פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

הפרעות אובססיביות הן מן ההפרעות הנפוצות ביותר הקיימות כיום, ויש צורך לתת מענה לגולשים הרבים שהנושא מעסיק אותם. לכן, פורום טורדנות כפייתית (OCD) יעסוק בנושא של הפרעות על הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי, כמו: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), חיטוט כפייתי בעור, אגירה כפייתית, הפרעה בדימוי גוף (BDD).

הפורום ייתן מענה לשאלות הגולשים לגבי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים, והטיפול בהן. הפורום מיועד גם לאנשים אשר הקרובים להם סובלים מנושאים אלה.
2779 הודעות
2702 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

היי דיאנה, לגבי דיכאון, טיפול זה יכול לעזור. לגבי OCD, אין עדיין מספיק מחקרים שתומכים ביעילותו (יש מחקרים בודדים, וזקוקים לגוף מבוסס של עשרות מחקרים לפחות), ולכן כרגע נחשב לטיפול ניסיוני. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

26/06/2016 | 17:28 | מאת: דיאנה

שלום האם יש מטפלים טובים בcbt באיזור הדרום . והאם אפשר להחלים מOCD רק של מחשבות ?כי אני מיואשת לגמרי מהדכאון והOCd

היי דיאנה, בוודאי שאפשר להתגבר גם על OCD "של מחשבות". למעשה, הו אינו שונה בהרבה מ- OCD שבו יש טקסים גלויים, שכן כל OCD מכיל מרכיב טקסי, גם אם מנטלי (טקסים פנימיים), ובנוסף הימנעויות וניסיונות לדחות את המחשבה, שלמעשה פועלים כמו טקס. איני יכולה להמליץ על מטפלים ספציפיים על גבי הפורום, מה גם שאיני מכירה באזור הדרום (קצת רחוק ממני). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

שלום וברכה איך יודעים מתי צריך טיפול CBT? אני מטופל כבר מספר שנים לסירוגין בטיפול דינאמי (אצל מס' מטפלים) בגלל הילדות המורכבת שעברתי.. (אימא מכורה לסמים שהתאבדה לפני מס' שנים וכן בעיות נוספות) מטפלים אמרו לי שהגישה ב-CBT לא תתאים לי אלא טיפול יותר מעמיק.. (כמו טיפול דינמי), לכן פחדתי לעזוב ולנסות CBT .. בגלל הפחד והחשש שהשרו עליי המטפלים הדינמיים איך אדע אם הם צודקים? הרי כרגע עדיין אני עם מחשבות טורדניות (כרגע הפסקתי טיפול תרופתי, אז אני לא יודע אולי אלו תופעות לוואי של ההפסקה או שלא.. למרות שגם לפני כן היו כאלה, כרגע יותר בעוצמה) איך אדע אם צריך להחליף טיפול? אמרו לי שאצלי קיימת פנטזיה שאני מחפש תמיד "אדם מושלם" לקחת ממנו דוגמא \ או מטפל מושלם.. ואמרו לי שבעצם אין דבר כזה אדם מושלם (כמובן שאין).. אך בכל זאת אני הבנתי שעל המטופל לראות את המטפל שלו ככריזמטי ולקחת ממנו דוגמא, לא? או שזה גם שגיאה בתפיסה שלי??

שלום לך, התשובה לכך היא פשוטה: אם ברצונך להמשיך ולנתח את עברך, להבין דברים מהעבר ולדבר על בעיותיך באופן חופשי על מנת לקבל תמיכה רגשית, הישאר בטיפול הדינמי. אם אתה רוצה לקבל כלים שיעזרו לך להתגבר על המחשבות הטורדניות, על מנת שיפחתו ובסופו של דבר לא יטרידו אותך- פנה לטיפול CBT. ברור לי שמטפלים דינמיים יאמרו לך שאתה צריך טיפול דינמי. אני רואה בכך עניין שיווקי וחוסר אחריות. הרי יש כלים מעשיים שיכולים לעזור לך לפתור בעיה סציפית מאוד שאתה רוצה לפתור, אז מדוע לא להשתמש בהם? (ובכל מקרה, לא יזיק לנסות) ההגדרה של טיפול דינמי כ"יותר מעמיק" נובעת מחוסר ידע ומסטיגמות. טיפול CBT הוא טיפול מעמיק לא פחות, והוא זה שפותר את הבעיה מן השורש, במקום ללכת סחור סחור ולא לדבר עליה באופן ישיר, ולהתעמק בכל מה שמסביב. לגבי מה שכתבת על תפיסת המטפל, אני חושבת שאכן יש צורך במטפל שיהיה אסרטיבי במידה שתוכל להרגיש שאתה סומך עליו, ובוטח בו שיוביל אותך בדרך הנכונה. אינך חייב לחשוב שהוא אדם מושלם ולחקות אותו, אבל בהחלט לתפוס אותו כדמות חזקה שאפשר לבטוח בה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

27/06/2016 | 21:37 | מאת: אנונימי

שאלה מורכבת לגבי אבחנה אני בן 28 לפני מס' חודשים עברתי אבחון פסיכולוגי מקיף ולבסוף נרשמה לי אבחנה של סכיזואפקטיב יש לציין שמעולם לא היה לי דיכאון קליני או מאניה (רק סימפטומים של דיכאון ולעתים ציקלותימיה) , ואצל כל הרופאים שהייתי (והייתי אצל הרבה..), מעולם לא נרשמו לי סימנים פסיכוטיים .. הייתי לפני כשנתיים באשפוזי היחיד (מרצון) של שלושה שבועות ושם אבחנו לי הפרעת אישיות גבולית ותלותית כרגע אני מטופל במרפאה ציבורית (מעקב פסיכיאטרי וטיפול פסיכותרפי שבועי) האבחנה של הסכיזואפקטיב נעשתה יחד עם הפסיכיאטר המטפל והפסיכולוגית, ויש לי הרגשה שהאבחנה הסכיזו אפקטיבית ניתנה לי גם בכדי שתעזור לי מול ביטוח לאומי (מפני שהם מסתכלים יותר על "מחלה" מאשר על הפרעת אישיות, והרופא שלי אמר לי גם שהוא רוצה לעזור לי, כי אני החלפתי המון מקומות עבודה בחיי.. ואין לי כ"כ יכולת להתפרנס ואני נכנס לחובות.. וגם חשוב לי התהליך השיקומי.. כמובן שהוא לא יגיד שהוא ישקר בשביל זה, אבל כוונותיו כלפיי טובות.. כך הוא אמר.. ואולי הוא החמיר קצת מאשר מה שזה באמת) תמיד האבחנה שלי עמדה על הפרעת אישיות גבולית, ורק לאחר האבחון הפסיכולוגי היא שונתה לסכיזואפקטיב באבחון יצא לי IQ 95 שמורכב מ-VIQ 106 ו-PIQ 81 החלק הביצועי "דפק" לי את התוצאה בגלל האפקט הדיכאוני לצערי שפגם ביכולתי לעבוד (עבודה די איטית) רשום ש"יש פוטנציאל טוב לאנליזה וסינתזה, אך כשצריך לבוא לידי ביטוי מעשי יותר יש קושי לממש אותו".. נראה שההאטה קשורה לאפקט הדיכאוני.. יכולת האבחנה בין עיקר לטפל נמצאה כנמוכה מהממוצע. בסגנון קבלת ההחלטות רשום שלא נכיר סגנון מובהק (חשיבתי או רגשי), דבר שיכול להביא להססנות ויכול להביא לקשיים בקבלת החלטות, בעיקר בסביבה מורכבת, כך שאני יכול להיות לעיתים בלתי צפוי לאחרים ולעצמי. עוד חלק חשוב שנרשם ומטריד אותי לגבי בוחן המציאות, רשום שם שיש בו פערים, ואל מול גירויים מובנים וברורים בהם אני לא מעורב רגשית, השיפוט ובוחן מציאות תקינים. ובמצבים ברורים פחות, עמומים או בעלי מטען רגשי, תתכן פגיעה בשיפוט. רשום שאני "יכול להיתפס כמוזר ובעל שיפוט לא תואם, ולעתים הסקת המסקנות יכולה להיות שרירותית עם נטייה להיתפס לפרטים שוליים ולפרש על פיהם את הסיטואציה באופן לא מספיק מדויק, ואז גם תתכן פגיעה בשיפוט.. ומבחינה בינאישית עולה הצפה רגשית וקושי להבין ולנהל את הסיטואציה באופן יעיל, ככלל מול מצבים רגשיים יכול להיות אימפולסיבי ולבטא רגש באופן עוצמתי, בלתי מווסת וסוער" הגנות עיקריות שאני משתמש בהן הן של ניתוק, הכחשה ונסיגה לעולם הפנימי.. הגנות ששומרות עליי מ"הצפת יתר" או "מפירוק" – כך רשום יש לציין גם שמשהייתי ילד היו לי קשיי התנהגות ושוחררתי מהצבא על הפרעת הסתגלות בילדותי עברתי דברים מאוד מורכבים (אימא שלי הייתה מכורה לסמים והתאבדה לפני מס' שנים, ועם אבא לא היה כל קשר, הורים שהתגרשו כשהייתי קטן) כרגע מנהל זוגיות בת שלוש שנים פלוס, וגם בקשר עם חברים (מעגל חברים די בסדר, משתדל ושומר על קשרים..) אני יודע שעליי להתמקד כמובן בחיובי ובתהליך השיקומי ושאבחנות הן לא דבר מוחלט, אך זה נורא מציק לי שהדביקו לי תווית של "חולה", גם אם זה במטרה לעזור לי והכוונה טובה.. מעולם גם לא היה לי ניסיון אובדני ממשי (אבל דיברתי על זה הרבה והראיתי סימנים בשביל "לאותת למצוקה" מהמשפחה) רציתי לשאול האם הפגיעה בבוחן המציאות כמו שרשום למעלה יכולה להיות גם אצל אנשים עם הפרעת אישיות (גבולית או תלותית)? והאם בוחן מציאות יכול להשתפר? או שהוא כרוני? יכול להיות שהיה פה איזה שהוא סוג של "מדרון חלקלק" באבחנה (גם אם הכוונה הייתה טובה)? כי אני לוקח את זה נורא ללב, וזה מקשה עליי מלהתקדם.. הרי מעולם לא הייתה לי אפיזודה פסיכוטית או הפרעה קלינית.. רק סימפטומים של דיכאון ו"חלק אפקטיבי בולט", אני יכול לדוגמא להרגיש טוב כמה דקות.. ואז פתאום להרגיש רע וכאוב ולכתוב המון ולשמוע מוזיקה ולקחת את הכאב למקומות רחוקים עד כדי מחשבות על מוות לעתים (למרות ששוב לא מימשתי אותן מעולם).. גם במשפחה לא הייתה כלל מחלת נפש (אמי הייתה מכורה לסמים כנראה גם מסוג של הפרעת אישיות שהייתה, אך לא ידוע על מחלה נפשית כרונית) אשמח לעזרה תודה מראש

שלום ..כבר חודש אני סובלת מסוגשל טראומה וחרדה קשה מאוד . זה התחיל מהסיפור של הרצח של תאיר ראדה .. כשחקרתי אותו . היה את הסדרה צל של אמת . וכאשר ראיתי את זה קיבלתי חרדה קשה מאוד . והרגשתי שכל מה שהרוצחת אמרה שם גם אני כזאת חס וחלילה .תקופה שלמה היה לי קשה להסתכל על אנשים והרגשתי נורא כיאילו אני שונאת את כולם .(יש לציין שעוד לפני שראיתי את זה הייתי בדיכאון ובעצבים) זה היה בא והולך בא והולך ..לאחר מכן איכשהו הצלחתי להתגבר על זה .. מה שקורה לי עכשיו זה בעצם שאומרים לי משו אני לוקחת את זה ממש רציני .. וחושבת שאני יכולה להיות חולת נפש חס וחלילה ...לדוגמא .. אתמול קראתי בחדשות במקרה על לסביות שהתחתנו .. ולאחר מכן הרגשתי רע מאוד כיאילו אני גם יכולה להיוצ ככה חס וחלילה . והיום קמתי עם הרגשה שאני גבר וזה גורם לי להרגיש נורא .אני לא מבינה מה עובר עליי . למה זה קורה לי ?!ההרגשה הזאת תעבור??? זה גורם לי להרגיש נורא . אני מרגישה אבודה תעזרו לי בבקשה ( בגלל הדיכאון שלי אימא שלי קנתה לי תרופה מצמחים נגד דיכאון ..) בת 17

