פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

הפרעות אובססיביות הן מן ההפרעות הנפוצות ביותר הקיימות כיום, ויש צורך לתת מענה לגולשים הרבים שהנושא מעסיק אותם. לכן, פורום טורדנות כפייתית (OCD) יעסוק בנושא של הפרעות על הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי, כמו: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), חיטוט כפייתי בעור, אגירה כפייתית, הפרעה בדימוי גוף (BDD).

הפורום ייתן מענה לשאלות הגולשים לגבי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים, והטיפול בהן. הפורום מיועד גם לאנשים אשר הקרובים להם סובלים מנושאים אלה.
2777 הודעות
2702 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

09/04/2016 | 20:10 | מאת: מורי

שרון את בטוח תעזבי במי מדובר שוב פעם אני על הפנים מחשבות קשות ביותר מצב רוח ירוד כמו דיכאון יושבת אם אמא שלי והילדה חושבת שאמא שלי באה לפגוע בי שהתינוקת שטן ורוצה לפגוע בי שכולם עושים לי בכוונה ורוצים לפגוע בי שומעת קולות לא יודעת מה לעשות

היי מורי, אני בטוחה שתוך כמה ימים זה יעבור, אז אין ממה להתרגש. ככל הנראה בזמן כתיבת שורות אלה כבר יש שיפור, כך אני מנחשת. מקווה שבעתיד תאזרי את הכוחות לטפל בעצמך בצורה רצינית, כי חבל שהתופעות האלה יחזרו שוב ושוב. בברכה,

09/04/2016 | 10:42 | מאת: אנונימית

הוספת הודעההוספת תגובה פורום הפרעות חרדה - ראש הפורום חרדה - פדופיליה?! אנונימית(9.4.2016, 10:28) שלום אני בת 21 בעלת הפרעות חרדה מגיל 8 נשואה כבר שנתיים חויתי בעבר חרדות רבות מהקאות, פחדתי להקיא ושתהיה לי בחילה, באותם הרגעים בהם נכנסה לי לראש המחשבה על בחילה התחלתי להרגיש בחילה ואז החרדה לא שחררה אותי. לפני כחצי שנה התחלתי לחוות חרדות בנוגע לזוגיות שלי, נכנסו לי מחשבות של פקפוק וספק - אולי אני לא אוהבת את בעלי? ברגע שנכנסו המחשבות לא הצלחתי לחוש את האהבה כלפיו. חשוב לציין שברגעים שבהם הייתי רגועה ידעתי שהמצב תקין ושאני אוהבת אותו כמו שגם ידעתי שאין לי בחילה ואני לא אקיא. מזה שנתיים אני עם וסטיבוליטיס שטופל, אבל העניין גרם לירידה בחשק המיני (אני עושה סקס ונהנית וגם מצליחה להגיע לסיפוק, אבל הרצון ליזום הרבה פחות מההתחלה, היו תקופות שלא היה בכלל רצון אבל אחרי הטיפול בוסטיבוליטיס זה עזר והתגבר מעט - עדיין לא באותה רמה) עכשיו אני הולכת לחשוף משהו שקרה וזעזע את עולמי ואני מקווה לקבל עזרה ולא שיפוטיות. אני כל החיים אוהבת ילדים, תמיד רציתי להיות אמא, תמיד עשיתי בייביסיטרים ומעולם מעולם מעולם לא היו לי מחשבות מיניות בנושא. לפני כמה ימים עשיתי בייביסיטר לילדה בת 3, ופתאום נכנסה לי מחשבה לראש - "האם אני יכולה להתחרמן ממנה? למצוא משהו מיני?" ברגע שנכנסה המחשבה היא ננעלה בפנים וישר הרגשתי תגובה גופנית של חרמנות! כזו שלא הייתה לי כבר הרבה זמן רק בתחילת מערכת היחסים עם בעלי. מאותו הרגע רציתי למות. לא הבנתי מה קורה לי ונבהלתי מאוד. לא הצלחתי להשתחרר מהמחשבה. הרגשתי מאוד לא בנוח והרגשתי חרמנית וכל דבר היה נראה לי נורא מחרמן ולא יכולתי לחיות עם זה. כבר דמיינתי בעיני רוחי את ההתאבדות - לא אוכל לחיות עם עצמי אם זה המצב. לא ידעתי מאיפה זה בא אני לא נמשכתי לבנות תמיד לבנים, גברים, ולעזאזל הילדה בת 3!!! מאז אני ברכבת הרים כמובן שדיברתי עם בעלי בפתיחות רבה , חשפתי בפניו את כל מה שהרגשתי כל מה שדמיינתי וכל מה שחוויתי. הוא לקח את זה מאוד בקלות, הוא אמר שלכולם יש תקופות כאלה. גם הוא בנעוריו וחבריו חוו דברים דומים, בתקופת העוררות במינית אתה חוקר הכל והכל נשמע לך מגרה. הוא אמר שכגבר חרמן הוא יכול להתגרות מכל דבר, שגם לו היו פעם מחשבות דומות ושאני לא צריכה להילחץ מזה כי זה עובר. הוא לא מבין למה חוויתי זאת רק עכשיו ולא בתקופת ההתבגרות והעוררות המינית. לאחר השיחה איתו נרגעתי מעט. כבר כמה ימים שהמחשבות והחרדות באות והולכות. שוב - כשאני רגועה ומנסה לחשוב על ילדות בצורה מינית, אני לא חווה דבר, אבל ברגע שהראש שלי כביכול מתכוונן לזה אני מצליחה להרגיש משהו והרגעים האלב גורמים לי לרצות להיעלם. אני רוצה לציין שבימים מאז שזה קרה אני הרבה יותר חרמנית ממה שהייתי זמן רב. מספר פעמים ביום. אני מקיימת איתו יחסים ומצליחה להגיע לסיפוק ואפילו נהנית, אבל יש רגעים בזמן היחסים שנכנסות לי מחשבות מטרידות לראש ואני לא מצליחה ליהנות ולהתנתק. הוא טוען שזה בסדר שיש תקופות של חרמנות ושאני צריכה לשמוח שזה ככה, אבל אני רק מודאגת כי זה התחיל רק מאותו ערב עם הילדה - מה המשמעות?? מעולם לא היו לי מחשבות כאלה ואני בימים האלה יכולה למצוא מיניות בכל דבר גם אם הוא בכלל לא מיני. אני מאוד מאוד מבולבלת ומפוחדת עד מוות. אם אשמע שזו פדופיליה כנראה ארצה לאשפז את.עצמי או להתאבד. אני לא אצליח לחיות עםמעצמי. אני רוצה לשמוע שזו חרדה ואלו המחשבות הטורדניות שהכנסתי לעצמי לראש. כשאני רגועה מהמחשבות הללו נכנסות המחשבות של הזוגיות וכשאלו לא נמצאות נכנסות המחשבות של הפחד מההקאה, וככה יש לי סלט בראש של פעם ככה ופעם ככה . מאז שזה קרה אני יכולה להגיד שאני אפילו מחפשת לעצמי מצבים כדי לראות האם אני מתחרמנת ומגיבה ככה או לא. זה ממש לא מניח לי ואני לשה את זה בראש בלי הפסקה. אני רוצה להיות נורמלית. אני חייבת עזרה לא יןדעת מה לעשות ממש אובדת.עצןת ומפוחדת עד מוות ץאנא עזרו לי

