פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שאלה מאייפון : לפני שאני הולך לישון אני מרגיש צורך לעבור על האתרי חדשות לקרוא כל אסון . בבוקר מיד שאני קם אני ישר לוקח אייפון וקורא את כל החדשות בכל האתרים הקיימים זה הפרעה ? אני גוזל זמן יקר ומגיע לעבודה באיחור בגלל זה וכן בכל שעות העבודה אני מקבל התראות חדשות עם על ידיעה חדשה אני מרגיש שזה מרגיע לי מתי פנימי זה גוזל לי המון זמן ורוב החדשות לא נעים לקריאה אבל אני לא פוסח על כלום. זה נחשב הפרעה ואם כן איזה טיפול משחרר יש לזה ?

בתי היחידה בת 16 מאוהבת מעל הראש בבחור לא ראוי לאהבתה ועסוקה בו באובססיה. זה אומר עסוקה רק בו הפסיקה אפילו ללמוד בחודש האחרון. ואני שיש לי קשר טוב איתה מסבירה לה את הנזק המשמעותי שנגרם לקשר מהתנהגותה. הבהרתי לה שהקשר יסתיים אם תמשיך ככה להטריד אותו על מנת לקבל תשומת לב, לא עזר . כיום היא שבורת לב בבית אחרי שעזב אותה לקחה את זה ממש קשה מאוד והלב נשבר בקרבי. היא לא מעוניינת בטיפול בשום אופן. קניתי לה וליראן טיפות הרגעה בלי מרשם שעוזר מעט לשיכוך הכאב והדחף שיש לה ליצור קשר איתו חייבת לציין שהגרוש שלי אביה התנהג בכפייתיות בקשר שלנו. לדעתי הבעיה אצלה גנטית ירושה מאביה שלא נישא שנית וחי חיי בדידות בגלל ההתנהגות המרתיעה שלו כך הוא התנהג אלי בכפייתיות חנק אותי בקשר עד שלא נותרה ברירה רק לברוח. בתי עכשיו חונקת אותי כי נשארה ללא הקשר איך אעזור לה ???

כמה שנים אני סובל מבדיקות מוגזמות אם נעלתי את הבית בודק 5 פעמים את הידית אותו דבר הגז הרכב ועוד ועוד ועוד.. לאחרונה האו סי די הפך מהבדיקות למחשבות ודמיונות לא הגיונים על פגיעה באישתי.. רציתי לשאול..אם אני יצליח לשים סוף לבדיקות של הבית ויסמוך על עצמי ופשוט יהיה אחי שלב שנעלתי את הדלת ועודדד ממש כבנאדם רגיל..האם המחשבות החדשות על פגיעה באישתי יעלמו בגלל שצברתי ביטחון לגבי הבדיקות? הרי הכל קשור לחוסר ביטחון עצמי ועוד שני שאלות פסיכותרפיה=פסיכולוגיה? האם יכול להיות שלקרובים אלי יש גם ocd והם שותקים כמוני?

בן 31 מאובחן כסובל מהפרעה טורדנית, אחרי טיפול ממושך ומוצלח ב CBT ! כולל ציפרלקס לפני תחילת הטיפול, עברתי משבר נפשי קשה מאוד. פוטרתי מעבודתי, וחברתי אהובתי דאז נפרדה ממני היא ומשפחתה הביטו בי בעין שלילית, כאילו אני חולה נפש. אחרי ש סיפרתי לה על המחשבות הכפייתיות .. והיא סיפרה למשפחתה ונפרדה ממני בתקופה הקשה ביותר בחיי כשהייתי על הקרשים. אחרי טיפול ממושך הצלחתי להתרומם ולבנות חיים יציבים וטובים. ואותה האקסית מהעבר מנסה לחזור לחיי בכל דרך. היא נישאה מאז לבחור שנהג בה לאחר הנישואין באלימות קשה והתגרשה ממנו - עזרתי לה באותו תקופה עם הגירושין כי הייתה מאויימת ובמצב נוראי לאחר מכן החלטתי לתפוס מרחק כי אני חש בכל פעם שאני פוגש בה דיכאון ועצב גדול.היא פגעה בי בצורה קשה מאוד ועכשיו שהיא שבורה חוזרת להתנחם אצלי מחוסר ברירה וזה מכאיב ומרתיע אותי מכל מפגש. ניסתי בכל זאת לתת צאנס אחרון לידידות וזה לא הולך, משפחתה שהיא קשורה אליהם מאוד רואה בי אדם בעייתי בגלל העבר. היא עצמה מנסה להיות טובה עמי ואני סובל מהמצב הקיים כל פעם שאני עומד לפגוש אותה עוטף אותי תחושת דיכאון, על הזריקה הקשה הניתוק הטוטאלי שלה שפירק אותי. כדאי להיפרד לתמיד ולא להישאר בקשר? למה הדיכאון הזה מתעורר בהקשר אליה וממשיך לרדוף אותי חשבתי ששמתי את העבר מאוחריי....

שלום, אני בהריון שבוע 23, בשבוע 17 ביצעתי סקירה מוקדמת נרחבת בתלת מימד אצל מומחה ונמצא בה ממצא יחיד נקודה בלב, שהטריד אותי קשות. ממש נפלתי לחרדה קשה ומחשבות כפייתיות, שבעבר חוויתי בקשר זוגי לא יציב שהיה לי לפני כעשור. הלכתי לחוות דעת אצל רופא מומחה,אשר אמר שהממצא אינו כזה בר חשיבות. ואם כך אני מגיבה כדאי שאוותר על עוד סקירה מאוחרת. כי הנזק מהחרדה גובר על הממצא הפעוט הזה שאינו מום ולא בעייתי כלל. נרגעתי מעט ואכן לא המשכתי לבצע סקירות. אך נותרת לי חרדה לעובר. על אף שאני חשה בתנועות העובר אני מבוהלת וחוששת ללכת לבדיקה שגרתית .עולות בי מחשבות כפייתיות מפחידות לראש. לעיתים המחשבות חרדה על העובר. ולעיתים חרדה לחיי מסיבוכים שונים. הפסקתי לגמרי להיכנס לפורומים רפואים או לקבוצות תמיכה בהריון. כי לעיתים היו שם סיפורים קשים שהחרידו אותי והוסיפו לי מחשבות כפייתיות והתקף פאניקה. ממש חבל לי שהתקופה הכי יפה בחיי שהעובר חי בתוכי עוברת גם עם מחשבות נוראיות בראש שמעיקות ואיני מצליחה לגבור עליהם.מה ניתן לעשות בלי כדורים?. יש טיפול חירום? אשמח לכל עיצה טובה ממך שמעתי עליך טובות שיכולות להקל על המצב שנקלעתי אליו. מקווה שאני מובנת

שלום אנשים האם מישהו מכיר או חווה תחושות פיזולגויות כגון מודעות לאיבר כלשהו בגוף והתעסקות בו (מחשבה עליו) שגורמת לאיבר הזה להיות "מורגש" לי יש את הבעייה הזו בעיניים בעקבות ניתוח לייזר (שב"ה עבר בהצלחה) אבל מאז אני "מרגיש" את העיניים ומתעסק בהם ללא הפסקה - מה שמחמיר עוד את הבעיה ומעלה כל הזמן רגשות חרטה של אילו לא הייתי עושה את הניתוח. מדהים שכשאני עסוק מאוד בדברים אחרים או אוכל אינני "מרגיש"את העיניים. אני משתגע מזה כבר כמעט שנתיים? מישהו מכיר או חווה משהו דומה

תודה רבה 1. מה דעתך על טיפול תרופתי 2. יכולה לתת לי שם של מטפל/ת מומלצת בנושא זה באיזור המרכז??