שלום לך, נשמע שאת חווה הצפה של מחשבות טורדניות. טוב תעשי אם תנסי לא להתרגש מהן ולא לקבל אותן בצורה קשה, מאחר שמדובר רק במחשבות. חשוב שתדעי שהכל בסדר איתך, את לא "חולת נפש" ולא משוגעת". מאחר שהמחשבות גורמות לך לחרדה רבה, את אולי חושבת כך, אך למעשה הכל תקין אצלך. אם את יכולה, נסי פשוט לא להתייחס לתופעה. העניין רק התחיל אצלך, ואם לא תתני לו תשומת לב יתרה, הוא לא יתפתח. אם את חשה שאת לא מצליחה להמשיך בחייך כרגיל ולהפסיק להתייחס למחשבות, את יכולה כמובן לפנות לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (שתפי את הורייך, הם כנראה כבר מעודכנים בבעייתך לפי תיאורך). "תרופות" צמחיות ללא מרשם אינן מועילות בד"כ, לא עבור דיכאון (שממנו כנראה אינך סובלת) ולא עבור מחשבות טורדניות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

20/06/2016 | 22:11 | מאת: דנה

שלום גב שרון תודה שאת עוזרת כמו בכל הפעמים כל הדברים המוזרים אני עוברת שלא נדע. היתי במספרה שבה עובדים ספר ואשתו, מספרה קטנה .הספר התחיל לחפוף לי פתאום אשתו החליטה שהיא צריכה לשטוף ידים (בלי סבון) היא שטפה בכיור בזמן שהראש שלי היה בכיור .היתי בהלם .אחכ כדי להעביר לה גם חידקים בגלל האו סי די שלי נגעתי לה בראש .בלי קשר לאוסידי זה לא מנומס.אם היתי יכולה היתי עושה אותו דבר .אבל היא לא חפפה היא עובדת שם. שאלתי היא האם היא העבירה לי חידקים ומה איך היתי צריכה להגיב. תודה מראש . אם תעני לי בבקשה בתשובה שזה עבר ואין מה לעשות. האם גם אני העברתי לה חידקים. היד שלי היתה יבשה שנגעתי בשיערה . אגב לא באלימות בטענה שיש לה שיער חלק . תודה

היי דנה, אני חושבת שאתת יודעת בתוך תוכך את התשובות לשאלות הללו- אם היא העבירה לך חיידקים ואם את העברת לה בחזרה. כנראה שיש לך צורך לקבל אישור, ובקשתו היא כמובן חלק מההתנהגות הכפייתית. מאחר שאני לא נמצאת כאן כדי לעודד התנהגויות כפייתיות אלא להיפך, אני לא יכולה לספק אישור זה, מצטערת. הדבר הכי טוב לעשות, כדי לא להזיק לעצמך, הוא פשוט לנסות לקבל את המצב כמו שהוא ולהמשיך הלאה. לא לבצע התנהגות כפייתית (כמו לגעת לה בראש), כי מעבר לכך שזה לא מקובל חברתית, זה מעודד את האובססיה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

20/06/2016 | 16:27 | מאת: מיכאל

שלום אני סובל מOCD כבר שנים רבות. לאחרונה נוסף משהו חדש. בלי לשים לב לפחות לא מיד אני נוטה לסדר את הזקן. סידור אגרסיבי שגורם לתלישה. ממה זה נובע? כמו כן טיפול עם תרופות בלבד יכול לעזור בלי CBT? תודה רבה

היי מיכאל, תלישת שיער נובעת בדרך כלל מרצון לשחרר מתח ולחץ, שהאדם אינו מכיר דרכים אחרת לשחררם. בתקופות של שינויים, או תקופות אחרות לחוצות במיוחד, זה נוטה להתגבר. טיפול תרופתי בלבד לא הוכיח את עצמו עבור תלישת שיער כפייתית (טריכוטילומניה), ויש צורך בטיפול התנהגותי ובעיר במציאת דרכים אחרות להירגע ולשחרר לחץ. אם הביה החלה רק לאחרונה, אתה יכול לנסות לעזור לעצמך על ידי מתן תשומת לב מוגברת לעניין, ואפילו רישום של כל אירוע תלישה כדי להעלות את המודעות. טוב תעשה אם תחפש דרכים אחרות לשחרור לחץ ולהרגעה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

22/06/2016 | 12:31 | מאת: מיכאל

תודה על המענה. אבל השאלה לגבי טיפול תרופתי בלבד שואל על או סי די בכללי של ניקיון וטקסים במצב מאד קשה. שיש לי שנים על גבי שנים. התלישת שיער התחילה לאחרונה.

19/06/2016 | 16:21 | מאת: גלית

שלום שרון, - מה עושים עם הטקסים המחשבתיים? - הפסקתי בהדרגה תרופות לפני כחצי שנה.... עכשיו מרגישה נסיגה והצפה... - האם אפשרי בלי תרופות ללמד את המוח להתמודד? או שכדאי לחזור לתרופות? זה לא עזר הרבה בעבר.... - והספק שמכרסם אותך, לא נותן מנוח.... פשוט נורא

19/06/2016 | 19:08 | מאת: גלית

איך עובדים על קבלת האוסידי? האם אפשרי להפסיק טקסים לגמרי? האם זה טוב לטווח הרחוק? והאם אפשר להחלים בכוחות עצמך? ומה זה מיינדפולנס? תודה רבה

היי גלית, בוודאי שאפשר ללמד את המוח להתמודד. כשעושים זאת בדרך התנהגותית, הלמידה היא חזקה יותר מאשר השינוי המלאכותי (והזמני לרוב) שהתרופות עושות. לגבי השאלה האם לחזור לתרופות שלא עזרו הרבה, חשוב לדעת שאנשים שונים מגיבים באופן שונה לטיפול תרופתי. יש כאלה שמגיבים פחות טוב לטיפול תרופתי באופן כללי, ויש כאלה שיגיבו טוב יותר לתרופה מסוימת ופחות לאחרת. התשובה תלויה במספר התרופות שניסית ואיך הגבת לכל אחת מהן, וכמובן ברצון ובמוטיבציה שלך להיעזר בטיפול CBT ולא רק בתרופות. העבודה על קבלה והפסקת הטקסים היא כמובן אפשרית. בלי טיפול זה קשה מאוד, ואני לא מכירה הרבה אנשים שהצליחו בכך. התמיכה החיצונית והאובייקטיבית, בנוסף להכוונה המדויקת כיצד לפעול, משמעותיות מאוד לתהליך. הליווי חשוב גם בתהליך השימור, שכן מאוד חשוב לדעת איך להתמודד במידה שמחשבה טורדנית תחזור, וכיצד לא לתת לה להפוך ל- OCD שוב. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

19/06/2016 | 15:53 | מאת: עדנה

שלום לך שרון, בעלי התחיל להתנהג מוזר מאד: עורם צלחות במטבח על שולחן האוכל בסדר מסוים ורוצה שיישארו שם, סוגר את כל דלתות החדרים בבית, מוציא צלחות מהמדיח ורוחץ אותן בכיור, משאיר אור קטן דולק תמיד בשירותים, 'מדבר' עם אמא שלו ז"ל בחלון ומודה לה שגידלה אותו ככה שהוא יכול לבשל לבד, ועוד. הוא טוען שאין לו מושג מה לא בסדר בהתנהגות שלו. אני סובלת: כועסת, לחוצה. אין סיכוי שהוא ילך לטיפול או ייקח תרופות. מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את החיים בבית? אנחנו גרים בחיפה. גימלאים, בני 70. בתודה.

היי עדנה, יש כמובן צורך בבירור מדויק של מצבו. תיתכן ירידה קוגניטיבית שגורמת לכל הסימפטומים האלה (כלומר, פגיעה מסוימת בתפקוד המוחי שנגרמת כנראה עקב הגיל). חלק מהסימפטומים שציינת יכולים להצביע על חוסר חיבור למציאות, במיוחד לאור העובדה שאינו מכיר במוזרות התנהגותו. לדעתי, הדבר מחייב קודם כל בירור נוירולוגי, מקווה שהוא יסכים לפחות לכך. הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות הוא לא להתעלם בשלב זה מההתנהגויות, אלא לנסות לשכנע אותו לעבור את הבדיקה הרפואית. לאחר קבלת התוצאות, התמונה תהיה ברורה יותר, וכך גם דרך ההתייחסות לבעיה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

19/06/2016 | 09:41 | מאת: מורי

היי שרון מה נישמע? את כבר יודעת מי זאת אני מקווה. אני ממש על סף ייאוש כל היום יש לי מחשבות שאני אומרת על הבת שלי הלוואי שתמ.. שאני מאחלת לה את זה ושיקרו לה דברים רעים אני לא יודעת מה לעשות

19/06/2016 | 12:36 | מאת: מורי

בנוסף מחשבות שיש קול שאומר לי לפגוע בה להרו.. ואם אני לא יעשה את זה הוא יהרוג אותי אני לא יודעת איך להתמודד עם זה

היי מורי, כמובן שאני יודעת במי מדובר. כפי שאמרתי, יש שתי דרכים להתמודד עם המחשבות האלה: 1. להמשיך כרגיל ולתת להן להיות שם בלי שהן ישפיעו על פעולותייך, למרות הפחד (לא לעשות איתן כלום). 2. להציף ולהעצים אותן בזמן שבו את בוחרת לעשות זאת, כדי לבטל את ההתנגדות להן (שרק מעצימה אותן בלי שתרצי). כמובן שצריך לשים לב לא לבקש אישורים שהמחשבות אינן נכונות, ולנסות לא לדבר על זה עם אנשים אחרים ולא לקרוא חומרים באינטרנט. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

20/06/2016 | 16:42 | מאת: מורי

הנה עכשיו נכנס לי שפרצתי את המשרד שאני עובד בו וגנבתי דברים ומחר בבוקר מלא משטרות ילכו לי שם אני מפחדת ללכת לעבודב

12/06/2016 | 22:19 | מאת: גילי

שלום שרון, מה הכלים להפסיק להתנגד למחשבות טורדניות? בכללי לפחות... ומה אפשר לעשות עם תחושת הספק הנוראית? למשל, מחשבות ודימיונות של פגיעה באחר או בעצמך, והספק שמא פגעת... מתי מגיעה תחושת וודאות? איך משפיעה הפסקת הטקסים על האוסידי? תודה

היי גילי, באופן מאוד כללי, אני יכולה לומר שהתמודדות עם מחשבות טורדניות כוללת הפסקת ההתנגדות להן. זה כולל את הפסקת ההתנהגויות הכפייתיות (בד"כ באופן הדרגתי), והפסקה של התנגדויות פנימיות אחרות, כמו ניסיונות שלא לחשוב את המחשבה, דיאלוגים פנימים בניסיון לפתור את הספק, "בדיקות" פנימיות ועוד. את הספק אי אפשר לפתור בכוח, וצריך לוותר על הניסיון להתיר אותו כדי שהוא בסופו של דבר ישתחרר מעצמו. הספק בטווח הקצר יכול להיפתר ולחזור שוב, אך בטווח הארוך (כלומר השחרור ה"תמידי" שלו) לוקח זמן וצרך סבלנות. הפסקת הטקסים גורמת ליותר חרדה, אך בטווח הקצר בלבד! החרדה יורדת אחרי זמן מסוים, ובטווח הארוך (ואם מתמידים בכך, כמובן) היא פוחתת במצבים המעוררים אותה וה- OCD מצטמצם. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

13/06/2016 | 17:32 | מאת: גילי

גם בתקופות היותר טובות, כשהצלחתי לוותר על רוב הטקסים, הגעתי לפחות חרדה, אבל הספק לא פתרתי... כאילו השלמתי איתו... עכשיו מרגישה התדרדרות וחוסר יכולת לסבול את הספק. הטקסים הם יותר בראש- מנטאלים, ואין מנוח... נמאס לי כל כך, איך בנאדם "נורמלי" יכול להיות בספק כזה?

01/06/2016 | 13:25 | מאת: שי

שלום שרון, יש לי בעיה. אני כבר לא יודע מה לעשות. יש לי בעיה של הפרעה טורדנית כפייתית אבל כנראה מלווה בעוד כמה דברים. למשל - הבעיות שלי הן מחשבות טורדניות אלימות שלא מרפות ממני. מישהו חיפש מישהו אחר ושאלו אותי. אמרתי איזו מילה שלאו דווקא קשורה למחלה כדרך אגב שיחפשו אותו. מאז יש לי פחדים שאמרתי משהו לא נכון ויחשבו שהדבקתי מישהו זר לחלוטין ולא יודע במחלה. אני שמעתי בחדר המדרגות מישהו אומר משהו דומה לזה ואני חושב שמדברים עליי כי לא שמעתי את זה קודם. אחר כך שמעתי מקומה אחרת את השם שלי לכאורה כי זה לא ב-100% אני בטוח שזה שקשור לעניין. ואני חושב שזה קשור אליי ואוי ואבוי. יש לי מחשבות טורדניות כמה זמן בנושאים אלימיים שנמאס לי מזה אבל עכשיו המחשבות הן על אדם זר ששאלו אותי עליו וכאילו הדבקתי אותו במחלה וככה כולם חושבים. זה לא תמיד ככה. זה לפעמים רק מחשבות טורדניות כאלה ולפעמים מלווה בחרדות. מה לעשות? זה נמאס לי. פשוט די. זה פחדים חרדות ומחשבות. יותר עוצמה פחות עוצמה. אני לא יודע מה לעשות.