שלום לך, אם את שואלת בפורום זה, את כנראה מנחשת שמדובר במחשבות טורדניות, שיכולות להצביע על הפרעה טורדנית כפייתית (או להתפתח לכדי הפרעה זו). מחשבות טורדניות אינן מעידות בשום אופן על רצון אמיתי לעשות את הדבר הנורא, אלא על פחד ממנו ודווקא על רמה גבוהה של מוסריות, שכן אם עצם המחשבה לבדו כל כך מפחיד אותך, למרות שאינו הגיוני, המצפון שלך כנראה עובד שעות נוספות. וזו כל המשמעות של המחשבות הללו. ממליצה לקרוא חומר על מחשבות טורדניות, OCD וכן על דרך הטיפול המומלצת- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

אני אמא לילד בן 13 . בסוף בית הספר היסודי הוא עבר מעין חרם חברתי ובמהלך אותה התקופה החל להתלונן על פחדים וחרדות ואף החלו אצלו מחשבות טורדניות. הוא טופל בשיטת CBT במרפאת חרדה ומצבו השתפר פלאים. אולם, כתוצאה מהחרם שעבר, נפגע מעט דימויו העצמי והרגשנו כי הוא זקוק לסיוע בתפקודו החברתי. על כן, הוא צפוי להתחיל טיפול במרפאה פסיכולוג ילדים בו יושם דגש על חידוד כישורים חברתיים ושיקום הביטחון העצמי. כאשר יגיע בני לשלב הגיוס לצבא, בעוד כ-5 שנים, האם מידע זה אליו ייחשף הצבא בתיק הרפואי ישפיע על עתידו הצבאי ואף ימנע ממנו להתגייס לצה"ל? איני רוצה לפגוע בעתידו של בני שכן הוא ילד חברותי, נעים הליכות ובעל הישגים לימודיים גבוהים, ואני סבורה כי קשיים חברתיים וחרדות הם חלק מעולמם של בני נוער רבים בגיל ההתבגרות. יחד עם זאת, אני חושבת שיש לעזור לילד בעת בה הוא נמצא במצוקה. אודה לתשובתך בהקדם. תודה - שירי

היי שירי, שום טיפול פסיכולוגי שעובר אדם בילדותו (או בבגרותו) לא יכול לפגוע בגיוסו לצה"ל. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

04/04/2016 | 17:21 | מאת: רונית

על האומץ והבטחון שנתת לי. זה היה אמיץ מפחיד חזק מטלטל מסעיר ובעיקר מבלבל..אבל זה היה נכון . תודה לך שנגעת בי לרגע ודייקת כל כך. ניראה לי שאשאר בסביבה :)

בשמחה, אשמח אם תישארי.

04/04/2016 | 11:26 | מאת: הילי

מזה הרבה זמן סבלתי מדיכאון קשה מאוד.זה התבטא בהתקפי מועקות קשים עקב מחשבות אובססיביות.בעיני זה נתפס אולי הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לבן אדם.מה השיטה הטובה ביותר לטיפול במחשבות אובססיביות דיכאוניות מסוג זה?

היי הילי, קודם כל, יש להפריד בין מחשבות אובססיביות למחשבות דכאוניות. מחשבות דכאוניות אינן אובססיביות, ולהיפך. בכל אופן, הטיפול המומלץ בשתי ההפרעות הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

01/04/2016 | 15:17 | מאת: דורי

אני כבר שנים עם פחד לאכול מפחדת להחנק ולא לנשום זו טראומה מהעבר שקרה לי כמה פעמים פתחתי לזה טראומה ממש עד כדי כך שכבר 3 שנים אוכלת עם פחדים וגם זה אוכל רך אני הרבה לועסת ובסוף יורקת רזה המוןןןן אני רוצה לשוב לחיותתתתת אני בדיכאון חזק...היתי רוצה לדעת שיש אופטימיות וכדור כן יעזור השאלה איזה? מעולם לא לקחתי פחדתי שישפיע לא טוב.....זועקת לעזרה

היי דורי, יכול להיות שטיפול תרופתי יעזור, אך זו ממש לא האופציה היחידה ואת לא חייבת להיעזר בו. לגבי סוג התרופות, בדרך כלל נהוג להשתמש בתרופות מקבוצת ה- SSRI, כלומר נוגדי דיכאון שמשפיעים בנטילה לטווח ארוך. תרופות אלה משמשות הן לטיפול בדיכאון, הן לטיפול בחרדה והן לטיפול בתופעות אובססיביות. יותר מכך, מומלץ לעבור טיפול פסיכולוגי שייתן לך כלים להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה. המצב בהחלט פתיר. הטיפול המומלץ הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שבו תיחשפי בהדרגה לפחד שלך (כלומר תתנסי באכילה של מזונות רגילים בצורה הדרגתית), עד אשר לא תפחדי לאכול באופן רגיל לחלוטין. ממליצה לפנות לטיפול בהקדם, כי בהחלט יש פתרון וחבל לסבול סתם. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

31/03/2016 | 16:41 | מאת: רונית

הגבתי לך אמנם למטה אך מעלה לכאן ומוסיפה ..אני יודעת שזאת הדרך הנכונה ובכל זאת זה מורכב בגלל שאני עם did באמת פוחדת לראות את הדלת. לפחות לגבי הקודמת חסמתי את עצמי מגישה אלייה וזה כבר לטובה הבעיה שלנוכחית יש תמונות באתר שלה כך שהגישה היא כאילו לגיטימית . התמונה מרגיעה את החלקים הקטנים נותן ריצפה מבלי שאני מציפה את המטפלת בהודעות אך בעצם לא פותר את הבעיה של חרדת הנטישה ולא נותן מענה לצורך הכל כך גדול ...כנראה שאין מנוס מלעלות את זה בטיפול אם אני רוצה להתקדם ובכל זאת ככ פוחדת כי עוד אין קשר באמת ואין אמון ומבחינתה אין בעצם על מה להלחם ...האמת שאם לא אנסה לא אדע לעולם . אני כל כך יודעת מה נכון לעשות ...צריכה רק אומץ .

היי רונית, בשמחה. את אכן יודעת מה נכון לעשות, ואני מקווה שיהיה בך את האומץ לעשות זאת בקרוב. זה רק יקדם את מטרות הטיפול, ואני מאמינה שאף יחזק את הקשר הטיפולי. בהצלחה ושבת שלום!

היי שרון, לאחר תקופה סיימתי את הטיפול התרופתי. המצב כרגע שיש לי עדיין חרדות שמתמקדות בעיקר במחשבות אלימות וכן קצת בפחד מדברים שאני לא רוצה בהם כמו למשל יפטרו אותי מהעבודה בגלל שלדעתי אני לא טוב ואני חושש להתבטא או להגיד משהו פן יפטרו אותי. מה עושים? בנושא המחשבות האלימות למדתי, כפי שהיו לך הצעות כאן, לזרום עם זה כעוד מחשבה למרות שה-OCD משתדל לדחוף אותי לכיוון של חרדה מכך אבל אני משתדל להתמודד עם זה כעוד מחשבה ממיליוני המחשבות שיש. הבעיה הנוספת היא שאני מרגיש לפעמים צורך לאכול הרבה ג'אנק ומתוקים (בעיקר שוקולדים וגלידות) כמקור להרגעה. מה עושים? זה פחות מפריע אבל עדיין יש חרדה חלשה ועדיין זה מפריע באופן חלש - האם ה-OCD ימשיך ללכת איתי לנצח? תודה. יניב.

