פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

הפרעות אובססיביות הן מן ההפרעות הנפוצות ביותר הקיימות כיום, ויש צורך לתת מענה לגולשים הרבים שהנושא מעסיק אותם. לכן, פורום טורדנות כפייתית (OCD) יעסוק בנושא של הפרעות על הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי, כמו: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), חיטוט כפייתי בעור, אגירה כפייתית, הפרעה בדימוי גוף (BDD).

הפורום ייתן מענה לשאלות הגולשים לגבי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים, והטיפול בהן. הפורום מיועד גם לאנשים אשר הקרובים להם סובלים מנושאים אלה.
2742 הודעות
2663 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

01/11/2016 | 00:25 | מאת: יניב

שלום שרון הייתי היום במבחן כלשהו ואחד הבוחנים ניגש אליי ושאל שאלה שהפריעה לי ואף הלחיצה אותי, כנראה. באמצע המבחן כשאני שם אטמי אוזניים שחוסמים רקע ואתה ושומע את עצמך - פתאום אחרי שקראתי לעצמי ואיני ממש יודע האם זה נשמע בקול או לא איזושהי שורה - יצא, לפחות אני שמעתי את עצמי, שוב, כסוג של פליטת פה אין לי דרך לפרש את זה- אני ארביץ לך. תמיד אנונימי. משפטים כאלה. בהמשך המבחן עד הסוף היו רגעים שהחזרתי את אטמי האוזניים לבדוק האם שמעו אותי או לא. חזרתי הביתה ושוב חזרתי על אותו קטע במבחן שבו שמעתי את המשפט וגם פחדתי בבית שלי ריק. שאני אומר אותו בצורה כלשהי והשכנים ישמעו ויחשבו משהו נורא. זה תקף לחשש שמישהו שמע בכיתה שהיה בה שקט של מבחן. אומנם זה בה בהתקפים אבל אני מתחיל לפחד ש פליטת פה לא נשארת בראש אלא ממש יוצאת החוצה ושומעים. אכן זה בה בהתקפים של פעם בכמה זמן אבל זה מלחיץ מעייף ומצריך המום כוחות להתאושש. כל הזמן הפחד ממחשבות רעות , לא סוג של פליטת פה אמירה ברחוב אני נועל נעל אחת - אולי טיפשי אבל אף אחד לא ישים לב. להבנתי. מחשבות אלימות זה הרבה יותר מסובך ואין לי כוח לזה. אני משתדל להעביר את זה כעוד מחשבה אבל כשזה כרפלקס עובר ממחשבה לפה להגיד את זה זה כבר לא אפשרי מבחינתי ככה. תודה!

היי יניב, המחשבות הן אמנם לא אלימות, כפי שציינת, אבל הן כוללות פחד מאובדן שליטה, שזהו מכנה משותף לכל המחשבות הטורדניות באשר הן. אכן, מעייף לעמוד כל הזמן על המשמר כדי "לוודא" שלא תאבד שליטה. מעבר לכך, זה לא יעיל, מאחר שאי אפשר באמת למנוע אבדן שליטה, וזה בזבוז מיותר של אנרגיות. בנוסף לכך, זה רק גורם למחשבות להחמיר, מה שיוצר תחושה הולכת וגוברת של תסכול וחוסר אונים. הדרך היחידה היא "לשחרר" ולקחת את הסיכון שמא תאבד שליטה. כלומר, להפסיק לעמוד על המשמר, מאחר שאתה לא רוצה להחמיר את המצב. אין לך שום דרך להוכיח שהאנשים לא שמעו את מה שאמרת, מה שאומר שהספק תמיד יהיה קיים שם. הדרך היחידה להפחית אותו היא לקבל אותו, וללמוד לחיות איתו בשלום. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

03/11/2016 | 18:06 | מאת: יניב

שלום שרון תודה זאת בעיה בהמשכים.היום הייתה לי תקלה במכונה מסויימת והמנוע שלה נתקע עם כל מיני לכלוך. אז הלכתי לקחת. ספריים דקות מאוד כדי להוציא אותם את. לכלוך מהמכונה. פתאום המוח שלי קולט שבדירה שלי שהיא קרובה לרחוב יש פתחים קטנים מאוד מאוד מאוד והופעל אצלי התקף חרדה שמישהו ראה אותי מסתובב עם מספריים כי בראש אני בטוח שאפשר לראות וחושב עליי דברים איומים שאולי אף צילמו אותי. אבל ברגע שזה נרגע אחרי כמה שעות נשאר לי רק החרדה שראו אותי עם מספריים ואלוהים יודע מה חושבים עליי עכשיו ומה יעשו לי וכדומה. זה לא בעוצמה גבוהה אבל החרדה בעוצמה בינונית כרגע. אפילו הלכתי רק לחורים הקטנים האלה וניסיתי לדמיין האם מישהו יכול לראות אותי עם המספריים ממרחק וכמה קרוב זה לרחוב ומי יכול לראות אותי ומה לחשוב שהסתובבתי עם מספריים וכדומה. ואז עשיתי חזרות בלי המספריים לשחזר את התהליך עוד קודם. כפי שכבר אמרתי קודם זה לא בא באופן קבוע ההתקפים אלא פעם בכמה זמן אבל זה מפחיד ומעייף ולפעמים בא לבכות. די ומספיק. כמה אפשר להיות בחרדה ממחשבות אלימות והחרדה מתעצמת שאני מפתח את החרדה על כך שמישהו ראה אותי בתוך ביתי בגלל חריצים מאוד מאוד קטנים עם מספריים כאילו בהקשר אלים. אודה לתשובה ועזרה.תודה. עייפתי.

30/10/2016 | 11:57 | מאת: מורי

היי שרון שוב פעם הקולות שיחות שלמות בתוך הראש ופחד קיצוני כי עוד חודש אני בת 30 וקראתי בזמנו שסכיזופרניה אצל נשים מתפרצת בגילאים הללו.. ושאני שומעת את כת הקולות והשיחות בראש זה יותר מלחיץ אותי שעומד להתפרץ לי

היי מורי, כפי שאמרתי בעבר, אין דרך להוציא את המחשבה מן הראש, ורק השיתוף בה כשלעצמו מהווה "טקס". אנשים רבים הסובלים מ- OCD מדווחים כי הם חשים הקלה ורוגע מעצם הווידוי, ולכן הם מרגישים שהם חייבים לשתף בכל מחשבה טורדנית שעוברת להם בראש. התלות בשיתוף כדי לייצר הקלה הופכת זאת לטקס, פעולה כפייתית לא רצויה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

01/11/2016 | 18:31 | מאת: מורי

שרון את זוכרת שאמרתי לך שיש לבת דודה שלי אחות שיש לה סכיזופרניה עכשיו היא הייתה אצלי ושאלתי אותה למה היא מתביישת ואז היא סיפרה לי שהיא לא מתביישת שהקולות שיש לה מציקים לה שהם מקללים אותה ושהיא שומעת שירים בראש וקולות שמקללים אותה וזה חלק מהמחלה שלה אז שאלתי אותה מי את חושבת שאומר לך את הקולות האלה אז היא אמרה שזה אנשים שנמצאים מסביבה ובגלל שאני כל הזמן גם שומעת כל מיני קולות ושטויות בראש וכשקראתי שסכיזופרניה מתפרצת אצל נשים בגיל 30 נכנסתי לסרט ואני על הפנים

28/10/2016 | 21:54 | מאת: היי

היי אני בת 30 פלוס נשואה, עובדת. יש לי טקסים שאני נוהגת לעשות כל יום בבוקר לפני שאני הולכת לעבודה...להדליק נרות, להכין ארוחת בוקר אותו דבר יום יום לצאת ברגל ימין ועוד..וזה מאוד מפריע לי אני לא יכולה להפסיק המחשבה שאים לא יעשה את אותם הדברים יהייה לי יום לא טוב לא בעבודה ובכלל . אני מאוד רוצה לשנות את ההרגלים האלו אבל לא יודעת איך.. אני יודעת שזה לא בסדר וכן מתביישת וגם בעלי אומר לי שזה לא טוב. אין לי הסבר למה אני עושה את זה. תודה מראש

שלום לך, דווקא סיפקת הסבר מצוין להתנהגויות אלה: עצם המחשבה שיקרה משהו רע אם לא תבצעי אותן. אם קשה לך להפסיק אותן ו"לקחת את הסיכון" כביכול, שמשהו רע יקרה, נסי לעשות זאת באופן הדרגתי: קודם כל להפסיק את ההתנהגות שהכי קל לך לוותר עליה, ולאחר מכן לוותר על עוד ועוד התנהגויות כאלה. אם זה בלתי אפשרי עבורך, את יכולה לפנות לעזרתו של מטפל קוגניטיבי התנהגותי (CBT), ולעשות זאת בצורה מסודרת ומובנית עם ליווי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

28/10/2016 | 05:40 | מאת: יוני

שלום אני סובל מocd כבר כ20 שנה. האובסיסיות כל הזמן משתנות. החל מסוף חודש אפריל האחרון החלה לי התאהבות אובסיסיבית בעובדת סוציאלית של דיור המוגן.לאחרונה החלט על נתק לתקופה מוגבלת. האם זה עובר ? מה עושים ? מי יכול לעזור ? האם לחזור לעבוד איתה ? יש לציין שאני מלווה כעת ע"י עובד סוציאלי גבר לתקופה זו.אני רוצה שזה יעבור מאוד ולחזור לעבוד איתה כאילו לא קרה כלום. האובסיסיה לא מתבטאת בהטרדות אלא במחשבות ובמשפטים שחוזרים בצורה אובסיסיבית. מה עושים ? תודה.

היי יוני, התאהבות באדם שמטפל בך אינה אובססיה, אלא דבר טבעי שיכול לקרות עם דמויות מטפלות (בטיפולים מסוג מסוים קוראים לזה "העברה"). ייתכן שיש גם מאפיינים אובססיביים או כפייתיים לעיסוק שלך בה. ככל הנראה, זה יכול לקרות עם כל עובדת סוציאלית שהיא אישה, ו/או שמזכירה לך דמויות מסוימות בחייך. ייתכן מאוד שהדבר עשוי לפגוע בקשר המקצועי שלך עם מטפלים אלה, ולכן מומלץ לבחור מטפלים שאין להם את המאפיינים שגורמים לך לפתח רגשות כאלה (למשל- מטפלים גברים). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

26/10/2016 | 20:41 | מאת: האני

בעלי עוסק כבר כמה שנים בצורה אובססיבית באיסוף פחיות ובקבוקים . אני חייבת לציין שהמיחזור הוא ממש לא המטרה העומדת לנגד עיניו. לא חסר לנו כלום והוא פשוט אוסף כל פחית או בקבוק שהוא רואה אוסף בשקיות ורץ לסופר להזדכות.זה משהו שהחל אצלו כבר לפני כמה שנים.הוא לא רואה בעניים הוא מסוגל לאסוף בקבוקים של בירה מהשולחן בבית של חברים.לאסוף.פחיות על חוף הים או במעדה ואף לטייל בן השולחנות בקומת המזון בקניון ולשלוף גם כמה מהפחים הציבוריים שברחוב... לי זה מאוד מפריע ואני מתחננת שיפסיק.הוא אומר שהוא לא יכול.שכשהוא רואה פחית הוא מרגיש כאילו מצא מאה דולר וחייב ללכת להביא אותה.גם אם זה מצריך לעצורבצד הכביש ולרדת מהאוטו. אני חושבת שזה כבר מוגזם ורבה איתו המון.מה לעשות???

היי האני, יכול להיות שמדובר בהתנהגות כפייתית. השאלה היא האם זה מפריע לו ופוגע באיכות חייו, או באיכות החיים שלכם בבית (האם הוא מקדיש לכך זמן רב על חשבון דברים חשובים אחרים? האם נערמים אצלכם בקבוקים בבית?). אם זה לא מפריע לו אישית, כנראה המוטיבציה שלו לשינוי היא נמוכה. את יכולה לומר לו עד כמה זה מפריע לך, ולבקש שינסה לשנות את ההתנהגות (ו/או שיילך לטיפול) בשבילך. נקווה שזה יעזור. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

26/10/2016 | 15:40 | מאת: דנה

אני בת 30 נוהגת לתלוש את שיערי מגיל קטן יש תקופות יותר ויש תקופות שפחות .. שאלתי היא ממה זה נובע ? זה מראה על בעיה נפשית? זה יעבור לי ?