היי, אני סובל ממחשבות טורדניות- חרדות אני בודק מליון פעם את הפלאפון שלי ודברים אחרים אני בודק ובודק כל הזמן מכשירי חשמל וזה ואם אני לא בודק אז אני נכנס לחרדה. ושזה קורה אני מרגיש גם הרגשה נפשית לא טובה בגלל זה לא מרגיש טוב פשוט, בגלל זה אני סובל מדיכאון גם האם זה אוסידי ? תודה רבה יום טוב :)

האם ocd מחשבות אובססיביות רעות דחפים על פגיעה באדם שאוהבים נחשבות לחרדה זאת אומרת ocd מחשבות רעות דמיונות=חרדה? 2)בכל הכנות שלך האם שתיית אלכוהול משכיחה את המחשבות לזמן מסויים? 3)האם אוסידי בדיקות מוגזמות..פחד לפגוע באנשים שאוהבים..דמיונות תמונות רעות שרצות בראש זה סוג של מחלת נפש?

בוקר טוב וחג שמח שרון, אני גבר רווק בשנות ה50 שמתמודד עם OCD מזה שנים רבות ומצליח לרסן אותו באופן עצמי במידה סבירה, בד"כ באמצעות טיפול פסיכולוגי ומדיטציה. לאחרונה עברתי שתי אירועים מאוד משמעותיים שהשפיעו על מצב בריאותי מבחינה נפשית. ראשית הייתי עם אותו מטפל מזה 20 שנה והרגשתי שעם כל הקושי הגיע הזמן לעבור הלאה כי הייתה בי תחושה הולכת וגוברת שהוא כבר ' לא היה שם' עבורי. האירוע השני והיותר קשה מבחינתי הוא שעברתי לפני חצי שנה ניתוח קיצור קיבה (שרוול) בהתאם להמלצות הרפואיות שקיבלתי. כעת הולך ומסתבר – לאחר חצי של סבל וייסורים שקצרה תהיה היריעה לפרט אותם כאן (ושסופם עדיין לא נראה באופק) - שנגרם לי נזק בלתי הפיך לקיבה ולוושט שניתן אולי – ורק אולי – לתיקון רק עלי ידי ניתוח נוסף – רעיון שבשלב זה נראה לי כמטורף לחלוטין. אני נמצא במעקב טיפולי של הצוות המקצועי של היחידה הבריאטרית בקופ"ח שלי – מכבי – והעובדת סוציאלית שם סבורה שמאוד חיוני ואפילו דחוף שאכנס לטיפול עם מישהו חדש כדי להתמודד עם מה שעברתי. שאלותיי הן: לאור גילי, מצבי הבריאותי והמשפחתי והחוויה הקשה שאני עובר לאחרונה, האם לדעתך עדיף שאעבור טיפול עם מטפל או מטפלת? במצב רגיל סוגיית המגדר לא היה צריך להיות בעיה בכלל אך יש ללא ספק הבדלים בגישה בין מטפלים ובמצבי הנוכחי חשוב שאמצא אדם שיוכל לתת לי את התמיכה המיטבית. (וחוץ מזה יצרתי קשר עם שתי מטפלות מתוך הרשימה של מכבי באתר של הקופה ובשני המקרים קיבלתי דחייה 'מנומסת.') שנית, האם יש סיכוי שהחוויות שעברתי עלולות להביא להחרפת תופעת הOCD אצלי והיכן לדעתך עדיף לתת את הדגש במסגרת טיפול כלשהו (בבעיה או באירועים הספציפיים)? בתודה מראש, אליהו

שלום, אני בן 21. מטופל בכדורים פסיכיאטריים כבר מגיל 12. בזמן האחרון אני עדכנתי את הפסיכיאטרים שאני רוצה להפסיק לחלוטין את התרופות האלה מכיוון שהן אינן עוזרות לי ותופעות הלוואי שלהן פוגעות בי מאד. ב-3 חודשים האחרונים הייתי באשפוז יום, והפסיכיאטר אמר לי לקחת מארוניל. התחלנו עם 75 מ"ג, ועלינו ל-150 מ"ג. הבעיה היא שזה גרם לי לעצירויות ולרעב בלתי פוסק, שזה משהו שמאד מפריע לי כי יש לי הפרעות אכילה ואני מפחד מאד להשמין. אני מסוגל לבכות ולהשתגע אם אני עולה קילו. בחודש האחרון הפסיכיאטר הסכים שאני אפסיק את הכדורים, אז הוא הוריד אותי למינון של 25 מ"ג והורה לי לאט לאט להוריד את זה עד ל-0 מ"ג. כרגע אני ללא מעקב פסיכיאטרי כי האשפוז יום נגמר ואני מחכה לפגישה עם הרופאה החדשה שלי ב-3 למאי. הייתי במשך כמה שבועות על 25 מ"ג, והרעב לא פסק. בשבוע האחרון, כשראיתי שכבר זה בטוח, התחלתי להוריד את המינון של ה-25 מ"ג לחצי כדור (חתכתי עם סכין). לפני יומיים הפסקתי לקחת לגמרי. הבעיה היא שלא משנה שהפסקתי, אני עדיין מרגיש רעב בלתי פוסק. היום בבוקר אכלתי מצה עם גבינה ואז קורנפלקס כריות עם חלב. אחרי שעתיים אכלתי תפו"א עם נקניקיות וקופסה טונה בשמן. עכשיו אני שוב מת מרעב, כאילו לא אכלתי 6 שעות. אני כבר לא יודע מה לעשות?????? האם זה בגלל שהפסקתי לחלוטין את המרוניל??? אבל מנגד, גם כשאני לוקח את המרוניל אני כל הזמן רעב. אני משתגע כבר ולא יודע מה לעשות??? אשמח לעזרה בדחיפות.

מוסיף הערה: 1. אני עוסק בהרבה פעילות גופנית בזמן האחרון. ייתכן וזה משפיע על הרעב. 2. אין לי כרגע טיפול פסיכיאטרי לכן אני בלחץ ולא יודע מה לעשות.

היום באתי רק כדי לאחל לך חג אביב שמח . חג של שמחה שלווה וחרות ....

היי שרון,וחג שמח.אני מרגישה מהבוקר היום עצבנות בקשר למה ששייך למסגרת השיקומית ולמסגרת הפסיכאטרית בה הייתי.אני כבר לא במסגרת כ6 חודשים עברתי שם דברים נוראיים.קיבלתי איזה משהו מביטוח לאומי וניראה לי שזה קשור למסגרת.אני מרגישה מהבוקר מחשבה אובססיבית כלפי זה רבה עם ההורים שלי הלב פועם לי מעצבים ואני רוצה להירגע ולצאת מזה.אשמח להסחות דעת ולמענה מה לעשות כדי שזה יעבור לי תודה וחג שמח.

היי...ברגע שמגיע אלי המחשבה הטורדנית המפחידה והלא הגיונית אני מחליף אותה באחרת במחשבה טובה...את השיטה הזאת למדתי מהאינטרנט האם זאת שיטה טובה ..? כי הבנתי מתשובות שלך שלא כדאי להתעלם ממחשבה טורדנית אלה לקבל אותה ???

אז מה לעשות שהמחשבה הרעה מגיע לחשוב ואפילו להתעמק בתוכה ולהחמיר אותה או לא להתייחס כי לא להתייחס זה סוג של טקס לא?

לפני 3 וחצי בהריון של ילדי בחודש חמישי התפתחו לי חרדות של פחדים, ובהמשך התפתחו לי מחשבות טורדניות לפרקים מסויימים שבאו ונעלמו ועכשיו הם התגברו כל מיני טקסים לשטיפת ידיים ומחשבות אם לא אעשה כך יקרה כך ואז אני עושה למרות שאני מבינה שאני לא צריכה לעשות, יש איך להפטר מהמחשבות האלו?? למה בעצם הן מגיעות??