היי יניב, ה- OCD לא חייב ללכת איתך לנצח. עם זאת, הוא ככל הנראה "יבדוק" אותך פה ושם במהלך החיים, כלומר פה ושם תצוץ מחשבה. דרך ההתמודדות עם המחשבות שיופיעו היא זו שתקבע האם יהיה ל- OCD פתח לחזור במלוא העוצמה או לא. ממליצה מאוד לעבור טיפול קוגניטיבי התנהגותי- טיפול CBT, שילמד אותך איך להתמודד עם המחשבות כאשר הן מגיעות, כדי שה- OCD באמת לא יחזור. אמנם טופלת תרופתית והיה שיפור במצב, אך מאחר שלא למדת להתמודד באמת עם ההפרעה, נשארו "שאריות" וכן יש סיכוי שהיא תחזור כפי שהיתה בעבר. לגבי האכילה הרגשית, גם מההרגל המגונה הזה אפשר להיפטר בטיפול. בשורה החתונה, נראה שיש לך צורך בכלים להתמודדות עם מה שאתה עובר, בנוסף לטיפול התרופתי שנטלת שהביא להקלה באופן מלאכותי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

04/04/2016 | 14:26 | מאת: יניב

היי שרון תודה על התגובה. לעניין נוסף שקשור ב-OCD מחשבות אלימות. נניח יש פרסום בתקשורת על מישהו שהכה או הרביץ או ווטאבר למישהו אחר- וזה כאילו באזור שלי או סתם בכל מקום, זה לא הכי משנה, נכנס לי במחשבות האלימות שאני עשיתי את זה. למרות שאני יודע שלא. אבל המחשבות האלימות קיימות ואומרות לי שאני עשיתי את זה וזה ממש כואב לי ובלתי אפשרי. קוראים את הכתבה עם השמות של האנשים וזה נשאר לי בראש אני הרבצתי ל-Y אני עשיתי ל-Y אני הרבצתי ל-Y. בלי שום הסבר בסיסי. זה מפריע לי ברמות. זה אחד הדברים המרגיזים והכואבים במחשבות האלימות למרות שלמדתי להתמודד עם זה קצת. מדוע זה ?תודה.

28/03/2016 | 14:03 | מאת: רונית

לא מאובחנת באו סי די, אבל רואה בהתנהלות שלי אובססיביות. בעיקר לדברים שקשורים לטיפול או למטפלת . זה היה לי בעיקר מול המטפלת הקודמת (7שנים בטיפול בפוסט טראומה מורכבת ועדין מחפשת אותה בכל מיני מקומות ברשת )עכשיו בטיפול חדש, מפחדת ששוב זה יקרה מול החדשה ורואה את הסימניים ..כבר מחפשת בגוגל תמונות וכאלה . לא מעלה את הקושי בטיפול, פוחדת לראות את הדלת וגם לא מזכירה דברים שראיתי / קראתי ..מבינה שיש כאן אלמנט של חודרנות וחוסר גבולות ולא מצליחה להפסיק כאילו אולי אגלה משהו שאם לא אדע אותו יזיק לי ובנתיים זה הורס את איכות החיים.

היי רונית, בהחלט יייתכן שקיים אצלך מרכיב אובססיבי. המחשבה שאם לא תדעי משהו על המטפלת, הדבר עלול להזיק- יכולה להיות מחשבה טורדנית. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תופעות כאלה, היא פשוט להפסיק את ההתנהגות הכפייתית בכוח. להפסיק את חיפוש המידע, אולי לחסום לעצמך גישה לאינטרנט בשעות מסוימות (ייתכן שאת עושה זאת בשעות שבהן את חווה פחות פעילות ויותר חוסר מעש, היי מודעת לכך והיזהרי מהזמנים הללו). כדאי גם, שכאשר יש דחף לבצע את החיפוש הכפייתי הזה, תלכי לעשות משהו אחר במקום זאת, תוך התנגדות פעילה לדחף. מציעה שתשתפי בכל זאת את המטפלת, ככל הנראה היא לא תשפוט אותך. אני מאמינה שרק פתיחת הנושא כשלעצמה תעורר הסתכלות אחרת על העניין, ואולי תפחית את הרצון לעשות זאת. גם אני התמודדתי עם התנהגויות דומות של מטופלים, עזרתי להם להתמודד עם הכפייתיות הזו, ומה שהכי חשוב- לקבל ולהכיל הכל. אם המטפלת עובדת בגישת CBT, היא גם תוכל לעזור לך להפסיק את ההתנהגות הזו באופן דומה לזה שציינתי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

30/03/2016 | 18:21 | מאת: רונית

כן יודעת שזאת הדרך ..זה טיפול ממש חדש רק מספר חודשים . הקודם אחרי 7 שנות טיפול הופסק כי היא הרגישה שלא מצליחה לעזור יותר ואפילו גורמת לרגרסיה . המצב שלי מאוד מורכב אני עם did גם ככה לא פשוט למצוא מטפלת שמבינה ..והחרדות בשמים . כן ציינתי שאני אובססיבית לגבי דברים אחרים. לא לגבי זה ..אולי מפחד ואולי מחוסר רצון לוותר :( תודה על העיצה והעידוד לפחות לגבי הקודמת אין ספק שאני חייבת לעשות את זה כי "הקשר" ברשת איתה מונע קשר מלא עם החדשה ..

יש לי בן זוג מדהים והוא חולה OCD ומאוד סובל כמובן שזה משפיע גם עליי. הוא סובל מההפרעה כ10 שנים. נמצא באובדן כושר עבודה מלא. המצב שלו חמור הוא פשוט לא מתפקד וישן רוב שעות היום למעשה נמצא בבריחה. הוא מטופל בציפרלקס (כמות מטורפת של 40 מ""ג ליום!!!) וכן באריפליי. אם איני טועה 25 מ"ג ליום. בעבר הוא התחיל טיפול CBT (לפני כשנה וחצי) והפסיק אחרי כמה פגישות כי לא עמד בזה לדבריו. הפסיכיאטרית שלו הפנתה אותו לשיקום לפגישות שבועיות עם עובדת סוציאלית. הוא היה בשני מפגשים והפסיק ללכת. כואב לי הלב שהוא ב"מאסר" עם הOCD והחיים פשוט עוברים לידו. אני משתדלת לעשות לו טוב - להוציא אותו למסעדות בתי קפה, סרטים טיולים וכיו"ב אבל אלה לא החיים. בזמן שאני בעבודה והוא לבד הוא פשוט ישן (אנחנו לא גרים יחד) מעבר לכך שצר לי עליו, גם אני לא מתקדמת לשום מקום. (מגורים משותפים נישואין אינם עולים על הפרק בגלל הבעיה). מה אני יכולה לעשות?

