פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שלום שרון, חג שמח ותודה מראש על התשובה. לפני מספר ימים הייתי אצל משפחה בביקור. במהלך שהייתי קרוב משפחה בחצר והסתכלנו על משהו בשמיים והזזתי את הראש כלפי מים - הרגשתי בראש התקף של סוג כמו של פליטת פה - ששמעתי בראש אמירה אלימה עם שם רגיל כמו של יוסי. עכשיו הפחד שלי שקרוב המשפחה שלי שמע את זה , למרות שאין לי יכולת לדעת, פתאום אחר כך הוא ישב קצת שונה והזכיר בלי קשר את השם יוסי . ופתאום חשבתי שהוא שומע את הפליטת פה הזאת האלימה וזה הפחיד אותי. יש לי שכן שהוא כנראה מפריע לי ומפחיד וקוראים לו יוסי ולכן השם שלו נדבק לי בראש. עכשיו חזרתי הביתה והתחלתי לבצע בראש חזרות איך זה היה אצל הקרוב משפחה ועכשיו אני פוחד שמישהו שמע את זה בחדר המדרגות או יוסי בעצמו ויחשוב מי יודע מה. זה מפעיל אצלי חרדה וקצת חוסר מצב רוח. מה דעתך? איך מפסיקים עם זה כבר? ברור לי שלא היה מפריע לי להגיד בקול רום "יוסי נהג מונית" או "עשיתי את יוסי נהג מונית" , אבל ברור שאני לא מעוניין לפלוט מחשבות אלימות עם שמות של שכנים או אנשים שסתם נדבקים לי לראש ולא זזים. מה אפשר לעשות עם זה? תודה וחג שמח יניב

שלום שרון. תודה. לתת תשומת לב יתרה למרות החרדה שמה מישהו שהיה לידי שמע את מה שאמרתי או השכן שמה או כל אחד אחר וחושב משהו רע עליי, בלשון המעטה, כתוצאה מהמחשבה האלימה שאני פוחד שנפלטה מהראש ושמעו אותה? זה די קשה.

היי שלום רציתי לשאול בבקשה האם פסיכולוגית קוגנטיבית בעלת תואר שני בפסיכולוגיה אמורה לדעת לטפל בבעיית ocd מחשבות טורדניות? מזה פסיכולוגית קוגנטיבית? האם תואר שני בפסיכולוגיה זה רמת תואר הכי גבוהה?

שלום רב. ילד בן שש מאד מקפיד על סדר ונקיון. הוא משחק עם חברים, אוכלים קרטיב, רק מטפטפת טיפה על החולצה, רץ לכיור לשטוף את החולצה. בלילה הוא במיטה, כמעט נרדם, פתאום הוא קולט שאיזה ספר לא מונח ישר במדף קם לסדר אותו. האם זה אומר שיש לו תסמינים של הפרעה טורדנית כפייתית? איך אפשר לחנך אותו כדי למנוע שיגיע לזה? ההפרעה היא מולדת אות נרכשת? אודה על תשובה.

יש לי בת בשנות העשרים עם תינוקת כבר שנתיים התינוקת לקתה בבעיות נשימה קלות. ביתי נכנסה ללחצים קשים. מסתבר שהיא נכנסה למצב טורדנות קשה בלי לדעת זאת. היא מעירה את התינוקת 3 פעמים בלילה לראות עם היא נושמת היא בקושי ישנה. עצבנית. היא דיברתי עם בעלה הוא ישן בלילה. לכן בשיחה איתו לא ניתן להבין צה קורה. היא ניסתה לטעון שהצינוק מתעורר מעצמו ואז היא קמה. אבל אני יודעת שזה לא נכון כיוון שכמה ימים לפני חצי שנה ישנתי אצלה. בעלה מתעלם. היא נכנסה למעגל טורדנות כפיתי. הבנתי ממעט שקראתי שההכחשה שלה וזה שהיא טוענת שהתינוק מתעורר מעצמו זה חיפוי על הבעיה ולכן יהיה קשה לטפל בזה. בהמשך לכך היא רותמת את בעלי להאמין שהיא מתעוררת בגלל גורמים חיצוניים שמעירים אותה בכוונה ואת התינוק ובעלי מאמין לה. לי ברור שיש בעיה. האם זה דבר מוכר אובססיה להעיר תינוק 3 פעמיים בלילה? מה ניתן לעשות כדי להפסיק את זה. איזה נזק יהיה לתינוק? איך מפסיקים את ההאשמות בגורמים חיצונים ? זה ברור לי שבעלי טועה בכך הוא מאמין לה. וזה לא דבר טבעי להעיר תינוק כל לילה 3 פעמיים.

כרגע היא עסוקה בכלל בנושא רתימת בעלי לעניין הסיפור שמעירים אותה גורמים חיצונים שמכןונים לכך. נראה לי שזה על מנת לא לאפשר התעסקות עם הבעיה עצמה. אז אם אין הכרה בבעיה בכלל איך אפשר להגיע לטיפול? זה נראה שזה שלב הרבה יותר ראשוני לא?

שלום לך. שמי רינת ואני בת 46 החיים שלי בסדר גמור יש לי הכל רק דבר אחד חסר לי והוא מסגרת שאוכל ללכת אליה.עקב זה אני קמה בבוקר עם מחשבות לא נעימות וזה מכניס אותי לדכדוך קל.אין לי שום מטרה לקום איתה בבוקר ויש לי מחשבות חוזרות לעולם לא תהיה לי מסגרת או עבודה לקום אליה ואני יושבת בבית אם המחשבות האלה.אשמח אם תוכלי לתת לי עצה איך להימנע מהמחשבות הלא נעימות כל בוקר,אגב במשך היום זה עובר לי.אני מודה לך תודה.

שאלה נוספת.האם זה ocd? המחשבות האלה שחוזרות כל בוקר? תודה רבה.

שרון שלום רב בני בן ה 13 רובחן לפני שנתיים כסובל מחרדה חברתית וOCD . התחלנו מטיפול של חצי כדור ולאחר מכן לכדור אחד (20מ"ג) יש שיפור קל אך האובססיות והחרדה עדיין קיימים מבית הספר מדווחים כי מרגישים שהוא לא פנוי בגלל החרדה שיוצרת כפיתיות המתבטאת בנקיון או חזרתיות בשאלות או בקשות הבית ספר מושכנע שאנו צריכים להעלות את המינון ושהילד לא מאוזן ולשאלתי מהו המינון המומלץ לילדים לטיפול בבעיות אלה? תודה רבה אורנה

שלום שרון, כתבתי מקודם "אמא עם אוסידי"... האם כוונתך היא שאצטרך לחיות עם הספק הזה? לחיות בפחד? נניח אני יכולה לוותר על כל הקומפולסיות בנושא, להתעלם ולהמשיך "כרגיל", הרי גם אז הספק ישאר, אז מה הקטע? האוסידי הציף אותי עד כדי כך שכבר נכנעתי ואין לי כוח לקומפולסיות כבר... אני חייבת לתפקד כי אין לי ברירה... פשוט התעייפתי מזה, הספק בכל זאת שם וזה מבאס

אם אני יכולה לוותר על כל הטקסים, והספק גם ככה לא ניתן לפתור, בשביל מה ה"חשיפה ומניעת תגובה"? תודה רבה

שלום מה שלמך? לי יש תנועות גוף של אחת בלחץ הדיבור שלי מהיר ונשמע שאני בלחץ גם כשאני לא. היתי בתחנה אוטובוס ואשה אחת אמרה לי שאני בלחץ מה את בלחץ? עלי לצין שלא דיברתי איתה קודם רק שמעה אותי מדברת בטלפון. שאלתי היא כזאת. כאחת שסובלת מאוסידי.עם קשר או בלי.לי אין את האומץ להגיד לאשה מה את בלחץ .למה בעצם היא שואלת? ולמה לי אין אומץ להגיד לאשה את בלחץ .קרה שפעם אמרתי למישהי קחי מספר לתור בקופח והיא העירה לי בקול רם מה נראה לך שיש פה אנשים הרבה? שתקתי מהפחד. בקיצור איך יש לאנשים אומץ לשאול שאלות מטרידות ולי אין? תודה מה זה מענין אותם אגב אין להם בעיות. תודה מראש

אפרופו הערות.פעם אחת אשה שמעה אותי אומרת שהרחוב חסום .אז היא צועקת לעברי יש לך מעבר ברחוב את לא רואה? המילה את לא רואה נורא הרגיזה אותי