שלום שרון, לפני כמה ימים עברתי התקף חרדה. למען הסר ספק, אני עם OCD ומחשבות טורדניות בתחום האלים. אני כרגע עוד עם התקף החרדה עם מה שנשאר מזה. מה שמתברר שאני עסוק כרגע בנסיבות של התקף החרדה כך שהOCD פחות שולט עליי. שלא יובן לא נכון - אני לא רוצה לא בזה ולא בזה. אבל מדוע כשיש התקף חרדה או התחלת הסיום של ההתקף - מדוע לא מרגישים את ה-OCD ? כלומר האם OCD והתקף חרדה זאת חבילה אחת? האם טיפול CBT יוביל לסיום המצב הזה? התחלתי לשמוע מוזיקה קלאסית שהיא מאוד מרגיעה. האם זה טוב?

שלום שרון, כוונתי היא שה-OCD לא נעלם בגלל ההתקף חרדה אלא יש רגעים שזה ממש נעלם כי הריכוז או המוח דורש להתרכז בסיפור ההתקף חרדה ולמה זה קרה. אבל הוא שם לצערי עדיין שם .

שרון את בטוח תעזבי במי מדובר שוב פעם אני על הפנים מחשבות קשות ביותר מצב רוח ירוד כמו דיכאון יושבת אם אמא שלי והילדה חושבת שאמא שלי באה לפגוע בי שהתינוקת שטן ורוצה לפגוע בי שכולם עושים לי בכוונה ורוצים לפגוע בי שומעת קולות לא יודעת מה לעשות

הוספת הודעההוספת תגובה פורום הפרעות חרדה - ראש הפורום חרדה - פדופיליה?! אנונימית(9.4.2016, 10:28) שלום אני בת 21 בעלת הפרעות חרדה מגיל 8 נשואה כבר שנתיים חויתי בעבר חרדות רבות מהקאות, פחדתי להקיא ושתהיה לי בחילה, באותם הרגעים בהם נכנסה לי לראש המחשבה על בחילה התחלתי להרגיש בחילה ואז החרדה לא שחררה אותי. לפני כחצי שנה התחלתי לחוות חרדות בנוגע לזוגיות שלי, נכנסו לי מחשבות של פקפוק וספק - אולי אני לא אוהבת את בעלי? ברגע שנכנסו המחשבות לא הצלחתי לחוש את האהבה כלפיו. חשוב לציין שברגעים שבהם הייתי רגועה ידעתי שהמצב תקין ושאני אוהבת אותו כמו שגם ידעתי שאין לי בחילה ואני לא אקיא. מזה שנתיים אני עם וסטיבוליטיס שטופל, אבל העניין גרם לירידה בחשק המיני (אני עושה סקס ונהנית וגם מצליחה להגיע לסיפוק, אבל הרצון ליזום הרבה פחות מההתחלה, היו תקופות שלא היה בכלל רצון אבל אחרי הטיפול בוסטיבוליטיס זה עזר והתגבר מעט - עדיין לא באותה רמה) עכשיו אני הולכת לחשוף משהו שקרה וזעזע את עולמי ואני מקווה לקבל עזרה ולא שיפוטיות. אני כל החיים אוהבת ילדים, תמיד רציתי להיות אמא, תמיד עשיתי בייביסיטרים ומעולם מעולם מעולם לא היו לי מחשבות מיניות בנושא. לפני כמה ימים עשיתי בייביסיטר לילדה בת 3, ופתאום נכנסה לי מחשבה לראש - "האם אני יכולה להתחרמן ממנה? למצוא משהו מיני?" ברגע שנכנסה המחשבה היא ננעלה בפנים וישר הרגשתי תגובה גופנית של חרמנות! כזו שלא הייתה לי כבר הרבה זמן רק בתחילת מערכת היחסים עם בעלי. מאותו הרגע רציתי למות. לא הבנתי מה קורה לי ונבהלתי מאוד. לא הצלחתי להשתחרר מהמחשבה. הרגשתי מאוד לא בנוח והרגשתי חרמנית וכל דבר היה נראה לי נורא מחרמן ולא יכולתי לחיות עם זה. כבר דמיינתי בעיני רוחי את ההתאבדות - לא אוכל לחיות עם עצמי אם זה המצב. לא ידעתי מאיפה זה בא אני לא נמשכתי לבנות תמיד לבנים, גברים, ולעזאזל הילדה בת 3!!! מאז אני ברכבת הרים כמובן שדיברתי עם בעלי בפתיחות רבה , חשפתי בפניו את כל מה שהרגשתי כל מה שדמיינתי וכל מה שחוויתי. הוא לקח את זה מאוד בקלות, הוא אמר שלכולם יש תקופות כאלה. גם הוא בנעוריו וחבריו חוו דברים דומים, בתקופת העוררות במינית אתה חוקר הכל והכל נשמע לך מגרה. הוא אמר שכגבר חרמן הוא יכול להתגרות מכל דבר, שגם לו היו פעם מחשבות דומות ושאני לא צריכה להילחץ מזה כי זה עובר. הוא לא מבין למה חוויתי זאת רק עכשיו ולא בתקופת ההתבגרות והעוררות המינית. לאחר השיחה איתו נרגעתי מעט. כבר כמה ימים שהמחשבות והחרדות באות והולכות. שוב - כשאני רגועה ומנסה לחשוב על ילדות בצורה מינית, אני לא חווה דבר, אבל ברגע שהראש שלי כביכול מתכוונן לזה אני מצליחה להרגיש משהו והרגעים האלב גורמים לי לרצות להיעלם. אני רוצה לציין שבימים מאז שזה קרה אני הרבה יותר חרמנית ממה שהייתי זמן רב. מספר פעמים ביום. אני מקיימת איתו יחסים ומצליחה להגיע לסיפוק ואפילו נהנית, אבל יש רגעים בזמן היחסים שנכנסות לי מחשבות מטרידות לראש ואני לא מצליחה ליהנות ולהתנתק. הוא טוען שזה בסדר שיש תקופות של חרמנות ושאני צריכה לשמוח שזה ככה, אבל אני רק מודאגת כי זה התחיל רק מאותו ערב עם הילדה - מה המשמעות?? מעולם לא היו לי מחשבות כאלה ואני בימים האלה יכולה למצוא מיניות בכל דבר גם אם הוא בכלל לא מיני. אני מאוד מאוד מבולבלת ומפוחדת עד מוות. אם אשמע שזו פדופיליה כנראה ארצה לאשפז את.עצמי או להתאבד. אני לא אצליח לחיות עםמעצמי. אני רוצה לשמוע שזו חרדה ואלו המחשבות הטורדניות שהכנסתי לעצמי לראש. כשאני רגועה מהמחשבות הללו נכנסות המחשבות של הזוגיות וכשאלו לא נמצאות נכנסות המחשבות של הפחד מההקאה, וככה יש לי סלט בראש של פעם ככה ופעם ככה . מאז שזה קרה אני יכולה להגיד שאני אפילו מחפשת לעצמי מצבים כדי לראות האם אני מתחרמנת ומגיבה ככה או לא. זה ממש לא מניח לי ואני לשה את זה בראש בלי הפסקה. אני רוצה להיות נורמלית. אני חייבת עזרה לא יןדעת מה לעשות ממש אובדת.עצןת ומפוחדת עד מוות ץאנא עזרו לי

אני אמא לילד בן 13 . בסוף בית הספר היסודי הוא עבר מעין חרם חברתי ובמהלך אותה התקופה החל להתלונן על פחדים וחרדות ואף החלו אצלו מחשבות טורדניות. הוא טופל בשיטת CBT במרפאת חרדה ומצבו השתפר פלאים. אולם, כתוצאה מהחרם שעבר, נפגע מעט דימויו העצמי והרגשנו כי הוא זקוק לסיוע בתפקודו החברתי. על כן, הוא צפוי להתחיל טיפול במרפאה פסיכולוג ילדים בו יושם דגש על חידוד כישורים חברתיים ושיקום הביטחון העצמי. כאשר יגיע בני לשלב הגיוס לצבא, בעוד כ-5 שנים, האם מידע זה אליו ייחשף הצבא בתיק הרפואי ישפיע על עתידו הצבאי ואף ימנע ממנו להתגייס לצה"ל? איני רוצה לפגוע בעתידו של בני שכן הוא ילד חברותי, נעים הליכות ובעל הישגים לימודיים גבוהים, ואני סבורה כי קשיים חברתיים וחרדות הם חלק מעולמם של בני נוער רבים בגיל ההתבגרות. יחד עם זאת, אני חושבת שיש לעזור לילד בעת בה הוא נמצא במצוקה. אודה לתשובתך בהקדם. תודה - שירי

על האומץ והבטחון שנתת לי. זה היה אמיץ מפחיד חזק מטלטל מסעיר ובעיקר מבלבל..אבל זה היה נכון . תודה לך שנגעת בי לרגע ודייקת כל כך. ניראה לי שאשאר בסביבה :)

מזה הרבה זמן סבלתי מדיכאון קשה מאוד.זה התבטא בהתקפי מועקות קשים עקב מחשבות אובססיביות.בעיני זה נתפס אולי הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לבן אדם.מה השיטה הטובה ביותר לטיפול במחשבות אובססיביות דיכאוניות מסוג זה?