היי דנה, מדובר בסוג של התנהגות כפייתית. בדרך כלל ההתנהגות הזו נובעת מצורך בהפחתת לחצים, וקושי להפחית אותם ו/או לווסת רגשות בדרך אחרת. כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שילמד אותך דרכים בריאות יותר לוויסות הרגש, כך שלא תצטרכי להשתמש בהתנהגות הזו. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

26/10/2016 | 15:37 | מאת: שירן

פיתחתי איזה אובססיה לאיזה בחורה בפייסבוק בקיצור היא חסמה אותי וכיום אני מגיבה לה מפרופיל אחר שהיא יודעת שהפורפיל האחר הוא אני .. בכל אופן אני מגיבה לה יפה אך זוכה לבוז ולהתעלמות ממנה ואיני מבינה למה ? למה אם אני מגיבה יפה היא לא משנה את החשיבה השלילית שיש לה לגביי ? מה התנהגות יפה לא עוזרת לאדם לשנות את דעתו השלילית כלפי מושא השנאה שלו ? בקיצור נורא קשה לי להפסיק להגיב לה ואני מגיבה לה ונפגעת כל פעם מחדש מההתעלמות שלה לתגובות שלי ואיני יודעת מה לעשות?

היי שירן, ככל הנראה, עצם העובדה שאת ממשיכה לפנות אליה בניגוד לרצונה מפריעה לה, והיא לא תגיב לך כל עוד את עושה זאת. היא ככל הנראה היתה רוצה שתפסיקי לפנות אליה. כנראה שזה הדבר הנכון לעשות, שכן מההתנהגות הזו אינך משיגה דבר, ורק גורמת לעצמך עוד מצוקה ומפח נפש. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

25/10/2016 | 19:48 | מאת: ערן

שלום רב . אני בן 27, מטופל כבר 5 שנים בציפלקס 20 מג ביום . אני סובל ממחשבות טורדניות, לחץ חרדות ובעיקר תנועות גוף שמזכירות טיקים שמתחלפות כל כמה זמן, למשל מצמוץ עיניים הזזת צוואר מצד לצד דחף להגברת הקול באמצע שיחה. וכיווץ האצבע ביד . אלו תנועות שנעשות בשליטתי על מנת להרגיש סוג של הקלה . הפסיכיאטרית אבחנה אצלי אוסידי. אני סבור שיש לכך הגדרה אחרת ושהכדורים עוזרים לחרדות וללחץ, אך התנועות בגוף נשארו אצלי מגיל 13 . האם יש לך הגדרה לתופעה הזו ? האם כדאי לי להחליף כדורים ?

היי ערן, אני כמובן לא יכולה לאבחן דרך הפורום. טיקים יכולים לנבוע מ- OCD, אם הם רצוניים, או מתופעה נוירולוגית (למשל תסמונת טורט) אם הם אינם רצוניים. אתה יכול לפנות לנוירולוג לקבלת חוות דעת נוספת, אם אתה רוצה. טיקים רצוניים, שנובעים מ- OCD, הם אכן טיקים שנעשים באופן מכוון על ידי האדם, על מנת לחוות הקלה ממצוקות, חרדה ומחשבות טורדניות. עבור OCD וטיקים שנובעים ממנו, לא חייבים להיות מטופלים בתרופות. התרופות אכן נועדו להפחית לחץ וחרדה, וכתוצאה מכך את הטיקים (שנועדו להתמודד עם הלחץ), אך לא לכולם התרופה עוזרת. אפשר לפנות לטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) כדי לפתור את הבעיה מן השורש, וללמוד להתמודד עם המצוקה בדרכים אחרות ולא על ידי טיקים, שיכולים כשלעצמם להפריע ולהביך בסיטואציות חברתיות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

25/10/2016 | 17:12 | מאת: דורית

שלום מאז מות הורי סובלת מדכאון מטופלת בטיפול תרופתי בנוסף לדכאון התפרץ אצלי אוסידי מחשבתי שלא היה לי בעבר וגורם לי סבל רב מאד מאד .האוסידי גורם לי לקלל בלב אנשים קרובים לליבי ואפילו אני מתביישת לומר את הורי שהיו האנשים האהובים עלי ביותר...המחשבות האלו בראש גורמות לדכאון שלי יותר להיות חזק ורגשות האשם אצלי גוברות איך אני יכולה לחשוב מחשבות כאלו רעות ? האם ניתן להחלים מאוסידי מחשבתי כי הוא ממש מדכא ומתיש אותי? והאם cbt יכול לעזור במצב חמור כמו שלי? תודה רבה.

היי דורית, טיפול CBT בהחלט יכול לעזור. מטרתו של הטיפול היא ללמד אותך לקבל את המחשבות הרעות בהבנה ובסלחנות כלפי עצמך וכלפי עצם העובדה שהן מופיעות. כאשר עושים זאת, הן הולכות ונחלשות על להיעלמותן. שכן, מה שמזין אותן היא ההתנגדות העזה של האדם החווה אותן לעצם קיומן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

17/10/2016 | 16:37 | מאת: רינת

חג שמח שרון. לפעמים לא כל הזמן,רק לפעמים קורה לי שמציפים אותי בראש מחשבות שליליות טורדניות בכל מיני דברים.מה ניתן לעשות מיידי כדי לעצור מחשבות שליליות בנוסף לטיפול כזה או אחר? אשמח לטיפ.אני מודה לך מאוד.

היי רינת, קודם כל, לא כל מחשבה שלילית או מדאיגה היא "מחשבה טורדנית". מחשבות טורדניות הן מחשבות שיש בהן חוסר הגיון בסיסי, וקשורות באבדן שליטה על עצמנו. (למשל: "אני אפגע במישהו", "אני יכול לחטוף זיהום מפעולות יומיומיות וזו תהיה אשמתי", וכו') בכל אופן, אי אפשר לשלוט במחשבות שליליות או לעצור אותן לאורך זמן. אפשר לעשות זאת באופן זמני על ידי עשיית פעולות המסיחות את הדעת, אם את יודעת שהמחשבה עוסקת במצב זמני וחולף (כמו פחד מפני מבחן כלשהו). אם המחשבה עוסקת במצב תמידי מעורפל (כמו האפשרות לחלות במחלה קשה, שתיאורטית קיימת לאורך כל החיים), הסחת הדעת תהיה לרוב לא יעילה. במקרים כאלה, כדאי להפסיק להילחם במחשבות. ככל שמנסים להילחם בהן ולהוציאן מן הראש באופן פעיל, הן יכולות להתקבע בצורה חזקה יותר (כאשר מנסים "לא לחשוב" על משהו, חושבים עליו יותר). אפשר לתת למחשבות לזרום, להיות בתוך הראש, אבל לא להתייחס אליהן בכובד ראש ולא לתת להן יותר משקל ממה שמגיע להן. אפשר לומר לעצמך: "המחשבה חלפה בראש, נתתי לה לחלוף ולא התעמקתי בה יותר מדי". חג שמח! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

19/10/2016 | 09:00 | מאת: רינת

לפעמים קורה לי שלא מתחשק לי לצאת מהבית יום שלם. אני לא עובדת כרגע וזה בא לי מתוך הרגל.ואז אני מתלבטת בתוך תוכי עם לצאת בכוח או לא זה יוצר לי תחושה לא נעימה בתוך תוכי,במיוחד בשעות הבוקר.מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם המחשבה הזאת? אני מאוד מודה לך שרון,יום נפלא.

09/10/2016 | 10:43 | מאת: דנית

יש לי שאלה לגבי תופעות לוואי של כדורים לאוסידי; האם זה יכול לגרום לטיקים, כמו תנועות לא רצוניות? שמעתי שתסמונת טורט יש להם גם טורדנות כפייתית ואני פוחדת שלא יתחילו לי איזה טיקים בעקבות הכדורים, משהו שהרופאים פסיכיאטרים לא אומרים, או שזו כנראה עוד אובססיה?

09/10/2016 | 10:50 | מאת: דנית

אחרי הפסקה ארוכה, התחלתי שוב לשתות כדורים, ואחרי חודש הרופא הגדיל מאוד במינון כי מצבי היה נורא, היו הרבה תופעות לוואי בשבועות הראשונים, ממש תחושת בלבול וחוסר ריכוז, לחץ מחשבות בלתי פוסק ואפילו החמרה בחרדה ובמחשבות האוסידי, עכשיו פחתו, אבל מנסה להיזכר אם זה גרם לי לפגוע במישהו או לעשות משהו רע, הייתי ממש מבולבלת ורועדת הרבה מלחץ, עושה דברים בפזיזות.... האם תופעות אלה יכלו לגרום לי לאיזשהם התפרצויות שלא בשליטתי? תודה מראש

היי דנית, תרופות נגד דיכאון וחרדה אינן אמורות להחמיר טיקים, אלא להיפך- להפחית אותם, אם הם נובעים מאובססיות. כנראה זו "סתם" מחשבה מעוררת חרדה. לגבי השאלה השניה שלך- זו לחלוטין בקשת אישור על מחשבה טורדנית. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

08/10/2016 | 20:14 | מאת: מורי

שלום שרון ומועדים לשמחה אתמול שמעתי על מישהו בן 27 שאני מכירה מהעיר שהתפרץ לו סכיזופרניה פתאום ביום בהיר רגיל ונורמטיבי לגמרי מאותו רגע המחשבות לא פוסקות לי שאנשים רוצים לפגוע בי קולות הזיות שבעלי שאנחנו שוכבים מחדיר לי רעל לגוף ועוד אני לא יודעת מה לעשות..

09/10/2016 | 09:13 | מאת: מורי

הנה מישהו מהעבודה שלי עשה לי לשתות אני מפחדת ששם לי משהו מפחדת לשתות ומפחדת שאני אצעק עליו ששם לי משהו

09/10/2016 | 18:44 | מאת: מורי

אני יושבת עם בעל הבית שלי במשרד מדמיינת שהוא אנס אותי ואלך להתלונן עליו במשטרה וכל מיני תכנים גסים מאוד עליי ועליו אם אלך להתלונן עליו זה מפחיד אותי

היי מורי, מועדים לשמחה גם לך! כפי שכתבתי לך בעבר, הדרך הנכונה להתייחס למחשבות האלה, היא פשוט לא להתייחס אליהן ולנסות להמשיך בחייך למרות המחשבות. הרי לא ייתכן שכל פעם שתשמעי על מישהו שחלה בסכיזופרניה (ויש הרבה מקרים כאלה), זה יסיט אותך ממסלול החיים הרגיל וישבש לך את היום. אל תתני לזה. המחשבות עצמן אמנם אינן בשליטה, אבל התגובה שלך אליהן היא לחלוטין בשליטה. את יכולה להחליט אם את נותנת לזה לשנות את מהלך חייך הרגיל או לא. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

10/10/2016 | 12:46 | מאת: מורי

זה לא רק קשור לזה ששמעתי שהתפרץ לו המחשבות שיש לי והדמיונות וההזיות גורמים לי לחשוב שיש לי את המחלה הזאת או שהיא עומדת להתפרץ

08/10/2016 | 11:43 | מאת: ענת

מבקשת עזרה לבני בן ה23 הסובל מהפרעת אכילה מזה שלוש שנים וכן אובססיה לניקיון וסדר. הפרעת אכילה שמתבטאות בשבוע לא לאכול ואז התנפלות והקאה מאולצת . אי תקשורת עם המשפחה והסובבים לא מוכן לקבל טיפול. תודה

היי ענת, אי אפשר לכפות טיפול על אדם שאינו רוצה בכך. הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות- אם הוא גר איתכם בבית, להציב לו גבול ולומר לו שאינכם מוכנים שימשיך לגור איתכם במצב כזה. אם לא שמים את הגבול הזה, אתם בעצם מאפשרים לו להמשיך בהתנהגותו, ולא ניתן לשנות הרבה. הפרעות אכילה מלוות פעמים רבות בתלות בסביבה, כאשר למעשה מדובר בהצהרת עצמאות ושליטה, ורצון (גם אם סמוי) להשתחרר מהתלות הזו. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

שלום וברכה אני בן 28 אני מעוניין לרזות בערך 20 קילו ואני צריך עזרה כי לבד נורא קשה לי אני מתחתן בערך עוד שנה ויש לי זמן לזה וסוג של דד ליין שוקל כרגע 107 גובה מטר 80 הייתי כמה פעמים בודדות אצל תזונאית אך זה לא העניין שאני לא יודע מה לאכול, העניין יותר שקשה לי נורא להתמיד, ביום יום, אני נורא אוהב מתוקים וזה מקשה עליי אני צריך מישהו שייתן לי הרבה חיזוקים וביטחון כל הזמן, כי לבד קשה לי מישהו שיעבוד איתי על צעדים קטנים קטנים והרבה חיזוקים ולעבוד על יעדים.. ניסיתי כמה פעמים להיות אצל חלי ממן אך כולן שם כמעט היו בנות ולא התחברתי כל כך, מה שגם אני איש של אחד על אחד וצריך יחס אישי כי זה יכול יותר לעזור לי השאלה לאן לפנות? פסיכולוג? מטפל cbt? או קאוצר? מאמן תזונה? משהו אחר? אני גר בפרדס חנה כרגע אני גם בלי קשר נמצא בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח בעקבות משבר ממושך שאני עובר.. אבל היא לא ככ עוזרת לי בעניין המשקל ולא כ"כ נותנת לי ביטחון/חיזוקים.. לרוב אנחנו מדברים וחופרים.. :\ וזה לא ממוקד מה צריך לדעתכם? אשמח לעזרה והמלצות :)