היי שרי, דבר ראשון שאת צריכה לקחת בחשבון הוא, שאולי המצב לא ישתנה אם בן זוגך לא ירצה בשינוי. תצטרכי לבחור אם לקבל אותו כמו שהוא, או להיות עם מישהו אחר המסוגל יותר לקיים קשר בצורה בריאה. אפשר כמובן לנסות לדבר אל ליבו ולומר לו שהדבר מפריע לך, וכן לשקף לו כיצד ההפרעה הורסת את חייו. טיפול CBT הוא טיפול שדורש השקעה ומחויבות, ואולי הוא טוען בצדק שהוא לא מסוגל לכך. כד להחזיר אותו לתפקוד, אפשר להציע לו, אולי, להיות במסגרת טיפול אינטנסיבית (כמו טיפול יום בבית חולים, המיועד במיוחד לאנשים המתקשים לתפקד ולנהל חיים נורמליים). בנוסף, אפשר לנסות להיעזר במסגרות השיקום השונות המיועדות לאנשים המתקשים לעבוד ולתפקד עקב הפרעה פסיכולוגית/ פסיכיאטרית. ממליצה מאוד לפנות לביטוח הלאומי ולמשרד הבריאות ולברר על זכויותיו, ככל הנראה אינכם מודעים לזכויות ולאפשרויות העומדות בפני הסובלים מנכות נפשית. אם הוא כבר מקבל קצבת ביטוח לאומי, התהליך יהיה קל ומהיר יותר. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/03/2016 | 17:58 | מאת: עדי

שלום.מה ניתן לעשות באותו רגע שתוקפות אותי מחשבות שליליות ואני נכנסת לחרדה שמלווה בדפיקות לב? אשמח לעזרה עצמית מיידית,עד שאלך לטיפול.אני מודה לך.

היי עדי, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מחשבות שליליות ועם חרדות היא לנסות שלא לתת תשומת לב יתרה אליהן כשהן מגיעות. חשוב לזכור, שחרדה אינה מזיקה לגוף בשום צורה שהיא. זה בסדר גמור לחוות דופק מהיר, גם כשאנו עושים פעילות גופנית הדופק עולה, ואיננו מקדישים לכך תשומת לב יתרה. בנוסף, כשאנו חווים רגשות חיוביים כגון שמחה או התרגשות, קיימת עלייה בדופק, וזה בדיוק אותו הדבר. אין טעם לנסות לדחות את המחשבה המפחידה ולא לחשוב אותה, מאחר שזה רק יגרום לה להתגבר. גם החרדה מתגברת כאשר מנסים להירגע "בכוח". לכן, הדבר הכי טוב שניתן לעשות הוא לקבל את המצב, "לזרום" איתו ולנסות לא להתרגש יותר מדי מעצם התופעה. גם בטיפול לומדים כיצד לעשות זאת, וכאשר שולטים במיומנות הזוז, המחשבות והחרדה הולכות ופוחתות. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/03/2016 | 19:06 | מאת: עדי

תודה על עזרתך,סוף שבוע נעים.

21/03/2016 | 01:39 | מאת: ehud

שלום, אני סובל בתקופה האחרונה ממתח, חרדה,וממצב כפייתי לדבר בלי סוף על מצבי הבריאותי. קיבלתי לאחרונה תוצאות של בדיקות שמעלות חשד למחלה !. זה הרס אותי אפילו שזה רק חשד אני מוצא את עצמי מדבר על זה כל הזמן עם חברים,מכרים, משפחה. שאני מרגיש שנמאס להם מהשיחות האלה וגם רומזים לי שאני חופר, וכמה אפשר לדוש בזה . וכדאי שאחכה לתוצאות סופיות. ואני לא מסוגל אני מתכנן בראש את הבית חולים שאבחר. מה יקרה עם משפחתי. ואיך אעבור את התקופה הקשה ? זה גורם לי לא לישון בלילה. וביום להסתובב עצבני בעיקר פוחד לעבור את הבדיקה הקריטית! כואב לי שחבריי וקרוביי מתרחקים ממני בכלל הדיבור הכפייתי שלי היום אמרו לי בעבודה שאני כל הזמן עסוק בזה וזה בלתי נסבל ובזמן שאני לא מדבר על זה אני בודק מידע על המחלה, על חולים, וזמן חיים אפשרי ונלחץ עוד יותר. עזרי לי איך אצא מזה?

היי אהוד, החרדות לגבי מחלה אפשרית גורמות לך, למעשה "לחיות בעתיד". כלומר, אינך נהנה מההווה או מעריך את מה שיש לך כרגע, אלא עסוק כל הזמן בהכנה לקראת סכנה אפשרית שתתקוף. כשמדובר בהפרעות חרדה, הסכנה הנתפסת היא הרבה יותר גדולה מהסכנה בפועל (גם אם יש אפשרות למחלה, זו עדין אינה מחלה בוודאות, וודאי שלא מסוכנת). לכן, החרדה הנגרמת היא לא פרופורציונלית כלל לסכנה האמיתית. מבעיות כאלה קשה מאוד להיפטר ללא טיפול, לכן אני ממליצה לפנות בהקדם לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), אשר ייתן לך כלים להתמודד עם החרדה הזו ולהיפטר ממנה. בינתיים, אתה יכול לנסות לעסוק גם בדברים אחרים ו"להזיז את הפוקוס" מהמחשבות המפחידות (הן עדיין יהיו שם, אבל אתה לא חייב לעסוק בהן ולתת להן את מלוא תשומת הלב כל היום). כמובן, יש להפסיק לאלתר לחפש מידע על מחלות- זה הרסני ורק מעצים את הפחד. אתה לא רופא, ובאינטרנט קיים הרבה מידע לא מדויק שקל מאוד לפרש לא נכון. נסה גם לדבר פחות (או טוב מכך, לא לדבר כלל) על הנושא עם אחרים. הפעולה הזו נעשית במטרה להרגיע, אך בפועל רק מעצימה את הפחד ומזינה אותו. כדאי גם לנסות להפסיק לסרוק את הגוף בצורה מתמדת, בחיפוש אחר סימפטומים לא נעימים (אני בטוחה שאתה עושה זאת), מאחר שמי שמחפש- מוצא, ואז מתחיל לפחד. אנשים שאינם סובלים מחרדה לגבי הבריאות אינם סורקים את גופם כל הזמן, לכן הם גם אינם חווים סימפטומים פיזיים שקשורים בחרדה והרגשתם הפיזית טובה יותר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

18/03/2016 | 16:18 | מאת: מיואשת מעצמי

שלום מאז שהתחלתי בטיפולי שיניים אני כל הזמן משחקת בהם ונוגעץ בהם וכאילו מנסה לשבור אותם אבל אני לא רוצה שזה יקרה ... אני מנסה להפסיק אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני רצה למראה ונוגעת בהם שוב יש לך עצה איך אוכל להתמודד ולעצור את ההרגל הזה ? אני בת שירות ואין למשפחתי כסף לממן טיפול רציתי לדעת אם יש לך איזה כלי שאוכל לעבוד עליו עם עצמי , מודה לך ( אני בת 18 )