אני כבר שנים עם פחד לאכול מפחדת להחנק ולא לנשום זו טראומה מהעבר שקרה לי כמה פעמים פתחתי לזה טראומה ממש עד כדי כך שכבר 3 שנים אוכלת עם פחדים וגם זה אוכל רך אני הרבה לועסת ובסוף יורקת רזה המוןןןן אני רוצה לשוב לחיותתתתת אני בדיכאון חזק...היתי רוצה לדעת שיש אופטימיות וכדור כן יעזור השאלה איזה? מעולם לא לקחתי פחדתי שישפיע לא טוב.....זועקת לעזרה

הגבתי לך אמנם למטה אך מעלה לכאן ומוסיפה ..אני יודעת שזאת הדרך הנכונה ובכל זאת זה מורכב בגלל שאני עם did באמת פוחדת לראות את הדלת. לפחות לגבי הקודמת חסמתי את עצמי מגישה אלייה וזה כבר לטובה הבעיה שלנוכחית יש תמונות באתר שלה כך שהגישה היא כאילו לגיטימית . התמונה מרגיעה את החלקים הקטנים נותן ריצפה מבלי שאני מציפה את המטפלת בהודעות אך בעצם לא פותר את הבעיה של חרדת הנטישה ולא נותן מענה לצורך הכל כך גדול ...כנראה שאין מנוס מלעלות את זה בטיפול אם אני רוצה להתקדם ובכל זאת ככ פוחדת כי עוד אין קשר באמת ואין אמון ומבחינתה אין בעצם על מה להלחם ...האמת שאם לא אנסה לא אדע לעולם . אני כל כך יודעת מה נכון לעשות ...צריכה רק אומץ .

היי שרון, לאחר תקופה סיימתי את הטיפול התרופתי. המצב כרגע שיש לי עדיין חרדות שמתמקדות בעיקר במחשבות אלימות וכן קצת בפחד מדברים שאני לא רוצה בהם כמו למשל יפטרו אותי מהעבודה בגלל שלדעתי אני לא טוב ואני חושש להתבטא או להגיד משהו פן יפטרו אותי. מה עושים? בנושא המחשבות האלימות למדתי, כפי שהיו לך הצעות כאן, לזרום עם זה כעוד מחשבה למרות שה-OCD משתדל לדחוף אותי לכיוון של חרדה מכך אבל אני משתדל להתמודד עם זה כעוד מחשבה ממיליוני המחשבות שיש. הבעיה הנוספת היא שאני מרגיש לפעמים צורך לאכול הרבה ג'אנק ומתוקים (בעיקר שוקולדים וגלידות) כמקור להרגעה. מה עושים? זה פחות מפריע אבל עדיין יש חרדה חלשה ועדיין זה מפריע באופן חלש - האם ה-OCD ימשיך ללכת איתי לנצח? תודה. יניב.

היי שרון תודה על התגובה. לעניין נוסף שקשור ב-OCD מחשבות אלימות. נניח יש פרסום בתקשורת על מישהו שהכה או הרביץ או ווטאבר למישהו אחר- וזה כאילו באזור שלי או סתם בכל מקום, זה לא הכי משנה, נכנס לי במחשבות האלימות שאני עשיתי את זה. למרות שאני יודע שלא. אבל המחשבות האלימות קיימות ואומרות לי שאני עשיתי את זה וזה ממש כואב לי ובלתי אפשרי. קוראים את הכתבה עם השמות של האנשים וזה נשאר לי בראש אני הרבצתי ל-Y אני עשיתי ל-Y אני הרבצתי ל-Y. בלי שום הסבר בסיסי. זה מפריע לי ברמות. זה אחד הדברים המרגיזים והכואבים במחשבות האלימות למרות שלמדתי להתמודד עם זה קצת. מדוע זה ?תודה.

לא מאובחנת באו סי די, אבל רואה בהתנהלות שלי אובססיביות. בעיקר לדברים שקשורים לטיפול או למטפלת . זה היה לי בעיקר מול המטפלת הקודמת (7שנים בטיפול בפוסט טראומה מורכבת ועדין מחפשת אותה בכל מיני מקומות ברשת )עכשיו בטיפול חדש, מפחדת ששוב זה יקרה מול החדשה ורואה את הסימניים ..כבר מחפשת בגוגל תמונות וכאלה . לא מעלה את הקושי בטיפול, פוחדת לראות את הדלת וגם לא מזכירה דברים שראיתי / קראתי ..מבינה שיש כאן אלמנט של חודרנות וחוסר גבולות ולא מצליחה להפסיק כאילו אולי אגלה משהו שאם לא אדע אותו יזיק לי ובנתיים זה הורס את איכות החיים.

כן יודעת שזאת הדרך ..זה טיפול ממש חדש רק מספר חודשים . הקודם אחרי 7 שנות טיפול הופסק כי היא הרגישה שלא מצליחה לעזור יותר ואפילו גורמת לרגרסיה . המצב שלי מאוד מורכב אני עם did גם ככה לא פשוט למצוא מטפלת שמבינה ..והחרדות בשמים . כן ציינתי שאני אובססיבית לגבי דברים אחרים. לא לגבי זה ..אולי מפחד ואולי מחוסר רצון לוותר :( תודה על העיצה והעידוד לפחות לגבי הקודמת אין ספק שאני חייבת לעשות את זה כי "הקשר" ברשת איתה מונע קשר מלא עם החדשה ..

יש לי בן זוג מדהים והוא חולה OCD ומאוד סובל כמובן שזה משפיע גם עליי. הוא סובל מההפרעה כ10 שנים. נמצא באובדן כושר עבודה מלא. המצב שלו חמור הוא פשוט לא מתפקד וישן רוב שעות היום למעשה נמצא בבריחה. הוא מטופל בציפרלקס (כמות מטורפת של 40 מ""ג ליום!!!) וכן באריפליי. אם איני טועה 25 מ"ג ליום. בעבר הוא התחיל טיפול CBT (לפני כשנה וחצי) והפסיק אחרי כמה פגישות כי לא עמד בזה לדבריו. הפסיכיאטרית שלו הפנתה אותו לשיקום לפגישות שבועיות עם עובדת סוציאלית. הוא היה בשני מפגשים והפסיק ללכת. כואב לי הלב שהוא ב"מאסר" עם הOCD והחיים פשוט עוברים לידו. אני משתדלת לעשות לו טוב - להוציא אותו למסעדות בתי קפה, סרטים טיולים וכיו"ב אבל אלה לא החיים. בזמן שאני בעבודה והוא לבד הוא פשוט ישן (אנחנו לא גרים יחד) מעבר לכך שצר לי עליו, גם אני לא מתקדמת לשום מקום. (מגורים משותפים נישואין אינם עולים על הפרק בגלל הבעיה). מה אני יכולה לעשות?