שלום לך, קודם כל, שיהיה במזל טוב! אתה בהחלט יכול להיעזר בטיפול CBT, לדעתי זהו התהליך המעמיק ביותר מכל אלה שציינת. בתהליך זה תלמד הן לשנות התנהגות והרגלים, והן לשנות דפוסי חשיבה תבוסתניים ומגבילים שעולים סביב ההתנהגויות הללו. אתה יכול להיעזר בקואוצ'ר/ מאמן תזונה (זה אותו הדבר) ברמה השטחית יותר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

07/10/2016 | 00:23 | מאת: דניאל

שלום שרון, אני בן 35 סובל שנים מאוסידי עם תוכן אלים, הרבה דמיונות כל היום, זה מפחיד ומשתק אותי, בקושי מתפקד. כמו סרטים בראש שאני עושה דברים אלימים, וזה לא הבנאדם שאני, אני לא רוצה לפגוע באף אחד. רוצה להתחיל חשיפה, השאלה היא איזה תרגילים משימות יש לסוג זה של אוסידי? לפעמים מנסה להירדם וזה קופץ לראש ממש מפחיד, אז הפסקתי לברוח מזה, אני פשוט ממשיך לראות את הסרטים האלה בראש כי מה אני יכול לעשות, הדמיונות כל הזמן קופצים כאילו אני איזה מפלצת, מה נסגר עם הראש הדפוק שלי

היי דניאל, בחשיפה ומניעת תגובה מנסים להביא לתודעה בכוונה את הדימויים והמחשבות המפחידים. באופן הדרגתי מגיעים לתכנים המפחידים ביותר שיש. זאת על ידי כתיבת תסריטים מפחידים, צפייה בסרטונים או קריאת כתבות הכוללות את הדימויים המפחידים (למשל, על אנשים שעושים דברים אלימים). בחשיפה צריך להמשיך ולהמשיך, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי (ולכל היותר כשעה). בנוסף לחשיפה, כאשר המחשבות עולות באופן ספונטני, צריך להפסיק להתנגד להן ולא לנסות להוציא אותן מן הראש. בסך הכל, בעניין זה אתה בכיוון נכון, אם הפסקת את ההתנגדות למחשבות ואתה "נותן להן לרוץ" בתוך הראש. מלבד הפסקת ההתנגדות למחשבות, לומדים לקבל אותן ואת נוכחותן ולהפחית את התסכול מעצם קיומן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

04/10/2016 | 18:28 | מאת: יניב

שלום שרון, חג שמח ותודה מראש על התשובה. לפני מספר ימים הייתי אצל משפחה בביקור. במהלך שהייתי קרוב משפחה בחצר והסתכלנו על משהו בשמיים והזזתי את הראש כלפי מים - הרגשתי בראש התקף של סוג כמו של פליטת פה - ששמעתי בראש אמירה אלימה עם שם רגיל כמו של יוסי. עכשיו הפחד שלי שקרוב המשפחה שלי שמע את זה , למרות שאין לי יכולת לדעת, פתאום אחר כך הוא ישב קצת שונה והזכיר בלי קשר את השם יוסי . ופתאום חשבתי שהוא שומע את הפליטת פה הזאת האלימה וזה הפחיד אותי. יש לי שכן שהוא כנראה מפריע לי ומפחיד וקוראים לו יוסי ולכן השם שלו נדבק לי בראש. עכשיו חזרתי הביתה והתחלתי לבצע בראש חזרות איך זה היה אצל הקרוב משפחה ועכשיו אני פוחד שמישהו שמע את זה בחדר המדרגות או יוסי בעצמו ויחשוב מי יודע מה. זה מפעיל אצלי חרדה וקצת חוסר מצב רוח. מה דעתך? איך מפסיקים עם זה כבר? ברור לי שלא היה מפריע לי להגיד בקול רום "יוסי נהג מונית" או "עשיתי את יוסי נהג מונית" , אבל ברור שאני לא מעוניין לפלוט מחשבות אלימות עם שמות של שכנים או אנשים שסתם נדבקים לי לראש ולא זזים. מה אפשר לעשות עם זה? תודה וחג שמח יניב

היי יניב, מה שהכי מומלץ לעשות, הוא לנסות לא לתת תשומת לב יתרה למחשבה (לא לתת לה "במה") ופשוט להמשיך הלאה בחייך בלי להתייחס. האם זה יהיה חשוב בעוד שנה? כנראה שלא. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

06/10/2016 | 17:18 | מאת: יניב

שלום שרון. תודה. לתת תשומת לב יתרה למרות החרדה שמה מישהו שהיה לידי שמע את מה שאמרתי או השכן שמה או כל אחד אחר וחושב משהו רע עליי, בלשון המעטה, כתוצאה מהמחשבה האלימה שאני פוחד שנפלטה מהראש ושמעו אותה? זה די קשה.

02/10/2016 | 09:32 | מאת: שלומית כהן

היי שלום רציתי לשאול בבקשה האם פסיכולוגית קוגנטיבית בעלת תואר שני בפסיכולוגיה אמורה לדעת לטפל בבעיית ocd מחשבות טורדניות? מזה פסיכולוגית קוגנטיבית? האם תואר שני בפסיכולוגיה זה רמת תואר הכי גבוהה?

היי שלומית, פסיכולוג קוגניטיבי הוא פסיכולוג שעוסק במחקר קוגניטיבי (בתחומים של זיכרון ותפיסה), ולא בטיפול. ייתכן שאת מבלבלת בין כמה מושגים. יש מטפל שעוסק בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). הוא יכול להיות פסיכולוג, או מטפל מתחום אחר (למשל עובד סוציאלי, פסיכותרפיסט). תואר בפסיכולוגיה אינו הכרחי כדי לטפל, אפשר להוציא תואר מתקדם בתחום טיפולי אחר. התואר הרצוי הוא תואר שני, אפשר כמובן להמשיך גם לתואר שלישי (ד"ר). יש לשים לב שלא כל פסיכולוג, ואפילו לא כל מטפל שמגדיר עצמו כמטפל CBT, יודע לטפל סצפיפית בהפרעה המורכבת הזו שנקראת OCD. יש לבדוק את ניסיונו והכשרתו בנושא זה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

27/09/2016 | 11:55 | מאת: ביאטריז

שלום רב. ילד בן שש מאד מקפיד על סדר ונקיון. הוא משחק עם חברים, אוכלים קרטיב, רק מטפטפת טיפה על החולצה, רץ לכיור לשטוף את החולצה. בלילה הוא במיטה, כמעט נרדם, פתאום הוא קולט שאיזה ספר לא מונח ישר במדף קם לסדר אותו. האם זה אומר שיש לו תסמינים של הפרעה טורדנית כפייתית? איך אפשר לחנך אותו כדי למנוע שיגיע לזה? ההפרעה היא מולדת אות נרכשת? אודה על תשובה.

היי ביאטריז, כמובן שאי אפשר לאבחן הפרעה טורדנית כפייתית על סמך תיאור קצר זה. יש לעשות בירור מעמיק יותר. השאלה היא אם הדבר מפריע להתנהלות היומיומית שלו וגורם למצוקה. כדאי לדבר איתו על זה, ואם יש צורך, לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). ההפרעה היא לא מולדת, ככל הנראה מדובר בהתנהגות נרכשת (מה שבולט במיוחד אצל ילדים), אך טוענים שיש לה גם בסיס גנטי. אתם יכולים מצידכם להסביר לילד שאין צורך לרוץ ולשטוף את החולצה, או לסדר את הספר, ושלא יקרה כלום אם הדברים יישארו כפי שהם. בנוסף, לנסות לא להראות לו התנהגויות כאלה (אולי הוא קולט זאת בבית). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

26/09/2016 | 08:57 | מאת: רינה

יש לי בת בשנות העשרים עם תינוקת כבר שנתיים התינוקת לקתה בבעיות נשימה קלות. ביתי נכנסה ללחצים קשים. מסתבר שהיא נכנסה למצב טורדנות קשה בלי לדעת זאת. היא מעירה את התינוקת 3 פעמים בלילה לראות עם היא נושמת היא בקושי ישנה. עצבנית. היא דיברתי עם בעלה הוא ישן בלילה. לכן בשיחה איתו לא ניתן להבין צה קורה. היא ניסתה לטעון שהצינוק מתעורר מעצמו ואז היא קמה. אבל אני יודעת שזה לא נכון כיוון שכמה ימים לפני חצי שנה ישנתי אצלה. בעלה מתעלם. היא נכנסה למעגל טורדנות כפיתי. הבנתי ממעט שקראתי שההכחשה שלה וזה שהיא טוענת שהתינוק מתעורר מעצמו זה חיפוי על הבעיה ולכן יהיה קשה לטפל בזה. בהמשך לכך היא רותמת את בעלי להאמין שהיא מתעוררת בגלל גורמים חיצוניים שמעירים אותה בכוונה ואת התינוק ובעלי מאמין לה. לי ברור שיש בעיה. האם זה דבר מוכר אובססיה להעיר תינוק 3 פעמיים בלילה? מה ניתן לעשות כדי להפסיק את זה. איזה נזק יהיה לתינוק? איך מפסיקים את ההאשמות בגורמים חיצונים ? זה ברור לי שבעלי טועה בכך הוא מאמין לה. וזה לא דבר טבעי להעיר תינוק כל לילה 3 פעמיים.

היי רינה, לא ידוע לי על נזק כלשהו שהדבר יכול לגרום לתינוקת, מלבד אולי ההרגל שזה עלול ליצור אצלה של התעוררויות בלילה (אם זה בשעות קבועות, יכול להיות שהיא תתחיל להתעורר לבד). עם זאת, אין כל צורך להעיר תינוק רק כדי לבדוק שהוא נושם, ורוב ההורים לא עושים זאת. קיים גם מוניטור נשימה שמתריע כאשר התינוק מפסיק לנשום, אך כנראה שזה לא מספק אותה. ככל הנראה, התנהגותה אכן נובעת מחרדות. בכל אופן, בתך יכולה לקבל עזרה ולשנות את התנהגותה, רק אם היא מעוניינת בכך. אם היא מעוניינת לפתור את הבעיה, את יכולה להציע לה לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי, שייתן לה כלים להתמודד ויכול לשנות את ההתנהגות שלה תוך זמן קצר יחסית. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

27/09/2016 | 00:05 | מאת: רינה

כרגע היא עסוקה בכלל בנושא רתימת בעלי לעניין הסיפור שמעירים אותה גורמים חיצונים שמכןונים לכך. נראה לי שזה על מנת לא לאפשר התעסקות עם הבעיה עצמה. אז אם אין הכרה בבעיה בכלל איך אפשר להגיע לטיפול? זה נראה שזה שלב הרבה יותר ראשוני לא?

26/09/2016 | 08:00 | מאת: רינת

שלום לך. שמי רינת ואני בת 46 החיים שלי בסדר גמור יש לי הכל רק דבר אחד חסר לי והוא מסגרת שאוכל ללכת אליה.עקב זה אני קמה בבוקר עם מחשבות לא נעימות וזה מכניס אותי לדכדוך קל.אין לי שום מטרה לקום איתה בבוקר ויש לי מחשבות חוזרות לעולם לא תהיה לי מסגרת או עבודה לקום אליה ואני יושבת בבית אם המחשבות האלה.אשמח אם תוכלי לתת לי עצה איך להימנע מהמחשבות הלא נעימות כל בוקר,אגב במשך היום זה עובר לי.אני מודה לך תודה.

שאלה נוספת.האם זה ocd? המחשבות האלה שחוזרות כל בוקר? תודה רבה.