שלום שרון, כתבתי פה בעבר בעניין OCD ומחשבות אלימות. אני גר בבית דירות ישן. לאחרונה לקחו לי את הטלוויזיה ופתאום התחלתי לשמוע את השכנים מדברים וזה התחיל להלחיץ אותי. כבר כמה פעמים ששמעתי את השכן מלמטה עושה כול מיני אירועים עם חברים ומדברים ואני חושב שזה עליי וזה מפחיד. יש דמויות שאני רואה בהם מאיימות פשוט כי ככה זה נראה לי. אינני יודע למה. מפחידות. לפני כמה ימים הלכתי לאנשהו וירדתי במדרגות וזמזמתי לי ופתאום הדלת של אותו שכן הייתה פתוחה וכדי לצאת מהבניין עוברים דרכה - בכל אופן בדרך כמו כל אחד מזיזים את הראשון ימינה ושמאלה והראש שלי הופנה רגע לכיוון הדלת הפתוחה ובאותו רגע הופעל אצלי OCD כלומר איזו אמירה אלימה קשה. עכשיו הפחד שלי היא שהוא שמע אותה ואז בימים האחרונים כל הזמן חשבתי זה המילה נאמרה בחוזקה בראש שלי? הוא שמע אותה ? וכדומה. זה מאוד מפריע לי שוב פעם. פעם בכמה זמן זה חוזר. מה אפשר לעשות. תודה יניב

שלום שרון. אני יודע שמדובר בהפרעת חרדה מפחד שמישהו יעשה לי משהו רע או רוצה ברעתי. בצורה נמוכה. אבל כן ידוע לי שהפרעת החרדה יוצרת אצלי OCD. מאחר ומדובר בבניין נמוך שומעים לפעמים את השכנים או את השכן הספציפי ופתאום דיבורים מסויימים מתלבשים לי בראש כאילו מדובר בי וזה מכניס אותי לחרדה/פחד ומפעיל OCD. במקרה הזה שבאתי לצאת החוצה וירדתי במדרגות וכדי לצאת מהבניין עוברים ליד הדלת שלו והיא במקרה הייתה פתוחה - הפחד שלי היה שאמרתי משהו לא במקום שהוא שמע אותו או בכל ששמעו אותו. עשיתי קצת חזרות בראש איך זה נאמר אבל קצת התאפסתי. הבעיה היא שיש לי חרדה שהייתה מוגברת שאנשים רוצים לעשות לי משהו רע. אבל נדמה לי שזה יותר אנשים זרים לי , גם אם הם שכנים או סתם אנשים, שלא מוצאים חן בעיני ואני מפחד מהם ואז יש לי תחושה שהם רוצים ברעתי. מה דעתך?

אני בת 37. שנים שלא היה לי ממש טוב. קשה לי להגדיר את הבעיה אבל מה שאוכל לאמר שמדובר בחוסר שקט ובמחשבות טורדניות וחוסר פשיטות. בעקבות המלצת חברה אני נוטלת ציפרלקס קרוב לשנתיים 20 מ"ג כל יום ובחודשים האחרונים העליתי את המינון ל30. אנשים אומרים לי לאחרונה שהשמנתי. תמיד הייתי מלאה אבל הם טוענים שעכשיו השמנתי משמעותית. הפחד שלי שזה הציפרלקס. השאלה מה לעשות? האם יכול להיות שהמעבר מ20 ל30 הוא זה שגרם להשמנה או בכלל נטילת הציפרלקס? וגם מה הרופא אומר בנוגע לכדור רמוטיב שהוא לכאורה טבעי עם פחות תופעות לוואי? אני מתייעצת כאן משום שאין לי רופא מטפל בארץ ואני שוהה כעת בחו"ל.

שלום שרון, אני מאובחנת עם אוסידי מאוד קשה. לא יודעת מה לעשות, יש לי כל היום מחשבות ודמיונות שאני עושה לילדה שלי מעשים לא מוסריים, אך אני לא רוצה לפגוע בה, אבל כל פעם שאני משחקת איתה ומחבקת ומחליפה טיטול אני מדמיינת שאני עושה משהו מגעיל. וזה הורג אותי, אני מוצפת בזה כבר שנה ולא יודעת האם עשיתי משהו? האם אני פגעתי ללא רצוני? האם יכולתי לאבד שליטה? לא רוצה לחיות יותר

זה כאילו כבר הפך לאמונה חזקה שחלילה עשיתי משהו, אני לא מצליחה לפתור את השאלה הזו כי כבר הדמיונות לא פוסקים וחרדה גבוהה, זה כבר לגמרי לא בשליטתי, זה לא אני....

וזה גיהנום... זה חרדה נוראית והרגשה איומה, אבל זה ocd, .תזכרי את זה!! לי עזר מאוד טיפול קוגנטיבי ויש לי מטפלת מדהימה אם תרצי, יש גם כצה בלוגים באנגלית שמדברים על הסבל הזה, אשלח לך אם תרצי (אשאיר לך פה מייל אם תגידי) .. ותזכרי שזה הכל סרטים של המח, ורק בגלל הרגישות שלנו לפחד מלפגוע הם נראים לנו מציאותיים, ואני בטוחה שאת אחלה אמא:)

זה אכן גיהנום, אשמח אם תשאירי לי אימייל שלך

סליחה! רק עכשיו ראיתי את התגובה... מקווה שתקבלי הודעה זו אשמח להתכתב nonumber87@gmail

היי, אני רוצה להתייעץ לגבי משהו שמאוד מטריד אותי ולא עוזב לי את המחשבות. לפני כמה חודשים התחילו לי התקפי חרדה וירידה במצב הרוח ולכן פניתי לפסיכיאטרית לצורך קבלת טיפול תרופתי. הייתי אצל הפסיכאטרית הזאת 3 פגישות ולאחר מכן כבר לא חזרתי. מה שמטריד אותי זה המפגשים עם הפסיכיאטרית, כבר בפגישה הראשונה היא אמרה לי שאני מאוד חרדתית ורוצה לבדוק עד כמה אני נמנעת מדברים, וכך החלה לשאול שאלות שלטענתה בודקות את רמת ההימנעות שלי. היא שאלה האם אני מורידה שיערות למטה ואיך אני מורידה. שאלה אם קיימתי יחסי מין ואם אני בקטע של גברים או נשים. סיפרתי לה שיש לי קשר מיני עם ידיד שלי אך אני לא שוכבת. ואז בפגישה השלישית והאחרונה היא התחילה לשאול אותי האם הוא מנשק לי את הציצי ואת הלמטה, האם הוא גומר לי על הבטן ואם זה נוגע לי ביד, שאלה האם הגעתי לאורגזמה, האם אני אוהבת את האיבר מין שלו ואת הגודל שלו, כשסיפרתי לה שניסינו לשכב ולא הצלחנו, אז היא שאלה אז מה עשיתם אחרי זה, איך הוא גמר בסוף. וגם שאלה אותי למה אני לא עושה טיפול בלייזר במפשעה, האם זה בגלל שאת פוחדת שהיא תראה לך את הפות ואת החור. יש לציין שלא הצלחתי לומר לה שהשיחה לא נעימה לי, עניתי לה בעיקר בתשובות של כן ולא, הייתי בחרדה עצומה והתפתלתי מולה והיא לא הרפתה. בסוף השיחה איתה יצאתי המומה וחסרת מילים ולאחר מכן סיימתי את הטיפול אצלה. רציתי לשאול מה זה בעצם הדבר הזה? האם ההתנהלות הזאת תקינה בטיפול פסיכיאטרי (היא לא מטפלת מינית)? לגיטימי השאלות האלה? האם זה סוג של ניצול מיני או שאני מגזימה וזה בסהכ שאלות חודרניות? בבקשה תעזרו לי לעשות סדר בדברים. תודה מכל הלב וסליחה על האורך

היי שרון. לפני כשנה הייתי כי היו לי מחשבות על בני הקטן. הצעת לי בזמנו לא להילחם עם המחשבות וכך עשיתי והאמת עברתי שנה יחסית טובה. אך בחודש האחרון נולד לחבר שלי תינוק ולא יודע למה התחילו לי מחשבות לא טובות עליו. בשנה האחרונה אני מתפלל כל בוקר ובסיום התפילה אני נוהג לברך את משפחתי ובחודש האחרון אני מרגיש שאני חייב לברך את התינוק של החבר שלי. אך אני מרגיש שזה מתחיל כבר להציק ואני מאד רוצה להפסיק עם זה אבל מצד שני אני מרגיש שאם חלילה יקרה משהו לתינוק זה בגלל שהפסקתי לברך אותו. מה את מציעה לי לעשות? כי מצד אחד אני מנסה לא להלחם במחשבות ומצד שני בכל בוקר בתפילה זה עולה מחדש המחשבה שאני חייב לברך אותו.