היי שי, אין ספק שהמחשבות ניזונות מההתנגדות שלך להן ומהניסיונות שלך שלא לחשוב אותן. כאשר איננו רוצים שמחשבה תהיה בראשנו, היא "עושה לנו דווקא" ונמצאת שם בעוצמה גבוהה יותר. לכן, כדי להיפטר מהמחשבות יש צורך ללמוד כיצד להפסיק להתנגד להן. בדרך כלל מאוד קשה לעשות זאת לבד, אני לא מכירה הרבה אנשים שהצליחו בכך ללא טיפול. לכן, מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שייתן לך את הכלים להפסיק להתנגד למחשבות וילווה אותך בתהליך, עד אשר המחשבות יפחתו וייעלמו. הטיפול כולל גם חשיפה מכוונת למחשבות ולפחדים והעצמתם, כך שבסופו של דבר נוצרת "התרגלות" למחשבה והיא מתחילה לשעמם אותך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

02/06/2016 | 15:11 | מאת: שי

שרון שלום. מה בהקשר ששמעתי קולות מחוץ לדלת הבית והחלטתי שמדברים עליי בהקשר רע?

31/05/2016 | 13:51 | מאת: or

אני בנאדם אגרן בן 40. על אף שיש לי כסף מספיק אני מוצא מרגוע מאיסוף דברים יד שניה. זה משפיל ומבזה אותי. כי אני לא זקוק וגם מי שמוסר לי בקרב מכריי יודע שאני לא נזקק האגירה מקשה מאוד וכפייתית במובן שאוסף אותו דבר כל הזמן. עצם ההאגירה והאיסוף מרגיע מה הטיפול המומלץ לדעתך ? הייתי שנה בטיפול אצל עובד סוציאלי ששמומחה בטיפול קוגנטיבי ללא שינוי באגרנות למעט שהפסקתי לקנות בכפייתיות ועברתי לאיסוף ממכריי וקרוביי

היי אור, הטיפול המומלץ הוא אכן טיפול קוגניטיבי התנהגותי. איני יודעת מהן הסיבות שלא נפטרת לגמרי מהתנהגותך, אך יכולות להיות כל מיני סיבות שאצל מטפל מסוים זה לא עבד עד הסוף. הסיבות יכולות להיות קשורות בך ובמוטיבציה שלך, במטפל עצמו או בקשר ביניכם. יש צורך למצוא התנהגות מרגיעה חלופית שאינה פוגעת בך ואינה מפריעה לחייך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

29/05/2016 | 19:05 | מאת: איציק

היי שרון , אני נגעל ונרתע להכנס לשירותים ציבוריים וגם נגעל ברמות מטורפות מהפרשות אדם, האם זה סממן להפרעת ocd או להפרעה אחרת. תודה ויום טוב.

היי איציק, יש צורך ביותר נתונים על מנת לאבחן OCD או הפרעה אחרת. בעיקר, תלוי מה גודל הבעיה ועד כמה היא מפריעה לך בחיים ומגבילה אותך. אני לא חושבת שיש מישהו שלא נגעל מהפרשות אדם, זה דבר טבעי, ורוב האנשים נוקטים זהירות מסוימת בשימוש בשירותים ציבוריים. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

26/05/2016 | 22:09 | מאת: דורי

שלום שרון, אחרי משברים קשים, הפרעה טורדנית וסבל אדיר מרגיש היום שאני מוכן להרפות סוף סוף לא להילחם עם המחשבות, עם אנשים על אהבתם, כל המלחמות האלה הביאו אותי למקום עצוב זה החלטה שבאה מתוך שבר גדול, שאלתי אם החלטה כזאת לאורך ימים תחזיק? אני יודע שזה הדרך הנכונה רק עכשיו אני מסוגל לה.

היי דורי, ההחלטה להפסיק להתנגד היא החלטה נכונה, צריך לדעת כיצד לעשות זאת בדיוק, מאחר שהתנגדות יכולה להיות גם פנימית ולעתים מדובר בתהליכים מנטליים מאוד עדינים שאנחנו לא שמים לב אליהם. התשובה לשאלה תלויה ביכולת ההתמדה שלך ובמוטיבציה שלך. אנשים רבים מתקשים להתמיד ללא ליווי חיצוני, ואפשר להבין שקשה לעמוד מול הסבל ולא להיכנע לו. אין ספק שאם תקבל ליווי מקצוע בהחלטתך, יהיה לך קל הרבה יותר, גם להתמיד וגם לדעת בדיוק כיצד לעצור את כל ההתנגדויות. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

26/05/2016 | 06:10 | מאת: רחמים

איך אפשר להחזיק אצלי תרופות בלי לבלוע יותר מידי? איך אפשר ללכת במדרכה בלי לרדת לכביש? איךאפשר להתמודד עם מחשבות שמציקות מאד ואין אפשרות להיפטר מהן?

היי רחמים, אני לא מכירה אותך ולכן לא יכולה לתת תשובה מעמיקה על סמך כל כך מעט נתונים. אולם, נראה שאתה זקוק לעזרה מקצועית, וכדאי לפנות בהקדם האפשרי, בייחוד אם קיימות אצלך נטיות אבדניות! שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

23/05/2016 | 20:38 | מאת: נטלי יעקובי

שלום, אני נמצאת בקשר של 9 חודשים. מתחילת הקשר היו לי הרבה עליות וירידות - הם לא התאפיינו במריבות או באי הבנות , הירידות התבטאו בכך שהרגשתי כמו ירידה חדה ברגשות , כמו אדישות כזאת שהובילה ספקות ומחשבות בלתי פוסקות על כך . דבר ראשון שאני עושה בבוקר- חושבת מה אני מרגישה היום כלפי הבן זוג . שוכחת לשלוח בוקר טוב - חושבת מה זה אומר ששכחתי . מקבלת ממנו הודעה - חושבת מה ההודעה גורמת לי להרגיש , אם לא התרגשתי מה זה אומר ?? אולי אני לא אוהבת אותו בכלל? וזה עוד דוגמאות מועטות . ככה סחור סחור מסביב לעצמי , טוחנת לעצמי את המוח ובעיקר כועסת על עצמי ואפילו מרגישה בוגדת שהוא כל כך אוהב אותי ולי יש תקופות שאני בספקות בלי פוסקים שאני לא יודעת מאיפה הם נובעים. כמו שאמרתי,זה בא לי בתקופות. וכשהכל טוב זה בא פתאום עליה חדה כזאת ובה אני מרגישה הכי מאושרת בעולם , בטוחה שהוא האחד . אם אני אשאל את עצמי על הירידות? אני אפילו לא אזכור מה הרגשתי. האהבה היא מוחלטת ושלמה. ולאט לאט גם בתקופות הפחות הטובות אני כן מרגישה שבכל זאת משהו התחזק והשתנה. סך הכל יש לנו קשר שהוא יציב וטוב. אבל אני פשוט לא מסוגלת כבר- אני רוצה להיות כמו כולם, לאהוב בפשטות ולהתרגש בפשטות. לחייך בהתאם לרגע ולא בהתאם "לתקופה". אני רוצה להרגיש את האהבה בכל ימות השנה ולא שזה יבוא לי בתקופות. אני לא רוצה לפחד מהתמסדות הקשר בשל כך. אני רוצה להתלהב מכל שלב שאנחנו עולים ולא להפך. אני פשוט רוצה להבין ופשוט לתת לעצמי מנוחה כי אם מישהו אחר היה מקשיב למחשבות שלי הוא היה מציע להתאשפז- אולי אני פשוט לא אוהבת אותו או שיש סיכוי שזה באמת בעיה בי? (ואם עולה לך לראש מה אני רוצה שתהיה התשובה אני מעדיפה שזאת תהיה בעיה בי)

היי נטלי, גם אם יש בעיה אמיתית בזוגיות (ואני אומרת זאת כי אני לא מכירה אתכם ואת הזוגיות שלכם), ההתנהגות שלך נשמעת ככפייתית, וייתכן מאוד שאת אכן סובלת מ- ROCD. לא מתאשפזים בגל מחשבות טורדניות, אבל כן מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שיעזור לך להפסיק את ההתנהגויות הכפייתיות הרבות שאת כנראה עושה (למשל הבדיקות החוזרות ונשנות לגבי מה את מרגישה), המשמרות את הבעיה ואף מעצימות אותה. מטרת הטיפול הוא לפתור את הבעיה, ובדרך לשם גם תביני את עצמך ואת הסיבות לתחושותייך והתנהגותך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

22/05/2016 | 23:13 | מאת: עדנה

שואלת לגבי אמי בת 74 מאובחנת וסובלת מההפרעה+ טקסים. במשך השנים השלמנו עם ההפרעה שלה, היא התנגדה לכל נסיונות טיפול. הפרעת החרדה שלה מתבטאת בטקסי נקיון מחמירים,מנקה אפילו את מדרגות הבניו. אפילו כשאנו בסעודת שבת היא קמה ושוטפת מיד כלים, זה הטקס שמרגיע אותה כך הסביר לנו פסיכיאטר. הבעיה עכשיו שהיא עברה תאונת דרכים ואין לה אפשרות לנקות. מבקשת להבין ממך כמומחית, כיצד לעבור את התקופה? אם צפוי לה פגיעה נפשית מכך? נבצר ממנה ביצוע טקסים, והחרדות גוברות. היא הפכה לטורדנית ברמות בלתי נסבלות מתקשרת כל הזמן מתלוננת וסובלת ולא מוכנה לשום עזרה רפואית או טיפולים מטפלת או מנקה מה מומלץ ?

היי עדנה, בדרך כלל, כשאדם לא יכול לבצע את הטקסים שלו, החרדה עולה באותו רגע, אך לאחר מכן פוחתת והוא נאלץ לקבל את המצב החדש. ייתכן שבטווח הארוך זה אפילו יעשה לה טוב, מאחר שהטקסים אמנם מרגיעים, אך גורמים סבל רב, ומאחר שאי היכולת לבצע אותם מפחיתה את המחשבות בסופו של דבר. הרי הטיפול בהפרעה מתמקד בהפסקה הדרגתית ומכוונת של הטקסים. ככל הנראה אמך הוצפה חרדה, מאחר שנאלצה להפסיק בבת אחת את כל הטקסים, אך אין בכך כל נזק בטווח הארוך מלבד אי הנוחות שבחרדה. מאחלת לאמך רפואה שלמה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

22/05/2016 | 20:54 | מאת: דנית

שלום רב שבוע טוב גב שרון שאלה בבקשה היתי בטיסה בארץ ורציתי לצלם את המטוס זזתי קצת קדימה צעק עלי עובד בשדה התעופה שמעתי גם שהוא מדבר במכשיר הסתכלתי וראיתי שעובדת בשדה מדברת איתו עלי ועשתה לי סימן ביד שלא הבנתי למה היא התכונה וגם היא אמרה משהו לא שמעתי אני בתור חולה או סי די יש לי שאלה בבקשה האם היתי צריכה לגשת אליה ולשאול אותה מה היא צעקה לעברי היא עובדת בשדה התעופה תודה רבה מראש אנא עני לי בבקשה

היי דנית, אני בטוחה שאם היית שואלת אותה, היא היתה חושבת שהשאלה מוזרה ולא בטוח שהיתה עונה לך. מדוע זה היה חשוב לדעת מה אמרה? ויותר מכך, מדוע זה חשוב עכשיו, אחרי שהסיטואציה כבר הסתיימה ולא תראי את האנשים האלה שוב? אני לא רואה כל טעם לעסוק בכך, באותו זמן שהדבר קרה או בהווה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

אני מנסה להחדיר לראש שלי שבאמת אולי אין טעם לשאול אבל ובגלל שאמרתי אולי היא קיללה,בגלל החרדה שלי שהיא קיללה רציתי לשאול כי לא רציתי לצאת פראירית את יודעת אין כבוד למבוגרים אני בת 52 ואין כ וד כל כחד מדבר איך שבא לו גם ועבודות ציבור ,בבקשה תעני לי על הנקודה הזאת ,חרדה מזה שהיא קיללה כי ראיתי אותה מתעצבנת ,תודה גב שרון וסליחה מראש

21/05/2016 | 08:10 | מאת: רונית

שרון מכוון שבאמת עזר לי שכתבתי לך כאן אודות המטפלת מנסה שוב למרות שלא קשור לאו סי די . כמי שיש לה DID אני עובדת הרבה על החיבור בן כולם . כרגע במצב שיש שיח כמעט בן כולם ואלי . הבעייה שהמחשבות שרצות לי בראש זה בעצם כפול עשר כשאני נאבקת בן לתת מקום לכל אחדמהחלקים לבן להבין ברציונל מה נכון להיות לעכשיו ..זה ממש מעייף ומטריד. אני אתן לך דוגמא אם חלק מסויים רוצה להתקשר למטפלת הקודמת (שזה בסדר מבחינת כל הצדדים הטיפוליים ) אני מנסה להבין אם זה נכון לכולנו או לא מאיפה זה בא ולמה ...מאוד מאוד מעייף ומטריד כי זה כמו תקליט חוזר עד שמבינה ולפעמים יש קולות מניפולטיבים שגם אותם צריך לסנן . מניחה שלכולם יש מספר מחשבות לטוב ורע וכאלה אז איך בעצם מחליטים מה נכון מבלי לבטל את המחשבות של החלקים האחרים... המון תודה ושבוע טוב

היי רונית, יכול להיות שהנושא בעצם כן קשור ל- OCD? אם את סובלת גם מ- OCD, ייתכן שהקושי בהחלטה וההתלבטות קשורים בכך. לדעתי, אין סיבה להתלבט כל כך הרבה ולחשוב אם המעשה נכון או לא. אם תטעי, תלמדי זאת מן הניסיון ותדעי לא לחזור על טעויות שעשית בעבר. האם התוצאה של הטעות היא כל כך נוראה? בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

23/05/2016 | 17:24 | מאת: רונית

שרון אני לא סובלת מאו סי די . המחשבות הם לא טורדניות הם חלק מהחיים המורכבים שלי כמי שחי בפיצול ...וזה קצת בעייתי להיות במקום שעושה פעולות כתוצאה מחשיבה של ילד בו חמש. בכל מקרה תודה

20/05/2016 | 05:49 | מאת: מלי

מודה שיש לי חרדה טורדנית בכל מה שקשור לבריאות, רופאים ובדיקות. ממש מבוהלת מבדיקות הבעיה שכאשר אני מקבלת תוצאה טובה בבדיקות, אני שומרת את אותו הבגד שלבשתי ביום הזה. ומקפידה לללכת רק עם אותו הבגד לא מכובס לרופא להמשך בדיקות או טיפול. מ מש פוחדת שאם אחליף בגד אקבל בשורות רעות אני מתביישת בכך אבל פוחדת להתנתק מאותו בגד ולחוות חלילה בשורות אחרות. זה חזק ממני איך מתגברים על זה ?