היי רינת, "מחשבות לא נעימות" או "מטרידות" אינן כשלעצמן OCD. OCD מורכב ממחשבות טורדניות, כלומר מחשבות לא הגיוניות לגבי אבדן שליטה, נזק אפשרי שאנחנו יכולים לגרום, רגשות אשמה וכו'. בדרך כלל קיימים נסיונות להימנע מהמחשבה, הכוללים טקסים חיצוניים או מנטליים. לגבי השאלה כיצד ניתן להפחית את המחשבות, התשובה לה נמצאת אפילו בכותרת השאלה שכתבת: מציאת מסגרת תעזור לך וכנראה תפתור את הבעיה. אם אינך מוצאת עבודה, אני בטוחה שתוכלי למצוא מסגרת אחרת שתספק לך פעילות וסיבה לקום בבוקר. אפשר להתנדב, להירשם לחוג כלשהו שמתקיים בשעת הבוקר (למשל, מכון כושר), או ליזום בעצמך פעילות כמו הליכה בבוקר (קצת יותר מורכב מבחינת מוטיבציה, אבל אפשרי). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

21/09/2016 | 15:12 | מאת: אורנה

שרון שלום רב בני בן ה 13 רובחן לפני שנתיים כסובל מחרדה חברתית וOCD . התחלנו מטיפול של חצי כדור ולאחר מכן לכדור אחד (20מ"ג) יש שיפור קל אך האובססיות והחרדה עדיין קיימים מבית הספר מדווחים כי מרגישים שהוא לא פנוי בגלל החרדה שיוצרת כפיתיות המתבטאת בנקיון או חזרתיות בשאלות או בקשות הבית ספר מושכנע שאנו צריכים להעלות את המינון ושהילד לא מאוזן ולשאלתי מהו המינון המומלץ לילדים לטיפול בבעיות אלה? תודה רבה אורנה

היי אורנה, קודם כל, לא ציינת באיזו תרופה הוא מטופל. שנית, באופן כללי, המינון של רוב התרופות נגד דיכאון וחרדה המצויות בשימוש כיום בד"כ מוכפל כאשר הן ניתנות עבור OCD. למשל, במקום כדור אחד, נוטלים שני כדורים, ואם זה לא מועיל, פסיכיאטרים נוהגים אפילו להעלות עוד את המינון. לעתים מוסיפים טיפול בתרופה אנטי פסיכוטית, כתרופה משנית שעוזרת לפעולתה של התרופה ה"ראשית". בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

20/09/2016 | 22:26 | מאת: דנה

שלום שרון, כתבתי מקודם "אמא עם אוסידי"... האם כוונתך היא שאצטרך לחיות עם הספק הזה? לחיות בפחד? נניח אני יכולה לוותר על כל הקומפולסיות בנושא, להתעלם ולהמשיך "כרגיל", הרי גם אז הספק ישאר, אז מה הקטע? האוסידי הציף אותי עד כדי כך שכבר נכנעתי ואין לי כוח לקומפולסיות כבר... אני חייבת לתפקד כי אין לי ברירה... פשוט התעייפתי מזה, הספק בכל זאת שם וזה מבאס

20/09/2016 | 22:29 | מאת: דנה

אם אני יכולה לוותר על כל הטקסים, והספק גם ככה לא ניתן לפתור, בשביל מה ה"חשיפה ומניעת תגובה"? תודה רבה

היי דנה, כשמונעים את הטקסים, ולא מתנהגים לפי המחשבה, הספק הולך ודועך עם הזמן. זהו תהליך וצריך סבלנות, אבל בסופו של דבר זה קורה. הטקסים מזינים באופן ישיר את הספק ומחזקים אותו, מה שיוצר "לופ" אינסופי של טקסים וספקות. אם מנתקים לספק את "אספקת החמצן" שלו, אין לו ממה להיזון יותר. מה שקורה בפועל הוא, שהמוח מבין (מתוך ההתנהגות שמשדרת לו מסר) שהנושא לא חשוב ולכן זונח אותו עם הזמן.

18/09/2016 | 19:22 | מאת: דנית

שלום מה שלמך? לי יש תנועות גוף של אחת בלחץ הדיבור שלי מהיר ונשמע שאני בלחץ גם כשאני לא. היתי בתחנה אוטובוס ואשה אחת אמרה לי שאני בלחץ מה את בלחץ? עלי לצין שלא דיברתי איתה קודם רק שמעה אותי מדברת בטלפון. שאלתי היא כזאת. כאחת שסובלת מאוסידי.עם קשר או בלי.לי אין את האומץ להגיד לאשה מה את בלחץ .למה בעצם היא שואלת? ולמה לי אין אומץ להגיד לאשה את בלחץ .קרה שפעם אמרתי למישהי קחי מספר לתור בקופח והיא העירה לי בקול רם מה נראה לך שיש פה אנשים הרבה? שתקתי מהפחד. בקיצור איך יש לאנשים אומץ לשאול שאלות מטרידות ולי אין? תודה מה זה מענין אותם אגב אין להם בעיות. תודה מראש

18/09/2016 | 19:26 | מאת: המשך

אפרופו הערות.פעם אחת אשה שמעה אותי אומרת שהרחוב חסום .אז היא צועקת לעברי יש לך מעבר ברחוב את לא רואה? המילה את לא רואה נורא הרגיזה אותי

היי דנית, השאלות שאת שואלת הן בעצם זהות זו לזו- כולן באותו הנושא, ולכן תגובתי תהיה דומה לתשובות הקודמות שנתתי בעניין. אנחנו חיים בעולם בו אנשים נוהגים להעיר לאחרים הערות, גם אם מדובר בעניינים אישיים שאנחנו לא מעוניינים לחלוק עם אחרים. נכון שזה לא נעים, אבל זהו העולם שבו אנחנו חיים ואין מה לעשות עם העובדה הזו. אם אנחנו רוצים להתנהל בעולם בצורה רגועה ולא "לקחת ללב" דברים מיותרים, אנחנו צריכים ללמוד לא להתייחס לכך ולקחת הכל בפרופורציות. אנשים זרים לא שווים את האנרגיות שאנחנו משקיעים בלכעוס עליהם או להיעלב מהם. אין שום טעם לעסוק ב"למה היא אמרה לי ככה" או "מה זה אומר". הדרך הכי טובה להתמודד היא להמשיך הלאה בלי להתייחס לכך, ולא לתת תשומת לב למחשבות שעוברות בראש לגבי העניין. כשאנחנו לא נותנים לכך יותר מדי "במה", העניין נשכח עד מהרה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

שלום שרון, כתבתי פה בעבר בעניין OCD ומחשבות אלימות. אני גר בבית דירות ישן. לאחרונה לקחו לי את הטלוויזיה ופתאום התחלתי לשמוע את השכנים מדברים וזה התחיל להלחיץ אותי. כבר כמה פעמים ששמעתי את השכן מלמטה עושה כול מיני אירועים עם חברים ומדברים ואני חושב שזה עליי וזה מפחיד. יש דמויות שאני רואה בהם מאיימות פשוט כי ככה זה נראה לי. אינני יודע למה. מפחידות. לפני כמה ימים הלכתי לאנשהו וירדתי במדרגות וזמזמתי לי ופתאום הדלת של אותו שכן הייתה פתוחה וכדי לצאת מהבניין עוברים דרכה - בכל אופן בדרך כמו כל אחד מזיזים את הראשון ימינה ושמאלה והראש שלי הופנה רגע לכיוון הדלת הפתוחה ובאותו רגע הופעל אצלי OCD כלומר איזו אמירה אלימה קשה. עכשיו הפחד שלי היא שהוא שמע אותה ואז בימים האחרונים כל הזמן חשבתי זה המילה נאמרה בחוזקה בראש שלי? הוא שמע אותה ? וכדומה. זה מאוד מפריע לי שוב פעם. פעם בכמה זמן זה חוזר. מה אפשר לעשות. תודה יניב

היי יניב, קודם כל, צריך לברר אם מדובר במחשבה טורדנית או פסיכוטית. השאלה החשובה כאן, היא עד כמה אתה מאמין שהמחשבה אכן נכונה. כשמדובר במחשבות טורדנית, אנחנו יודעים בוודאות שהן אינן נכונות, אבל איננו מוכנים לקחת את הסיכון הקטן ביותר שמא הן נכונות. כשמדובר במחשבות פרנואידיות פסיכוטיות, אנחנו מאמינים ללא ספק שהן נכונות. אם מדובר במקרה השני, יש לפנות לפסיכיאטר. אם אתה יודע שמדובר במחשבה טורדנית, כדאי פשוט לא לנהוג לפיה- לא להימנע מפעולות רק כדי שלא ישמעו אותך, ואפילו לומר בקול רם ובמכוון מילים שאתה פוחד שישמעו כאשר אתה נמצא בדירתך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

20/09/2016 | 15:03 | מאת: יניב

שלום שרון. אני יודע שמדובר בהפרעת חרדה מפחד שמישהו יעשה לי משהו רע או רוצה ברעתי. בצורה נמוכה. אבל כן ידוע לי שהפרעת החרדה יוצרת אצלי OCD. מאחר ומדובר בבניין נמוך שומעים לפעמים את השכנים או את השכן הספציפי ופתאום דיבורים מסויימים מתלבשים לי בראש כאילו מדובר בי וזה מכניס אותי לחרדה/פחד ומפעיל OCD. במקרה הזה שבאתי לצאת החוצה וירדתי במדרגות וכדי לצאת מהבניין עוברים ליד הדלת שלו והיא במקרה הייתה פתוחה - הפחד שלי היה שאמרתי משהו לא במקום שהוא שמע אותו או בכל ששמעו אותו. עשיתי קצת חזרות בראש איך זה נאמר אבל קצת התאפסתי. הבעיה היא שיש לי חרדה שהייתה מוגברת שאנשים רוצים לעשות לי משהו רע. אבל נדמה לי שזה יותר אנשים זרים לי , גם אם הם שכנים או סתם אנשים, שלא מוצאים חן בעיני ואני מפחד מהם ואז יש לי תחושה שהם רוצים ברעתי. מה דעתך?

13/09/2016 | 23:56 | מאת: ליאת

אני בת 37. שנים שלא היה לי ממש טוב. קשה לי להגדיר את הבעיה אבל מה שאוכל לאמר שמדובר בחוסר שקט ובמחשבות טורדניות וחוסר פשיטות. בעקבות המלצת חברה אני נוטלת ציפרלקס קרוב לשנתיים 20 מ"ג כל יום ובחודשים האחרונים העליתי את המינון ל30. אנשים אומרים לי לאחרונה שהשמנתי. תמיד הייתי מלאה אבל הם טוענים שעכשיו השמנתי משמעותית. הפחד שלי שזה הציפרלקס. השאלה מה לעשות? האם יכול להיות שהמעבר מ20 ל30 הוא זה שגרם להשמנה או בכלל נטילת הציפרלקס? וגם מה הרופא אומר בנוגע לכדור רמוטיב שהוא לכאורה טבעי עם פחות תופעות לוואי? אני מתייעצת כאן משום שאין לי רופא מטפל בארץ ואני שוהה כעת בחו"ל.

היי ליאת, אני לא רופאה, אבל אגיב מתוך הידע שלי על התרופה: ייתכן שהתרופה עצמה גרמה להשמנה וייתכן שרק העלייה במינון, שתי התופעות אפשריות למיטב ידיעתי. התרופה גורמת בעצם לעלייה בתיאבון, שגורמת להשמנה. שימי לב מתי התחלת לאכול יותר- אם כשהתחלת ליטול את התרופה או כשהעלית במינון. רמוטיב היא אכן תרופה טבעית לכאורה, בדיוק כפי שקנאביס וקוקאין הם טבעיים (מופקים ממקור צמחי). אין בכך כדי לומר שתרופה היא יותר "בריאה" או "טובה". למיטב הבנתי, זוהי תרופה "חלשה" יותר, שהאפקט שלה הוא יותר עדין. היא משמשת בעיקר לטיפול בדיכאון. תרופות ספציפיות הקשורות יותר בטיפול ב- OCD הן ציפרלקס ופבוקסיל. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

12/09/2016 | 14:12 | מאת: דנה

שלום שרון, אני מאובחנת עם אוסידי מאוד קשה. לא יודעת מה לעשות, יש לי כל היום מחשבות ודמיונות שאני עושה לילדה שלי מעשים לא מוסריים, אך אני לא רוצה לפגוע בה, אבל כל פעם שאני משחקת איתה ומחבקת ומחליפה טיטול אני מדמיינת שאני עושה משהו מגעיל. וזה הורג אותי, אני מוצפת בזה כבר שנה ולא יודעת האם עשיתי משהו? האם אני פגעתי ללא רצוני? האם יכולתי לאבד שליטה? לא רוצה לחיות יותר

12/09/2016 | 14:20 | מאת: דנה

זה כאילו כבר הפך לאמונה חזקה שחלילה עשיתי משהו, אני לא מצליחה לפתור את השאלה הזו כי כבר הדמיונות לא פוסקים וחרדה גבוהה, זה כבר לגמרי לא בשליטתי, זה לא אני....

