להתמחות בזה והקורס שהיא למדה כחלק מהתואר מספיק לכך..האם זה נכון?כי הנה אני רואה את ההכשרה שלך את גם פסיכולוגית וגם התמחית בcbt.חיפשתי באינטרנט וראיתי בודדים כאלה הקטע שהם מאוד יקרים ואני רוצה ללכת דרך קופת חולים.מה את חושבת ומייעצת? פשוט חשוב לי ללכת למישהו שמומחה בocd שזה משתייך טיפולית יותר לcbt ושלא יתחיל לבלבל אותי עם השיטה הדינאמית ..

אז בזמנו קראתי על השיטה של 4 צעדים של דוקטור גאפרי והוא ממש חיזק לי את המוטיבציה לעשות את מה שכתוב.ואכן כל מחשבה טורדנית שהגיעה לי אמרתי שהיא אוסידי והעברתי את המחשבה לדבר אחר.הוא שם הבטיח שזה ממש משנה את הביכוכימה של המוח ומתקן את הקופסא שאחראית על סילוק מסרים שגואים ולא מסוכנים, הקטע שאחרי שדיברתי עם כמה מומחים הם לא ייחסו חשיבות לשיטה ואחרי שקראתי את המאמר שלו שוב התברר לי (אני לא בטוח בזה) שבאמת הדחפים של האוסידי ישארו אבל היחס שלי אליהם ישתנה לרצות לעשות דברים אחרים מאשר להיתקע עם המחשבות האובססיביות.שני דברים 1) תמיד מנכרת לי המחשבה שאולי הוא ממש התכוון שהאוסידי יעבור לגמרי ולא ישארו אפילו דחפים אף פעם ולא הרגשות אובססיביות. 2). גם אם הכוונה שבאמת הדחפים ישארו,עצם זה שהרבה זמן חשבתי שהם יעלמו לגמרו נתן לי מוטיבציה מאוד גדולה לפעול כנגד האוסידי ולגבי החשיפה ןמניעת תגובה אני לא שומע ורואה שזה משנה את הביוכימה של המוח ושהדברים משתנים .אלא כל פעם צריך להיחשף למחשבה מפחידה עד שהיא נעלמת.האם כל החיים נחייה בצורה כזו, אין פתרון אחר? האם תוכלי לחזק לי את המוטיבציה בלפעול על חשיפה ומניעת תגובה כנגד כל מחשבה טורדנית ? 3) קראתי שני מאמרים שלו על אוסידי אחד 4 צעדים והשני מינדפולנס ל4 צעדים.האם קראת אותם, ?כי זה ממש מבלבל אם יש שיטה שיכולה לפתור את הבעיה לגמרי או שלא הבנתי את המאמר כמו שצריך והוא מתכוון שהדחפים כן ישארו ורק היחס שלי אליהם ישתנה מה את חושבת על כך??.תודה מראש.

אשמח בבקשה אם תוכלי להגיד לי מה יש בבסיס השיטה שלא רלוונטי למה שאנחנו יודעים כיום ?כי שם במאמר הוא מתאר את ההפרעה בפרטי פרטים כמו שראיתי במקומות אחרים מעודכנים להיום והוא כותב גם שזה מקור ביולוגי תורשתי.

שלום שרון, אני אב ל 2 בנים , שהחלו גנים לפני כמה ימים וסובל מאז ממחשבות מטרידות . יש לציין כי בעבר גם סבלתי ממחשבות טורדניות אך רק עכשיו הם חזרו לי עם הגנים. אני חרד לשלומם, חושש מהזנחה, מפגיעה חברתית, העלבה או מכות מילד אחר מה שאכן קרה לא ניתן למנוע זאת בגן ... זה מעיק עלי מרגע שאני לוקח אותם לגן ועד הרגע שאשתי מחזירה אותם... מה ניתן לעשות ?

שלום לך שרון, אז כמו שאני מבין צריך לעשות חשיפה ומניעת תגובה לאובססיות, השאלה הבאה מתמקדת במחשבות טורדניות, שלחלקם יש אותו מכנה משותף, אתן לך דוגמא אדם שבאה לו מחשבה טורדנית למשל פלוני מדבר עם אלמוני ותוך כדי השיחה הוא רוצה לייעץ לו משהו, אך פוחד שאותה עצה תפגע בו , לאחר כשעה שוב מחשבה טורדנית אדם קרא כתבה באינטרנט על מחלה מסוימת שקשורה לקרוב שלו,והוא באובססיה ללמוד את הכתבה כמו שצריך על מנת שאחר כך הוא יילך ויעזור לקרוב שלו. ....... בשני המקרים הנ"ל האדם הגיעו לו מחשבות טורדניות באמצע היום ונגיד שהבחור שלנו שסובל ממחשבות טורדניות יודע וחי איך לא לקבל את המחשבות האלה ומבין שהם עוברות לבד, השאלה מה הלאה הרי למחרת גם יגיעו לו מחשבות אחרות (המחשבות שהיו לו כבר לא מפריעות המוח שלו הצליח להכיל אותם באמצעות ההימנעות מתגובה) א) מה ניתן לעשות שמחשבות טורדניות לא יבואו עוד או שלפחות לא יפריעו אפילו כמה דקות במהלך היום? ב) כמו שאמרתי שלחלק מהמחשבות יש מכנה משותף ,במקרה שלנו זה החשש והאחריות יתר על האחר, האם כאשר האדם ימציא לעצמו מקרים מסוימים שיש בהם אחריות לגבי האחר ויחשף אליהם וימנע מתגובה , האם ההיחשפות הזאת תועיל גם למחשבות שבאו ממקרים אחרים ,כמובן שיש להם את אותו השורש של האחריות יתר לאחר? ג) או שבעצם אין מה לעשות עם מחשבות טורדניות, כי ההיחשפות עוזרת ספציפית לאובססיה ואין אפשרות לפתור להמשך את כל המחשבות ששורשם הוא אותו הדבר, במקרה שלנו אחריות יתר לאחר, ולכן אדם שסובל ממחשבות טורדניות דינו תרופות לכל החיים? תודה רבה על העזרה.