שלום לך, כדי להפסיק את ההרגל המגונה, הצעד הראשון הוא לפתח מודעות. גם לפעולה שאת עושה, וגם לכל מה שעובר עלייך לפני ותוך כדי. לכן, בטיפול מתחילים בדרך כלל ברישום של הפעולות הלא רצויות שאת עושה. בכל פעם שאת רצה לגעת בשיניים, את יכולה לרשום תאריך, שעה וביצוע הפעולה. טוב יהיה אם תוסיפי לכך גם רישום של מחשבות ורגשות, זה עוזר לדעת מדוע זה קורה לך ומה עובר עלייך תוך כדי, על מנת להגביר את תחושת השליטה שלך. חשוב לזכור, שפעולות כאלה, גם אם הן אוטומטיות, הן עניין של בחירה. לכן, כדאי שתחשבי על כך כל פעם שאת בוחרת לעשות את הפעולה הזו. אמרי לעצמך: "אני נוגעת בשיניים עכשיו כי בחרתי לעשות את זה, ואני יכולה לבחור גם אחרת". בטיפול גם מוצאים התנהגויות חלופיות שיעזרו לפרוק מתחים במקום ההרגל המגונה (למשל: משחק עם "כדור לחץ" או משהו אחר שאפשר לעשות עם הידיים; הליכה מהירה, וכו'). את יכולה לחשוב עם עצמך על פעולות כאלה, שיעזרו לפרוק מתחים ויחליפו את ההרגל המגונה, ובכל פעם שיש חשק לחזור אליו- לבצע את אחת הפעולות החלופיות במקום זאת. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

שלום שרון. אני מטופל כבר שנים בכדורים פסיכאטרים נגד דיכאון.אני נוטל היום כדורי אנאפרניל שתפקידו להרגיע לי את הראש בגלל מחשבות אובססיביות קומפלסיביות בין השאר.יש לי נטייה לטחון מחשבות בעיקר שהטריגר שהתחיל אותן הוא כעס. האם למזון מתוק כמו וופלים שוקולד וכדומה יש השפעה על עוצמת המחשבות ועל חזרתם.אולי גם עודף שינה גורם לליבוי של אותן מחשבות.אולי כדאי לצרוך פחות סוכר ולא להיות בעודף שינה ?

היי אבי, אין הוכחות לכך שצריכה מוגברת של מתוק משפיעה על מחשבות טורדניות. שינויים בשינה יכולים להשפיע על מצב הרוח ולפיכך על המחשבות, אך זה יכול להשתנות מאדם לאדם: יש אנשים שמדווחים כי עייפות יתר מגבירה אצלם מחשבות, ויש כאלה שאומרים כי דווקא כשהם עייפים אין להם "כוח" לעסוק במחשבות. אני מניחה ששנת יתר משפיעה באופן דומה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

16/03/2016 | 13:49 | מאת: קרני

הי שרון אני כותבת פה הרבה יחסית סובלת מocd נטיה ובזוגיות, לאחרונה אני בהתקף מאד חזק של מעל שבועיים והוחלט שאתחיל טיפול תרופתי מלבד השיחות כל הזמן המחשבות שמא אני לסבית, אני עם בן זוג כבר מעל 5 שנים והוא הגבר של חיי המחשבות נרגעו ופתאום המחשבות של אם אני אוהבת אותו או לא התחילו לחלחל אבל בצורה מוגזמת, אני מרגישה מרב שאני טרודה שאני מנותקת מהסביבה, כאילו בבוחן המציאות אני מגיבה ומדברת אבל אני לא מחוברת זה מלחיץ ומפחיד אותי, כל הבדיקות והאישורים האלה, ובשביל להרגיע את החרדה אני מעלה אותו בדמיון ומנסה להיזכר בדברים טובים שהיו לפני שההתקף פרץ ומעט נרגעת, למרות שגם זה לפעמים כבר לא עוזר ואני בתוך לופ שלא עובר ואני מרגישה שמיום ליום אני מנותקת יותר ויותר, האם זה יכול לקרות?

היי קרני, אני מזהה בשאלה סוג של בקשת אישור. כלומר, את שואלת האם המחשבה הזו היא חלק מה- OCD ולא תחושות אמיתיות שאת לא אוהבת אותו. זהו גם סוג של ניסיון הרגעה. ניסיונות הרגעה הם פסולים כאשר מנסים לטפל ב- OCD, מאחר שהם מחזקים את המחשבות הטורדניות ומחלישים אותך בטווח הארוך. חשוב לנסות ולהפסיק עם כל סוג של התנהגות מרגיעה, וזה כולל בקשת אישורים מאחרים, וגם בדיקה עם עצמך (כפי שאת עושה) ש"הכל בסדר" ע"י העלאת זכרונות טובים. התנהגות זו מחזקת את ה- OCD בטווח הארוך, מאחר שמה שמרגיע באותו רגע, בעצם מהווה חוסר התמודדות, ולכן גורם נזק. אפשר להשוות זאת לאכילת מתוקים בזמן שמנסים לעשות דיאטה: כשאוכלים שוקולד מאוד נהנים באותו רגע, אך בטווח הארוך הדבר עשוי לגרום לעלייה במשקל ולפגוע בהצלחה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

15/03/2016 | 09:00 | מאת: אבלין

היי, אני סובלת מocd מגיל יחסית צעיר למדתי כבר לחיות עם זה לצערי ללא טיפול. בשנים האחרונות הכפייתיות עברה גם לאגרנות כפייתית. בשבוע שעבר נאבד לי חפץ קרוב לליבי והתחושה היתה פשוט נוראית, לא הפסקתי לבכות ולא הצלחתי להרדם בלילה, קמתי כל כמה שעות ואפילו באמצע הלילה ורציתי לצאת לחפש את החפץ. יש לציין שזה חפץ פעוט שהעלות שלו נמוכה מאד אבל הוא שייך לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שגם הוא לא מייחס לעניין חשיבות אבל בראש שלי בגלל שהחפץ הוא שלו אני לא יכולה לאבד אותו בשום מצב. בן זוגי תומך בי אבל חושב שזה היסטריה על כלום ושום דבר. הוא טוען שנאבד אז קונים חדש ואני יכולה מאד להבין אותו. אבל בפועל יש לי תחושות של האנשה לחפץ לדג' לחולצה עכשיו קר בחוץ או שהיא משמשת אדם אחר ואני פשוט לא יכולה להתמודד עם זה. כל פעם מחדש שיש חפצים קרובים אלי אפילו שהערך שלהם פעוט ואני יכולה לקנות בקלות חדש רק בגלל שזה שייך לי או לקרובים אלי אני נשברת כל פעם ברמות היסטריות. אני לא מפסיקה לבכות והתחושה היא של אובדן ברמה הכי קשה לוקח לי כמה ימים-שבועות להתאושש מהתחושה הקשה וזה משפיע עלי מאד במהלך היום. זה מכניס אותי ללחץ וסטרס ואני יכולה להפוך את העולם בשביל לנסות למצוא את החפץ. לאחרונה כבר ממש נמאס לי מהמצב הזה שמשתלט עלי והופך אותי לזומבי ואני מעוניינת לפנות לטיפול. בנוסף אני סובלת מחוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ומחשבות פסימיות. שאלה ראשונה - מה זה הבעיה שתיארתי והאם היא נכללת בocd. שאלה שניה - האם יש טיפול שהוא לא פסיכיאטרי לבעיה? כל פעם שאני רוצה לגשת לטיפול אני נרתעת מלקיחת כדורים בגלל שאני לא מעוניינת בנזק לטווח הארוך כגון התמכרות וכו' ובכלל זה מסמן אותך כאדם סוג ב' בעיני וקשה לי עם זה כי אני פרפקציוניסטית כלפי עצמי. אני גם חוששת מתגובת בן זוגי שתומך בי אבל המחשבה שאני יקח כדורים מלחיצה אותו קצת. מרגישה כ"כ רע עם עצמי. תודה!