היי דנה, אני כמובן לא יכולה לתת לך אישור שלא קרה דבר ושלא עשית דבר. הניסיון לקבל את האישור הזה הוא כנראה מה שמנחה אותך, וגורם לך גם לבצע פעולות אחרות, שכל תכליתן היא קבלת האישור. כדי להתגבר על העניין, את צריכה דווקא לעשות את ההיפך- לא לנסות להסיר את הספק ולוותר על קבלת האישורים. זה רק מזיק, וזה לא ייפסק אם תמשיכי לעשות זאת. נהפוך הוא, הספק רק יגדל. ברור שקשה מאוד לעשות זאת לבד, ולכן אני ממליצה לעשות זאת במסגרת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). התמיכה וההכוונה של המטפל הם משמעותיים מאוד, ועוזרים לעבור את התהליך בצורה נכונה. בברכה,

16/09/2016 | 08:41 | מאת: מכירה מקרוב

וזה גיהנום... זה חרדה נוראית והרגשה איומה, אבל זה ocd, .תזכרי את זה!! לי עזר מאוד טיפול קוגנטיבי ויש לי מטפלת מדהימה אם תרצי, יש גם כצה בלוגים באנגלית שמדברים על הסבל הזה, אשלח לך אם תרצי (אשאיר לך פה מייל אם תגידי) .. ותזכרי שזה הכל סרטים של המח, ורק בגלל הרגישות שלנו לפחד מלפגוע הם נראים לנו מציאותיים, ואני בטוחה שאת אחלה אמא:)

18/09/2016 | 19:30 | מאת: דנה

זה אכן גיהנום, אשמח אם תשאירי לי אימייל שלך

12/02/2017 | 22:16 | מאת: מכירה מקרוב

סליחה! רק עכשיו ראיתי את התגובה... מקווה שתקבלי הודעה זו אשמח להתכתב nonumber87@gmail

12/09/2016 | 00:30 | מאת: גפן

היי, אני רוצה להתייעץ לגבי משהו שמאוד מטריד אותי ולא עוזב לי את המחשבות. לפני כמה חודשים התחילו לי התקפי חרדה וירידה במצב הרוח ולכן פניתי לפסיכיאטרית לצורך קבלת טיפול תרופתי. הייתי אצל הפסיכאטרית הזאת 3 פגישות ולאחר מכן כבר לא חזרתי. מה שמטריד אותי זה המפגשים עם הפסיכיאטרית, כבר בפגישה הראשונה היא אמרה לי שאני מאוד חרדתית ורוצה לבדוק עד כמה אני נמנעת מדברים, וכך החלה לשאול שאלות שלטענתה בודקות את רמת ההימנעות שלי. היא שאלה האם אני מורידה שיערות למטה ואיך אני מורידה. שאלה אם קיימתי יחסי מין ואם אני בקטע של גברים או נשים. סיפרתי לה שיש לי קשר מיני עם ידיד שלי אך אני לא שוכבת. ואז בפגישה השלישית והאחרונה היא התחילה לשאול אותי האם הוא מנשק לי את הציצי ואת הלמטה, האם הוא גומר לי על הבטן ואם זה נוגע לי ביד, שאלה האם הגעתי לאורגזמה, האם אני אוהבת את האיבר מין שלו ואת הגודל שלו, כשסיפרתי לה שניסינו לשכב ולא הצלחנו, אז היא שאלה אז מה עשיתם אחרי זה, איך הוא גמר בסוף. וגם שאלה אותי למה אני לא עושה טיפול בלייזר במפשעה, האם זה בגלל שאת פוחדת שהיא תראה לך את הפות ואת החור. יש לציין שלא הצלחתי לומר לה שהשיחה לא נעימה לי, עניתי לה בעיקר בתשובות של כן ולא, הייתי בחרדה עצומה והתפתלתי מולה והיא לא הרפתה. בסוף השיחה איתה יצאתי המומה וחסרת מילים ולאחר מכן סיימתי את הטיפול אצלה. רציתי לשאול מה זה בעצם הדבר הזה? האם ההתנהלות הזאת תקינה בטיפול פסיכיאטרי (היא לא מטפלת מינית)? לגיטימי השאלות האלה? האם זה סוג של ניצול מיני או שאני מגזימה וזה בסהכ שאלות חודרניות? בבקשה תעזרו לי לעשות סדר בדברים. תודה מכל הלב וסליחה על האורך

היי גפן, "ניצול מיני" הוא ביטוי קצת מרחיק לכת, שכן הפסיכיאטרית לא נגעה בך או ביקשה ממך לעשות דברים פיזיים. אבל זה בהחלט נשמע מתאים להגדרה של "הטרדה מינית". את יכולה בהחלט לפנות ולהתלונן עליה למי שצריך (איגוד הרופאים, קופת חולים/ המוסד הרפואי בו עובדת, אפשר גם לפנות למשטרה ו/או להגיש תביעה). אפשר גם להתייעץ עם גורמים אלה לגבי אופי הפגיעה, הם בהחלט מבינים בחוק יותר ממני. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

11/09/2016 | 22:35 | מאת: דוד דוד

היי שרון. לפני כשנה הייתי כי היו לי מחשבות על בני הקטן. הצעת לי בזמנו לא להילחם עם המחשבות וכך עשיתי והאמת עברתי שנה יחסית טובה. אך בחודש האחרון נולד לחבר שלי תינוק ולא יודע למה התחילו לי מחשבות לא טובות עליו. בשנה האחרונה אני מתפלל כל בוקר ובסיום התפילה אני נוהג לברך את משפחתי ובחודש האחרון אני מרגיש שאני חייב לברך את התינוק של החבר שלי. אך אני מרגיש שזה מתחיל כבר להציק ואני מאד רוצה להפסיק עם זה אבל מצד שני אני מרגיש שאם חלילה יקרה משהו לתינוק זה בגלל שהפסקתי לברך אותו. מה את מציעה לי לעשות? כי מצד אחד אני מנסה לא להלחם במחשבות ומצד שני בכל בוקר בתפילה זה עולה מחדש המחשבה שאני חייב לברך אותו.

היי דוד, שמחה שהעצה שלי עזרה לך. במקרה זה, הכיוון הוא אותו הכיוון, ללא קשר לתוכן המחשבה ו/או הטקס: אם אתה מרגיש שאתה חייב לברך אותו, אתה צריך לעצור זאת בכוח ולא לעשות זאת, מאחר שזה רק יזין את האובססיה ויחמיר אותה. אפשר "להגדיל ראש" ואפילו לעשות את ההיפך- לומר משהו רע במקום לברך, כסוג של "אנטי טקס". זה אולי יותר קשה, אבל אין ספק שזה יעיל. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

החלטתי שהסבל כבד מנשוא ואני מעוניינת לטפל במחשבות המטרידות שחולפות לי בראש ומחרידות את שלוותי המחשבוץ הם על אסונות שעלולים לחוות הילדים שלי... הגעתי למצב שאני מתעוררת מסיוט לילי זה פוגע בתפקוד שלי אין ספק. שאלתי היא האם ה CBT אכן נותן מענה לייסורים הללו? וכמה זמן טיפול עד שישנו שיפור? איזה מטפל לפנות? ומה עושים במהלך הטיפול הזה? תודה מראש

היי חלי, בהחלט ניתן לטפל בחרדות האלה באמצעות טיפול CBT. המטרה היא להגיע למצב בו המחשבות אינן מטרידות אותן יותר. זמן הטיפול תלוי בבעיה, באופיה ובחומרתה, וכן בשיתוף הפעולה שלך עם התרגילים שתתבקשי לבצע בין הפגישות. בגדול, מדובר במספר חודשים, אבל את תחילת השיפור כבר תוכלי להרגיש אחרי מספר פגישות בודדות. אם אכן מדובר בהפרעה כפייתית, משך הטיפול כולו יכול לנוע בין שלושה חודשים לשנה, אבל מהתיאור שלך לא בטוח שאכן המחשבות הללו הן אובססיות. כמובן, איני יכולה להמליץ על מטפלים ספציפיים על גבי הפורום. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

05/09/2016 | 14:45 | מאת: פלונית

שלום, בעלי סובל מיזה זמן מה מOCD , כפייתיות , מחשבות טורנדיות וכל מה שקשור בנושא . הרופא נתן לו ציפרלקס ואני חוששת מאוד לתת לו את הכדור כי פעם הוא לקח וזה הפריע לנו ביחסי מין בנוסף, הוא סובל מבעיית זרע קשה ואני מפחדת שזה ישפיע לא טוב על הזרע ויהרוס אותו עוד יותר ... האם יש נזק בלקחת ציפרלקס או שאין ממה לחשוש ??

שלום לך, ציפרלקס יכול לפגוע בתפקוד המיני, בכך שהוא גורם לירידה בחשק המיני ובזקפה. לגבי פגיעה באיכות הזרע- איני יודעת, אבל צריך לשאול רופא (לי אישית לא ידוע על כך). יש דרכי טיפול שאינן תרופתיות, כאשר המוצלחת שבהן היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). הטיפול מלמד כלים להתמודד עם ההפרעה במטרה להתגבר עליה לחלוטין. התרופות יכולות לעזור, בד"כ באופן חלקי, רק בזמן שנוטלים אותן. כאשר מפסיקים- ההפרעה בד"כ חוזרת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

02/09/2016 | 17:53 | מאת: תות

שרון שלום, אני סובלת מ-OCD זמן רב, אני כמעט בת 30, שאלתי לגבי עבודה, כמעט אף פעם לא עבדתי בעבודה מסודרת וקבועה יום ביומו, לפני כמה שנים עבדתי שנה וקצת ולקראת סוף השנה היה לי קשה להמשיך ובכל זאת המשכתי עד סוף השנה בקושי עצום, אח"כ הייתה לי עבודה של מספר ימים מועטים בשבוע (עד לפני כמה זמן) ולפעמים בשאר הימים עבדתי בעבודות אחרות - לא קבועות. התחלתי כמה עבודות קבועות והפסקתי כי היה לי קשה בגלל ה-OCD, כל פעם הייתי בודקת שוב ושוב לדוג' מה שהייתי מקלידה במחשב וזה הביא אותי לחרדה גדולה שחיכיתי רק לסיים את היום. לגבי העבודה המועטה שאני עובדת הייתי די מסתדרת בעבודה ואני מאד מסורה לעבודה והיו מאד מרוצים ממני (רק שזו לא עבודה קבועה) אך היו לי גם קשיים עם האוסידי ועוד. כל הזמן חיפשתי עבודה קבועה ומסודרת אך היו לי חרדות מעבודה ולכן לא הייתי כ"כ רצינית בחיפוש העבודה ולא תמיד היה לי את החשק לעבוד. לאחרונה שוב חיפשתי עבודה כי אני ממש חייבת תעסוקה וכסף, והציעו לי עבודה שאני מאד מתחברת לתחום ורוצה לעבוד בה אך מפחדת שיהיה לי קשה להתמיד בה וכן מפחדת להתקע עם הטקסים של ה-OCD שגורמים לי ללחץ וחרדה. יש לי ראיון בקרוב ויש לי כל מיני חששות, השאלה היא האם לספר בראיון על ה-OCD ומה שמסביב לכך? (כי אני מפחדת שאולי לא יקבלו אותי בגלל זה) או לא לספר? כרגע אני מטופלת בכדורים והתחלתי טיפול חדש רק שהוא עדיין לא כ"כ מסודר ומקווה שיסתדר בהמשך כי מחליפים לי פסיכולוגית - הפסיכיאטריה הזאת היא מקום מאד מוכר וציבורי אך לא רציניים שם. מהבחינה הזאת אני לא כ"כ יודעת מה לעשות עם כל הרפורמה של בריאות נפש כי נכוויתי מהם רבות גם בפרטי וגם בציבורי ומנסה את מזלי שוב. העניין הוא גם שאני רוצה שיעזרו לי בטיפול בעניין של העבודה רק שהראיון בקרוב ואני לא רוצה לפספס את המקום הזה ואמרו לי שכבר אוכל להתחיל לעבוד ולגבי הטיפול אני מחכה מהם לתשובה. אשמח שתייעצי לי כי אני מאד רוצה להתקדם בחיים לפחות כרגע יש לי את המוטיבציה הזאת כי לא תמיד יש לי אותה ואני רוצה שהיא תשתמר. תודה רבה וסליחה על האורך (:

היי תות, המלצתי היא לא לספר למקום העבודה, מאחר שההכרח להסתיר את ההתנהגויות הכפייתיות יביא אותך להפחית אותן במקום העבודה. זה כמובן יכול לתרום להצלחת הטיפול. אם תספרי על הכפייתיות, את גם מסתכנת בכך שתאבדי את מקום העבודה, וגם תהיה לך כביכול לגיטימציה לעשות את הטקסים שם, מה שיפגע בעבודתך. אחת הדרכים להתגבר על ההפרעה היא "להתנהג כרגיל, כאילו אין לך OCD"- ואם באמת תתנהגי כך, בסופו של דבר זה גם יהיה נכון. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