אוקיי.. האם בנוסף למה שאמרת, שיטת הטיפול שהצעתי האם היא יעילה? זאת אומרת מחשבות טורדניות שהשורש שלהם הוא אחריות יתר על אחרים, האם כאשר יחשף לכמה שיותר סיטואציות שיש בהם אחריות יתר ,יש בחשיפה זאת לעזור מפני מחשבות טורדניות שעוסקות באחריות יתר? או כל חשיפה תפתור רק את האובססיה עצמה ולא תועיל בהמשך למחשבות אחרות שקשורות לאחריות יתר? אני מקווה שהסברתי עצמי כמו שצריך.

א) ובעצם אם אני מבין נכון חשיפה למחשבה מסוימת שהשורש שלה הוא X ( למשל אחריות יתר) אמור להשפיע גם על מחשבות אובססיביות אחרות מאותו שורש? ב) שאלה שלא קשורה כל כך לנושא זה ,הבנתי וקראתי בהרבה מקומות שהתקף חרדה לא יכול להוביל להתקף לב , אך יצא לי לאחרונה לקרוא שנשימת יתר במקרים נדירים יכולה כן לגרום להתקף לב בייחוד למי שסובל מבעיות לחץ דם. האם המסקנה שחרדה לא יכולה לגרום להתקף לב לא סותרת את העובדה שנשימת יתר כן יכולה לגרום?ואם אני מבין נכון חלק מהסימפטומים בהתקף חרדה זה נשימת יתר.

שוב תודה על התשובות...לגבי התשובה השנייה קצת לא מובן לי, למה התכוונת? האם מי שיש לו בעיות לב והוא מקבל התקף חרדה עם נשימת יתר , האם יש לו לחשוש להתקף לב בגלל ההתקף חרדה? או התכוונת באופן כללי מי שיש לו בעיות בלב צריך לחשוש מהתקף לב בלי קשר להתקף חרדה עם נשימות יתר, שההתקף חרדה אינו מוסיף ואינו מוריד לגבי התקף לב?

תודה..שאת כותבת שלאנשים בריאים זה לא קורה בדרך כלל,זה קצת מלחיץ מה שאומר שיכול להיות אפילו סיכוי קטן שההתקף חרדה יכול להוביל להתקף לב, ואז בעצם איך האדם יכול לדעת אם הוא לא חווה באותו זמן התקף לב?

שוב תודה...אבל אני שאלתי שאלה אחרת.את כתבת שבדרך כלל אנשים בריאים ההתקף חרדה שלהם לא מוביל להתקף לב....ואני שואל מזה שכתבת בדרך כלל ,אפשר להבין שיש מצב שההתקף חרדה שלהם יכול להוביל להתקף לב.האם זה נכון שיש סיכוי לאנשים בריאים ,ההתקף חרדה שלהם יגרום להם להתקף לב????....לפי מה שאני הבנתי מהתשובה שלך את חשבת ששאלתי בתחילה (כנראה שלא ניסחתי את השאלה נכון),איך אפשר לדעת אם זה התקף לב או חרדה ..

שוב תודה ...אבל כנראה ששוב לא הייתי מובן...אני שואל האם יש מצב שהתקף חרדה יוביל להתקף לב אצל אנשים בריאים?(אני לא שואל איך אפשר להירגע במידה שאדם מסתפק אם הוא כרגע חווה התקף חרדה או התקף לב) השאלות שלי הם - 1) אני שואל האם התקף חרדה הוא עצמו יכול להוביל להתקף לב אצל בריאים בלב? 2) ובמידה שכן איך אפשר להירגע מזה כאשר יש מצב שכרגע ההתקף חרדה שאדם חווה יכול להוביל אותו להתקף לב.תודה רבה לך על המענה והסבלנות

שלום לכם, אני בחורה בת 17 שכבר קרוב לחודשיים חיה בסיוט יום יומי, הייתי בקשר של כמעט שנה וחצי עם בחור , הרגשתי הרבה פעמים שאני אוהבת אותו, אנחנו מחברה שמרנית אז לא היו לנו יחסים מיניים ואף אפילו נשיקה לא היה לנו, אבל אני זוכרת שפעמיים הוא ליטף לי את הפנים והצוואר ופעם נישק לי את היד, לא הרגשתי כלום! זה הפחיד אותי ממש והחלטתי לעזוב אותו כי הסתבר לי שכנראה אני לא אוהבת אותו, עזבתי אותו כדי להיות עם גבר(בהחלט שלא חשבתי על אישה), שאוהב אותו יותר.. אני זוכרת שבסוף הקשר הרגשתי שאני לא אוהבת אותו והרבה פעמים הרגשתי את זה בקשר, כי הוא היה מאוד מלחיץ ומאוד קנאי ואפילו הרגשתי לפעמים שיש לו מין אובסיסייה כזאת שאני רק שלו ואסור לאף אחד להתקרב אליי.. עזבתי אותו, הוא בכה המון ואני לא בכיתי, מפה זה התחיל.. אחרי שבועיים מהפרידה התחלתי לחפש תשובות, למה לא הרגשתי כלום בנגיעות האלו? נכנסתי לאינטרנט כדי לחפש תשובות ואז יצאה לי את האופציה, מה אם את ליסבית? לא התייחסתי לזה אבל אז היה השבוע של מצעד הגאווה יומיים אחרי וזה הקה בי פתאום, מה אם אני ליסבית?? התחלתי לראות את כל הנשים מושכות, מהצעירה עד הזקנה מהיפה עד המכוערת ואז "ידעתי" שאני ליסבית כי גם איבדתי את המשיכה שהייתה לי לגברים.. נכנסתי לדיכאון וחרדה, לא זוכרת אף פעם שהיה לי קראש על בת, כל הפנטזיות שלי הם עם בנים( היו) , ואפילו צפיתי בסדרת "fifty shades of grey" וזוכרת שפינטזתי על השחקן לא על השחקנית!! אבל מאז המחשבות קרסו אותי לגמרי, איבדתי כל משיכה לגברים , והתחלתי לראות כל הנשים מושכות, לא רציתי לצאת מהבית פחדתי מלראות נשים מחשש להתאהב במישהי، הלכתי לפסיכולוג בטענה שאני ליסבית, אחרי שני מפגשים או שלושה הוא אמר לי שזה hocd, אחרי שאמר לי כך הלכתי הביתה שבוע שלם הרגשתי נורמלית חזרו לי הפנטזיות עם הגברים וחזרתי להעריץ גברים.. ואז פתאום זה חזר לי חזק יותר וקרסתי עוד הפעם, לא האמנתי לפסיכולוג וידעתי שאני ליסבית, עברו שבועיים נוראיים ואז הכל חזר להיות בסדר, ואז זה חזר שוב, התחלתי לדמיין את עצמי מנשקת כל אישה שאני רואה ברחוב, או שאני עושה איתה סקס.. בהתחלה זה היה מגעיל אותי ברמות אבל בתקופה האחרונה זה רוב הזמן לא מגעיל אותי אבל כשאני חושבת על זה עמוק זה כן מגעיל, אך יש הרבה פעמים שאני אומרת בהם שאני רוצה להיות עם בת.. בימים האחרונים המחשבה להיות עם גבר מגעילה אותי אבל המחשבה להיות עם בת לא (רוב הזמן).. קראתי מלא סיפוריםעל אנשים שהיו להטב"ים ויצאו מזה והם עכשיו נישואים ושמחים אך אומרים שאנשים האלה הם רק מזייפים ולא שמחים בחיים שלהם באמת,ואז זה חוזר בי לנקודת האפס ויש קול שאומר לי את תמצאי אהבה ושמחה עם אישה, והתחלתי להאמין בזה.. אני רוצה לדעת האם זה hocd? או שאני באמת ליסבית? (אפילו התחלתי לחשוב שאני יכולה גם להימשך לטרנסגינדרים!!) אני מרגישה כמו לסבית, אין עוד הרבה חששות אני כמעט בטוחה שאני ליסבית.. ואם הייתי כזאת, האם יש לי אפשרות להשתנות? או שזה באמת מולד ואני חייבת לחיות עם זה במשך כל החיים? אשמח לתשובה מהירה אני כבר מאבדת את הכל.. *חשוב לציין שיש לי כבר רקע של ocd , ocd מספרים ו ocd אם..אז.., בבקשה אני צריכה עזרה!!