היי מלי, ההתנהגות שאת מתארת יכולה להיחשב להתנהגות כפייתית. הדרך היחידה להיפטר ממנה היא להתנגד לה באופן פעיל, ו"לקחת את הסיכון" שמשהו יקרה אם לא תלבשי את אותו בגד. אם תמשיכי להתעקש וללבוש את אותו בגד, זה לא יחלוף, ועלול אף להתפתח להתנהגויות דומות נוספות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

18/05/2016 | 17:38 | מאת: אלנתן

שלום רב זה זמן רב שאני סובל ממחשבה פחד שחעירו לי ההערות בחברה ושאני יושב עם אנשים כל הזמם אני מרכיש שאיני זורם ואני מרגיש שאם אומרים לי לעדות משנו טני חייב לעשות ואין לי את האומץ להגיד לא משום שאני מפחד שזה יצא לי בעצבים מה את מציע לי לעשות ועוד נקודה לפעצים אנח קורא ספר ואני מתלבט האם יש לי כח להמשיך הלאה וכן כל דבר בחיים ממלא אותי ספיקות והכל לא זורם אשמח לשמוע ממך עצה מראש תודה

היי אלנתן, אתה מתאר חרדה הקשורה במצבים חברתיים, לפחות לפי תיאורך איני רואה מרכיבים של אובססיה. לגבי החלק השני, יכול להיות שמדובר פשוט במחשבות שליליות שגורמות למצב רוח רע. צריך לעשות אבחון יותר מעמיק. אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול הן לאבחן את הבעיה באופן יותר מדויק, והן לתת לך כלים להתמודדות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

17/05/2016 | 22:11 | מאת: ארז

היי שרון , רציתי לשאול אותך האם הטיפול ב ocd הוא נשאר בגדר דיסקרטי בין המטפל והמטופל ולא עובר לשום גורם חיצוני כגון קופת חולים שאני נמצא בא וכו...כי אם אני מתחיל טיפול אני לא רוצה שאף גורם או אדם אחר ידע שיש לי ocd.

היי ארז, הדבר נכון לגבי טיפול במסגרת פרטית. במסגרת ציבורית (כגון קופת חולים, מרפאה לבריאות הנפש וכו') המידע מועבר לגורמים נוספים. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

18/05/2016 | 22:47 | מאת: ארז

אז אני מבין שאצלך זה טיפול במסגרת פרטית , אכן כך?

16/05/2016 | 22:55 | מאת: דני

קראתי המון על מחלת האוסידי באינטרנט ואני חושב שיש לי את זה לצערי הרב אבל לא בטוח במאה אחוז , השאלה שלי איך אני מוודא בוודאות שאכן יש לי את המחלה הזאת.

היי דני, קודם כל, חשוב לציין ש- OCD אינה מחלה אלא הפרעה. מי שסובל ממנה אינו חולה. שנית, לא כדאי שתנסה לאבחן את עצמך באמצעות האינטרנט. עדיף להשאיר את האבחנות לאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. אתה יכול לפנות למטפל (פסיכותרפיסט) שיוכל לאבחן את הבעיה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

17/05/2016 | 20:20 | מאת: דני

תודה על התגובה , אני אשמח לבוא אלייך לאבחון , איך אני קובע איתך פגישה?

16/05/2016 | 19:25 | מאת: ויקטור

לפני שנתיים היתה לי חברה.. שאמרה לי שיש לי מבטים רצחניים בעיניים..מבט חודרני כזה.. מאז פיתחתי אובססיה ופחד כי לקחתי את זה ריגשי מידי.. כל פעם שאני אם אנשים אני חושב אולי אני נראה להם מוזר.. אולי אני פותח את העיניים בצורה לא רגילה.. אני חי אם זה שנתיים וכל פעם שמישהו מסתכל עלי בצורה מוזרה או שהוא צוחק.. אז אני חושב שבטח המבטים שלי מוזרים..והעיניים נפתחות מידיי.. איך אני מתגבר בבקשההה לא מעוניין בתרופות תעזרי לי בטיפים?

היי ויקטור, זה לא נשמע לי כמו אובססיה, ייתכן כי זו סוג של חרדה מפני מצבים חברתיים מסוימים. על חרדות קשה להתגבר באמצעות טיפים, וכדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי (רצוי קוגניטיבי התנהגותי, הידוע כטיפול CBT). בעיקרון, הדבר הנכון לעשות הוא דווקא להיחשף למצבים שמפחידים אותך- לעמוד בכוונה מול אנשים ולהסתכל להם בעיניים, בלי להימנע או להסיט את המבט. אפילו לנסות בכוונה לפקוח יותר את העיניים. ברור שיש שם מחשבות שעומדות מאחורי הסיטואציה, עליהן צריך לעבוד: מה יקרה אם יחשבו שהמבט שלך מוזר? האם זה יהיה כל כך נורא? בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

17/05/2016 | 18:09 | מאת: ויקטור

זה לא יהיה כל כך נורא מה כבר יכול להיות נכון אבל.. אבל חשוב לי להראות טוב... מפחד שפתאום אני יהיה באירוע משפחתי.. ואיזה דוד יגיד לדוד תראה את ויקטור משהו לא בסדר אצלו נכון? או שאני לא ימצא חן בעיניי בחורה כל שהיא בגלל החרדה שתיצור איזה מבט של פתיחת עיניים או שתרגיש שמשהו איתי לא נראה הכי טוב????

15/05/2016 | 22:25 | מאת: צפי

קורה לי שאני נמצאת בבית רוב היום וזה קורה לי הרבה יש לי מחשבות טורדניות שליליות שמכניסות אותי לדיכאון.מה אפשר לעשות שזה קורה?

15/05/2016 | 22:27 | מאת: צפי

אני לא עובדת כרגע ורוב היום החברים והמשפחה לא נמצאים בבית הם עובדים ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ועדיין לא מצאתי עבודה למרות שאני מחפשת הרבה זמן.אני מרגישה שגם יש לי מחשבות דיכאוניות אולי זה בגלל שאני לא עובדת ואני יותר זמן בבית? מה עושים?

17/05/2016 | 00:23 | מאת: הילה

מבינה את מה שאת עוברת אני גם היתה לי תקופה שלא עבדתי והרגשתי סוג של דיכאון ומחשבות טורדניות שהלכו והתגברו. האמת שעכשיו התחלתי לעבוד אבל לא טוב לי במקום הזה אז עדיין אני חווה סוג של מחשבות טורדניות אך בעוצמה פחותה. מה שאני מנסה להגיד שתמצאי לך משהו שאת אוהבת לעשות ותעשי אותו כי כשנמצאים בבית רוב הזמן ושיש הרבה זמן פנוי אז הראש גם פנוי למחשבות מיותרות. בהצלחה :)

17/05/2016 | 12:52 | מאת: צפי

לפני הרבה שנים עברתי משבר בעקבות חבר קרוב שעבר תאונת דרכים קשה.בעקבות זה עברתי טיפול פסיכולוגי והתחלתי להרגיש יותר טוב.הקשר שלי ושלו נותק בפרט שהקשר היה לא בריא לשנינו,ופתאום בתקופה האחרונה התחלתי להיזכר בכל הדברים הלא נעימים שקרו לנו ביחד וגם במשבר שעברתי.אני לא מפסיקה לחשוב עליו,ואני יודעת שעם אתקשר זה לא יהיה טוב לשנינו.איך אני יכולה לשכוח ממנו ולחזור לחיים שמחים? אגב תודה לך הילה על הצעתך שהצעת לי. יום טוב לכם.

היי ציפי, התשובה נמצאת בגוף השאלה שלך: ככל שתהיי פחות עסוקה ויותר עם עצמך בבית, כך תחווי יותר מחשבות שליליות. (לא בטוח שהן "טורדניות" על פי ההגדרה הפסיכיאטרית, אבל כל סוג של מחשבות שליליות מתגבר בחוסר מעש, ופוחת כאשר אנחנו עסוקים) כדאי שתמצאי לך עיסוק מעניין כלשהו עד שתיכנסי למסגרת של עבודה: התנדבות, ספורט (מומלץ במיוחד לשיפור מצב הרוח) וכל פעילות אחרת שנראית לך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

15/05/2016 | 05:29 | מאת: שיר

אחרי טיפול ארוך שהיה יעיל בדברים מסוימים.אבל..... נותרו החרדות מהעתיד וטקס שלוקח זמן עולים לי מחשבות הרות אסון. ומיד אחרי זה הטקס שלי להרגעה שגוזל ממני זמן. חייבת לציין שבמהלך הטיפול CBT התגלה אצלי גידול שפיר ועברתי ניתוח וסבלתי המון באותה תקופה.. עד שזה התגלה סבלתי מתסמין קשה מאוד. וזה שבר אותי לגמרי !!!! איבדתי את ראיית הטוב. אני בהיכון גל הזמן לכל שלילי. חייבת לשאול אותך: ראית פעם מטופל שהצליח לצאת מזה ולחיות בלי חרדה וטקסים לגמרי??? ניסתי לקחת כדור הרגעה אבל הוא פשוט הרדים אותי....שינה ארוכה של 15 שעות כל פעם

היי שיר, נשמע שהטיפול עזר לך בדברים מסוימים, אבל לא השלמת את התהליך עד סופו. לאור הדברים הקשים שעברת, לא פלא שהיה קשה לעשות זאת. כדור הרגעה הוא הדרך הגרועה ביותר להתמודד, מאחר שבטווח הארוך הוא רק מגביר את ה- OCD והחרדות (ובטיפול CBT מלמדים את זה). הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפחדים היא לא לנסות להרגיע אותם בשום צורה, וללמוד לקבל את המחשבות הקשות עד שהן דועכות. נשמע לא פשוט, אבל אפשרי בהחלט לעשות זאת. ולשאלתך- בהחלט מכירה לא מעט אנשים שעברו טיפול וחיים כיום ללא OCD כלל. כלומר, הם אינם עוסקים בהתנהגויות כפייתיות, ואם צצה מחשבה שבעבר הפחידה אותם (עשוי לצוץ אפילו פעם בתקופה ארוכה), הם מפעילים מיד את הכלים בעיקר לא מתייחסים ולא "מתרגשים" ממנה), כך שזה לא חוזר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

היי אני חודש אחרי לידה, מאוהבת בתינוקת המדהימה אך יחד עם זאת אני נתקלת בתופעה שלא הכרתי קודם . מחשבות בהלה שקשורות בתינוקת שאולי הידיים שלי לא מספיק נקיות והיא עלולה להיפגע מרעל. שוטפת ידיים המון המחשבות הולכות קדימה איך אתמודד חלילה אם התינוקת תיפגע וכל מחשבה כזאת גורמת לשטיפה מרובה של הבקבוק מוצץ ... וכל הציוד. קשה לי כרגע ללכת לטיפול מבקשת אם יש משהו שאוכל לעשות בנתיים להקלה על ההרגשה הזו שממש מטרידה מפריעה לאידיליה. בנוסף רציתי לשאול מהזווית האם עצם מחשבה עלולה להזיק ? מבחינת את אשר יגורתי בא לי מה שהכי מפחדים קורה. תודה יפה

היי יפה, הדר הטובה ביותר להגיב למחשבה על מנת שלא תתגבר בטווח הארוך, היא לא לנהוג לפיה. כלומר, לא לשטוף את המוצץ והידיים שטיפות מרובות, אלא לנהוג לפי "חוק האדם הסביר": "מה שהאדם הסביר היה עושה- גם אני אעשה". כלומר, לשטוף רק בכמות שאנשים אחרים, שאינם סובלים מ- OCD, היו שוטפים. אי אפשר להוכיח באופן מדעי שמחשבות גורמות לדברים לקרות, ועד עכשיו אף אחד עוד לא הצליח להוכיח זאת. וכשחושבים על כך בהגיון, אם אכן מחשבות היו גורמות לאירועים לקרות, הרי כל ה"היפוכונדרים" כבר מזמן היו סובלים מהמחלות שהם פוחדים מהן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

כתבתי לך לפני שבוע שאני גולש המון לאתרי חדשות, כלכלה, ספורט. אני גולש ללא הכרה משקיע את רוב זמני. כמו שכתבת לי אני מנסה להגביל את עצמי בגלישה ומרגיש מכור רעד בידיים וצורך חזק להמשיך לגלוש לקרוא. כשאני מוטרד מודאג אז המינון עולה מאוד. אני אדם סגור לא מתקשר לאחרים כשאני חש מצוקה אלא רק גולש לאתרי חדשות. שאלתי היא אם אני יוכל להתמודד עם זה לבד? ואיזה תרגול עושים בCBT ? האם זה תרגול אפר"ת? אירוע פרשנות תוצאה? יש כדור שעוזר לשחרר???