שלום, במהלך עבודתי בחברה גדולה זכיתי ליחס עוין וגרוע במיוחד מהמנהל שלי. התלוננתי עליו וההנהלה טייחה את התלונה וניסתה להציג אותי כלא אמינה. עברתי עשרות שיחות שבהן ניסו לגרום לי להתפטר והתנכלו לי. נפגעתי מאוד ולאחר שעזבתי שם, עבדתי תקופות קצרות במשרות אחרות, עד שהבנתי שהפגיעה קשה מדי. מאז אני בבית, מרגישה שאני לא יכולה לחזור ולעבוד עם אחרים. צריך לציין שיש רקע במקור של חרדה ו - OCD. אני משחזרת באופן יומיומי דיאלוגים ושיחות שהיו, הטחות האשמות בי, ומנסה כביכול "לענות" (את מה שלא עניתי אז, כשישבתי וספגתי) ו"לשנות" את העלילה. זה גורם לי לחוסר ריכוז משמעותי ולהמון תסכול, בלי יכולת כמובן לשנות את מה שכבר היה, אך גם בלי יכולת להמשיך הלאה. אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחזור לעבודה בסביבה רגילה. האם זה מצב של פוסט טראומה? ואיך מטפלים בדרך כלל? תודה רבה, רינת

היי רינת, "טראומה" מוגדרת כאירוע אקוטי שמאיים על השלמות הפיזית או הנפשית שלנו. ההגדרה של האירוע שעברת אינה חד משמעית, שכן לא כל אירוע קשה הוא טראומה. בנוסף, כאשר ישנה תגובה פוסט טראומטית, הנטייה היא דווקא לנסות להימנע מחשיבה על האירוע ומחוויות הקשורות בו, ולא לדוש בו באופן מכוון. הרקע הנפשי שלך יכול בהחלט להסביר את תגובתך לעניין, כלומר ניתן לייחס את התגובה לבעיות שכבר אובחנו אצלך. יש צורך לבדוק אם קיים שם גם דיכאון, שאולי הצטרף לתמונה בעקבות האירוע. ככל הנראה, לא כל אחד היה מגיב באותה הצורה לאירוע זה. רוב האנשים כנראה לא היו מפסיקים לתפקד ומשחזרים שוב ושוב את האירוע בראש. את למעשה זקוקה לכלים שילמדו אותך "לשחרר" ולהמשיך הלאה, ולהבין לעומק שההתנהגות שלך אינה אפקטיבית ואינה תורמת לך. יש צורך להתחיל לבנות את עצמך במקום להיתקע במקום שהוא הרסני. אפשר לעשות זאת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שייתן לך כלים מעשיים להתמודדות. הוא יכול כמובן גם לסייע עבור הסימפטומים האחרים של כל הבעיות בהן את כבר מאובחנת. בברכה,

24/08/2016 | 13:31 | מאת: מורי

שרון בבקשה תעזרי לי אני מתחננת לא יודעת למה נכנסה לי מחשבה שחס וחלילה יקרה לטוהר משהו לפני גיל שנה וכל דבר שאני עושה איתה אני אומרת יופי אני אספיק לפני שחקרה ויוד מלא מחשבות שמתקשרות לזה

היי מורי, כפי שכתבתי לך בעבר, אין הרבה מה לעשות עם המחשבות, אין דרך לסלק אותן או להפריך אותן. צריך פשוט לקבל אותן ולנסות לתת להן כמה שפחות יחס ו"במה". כשאת "עושה עניין" מהמחשבות הן מתעצמות, וכשאת מתייחסת אליהן בביטול ומשיכה בעיסוקייך כרגיל, הן פוחתות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/08/2016 | 13:56 | מאת: מורי

אני דווקא לא מתייחסת אליהן אבל הן נכנסות לי בלי סוף לראש ממש מוחשיות שעומד לקרות משהו רע וזאת הבת שלי אני רועדת שבאמת המחשבות האלה אמיתיות כי כל דבר הם נכנסות לי לתוך הראש שאני אהנה ממנה לא נשאר הרבה זמן ועוד וזה גם נתפס דווקא על גיל שנה אז זה מלחית אותי שבאת לא יקרה משהו

23/08/2016 | 18:32 | מאת: גיא

שלום רב, אני סובל מאוסידי כבר שנים רבות ללא הטבה משום תרופה. התרופה היחידה שעדיין לא נוסתה הינה אנפרניל. כיום לא מטופל כלל. (cbt נוסה כבר פעמיים בעבר ללא שום שיפור). ישנו טיפול חדש לאחרונה - גרייה מגנטית, וכיום מטפלים בו גם לאוסידי. אני מתלבט אם לתת צאנס לטיפול החדשני הזה, שתוצאותיו גם אמורות להינתן בתוך זמן קצר מאוד, אבל הינו יקר מאוד, או להתחיל עם אנפרניל עם כל השלכותיו. אודה מאוד לחוות דעתך בנושא.

שלום לך, הטיפול בגרייה מגנטית למוח, שנמצא יעיל עבור דיכאון, נחשב כיום לטיפול ניסיוני עבור OCD, וקיים מעט מאוד מחקר שתומך בו. אני לא יכולה להמליץ על טיפול שאין גוף מחקרי מספיק מוצק שעומד מאחוריו, מה גם שיש לי מטופלים שניסו אותו בעבר ללא הועיל. אם אתה מעוניין להשתתף בניסוי, אתה מוזמן לנסות. לגבי אנפרניל, ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר. כל אדם מגיב שונה לתרופות. ייתכן שהיא תעזור וייתכן שלא, ויש גם לא מעט אנשים שתרופות לא עוזרות להם כלל. מצד שני, אני לא חושבת שיש הרבה מה להפסיד אם תנסה. אם תחווה תופעות לוואי בלתי נסבלות, תמיד תוכל להפסיק. לגבי CBT, צריך לחקור ולהבין לעומק מדוע לא הצלחת להסתייע בטיפול. הטיפול, למעשה, מלמד אותך לשנות את הגישה למחשבות ו"מאמן" את המוח לא לפחד מהן ולא לדחות אותן. יש אנשים שקשה להם להתמיד בטיפול, מסיבות שונות, שיכולות להיות קשורות בהם, במטפל או בקשר הטיפולי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

שלום שרון! שרון אם לצערי אני מרגיש צורך לבדוק דברים שוב ושוב, זה מתבטא בכול מיני צורות. ישנם מקרים , שאני מצליח לאט לאט להתגבר עליהם, אבל לצערי כול פעם זה מופיע באופן אחר. הנקודה היא שהרבה פעמיים, הרצון להיות בטוח נובע גם מהיגיון מסויים. אתן דוגמא. חשוב לי מאד להפקיד על הנושא של זכויות יוצרים, במיוחד לפי ההלכה ולפי החוק. (אני בחור דתי). ומתוך הרצון להפקיד על הנושא, כול הזמן עולים לי חששות. לדוגמא זה מתבטא בפחד בגלישה באינטרנט, אני כול פעם קורא את שורת הכתובות כגון "www.doctors " על מנת להיות בטוח שזה האתר. ושאני רוצה לגלוש באתר יוטיוב אז אני קורא שוב את שורת הכתובות כדי להיות בטוח , ואז קורא באתר עצמו שכתוב יוטיוב, ובקיצור אני מרגיש צורך לבדוק כדי להיות בטוח שזה האתר יוטיוב או כל אתר אחר. הנקודה היא שאני קורא שוב ושוב, ולא מרגיש בטוח. ואז אני קורא כמעט אות אות, הבעיה שאני מרגיש שהיכולת קריאה שלי נפגעה בצורה מסויימת בגלל זה. כי פשוט אני קורא ממש לאט כאשר אני צריך להיות בטוח וכאילו שניה לאחר שקראתי אות מסויימת , ועברתי לאות הבאה או למילה הבאה כאילו אני לא זוכר את האות או המילה שקראתי ואני צריך לקרוא שוב ושוב כדי להיות בטוח. וזה ממש מפריע לי , ולא נותן לי שקט ומבזבז זמן. אבל מצד שני , אני מרגיש שאם אני לא אבדוק אז מתחיל לי חשש שאולי לא גלשתי באתר יוטיוב או כול אתר אחר. קשה לי קצת להסביר את הבעיה שלי, אבל זה נובע מהרצון לא לפגוע בזכויות יוצרים. שרון , אני כול כך רוצה לקרוא מהר, לקלוט מהר ולא להיתקע על שטויות... מה לעשות?

היי רועי, עצם העובדה שאתה שואל בפורום זה, מצביעה על כך שאתה חושד שהספק הוא טורדני. לדעתי אתה צודק, זה לא נשמע כמו ספק "נורמלי" והבדיקות החוזרות ונשנות אינן מאפיינות את האדם הממוצע. הדרך היחידה להפסיק את הבדיקות האלה, היא לקבל את הספק ולסכם עם עצמך שאתה בודק פעם אחת בלבד. חשוב לזכור שלא ניתן להסיר את הספק, הוא תמיד נמצא שם והדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא לאמץ התנהגות סבירה (כלומר, כפי שכל אחד בעל מצפון אך ללא טורדנות היה נוהג), ולא להתייחס לספק הזה, לפחות לא במעשים. עם הזמן, הספק הולך ופוחת, אבל זה תהליך וצריך קצת סבלנות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/08/2016 | 21:27 | מאת: רועי

בס"ד שרון, קודם ממש תודה על התשובות שלך! הבעיה היא שכאשר אני מרגיש שהקריאה והזיכרון שלי נפגעו. אני אשכרה קורא את המילה אפילו בקול שוב ושוב. וכאילו זה לא מצליח להיקלט במוח. נגיד אני רואה מילה, אז במקום לקרוא אותה מהר, אני חושש שאולי לא ראיתי אות אחת או משהו, ואני חייב לקרוא שוב ושוב, עד שאני יהיה בטוח . אני ממש רוצה להפסיק את זה, אבל אני מפחד שחס וחלילה אני אטעה. שרון הקריאה שלי ממש נפגעה כתוצאה מכך, למה אני לא יכול לראות מילה ולקלוט אותה מהר? זה כאילו אני קורא ושניה לאחר מכן שוכח. מסתכל על אות אחת ושוכח, כאילו אני דיסלקט. אני חושב שהפחד נובע בעיקר מהעניין של הרצון לשמור על זכויות יוצרים. להיות בטוח מאיפה אני קורא או גולש או צופה. מה לעשות שרון? האם פשוט לקרוא פעם אחת ולא חזור ולא משנה מה יהיה ומה אני ארגיש?

18/08/2016 | 10:30 | מאת: מלאת תקווה

היי, אני בת 33 נשואה פלוס 2 יש לציין שאני עצמאית בעלת עסק וכביכול החיים שלי רגילים לגמרי כלפי חוץ ולא שמים לב לסיוט שאני עוברת מילדות. זה התחיל בטיקים אני זוכרת בערך בכיתה ד הילדים היו צוחקים עלי ועם הזמן זה נעלם... בגיל 24 בערך התחלתי לשמוע קולות מסויימים בראש שאומרים לי שניה לפני משהו שאם אני יעשה יקרה משהו רע... פתאום התחלתי לעשות צעדים מוזרים, לפתוח ולסגור דלתות כמה פעמים, לשטוף את אותו הכלי כמה פעמים עד שהמחשבה חיובית ועוד מלא דברים כאלה... חקרתי קראתי באינטרנט והבנתי שמה שיש לי זה ocd. כל מוות שקורה איך שהוא הראש מצליח להפוך את זה לאשמה שלי... בשנה האחרונה הבנתי שכלום ממה שקורה רע לא קשור אלי! לפני שבועיים קיבלתי החלטה ואמרתי אני לא בחרתי במחשבות הטורדניות הם בחרו בי! ולכן שום דבר ממחשבה טורדנית לא קשורה אלי ויש לי זכות להתעלם מהם. הצלחתי לנהל כמעט שבועיים מעולים ושמחים רק שכל פעם לפני השינה יש בי חרדה שאם אני לא אגיד תפילה יקרה משהו רע... יום אחד אמרתי שאני לא מקשיבה לזה יותר וממשיכה להתגבר עליהם. הבעיה שאני שומעת שמשהו רע קרה אני ישר מקשרת את זה אלי... אני אציין שעזרתי אומץ ולפני 4 חודשים בערך סיפרתי לבעלי שמאוד תומך בי ואמר שכל טיפול שאני צריכה וכל מה שנדרש הוא יתמוך בי. אני בן אדם שאוהב לעזור לאנשים ובחיים לא ארצה לפגוע באף אדם! אני מרגישה שיש בי את הכח לצאת מזה אבל למה שכל פעם קורה משהו רע אני מאשימה את עצמי ונכנסת לחרדות עצומות? אשמח לדעת אם אני יכולה לעזור יותר לעצמי דרך מאמרים, ספרים או טיפול ללא כדורים. *אציין שאני מסורתית תודה על פורום מדהים שעוזר המון