אני בדיוק כמוך... התחלתי לפתח קשר עם גבר עכשיו אני מרגישה שאני כן רוצה אותו וחושקת בו אך תמיד יש את המחשבה הזאת שמציקה כבר 5 שנים ככה און אנד אופ עם המחשבה

לפני כ12 החל לי המחשבות הטורדניות בנושא לזהות מינית. טופלתי וזה די עבר. אחרי שש שנים ילדתי וכמובן דיכאון לאחר לידה. התאוששתי ומאז בערך כל שנה שנתים מופיעה אפיזודה של מחשבות טורדניות שקשורות בנושא-של למה בכלל הייתי צריכה להיות אמא, פגיעה בעצמי, התאבדות וכולי... עכשיו אני יודעת ומבינה שזה הכל שטויות אבל זה בא בלופ וגורם לי לחרדה, אבן על החזה... אני מתפקדת טוב אבל זה כאילו תקופה שבא אני פשוט בניתוק בעצמי, הכל די על אוטומט. אני שמה לב שזה קורה בתקופת של שינוי- זה התחיל יום אחרי שעברתי דירה בבת אחת. וגם הילדים במסגרות חדשות ושיפוץ של בית... הכל בא יחד. אני מתלבטת אם לחזור לטיפול תרופתי... נמאס לי כבר כל כך מהמצב הזב

היי אני חווה משהו מאוד דומה! הלוואי ותראי את ההודעה ונוכל לדבר..

שרון שלום, קודם כל תודה רבה על העזרה שלך בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות שאוכלות לי את הראש הייתה תקופה שהצלחתי לבד והם נעלמו לתקופה עכשיו כשבוע אני מרגישה הרגשת ניתוק מעצמי לפעמים מהסביבה וזה כל כך מפחיד אותי להיתקע במצב הזה . חשוב לי לציין הייתי בן אדם אופטימי ומעולם לא סבלתי ממשהו נפשי. אני מפחדת שזאת מחלה או מפחדת להשתגע , איך אני יוצאת מתחושת ניתוק? תודה

שלום, לפני בערך חודש בתנו בת 4 החלה להריח את כפות הידיים שלה באופן די אובססיבי, ברמה שזה מאוד בולט. בשבוע וחצי האחרונים זה החמיר כך שבחלק מהזמן כפות הידיים שלה מקופלות (חצי אגרוף), כאילו כדי להימנע ממגע עם דברים. היו כמה פעמים חמורות במיוחד שבהן היא החזיקה מבקשת שיניים עם גב כף היד. מאז שהבנו את הבעיה שחררנו עם נושא ההגיינה והפסקנו לבקש ממנה לשטוף ידיים. אני די בטוח מה מקור הבעיה. מאז ומתמיד אני ואשתי היינו חלוקים לגבי מידת ההגיינה הרצויה. אשתי שוטפת ידיים יותר מדי פעמים ביום ועודדה אותה לשטוף ידיים אחרי כל פעולה שמערבת קצת לכלוך. בלי קשר, אציין שבדיוק בתקופה שבה התחילה הבעיה עברנו למדינה אחרת, כך שיכול להיות שיש איזשהו קשר לעומס הרגשי שנלווה למעבר. האם מומלץ לראות איש מקצוע כבר עכשיו או להמתין שבועיים כדי לראות אם המצב משתפר? תודה רבה!

סובל מזה שנים ..מטופל ועושה המון למען עצמי . אך עדיין יש לי סבל גדול . מוגדר כסכיזופרניה + אוסידי קשה מאוד מחשבתית . נמצא בטיפול עם רופאה כבר שנתיים וחצי בערך ואיני יודע מה לעשות . כלומר להחליף אותה ??? זה לא ממש פשוט .. כי מי מבטיח לי שאצל רופא אחר יהיה לי יותר טוב . אגב שמעתי על הקסדה האם היא תוכל לסייע לי .. בקיצור אני מאוד סובל ומאוד מבולבל . ואיני יודע כיצד להמשיך ומה לעשות עם המצב הקיים . אשמח לחוות דעתכם כאן בפורום . תודה

הי שרון!! גם אני חשבתי על עניין של להחליף רופאה אך יש לי נטייה כל הזמן להחליף ולשנות .. בעניין הטיפול בחצי השנה האחרונה מטופל ופוגש פעם בשבוע עם איש שיקום מייסד את ביית חם ועבר פסיכותרפיה . הוא עובד איתי על המנגנון שלי ומשלב הכל ביחד . מה שכן שונה ממטפל אחר. שרון!!>> לא הבנתי כוונתך של לפנות לשיקום משרד הבריאות. יש לי סל שיקום . בעניין הקסדה המטפל שלי לא מאמין לזה. תודה רבה לך לילה טוב אשמח לקרוא תגובתך..