היי אבלין, מה שאת מתארת נשמע כקשור ב- OCD. בשונה ממה שתיארת, אנשים שסובלים מאגרנות כפייתית חווים חרדה רבה סביב המחשבה של סידור החפצים שלהם, זריקתם ואפילו שינוי מיקומם בבית. האגרן אוגר כמות גדולה של חפצים, בדרך כלל באי סדר רב, ותחושת הסביבה היא שלא ניתן למצוא שום דבר בתוך אי הסדר הזה. החרדה העיקרית היא לפני הסידור (כלמור מעצם המחשבה על הסידור) ובמהלכו, אך אחרי שהשינוי נעשה זה הופך קל יותר. אחרי שהחרדה חולפת, לא נוהגים "להתאבל" זמן רב על החפצים שאבדו. OCD, לעומת זאת, היא הפרעה שקשורה בדרך כלל ב"מוסריות יתר", והמצפון עובד שעות נוספות. כלומר, המחשבה על כך שתגרמי נזק היא קשה מנשוא. לכן, הסימפטום שתיארת נראה כקשור בהפרעה זו. בוודאי שיש טיפול לא תרופתי ל- OCD, והוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. מדובר בטיפול פסיכולוגי מעשי, ממוקד מטרה, שבו לא רק מנהלים שיחה, אלא גם מבצעים משימות הקשורות בביטול ההתנהגויות הכפייתיות ובחשיפה הדרגתית לגורמים המפחידים אותך המטרה היא, בסופו של דבר, שהמחשבות לא ירתיעו ולא יפחידו אותך יותר (לאחר שתלמדי להתמודד איתן בצורה נכונה), ובשלב זה הן יילכו וידעכו. אין חובה כלל לשלב טיפול תרופתי. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

13/03/2016 | 01:45 | מאת: קארן

בת 30 אובחנתי עם ocd בזוגיות עם בן זוג מדהים. הגבר של חיי!!! הocdאצלי מתעסק בזוגיות ובנטייה. מה שכן ידוע שאלו מחשבות שווא. וללא שום קשר למציאות בה אני חיה. אומנם בטיפולcbt בכל תקופת לחץ בחיי היום יום. בזוגיות. בלימודים. בעבודה וכו אני נתקפת בהתקף של הocd כרגע מזה שבוע שאני בהתקף נוראי שהגיע לרמות שאני מרגישה שבא לי לעזוב הכל. אני לא מחוברת לעצמי ולבן זוג שלי בימים האחרונים. אני נורא ללא מצב רוח ועצבנית. ואין לי כח לכלום. לא מצליחה לחוות את החיים ממש. כאילו בעולם אחר מקביל אני נמצאת. שאם בעבר הרחוק בגיל הבגרות היתי סקרנית ומתנסה מבחינת גיל הבגרות זה אשכרה נתקע לי במח וכל הזמן חופר על מחשבות לגבי נטייה. שאני הכי לא כזו ההתקף הנוכחי ממש גורם לי לאי תפקוד בקשר. אני מרגישה כבר איפשהו שנכנעתי למחשבות וזה עוד יותר מלחיץ אותי. ושאני לא אני בזוגיות אנחנו מדברים על חתונה. ואני עוד יותר אוכלת את עצמי מהמחשבות הנוראיות האלה עד היום לא טופלתי תרופתית ואני שוקלת כבר לכיוון הזה. כי המחשבות הורסות לי את החיים

היי קארן, מיומנות חשובה שנלמדת בטיפול CBT היא שינוי היחס למחשבות כאשר הן מופיעות. מיומנות זו חשובה לא פחות, ואולי אף יותר, מהחשיפות המתבצעות בטיפול. אני מודעת לכך שהמחשבות מעוררות סבל, אבל את בהחלט יכולה ללמוד כיצד לגרום להן לעורר פחות ופחות סבל. יש צורך ללמוד כיצד לא "להתרגש" כאשר הן מופיעות, להתבונן בהן, ולומר להן משפטים כמו: "אני מרשה לכן להיות פה, אתן לא מפריעות לי". הניסיונות החוזרים ונשנים שלך לדחות את המחשבות ולהוציא אותן מן הראש הן אלה שמעוררות סבל גדול, וגם מזינות את ההפרעה. מציעה לך להעלות את הנושא הזה בטיפול, ולבקש מהמטפל שלך לעבוד איתך על הקבלה הזו. אם הגעת למצב כזה, כנראה שקשה לך לעשות את זה נכון, וצריך לעבוד על זה. זה בהחלט אפשרי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

12/03/2016 | 10:42 | מאת: רויטל

שאלתי אמנם מתחום שונה אבל נראה לי שזה המקום לשאול. אני עובדת עם לקחות במשרד גדול. הרבה עבודה נעדית בטלפון ובדואר אלקטרוני. יש דברים שנמשכים זמן רב בתהליך ולאורך חודשים מול לקוח. רוב הלקוחות מבינים שיש שלבים וזה מתקדם. יש לי קושי להבין מצב אחד מוזר. לקוח אחד שמקבל הסבר והתיחסות מסודרת במייל וחר כך גם בטלפון, חוזר אחרי סמן לא ארוך שוב עם אותם שאלות ! ונראה שכלל לא קרא את ההסברים בכתב ובעלפה. הוא חוזר על אותם טענות ישנות ושגויות עובדתית מתחילת שאלותיו. וממשיך כאילו מעולם לא דברנו. בהתחלה נדהמתי איך זה יתכן. החלטתי שזה הפרעה מסוימת ופשוט כל פעם מתחיל מחדש. פשוט שלחתי לו שוב את אותן תשובות בשינוי מסוים. זה מרגיע אותו אבל בפעמים האחרונות זה הפך למשהו מוטרף. הוא מציין וחוזר על עובדות שגויות שניתן להוכיח כמו סכום כסף בחשבונית לא נכון. ומשקר שצלצל ולא עונים לו. החלטתי שפשוט זה תקליט מקולקל שרוט! ופשוט לענות את אותן תשובות תוך הפניה למנהל המחלקה הראשי עם פרטי ההתקשרות ישירים אליו. התופעה הזו לא מובנת לי ורציתי לדעת אם זה אובססיה ואם יש דרך התנהגותית מועילה אחרת כי גוזל המון זמן אי נעימות בפעמים אחרונות זה לווה במילים קשות וחריגות. התעלמתי ושוב שלחתי תשובה מנומסת ענינית והפניה למנהל. מה הבעיה שלו? ומה עוד ניתן לעשות. כאילו המוח שלו נמחק ומתחיל מחדש. מוזר. אציין שזה מתחיל לגרום לצרות עם מנהל מחלקה ישיר שלי שחושב שאני אולי לא בסדר. אבל נאטמתי הבנתי שאין לי פתרון. יש עוד רעיונות לתשובה בעניין ? תודה.