החלטתי שהסבל כבד מנשוא ואני מעוניינת לטפל במחשבות המטרידות שחולפות לי בראש ומחרידות את שלוותי המחשבוץ הם על אסונות שעלולים לחוות הילדים שלי... הגעתי למצב שאני מתעוררת מסיוט לילי זה פוגע בתפקוד שלי אין ספק. שאלתי היא האם ה CBT אכן נותן מענה לייסורים הללו? וכמה זמן טיפול עד שישנו שיפור? איזה מטפל לפנות? ומה עושים במהלך הטיפול הזה? תודה מראש

שלום, בעלי סובל מיזה זמן מה מOCD , כפייתיות , מחשבות טורנדיות וכל מה שקשור בנושא . הרופא נתן לו ציפרלקס ואני חוששת מאוד לתת לו את הכדור כי פעם הוא לקח וזה הפריע לנו ביחסי מין בנוסף, הוא סובל מבעיית זרע קשה ואני מפחדת שזה ישפיע לא טוב על הזרע ויהרוס אותו עוד יותר ... האם יש נזק בלקחת ציפרלקס או שאין ממה לחשוש ??

שרון שלום, אני סובלת מ-OCD זמן רב, אני כמעט בת 30, שאלתי לגבי עבודה, כמעט אף פעם לא עבדתי בעבודה מסודרת וקבועה יום ביומו, לפני כמה שנים עבדתי שנה וקצת ולקראת סוף השנה היה לי קשה להמשיך ובכל זאת המשכתי עד סוף השנה בקושי עצום, אח"כ הייתה לי עבודה של מספר ימים מועטים בשבוע (עד לפני כמה זמן) ולפעמים בשאר הימים עבדתי בעבודות אחרות - לא קבועות. התחלתי כמה עבודות קבועות והפסקתי כי היה לי קשה בגלל ה-OCD, כל פעם הייתי בודקת שוב ושוב לדוג' מה שהייתי מקלידה במחשב וזה הביא אותי לחרדה גדולה שחיכיתי רק לסיים את היום. לגבי העבודה המועטה שאני עובדת הייתי די מסתדרת בעבודה ואני מאד מסורה לעבודה והיו מאד מרוצים ממני (רק שזו לא עבודה קבועה) אך היו לי גם קשיים עם האוסידי ועוד. כל הזמן חיפשתי עבודה קבועה ומסודרת אך היו לי חרדות מעבודה ולכן לא הייתי כ"כ רצינית בחיפוש העבודה ולא תמיד היה לי את החשק לעבוד. לאחרונה שוב חיפשתי עבודה כי אני ממש חייבת תעסוקה וכסף, והציעו לי עבודה שאני מאד מתחברת לתחום ורוצה לעבוד בה אך מפחדת שיהיה לי קשה להתמיד בה וכן מפחדת להתקע עם הטקסים של ה-OCD שגורמים לי ללחץ וחרדה. יש לי ראיון בקרוב ויש לי כל מיני חששות, השאלה היא האם לספר בראיון על ה-OCD ומה שמסביב לכך? (כי אני מפחדת שאולי לא יקבלו אותי בגלל זה) או לא לספר? כרגע אני מטופלת בכדורים והתחלתי טיפול חדש רק שהוא עדיין לא כ"כ מסודר ומקווה שיסתדר בהמשך כי מחליפים לי פסיכולוגית - הפסיכיאטריה הזאת היא מקום מאד מוכר וציבורי אך לא רציניים שם. מהבחינה הזאת אני לא כ"כ יודעת מה לעשות עם כל הרפורמה של בריאות נפש כי נכוויתי מהם רבות גם בפרטי וגם בציבורי ומנסה את מזלי שוב. העניין הוא גם שאני רוצה שיעזרו לי בטיפול בעניין של העבודה רק שהראיון בקרוב ואני לא רוצה לפספס את המקום הזה ואמרו לי שכבר אוכל להתחיל לעבוד ולגבי הטיפול אני מחכה מהם לתשובה. אשמח שתייעצי לי כי אני מאד רוצה להתקדם בחיים לפחות כרגע יש לי את המוטיבציה הזאת כי לא תמיד יש לי אותה ואני רוצה שהיא תשתמר. תודה רבה וסליחה על האורך (:

שלום, במהלך עבודתי בחברה גדולה זכיתי ליחס עוין וגרוע במיוחד מהמנהל שלי. התלוננתי עליו וההנהלה טייחה את התלונה וניסתה להציג אותי כלא אמינה. עברתי עשרות שיחות שבהן ניסו לגרום לי להתפטר והתנכלו לי. נפגעתי מאוד ולאחר שעזבתי שם, עבדתי תקופות קצרות במשרות אחרות, עד שהבנתי שהפגיעה קשה מדי. מאז אני בבית, מרגישה שאני לא יכולה לחזור ולעבוד עם אחרים. צריך לציין שיש רקע במקור של חרדה ו - OCD. אני משחזרת באופן יומיומי דיאלוגים ושיחות שהיו, הטחות האשמות בי, ומנסה כביכול "לענות" (את מה שלא עניתי אז, כשישבתי וספגתי) ו"לשנות" את העלילה. זה גורם לי לחוסר ריכוז משמעותי ולהמון תסכול, בלי יכולת כמובן לשנות את מה שכבר היה, אך גם בלי יכולת להמשיך הלאה. אני מרגישה שאני לא מסוגלת לחזור לעבודה בסביבה רגילה. האם זה מצב של פוסט טראומה? ואיך מטפלים בדרך כלל? תודה רבה, רינת

שרון בבקשה תעזרי לי אני מתחננת לא יודעת למה נכנסה לי מחשבה שחס וחלילה יקרה לטוהר משהו לפני גיל שנה וכל דבר שאני עושה איתה אני אומרת יופי אני אספיק לפני שחקרה ויוד מלא מחשבות שמתקשרות לזה

אני דווקא לא מתייחסת אליהן אבל הן נכנסות לי בלי סוף לראש ממש מוחשיות שעומד לקרות משהו רע וזאת הבת שלי אני רועדת שבאמת המחשבות האלה אמיתיות כי כל דבר הם נכנסות לי לתוך הראש שאני אהנה ממנה לא נשאר הרבה זמן ועוד וזה גם נתפס דווקא על גיל שנה אז זה מלחית אותי שבאת לא יקרה משהו

שלום רב, אני סובל מאוסידי כבר שנים רבות ללא הטבה משום תרופה. התרופה היחידה שעדיין לא נוסתה הינה אנפרניל. כיום לא מטופל כלל. (cbt נוסה כבר פעמיים בעבר ללא שום שיפור). ישנו טיפול חדש לאחרונה - גרייה מגנטית, וכיום מטפלים בו גם לאוסידי. אני מתלבט אם לתת צאנס לטיפול החדשני הזה, שתוצאותיו גם אמורות להינתן בתוך זמן קצר מאוד, אבל הינו יקר מאוד, או להתחיל עם אנפרניל עם כל השלכותיו. אודה מאוד לחוות דעתך בנושא.

שלום שרון! שרון אם לצערי אני מרגיש צורך לבדוק דברים שוב ושוב, זה מתבטא בכול מיני צורות. ישנם מקרים , שאני מצליח לאט לאט להתגבר עליהם, אבל לצערי כול פעם זה מופיע באופן אחר. הנקודה היא שהרבה פעמיים, הרצון להיות בטוח נובע גם מהיגיון מסויים. אתן דוגמא. חשוב לי מאד להפקיד על הנושא של זכויות יוצרים, במיוחד לפי ההלכה ולפי החוק. (אני בחור דתי). ומתוך הרצון להפקיד על הנושא, כול הזמן עולים לי חששות. לדוגמא זה מתבטא בפחד בגלישה באינטרנט, אני כול פעם קורא את שורת הכתובות כגון "www.doctors " על מנת להיות בטוח שזה האתר. ושאני רוצה לגלוש באתר יוטיוב אז אני קורא שוב את שורת הכתובות כדי להיות בטוח , ואז קורא באתר עצמו שכתוב יוטיוב, ובקיצור אני מרגיש צורך לבדוק כדי להיות בטוח שזה האתר יוטיוב או כל אתר אחר. הנקודה היא שאני קורא שוב ושוב, ולא מרגיש בטוח. ואז אני קורא כמעט אות אות, הבעיה שאני מרגיש שהיכולת קריאה שלי נפגעה בצורה מסויימת בגלל זה. כי פשוט אני קורא ממש לאט כאשר אני צריך להיות בטוח וכאילו שניה לאחר שקראתי אות מסויימת , ועברתי לאות הבאה או למילה הבאה כאילו אני לא זוכר את האות או המילה שקראתי ואני צריך לקרוא שוב ושוב כדי להיות בטוח. וזה ממש מפריע לי , ולא נותן לי שקט ומבזבז זמן. אבל מצד שני , אני מרגיש שאם אני לא אבדוק אז מתחיל לי חשש שאולי לא גלשתי באתר יוטיוב או כול אתר אחר. קשה לי קצת להסביר את הבעיה שלי, אבל זה נובע מהרצון לא לפגוע בזכויות יוצרים. שרון , אני כול כך רוצה לקרוא מהר, לקלוט מהר ולא להיתקע על שטויות... מה לעשות?