הי שרון !! תודה על תגובתך. אבל איני יודע מה לעשות עם הטיפול...מטפל.. אני מרגיש שהוא כמו חבר . אגב בחודשים האחרונים נכנסו לי לראש מ אובדניות לא שאני רוצה בכך חלילה וחס ושלום . זה דמיון מוטעה ואני מתמודד . לדעתך ... אפשרי "לצאת " מזה . אני נורא מבולבל ולא יודע מה לעשות בנוגע למכלול הדברים והרגשות מה אני סובל . אגב פניתי לאישפוז יום במקום מגוריי ויש לי אינטק שם אחרי החגים . ומה עד אז ? שרון אשמח לדעתך . תודה וערב טוב לכולנו

שלום יש לי התכוצויות רבות במהלך היום כאשר אני נחשף גם לדברים שהם לא כאלה מלחיצים אותי ולא כאלה מפחידים ברמה הקוגנטיבית אבל לצערי הגוף לוקח את זה צעד אחד קדימה ומיד המערכת הסימפטטית מתחילה לעבודה בהתכווצויות באזור הגרון הפנים וכן הצוואר-כתפיים,כמובן שלמדתי עם הזמן (לאחר זמן רב שהתנגדתי אליהם)פשוט לא להתנגד אליהם ולקבל אותם ואכן הם באמת עוברים אבל עד " הלחץ" הבא.( אני כותב בסוגריים כי זה לא כזה לחץ כמו שהגוף מתרגם זאת).שאלה ראשונה- האם זה שהם עוברים מאליהם כאשר אני לא מתנגד כי מתבצע פה תהליך הכחדה מהגורם "המפחיד" ?האם זה היבטואציה( התרגלות )? האם יש הבדל בין התרגלות להכחדה? וכן מה ניתן לעשות על מנת שההתכווצויות לא יבואו בכל פעם (כאשר אני לא כזה נלחץ מהסיטואציה שעומדת לפני)?.

שוב תודה על התשובה,,,רציתי להתייעץ איתך לגבי טכניקת מניעת תגובה, יוצא לי הרבה פעמים כאשר אני מדבר עם מישהו או אפילו סתם באמצע היום בכל מיני סיטואציות מחשבה טורדנית,ומה שאני משתדל זה לבצע מניעת תגובה, בעוד אני גם יכול להתעלם מהאובססיה ולחשוב מחשבה אחרת וכך לברוח מהחרדה, שאלתי היא כזאת כמו שאני מבין על מנת לרפא את האובססיה ישנו צורך להיחשף אליה באופן רצוני ולא רק כאשר היא מגיעה אליך, אך אם וכאשר זאת אובססיה שלא חוזרת על עצמה או שהיא יכולה לחזור על עצמה לעיתים רחוקות, האם עצם רק המניעת תגובה יש באפשרותה לרפא את אותה אובססיה ?כי מה שקורה פה ברגע שאני לא מבצע טקס או כאשר אני לא בורח למחשבה אחרת ,אזי מתחילות לי התכווצויות, ואכן אני מוכן לקבל את ההתכוצויות ואת התופעה של האובססיה אך בתנאי שעצם המניעת תגובה תועיל במשהו.האם אין מצב שעצם שנתתי לעצמי להישאר עם האובססיה ולא נמנעתי ממנה האם לא יכול להיות שהאובססיה תתרפא רק מעצם המניעת תגובה?

מנסיון ברור לי שגם מניעה תגובה עוזר לי , לפעמים יש לי מחשבה טורדנית ומעם המציאות שאני לא משיח דעתי ממנה היא עוברת גם כעבור 10 שניות. האם לאורך זמן המוח מתרגל לזה ויותר קל לו ? 2) כמו כן במידה שהמוח כן מתרגל למניעת תגובה ונהיה לו יותר קל, העובדה שמידי פעם אני עושה חשיפות לאובססיות למינהם האם זה לא סותר את המניעת תגובה, שבמניעת תגובה אני הרי מרגיל את המוח לקבל את המחשבות הטורדניות והאובססיות איך שהם בלי להתחיל להיחשף ולעשות מזה סיפור, האם עצם החשיפות מידי פעם לא פוגעות במה שאני מנסה להרגיל את המוח באמצעות מניעת תגובה ?

אתה מבלבל פה כמה מושגים, לדעתי זה מיותר. מה כוונתך בבקשה? ...למה את מתכוונת מיותר ואיזה מושגים? מחילה שאני נכנס לעומק ושואל שאלות וזה משום שאני חייב להיות בקיא על מנת ללמוד לחיות עם האוסידי, כמובן שהלכתי לטיפול, אבל לצערי התשובה שקיבלתי ממנו לאורך כמה מפגשים היא שאני מכיר ומומחה לאוסידי וצריך לבצע חשיפה ומניעת תגובה, מה שאני כן עושה אבל מה אעשה אם יש לי שאלות לגבי השיטה הזאת.בכל אופן תודה רבה לך על העזרה.

כמובן שאם בכל זאת אני מבצע חשיפה במהלך היום ולא בשעה הקבועה, זה עדיין לא פוגע במה שאני מנסה להרגיל את המוח שלי באמצעות מניעת תגובה , זה נכון? פשוט לפי מה שאני מבין ממך שלא ניתן כל היום לחיות בחשיפה ולהגביר את הפחד בכל הזדמנות כי אחרת אין לדבר סוף .

תודה רבה לך ...על מנת שיהיה לי יותר מוטיבציה לטיפול, האם תוכלי בבקשה להסביר לי איך השינוי במוח קורה ובאיזה חלק במוח?הבנתי שהגרעין הזנבי הוא זה שגורם למצב האובססיבי, האם בכך שאני מיישם את החשיפה והמניעת תגובה. זה גורם לשינויים בגרעין הזנבי שהולכים ומשתפרים? או שהשינוי קורה בכלל בקורטקס (קליפת המוח) האורביטלי-פרונטלי? כי אני יודע שהתרופות גורמות להפריש יותר סרטונין בגרעין ואז הוא מתייצב , השאלה איך זה קורה באמצעות הטיפול .?