היי רוני, איני יודעת מהי יכולת ההתמודדות שלך לבד. יש אנשים שיש להם משאבים נפשיים וחוזק מספיק להתמודד עם העניין, ויש כאלה שלא. בכל מקרה, אם מדובר באיכות החיים שלך, אין סיבה לא לפנות לטיפול, שכן לדעתי, אין דבר ששווה יותר להשקיע בו. בטיפול CBT, כפי שהסברתי, עוסקים במקרים כאלה ב"גמילה" הדרגתית מההתנהגות הבעייתית (או גמילה מלאה- לא להתקרב בכלל לאתרים, תלוי מה מתאים לך יותר באופן אישי). מוצאים התנהגויות חלופיות שיספקו אותך וירגיעו אותך לפחות באופן חלקי, ומלמדים אותך להתמודד עם המתח שנוצר. מה שנקרא "תרגול אפר"ת" או ABC, הוא מונח מאוד בסיסי של CBT שכביכול עומד בבסיסו של הטיפול, אך האמת היא ש- CBT הוא מטרייה מאוד רחבה של שיטות וטכניקות, הרבה הרבה מעבר ל"אפר"ת" שלא תמיד צריך להשתמש דווקא בו. במקרה שלך, הטיפול יתמקד יותר בטכניקות התנהגותיות ופחות בקוגניטיביות. חג שמח, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

10/05/2016 | 02:12 | מאת: שאלה

גילי32 סובל כבר 17 שנה מאו סי די ושוב מגיע הדכאון אני רוצה למות לא יותר לא אוכל לא יושן ופשוט לא מתפקד כמהר שבוע לא יודע מה לעשות הפסקתי את הטיפול לבד ואתמול חזרתי שוב לציפרמיל שוב פעם מחשבות טורדניות טוחנות לי את המוח אני לא ישן כבר שבוע מה לעשות

שלום לך, שתי המלצות חמות שאני יכולה לתת לך הן: ראשית, אף פעם לא להפסיק טיפול תרופתי על דעת עצמך, שכן אז המצב מחמיר. אם אתה מתחיל לקחת ומפסיק מדי פעם מרצונך, הטיפול אינו יעיל כלל. אם קיימות מחשבות אבדניות, ממליצה להרים טלפון לפסיכיאטר ולשאול אותו מה ניתן לעשות בטווח הקצר. שנית, כדאי מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT), שיכול לתת לך את הכלים להתמודד ולפתור את הבעיה או הבעיות. תרופות הן עזרה חלקית בלבד, וכמובן לא מספקות לך את התמיכה הנפשית שנראה שאתה זקוק לה. חג שמח, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

09/05/2016 | 17:39 | מאת: מיכאל אומונובסקי

שלום רב ד"ר שרון לויט היקרה חג שמח לך כל חיי הייתי דאגן במיוחד בנעילת הדלת של הבית אני מאז ומתמיד הייתי בודק 3 4 5 פעמים אם באמת נעלתי(ocd) זה קורה גם בניעלת רכב משרד עבודה..כיבוי גז תנור וכוווו לפני כחצי שנה נולדה לי ילדה בשעה טובה אין מאושר כמוני בעולם.. עבר לי ועובר לי תסריט כבר כמה חודשים שאני מרביץ לה... ברור כשמש שזה סתם בראש וסתם מחשבה ללא תוכן אובססיבית אני יודע שזה אוסידי ולא דואג כל כך..אבל המחשבה רצה לי בראש רוב שעות היום..זה קצת מתסכל וקצת כואב אפילו שזה מחשבה מטומטמת.. לאחרונה אני מרגיש שהמחשבה מגיע הרבה פחות פחד..אני אפילו מזמין אותה וחושב בכוונה וברוך השם מרגיש חרדה יותר קלה מלפני חודש..שאלת השאלות היא האם המחשבה האובססיבית באמת לאט לאט אם הזמן תישכח עוד יותר והחרדה תהיה ברמה פחות חזקה..יש שלב שהמוח מתחיל להבין שבעצם הוא סתם נבהל וחושב שטות? תודה מראש מתוקה..

היי מיכאל, שמחה לשמוע שאתה מצליח להפחית את ההתנגדות למחשבה, ושהיא פוחתת. עם הזמן, היא אכן אמורה לדעוך, אך היא אינה מטרידה אותך יותר רק כשאתה מגיע למצב, שבו אתה מקבל את המחשבה במאת האחוזים, ולא אכפת לך כלל שהיא מגיעה. זו רמה גבוהה של קבלה, שלא קל להגיע אליה, אך אפשרי. אם יהיה לך קושי לעשות זאת לבד, אני ממליצה לקבל ליווי מקצועי בתהליך. כשהעבודה נעשית בצורה מסודרת ומובנית ותוך ליווי חיצוני, זה קל הרבה יותר. חג שמח, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

10/05/2016 | 17:42 | מאת: מיכאל אומונובסקי

אז את אומרת שמחשבה שנתקעת בנוגע לפגיעה באדם שאוהבים אמורה להיחלש אם הזמן..בלי קשר להתמודדות של הבנאדם מחשבה אובססיבית מפחידה ולא הגיונית..באמת אם הזמן נחלשת כי המוח מתחיל להבין שהיא בעצם לא הגיונית?

הבעיה שהיא שהמחשבה שעולה היא מפחידה מאוד.וכל הגוף רועד מעצם המחשבה ומיד מתחילה התנהגות קבועה שמרגיעה. איך אפשר להתעלם מהמחשבה שגורמת ללחץ ובהלה?

היי רונה, "להתעלם" היא מילה לא נכונה, שכן רוב האנשים יפרשו אותה לא נכון, וינסו פשוט לא לחשוב את המחשבה ו"להוציא" אותה מן הראש. הדבר יביא, כמובן, רק להתגברות המחשבות. המונח הנכון הוא "לקבל". כשאנו מדברים על קבלה, אנו מתכוונים לקבלה הן של המחשבה, והן של כל החוויות הנלוות אליה, כולל החרדה על כל תופעותיה. כדי לעשות זאת, צריך ללמוד קודם כל להכיר את החרדה ולהבין אותה, וללמוד אפילו לזמן אותה באופן מכוון כדי לא לפחד ממנה. לא פשוט לעשות זאת לבד וללא טיפול, ולכן מאוד מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שייתן לך את הכלים לקבלה בצורה מסודרת. אי אפשר לטפל ב- OCD על ידי טיפים בלבד. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

08/05/2016 | 11:25 | מאת: ט

טוב, אז לי יש בעיה של טורדנות שכל כמה שנים משנה תסמינים. פעם זה היה ניקיון מוגזם, זה עבר. היה לי גם סידור מוגזם של דברים וגם עבר. כיום, המצב הנוכחי שלי הוא שנורא קשה לי לאבד דברים גם דברים פשוטים ומטופשים להפליא. אם נאבד לי משו מסוים אפילו חתיכת דף לפעמים אני נכנסת להתקף חרדה ולאמוק רק למצוא אותם, ברמה שאני הופכת את העולם ומשגעת את כל הסביבה שלי. ואם אני מוצאת אז זו הרגשה טובה לכמה זמן עד לשטות הבאה שאני חושבת עליה ותוהה לאן נעלמה ואיפה היא נמצאת ואז שוב מתחילה לחפש אותו באמוק וכן הלאה. זה קורה גם לדברים שהם בוודאות מוחלטת בבית אבל אני פשוט רוצה למצוא אותם ולראות שהם נמצאים ולא נזרקו לפח. המצב הזה פוגם משמעותית במצב הרוח שלי ובחיים בכלל. שאלתי היא, האם שייך טיפול CBT במצב כזה? ומהי הבעיה הזו בכלל ממה היא נובעת?

שלום לך, ככל הנראה, הבעיה נובעת מאותה סיבה שממנה נובעות שאר הבעיות שציינת: פחד מאבדן שליטה. כאשר החפצים נמצאים בהישג ידך, את יכולה להיות רגועה, מפני שאת יודעת היכן הם נמצאים, והידע הזה פירושו סדר בעולמך= שליטה. כאשר אינך יודעת היכן החפצים, את חווה חוסר ודאות, שמכניס אותך למצב של חוסר אונים וחרדה. בוודאי שטיפול CBT רלוונטי כאן, מאחר שיש צורך להיחשף באופן הדרגתי למצב שבו אינך יודעת הכין החפצים שלך (בתחילה מצבים קלים, אולי של חפצים פחות חשובים או להתחיל מכך שמישהו "יעלים" חפץ בכוונה). במקביל, יש צורך לעבוד על ההתמודדות עם החרדה וקבלת מצבים של אי ודאות, במישור הקוגניטיבי (כלומר, שינוי החשיבה השלילית, שככל הנראה עומדת בבסיסה האמירה שאת "חייבת" להיות בשליטה). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

06/05/2016 | 16:55 | מאת: liron.y

אני מרגיש בחוסר מוצא סובל מהפרעה כפייתית ולא מצליח להתגבר הייתי בטיפול תרגול CBT לא עזר לי לשינוי התנהגות ההתנהגות הכפייתית שלי מופיעה שאני פוגש אנשים חדשים. בקבוצת אנשים אני מתנהג בכפייתיות מדבר הרבה ובמהירות מתוך הלחץ ויוצר קשר מהר ונרתעים ממני כמובן סבלתי דחיות אדירות בחיים. ואז קורה שאני הולך לקיצון השני ונמנע מלדבר עם איש מהאנשים שאני לא מכיר וגם אז רע לי הניכור. גדלתי במשפחה שדחתה אותי מילדות. אימא שנכנסה להריון בגיל מאוחר 40 פלוס בטעות ופחדה מהפלה. הזכירה לי כל החיים כמה אני מיותר לא שווה. היא ואבא שלי התעללו בי ממש רגשית ופיזית מכות ועלבונות הוציאו את התסכול היו בטוחים שיש לי הפרעה כל שקל עלי היה כואב להם אכלתי מצלחות של אחים שלי מה שהשאירו אני רוצה לחיות חיים אחרים ולא מצליח אני יודע שכשאני נקשר לאחרים אני גם הופך לכפייתי מהחשש לדחייה עשיתי הרבה שינויים לטובה אבל מזה אני לא מצליח לצאת כל כך כואב לי דחייה שאני עושה הכל לא לחוות את זה ולצערי זה בדיוק מה שקורה. יש טיפול שבאמת עוזר???