בס"ד שרון, קודם ממש תודה על התשובות שלך! הבעיה היא שכאשר אני מרגיש שהקריאה והזיכרון שלי נפגעו. אני אשכרה קורא את המילה אפילו בקול שוב ושוב. וכאילו זה לא מצליח להיקלט במוח. נגיד אני רואה מילה, אז במקום לקרוא אותה מהר, אני חושש שאולי לא ראיתי אות אחת או משהו, ואני חייב לקרוא שוב ושוב, עד שאני יהיה בטוח . אני ממש רוצה להפסיק את זה, אבל אני מפחד שחס וחלילה אני אטעה. שרון הקריאה שלי ממש נפגעה כתוצאה מכך, למה אני לא יכול לראות מילה ולקלוט אותה מהר? זה כאילו אני קורא ושניה לאחר מכן שוכח. מסתכל על אות אחת ושוכח, כאילו אני דיסלקט. אני חושב שהפחד נובע בעיקר מהעניין של הרצון לשמור על זכויות יוצרים. להיות בטוח מאיפה אני קורא או גולש או צופה. מה לעשות שרון? האם פשוט לקרוא פעם אחת ולא חזור ולא משנה מה יהיה ומה אני ארגיש?

היי, אני בת 33 נשואה פלוס 2 יש לציין שאני עצמאית בעלת עסק וכביכול החיים שלי רגילים לגמרי כלפי חוץ ולא שמים לב לסיוט שאני עוברת מילדות. זה התחיל בטיקים אני זוכרת בערך בכיתה ד הילדים היו צוחקים עלי ועם הזמן זה נעלם... בגיל 24 בערך התחלתי לשמוע קולות מסויימים בראש שאומרים לי שניה לפני משהו שאם אני יעשה יקרה משהו רע... פתאום התחלתי לעשות צעדים מוזרים, לפתוח ולסגור דלתות כמה פעמים, לשטוף את אותו הכלי כמה פעמים עד שהמחשבה חיובית ועוד מלא דברים כאלה... חקרתי קראתי באינטרנט והבנתי שמה שיש לי זה ocd. כל מוות שקורה איך שהוא הראש מצליח להפוך את זה לאשמה שלי... בשנה האחרונה הבנתי שכלום ממה שקורה רע לא קשור אלי! לפני שבועיים קיבלתי החלטה ואמרתי אני לא בחרתי במחשבות הטורדניות הם בחרו בי! ולכן שום דבר ממחשבה טורדנית לא קשורה אלי ויש לי זכות להתעלם מהם. הצלחתי לנהל כמעט שבועיים מעולים ושמחים רק שכל פעם לפני השינה יש בי חרדה שאם אני לא אגיד תפילה יקרה משהו רע... יום אחד אמרתי שאני לא מקשיבה לזה יותר וממשיכה להתגבר עליהם. הבעיה שאני שומעת שמשהו רע קרה אני ישר מקשרת את זה אלי... אני אציין שעזרתי אומץ ולפני 4 חודשים בערך סיפרתי לבעלי שמאוד תומך בי ואמר שכל טיפול שאני צריכה וכל מה שנדרש הוא יתמוך בי. אני בן אדם שאוהב לעזור לאנשים ובחיים לא ארצה לפגוע באף אדם! אני מרגישה שיש בי את הכח לצאת מזה אבל למה שכל פעם קורה משהו רע אני מאשימה את עצמי ונכנסת לחרדות עצומות? אשמח לדעת אם אני יכולה לעזור יותר לעצמי דרך מאמרים, ספרים או טיפול ללא כדורים. *אציין שאני מסורתית תודה על פורום מדהים שעוזר המון

כשאני רואה מישהו (לא כל אחד) בעיקר מבוגר או שנודע לי שמישהו חולה אני ישר מקשרת את זה למוות והמחשבה תוקפת לדוגמה- אם אני לא אביא נשיקה למזוזה יקרה משהו רע לבן אדם... אם אני לא אברך יקרה משהו רע... אני מצידי נלחמת ולא עושה כמעט שום דבר שהמחשבות גורמות לי אבל הספק שאולי יקרה משהו בגללי הוא גדול ולפעמים גורם לי לשיתוק... פשוט החלטתי שגם ככה אני סובלת מהמחשבות וככה או ככה הם תמיד פה ומאיימות אז אין לי מה להפסיד ורק להילחם בהם פסיכולוגית... הרבה מאמץ אבל את רוב היום אני מצליחה להעביר בכיף במיוחד שאני יכולה לקום בפעם אחת, לכתוב או להקליד בפעם אחת מבלי למחוק כמה פעמים... ועוד דברים. אשמח לעזרה...תודה

שלום שרון, יש לי קומפולסיות אחרי חרדה, לגלוש לאתרים לקרוא מידע מיותר, בלתי מועיל, אפילו רכילותי. מדובר על גלישה במשך שעות אחרי התקף. לאחר מכן הקלה ואז הרגשת ריקנות ובזבוז זמן. כל המידע בגלישה לא מעניין אותי כלל. עצם הגלישה מרגיעה אותי ואני חש באותם רגעים חסר שליטה. העניין הוא שאני מבצע את זה כבר שנים היום יש לי יותר מטלות בחיים ואני מרגיש בפיגור עקב ההרגל שאימצתי לעצמי. עברתי לטלפון בלי גלישה, לא עזר הדחף גורם ללכת אפילו לספרייה השכונתית ולגלוש לא משנה לאן. איך נפטרים מכך ? אורי

ראיתי אתמול על הפרעה הזאת ואני יודעת שאני סובלת מזה. ולא מסוגלת להינות מחיי בגלל זה. קיבלתי כמה כאפות חזקות מהחיים 2 אנשים יקרים לי נפטרו אנשים שאהבתי פגעו ועזבו. מאז התפתחה אצלי ההפרעה של מחשבות נוראיות שעולות לי בראש. על דברים ממש רעים...ואז כדי להירגע אני עושה טקס שגוזל את זמני ומרגיע מעט ושוב החרדה עולה. אני ממש לא נהנת מהחיים אני מרגישה כמו שורדת היום טוב מחר אי אפשר לדעת. אפילו החתונה שלי לא עשתה לי אושר אלא היתה לי חרדה איומה שיקרה משהו ברצפת האולם והאורחים ימותו כמו שקרה בעבר. הלכתי לטיפול ולא הצלחתי להתמיד בתרגול.בבקשה תני לי תקווה ראית פעם מקרה כמוני שחזר לחיות חיים טובים???הטיפול מפחיד הוא רוצה שאחשף לפחדים שלי איך אפשר? בעבר כן חשבתי מחשבות טובות אבל המציאות היתה אחרת ומתוך הפגיעות הזאת פיתחתי את ההפרעה. מה היית ממליצה לי שאני לא מסוגלת להתמיד עם הטיפול? החרדה באה כמו גל גדול שהופכת אותי

לום רב לכולם, אני בן 24, מהמרכז - לאחרונה גדלו אצלי החרדות ורציתי לדעת האם אלה תסמינים של OCD? איך זה מתבטא אצלי בעצם? לדוגמא : אני חייב לנעול נעליים בצורה מסוימת, רגל ימין לפני שמאל,אחרת יקרה משהו רע. אני חייב לגעת/לא לגעת בדברים מספר פעמים אחרת יקרה משהו רע. אני חייב ללבוש תחתונים בצבע מסוים כי אם אלבש בצבע אחר יקרה בגלל זה משהו רע. לפעמיים בא לי לעשות משהו מסוים נגיד , לשמוע שיר מסוים או לראות סרט וישר קופצת לי מחשבה טורדנית שאם אני אראה או אשמע שיר או סרט מסוים זה יגרום למשהו רע ואני מוותר על זה. זה כבר מתחיל לחרפן אותי. תודה לעוזרים.

בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב מוצע טיפול פסיכולוגי קצר-מועד להפרעות חרדה. הטיפול יינתן ע"י פרופסור רובי דר, ללא תשלום, כחלק מתהליך ההכשרה של פסיכולוגים קליניים, ויצפו בו כ-20 סטודנטים לתואר שני במגמה הקלינית דרך חלון חד-כיווני. הטיפול יתקיים בחוג לפסיכולוגיה בסמסטר א', החל מ-3 בנובמבר למשך 13 פגישות רצופות, בימי ה' בשעה 10:30 בבוקר. חשוב להדגיש שהמחויבות שלנו לחיסיון היא מלאה. להסבר ופרטים נוספים נא לפנות לפרופסור רובי דר בטלפון 03-6408624 או בנייד,054-4401168. אפשר גם לפנות בדוא"ל: [email protected].

ההצעה עדיין רלוונטית, מוזמנים\ת לפנות!

הטקס שלי: סובל מצורך כפייתי לדבר במהירות והרבה. כשאני נתקף בחרדה עקב ההפרעה אז הטקס שלי הוא דיבור מהיר והרבה זה מעיק על הסביבה שלי אותי זה מרגיע. הלכתי לטיפול עזר אבל עדין נשאר לי הדיבור המעיק הזה ... שמרגיע לזמן קצר מאוד שאני לא מצליח לשלוט בו. נטלתי כדור לתקופה קצרה שעזר לי לחרדה אבל הרדים אותי. שאלתי היא ראית פעם טקס כזה של דיבור אובססיבי ? ואם כן יש דרך לשלוט בזה ?

עולות לי בזמן האחרון מחשבות קטסרופה של דברים שיכולים לקרות לי... אני קוראת לבעיה בשמה יודעת שזה הפרעה טורדנית..מנסה להתעלם. אבל הספק...מי מבטיח לי שזה לא יקרה? עוזר לי שאני עסוקה המחשבות קצת נעלמות. אני יודעת שגם לאנשים רגילים יש מחשבות אבל הם לא מייחסים להם חשיבות ...תני לי טיפ איך לא לייחס לקטסטרופה בראש?

שלום רב. לפני שנה הייתי בדיכאון ופסיכיאטר המליץ לי על ציפרלקס. לקחתי ציפרלקס שבועיים והפסקתי כי לא רציתי לתייג את עצמי כאחד שלוקח תרופות. היום שנה אחרי פתאום קראתי שתרופות אנטי חרדתיות יכולות לגרום לנשירת שיער. פתאום השטות הזאת מטרידה אותי. יש לי שיער מלא אבל אני כל הזמן חושב אולי הוא לא ואני הולך ובודק במראה ומדמיין דלילות, הלכתי לרופא עור שאמר שהשיער מעולה אבל אפילו זה עזר רק לכמה ימים עד שפתאום עלתה לי המחשבה שאולי הוא היה לא מקצועי והפחד חזר. אני כל הזמן בחרדות לגבי השיער ומפחד שהוא דליל. אני מצד אחד יודע שאני טועה אבל מצד שני המחשבות על כך שהוא אולי דליל לא עוזבות אותי. ואני כל פעם מחפש אישור לכך שאני טועה ואם אני לא מוצא אני נכנס לחרדה כזאת. איך מתגברים על זה?

היי, לפני כחודשיים השתחררתי מאישפוז בהסכמה במכתב שיחרור רשום שאני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית אוסידי. עכשיו רציתי לשאול משהו, הדעה שלי כל הזמן משתנה אני לא עקבי בדעות שלי במחשבות שלי במעשים שלי אני יכול להגיד משהו ולהשתנות די הרבה אותו דבר לעשות משהו ואז להצטער עליו די הרבה פעמיים או להשתנות. האם זה קשור לאוסידי ? בכללי אני סובל מההפרעה מגיל 13 מחשבות טורדניות חרדות בדיקות שוב ושוב, דחף לדבר עם עצמי בקול רם ולענות לעצמי על כל מחשבה שצצה לי בראש ואם אני לא מדבר אל עצמי בקול רם אני נכנס לחרדה. בכל אופן זה קשור לאוסידי ?

בוקר טוב, אני סובל תקופה די ארוכה ממחשבה טורדנית מתונה בד"כ עם טקס מסוים שמרגיע אותי. הבעיה היא שאני עומד לעבור ניתוח, בעוד שבוע ומאז מפלס המחשבות הטורדניות מתגברות ומציקות. אני חרד מסיבוכי הניתוח על אף שהרופא אומר שזה נדיר. חרד ממוות חלילה והכי גרוע מסיבוכים שישאירו אותי בחיים נטול עצמאות. הטקס שלי זה לקרוא אינסוף על הנושא המטריד, הבעיה היא שהקריאה מרגיעה בתחילה ואז מחריפה את המחשבות הניתוח . כי מצוין כל הסיבוכים ועוד סיבוכים שלא חשבתי על קיומן .... אני מרגיש חלש ועייף מכל המחשבות הקריאה והעיסוק. אני יודע שאני פועל לא נכון ולא יודע מה לעשות. אשמח לקבל ממך מומחית להפרעה המלצה תודה

היי רציתי לשאול אם יש בעיניך טעם לקנות ספר שיעזור להתמודדות עם ocd (ספר טיפולי). בעבר קראתי את בוחרים להרגיש טוב של דיוויד ברנס שעזר לי מאוד. אם כן, אשמח אם תוכלי להמליץ לי על ספר ספציפי תודה

שלום רב גב שרון מה שלומך? באמת תודה שאת נמצאת לעזור יש לך שליחות גדולה אז כחה את מכירה אותי כאוסידי בת 52 . שאלה בבקשה אני נסעתי עם חלון פתוח.דיברתי עם אחותי ואמרתי לה שברחוב שנסענו אין כניסה.לפתע אשה שעברה צועקת לי .את לא רואה יש לך כניסה מצד ימין. היא צדקה. אבל כאחת דפוקה כמוני עם אוסידי ורגישות של ילדה בת 5. ואני בת 52 נורא נעלבתי כשהיא אמרה את לא רואה? אני רואה בזה כאילו היא התכוונה לזה שאני לא רואה. האם זה סלנג יומי? האם את שומעת שכחה מדברים ברחוב? אני רוצה מבקשת לדעת האם יש לי סיבה להיעלב? תודה רבה מראש למלאכית שרון. נ ב . זה נראה לך בעיה קטנה אבל אני נעלבתי ובשבילי זה לא בעיה קטנה. אולי לאנשים נורמלים .

שלום, אני מאובחנת עם אוסידי קשה שלא מרפה... יש לי מחשבות ודמיונות נוראיים כל היום מוצפת. איך אוכל לדעת בוודאות שלא עשיתי משהו נורא? אני לא יכולה לחיות עם הספק הזה, כבר לא ישנה, לא אוכלת, רק חושבת, מדמיינת, ממש מרגישה שהשתגעתי, למה זה נראה אמיתי? אולי יש לי עוד משהו שלא איבחנו? תודה

תודה רבה על תשובתך, אז כוונתך היא שאני צריכה כאילו לקבל את הסיכון? אבל זה לחיות בפחד... ההגיון אומר שאם את לא רוצה לפגוע, לא תפגעי.. אבל הדימויים גורמים לתחושות חזקות כאילו עשיתי דברים לא מוסריים ואני מיוסרת ככה כבר הרבה זמן, לא נהנית מכלום... אין לי תקווה

שלום וברכה אומרים שלבעלי הפרעת אישיות גבולית יש לעתים פגיעה בבוחן המציאות הבא לידי בהבחנה בין "עצמי" ל"לא עצמי", רציתי לדעת כיצד זה בא לידי ביטוי (אפשר דוגמה בבקשה?) תודה

לילה טוב, עברתי לפני שנים טיפול ממושך בהפרעה טורדנית שעזר לי מאוד כלל חשיפה ומניעת תגובה ! לצערי זה חזר לי בימים האחרונים שבועות ספורים לפני לידה, התברר שעלי לעבור קיסרי עקב מצג עכוז, ואז במהלך הפגישה עם הרופא הוא הציע לי לעבור גם קשירת חצוצרות עם הקיסרי. נבהלתי מההצעה כי בתוכניות שלי עוד ילדים, ואין סיבה שאעשה טיפולי IVF כל כך נבהלתי מההצעה, שעלי לי מחשבה טורדנית שמא חתמתי על הטופס שמאשר קשירת חצוצרות. כי חתמתי על כמה טפסים. התקשרתי מיד למרפאה וביקשתי מהמזכירה לבדוק האם חתמתי בטעות על טופס כזה. המזכירה בדקה וענתה שלא, חתמתי רק על הסכם ביצוע ניתוח ולקבל עירוי דם במקרה הצורך. לא נרגעתי! איך קורה שחזרה לי ההפרעה? מה ניתן לעשות? זהו אחזור להיות טורדנית כמו פעם? ולהתחיל טיפול חדש.?