שלום גב שרון רציתי לאחל לך שנה טובה הרבה בריאות ואושר,ותמשיכי לעזור בהזדמנות זו רצית לספר איתי באירוע של שכן המנקה טיטאה במטאטא ליד ממש נגעה ברגל ליד הרגל שלי.אכלתי את עצמי ולא אמרתי כלום מה דעתך? גם כחה פחדתי ממנה אני קטנה והיא בגובה שני מטר .תודה מראש .בלי קשר לאוסידי שלי.אבל אני אוכלת את זה מה לעשות אין לי ברירה.תודה

לפני שנתיים חוויתי משבר נפשי שבעקבותיו התחלתי טיפול בריספרדל 1 מ״ג ולוסטרל 100 מ״ג, הלוסטרל עזר להעלים מחשבות אובססביות שהיו לי אז. בנוסף אני לוקח ויואנס 50 להפרעת ריכוז . לפני חודשיים היה לי משבר ביחסים עם עמיתה שמעלה באימון שנתתי בה בצורה מסוימת, היא מאוד פגעה בי. מאז יש לי מחשבות אובססביות סביב העניין והמניעים שלה. כשאני לוקח ויואנס זה בא ביתר שאת, עד כדי חוסר יכולת להתרכז וללמוד, ואני בתקופה של בחינות מאוד קריטיות כרגע. לפני 4 ימים העליתי מינון לוסטרל ל 150, ריספרדל ל 1.5 וממחר אני מתכוון להוריד ויואנס ל 50. עד כה כל זה לא עזר. מה אני יכול לעשות כדי לחזור לעצמי ? אשמח לעזרתכם כי אני על סף שבירה.

היי קוראים לי אוריה, זו תקופה ארוכה שאני לא יודעת מה אני רוצה ממני בעצם מה אני רוצה ״להסיג״ כאילו אני מחבבת מישהי והייתה תקופה שהיינו מדברות צוחקות,יצאות היינו מתנהגות כמו זוג אבל לא התנשקו ולא התחבקנו היינו עושות דברים שרק זוגות עושים כמו לגעת בציצי אחת לשנייה לדבר על רומנטיקה להסתכל בעיניים הרבה זמן כל מיני דברים לפני חודשיים היא פשוט נעלמה לי חסמה אוצי בכל מקום אפשרי,לא ידעתי מה לעשות זה שיגע אותי דיברתי עם חברות חלק אמרו שהיא ניצלה אתי לא כל כך הבנתי יותר חשבתי להבין למה היא לא דיברה איתי עוד מעט חוזרים לבית ספר אני בת 16.ושוב לראות אותה אני לא יודעת מה לעשות היא תיגש אליי? אני אלייה? מה יהיה אני כבר מבולבלת בבקשה תעני לי

היי, אני בן 25 לפני כמה שבועות חוויתי התקף חרדה באמצע הלילה (כנראה בעקבות אירוע לא נעים בעבודה שהיה לי כמה ימים קודם). מאז החלו להופיע לי כל מיני מחשבות טורדניות, הזויות ומפחידות שהלחיצו אותי מאוד. כל היום זה או אותה מחשבה או מחשבה מלחיצה אחרת. בימים האחרונים אני מרגיש כאילו שזה החמיר. כל דבר שאני עושה אני שואל את עצמי למה עשיתי את זה, למה חשבתי את זה, למה אמרתי את זה, למה הלכתי לשם ולא לשם וכד', ואז לפעמים חולפת לי מחשבה האם אני נמצא במצב מציאותי. שכל הדברים האלה מלחיצים אותי עוד יותר וגרמו לי לכמה התקפי חרדה. אני מסתובב כל היום עם תחושה שמשהו לא בסדר איתי. אני לא מבין מה המקור של המחשבות האלה, למה פתאום באמצע החיים אני חושב על הדברים האלה, ומאיפה זה בא. אני מפחד להפסיד את העבודה ולהלחיץ את הסובבים שלי, וזה מעציב אותי מאוד. מה יש לי ולמה אני מרגיש ככה, ומה אפשר לעשות במצב הזה חוץ מללכת לטיפול?

שלום שמי לואי ורוב חיי יש לי ocd שמתבטא בכל מיני מובנים אך לא משפיע ברמה קריטית על אורך החיים..אני מגדיר עצמי כאדם סטרייט אך מספר פעמים בחיי הרגשתי כי משיכתי לנשים נעלמת ומופיעה במקומה משיכה קטנה לגברים המתבטאת בחרדה גדולה ובהתעסקות אובססיבית בנושא.. האובססיה נעלמה לאחר כמה חודשים בכל פעם וחזרתי להיות ״סטרייט״. לפני כחודש קיבלתי שיחה מחבר שסיפר כי נטיותיו המיניות גם לא ברורות וכששמעתי את הסיפור שלו זה החזיר את כל האובססיה לכדמותה. ביום שאחריי משיכתי לנשים נעלה והתחילו חרדות ענק והתעסקות בלתי פוסקת ודיכאון שמה אני גיי.. לאחר חודש ירדה החרדה אך הנטייה המינית לגברים נשארה.. אפשר להגיד שגם האובססיה מתמתנת אך עדיין נשארת סוג של משיכה.. ( לא כמו לנשים ) . אני חושב כמו גיי, מרגיש נשי, חסר בטחון ומשוכנע שאני ב 100% גיי כי עצם המשיכה עצמה פחות נוראית לי אלא שינוי אורך החיים וזה שדבר כזה צץ משום מקום שציפיתי לו. עד היום לא היו לי מערכות יחסים עם גברים אלא רק עם נשים. שאלתי היא האם יש סיכוי ש הocd לקח אותי כזה רחוק חשיבתית ומעשית והרגשתית.. או שאולי אני פשוט גיי?;) דעתכם..