שלום.מה ניתן לעשות באותו רגע שתוקפות אותי מחשבות שליליות ואני נכנסת לחרדה שמלווה בדפיקות לב? אשמח לעזרה עצמית מיידית,עד שאלך לטיפול.אני מודה לך.

תודה על עזרתך,סוף שבוע נעים.

שלום, אני סובל בתקופה האחרונה ממתח, חרדה,וממצב כפייתי לדבר בלי סוף על מצבי הבריאותי. קיבלתי לאחרונה תוצאות של בדיקות שמעלות חשד למחלה !. זה הרס אותי אפילו שזה רק חשד אני מוצא את עצמי מדבר על זה כל הזמן עם חברים,מכרים, משפחה. שאני מרגיש שנמאס להם מהשיחות האלה וגם רומזים לי שאני חופר, וכמה אפשר לדוש בזה . וכדאי שאחכה לתוצאות סופיות. ואני לא מסוגל אני מתכנן בראש את הבית חולים שאבחר. מה יקרה עם משפחתי. ואיך אעבור את התקופה הקשה ? זה גורם לי לא לישון בלילה. וביום להסתובב עצבני בעיקר פוחד לעבור את הבדיקה הקריטית! כואב לי שחבריי וקרוביי מתרחקים ממני בכלל הדיבור הכפייתי שלי היום אמרו לי בעבודה שאני כל הזמן עסוק בזה וזה בלתי נסבל ובזמן שאני לא מדבר על זה אני בודק מידע על המחלה, על חולים, וזמן חיים אפשרי ונלחץ עוד יותר. עזרי לי איך אצא מזה?

שלום מאז שהתחלתי בטיפולי שיניים אני כל הזמן משחקת בהם ונוגעץ בהם וכאילו מנסה לשבור אותם אבל אני לא רוצה שזה יקרה ... אני מנסה להפסיק אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני רצה למראה ונוגעת בהם שוב יש לך עצה איך אוכל להתמודד ולעצור את ההרגל הזה ? אני בת שירות ואין למשפחתי כסף לממן טיפול רציתי לדעת אם יש לך איזה כלי שאוכל לעבוד עליו עם עצמי , מודה לך ( אני בת 18 )

שלום שרון. אני מטופל כבר שנים בכדורים פסיכאטרים נגד דיכאון.אני נוטל היום כדורי אנאפרניל שתפקידו להרגיע לי את הראש בגלל מחשבות אובססיביות קומפלסיביות בין השאר.יש לי נטייה לטחון מחשבות בעיקר שהטריגר שהתחיל אותן הוא כעס. האם למזון מתוק כמו וופלים שוקולד וכדומה יש השפעה על עוצמת המחשבות ועל חזרתם.אולי גם עודף שינה גורם לליבוי של אותן מחשבות.אולי כדאי לצרוך פחות סוכר ולא להיות בעודף שינה ?

הי שרון אני כותבת פה הרבה יחסית סובלת מocd נטיה ובזוגיות, לאחרונה אני בהתקף מאד חזק של מעל שבועיים והוחלט שאתחיל טיפול תרופתי מלבד השיחות כל הזמן המחשבות שמא אני לסבית, אני עם בן זוג כבר מעל 5 שנים והוא הגבר של חיי המחשבות נרגעו ופתאום המחשבות של אם אני אוהבת אותו או לא התחילו לחלחל אבל בצורה מוגזמת, אני מרגישה מרב שאני טרודה שאני מנותקת מהסביבה, כאילו בבוחן המציאות אני מגיבה ומדברת אבל אני לא מחוברת זה מלחיץ ומפחיד אותי, כל הבדיקות והאישורים האלה, ובשביל להרגיע את החרדה אני מעלה אותו בדמיון ומנסה להיזכר בדברים טובים שהיו לפני שההתקף פרץ ומעט נרגעת, למרות שגם זה לפעמים כבר לא עוזר ואני בתוך לופ שלא עובר ואני מרגישה שמיום ליום אני מנותקת יותר ויותר, האם זה יכול לקרות?

היי, אני סובלת מocd מגיל יחסית צעיר למדתי כבר לחיות עם זה לצערי ללא טיפול. בשנים האחרונות הכפייתיות עברה גם לאגרנות כפייתית. בשבוע שעבר נאבד לי חפץ קרוב לליבי והתחושה היתה פשוט נוראית, לא הפסקתי לבכות ולא הצלחתי להרדם בלילה, קמתי כל כמה שעות ואפילו באמצע הלילה ורציתי לצאת לחפש את החפץ. יש לציין שזה חפץ פעוט שהעלות שלו נמוכה מאד אבל הוא שייך לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שגם הוא לא מייחס לעניין חשיבות אבל בראש שלי בגלל שהחפץ הוא שלו אני לא יכולה לאבד אותו בשום מצב. בן זוגי תומך בי אבל חושב שזה היסטריה על כלום ושום דבר. הוא טוען שנאבד אז קונים חדש ואני יכולה מאד להבין אותו. אבל בפועל יש לי תחושות של האנשה לחפץ לדג' לחולצה עכשיו קר בחוץ או שהיא משמשת אדם אחר ואני פשוט לא יכולה להתמודד עם זה. כל פעם מחדש שיש חפצים קרובים אלי אפילו שהערך שלהם פעוט ואני יכולה לקנות בקלות חדש רק בגלל שזה שייך לי או לקרובים אלי אני נשברת כל פעם ברמות היסטריות. אני לא מפסיקה לבכות והתחושה היא של אובדן ברמה הכי קשה לוקח לי כמה ימים-שבועות להתאושש מהתחושה הקשה וזה משפיע עלי מאד במהלך היום. זה מכניס אותי ללחץ וסטרס ואני יכולה להפוך את העולם בשביל לנסות למצוא את החפץ. לאחרונה כבר ממש נמאס לי מהמצב הזה שמשתלט עלי והופך אותי לזומבי ואני מעוניינת לפנות לטיפול. בנוסף אני סובלת מחוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ומחשבות פסימיות. שאלה ראשונה - מה זה הבעיה שתיארתי והאם היא נכללת בocd. שאלה שניה - האם יש טיפול שהוא לא פסיכיאטרי לבעיה? כל פעם שאני רוצה לגשת לטיפול אני נרתעת מלקיחת כדורים בגלל שאני לא מעוניינת בנזק לטווח הארוך כגון התמכרות וכו' ובכלל זה מסמן אותך כאדם סוג ב' בעיני וקשה לי עם זה כי אני פרפקציוניסטית כלפי עצמי. אני גם חוששת מתגובת בן זוגי שתומך בי אבל המחשבה שאני יקח כדורים מלחיצה אותו קצת. מרגישה כ"כ רע עם עצמי. תודה!