18/08/2016 | 10:47 | מאת: מלאת תקווה

כשאני רואה מישהו (לא כל אחד) בעיקר מבוגר או שנודע לי שמישהו חולה אני ישר מקשרת את זה למוות והמחשבה תוקפת לדוגמה- אם אני לא אביא נשיקה למזוזה יקרה משהו רע לבן אדם... אם אני לא אברך יקרה משהו רע... אני מצידי נלחמת ולא עושה כמעט שום דבר שהמחשבות גורמות לי אבל הספק שאולי יקרה משהו בגללי הוא גדול ולפעמים גורם לי לשיתוק... פשוט החלטתי שגם ככה אני סובלת מהמחשבות וככה או ככה הם תמיד פה ומאיימות אז אין לי מה להפסיד ורק להילחם בהם פסיכולוגית... הרבה מאמץ אבל את רוב היום אני מצליחה להעביר בכיף במיוחד שאני יכולה לקום בפעם אחת, לכתוב או להקליד בפעם אחת מבלי למחוק כמה פעמים... ועוד דברים. אשמח לעזרה...תודה

שלום לך, שמחה לשמוע שאת מלאת תקווה. תקווה היא דבר חשוב ועוזר מאוד בשיפור. שמחה גם לשמוע שהפורום עוזר לך. האשמה שאת מדברת עליה היא חלק בלתי נפרד מ- OCD, ומאוד מאפיין את האנשים שסובלים ממנו. אצל אנשים כאלה, המצפון "עובד שעות נוספות" וצריך להכיר בכך ולהבין זאת. בוודאי שיש טיפול שאינו תרופתי. קיים טיפול פסיכולוגי שנקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), ממליצה לקרוא ולברר עליו. את יכולה גם להשתמש בספרי עזרה עצמית, אבל קשה מאוד ליישם את הדברים לבד ללא טיפול. למיטב ידיעתי מעטים הצליחו בכך. ספרים מומלצים הם "להתגבר על מחשבות טורדניות" ו"די לאובססיה". שבוע טוב, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

20/08/2016 | 22:10 | מאת: מלאת תקווה

16/08/2016 | 18:50 | מאת: אורי

שלום שרון, יש לי קומפולסיות אחרי חרדה, לגלוש לאתרים לקרוא מידע מיותר, בלתי מועיל, אפילו רכילותי. מדובר על גלישה במשך שעות אחרי התקף. לאחר מכן הקלה ואז הרגשת ריקנות ובזבוז זמן. כל המידע בגלישה לא מעניין אותי כלל. עצם הגלישה מרגיעה אותי ואני חש באותם רגעים חסר שליטה. העניין הוא שאני מבצע את זה כבר שנים היום יש לי יותר מטלות בחיים ואני מרגיש בפיגור עקב ההרגל שאימצתי לעצמי. עברתי לטלפון בלי גלישה, לא עזר הדחף גורם ללכת אפילו לספרייה השכונתית ולגלוש לא משנה לאן. איך נפטרים מכך ? אורי

היי אורי, הליכה לספריה כדי לגלוש באינטרנט היא פעולה מאוד מורכבת, וכמובן שכל הפעולות האלה נשלטות. מה שגורם לביצוען הוא בדרך כלל מחשבה הקשורה בסף תסכול נמוך, כמו "אני לא יכול לסבול את הדחף הזה יותר, אני חייב לעשות את הפעולה הזו". המחשבות האלו יכולות להיות מאוד מהירות ואוטומטיות. אנחנו בדרך כלל לא שמים לב אליהן, לכן הפעולות האלה נראות לנו בלתי נשלטות (בדיוק כפי שקורה בהתמכרויות שונות). כדי "להיגמל" מפעולה כפייתית צריך להפעיל את כל כוח הרצון, ולהאמין שאתה יכול להצליח לעשות זאת. כמו כן, פיתוח מודעות לכל הסיטואציה, כולל המחשבות שעוברות בראש לפני כל פעולה, יכול לעזור מאוד להשיג תחושה של שליטה ולהאט את קצב הפעולות. כלומר, לא לפעול מיד אלא להקדיש לכ מחשבה והתבוננות בעצמך, תוך החלטה מודעת. אפשר כמובן להיעזר בטיפול אם אתה מתקשה לעשות זאת לבד. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

ראיתי אתמול על הפרעה הזאת ואני יודעת שאני סובלת מזה. ולא מסוגלת להינות מחיי בגלל זה. קיבלתי כמה כאפות חזקות מהחיים 2 אנשים יקרים לי נפטרו אנשים שאהבתי פגעו ועזבו. מאז התפתחה אצלי ההפרעה של מחשבות נוראיות שעולות לי בראש. על דברים ממש רעים...ואז כדי להירגע אני עושה טקס שגוזל את זמני ומרגיע מעט ושוב החרדה עולה. אני ממש לא נהנת מהחיים אני מרגישה כמו שורדת היום טוב מחר אי אפשר לדעת. אפילו החתונה שלי לא עשתה לי אושר אלא היתה לי חרדה איומה שיקרה משהו ברצפת האולם והאורחים ימותו כמו שקרה בעבר. הלכתי לטיפול ולא הצלחתי להתמיד בתרגול.בבקשה תני לי תקווה ראית פעם מקרה כמוני שחזר לחיות חיים טובים???הטיפול מפחיד הוא רוצה שאחשף לפחדים שלי איך אפשר? בעבר כן חשבתי מחשבות טובות אבל המציאות היתה אחרת ומתוך הפגיעות הזאת פיתחתי את ההפרעה. מה היית ממליצה לי שאני לא מסוגלת להתמיד עם הטיפול? החרדה באה כמו גל גדול שהופכת אותי

היי רביד, כשמתמידים בטיפול בהחלט רואים תוצאות! התשובה לשאלתך נמצאת ממש בגוף השאלה- לא התמדת בטיפול ולכן את ממשיכה לסבול. אולי צריך לברר את הסיבות לחוסר ההתמדה, ולעבוד עליהן אם אפשר. אולי את פוחדת מהחשיפה. חשוב לדעת, שהיא מבוצעת בצורה הדרגתית ולא נחשפים לפחד הגדול ביותר באופן מיידי. בנוסף, מניסיוני, אנשים עברו את החשיפה בצורה הרבה יותר קלה ממה שציפו. כשנמנעים ממשהו יותר מדי זמן, זה בונה חרדת ציפייה שאינה פרופורציונלית כלל לאירוע עצמו (החשיפה), שבפועל הוא הרבה פחות מפחית. בכל מקרה, אין לך מה להפסיד אם תפני לטיפול, זוהי איכות החיים שלך ולא כדאי לך להתפשר עליה, לדעתי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

לום רב לכולם, אני בן 24, מהמרכז - לאחרונה גדלו אצלי החרדות ורציתי לדעת האם אלה תסמינים של OCD? איך זה מתבטא אצלי בעצם? לדוגמא : אני חייב לנעול נעליים בצורה מסוימת, רגל ימין לפני שמאל,אחרת יקרה משהו רע. אני חייב לגעת/לא לגעת בדברים מספר פעמים אחרת יקרה משהו רע. אני חייב ללבוש תחתונים בצבע מסוים כי אם אלבש בצבע אחר יקרה בגלל זה משהו רע. לפעמיים בא לי לעשות משהו מסוים נגיד , לשמוע שיר מסוים או לראות סרט וישר קופצת לי מחשבה טורדנית שאם אני אראה או אשמע שיר או סרט מסוים זה יגרום למשהו רע ואני מוותר על זה. זה כבר מתחיל לחרפן אותי. תודה לעוזרים.

היי תומר, זה בהחלט נשמע כמו מחשבות טורדניות. עם זאת, צריך להיזהר מלאבחן דרך האינטרנט אדם שלא פגשת. אני מציעה לפנות לאיש מקצוע לאבחון יותר מדויק, וכמובן אם תרצה להיפטר מכך, גם לטיפול. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

10/08/2016 | 11:23 | מאת: אלה

בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב מוצע טיפול פסיכולוגי קצר-מועד להפרעות חרדה. הטיפול יינתן ע"י פרופסור רובי דר, ללא תשלום, כחלק מתהליך ההכשרה של פסיכולוגים קליניים, ויצפו בו כ-20 סטודנטים לתואר שני במגמה הקלינית דרך חלון חד-כיווני. הטיפול יתקיים בחוג לפסיכולוגיה בסמסטר א', החל מ-3 בנובמבר למשך 13 פגישות רצופות, בימי ה' בשעה 10:30 בבוקר. חשוב להדגיש שהמחויבות שלנו לחיסיון היא מלאה. להסבר ופרטים נוספים נא לפנות לפרופסור רובי דר בטלפון 03-6408624 או בנייד,054-4401168. אפשר גם לפנות בדוא"ל: [email protected].

12/09/2016 | 12:15 | מאת: אלה

ההצעה עדיין רלוונטית, מוזמנים\ת לפנות!

07/08/2016 | 10:02 | מאת: ק

הטקס שלי: סובל מצורך כפייתי לדבר במהירות והרבה. כשאני נתקף בחרדה עקב ההפרעה אז הטקס שלי הוא דיבור מהיר והרבה זה מעיק על הסביבה שלי אותי זה מרגיע. הלכתי לטיפול עזר אבל עדין נשאר לי הדיבור המעיק הזה ... שמרגיע לזמן קצר מאוד שאני לא מצליח לשלוט בו. נטלתי כדור לתקופה קצרה שעזר לי לחרדה אבל הרדים אותי. שאלתי היא ראית פעם טקס כזה של דיבור אובססיבי ? ואם כן יש דרך לשלוט בזה ?

שלום לך, דיבור מהיר ורב יכול לנבוע מסיבות שונות. צריך לבדוק אם יש לך מחשבה טורדנית שגורמת לך לעשות זאת, או שמא מדובר בחרדה מסיבה אחרת (אולי חברתית, למשל). בכל מקרה, כמובן שניתן להפסיק זאת. צריך לפתח מודעות לעצם הדיבור המהיר ולשנות אותו באופן מכוון. כאשר אתה מודע לעובדה שזה קורה לך באותו הרגע, אתה יכול להאט את קצב הדיבור ולנסות לצמצם בכמות המלל. אתה יכול לחזור לעוד כמה פגישות טיפוליות כדי לעבוד על העניין בצורה מסודרת, וגם לעמוד על טיבה של המחשבה שעומדת מאחורי העניין ולטפל בה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

05/08/2016 | 09:24 | מאת: עדי

עולות לי בזמן האחרון מחשבות קטסרופה של דברים שיכולים לקרות לי... אני קוראת לבעיה בשמה יודעת שזה הפרעה טורדנית..מנסה להתעלם. אבל הספק...מי מבטיח לי שזה לא יקרה? עוזר לי שאני עסוקה המחשבות קצת נעלמות. אני יודעת שגם לאנשים רגילים יש מחשבות אבל הם לא מייחסים להם חשיבות ...תני לי טיפ איך לא לייחס לקטסטרופה בראש?

היי עדי, אף אחד לא יכול להסיר את הספק ולהבטיח לך שדבר לא יקרה. מצד שני, העתיד לא כאן ואין לנו שום דרך לנבא התרחשויות שליליות שאין לנו ראיות מוצקות לגביהן. רוב האנשים מבינים זאת, וחושבים שעיסוק בעתיד התיאורטי הוא בזבוז של אנרגיות שאותן יכולנו להשקיע בדברים אחרים, חשובים יותר, כמו ההווה. הרי בסופו של דבר, צדק מי שאמר ש"כל מה שיש לנו הוא הרגע הזה". אפשר לנסות להתמקד יותר בהווה ופחות בעתיד, שכן ההתמקדות בעתיד לא מאפשרת לנו להיות בהווה, ואנחנו מבזבזים את הזמן על דאגות. קחי בחשבון שאי אפשר להסיר את הספק, ושאם תדאגי- זה לא יעזור למנוע שום אסון. לכן, כדאי כביכול "לקחת סיכון" ופשוט לא להתייחס אל הספק, אם את רוצה ליהנות מהחיים. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

01/08/2016 | 13:45 | מאת: אורי

שלום רב. לפני שנה הייתי בדיכאון ופסיכיאטר המליץ לי על ציפרלקס. לקחתי ציפרלקס שבועיים והפסקתי כי לא רציתי לתייג את עצמי כאחד שלוקח תרופות. היום שנה אחרי פתאום קראתי שתרופות אנטי חרדתיות יכולות לגרום לנשירת שיער. פתאום השטות הזאת מטרידה אותי. יש לי שיער מלא אבל אני כל הזמן חושב אולי הוא לא ואני הולך ובודק במראה ומדמיין דלילות, הלכתי לרופא עור שאמר שהשיער מעולה אבל אפילו זה עזר רק לכמה ימים עד שפתאום עלתה לי המחשבה שאולי הוא היה לא מקצועי והפחד חזר. אני כל הזמן בחרדות לגבי השיער ומפחד שהוא דליל. אני מצד אחד יודע שאני טועה אבל מצד שני המחשבות על כך שהוא אולי דליל לא עוזבות אותי. ואני כל פעם מחפש אישור לכך שאני טועה ואם אני לא מוצא אני נכנס לחרדה כזאת. איך מתגברים על זה?