שלום שרון, יש לי הפרעה כפייתית ואני מעוניינת לטפל בה בדחיפות ואין לי ממש מושג איך. אני מאזור השרון אשמח אם תוכלי ליצור איתי קשר במייל ולהנחות אותי כיצד להתחיל טיפול, למי לפנות וכו'. תודה רבה!

היי, מצרפת מייל - [email protected]. תודה רבה!

שלום וברכה, בן 28, מס' שאלות אם התקיימה אצלי אפיזודה פסיכוטית מנטילה של 60 מ"ג פאקסט, האם גם זה יכול להתקיים מנטילת לוסטרל? ואם כן באיזה מינון? (מה המינון השווה של 60 מג פאקסט בלוסטרל?) הבנתי שלוסטרל יותר בטוחה מאשר פאקסט בלא להיכנס למצב פסיכוטי האם ניתן לאבחון הפרעה סכיזו-אפקטיבית רק ע"פ אפיזודה פסיכוטית אחת שנגרמה מנטילת 60 מ"ג פאקסט? (יש לציין שלא היה דיכאון קליני ברקע, וגם האפיזודה הפסיכוטית לא הייתה מאנית במלואה, היו לה מעט סממנים מאניים, זה היה יותר סוג של פרנויה, לא היה בזבוז כספים וכיו"ב..) והאם ע"פ אפיזודה פסיכוטית אחת ניתן לאבחן "מחלה"? או שיש מצבים שגם בהפרעות אישיות ישנה אפשרות לגלישה למצבים פסיכוטיים קצרים (ללא מחלה או הפרעה מז'ורית) ? יש לציין שנעשה אבחון פסיכולוגי מקיף לפני כחצי שנה, ונאמר שם על בוחן מציאות גבולי "במצבים משוחררים מקונפליקטים רגשיים - בוחן מציאות תקין במצבים בעלי מטען רגשי ועמומים - יכול להיות פגיעה בשיפוט או שיפוט מוזר ולא תואם" האם זה יכול להתקיים גם בהפרעת אישיות או שבוחן מציאות גבולי מחייב גם במחלה? האבחון נעשה בזמן שהיו סימפטומים של דיכאון (לא דיכאון קליני), ז"א מבחינה חברתית הייתי מתפקד, היה תיאבון די רגיל, פשוט לא הייתה עבודה מסודרת או לימודים או כיוון מסוים בחיים – מה שיצר מצב רוח "חרא" ותקיעות בחיים למשך 5 שנים בערך.. יש לציין גם שברקע היה ציקלותימיה (זה בלט בעיקר כשהתחלתי טיפול ב-SSRI במינון גבוה) בכול הבדיקות הפסיכיאטריות שהיו (והיו די הרבה) לא אבחנו סממנים פסיכוטיים, רק לעתים שיפוט ותובנה חלקיים עם אפקט דיספורי חרדתי.. היה גם פעם אחת שהיה מחשבות overvalued idea לאחר שלא ישנתי איזה 24 שעות והייתי בלחץ שהייתי צריך ללכת עייף ככה לעבודה.. באשפוזי היחיד לפני כשנתיים שארך שבועיים וחצי (מרצון), אבחנו רק "mixed personality disorder" קווי אישיות Cluster B וגם C (תלותיות), ללא הפרעה מז'ורית (מחלה) יש לציין שברקע חיים קשים עם אימא שהייתה מכורה לסמים המון שנים (והתאבדה לפני כשלוש שנים), אבא לא היה בתמונה (היו גירושין כשהייתי בן 6) תודה מראש על העזרה ושבת שלום

אני מאובחנת עם אוסידי, הייתי מטופלת בעבר והפסקתי ולאחרונה חזרתי שוב לטיפול, יש לי לפעמים שינויים במצבי רוח, לפעמים סתם ולפעמים בגלל דברים לא נעימים שקורים או בעקבות הטקסים שגורמים לסבל רב. אני לוקחת טיפול תרופתי כבר המון זמן, אבל לדעתי הגוף שלי כבר התרגל לזה שזה כבר לא עוזר. אני מטופלת אצל פסיכיאטרית רק שכל פעם מחליפים לי אותה ואז היא לא מכירה אותי ולא יכולה לשנות לי את הטיפול התרופתי אם צריך, או שמשנים לי את זמני הביקור ואני מחכה הרבה זמן לתור. גם עכשיו כשהתחלתי טיפול אצל פסיכולוגית יש לי שוב הפסקה בין טיפול לטיפול כי אין תורים קרובים וגם את מה שקבעתי להמשך משנים לי. היחס שלהם ממש ממש לא יפה ונראה שלא איכפת להם. אני מטופלת במקום ציבורי שזאת התוצאה. בעבר הייתי מטופלת במטפלים פרטיים והוצאתי המון כסף וזה כמעט היה לחינם וכבר לא רציתי לחזור שוב לטיפול רק שאני מרגישה שאני צריכה עזרה. העניין הוא שלפעמים אני מרגישה טוב ואני מנסה לשמר את וכשיש לי נפילות אני בדיכאון וממש קשה לי ואני סובלת. אשמח לקבל ייעוץ. תודה.

האם התנהגות זו נחשבת להפרעה? כי לי יש התנהגות קבועה בחיים. אם נפגעתי ממקום מסוים לא חוזר אליו יותר לעולם. נקודה למשל אחות עשתה לי טעות רשלנית בטיפול בקופ"ח, עקב זה החלפתי מרפאה לרחוקה יותר. יש לי חשש אדיר לחזור.עשיתי תאונה ברכב לא חזרתי לנהוג בו יותר. כתוצאה מזה אני נמנע מהרבה מקומות. אבל האמונה הבסיסית היא שאם היה רע זה יחזור ובגדול. מה דעתך?

שלום שרון, עזרי לי אני יודעת שאני אימא טובה ומסורה לילדיי, אך לאחרונה לאחר שבני חלה ונאלצו להגיע למוקד רפואי ..עולים בי מחשבות מטרידות שמציקות לי ומפחידות אותי. וגורמות לי סבל מיותר. אני יודעת שאני אמרוה להתעלם מהם, אבל המחשבה כה מרתיעה שיש לי ייסורי מצפון שבכלל עוברת בראשי. שאם הייתי יותר טובה זה לא היה קורה.. בבקשה למה זה קורה? איך אשתחרר מזה? מה מומלץ לי כרגע? בני מאושפז כרגע בבית חולים ולא אוכל להתפנות לטיפול בבבקשה מה שתוכלי לזעור לי לעבור את הימים הלא פשוטים עם מחשבות טורדניות תודה צוריה

שלום שרון. לאחרונה חזרתי לזמן מוגבל למקום עבודה שהייתי בו בעבר וסיימתי לא בצורה חיובית עם האנשים שם, לפי דעתי. חזרתי, מאין ברירה, ואני מרגיש את המתח (אולי זה רק ממני) מהאנשים שם וזה מכניס אותי למחשבות טורדניות שהם רוצים לעשות לי רע. למשל לפני מספר ימים, פתחתי את החלון כדי שיהיה אוויר, כי לא הרגשתי את המזגן. מדובר במשרד גדול. פתאום מגיע המנהל הבכיר ביותר ואומר לי שבגללי, שפתחתי את החלון, המזגן לא עובד. התחלתי לעשות חושבים ולשאול את עצמי איך יכול להיות שהוא בא דווקא אליי, האם הוא עשה סיבוב לראות בכל המשרד שהחלונות סגורים? מדוע הוא בא אליי שאף פעם הוא לא עשה זאת? זה התחיל להכניס אותי ללחץ ולחרדות מה עומד מאחורי זה. יש דברים שאם הם לא נראים לי טבעיים הם לא טבעיים מבחינתי ואז אני מנסה להבין מה הסיבה שעומדת מאחורי זה. מה פתאום הוא החליט לפנות אלי בתוקפנות כזאת שהוא אפילו לא מכיר אותי? אולי הוא יודע משהו ומתכנן לעשות לי משהו רע... אני מרגיש כל הזמן אווירה עוינת בעבודה. לפי דעתי. אני מפחד שטעיתי שחזרתי ואולי אני צריך ללכת כי זה מריץ לי מחשבות טורדניות לא פשוטות. גם קודם היו אבל בדברים אחרים. אודה לעזרתך ולהבנת העניין. החשד שלי מכל דבר ומכל עניין. זה חשוב לי להבין מה זה. מה קורה כאן.