בת 30 אובחנתי עם ocd בזוגיות עם בן זוג מדהים. הגבר של חיי!!! הocdאצלי מתעסק בזוגיות ובנטייה. מה שכן ידוע שאלו מחשבות שווא. וללא שום קשר למציאות בה אני חיה. אומנם בטיפולcbt בכל תקופת לחץ בחיי היום יום. בזוגיות. בלימודים. בעבודה וכו אני נתקפת בהתקף של הocd כרגע מזה שבוע שאני בהתקף נוראי שהגיע לרמות שאני מרגישה שבא לי לעזוב הכל. אני לא מחוברת לעצמי ולבן זוג שלי בימים האחרונים. אני נורא ללא מצב רוח ועצבנית. ואין לי כח לכלום. לא מצליחה לחוות את החיים ממש. כאילו בעולם אחר מקביל אני נמצאת. שאם בעבר הרחוק בגיל הבגרות היתי סקרנית ומתנסה מבחינת גיל הבגרות זה אשכרה נתקע לי במח וכל הזמן חופר על מחשבות לגבי נטייה. שאני הכי לא כזו ההתקף הנוכחי ממש גורם לי לאי תפקוד בקשר. אני מרגישה כבר איפשהו שנכנעתי למחשבות וזה עוד יותר מלחיץ אותי. ושאני לא אני בזוגיות אנחנו מדברים על חתונה. ואני עוד יותר אוכלת את עצמי מהמחשבות הנוראיות האלה עד היום לא טופלתי תרופתית ואני שוקלת כבר לכיוון הזה. כי המחשבות הורסות לי את החיים

שאלתי אמנם מתחום שונה אבל נראה לי שזה המקום לשאול. אני עובדת עם לקחות במשרד גדול. הרבה עבודה נעדית בטלפון ובדואר אלקטרוני. יש דברים שנמשכים זמן רב בתהליך ולאורך חודשים מול לקוח. רוב הלקוחות מבינים שיש שלבים וזה מתקדם. יש לי קושי להבין מצב אחד מוזר. לקוח אחד שמקבל הסבר והתיחסות מסודרת במייל וחר כך גם בטלפון, חוזר אחרי סמן לא ארוך שוב עם אותם שאלות ! ונראה שכלל לא קרא את ההסברים בכתב ובעלפה. הוא חוזר על אותם טענות ישנות ושגויות עובדתית מתחילת שאלותיו. וממשיך כאילו מעולם לא דברנו. בהתחלה נדהמתי איך זה יתכן. החלטתי שזה הפרעה מסוימת ופשוט כל פעם מתחיל מחדש. פשוט שלחתי לו שוב את אותן תשובות בשינוי מסוים. זה מרגיע אותו אבל בפעמים האחרונות זה הפך למשהו מוטרף. הוא מציין וחוזר על עובדות שגויות שניתן להוכיח כמו סכום כסף בחשבונית לא נכון. ומשקר שצלצל ולא עונים לו. החלטתי שפשוט זה תקליט מקולקל שרוט! ופשוט לענות את אותן תשובות תוך הפניה למנהל המחלקה הראשי עם פרטי ההתקשרות ישירים אליו. התופעה הזו לא מובנת לי ורציתי לדעת אם זה אובססיה ואם יש דרך התנהגותית מועילה אחרת כי גוזל המון זמן אי נעימות בפעמים אחרונות זה לווה במילים קשות וחריגות. התעלמתי ושוב שלחתי תשובה מנומסת ענינית והפניה למנהל. מה הבעיה שלו? ומה עוד ניתן לעשות. כאילו המוח שלו נמחק ומתחיל מחדש. מוזר. אציין שזה מתחיל לגרום לצרות עם מנהל מחלקה ישיר שלי שחושב שאני אולי לא בסדר. אבל נאטמתי הבנתי שאין לי פתרון. יש עוד רעיונות לתשובה בעניין ? תודה.

סטרייטית לגמריי. אובחנתי עם ocdביחסים ובנטיה מינית תמיד הייתי ועד היום ליברלית לא שופטת לסביות או הומואים. בצעירותי כמו רב המתבגרים הייתי מבולבלת הייתי סקרנית בחיפוש אחר העצמי שלי הייתי מוצאת את עצמי עם בנות ברמת חיפוש הרגש הדאגה ההזדהות והקרבה מינית ועד היום נמשכתי לגברים מאז משהו תקוע לי בראש שאני לסבית. כאילו החוויות שחוויתי אומרות עליי משהו חשוב לציין שאני בזוגיות ארוכה עם בן זוגי והיחסים תקינים ומעולים. אין מחשבות על נשים וזה לא בסדר היום שלי אבל כשמגיע התקף של הocd האדמה מתחתיי רועדת. והפעם במיוחד שאני חולה עם חום וגרון ההתקף קשה ביותר. ברמה שאני שבוע במחשבות שאני כבר חושבת שאולי אני חיה בשקר. ומשהו מושך אותי לעבר ואומר לי את כן היית ככה ויצאת ככה וככה והיום אני במקום ככ אחר. לא רואה את עצמי עם אישה וכאלה. אבל המחשבות כן. והן מתעתעות בי ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה כאילו מאז שבאחת השיחות שלי בטיפול המטפלת אמרה לי שגם בזוגיות ממשיכים להרגיש דברים כלומר משיכה אחר אדם אחר יכולה לקרות גם כאשר אתה בזוגיות. הרי זה לא נעצר. נתקעתי על המשפט הזה ואני אשכרה טוחנת אותו במח שאולי אני כן ארגיש משהו או מרגישה משהו בפרידות שהיו לי עם בן הזוג הנוכחי ומשברים שעברנו גם אם היו הזדמנויות לא עלה במוחי להיות עם בנות כי פה לא הבעיה. הבעיה במחשבות החופרות שלא נותנות מנוח אני מרגישה שאין לי כבר כח

אני אגן בטיפול cbt הקטע הוא שכשאני בפיק ובסערה נוראית של המחשבות אני חיה את גיל הנעורים שהייתי מבולבלת אני אשכרה שם!. כאילו היא המציאות שלי כבר זה נורא פשוט מיום ליום זה נהיה לי קשה וקשה יותר. זה כבר מפריע לי לתפקוד. אני כל הזמן בורחת לשינה. אני בקושי מרגישה טוב אני כאילו על מצב אוטומטי. אין לי חשק לאכול בכלל.. אפילו עם הבן זוג זה מפריע לי. אני בודקת את עצמי מולו. ולא מצליחה להיות ב100 אחוז איתו מרב שאני טוחנת את המח. מרגישה סוג של דאון כמו דיכאון קל כבר הוחלט שאתחיל טיפול תרופתי. כי עד היום התעקשתי שלא! מקווה שזה יעזור.

שלום.מחפשת כלים להפרעה טורדנית כפייתית לעת ערב,כדי להסיח את הדעת ממחשבות כפייתיות.תודה רבה.

היי שרון יוצא לי לכתוב בפורום הזה.. יש לי ocd בעיקר במערכת יחסים ונטיה מינית אני חיה 5 שנים עם בן זוג אהוב עם התקדמות למיסוד היחסים. כשהייתי צעירה חוויתי הטרדות מיניות מגברים. בלבול בכל שקשור בנטייה. מבחינה נפשית התחברתי לנשים. חיפשתי סוג של קשר רגשי מבחינה פיזית נטו נמשכתי לגברים. הייתה לי תמיד תוכנית גיבוי שאם לא אצליח להתאהב רגשית בגבר. אחיה עם חברה או משהו גם הייתי עושה דברים בלא שעת אלא מתחושת חיפוש עצמי כי הרגשתי אבודה. המצב מאד השתנה ועובדה לסבית אני לא יש לי בן זוג והיחסים מדהימים. אבל.. בכל תקופה של לחץ או חוסר ביטחון בקשר הנוכחי עקב משבר או פרידה אני נתקפת במחשבות אובססביות על אם אני אוהבת אותו מספיק. או אם לא הרגשתי משהו מסויים שרציתי אז אני לסבית. רגע ואם בעבר התנסית וזה גם לא הכי הגעיל אותך מה זה אומר ואינזפור מחשבות הפעם המחשבות באו בצורה הפוכה וקשה יותר. שאני כבר חושבת ואומרת לעצמי שאולי לחיות עם אישה זה עדיף. ואולי תעשי את זה. ואולי את כן אוהבת בנות כי בעבר הרחוק הרגשת או חווית דברים.. יש רגעים שאני מבינה שזה רק המחשבות. ויש רגעים שזה משתלט ואני כבר לא יודעת מי נגד מי. כאילו אם בגיל 17 הרגשתי בלבול וניסיתי. מי ישמע מה כן. הייתי יוצאת למסיבות גייז עם ידידים הומואים שלי והייתי פתוחה להתנסות. זה נתקע לי בראש וכל הזמן מהדהד לי את כזו. את כנראה חיה בשקר. אני בטיפול cbt אבל בכל זאת רציתי לכתוב. אני בתקופה שונה בחיים וכל כמה זמן שיש פיק של האוסידי זה לא מניח לי חשוב לציין שביום יום אני לא חושבת על נשים או ברצון להיות איתן. רק כשמגיע פיק של האוזידי זה תוקף אותי. ואז יש בי תחושה שאני חיה חיי שקר. וכבר חושבת כדי להרגיע את המועקה והחרדה כאילו להתנהג לפי המחשבה ולשחרר את עצמי. כאילו