היי אורי, נראה שנפלת קרבן למחשבה טורדנית מציקה במיוחד. מאחר שהיא חדשה יחסית, תוכל לעצור את התפתחותה באופן מהיר אם תעשה את הדברים הנכונים. אמנם אי אפשר לעצור את המחשבה בכוח, אבל אתה יכול לעצור את ההתנהגות הכפייתית של חיפוש האישור המתמיד. אמנם בהתחלה המחשבה תציק יותר (לזמן קצר יחסית), אך לאחר זמן מה היא תדעך. בטווח הארוך, היא תציק לך פחות ופחות, אם לא תעשה דבר כאשר היא עולה ופשוט תמשיך בחייך. כמובן, לא מומלץ לקרוא חומרים באינטרנט, מאחר שהפעולה נועדה להרגעה עצמית, אך בפועל רק מעוררת עוד מחשבות מפחידות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

01/08/2016 | 12:06 | מאת: שלומי פנונו

היי, לפני כחודשיים השתחררתי מאישפוז בהסכמה במכתב שיחרור רשום שאני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית אוסידי. עכשיו רציתי לשאול משהו, הדעה שלי כל הזמן משתנה אני לא עקבי בדעות שלי במחשבות שלי במעשים שלי אני יכול להגיד משהו ולהשתנות די הרבה אותו דבר לעשות משהו ואז להצטער עליו די הרבה פעמיים או להשתנות. האם זה קשור לאוסידי ? בכללי אני סובל מההפרעה מגיל 13 מחשבות טורדניות חרדות בדיקות שוב ושוב, דחף לדבר עם עצמי בקול רם ולענות לעצמי על כל מחשבה שצצה לי בראש ואם אני לא מדבר אל עצמי בקול רם אני נכנס לחרדה. בכל אופן זה קשור לאוסידי ?

היי שלומי, הסימפטומים האחרונים שציינת אכן קשורים ב- OCD (מחשבות טורדניות, בדיקות, דחף לדבר עם עצמך בקול רם). חרטה על מעשיך וחוסר החלטיות (אם לכך התכוונת) יכולים גם הם להיות קשורים ב- OCD. לגבי חוסר העקביות, צריך לברר קצת יותר פרטים, אך הוא יכול לנבוע מ- OCD אם הוא קשור בקושי להחליט החלטות ולהתמיד בהן ובקושי שלך לסמוך על עצמך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

בוקר טוב, אני סובל תקופה די ארוכה ממחשבה טורדנית מתונה בד"כ עם טקס מסוים שמרגיע אותי. הבעיה היא שאני עומד לעבור ניתוח, בעוד שבוע ומאז מפלס המחשבות הטורדניות מתגברות ומציקות. אני חרד מסיבוכי הניתוח על אף שהרופא אומר שזה נדיר. חרד ממוות חלילה והכי גרוע מסיבוכים שישאירו אותי בחיים נטול עצמאות. הטקס שלי זה לקרוא אינסוף על הנושא המטריד, הבעיה היא שהקריאה מרגיעה בתחילה ואז מחריפה את המחשבות הניתוח . כי מצוין כל הסיבוכים ועוד סיבוכים שלא חשבתי על קיומן .... אני מרגיש חלש ועייף מכל המחשבות הקריאה והעיסוק. אני יודע שאני פועל לא נכון ולא יודע מה לעשות. אשמח לקבל ממך מומחית להפרעה המלצה תודה

היי נועם, אם אתה יודע שהקריאה באינטרנט היא פעולה לא נכונה שמזיקה לך (ואתה צודק בכך), מדוע אינך מפסיק את הקריאה? אם תפסיק לקרוא, תחוש טוב יותר במהרה. אולי לזמן קצר יהיה קצת מתח, בגלל הדחף לקרוא, אך כשתדע שאין לך שום אופציה לעשות זאת, המתח יילך ויתפוגג. אם קשה לך להפסיק לקרוא, אולי כדאי לחשוב על דרכים לניתוק האינטרנט בימים הקרובים, או הפיכתו ללא נגיש. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

29/07/2016 | 13:01 | מאת: מיכאל

היי רציתי לשאול אם יש בעיניך טעם לקנות ספר שיעזור להתמודדות עם ocd (ספר טיפולי). בעבר קראתי את בוחרים להרגיש טוב של דיוויד ברנס שעזר לי מאוד. אם כן, אשמח אם תוכלי להמליץ לי על ספר ספציפי תודה

היי מיכאל, הספר ה"קלאסי" להתמודדות עם OCD הוא "די לאובססיה" של פרופ' עדנה פואה, ספר ותיק וידוע. אם מדובר ב- "OCD של מחשבות", ספר מאוד מומלץ הוא "להתגבר על מחשבות טורדניות", של פורדון וקלארק. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

27/07/2016 | 21:10 | מאת: דנית

שלום רב גב שרון מה שלומך? באמת תודה שאת נמצאת לעזור יש לך שליחות גדולה אז כחה את מכירה אותי כאוסידי בת 52 . שאלה בבקשה אני נסעתי עם חלון פתוח.דיברתי עם אחותי ואמרתי לה שברחוב שנסענו אין כניסה.לפתע אשה שעברה צועקת לי .את לא רואה יש לך כניסה מצד ימין. היא צדקה. אבל כאחת דפוקה כמוני עם אוסידי ורגישות של ילדה בת 5. ואני בת 52 נורא נעלבתי כשהיא אמרה את לא רואה? אני רואה בזה כאילו היא התכוונה לזה שאני לא רואה. האם זה סלנג יומי? האם את שומעת שכחה מדברים ברחוב? אני רוצה מבקשת לדעת האם יש לי סיבה להיעלב? תודה רבה מראש למלאכית שרון. נ ב . זה נראה לך בעיה קטנה אבל אני נעלבתי ובשבילי זה לא בעיה קטנה. אולי לאנשים נורמלים .

היי דנית, אף פעם אין באמת סיבה להיעלב. אנחנו נעלבים רק משום שאנחנו חושבים שאנשים חייבים להתנהג בצורה הוגנת, ושאנחנו "צריכים" להיעלב מהם. אנשים לפעמים מתנהגים בצורה לא יפה ולא מכובדת, ואם ניקח ללב כל התנהגות כזו, אנחנו עשויים להיות מאוד אומללים. לכן, אם היית יכולה לאמץ את המחשבה שאישה כזו "לא שווה" את הזמן והאנרגיות שאת מקדישה לעלבון ממנה, זה היה יכול להיות מצוין. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

27/07/2016 | 14:09 | מאת: גלית

שלום, אני מאובחנת עם אוסידי קשה שלא מרפה... יש לי מחשבות ודמיונות נוראיים כל היום מוצפת. איך אוכל לדעת בוודאות שלא עשיתי משהו נורא? אני לא יכולה לחיות עם הספק הזה, כבר לא ישנה, לא אוכלת, רק חושבת, מדמיינת, ממש מרגישה שהשתגעתי, למה זה נראה אמיתי? אולי יש לי עוד משהו שלא איבחנו? תודה

היי גלית, לפי התיאור שלך, זהו בדיוק הספק המתמיד שמאפיין את ה- OCD. לא בכדי מכנים OCD "מחלת הספק". ה- OCD נשאר בתמונה ואינו משתפר מאחר שאת מנסה באופן מתמיד להילחם בספק הזה, וצריך להבין שאי אפשר להתגבר עליו בצורה זו. להיפך, הוא רק מחמיר כשמנסים כל הזמן להסיר אותו באמצעות אישורים וחיזוקים. הדרך היחידה לשפר את המצב היא להסיק להילחם בספק. לכן, התשובה לשאלתך היא שלא תוכלי לדעת בוודאות שלא עשית משהו נורא, אבל אם את רוצה שהעניין יניח לך בשלב מסוים בחייך- ותרי על הידיעה הזו! בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

28/07/2016 | 14:18 | מאת: גלית

תודה רבה על תשובתך, אז כוונתך היא שאני צריכה כאילו לקבל את הסיכון? אבל זה לחיות בפחד... ההגיון אומר שאם את לא רוצה לפגוע, לא תפגעי.. אבל הדימויים גורמים לתחושות חזקות כאילו עשיתי דברים לא מוסריים ואני מיוסרת ככה כבר הרבה זמן, לא נהנית מכלום... אין לי תקווה

26/07/2016 | 17:25 | מאת: אני

שלום וברכה אומרים שלבעלי הפרעת אישיות גבולית יש לעתים פגיעה בבוחן המציאות הבא לידי בהבחנה בין "עצמי" ל"לא עצמי", רציתי לדעת כיצד זה בא לידי ביטוי (אפשר דוגמה בבקשה?) תודה

שלום לך, קודם כל, אני חוזרת ומבקשת להפנות לפורום זה שאלות הקשורות בהפרעות אובססיביות בלבד. אני מניחה שכוונתך לגלישות פסיכוטיות, שכן המונח "פגיעה בבוחן המציאות" מתייחס למצב פסיכוטי. מצב כזה יכול להתקיים לעתים אצל בעלי הפרעת אישיות גבולית, אם כי הוא לא מהמאפיינים המרכזיים של ההפרעה. קיימות הפרעות פסיכוטיות המתאפיינות בעיקר במצב זה. עיקרו חוסר יכולת להבדיל בין מה שאתה מדמיין לבין המציאות, ולעתים הזיות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

לילה טוב, עברתי לפני שנים טיפול ממושך בהפרעה טורדנית שעזר לי מאוד כלל חשיפה ומניעת תגובה ! לצערי זה חזר לי בימים האחרונים שבועות ספורים לפני לידה, התברר שעלי לעבור קיסרי עקב מצג עכוז, ואז במהלך הפגישה עם הרופא הוא הציע לי לעבור גם קשירת חצוצרות עם הקיסרי. נבהלתי מההצעה כי בתוכניות שלי עוד ילדים, ואין סיבה שאעשה טיפולי IVF כל כך נבהלתי מההצעה, שעלי לי מחשבה טורדנית שמא חתמתי על הטופס שמאשר קשירת חצוצרות. כי חתמתי על כמה טפסים. התקשרתי מיד למרפאה וביקשתי מהמזכירה לבדוק האם חתמתי בטעות על טופס כזה. המזכירה בדקה וענתה שלא, חתמתי רק על הסכם ביצוע ניתוח ולקבל עירוי דם במקרה הצורך. לא נרגעתי! איך קורה שחזרה לי ההפרעה? מה ניתן לעשות? זהו אחזור להיות טורדנית כמו פעם? ולהתחיל טיפול חדש.?

היי יולי, לקראת סוף הטיפול ב- OCD, בדרך כלל עושים עבודה על מה שנקרא "כללי שימור". כלומר, מלמדים אותך איך להתמודד אם יופיעו מחשבות טורדניות או בעלות אופי טורדני (והן בהחלט עשויות להופיע במהלך החיים, זה לא אומר שה- OCD חזר!). כל עוד את לא מתרגשת מעצם קיומה של המחשבה ועוצרת את עצמך מלעשות טקסים, ההפרעה לא חוזרת. זו מיומנות חשובה שנלמדת בטיפול. הרי מה שמבדיל את הסובלים מ- OCD מאנשים שאינם סובלים ממנו, אינו עצם קיומן של המחשבות, אלא ההתייחסות שלהם אליהן. אנשים שאינם סובלים מ- OCD עשויים לחוות מחשבות בעלות אופי טורדני במהלך חייהם, אך הן אינן מתפתחות, מאחר שאנשים אלה אינם "מתרגשים" ואינם מייחסים למחשבות אלה כל חשיבות. מכל מקום, גם אם לא יודעים כיצד להתמודד עם הופעתן של המחשבות, וההפרעה חוזרת, הריפוי בפעם השניה הוא בד"כ הרבה יותר קצר לאחר שכבר עשית דרך והתמודדת בצורה נכונה בפעם הראשונה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com