אני דיברתי עם ההורים שלי ובסופו של דבר הם החליטו לשלוח אותי לפסיכיאטר פרטי. יש לי חרדות נוראיות מבתי חולים נפשיים אני כמו שאת יודעת הייתי השבוע במיון בבית חולים כזה ושלחו אותי למרפאה טיפולית ששייכת להם שאני ממש לא רוצה להיות שם התקשרתי וביקשתי שלא התקשרו פתאום היום התקשרו עוד פעם ובפירוש אמרתי שאני לא מעוניינת יש לי חרדות נוראיות כבר מהבוקר עד עכשיו שעם פעמיים שלוש פעמים באתי לשם ודחיתי טיפולים בבתי חולים האלה הם יאשפזו אותי בכפייה רק תדעי שזה מחשבה שאני הכנסתי לראש אני כבר מהבוקר לא מתפקדת מתעסקת במחשבות האלה מפחדת לענות לטלפונים אומנם המשפחה הרגיעה אותי ואמרה לי שאני לא אדאג הם כבר ידאגו לזה עם במקרה הם התקשרו עוד פעם אבל אני מרגישה ממש דפיקות לב חזקות פחד חס ושלום שישלחו לי פסיכיאטר מחוזי למרות שבאמת אני לא מסוכנת לא לעצמי ולא לסביבה פשוט זה בראש שלי זה פחד כזה שעם לא אלך לטיפול בבתי חולים כאלה אז פסיכיאטר מחוזי יאשפז אותי זה פחד חרדה דפיקות לב כמעט התעלפתי היום מרוב חרדה אני מפחדת מאשפוזים מבתי חולים כאלה למרות שאת צודקת הלכתי אבל בסופו של דבר אני לא רוצה את זה אני הולכת לפסיכיאטר פרטי אני ממש לא יודעת מה לעשות אני ממש בפחד נוראי מהמקומות האלה חבל שהלכתי לשם בכלל אני כבר פעמיים דחיתי טיפולים ואני מפחדת שהם יאיימו עלי שאם לא אבוא לטיפול הם יאשפזו אותי שרון אני יודעת שזה לא מחשבה אמיתית זה מחשבות שאני ממציאה אבל אני פוחדת כל כך מהמקומות האלה פסיכיאטרים בתי חולים מה אני עושה עם החרדה והמחשבות המפחידות האלה. איך אני מוציאה את מהראש וחוזרת לעצמי? למרות שהמשפחה כל הזמן מנסה להרגיע אותי ואומרים לי הם לא יעשו לך כלום על אחריונתנו זה לא שאני מסוכנת או שעשיתי חס וחלילה משהו מסוכן זה מחשבות שאני חווה בראש שלי מרוב פחד זה לא שבאמת הם אמרו לי את כל הדברים האלה הם בסך הכל התקשרו רצו לקבוע לי תור עוד פעם במרפאה ואני ביטלתי ומאז אני בחרדות איומות מה עושים? עם אפשר לתת לי עצה בלי כדורים אני ממש אשמח אני רוצה לעזוב את המחשבות האלה כי אני יודעת שזה מחשבות לא אמיתיות אבל מצד שני המקומות האלה עושים לי חרדות במיוחד שמתקשרים אלי משם אפילו ממרפאה תודה שרון וסןף שבוע נפלא

כי אף אחד לא אשפז אותי שהייתי שם וגם שאמרתי במרפאה שאני לא רוצה טיפול אמרו לי בסדר גמור בקשר לפסיכיאטר מחוזי זה מחשבה שאני סתם הכנסתי לראש שוב אני לא מסוכנת הם גם יודעים את זה אני הכנסתי את זה לראש מרוב פחדים מפסיכיאטרים ובתי חולים לחולי נפש יש לי חרדות נוראיות מהמקומות האלה

לא היום בטלפון ולא שהייתי אצליהם זה חרדה שלי בלבד

זה ממש חשוב לי שתקלי עלי את מקלה עלי תמיד אבל אחרי שהתקשרו מהמרפאה אני לא מפסיקה עם החרדות האלה

תודה

אין בעיה שרון סליחה על השרשור פעם הבאה לא אשרשר אני מודה לך מאוד על העזרה אני אחשוב על מה שהצעת לי הגעתי למסקנה שאת צודקת מאחלת לך סוף שבוע נפלא אני אתקשר ביום ראשון למרפאה במקום פסיכיאטר פרטי אולי אבוא עם אחי תודה שרון מכל הלב

שלום..רציתי לשאול לגבי אובססיות רק במחשבה ללא קומפלסיביות, האם לדעתך ברגע שאני לא דוחה את המחשבות ולא מתנגד אליהם, האם זה נקרא גם סוג של חשיפה ? הרבה פעמים במהלך היום ותוך כדי העיסוקים השונים מגיעות מחשבות אני משתדל לא להתנגד אליהם ולא לדחות אותם אלא ממשיך בעיסוקי כרגיל האם זה סוג של חשיפה?לפי הבנתי זה כמו מיינדפולנס אך השאלה אם זה נחשב חשיפה..כי אני לא פועל באופן אקטיבי אלא פשוט לא מתנגד למחשבות.

תודה על התשובה...אחת האובססיות הקשות שלי זה האוסידי זאת אומרת הצלחתי בצורה כזו או אחרת להצליח עם כל האובססיות ולנצח אותם,וגם אם תבוא אחת אחרת אם אצטרך אעשה לה אובססיה...אבל ישנה אובססיה אחת שאני לא יודע איך לטפל בה וזאת אובססיה על האוסידי עצמו..כל הזמן בראש שלי שאולי אני לא מספיק יודע איך לפתור את האוסידי , ואני בודק אפשרויות נוספות חוץ מחשיפה, אני בעיקר סובל מאובססיות טהורות..כמו כן הגוף שלי די רגיש להתכווצויות שנובעים ממצבי לחץ כאלה ואחרים וכמובן שהאוסידי עצמו גם מלחיץ...אני לא נבהל מההתכווצויות וכמובן שאני לא מתנגד אליהם אני נותן להם לעבור לבד...שאלתי מה עצתך ,איזה חשיפה אני יכול לעשות לאוסידי עצמו?

תודה רבה כמו שחשבתי שאני צריך ללמוד לקבל את ההפרעה... לגבי עניין החשיפה לא מובן לי משהו , האם וכאשר אני לא מתנגד לתחושות שעולות בי למשל יצאתי מהבית ואני מסופק אם נעלתי את הדלת ועולות בי תחושות של ספק ומחשבות טורדניות, כאשר אני לא מתנגד אליהם ,האם זה לא סוג של חשיפה ? כי הרי אני חשוף לאיום ואני לא מתנגד אליו, הרבה פעמים אישית אני רואה שזה עוזר לי כבר לאחר פעם אחת כזאת לפעמים זה לוקח כמה פעמיים, אבל מה שאני בא להגיד זה שאני לא נחשף באופן מכוון אלא אם וכאשר נתקלתי באיום אני לא מתנגד אליו ,לפי דעתי זה גם סוג של חשיפה, האם אני טועה?כי את אמרת שמחשבות שעולות בי במהלך היום ואני לא מתנגד אליהם זה שינוי גישה ולא חשיפה, אבל יש פה מימד של חשיפה גם, כמובן שאני יכול להיחשף עוד יותר אבל הרבה פעמיים אני רואה שזה מספיק לי .