היי רויטל, כמובן שאי אפשר לאבחן בלי להכיר ובלי לפגוש... אבל ההשערה הראשונה צריכה להיות שלאדם יש בעיית זכרון כלשהי. אולי זכרונו באמת נמחק? הייתי בודקת אם אפשר להעביר לו את המידע דרך בת זוג/ קרוב משפחה כדי שיפסיק להתקשר אליכם ויימנע הצורך לחזור שוב ושוב על המידע. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

08/03/2016 | 09:58 | מאת: אור

סטרייטית לגמריי. אובחנתי עם ocdביחסים ובנטיה מינית תמיד הייתי ועד היום ליברלית לא שופטת לסביות או הומואים. בצעירותי כמו רב המתבגרים הייתי מבולבלת הייתי סקרנית בחיפוש אחר העצמי שלי הייתי מוצאת את עצמי עם בנות ברמת חיפוש הרגש הדאגה ההזדהות והקרבה מינית ועד היום נמשכתי לגברים מאז משהו תקוע לי בראש שאני לסבית. כאילו החוויות שחוויתי אומרות עליי משהו חשוב לציין שאני בזוגיות ארוכה עם בן זוגי והיחסים תקינים ומעולים. אין מחשבות על נשים וזה לא בסדר היום שלי אבל כשמגיע התקף של הocd האדמה מתחתיי רועדת. והפעם במיוחד שאני חולה עם חום וגרון ההתקף קשה ביותר. ברמה שאני שבוע במחשבות שאני כבר חושבת שאולי אני חיה בשקר. ומשהו מושך אותי לעבר ואומר לי את כן היית ככה ויצאת ככה וככה והיום אני במקום ככ אחר. לא רואה את עצמי עם אישה וכאלה. אבל המחשבות כן. והן מתעתעות בי ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה כאילו מאז שבאחת השיחות שלי בטיפול המטפלת אמרה לי שגם בזוגיות ממשיכים להרגיש דברים כלומר משיכה אחר אדם אחר יכולה לקרות גם כאשר אתה בזוגיות. הרי זה לא נעצר. נתקעתי על המשפט הזה ואני אשכרה טוחנת אותו במח שאולי אני כן ארגיש משהו או מרגישה משהו בפרידות שהיו לי עם בן הזוג הנוכחי ומשברים שעברנו גם אם היו הזדמנויות לא עלה במוחי להיות עם בנות כי פה לא הבעיה. הבעיה במחשבות החופרות שלא נותנות מנוח אני מרגישה שאין לי כבר כח

היי אור, אני מבינה שהמחשבות הטורדניות גורמות לך סבל רב ומעייפות אותך מאוד. מן הסתם, הן גם נוטות להתגבר כאשר מרגישים לא טוב מבחינה פיזית. עם זאת, חשוב להבין שהדבר המעייף ביותר הוא ההתנגדות למחשבות והניסיון הבלתי פוסק להפריך אותן בפני עצמך. בנוסף, דחיית המחשבות וניסיונות ההפרכה שלהן רק גורמים להן להתגבר, וכתוצאה מכך ליותר סבל. את צריכה להיות בטיפול שמלמד אותך להפסיק להתנגד למחשבות, ואף להיחשף אליהן בצורה מכוונת ויזומה. רק כעושים את בצורה שיטתית, הן מתחילות לדעוך. איני יודעת באיזה טיפול את נמצאת, אך מקווה מאוד שאת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שמטרתו ללמד אותך את כל מה שציינתי למעלה. אם את לא נמצאת בטיפול כזה, כדאי לך לפנות אליו, מאחר שבדרך אחרת הסימפטומים לא ייחלשו. אפשר גם לעשות זאת באמצעות הרבה עבודה עצמית, אבל רוב האנשים לא מצליחים מאחר שקשה ליישם את הכלים האלה בלי ליווי. המשפט שהמטפלת אמרה לך אינו מועיל, מאחר שהוא מהווה סוג של התנגדות למחשבה. ברור ש"נתפסת" אליו וניסית לראות אותו כהוכחה לכך שאינך לסבית, אבל זה לעולם אינו עובד לטווח ארוך, ולכן כבר לא מרגיע אותך. בנוסף, אישורים והרגעות מהווים "דלק" מאוד משמעותי ל- OCD, ולכן צריך להיזהר מהם. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

10/03/2016 | 23:14 | מאת: אור

אני אגן בטיפול cbt הקטע הוא שכשאני בפיק ובסערה נוראית של המחשבות אני חיה את גיל הנעורים שהייתי מבולבלת אני אשכרה שם!. כאילו היא המציאות שלי כבר זה נורא פשוט מיום ליום זה נהיה לי קשה וקשה יותר. זה כבר מפריע לי לתפקוד. אני כל הזמן בורחת לשינה. אני בקושי מרגישה טוב אני כאילו על מצב אוטומטי. אין לי חשק לאכול בכלל.. אפילו עם הבן זוג זה מפריע לי. אני בודקת את עצמי מולו. ולא מצליחה להיות ב100 אחוז איתו מרב שאני טוחנת את המח. מרגישה סוג של דאון כמו דיכאון קל כבר הוחלט שאתחיל טיפול תרופתי. כי עד היום התעקשתי שלא! מקווה שזה יעזור.

06/03/2016 | 15:30 | מאת: רינת

שלום.מחפשת כלים להפרעה טורדנית כפייתית לעת ערב,כדי להסיח את הדעת ממחשבות כפייתיות.תודה רבה.

היי רינת, אני מניחה שבשעות הערב אינך עסוקה. ואכן, זה לגיטימי לנוח קצת בשעות אלה מהפעילות של כל היום. כשאנו פחות עסוקים, מחשבות טורדניות ודברים שמטרידים אותנו נוטים לצוף. כשמדובר במחשבות טורדניות, אין טעם לנסות באופן מתמיד שלא לחשוב אותן, מאחר שזה רק גורם להן להופיע ובעוצמה חזקה יותר. לכן, כדאי לומר להן שאת מאפשרת להן להיות פה, לא דוחה אותן, ויכולה להתנהל לצידן. עם זאת, לא כדאי להעניק להן תשומת לב מיוחדת או לייחס להן חשיבות יתר. הן פשוט שם, וזה בסדר שהם שם, אין לעצם קיומן שום חשיבות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