היי לירון, אתה אומר שאתה סובל מהפרעה כפייתית, אך לא תיארת כאן סימפטומים של כפייתיות כלל, אלא של חרדה סביב מצבים חברתיים. היצמדות לקשרים או התנהגות "מוזרה" במצבים חברתיים אינה נחשבת לכפייתיות. ייתכן שקיימים סיפטומים אחרים, אותם לא פירטת. בוודאי שיש תקווה ואפשר לטפל בך. כדי לדעת מה לא עבד בטיפול הקודם, יש צורך לדעת מה היה שם בדיוק. יכולות להיות לכך סיבות רבות: אולי לא התחברת למטפל באופן אישי (המרכיב הכי חשוב בטיפול), אולי הוא לא אבחן את בעייתך נכון, אולי הוא הציע לך טכניקות לא נכונות (לדוגמא, נפוץ מאוד שמטפלים מציעים הרפיות במקום חשיפות), אולי קיימת מספר מועט מדי של פגישות, אולי לא עשית את "שיעורי הבית" שנתן לך, וכו'. בכל מקרה, אין סיבה להתייאש. יש צורך לשבת עם מטפל שתוכל להתחבר אליו, יציע לך את הכלים הנכונים ותיווצר אצלך מחויבות ומוטיבציה לטיפול. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

05/05/2016 | 19:28 | מאת: לילי כהן

האם טיפול eft אם את מכירה.. יכול להעלים מחשבה אובססיבית לא רונית לא הגיונית.. שבכל זאת מכה בי ולא נותנת לי מנוחה.. רק היום שמעתי על השיטה הזאת דיברתי אם מטפלת שאמרה לי בוודאות שהיא יכולה להעלים לי את מחשבת הocd הרעה שתפסה אותי

היי לילי, בחיפושייך אחרי הפתרון לבעייתך, את עשויה להיתקל בהרבה מטפלים מתחומים שונים (לאו דווקא פסיכולוגיה או פסיכיאטריה, חלק מהם טיפולים אלטרנטיביים), שיטענו בתוקף שהם יכולים "לרפא" OCD ן"להעלים" מחשבות. כדאי שתדעי, שאין שום דרך שבעולם להעלים מחשבה טורדנית. הדרך היחידה לטפל בבעיה היא לעבור תהליך של למידה כיצד להפסיק להתנגד למחשבות, וכך את למעשה עושה עבודה פסיכולוגית על המוח שלך, ולא מנסה "פתרון קסם" חיצוני שמעלים כביכול את המחשבות. מאחר שטיפולים אלטרנטיביים צצים כל יום כפטריות אחרי הגשם, ואף אחד מהם עדיין לא הוכח מחקרית כ"מרפא" OCD, אני ממליצה להיות סקפטית ולחפש הוכחה מחקרית לכך שהטיפול המסוים שהתעניינת בו עובד. "הוכחה מחקרית" אינה רק מחקר אחד או שניים, שאולי אינם מהימנים או תקפים, אלא גוף מחקרי משמעותי שקיים כבר במשך שנים (ורצוי עשרות שנים). אני באופן אישי מאמינה שטיפול נפשי צריך להינתן רק ע"י איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

05/05/2016 | 18:28 | מאת: אריה

יש לי מחשבה אובססיבית שלא עוזבת משהו לא הגיוני המחשבה לא מרפא אפילו שאני מודע שהיא לא נכונה ולא תתרחש לעולם האם תרופות טבעיות,יציאה לשמש לאור,פעילות גופנית כל יום..\ באמת יכולה להפחית את המחשבה באחוזים גבוהים?

היי אריה, פעילות גופנית, תזונה נכונה ויציאה לשמש יכולים לשפר את מצב הרוח. פעילות גופנית בעיקר מעלה את רמת הסרוטונין במוח, וטוענים שפעולתה דומה לזו של תרופות נוגדות דיכאון וחרדה (בתנאי שנעשית באופן אינטנסיבי). עדיין לא הצליחו לגרום להפחתת מחשבות טורדניות בצורה זו, אך אין ספק שזה לא יזיק למצב הרוח ולהפחתת החרדה. מחשבות טורדניות פוחתות רק כאשר אתה לומד לקבל אותן (באופן פרדוקסלי) ואינך מנסה "להוציא אותן מן הראש" כל הזמן. ככל שתתנגד להן יותר, כך הן ימצאו שם ויטרידו אותך יותר. תרופות "טבעיות" למיניהן לא יועילו ל- OCD. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

05/05/2016 | 16:42 | מאת: בר

.אני סובל מocd כבר די הרבה שנים נוטל 20 מג ציפרלקס שלא ממש עוזר הפסיכאטר הוסיף לי גם 30 מג מירו שנתן דחיפה קלה אבל עדיין אין אצלי 'שקט מחשבתי' לאחרונה אובחנתי גם כadhd וadd ונוסף לקוקטייל הכימי גם 30 מג אדרל .שאלותי הן : 1.באיזה שעה ביום היית ממליץ ליטול כל תרופה ותרופה? 2.האם האפקט של האדרל טוב יותר שאוכלים לפני? 3.איך קורה שפעם עם האדרל אני מרגיש כמו סופרמן (מה שבאופן מפתיע עזר לי לocd)ויום אחרי אני פשוט לא מרגיש כלום ??? 4.כמוצא אחרון לחולי שלי מה לדעתך עוד ניתן לעשות?(אנטי פסיכוטי?הבנתי שהאדרל גם עובד על הניורוטרנסמיטר דופמין ) תודה רבה סליחה על כל המגילה

היי בר, איני יכולה לענות על שאלות ספציפיות בנושאי תרופות, מאחר שאני לא רופאה. אתה יכול להפנות את השאלות הללו לרופא שלך, שכן גם בפורומים המנוהלים על ידי רופאים לא נהוג לתת המלצות רפואיות ספציפיות לאדם בלי לפגוש אותו. מה שוד ניתן לעשות, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), טיפול פסיכולוגי שעיקרו עבודה עצמית על הבעיה, תוך שימוש בכלים שיעזרו לך לשנות חשיבה והתנהגות. ייתכן מאוד ששם תמצא את הפתרון, אחרי כל כך הרבה ניסיונות של טיפול תרופתי שלא צלחו. כדאי לדעת, שכ- 30% מהאנשים אינם מגיבים כלל לתרופות נוגדות דיכאון וחרדה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

05/05/2016 | 02:34 | מאת: תמי

סובלת מהתקף חרדה : חששתי לחיי בעלי שנוהג באופנוע בכבישים מהירים. הלילה שלא כהרגלו לא ענה לי במשך שעות נתקפתי בהתקף חרדה חזק המחשבות היו שכנראה נפגע קשה ואין באפשרותו לענות. הקאתי ופצעתי את הוושט וסבלתי מדפיקות לב איומות ממש התיה התקף נוראי. אחרי שלוש שעות התקשר הכל בסדר הוא שכח את הנייד וחיפש אחריו. על פניו החרדה היתה הגיונית אבל תגובתי היתה קשה, חשתי שאם קרה לו משהו אין שום טעם בחיי סבלתי סבל איום ולא יכולתי לתפקד, יצרתי קשר עם משפחה וחברים שגילו אמפטיה למצב אף חשבו שאני מתעסקת עם השערות קשות. ושעליי להמתין . אני חלשה אחרי התקף כזה ורוצה לטפל בעצמי ברצינות. מדוע אני מגיבה כך? ויש דרך לטפל בהתקף כה קשה שמגיע ?

היי תמי, בוודאי שיש דרך לטפל בחרדה זו, בטווח הארוך. הרעיון הוא ללמד את המוח לא להעריך את הסיכון בצורה כה מוגזמת כפי שאת מעריכה אותו, ולהתנסות במצבים כאלה או דומים לזה (אולי באופן הדרגתי), שבהם אין לך שליטה וודאות. כאשר תתנסי בכך מספר פעמים בלי לנסות להרגיע או להפחית את החרדה, המוח בסופו של דבר ילמד שאין ממה לפחד. מומלץ לעשות זאת בתהליך של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו המטפל ילווה וינחה אותך. אמנם כתבת שאלה זו בפורום הפרעה טורדנית- כפייתית, אך נראה כי אין קשר לטורדנות, ומדובר בחרדה מסוג אחר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

אני לפני עשרים שנה התחלתי עם זה שהייתי בודקת דוד שסגור הרבה פעמים וגם דלת ואז משהו העיר לי על הדלת שזה היה בהתחלה והייתי נחושה להפסיק והפסקתי וכל פעם משהו אחר וז התחילו מספרי מזל פעמיים שלוש מדי כמה שנים החלפתי ועכשיו בערך 8-9 שנים זה מספר קבוע למשל כשאני יוצאת משירותים הולכת ץ הלוך חזור 6 פעמים אבל לאורך ולרוחב זה משגע אותי כשאני קמה זה כמעט כל פעולה לכן א ממעטת לצאת מהבית ב מתחמקת מהרבה פעילות בבית אני כן למרות זה עושה אני מתקנת כן פעולות בבית אבל זה כאילו שילד קטן משגע אותי כל היום אז קורה שיומיים אני לא מנקה ולא מסדרת וכל הבית בלגן אבל כלים שוטפת כל יום אני ץ כל יום מעבירה סמרטוט ץ ויום שוטםת אני מתקנת משהו אני מאוד שומרת על ניקיון הבעיה זה סדר אני מסדרת אחרי יומיים ץ הכל ץ בלגן אני לא יוצאת ץ כי כל ץ הזמן צריכה לנקות ולסדר הולכת רק ללישכת עבודה ץ פעם בשבוע ולסופר פעם בשבוע כל הזמן ת בבית צריך לבשל ואז לנקות אני רוצה ללכת לפסיכולוג דרך מכבי אבל רוצה פסיכולוג שמבין בזה לפני השינה אני הולכת חצי ת שעה שעה ץ וסופרת בסלון הבינוני והולכת וחוזרת בכל המשבצות שברצפה ץ כי ת אני מפחדת מדברים לא ץ הגיוניים שיקרו אם לא ץ אבצע את הספירה יש לי כבר פחות או יותר הליכה קבועה שאמטקה לקחת רבע שעה ץ אם טעיתי אני חוזרת שוב ץ אני ץ יושבת הרבה כי כ קימה היא ץ ספירה אני צריכה משהו שיאשר לי שלא יקרה כלום הבעיה שאני לא מדברת על זה אם אף אחד רוב הזמן לבד אני משלמת שכירות 1600 ולפעמים עובדת בניקיון ץ בתים פעם בשבוע כשאני לא עבדתי אחותי נתנה לי אוכל ובגדים ועזרה לי קצת גרתי עם שותפה ץ ופעם עם אחותי אז זה מתחלק בעבודה של המשק בית שזה 200-250 קניתי ץ אוכל לשבוע 250 ועוד נשאר לי 100 כי לא יצאתי ץ פרט לסופר רק כשהמקרר ריר יצאתי גרתי אצל ההורים עד לפני כמה ץ שנים והיה לי חדר לבד ץ וגם הייתי סגורה בבית בסבזתי על זה את כל החיים שלי כי כל ץ דבר ץ שאני ץ רוצה לעשות כדי ץ שיצליח ץ אני צריכה ליספור שוב ושוב וזה מתיש ואז אני מוותרת מה לעשות

היי טלי, נשמע שאת סובלת מהתנהגויות כפייתיות וכן הימנעויות לא מעטות, ויש צורך לטפל בכך בעזרת איש מקצוע. ציינת שאת הולכת לטיפול אבל "רוצה מישהו שמבין בזה". קודם כל, כדאי לברר לגבי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), ולא ללכת ל"כל" פסיכולוג. טיפול בגישה הזו יכול לתת לך כלים מעשיים להתמודדות עם הבעיה, הפסקת ההתנהגויות הכפייתיות ועשיית דברים שאולי את חוששת או נמנעת מלעשות. כלומר, לא מדובר רק בשיחות, אלא בתרגול של ממש. בנוסף, כדאי לחשוב על כיוונים נוספים- למלא את חייך בעשייה חיובית שתעזור לך, וכך תהיי פחות שקועה בכפייתיות. למשל: חוגים, פעילויות מחוץ לבית ותחומי עניין. נשמע שהם חסרים לך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

04/05/2016 | 03:11 | מאת: רוני

שאלה מאייפון : לפני שאני הולך לישון אני מרגיש צורך לעבור על האתרי חדשות לקרוא כל אסון . בבוקר מיד שאני קם אני ישר לוקח אייפון וקורא את כל החדשות בכל האתרים הקיימים זה הפרעה ? אני גוזל זמן יקר ומגיע לעבודה באיחור בגלל זה וכן בכל שעות העבודה אני מקבל התראות חדשות עם על ידיעה חדשה אני מרגיש שזה מרגיע לי מתי פנימי זה גוזל לי המון זמן ורוב החדשות לא נעים לקריאה אבל אני לא פוסח על כלום. זה נחשב הפרעה ואם כן איזה טיפול משחרר יש לזה ?