שלום שרון, במה לדעתך מדובר? זה חרדות? פחדים? חששות? הכל ביחד? תודה.

שלום, אני מניח שיש לי הפרעות ומחשבות טורדניות... אני מרגיש שאני צריך להגיד חס וחלילה על כל משהו לא טוב שאני חושב עליו, ולפעמים אני חושב על הרבה דברים שליליים, מחלות וכו וצריך להגיש חס וחלילה בקול . לפעמים אני ליד אנשים וזה קצת מטריד. בנוסף, יש לי לאחרונה קטע שאני מתמיד את הרגליים כדי לנסות להימנע ממחשבה שלילית וגם זה הולך ומתחזק ומרגיש שאני ממש כבר חייב לעשות את זה אחרת יקרה משהו. מניח שיש לי בעיה שצריך לנסות לפתור . לאן היית ממליצה לי לפנות ? תודה.

שרון מה נישמע? בגלל שיש לי כל הזמן מחשבות לא טובות על דברים ממש קשים שיקרו ואומרים שמחשבה יוצרת מציאות אני מפחדת שבגלל שאני חושבת את המחשבות האלה אני אביא אותם על עצמי

אני לא מנסה לעצור אותם אבל לא יודעת למה כל דבר שאני עושה על הילדה נכנסות לי מחשבות שאני צריכה להספיק איצה וכל מיני מחשבות כאלו שיקרה לה משהו בגיל מוקדם חס וחלילה וזה מלחיץ אותי ואני מפחדת שמרוב שיש חי מחשבות כאלה חלילה יקרה משהו

שלום וברכה אני בן 28 ומתעניין בנוגע להכוונה לימודית\תעסוקתית כרגע אני לומד במכינה שיקומית מטעם הביטוח הלאומי יש בידי בגרות מלאה (השלמתי לאחר הצבא את הכול במשך שנתיים), ממוצע של 80 בערך לפני כ-5 או 6 שנים בערך עשיתי אבחון תעסוקתי באדם מילוא, ושם נאמר לי ללכת לכיוון חברתי (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חינוך בלתי פורמלי, שירות לקוחות...) – בערך זה מה שאני זוכר בשנים האחרונות עברתי משבר לא פשוט בכלל (אמי התאבדה, ובנוגע למצבי אני מתמודד עם קשיים במישור הנפשי גם על רקע הילדות הלא פשוטה שעברתי, אני מטופל גם מס' שנים על בסיס שבועי בפסיכותרפיה..) לפני כחצי שנה עברתי אבחון פסיכולוגי – IQ 95 שמורכב מ-VIQ=106 ו-PIQ=81 היה פער משמעותי בין התפקוד המילולי הגבוה יותר לתפקוד הביצועי הנמוך יותר נראה שהאפקט הדיכאוני והמשבר בשנים האחרונות גרמו לכך בנוסף עלה באבחון שהיה קושי להתמודד עם מטלות מוגבלות בזמן – עבודה איטית למדי נכון לעכשיו אני מנסה לגבש תכנית לימודית (אני זכאי לשיקום מקצועי מביטוח לאומי), אני נורא מבולבל לגבי בחירת מקצוע, מגיעה לי גם הכוונה תעסוקתית מטעמם, אך איני יודע אם זה הזמן הנכון לגשת אליו (בגלל המצב הנפשי המורכב) במהלך השנים עבדתי בעבודות מזדמנות (ברמן קפה בעיקר.. חובב קפה מושבע ), דווקא אהבתי את האינטראקציה עם אנשים, עבדתי גם במשך שנה בצהרון עם ילדים (וגם כן אהבתי את החיבור עמם), למדתי קורס טכנאי מחשבים, אך לא המשכתי בו מפני שהיה שם המון חומר באנגלית וקצת הסתבכתי (האנגלית שלי זה חלק די חלש, בבגרות שעשיתי הוצאתי 70 ב-4 יחידות) הכיוון שמעניין אותי הוא אכן חברתי, אך בתוכו ישנם הרבה תחומים וזה מבלבל.. חשבתי על עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, הבנתי שתואר ראשון בעבודה סוציאלית מקנה לך גם מקצוע, העניין שבתחום זה פוגשים הרבה מקרים לא פשוטים, ואיני יודע האם יש לי כוחות להתמודד עם זה (נכון לעכשיו..).. אני גם תוהה האם נכון להיכנס בשלב זה ללימודים אקדמאיים ? או שכדאי לגבש ולחזק עוד את הביטחון העצמי והנפש..? אני נורא חושש מלהתחיל מסלול לימודי ולנשור.. בד"כ זה משהו שחוזר על עצמו אצלי.. :\ הזכאות לשיקום המקצועי הינה חד פעמית, ולכן איני רוצה להיות פזיז בהחלטה על הכיוון המקצועי אני דווקא חושב שיש לי יכולות למידה (אני נורא אוהב ללמוד ולקרוא גם בזמני הפנוי – בעיקר על תחום הפסיכולוגיה והנפש), אך שוב איני יודע האם זה נכון ללכת לכיוון הזה, דווקא בגלל מה שעברתי, והאם יש לי יכולות להתמקצע ולעבוד במקצוע טיפולי.. אני תוהה גם האם בעתיד אני אתחזק ואשנה את עמדתי, וכן אוכל להיכנס לתחום הנ"ל.. או שאולי אפשר ללמוד לימודים בסיסיים ובאותו זמן להתגבש על כיוון ספציפי? ואם כן – אז איזה תחום? וגם אולי צריך לקחת בחשבון את עניין קצב העבודה האיטי, שבפסיכומטרי לדוגמא אני עלול להיכשל (זה מה שמאבחנת אמרה לי, שאולי כדאי "לעקוף" את הפסיכומטרי בגלל קצב העבודה האיטי, שכן הפסיכומטרי עיקרו הוא הזמן..) אשמח לייעוץ, תודה מראש ושבת שלום :]

שלום לכולם מזמן לא כתבתי כאן כי מצבי היה יחסית בסדר אך לאחרונה התגבר האוסידי משמעותית. הכל התחיל לפני כמה ימים שהלכתי לעשות טיפול לייזר בשפם, זאת לאחר שעשיתי חומצה הלרונית בשפתיים כחודשיים לפני. אז הקוסמטקאית אמרה שמותר לעשות לייזר אחרי חודשיים. אבל אחרי הטיפול התחילו המחשבות הטורדניות ששפה אחת יותר עבה מהשנייה ואפילו כואבת ךמרות שהכל לדעתי פסילוגי. ואז עוד יותר התגבר לדיכאון עמוק בעקבות זה בגלל שאני כל היום עסוקה בזה ושאני מדברת אז אני מתעסקת בתנועות שפתיים ואיך זה נראה וככה שאני מדברת גם עם אנשים בעבודה וזה מאוד מאוד קשה לתפקד ככה. למרות ששאלתי את אימי והיא אמרה שהכל נראה בסדר אבל זה לא מפסיק לחפור לי. וכל הזמן אני נוגעת בשפה ומסתכלת במראה לראות שהכל בסדר ואם כואב או לא. ושאני מדברת אז גם אני מרגישה את השפה ושקשה לי לדבר כזה. למרות שחיצונית הכל נראה בסדר . סליחה על החפירה פשוט אני מנסה להסביר את עצמי כמו שצריך... מאז אני בדיכאון עמוק בלי חשק לכלום... אשמח שתענן לי בהקדם... תודה

שלום יש לי OCD ודכאון כתוצאה ממוות של אימי.כבר כמעט שנה עם טיפול תרופתי שלא עוזר . האם אפשר לצאת מזה ? ולהפסיק לחשוב מחשבות מטומטמות ?כי אני ממש סובלת האם יש מטפלים בCBT טובים מאיזור הדרום ? אשמח לתשובתך המהירה

שלום, שמי נועה ואני מאובחנת באוסידי הפרעת קשב וריכוז ודיכאון עמיד שמלווה באי יציבות אני כבר הרבה מאוד זמן מנסה יחד עם הרופא שלי להגיע לאיזון תרופתי אך ללא הצלחה. התרופה היחידה שעזרה לאוסידי הייתה פרוזאק אולם היא גרמה לי לעייפות כרונית ולישנוניות רבה. רציתי לדעת אם זה מומלץ לשלב את התרופה הזו עם תרופה מעוררת למשל וולבוטרין ואם זה יכול לעזור לי ומה התופעות לוואי אם בכלל הצפויות משילוב זה? תודה רבה נועה