אוקיי אני מסכים ומזדהה שאכן יש מחשבות שמצריכות היחשפות מכוונת...אבל האם תמיד באופן קבוע?הרי הרבה פעמים אני מצליח להעביר את המחשבות ללא חשיפה מכוונת,ומספיק להיתקל בגירוי המאיים מספר פעמים בודד ולא להתנגד לו וזה כבר לא מלחיץ אותי לפעמים הבאות.אז בעצם מה הכלל אלו אובססיות צריך להביא לחשיפה מכוונת ?מן הסתם רק אלו שממשיכות להציק ושלא עברו בחשיפה הספוטנית,האם אני טועה האם זה הגיוני שהאובססיות עברו מעצם החשיפה הספונטנית?כי לא יתכן שאתחיל לרשום את כל המחשבות שעברו עלי במהלך היום ואתחיל לעשות להם חשיפה כי אחרת אני לא אצא מזה.

שוב תודה על התשובה.. עלתה לי שאלה בנוגע להיחשפות פיזית, הרי כתבת שאסור להפסיק את ההיחשפות בזמן שהפחד עולה ולפי מה שאני מבין זה משום שלאחר מכן הפחד מאותו אובייקט יכול להתחזק. לפי זה עלתה לי שאלה, כאשר אדם עושה היחשפות פיזית למשל יש לו פחד קהל, והוא צריך להרצות בפני קהל גדול, והוא מחליט להיחשף ןלהרצות , כאשר הפחד עולה לו נניח שהוא מרשה לו לעלות ואז הוא עושה טקס מנטלי כי הוא כבר אינו יכול לסבול את הפחד( הוא שהוא חושב ואומר לעצמו תוך כדי הפחד מה יכול לקרות לו גם אם "יעשה פאדיחות( אגב האם בכלל זה נחשב טקס?) בכל אופן הרי ברגע זה הוא גרם לפחד להסתלק ולכאורה לפעם הבאה הפחד שלו מפני פחד קהל יהיה יותר חזק ,כי הוא עשה סוג של טקס, מה את חושבת לגבי זה ?האם היחשפות מסוג זה מזיקה ולא מועילה?

מעניין..אני שואל זאת מכיוון שאמרת לפני כן שאסור לעצור את הפחד תוך כדי ההיחשפות, האם הסיבה היא שבגלל שהוא יכול להתחזק אם אני מפסיק באמצע? אני שואל זאת מכיוון שחוץ מאוסידי שיש לי, אני סובל מהתכווצויות רבות באזור הגרון וכן הבטן,אמנם לאחר עבודה רבה שלי עם עצמי מתוך קבלת ההתכווצויות ולא להילחם איתם הם ירדו בצורה משמעותית, הנחת היסוד שלי להתכצוויות זה שיש איזה איזה גורם מסויים שהוא בעיקר לחץ וכו..שגורם לי לכך, לכן אמרתי ככל שאני אקבל אותם ככה אתרגל לאותו גורם וכך הפחד מאותו גורם יעבור כי אני לא מתנגד לו, ולאחר שאמרת שאסור להפסיד באמצע החשיפה לפחד, באה לי שאלה חזקה מה קורה עם אני אסיח את דעתי למשהו אחר תוך כדי שיש לי התכווצות חזקה באזור הגרון ,האם בגלל שהסחתי את דעתי ולא נשארתי עם הפחד ( הלחץ או סיבה אחרת שגורמת לי להתכווצות) האם בעצם אני יגרום להתכווצות פעם הבאה להיות יותר חזקה? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי זה קצת שאלה מסובכת.

היי שרון כמו שכתבתי לך פעם קודמת לאבא שלי יש דמנציה והיום הלכתי למרכז לבריאות הנפש כדי שיעזרו לי והסברתי להם שיש לי חרדןת מאשפוזים ומדיורים מוגנים וכאלה אז הם אמרו לי לא לבוא לבית חולים הזה יותר ושלחו אותי לאיזה מרפאה לבריאות הנפש ששייך למקום הם אמרו לי שלא מאשפזים שם אבל מצד שני קראתי שיש שם אבחון פסיכיאטריה cbt פסיכותרפיה ואשפוז יום שיקומי ואני פתאום נכנסתי לחרדה עם ללכת לשם או לא כי שאלתי את חברה שלי והיא אמרה לי דברים שהפחידו אותי במקום הזה ובבית חולים אמרו לי משהו אחר שזה מקום נהדר שאין שם אשפוזים אני פוחדת שיעשו לי אבחון וישלחו אותי לדיור מוגן או אשפוזים למרות אי רצוני אני פוחדת ללכת לשם כי חברה שלי אמרה לי הרופאים מחליטים מה לעשות איתי אני מתלבטת עם ללכת לטיפול כי מצד אחד אני רוצה שיעזרו לי להרגיש טוב ומצד שני אני ממש מפחדת מרופאים פסיכולוגים פסיכיאטרים כל אחד מספר לי משהו אחר ואני אובססיבית למחשבה ומתלבטת עם ללכת לשם או לבטל את זה בהתחלה שמחתי כי בבית חולים אמרו לי שזה דבר טוב מצד שני יש לי פחד גדול מזה למרות שאני מאוד רוצה עזרה ואני מתלבטת עם לבטל או לא למרות שאני לא רוצה להמשיך לסבול מדיכאון ומה שעובר עלי בזמן האחרון גם בגחח אבא שלי וגם בגלל הטיפול אני לא מתפקדת בבית ויש לי מחשבות אובססיביות על זה כל היום אפילו מרוב פחד מטיפול ומה שקורה עם אבא שלי ביטלתי פגישה עם חברה מחר אשמח לדעת מה דעתך בנושא ומה אני צריכה לעשות במקרה כזה כי ממד אחד בבית חולים אמרו לי שבמקום הזה לא מאשפזים שם ומצד שני חברה שלי סיפרה זוועות על המקום הזה זה מקום שפתוח רק מהבוקר עד הצהריים שרון יקרה קשה לי לתפקד מרוב פחד באמת רציתי לדעת מה דעתך כי מצד אחד באמת אני רוצה שיעזרו לי ומצד שני אני חרדה מהמקום מהטיפול ובכלל מה שקורה עם אבא שלי אשמח למענה מהיר זה מאוד חשוב לי תודה רבה מכל הלב שרון