היי רוני, אם ההתנהגות גוזלת ממך זמן רב, מפריעה מאוד לחייך, ומטרתה להפחית מתחים ולחצים, סביר להניח שמדובר בהתנהגות כפייתית. ייתכן שקיימת אצלך סוג של הפרעה כפייתית. אם אתה שואב הנאה מן הקריאה, ההתנהגות דומה יותר להתמכרות. הדרך היחידה להתגבר על כך היא פשוט להפסיק את זה, ואפשר לעשות זאת באופן מוחלט (כמו "גמילה", לא להתקרב למושא ההתמכרות) או באופן הדרגתי (להפחית כל יום את זמן הקריאה, לשים לעצמך טיימר שיצלצל אחרי זמן מסוים, ואז תהיה חייב להפסיק). אפשר למצוא התנהגויות חלופיות שיפחיתו מתח וחרדה במקום התנהגות זו. אם קשה לך ליישם את העצה בכוחות עצמך, ניתן לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו המטפל יבנה לך תכנית "גמילה", כולל התנהגויות מרגיעות חלופיות, ויעזור לך ליישם אותה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

בתי היחידה בת 16 מאוהבת מעל הראש בבחור לא ראוי לאהבתה ועסוקה בו באובססיה. זה אומר עסוקה רק בו הפסיקה אפילו ללמוד בחודש האחרון. ואני שיש לי קשר טוב איתה מסבירה לה את הנזק המשמעותי שנגרם לקשר מהתנהגותה. הבהרתי לה שהקשר יסתיים אם תמשיך ככה להטריד אותו על מנת לקבל תשומת לב, לא עזר . כיום היא שבורת לב בבית אחרי שעזב אותה לקחה את זה ממש קשה מאוד והלב נשבר בקרבי. היא לא מעוניינת בטיפול בשום אופן. קניתי לה וליראן טיפות הרגעה בלי מרשם שעוזר מעט לשיכוך הכאב והדחף שיש לה ליצור קשר איתו חייבת לציין שהגרוש שלי אביה התנהג בכפייתיות בקשר שלנו. לדעתי הבעיה אצלה גנטית ירושה מאביה שלא נישא שנית וחי חיי בדידות בגלל ההתנהגות המרתיעה שלו כך הוא התנהג אלי בכפייתיות חנק אותי בקשר עד שלא נותרה ברירה רק לברוח. בתי עכשיו חונקת אותי כי נשארה ללא הקשר איך אעזור לה ???

שלום לך, היצמדות אל קשר נראית כהתנהגות כפייתית, אך למעשה זו אינה נחשבת להפרעה כפייתית. יכולות להיות לכך סיבות שונות, חלקן אולי קשורות בצרכים של גיל ההתבגרות. אם בתך "חונקת" אותך כרגע, כשנותרה ללא הקשר, אפשר קודם כל להבין אותה- זה באמת מצער וקשה להתמודד עם אבדן של זוגיות, בייחוד זוגיות ראשונה בגיל ההתבגרות. למתבגרים זה נראה כמו סוף העולם. אם את חשה שהתנהגויותיה מוגזמות, את יכולה להציב לה גבולות. למשל, אם היא מתקשרת אלייך באופן חוזר ונשנה, את לא חייבת לענות לכל השיחות, ואת יכולה לומר לה מראש שתעני לה רק מספר פעמים ביום ובשעות הנוחות לך. כמובן, רצוי שיהיו לך חיים משלך ופעילויות שאת עושה מחוץ לבית בלעדיה. אולי זה יעודד אותה לעשות דברים נוספים מלבד להיתלות בך. הקדישי לה זמן כפי שאת רואה לנכון, אבל אל תדחי אותה בכל פעם שהיא באה להיות איתך. כדאי פשוט להגביל את הזמן הזה, אך מצד שני לתת לה אותו, ואת ההרגשה שאת תומכת בה ומקשיבה לה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

03/05/2016 | 21:59 | מאת: אבי

כמה שנים אני סובל מבדיקות מוגזמות אם נעלתי את הבית בודק 5 פעמים את הידית אותו דבר הגז הרכב ועוד ועוד ועוד.. לאחרונה האו סי די הפך מהבדיקות למחשבות ודמיונות לא הגיונים על פגיעה באישתי.. רציתי לשאול..אם אני יצליח לשים סוף לבדיקות של הבית ויסמוך על עצמי ופשוט יהיה אחי שלב שנעלתי את הדלת ועודדד ממש כבנאדם רגיל..האם המחשבות החדשות על פגיעה באישתי יעלמו בגלל שצברתי ביטחון לגבי הבדיקות? הרי הכל קשור לחוסר ביטחון עצמי ועוד שני שאלות פסיכותרפיה=פסיכולוגיה? האם יכול להיות שלקרובים אלי יש גם ocd והם שותקים כמוני?

היי אבי, התגברות על תחום אחד של ה- OCD לא גורמת לתחומים אחרים להיעלם, אך בהחלט יכולה לתת "דחיפה" להתמודדות. לפעמים אני אומרת למטופלים שקשה להם להתקדם בתחום מסוים, לאתגר או "להפחיד" את עצמם בתחום אחר, ואז קל יותר להתמודד ולבצע משימות גם בתחום הקשה יותר. פסיכותרפיה הנה תחום ספציפי בפסיכולוגיה, ופירושה "פסיכולוגיה טיפולית". קיימת גם פסיכולוגיה מחקרית, ארגונית וכו'. בהחלט ייתכן שאנשים קרובים אליך סובלים מ- OCD ואינם חושפים זאת בפניך. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

03/05/2016 | 20:18 | מאת: שרון.

בן 31 מאובחן כסובל מהפרעה טורדנית, אחרי טיפול ממושך ומוצלח ב CBT ! כולל ציפרלקס לפני תחילת הטיפול, עברתי משבר נפשי קשה מאוד. פוטרתי מעבודתי, וחברתי אהובתי דאז נפרדה ממני היא ומשפחתה הביטו בי בעין שלילית, כאילו אני חולה נפש. אחרי ש סיפרתי לה על המחשבות הכפייתיות .. והיא סיפרה למשפחתה ונפרדה ממני בתקופה הקשה ביותר בחיי כשהייתי על הקרשים. אחרי טיפול ממושך הצלחתי להתרומם ולבנות חיים יציבים וטובים. ואותה האקסית מהעבר מנסה לחזור לחיי בכל דרך. היא נישאה מאז לבחור שנהג בה לאחר הנישואין באלימות קשה והתגרשה ממנו - עזרתי לה באותו תקופה עם הגירושין כי הייתה מאויימת ובמצב נוראי לאחר מכן החלטתי לתפוס מרחק כי אני חש בכל פעם שאני פוגש בה דיכאון ועצב גדול.היא פגעה בי בצורה קשה מאוד ועכשיו שהיא שבורה חוזרת להתנחם אצלי מחוסר ברירה וזה מכאיב ומרתיע אותי מכל מפגש. ניסתי בכל זאת לתת צאנס אחרון לידידות וזה לא הולך, משפחתה שהיא קשורה אליהם מאוד רואה בי אדם בעייתי בגלל העבר. היא עצמה מנסה להיות טובה עמי ואני סובל מהמצב הקיים כל פעם שאני עומד לפגוש אותה עוטף אותי תחושת דיכאון, על הזריקה הקשה הניתוק הטוטאלי שלה שפירק אותי. כדאי להיפרד לתמיד ולא להישאר בקשר? למה הדיכאון הזה מתעורר בהקשר אליה וממשיך לרדוף אותי חשבתי ששמתי את העבר מאוחריי....

היי שרון, אני חושבת, שכל עוד אתם בקשר, זה אך טבעי שיהיה לך קשה להשתחרר מהתחושות הקשות הקשורות בה. כשמדובר בפרידה, בייחוד אם היא טעונה רגשית, הדבר היחיד שבאמת עוזר להתגבר הוא "רחוק מהעין רחוק מהלב", והחל מהרגע שמיישמים זאת, הזמן עושה את שלו. לכן, לדעתי עדיף לנתק קשר. אין שום סיבה שתמשיכו את הקשר ביניכם אם אין לכם ילדים או נכסים משותפים, וזה יכול אף להקשות עליך ליצור קשר חדש עם מישהי אחרת. לכן, עם כל הכאב והצער שבדבר, ובלי קשר ל- OCD (מאחר שזה יכול לקרות לכל אחד), עדיף לנתק. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

שלום, אני בהריון שבוע 23, בשבוע 17 ביצעתי סקירה מוקדמת נרחבת בתלת מימד אצל מומחה ונמצא בה ממצא יחיד נקודה בלב, שהטריד אותי קשות. ממש נפלתי לחרדה קשה ומחשבות כפייתיות, שבעבר חוויתי בקשר זוגי לא יציב שהיה לי לפני כעשור. הלכתי לחוות דעת אצל רופא מומחה,אשר אמר שהממצא אינו כזה בר חשיבות. ואם כך אני מגיבה כדאי שאוותר על עוד סקירה מאוחרת. כי הנזק מהחרדה גובר על הממצא הפעוט הזה שאינו מום ולא בעייתי כלל. נרגעתי מעט ואכן לא המשכתי לבצע סקירות. אך נותרת לי חרדה לעובר. על אף שאני חשה בתנועות העובר אני מבוהלת וחוששת ללכת לבדיקה שגרתית .עולות בי מחשבות כפייתיות מפחידות לראש. לעיתים המחשבות חרדה על העובר. ולעיתים חרדה לחיי מסיבוכים שונים. הפסקתי לגמרי להיכנס לפורומים רפואים או לקבוצות תמיכה בהריון. כי לעיתים היו שם סיפורים קשים שהחרידו אותי והוסיפו לי מחשבות כפייתיות והתקף פאניקה. ממש חבל לי שהתקופה הכי יפה בחיי שהעובר חי בתוכי עוברת גם עם מחשבות נוראיות בראש שמעיקות ואיני מצליחה לגבור עליהם.מה ניתן לעשות בלי כדורים?. יש טיפול חירום? אשמח לכל עיצה טובה ממך שמעתי עליך טובות שיכולות להקל על המצב שנקלעתי אליו. מקווה שאני מובנת

היי מיה, קודם כל, שיהיה בשעה טובה! הצורך לחשוב מחשבות שליליות ולפחד, הוא למעשה הצורך בשליטה, הצורך "לעמוד על המשמר" כל הזמן. כלומר, המוח חושב שאם את תדאגי ותפחדי, את למעשה "מוודאת" שהכל יהיה בסדר, ואם לא, את חסרת אחריות. בפועל, זו אשליה, ואין כל תועלת במחשבות האלה. מאחר שאת כמובן ממשיכה בהריון עד סופו, אין שום דבר שאת יכולה לעשות כדי לוודא, מעבר לבדיקות שכבר עשית, שהכל יהיה בסדר, לכן, באופן רציונלי, אפשר להניח לזה. הדבר המומלץ ביותר הוא להפסיק כל עיסוק בכך, להפסיק לחפש מידע באינטרנט, לא לשתף אחרים במחשבות שלך (כי זה נותן תוקף לחרדה) ולנסות "לזרום" ולהמשיך בחייך כרגיל. אם יופיעו מחשבות, אין טעם להתרגש מהן יותר מדי, פשוט תני להן לחלוף בראש והמשיכי בחייך. אין מדובר במחשבות כפייתיות, שכן אין מונח כזה "מחשבות כפייתיות". התנהגויות הן כפייתיות, כמו למשל חיפוש בלתי פוסק באינטרנט וכתיבה בפורומים רפואיים. מחשבות יכולות להיות טורדניות, אך בהחלט יכול להיות שמדובר בחרדת בריאות ולא בשום דבר שקשור ל- OCD. זאת מאחר, שלא נשמע שהמחשבות מכילות מרכיב של חוסר היגיון בסיסי שאת מודעת אליו. יש כאן פשוט הערכה מוגזמת של הסיכון האפשרי, וחרדה שאינה פרופורציונלית בכלל לגודל הסיכון. אם לא תצליחי ליישם את העצות בכוחות עצמך, ניתן כמובן להיעזר במספר פגישות טיפוליות בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT), שייתן לך כלים שיחזירו אותך למסלול, כמובן ללא תרופות. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

27/04/2016 | 20:21 | מאת: מיקי

שלום אנשים האם מישהו מכיר או חווה תחושות פיזולגויות כגון מודעות לאיבר כלשהו בגוף והתעסקות בו (מחשבה עליו) שגורמת לאיבר הזה להיות "מורגש" לי יש את הבעייה הזו בעיניים בעקבות ניתוח לייזר (שב"ה עבר בהצלחה) אבל מאז אני "מרגיש" את העיניים ומתעסק בהם ללא הפסקה - מה שמחמיר עוד את הבעיה ומעלה כל הזמן רגשות חרטה של אילו לא הייתי עושה את הניתוח. מדהים שכשאני עסוק מאוד בדברים אחרים או אוכל אינני "מרגיש"את העיניים. אני משתגע מזה כבר כמעט שנתיים? מישהו מכיר או חווה משהו דומה

היי מיקי, ייתכן שאתה סובל ממה שנקרא "אובססיה סנסו- מוטורית", כלומר עיסוק יתר באיבר כלשה בגוף, ומחשבה מוגזמת עליו, כך שאתה מודע לו או לפעולתו חלק גדול מהזמן. ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לעזור לך ולתת לך כלים לפתור את הבעיה הזו תוך תקופה קצרה, יחסית. חג שמח! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

01/05/2016 | 12:45 | מאת: מיקי

תודה רבה 1. מה דעתך על טיפול תרופתי 2. יכולה לתת לי שם של מטפל/ת מומלצת בנושא זה באיזור המרכז??