היי אני בת 30 פלוס לפני כמספר שנים הייתי בטיפול פסכולגי שכלל שיחות ותרופות סרוסקט ומודל עקב בעייה התנהגותית שחשבתי שכולם מדברים עליי ומסתכלים עליי ולכן נסגרתי בבית. כיום אני לוקחת פלוטין והחרדות נרגעו לפני כחצי שנה התיחלו אצלי מין טקסים של בוקר של יכולה לוותר עלהם אני מנשקת מזוזה 6 פעמים לפני שאני יוצאת יורדת מהמדרכה תמיד ברגל ימין ואים חלילה התבלבלתי חוזרת אחורה ויש עוד... כל זה כשהתחלתי לעבוד בעבודה דורשים ממני הרבה אני רוצה להיות הכי טובה ושיחשבו עליי טןב.זה מתיש אותי ההרגלים האלו אבל מרגישה שאים לא יעשה אותם יהייה לי יום רע. מה אתה ממליץ לי לעשות? תודה מראש

שלום האם יש מטפלים טובים בcbt באיזור הדרום . והאם אפשר להחלים מOCD רק של מחשבות ?כי אני מיואשת לגמרי מהדכאון והOCd

שלום וברכה איך יודעים מתי צריך טיפול CBT? אני מטופל כבר מספר שנים לסירוגין בטיפול דינאמי (אצל מס' מטפלים) בגלל הילדות המורכבת שעברתי.. (אימא מכורה לסמים שהתאבדה לפני מס' שנים וכן בעיות נוספות) מטפלים אמרו לי שהגישה ב-CBT לא תתאים לי אלא טיפול יותר מעמיק.. (כמו טיפול דינמי), לכן פחדתי לעזוב ולנסות CBT .. בגלל הפחד והחשש שהשרו עליי המטפלים הדינמיים איך אדע אם הם צודקים? הרי כרגע עדיין אני עם מחשבות טורדניות (כרגע הפסקתי טיפול תרופתי, אז אני לא יודע אולי אלו תופעות לוואי של ההפסקה או שלא.. למרות שגם לפני כן היו כאלה, כרגע יותר בעוצמה) איך אדע אם צריך להחליף טיפול? אמרו לי שאצלי קיימת פנטזיה שאני מחפש תמיד "אדם מושלם" לקחת ממנו דוגמא \ או מטפל מושלם.. ואמרו לי שבעצם אין דבר כזה אדם מושלם (כמובן שאין).. אך בכל זאת אני הבנתי שעל המטופל לראות את המטפל שלו ככריזמטי ולקחת ממנו דוגמא, לא? או שזה גם שגיאה בתפיסה שלי??

שאלה מורכבת לגבי אבחנה אני בן 28 לפני מס' חודשים עברתי אבחון פסיכולוגי מקיף ולבסוף נרשמה לי אבחנה של סכיזואפקטיב יש לציין שמעולם לא היה לי דיכאון קליני או מאניה (רק סימפטומים של דיכאון ולעתים ציקלותימיה) , ואצל כל הרופאים שהייתי (והייתי אצל הרבה..), מעולם לא נרשמו לי סימנים פסיכוטיים .. הייתי לפני כשנתיים באשפוזי היחיד (מרצון) של שלושה שבועות ושם אבחנו לי הפרעת אישיות גבולית ותלותית כרגע אני מטופל במרפאה ציבורית (מעקב פסיכיאטרי וטיפול פסיכותרפי שבועי) האבחנה של הסכיזואפקטיב נעשתה יחד עם הפסיכיאטר המטפל והפסיכולוגית, ויש לי הרגשה שהאבחנה הסכיזו אפקטיבית ניתנה לי גם בכדי שתעזור לי מול ביטוח לאומי (מפני שהם מסתכלים יותר על "מחלה" מאשר על הפרעת אישיות, והרופא שלי אמר לי גם שהוא רוצה לעזור לי, כי אני החלפתי המון מקומות עבודה בחיי.. ואין לי כ"כ יכולת להתפרנס ואני נכנס לחובות.. וגם חשוב לי התהליך השיקומי.. כמובן שהוא לא יגיד שהוא ישקר בשביל זה, אבל כוונותיו כלפיי טובות.. כך הוא אמר.. ואולי הוא החמיר קצת מאשר מה שזה באמת) תמיד האבחנה שלי עמדה על הפרעת אישיות גבולית, ורק לאחר האבחון הפסיכולוגי היא שונתה לסכיזואפקטיב באבחון יצא לי IQ 95 שמורכב מ-VIQ 106 ו-PIQ 81 החלק הביצועי "דפק" לי את התוצאה בגלל האפקט הדיכאוני לצערי שפגם ביכולתי לעבוד (עבודה די איטית) רשום ש"יש פוטנציאל טוב לאנליזה וסינתזה, אך כשצריך לבוא לידי ביטוי מעשי יותר יש קושי לממש אותו".. נראה שההאטה קשורה לאפקט הדיכאוני.. יכולת האבחנה בין עיקר לטפל נמצאה כנמוכה מהממוצע. בסגנון קבלת ההחלטות רשום שלא נכיר סגנון מובהק (חשיבתי או רגשי), דבר שיכול להביא להססנות ויכול להביא לקשיים בקבלת החלטות, בעיקר בסביבה מורכבת, כך שאני יכול להיות לעיתים בלתי צפוי לאחרים ולעצמי. עוד חלק חשוב שנרשם ומטריד אותי לגבי בוחן המציאות, רשום שם שיש בו פערים, ואל מול גירויים מובנים וברורים בהם אני לא מעורב רגשית, השיפוט ובוחן מציאות תקינים. ובמצבים ברורים פחות, עמומים או בעלי מטען רגשי, תתכן פגיעה בשיפוט. רשום שאני "יכול להיתפס כמוזר ובעל שיפוט לא תואם, ולעתים הסקת המסקנות יכולה להיות שרירותית עם נטייה להיתפס לפרטים שוליים ולפרש על פיהם את הסיטואציה באופן לא מספיק מדויק, ואז גם תתכן פגיעה בשיפוט.. ומבחינה בינאישית עולה הצפה רגשית וקושי להבין ולנהל את הסיטואציה באופן יעיל, ככלל מול מצבים רגשיים יכול להיות אימפולסיבי ולבטא רגש באופן עוצמתי, בלתי מווסת וסוער" הגנות עיקריות שאני משתמש בהן הן של ניתוק, הכחשה ונסיגה לעולם הפנימי.. הגנות ששומרות עליי מ"הצפת יתר" או "מפירוק" – כך רשום יש לציין גם שמשהייתי ילד היו לי קשיי התנהגות ושוחררתי מהצבא על הפרעת הסתגלות בילדותי עברתי דברים מאוד מורכבים (אימא שלי הייתה מכורה לסמים והתאבדה לפני מס' שנים, ועם אבא לא היה כל קשר, הורים שהתגרשו כשהייתי קטן) כרגע מנהל זוגיות בת שלוש שנים פלוס, וגם בקשר עם חברים (מעגל חברים די בסדר, משתדל ושומר על קשרים..) אני יודע שעליי להתמקד כמובן בחיובי ובתהליך השיקומי ושאבחנות הן לא דבר מוחלט, אך זה נורא מציק לי שהדביקו לי תווית של "חולה", גם אם זה במטרה לעזור לי והכוונה טובה.. מעולם גם לא היה לי ניסיון אובדני ממשי (אבל דיברתי על זה הרבה והראיתי סימנים בשביל "לאותת למצוקה" מהמשפחה) רציתי לשאול האם הפגיעה בבוחן המציאות כמו שרשום למעלה יכולה להיות גם אצל אנשים עם הפרעת אישיות (גבולית או תלותית)? והאם בוחן מציאות יכול להשתפר? או שהוא כרוני? יכול להיות שהיה פה איזה שהוא סוג של "מדרון חלקלק" באבחנה (גם אם הכוונה הייתה טובה)? כי אני לוקח את זה נורא ללב, וזה מקשה עליי מלהתקדם.. הרי מעולם לא הייתה לי אפיזודה פסיכוטית או הפרעה קלינית.. רק סימפטומים של דיכאון ו"חלק אפקטיבי בולט", אני יכול לדוגמא להרגיש טוב כמה דקות.. ואז פתאום להרגיש רע וכאוב ולכתוב המון ולשמוע מוזיקה ולקחת את הכאב למקומות רחוקים עד כדי מחשבות על מוות לעתים (למרות ששוב לא מימשתי אותן מעולם).. גם במשפחה לא הייתה כלל מחלת נפש (אמי הייתה מכורה לסמים כנראה גם מסוג של הפרעת אישיות שהייתה, אך לא ידוע על מחלה נפשית כרונית) אשמח לעזרה תודה מראש