אני לא יודעת שרון, כאילו איפשהו בשביל להקל על המחשבות אני אומרת לעצמי שאולי ע"פ סולם קינסי יש לי נטייה קלה כדי להשתחרר מזה אבל זה בעיקר פחד ודאגה לעתיד, כמה שאני רואה את עצמי מתחתנת עם הבן זוג שלי זה מציק לי ואני כבר חרדה מזה ואומרת שאולי זה חוזר כל פעם כי אני חיה בהדחקה

היי, לפני כחמש שנים אובחנתי כסובל מocd מחשבות בנושא זוגיות. מאז טופלתי בשיטת cbt והיום אני נשוי באושר ללא מחשבות בנושא זה בכלל;) לאחרונה אני מרגיש את אותן התופעות של המחשבות וה ocd רק בנושא העבודה. האם ocd יכול פשוט להתחלף ולהתלבש על נושא אחר? האם זה הופך את התופעה להפרעה חרדתית כוללת? אני בינתיים מיישם את הכלים שרכשתי בהתמודדות עד כה תודה!

מה שאתה מתאר זה משהו שהוא מוכר לי אני גם חווה אותו הייתי מעוניינת לדבר איתך בנושא אולי זה יעזור לשנינו.

ראית את התשובה שקיבלתי? עניתי לתשובה גם תגובה. תודה דנה אבל אני מרגיש שאני יודע כיצד לנהוג. אם ובמידה ואת עדיין רוצה לדבר אני מתקשה לחשוב על דרך שכן אני מעוניין להשאר אנונימי בהצלחה!

תודה רבה על תשובתך.בהחלט פעלתי לפי מה שלמדתי וכבר רואים שיפור. הכל באמת טמון בזה שלא צריך לפחד מהתגובות שה או סי די מעלה ולקבל אותן ללא רצון לשנות. דנה, לי זה עזר. אני מקווה שגם לך

שרון שלום, אני בת 28, מטופלת בטיפול הנתהגותי קוגנטיבי מזה 8 חודשים בערך. הטיפול החל כמענה לצורך בהפרעה טורדנית כפייתית, בעיקר במערכות יחסים. לאחר מעבר של משבר מאוד משמעותי שהטיפול ליווה אותו, אני ממשיכה בטיפול (למרות שאני אחרי המשבר) כיוון שמרגישה צורך בכך. לצערי, יש לי הפרעה שמלווה אותי מגיל מאוד קטן, לפי מה שאני זוכרת בערך מגיל 15....ההפרעה היא תלישת שיער מהקרקפת, וזה משהו שמלווה אותי תמיד באופן יומיומי, יש תקופות שזה ממש משמעותי ויש תקופות שפחות.....זה משהו שמאוד חשוב לי להעלות בטיפול אל מול המטפלת שלי..כי אם כבר אני בטיפול אז כבר לטפל בכל מה שצריך(: ....העניין הוא שזה משהו שלעולם לא סיפרתי לאף אחד ואני ממש מתביישת בזה ..אני ממש רוצה להעלות את זה בטיפול, אך אני מרגישה שאני לא מסוגלת להוציא את זה מהפה שלי אל מול המטפלת. זה ממש מכביד עליי ודיי יוצר אצלי מצוקה אני מרגישה שאני חייבת לטפל בזה ולהגיד לה ( גם אם הטיפול הספציפי לא יהיה איתה אלא היא רק תכווין אותי), אבל אני ממש לא יודעת איך לעשות את זה ואיך לספר... אשמח לעזרתך

לפני כמה שנים חוויתי התקף הפרעה טורדנית, בעבר הייתי בקשר ארוך עם בחור שהתעלל בי ריגשית ונתן תחושה שלא בטוח בקשר וזה גרם לי להתקף פעם ראשונה וזה התבטא אצלי באיסוף מידע אינסופי הקשור בפרידות ובחרדה שזה שעורר בי. עזבתי את כל הפעילויות החשובות, והתעסקתי רק בזה עד שנרגעתי. בהתקף עצמו יכולתי להתקשר כמה פעמים לבכות לבחור עד שנרגעתי. אותו התקף התעורר כשפוטרתי בדרך אכזרית בעבודה, גילתי יום אחד במגירה אישור פרסום מודעה חיפוש למשרה שלי. זה גרם לי למשבר עמוק ואז נטלתי ציפרלקס והייתי בטיפול ארוך שעזר לי מאוד..נפרדתי מהחבר והעבודה יחדיו. כיום אני נשואה באושר עם אדם נפלא שמעולם לא עורר אצלי התקף. כרגע בהריון ושוב חשה התקף מהעבר עם חרדה ואיסוף מידע על מומים בעובר וכל סיבוכי הריון אני משקיעה בזה זמן רב מאוד ...וזה מחזיר אותי לאחור. ופוגע בתיפקודי מקווה שהבנת את המצוקה שאני חשה כעת, אני לא זקוקה לאישור אחרים בכדי להירגע, אני אוספת מידע רב על מקור החרדה שגם גוזל את זמני היקר ומכניס אותי לחרדה מיותרת, מה את ממליצה לי? תודה על פורום נפלא כזה רק היום הכרתי

בגלל העיסוק יתר הזה שאני מתעסקת בדבר ממנו אני פוחדת זה לא נחשב כאובססיה???, למשל אוספת מידע רב על מומים בעובר ובעצם רק נכנסת לפאניקה אדירה.אני לא סובלת ממחשבות מטרידות, רק מחרדות שגוזלות לי כוחות. כי כל חרדה גורמת לי לרוץ למחשב ולמצוא מידע..במקום לקבל תמיכה ממשפחה וחברים.המידע מעולם לא מרגיע אותי אבל כן נותן לי תחושת שליטה עם מה אני עלולה להתמודד.טיפול CBT עוזר בכך ? תודה על התשובה ועל הפורום

אחי אובחן לפני כארבע שנים בocd לאחר מחשבות טורדניות וטקסים ארוכים בכל תפקודו במקביל לטיפול תרופתי של 40 מג ציפרלקס היה בטיפול התנהגותי כחצי שנה והסתיים הטיפול מאז ניסה להתמודד לבד.הטקסים לא נעלמו כליל אך הפכו מינורים ונסבלים. בחודשים האחרונים החלה נסיגה והטקסים והמחשבות לא מרפים כולל סימפטומים של התקפי חרדה ( דופק חולשה ועוד). הוא מתמיד בנטילת התרופה אך מסרב בתוקף לחזור לשיחות. שאלתי היא באשר לתרופה , האם ייתכן שהיא לא משפיעה עליו יותר? אולי יש צורך להעלות מינון( למרות שהבנתי שזה המינון המקסימלי) אולי יש תרופה אחרת שתשפיעה יותר או שבכלל אין מה לשנות במובן הטיפול התרופתי והמוקד הוא רק בשיחות של טיפול התנהגותי?