27/04/2016 | 14:12 | מאת: שלומי

היי, אני סובל ממחשבות טורדניות- חרדות אני בודק מליון פעם את הפלאפון שלי ודברים אחרים אני בודק ובודק כל הזמן מכשירי חשמל וזה ואם אני לא בודק אז אני נכנס לחרדה. ושזה קורה אני מרגיש גם הרגשה נפשית לא טובה בגלל זה לא מרגיש טוב פשוט, בגלל זה אני סובל מדיכאון גם האם זה אוסידי ? תודה רבה יום טוב :)

היי שלומי, ההתנהגויות שאתה מתאר יכולות להתפרש כהתנהגויות כפייתיות, אך כמובן שאי אפשר לאבחן באופן מוחלט בצורה כזו דרך הפורום. אני ממליצה לפנות לאיש מקצוע (רצוי מתחום הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, CBT, כדי שיוכל גם לטפל בצורה נכונה), לאבחון מדויק יותר וטיפול. בלי קשר להגדרת הבעיה שלך, לפי תיאורך טיפול מסוג זה יכול להועיל לך. חג שמח! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

25/04/2016 | 14:09 | מאת: שמרית אסף

האם ocd מחשבות אובססיביות רעות דחפים על פגיעה באדם שאוהבים נחשבות לחרדה זאת אומרת ocd מחשבות רעות דמיונות=חרדה? 2)בכל הכנות שלך האם שתיית אלכוהול משכיחה את המחשבות לזמן מסויים? 3)האם אוסידי בדיקות מוגזמות..פחד לפגוע באנשים שאוהבים..דמיונות תמונות רעות שרצות בראש זה סוג של מחלת נפש?

היי שמרית, מחשבות רעות אינן חרדה, אלא הן מחשבות. הן יכולות לגרום לחרדה, וזהו סוג של רגש. מחשבות ורגשות הם שני דברים שונים, אך הם יכולים לגרום זה לזה (בעיקר מחשבות לרגשות). אותה מחשבה אצל אנשים שונים עשויה גם שלא לגרום לחרדה, וזה תלוי ביחס שלנו כלפי אותה מחשבה. שתיית אלכוהול יכולה להקל על המחשבות אצל אנשים מסוימים, אך נתקלתי גם בתופעה ההפוכה- התגברות מחשבות ו/או חרדות, אצל אחרים. OCD אינה מחלת נפש אלא הפרעה נפשית. באופן כללי, המונח "מחלת נפש" הוא אינו מונח נכון מבחינה מקצועית. קיימות הפרעות נפשיות (בעיקר סוגים שונים של דיכאון וחרדה), וקיימות מחלות מוח, כמו סכיזופרניה ומאניה דיפרסיה. סוג שלישי של הפרעות הוא הפרעות באישיות. חג שמח! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

בוקר טוב וחג שמח שרון, אני גבר רווק בשנות ה50 שמתמודד עם OCD מזה שנים רבות ומצליח לרסן אותו באופן עצמי במידה סבירה, בד"כ באמצעות טיפול פסיכולוגי ומדיטציה. לאחרונה עברתי שתי אירועים מאוד משמעותיים שהשפיעו על מצב בריאותי מבחינה נפשית. ראשית הייתי עם אותו מטפל מזה 20 שנה והרגשתי שעם כל הקושי הגיע הזמן לעבור הלאה כי הייתה בי תחושה הולכת וגוברת שהוא כבר ' לא היה שם' עבורי. האירוע השני והיותר קשה מבחינתי הוא שעברתי לפני חצי שנה ניתוח קיצור קיבה (שרוול) בהתאם להמלצות הרפואיות שקיבלתי. כעת הולך ומסתבר – לאחר חצי של סבל וייסורים שקצרה תהיה היריעה לפרט אותם כאן (ושסופם עדיין לא נראה באופק) - שנגרם לי נזק בלתי הפיך לקיבה ולוושט שניתן אולי – ורק אולי – לתיקון רק עלי ידי ניתוח נוסף – רעיון שבשלב זה נראה לי כמטורף לחלוטין. אני נמצא במעקב טיפולי של הצוות המקצועי של היחידה הבריאטרית בקופ"ח שלי – מכבי – והעובדת סוציאלית שם סבורה שמאוד חיוני ואפילו דחוף שאכנס לטיפול עם מישהו חדש כדי להתמודד עם מה שעברתי. שאלותיי הן: לאור גילי, מצבי הבריאותי והמשפחתי והחוויה הקשה שאני עובר לאחרונה, האם לדעתך עדיף שאעבור טיפול עם מטפל או מטפלת? במצב רגיל סוגיית המגדר לא היה צריך להיות בעיה בכלל אך יש ללא ספק הבדלים בגישה בין מטפלים ובמצבי הנוכחי חשוב שאמצא אדם שיוכל לתת לי את התמיכה המיטבית. (וחוץ מזה יצרתי קשר עם שתי מטפלות מתוך הרשימה של מכבי באתר של הקופה ובשני המקרים קיבלתי דחייה 'מנומסת.') שנית, האם יש סיכוי שהחוויות שעברתי עלולות להביא להחרפת תופעת הOCD אצלי והיכן לדעתך עדיף לתת את הדגש במסגרת טיפול כלשהו (בבעיה או באירועים הספציפיים)? בתודה מראש, אליהו

היי אליהו, מצטערת לשמוע שנגרם לך נזק בלתי הפיך לקיבה, זה מאוד לא נעים ומקווה שתצליח להתמודד בהצלחה עם המצב, מבחינה פיזית ונפשית. לגבי מטפל או מטפלת, אין שום משמעות למין המטפל בקביעה מי מטפל "טוב יותר" או מי יוכל, באופן אובייקטיבי, לעזור לך בצורה טובה יותר. זה תלוי בהעדפה שלך, ובמי שאתה עצמך חושב שתוכל להתחבר אליו בצורה טובה יותר. מחקרים מראים, שמטופלים רבים מעדיפים מטפלת, בגלל התכונות הנתפסות של נשים (אמפתיות ו"אימהיות" יותר), אך לא בטוח שמטפלים גברים אינם מסוגלים לספק את אותה סחורה. תלוי עם מי אתה, מבחינה אישית, יוצר חיבור טוב יותר, בהתייחס לתכונות האופי שלך. אגב, מפתיע אותי שקיבלת דחייה משתי מטפלות (אולי אין להן מקום?). מה שכן, הגישה הטיפולית היא חשובה. הטיפול המומלץ עבור OCD הוא באופן חד משמעי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). טיפול שכזה מוגדר כקצר מועד (בין 3-12 חודשים בד"כ עבור OCD), כך שאין סיכוי שתהיה עם מטפל 20 שנה ועדיין תחוש תקיעות. כמובן שעדיף להתמקד בבעיה, אלא אם כן אתה חש צורך לדבר גם על האירועים הנוכחיים ולעבד אותם. האירועים עשויים היו להחמיר את המצב, אך אם זה לא קרה עד כה, כנראה שזה כבר לא יקרה (מאחר שהאירועים כבר התרחשו, וההחמרה בד"כ חופפת לאירועים). חג שמח! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/04/2016 | 13:12 | מאת: גולן

שלום, אני בן 21. מטופל בכדורים פסיכיאטריים כבר מגיל 12. בזמן האחרון אני עדכנתי את הפסיכיאטרים שאני רוצה להפסיק לחלוטין את התרופות האלה מכיוון שהן אינן עוזרות לי ותופעות הלוואי שלהן פוגעות בי מאד. ב-3 חודשים האחרונים הייתי באשפוז יום, והפסיכיאטר אמר לי לקחת מארוניל. התחלנו עם 75 מ"ג, ועלינו ל-150 מ"ג. הבעיה היא שזה גרם לי לעצירויות ולרעב בלתי פוסק, שזה משהו שמאד מפריע לי כי יש לי הפרעות אכילה ואני מפחד מאד להשמין. אני מסוגל לבכות ולהשתגע אם אני עולה קילו. בחודש האחרון הפסיכיאטר הסכים שאני אפסיק את הכדורים, אז הוא הוריד אותי למינון של 25 מ"ג והורה לי לאט לאט להוריד את זה עד ל-0 מ"ג. כרגע אני ללא מעקב פסיכיאטרי כי האשפוז יום נגמר ואני מחכה לפגישה עם הרופאה החדשה שלי ב-3 למאי. הייתי במשך כמה שבועות על 25 מ"ג, והרעב לא פסק. בשבוע האחרון, כשראיתי שכבר זה בטוח, התחלתי להוריד את המינון של ה-25 מ"ג לחצי כדור (חתכתי עם סכין). לפני יומיים הפסקתי לקחת לגמרי. הבעיה היא שלא משנה שהפסקתי, אני עדיין מרגיש רעב בלתי פוסק. היום בבוקר אכלתי מצה עם גבינה ואז קורנפלקס כריות עם חלב. אחרי שעתיים אכלתי תפו"א עם נקניקיות וקופסה טונה בשמן. עכשיו אני שוב מת מרעב, כאילו לא אכלתי 6 שעות. אני כבר לא יודע מה לעשות?????? האם זה בגלל שהפסקתי לחלוטין את המרוניל??? אבל מנגד, גם כשאני לוקח את המרוניל אני כל הזמן רעב. אני משתגע כבר ולא יודע מה לעשות??? אשמח לעזרה בדחיפות.

24/04/2016 | 13:15 | מאת: גולן

מוסיף הערה: 1. אני עוסק בהרבה פעילות גופנית בזמן האחרון. ייתכן וזה משפיע על הרעב. 2. אין לי כרגע טיפול פסיכיאטרי לכן אני בלחץ ולא יודע מה לעשות.

היי גולן, איני רופאה, ולכן איני יכולה לומר לך בוודאות אם התופעה אכן נובעת מהתרופה או לא. מציעה לחכות כמה ימים, אם התופעה חולפת- כנראה שלתופעות הלוואי של התרופה (או של הגמילה) לוקח זמן לחלוף. אם לא חולפת, פנה לרופא משפחה או שתיצור קשר עם הפסיכיאטר שטיפל בך ותשאל אותו מה לעשות והאם זה קשור. חג שמח! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

20/04/2016 | 12:58 | מאת: רונית

היום באתי רק כדי לאחל לך חג אביב שמח . חג של שמחה שלווה וחרות ....

גם לך ולכל גולשי הפורום!

19/04/2016 | 14:01 | מאת: סיוון

היי שרון,וחג שמח.אני מרגישה מהבוקר היום עצבנות בקשר למה ששייך למסגרת השיקומית ולמסגרת הפסיכאטרית בה הייתי.אני כבר לא במסגרת כ6 חודשים עברתי שם דברים נוראיים.קיבלתי איזה משהו מביטוח לאומי וניראה לי שזה קשור למסגרת.אני מרגישה מהבוקר מחשבה אובססיבית כלפי זה רבה עם ההורים שלי הלב פועם לי מעצבים ואני רוצה להירגע ולצאת מזה.אשמח להסחות דעת ולמענה מה לעשות כדי שזה יעבור לי תודה וחג שמח.

היי סיוון, ראשית, חשוב לציין שלא כל מחשבה שחוזרת על עצמה שוב ושוב היא "מחשבה אובססיבית". מחשבה מוגדרת כאובססיבית כאשר יש בה חוסר היגיון בסיסי (למשל: "אני ארצח", "אני אתאבד", כשאת יודעת בוודאות שלא תעשי זאת) ובכל זאת היא מעוררת פחד רב. לא ברור לי מה קורה לך בדיוק, מדוע מסמך (או סכום כסף?) שקיבלת מביטוח לאומי יטריד אותך עד כדי כך. בכל מקרה, את יכולה להתקשר לביטוח לאומי לברר במה בדיוק מדובר, ולהמשיך את שגרת יומך כרגיל. אני משערת שהמידע החדש לא יגרום להרעה משמעותית בחייך, וכנראה מדובר במהומה על לא מאומה. אני מבינה שעברת דברים קשים, אך עם כל הצער שבדבר, לא ניתן לשנות זאת, וגם לא ניתן, ככל הנראה, לא להזכיר זאת בכלל. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להמשיך הלאה, להסתכל על העתיד ולחשוב מה את יכולה לעשות כדי לשפר את חייך מעתה והלאה, במקום לעסוק בעבר. חג שמח, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

18/04/2016 | 19:12 | מאת: אריק שלומי

היי...ברגע שמגיע אלי המחשבה הטורדנית המפחידה והלא הגיונית אני מחליף אותה באחרת במחשבה טובה...את השיטה הזאת למדתי מהאינטרנט האם זאת שיטה טובה ..? כי הבנתי מתשובות שלך שלא כדאי להתעלם ממחשבה טורדנית אלה לקבל אותה ???

היי אריק, אין באמת אפשרות "להחליף" מחשבה רעה במחשבה טובה. כל ניסיון לעשות זאת ייתקל בהתנגדות מצד המחשבה הרעה ורק יגביר אותה. פרט לכך, ניסיונות שלא לחשוב את המחשבה הרעה נחשבים ל"טקס" שמתנגד לה, וכידוע, טקסים והתנגדויות רק מחזקים את המחשבות הרעות. חג שמח, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/04/2016 | 00:53 | מאת: אריק

אז מה לעשות שהמחשבה הרעה מגיע לחשוב ואפילו להתעמק בתוכה ולהחמיר אותה או לא להתייחס כי לא להתייחס זה סוג של טקס לא?