היי יקירה מה שלומך? שוב פעם מחשבות ופחד שלא תתפרץ לי סכיזופרניה. אני לקראת מעבר לבית שהרחבנו כל היום לחוצה נפשית בעיקר בגלל ההוצאות המרובות זה מלחיץ אותי ויש לי כמו מעקות בימים האחרונים ופעם קראתי שכתוצאה ממעבר דירה הוצאות לידה וכו' יכולה להתפרץ סכיזופרניה ואני ממש מפחדת מזה כי אני גם בגילאים שזה נפוץ להתפרץ בין 30-35

התעיצתי איתך בעבר אני שי בן 34 סובל מאו סי די מאוד לא קל הייתה הפוגה חצי שנה רציתי לשאול ברשותך כמה שאלות. אתן לך הסבר קצר. יום שישי הייתה תאונה למישהו שאני מכיר והוא נפצע פתאום עלתה לי מחשבה שחבל שהוא לא מת. המחשבה נובעת מעובדה שהוא דיבר על יחסי מין. בנוסף יש מישהי שהייתה ברכב ונפטרה שלחו לי תמונה של הגופה ומאז אני חושב על התמונה בקשר למין בגלל מה שהוא דיבר וגם בקשר לדת רציתי לשאול כמה שאלות כי אני לא ישן כבר שבוע. א. האם העובדה שחשבתי על המוות שלו בגלל מין שזה בשבילי אסור זו הסיבה. איך אני מרחיק את המחשבות הרעות. כל האו סי די שלי נובע מחרדת בריאות ומחשבות מיניות לא נאותות מה עושים

היי שרון אני ממש זקוקה לעצתך ועזרתך הנאמנה בפורום. אבא שלי חלה בדמנציה מאוד קשה עד כדי שלפעמים הוא אלים כלפי אימא שלי מקלל ולפעמים שקט ובדיכאון. אף פעם לא הכרתי את אבא במצב כזה אני מאוד קשורה אליו ולראות אותו עם המחלה הערורה הזאת קשה לי מאוד. אין לי אפשרות לגור במקום אחר יש לי משפחה מאוד תומכת הם נגד זה שאלך למשרד הרווחה אחרי שעברתי הרבה שנים של סבל ממסגרות נפשיות שהייתי בהם אני בעצמי לא רוצה. אני תמיד ידעתי לעזור לעצמי לבד בתחושות דיכאון אבל בכל זאת אני רוצה ואימא שלי והמשפחה מבקשות שאגור בבית כדי לעזור גם אין לי כסף עדין לדירה משלי מצד אחד יש לי פרטיות לפני המחלה קמתי בבוקר בשמחה אבל מאז שאבא שלי עם המחלה אני לא מפסיקה לחשוב עליו אני לא מפסיקה לחשוב מה יהיה מחר עם הוא יתחיל חס וחלילה עם אלימות או ריב או דברים כאלה זה מכניס אותי לדכדוך למחשבות טורדניות על זה בלי סוף אני מפחדת לקום בבןקר בגללו אני קמה בדיכאון הרופאת משפחה לא שלחה אותי לטיפול היא בעצמה החליטה שלא ושוב משפחתי מתנגדת ולמרות זאת נתנה לי תרופות כדי להיעזר היא אמרה שזה יקח זמן עד שזה ישפיע עלי אשמח מאוד עם תוכלי להציע לי בעזרה עצמאית איך לחזור לעצמי לחזור לשמחה ולאנרגיה שאני קמה בבוקר איך בכל זאת לחיות עם זה בשלום ולקבל את זה איך להוציא את המחשבות המדכאות והטורדניות והמועקות? אין לי למי לפנות חוץ מהרופאה ביום רביעי יש תור לאבא שלי לגריאטריה בתקווה שיעזרו לו הוא גם לוקח כדורים גם הרופאה אמרה שזה יקח לו זמן עד שזה ישפיע. איך אני יכולה לצאת מכל הבור הרגשי שלי שאני נמצאת בו? אשמח עם תציעי לי אפילו משהו מטיפול קוגניטיבי התנהגותי טיפ לדיכאון וחרדה אני ממש מתחננת ומודה לך שרון מאחלת לך שבת מקסימה ושבוע מקסים תודה מכל הלב

יש לי פסיכאטר חסר רגישות, שלא לומר רשע, שאומר לי שאני צריך להעביר עוד כמה שנים עם SSRI לבד לפני שיהיה אפשר לשקול לתת לי ממנטין. יש המון מחקרים שמראים שהממנטין (Memantine) ממש עוזר בטיפול בOCD ויש גם מאות עדויות ברשת של אנשים שזה ממש עזר להם. אני לא מסוגל להמשיך יותר. הSSRI לבדם לא עוזרים לי. תופעות הלוואי גומרות אותי. אני חייב לקבל את הממנטין הזה. חשוב לי שזה יהיה באופן חוקי. בבקשה תעזרו לי. הOCD הזה פשוט הורג אותי. גם CBT וERP לא עוזר לי בכלל. רק הממנטין יכול לעזור לי. איפה אני משיג אותו?

אני בת 50 מאז שהופסק לי המחזור אני סובלת מדיכאון בגיל המעבר שנובע הרבה ממחשבות שליליות רעות טורדניות אשמח לדעת מה לעשות כדי להקל לפחות על המחשבות השליליות זה מחשבות שליליות על מה יהיה בעתיד איך אסתדר בעתיד אני לא נשואה אין לי ילדים אני גרה עם ההורים מקבלת תרופות פסיכיאטריות אשמח עם תוכלי לתת לי הצעה איך להקל על עצמי ביום יום עם המחשבות והדיכאון הזה לא היה לי את זה לפני ואיזה טיפול חוץ מטיפול תרופתי יכול להקל על המצב תודה

אשמח לדעת איך להקל על עצמי באופן עצמאי בנוסף לטיפול שאני מרגישה את המחשבות השליליות והדיכאון אגב זה מלווה בתופעות פיזיות כמו כאבי בטן כאבי ראש אני כל היום במחשבות

תודה על תשובתך אצלי באמת היתה התעללות אבל כן הופיע ocd בגיל 27 בגלל זה קישרתי את זה בנוסף הייתי מכור לסמים מגיל 14 עד גיל 27 בזמן שהפסקתי להשתמש בסמים הופיע לי הocd