היי שרון לפני חודשיים הפסיכיאטר נתן לי פלוטין (בעקבות מחשבות טורדניות) לקחתי את זה משהו כמו חמישה ימים והפסקתי כי הרגשתי שאין לי צורך בהם חשבתי לחזור לקחת את הפלוטין שוב בעקבות מחשבות שמידי פעם חוזרות אך שכחתי איך נוטלים את הכדור ולא מוצאת הוראות בדף של התרופה.. תודה :)

אני מאוד אוהב את אישתי ומעריך אותה מאוד וידעתי שיש לה OCD לפני שהתחתנו, פשוט לעיתים קרובות היא רבה עם בני משפחתי ( לרוב אימא שלי ואחיותי). היא נעלבת מדברים שאני אפילו לא שם לב עליהם, ויכוחים איתה יכולים להימשך שעות, ואחרי הויכוח תמיד היא פשוט חייבת להתקשר למי שהיא התווכחה איתו כי היא מרגישה שהיא לא הסבירה את עצמה מספיק טוב וזה בדרך כלל מוביל לעוד ויכוח אפילו גדול יותר. היא מתחילה לריב בלי לקחת בחשבון את ההשלכות מהריב כגון זה שאימא שלי החליטה שהיא לא רוצה קשר איתה יותר וגם הקשר שלה עם שאר בני משפחתי בעייתי. בקיצור, מה אני יכול לעשות? כשאני מציע דברים כמו טיפול היא תמיד לוקחת את זה כביקורת עליה או שאני לוקח את הצד של המשפחה שלי בריב. הצעתי טיפול ואחרי ויכוח ארוך מאוד היא הסכימה בסוף אבל עדיין היא ממשיכה עם הריבים האלה. ניסיתי להציע לה להיפגש עם פסיכיאטר כי המינון של סרוקסט שלה לא עודכן כבר 10 שנים אבל היא לקחה את זה קשה מאוד ואני גם לא יודע עד כמה זה יהיה אפקטיבי אני אודה מאוד לכל מי שיכול להציע לי מה כדאי לי לעשות...

איך ocd קשור לריבים במשפחה שלך?

היי שרון, האם את מטפלת בCBT גם דרך קופת חולים מכבי או רק באופן פרטי? תודה

שלום, אני בן 24 ,מגיל קטן אני סובל ממחשבות טורדניות שמקשות עליי במהלך היום,בעבודה,בפנאי וכו . אני משתדל לעבוד על עצמי ובהתחלה עובד לי טוב,הבעיה נוצרת כאשר אני מקיים מגע מיני/מאונן (מצטער על הבוטות).אני בחור מסורתי,וברגע שאני חוטא בזה אני חש שהחטא מחזיר לי שוב פעם את הבעיות האלו חזרה .ניסיתי להפסיק עם כל דבר שקשור למין אך כל פעם אני נופל ושוב פעם נכנס ללופ של המחשבות הטורדניות. מיואש. שאלתי היא מה לדעתך אני צריך לעשות?

האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לי לעבוד על עצמי לא להכנס למחשבות טורדניות ודיכאונות לאחר אקט מיני מבלי לשנות את הגישה שמין זה לא חטא? אני בן אדם מסורתי וקשה לי מאוד לשנות תפיסה זו

שבוע טוב.שמי דנית עברתי תקופה לא קלה עם בדידות נוראה.היום אין לי שום מסגרת שאוכל ללכת אליה בבוקר,חוץ מאשר אני הולכת לספריה זה המקום היחידי שאני הולכת אליו בבוקר.הייתי בטיפול אבל זה עשה לי רק נזק הטיפול הפסיכיאטרי שהייתי עשה לי לא טוב.כיום אני גרה אצל הורי כי אין לי כסף כרגע לשכור דירה או לקנות דירה מרגישה בדידות נוראית כל החברים שהיו לי אין לי קשר איתם ואני רוב הזמן מול הטלוויזיה מול האח הגדול ושאני יושבת וצופה באח הגדול אני מקנאה באנשים האלה שהם אהובים ומפורסמים המחשבות כלפי עצמי הם שליליות.אני רוצה לחזור למחשבות חיוביות ולהשלים עם מה שיש לי כרגע.לטיפול אני לא אלך כרגע,אבל אשמח עם תוכלי לעזור לי למצוא פורום באינטרנט או אתר שאוכל לקרוא על ocd זה גם מה שאני חושבת שיש לי כל הזמן אני במחשבות שליליות דוגמא:כמה אני בודדה ולכולם יש חברים,או אני לא שווה או כל מיני מחשבות שליליות כאלה.אני מאוד אודה לך עם תפני אותי לאתר שאוכל להיעזר בזה וגם לשאול אותך איך אפשר לשים סוף למחשבות שליליות? אני מאוד מודה לך,שבוע טוב.

שלום אני מאובחן עם ocd שמלווה במולטי טיקים ומטופל באסטו 30 מילגרם ..הטיקים התחילו לפני כשנה והדבר היחידי שעוזר לי זה גראס ...רציתי לשאול עם פסיכיאטר יכול לתת לי המלצה לגראס רפואי?

היי שרון..אני סובלת ממחשבות טורדניות של פחד מאיבוד שליטה..אני כל הזמן מפחדת שמה אני אעשה משהו לעצמי או לאחרים..מנסה להמנע כל הזמן מהמחשבות אבל זה לא ממש קורה..התחלתי טיפול CBT וציפרלקס..היום כשנהגתי באמצע הנסיעה עברה בי מחשבה שאני מסוגלת עכשיו לסטות מהכביש בכוונה ולפגוע בעצמי..והתגובה שלי הייתה חריפה במיוחד עם התקף חרדה קשה שלא היה לי הרבה זמן..התחושה הייתה נורא מפחידה ומאיימת והרגשתי כאילו זה באמת יכול לקרות..רק עכשיו התחלתי לקחת את הכדורים ולפי ההסבר של הפסיכיאטר החרדה עלולה לעלות בתקופת ההסתגלות..רק רציתי לשתף..לא מחפשת אישורים כי אני יודעת שעדיף להמנע..תודה

היי שרון. יש לי בעיה של מחשבות טורדניות כפייתיות,ומתעסקת בזה מהבוקר עד הערב.אני מחפשת אתרים כדי להרגיש טוב ופונה לאנשים אחרים שיעזרו לי להרגיש טוב.וזה שאני תלויה באנשים ובאתרים האלה אני עוד יותר מדוכאת.אני רוצה להפסיק עם זה.מה הפתרון בOCD כדי לטפל בעניין? תודה על המענה.

איזה כלים אני יכולה להיעזר במחשבות הטורניות האלה?

היי שרון. אני מעוניינת לדעת מה עושים בטיפול ocd? תודה על המענה.

שלום, כבר כתבתי כאן לגבי הזוגיות שלי. אני נמצאת בזוגיות מאוד טובה ומאושרת כחצי שנה. לעיתים צצות לי מחשבות שהיו לי כבר בעבר בקשר הקודם שלי ואני מרגישה מעט את הדפוסים הללו מתחילים לחזור, ללא קשר לאדם שמולי. לעיתים משהו שהוא אומר או עושה גורם לי לחשוב שכבר לא אכפת לו או שהוא לוקח אותי כמובן מאליו ואני קצת "נתפסת" על זה ונעלבת ממה שהוא עשה/אמר. לא תמיד אני מראה את זה אך המחשבות בראשי לא נחות. גם אם לאחר מכן הוא מתנהג בסדר ומפגין אהבה, קשה לי להשתחרר מהמחשבה ואני מפרשת כל דבר קטנטן כחוסר נכונות שלו. ואז כשהוא הולך, אני עוד יותר נכנסת למערבולת של מחשבות ומנסה לשחזר בדיוק מה קרה בסיטואציה שגרם לי להרגיש כך. מצד אחד אני יודעת שזה לא נכון ושהפרשנות שלי לגמרי מוציאה מפרופורציה את מה שהיה וכנראה שכל אדם אחר לא היה לוקח את זה ככה, ומצד שני אני עדיין ממשיכה לחשוב כך בלופ. אני לא מנסה להתנגד למחשבה, אלא כן מנסה לפרק לגורמים ולחשוב מה גרם לי להרגיש ככה אך אני לא תמיד מצליחה ולפעמים סתם נתקעת על זה עד שאני רואה אותו שוב או שהוא שולח איזה הודעה אוהבת וזה עובר לי איך מתמודדים עם זה? יש כאן משהו מעבר לOCD? אשמח לעצות איך להתמודד עם סיטואציות כאלו תודה מיקה