05/03/2016 | 12:50 | מאת: קרן אור

היי שרון יוצא לי לכתוב בפורום הזה.. יש לי ocd בעיקר במערכת יחסים ונטיה מינית אני חיה 5 שנים עם בן זוג אהוב עם התקדמות למיסוד היחסים. כשהייתי צעירה חוויתי הטרדות מיניות מגברים. בלבול בכל שקשור בנטייה. מבחינה נפשית התחברתי לנשים. חיפשתי סוג של קשר רגשי מבחינה פיזית נטו נמשכתי לגברים. הייתה לי תמיד תוכנית גיבוי שאם לא אצליח להתאהב רגשית בגבר. אחיה עם חברה או משהו גם הייתי עושה דברים בלא שעת אלא מתחושת חיפוש עצמי כי הרגשתי אבודה. המצב מאד השתנה ועובדה לסבית אני לא יש לי בן זוג והיחסים מדהימים. אבל.. בכל תקופה של לחץ או חוסר ביטחון בקשר הנוכחי עקב משבר או פרידה אני נתקפת במחשבות אובססביות על אם אני אוהבת אותו מספיק. או אם לא הרגשתי משהו מסויים שרציתי אז אני לסבית. רגע ואם בעבר התנסית וזה גם לא הכי הגעיל אותך מה זה אומר ואינזפור מחשבות הפעם המחשבות באו בצורה הפוכה וקשה יותר. שאני כבר חושבת ואומרת לעצמי שאולי לחיות עם אישה זה עדיף. ואולי תעשי את זה. ואולי את כן אוהבת בנות כי בעבר הרחוק הרגשת או חווית דברים.. יש רגעים שאני מבינה שזה רק המחשבות. ויש רגעים שזה משתלט ואני כבר לא יודעת מי נגד מי. כאילו אם בגיל 17 הרגשתי בלבול וניסיתי. מי ישמע מה כן. הייתי יוצאת למסיבות גייז עם ידידים הומואים שלי והייתי פתוחה להתנסות. זה נתקע לי בראש וכל הזמן מהדהד לי את כזו. את כנראה חיה בשקר. אני בטיפול cbt אבל בכל זאת רציתי לכתוב. אני בתקופה שונה בחיים וכל כמה זמן שיש פיק של האוסידי זה לא מניח לי חשוב לציין שביום יום אני לא חושבת על נשים או ברצון להיות איתן. רק כשמגיע פיק של האוזידי זה תוקף אותי. ואז יש בי תחושה שאני חיה חיי שקר. וכבר חושבת כדי להרגיע את המועקה והחרדה כאילו להתנהג לפי המחשבה ולשחרר את עצמי. כאילו

היי קרן, אני שמחה לשמוע שאת בטיפול, וככל הנראה את לומדת שם את הדרך הנכונה להתמודד עם המחשבות שלך. כדאי ללכת עם התסריט, ולדמיין לעצמך שאת אכן מתנהגת לפי המחשבות שלך- כולל כל מה שקורה לאחר מכן. הדבר הכי חשוב, כמובן, הוא לא "להתרגש" מן המחשבות כאשר הן באות, ולא לתת יותר מדי תשומת לב להרגשה הרעה שהן מעוררות. מקווה שאת מרגישה שיפור ושאת בדרך הנכונה החוצה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

06/03/2016 | 14:44 | מאת: קרן אור

אני לא יודעת שרון, כאילו איפשהו בשביל להקל על המחשבות אני אומרת לעצמי שאולי ע"פ סולם קינסי יש לי נטייה קלה כדי להשתחרר מזה אבל זה בעיקר פחד ודאגה לעתיד, כמה שאני רואה את עצמי מתחתנת עם הבן זוג שלי זה מציק לי ואני כבר חרדה מזה ואומרת שאולי זה חוזר כל פעם כי אני חיה בהדחקה

01/03/2016 | 06:39 | מאת: חי עם ocd

היי, לפני כחמש שנים אובחנתי כסובל מocd מחשבות בנושא זוגיות. מאז טופלתי בשיטת cbt והיום אני נשוי באושר ללא מחשבות בנושא זה בכלל;) לאחרונה אני מרגיש את אותן התופעות של המחשבות וה ocd רק בנושא העבודה. האם ocd יכול פשוט להתחלף ולהתלבש על נושא אחר? האם זה הופך את התופעה להפרעה חרדתית כוללת? אני בינתיים מיישם את הכלים שרכשתי בהתמודדות עד כה תודה!

01/03/2016 | 12:31 | מאת: דנה

מה שאתה מתאר זה משהו שהוא מוכר לי אני גם חווה אותו הייתי מעוניינת לדבר איתך בנושא אולי זה יעזור לשנינו.

06/03/2016 | 14:37 | מאת: בוגר ocd

ראית את התשובה שקיבלתי? עניתי לתשובה גם תגובה. תודה דנה אבל אני מרגיש שאני יודע כיצד לנהוג. אם ובמידה ואת עדיין רוצה לדבר אני מתקשה לחשוב על דרך שכן אני מעוניין להשאר אנונימי בהצלחה!

שלום לך, התשובה היא בהחלט כן. OCD יכול להחליף נושא ולהופיע בצורות אחרות. זה אינו הופך אותו להפרעה אחרת, אלא זה עדיין אותו CD בשינוי אדרת. גם לאחר שה- OCD נעלם בעקבות טיפול, מחשבות טורדניות באותו נושא או בנושא אחר יכולות לצוץ במהלך החיים. אפשר לומר, שה- OCD "בודק" אם יש לו פתח לחזור שוב. התגובה שלך ל"בדיקה" הזו היא מאוד משמעותית, מאחר שהיא תקבע האם ה- OCD יחזור או לא. בעיניי, זה אחד הדברים החשובים ביותר שנלמדים בטיפול CBT- מה לעשות אם וכאשר תצוץ מחשבה טורדנית כזו או אחרת בעתיד, וכיצד לא לתת לה להתפתח שוב ל- OCD. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

06/03/2016 | 10:30 | מאת: בוגר ocd

תודה רבה על תשובתך.בהחלט פעלתי לפי מה שלמדתי וכבר רואים שיפור. הכל באמת טמון בזה שלא צריך לפחד מהתגובות שה או סי די מעלה ולקבל אותן ללא רצון לשנות. דנה, לי זה עזר. אני מקווה שגם לך

24/02/2016 | 18:14 | מאת: רוני

שרון שלום, אני בת 28, מטופלת בטיפול הנתהגותי קוגנטיבי מזה 8 חודשים בערך. הטיפול החל כמענה לצורך בהפרעה טורדנית כפייתית, בעיקר במערכות יחסים. לאחר מעבר של משבר מאוד משמעותי שהטיפול ליווה אותו, אני ממשיכה בטיפול (למרות שאני אחרי המשבר) כיוון שמרגישה צורך בכך. לצערי, יש לי הפרעה שמלווה אותי מגיל מאוד קטן, לפי מה שאני זוכרת בערך מגיל 15....ההפרעה היא תלישת שיער מהקרקפת, וזה משהו שמלווה אותי תמיד באופן יומיומי, יש תקופות שזה ממש משמעותי ויש תקופות שפחות.....זה משהו שמאוד חשוב לי להעלות בטיפול אל מול המטפלת שלי..כי אם כבר אני בטיפול אז כבר לטפל בכל מה שצריך(: ....העניין הוא שזה משהו שלעולם לא סיפרתי לאף אחד ואני ממש מתביישת בזה ..אני ממש רוצה להעלות את זה בטיפול, אך אני מרגישה שאני לא מסוגלת להוציא את זה מהפה שלי אל מול המטפלת. זה ממש מכביד עליי ודיי יוצר אצלי מצוקה אני מרגישה שאני חייבת לטפל בזה ולהגיד לה ( גם אם הטיפול הספציפי לא יהיה איתה אלא היא רק תכווין אותי), אבל אני ממש לא יודעת איך לעשות את זה ואיך לספר... אשמח לעזרתך

היי רוני, אני מבינה שקשה לספר למטפלת משהו שאת מתביישת בו, שלא סיפרת מעולם לאף אחד אחר. מצד שני, אני בטוחה שה"וידוי" יהיה משחרר מאוד. כאשר שומרים בעיה תחת מעטה של סודיות, היא הופכת לגדולה ונוראה יותר. הסרת מעטה הסודיות לא רק מקטינה אותה, אלא הופכת אותה לבת פתרון. בנוסף, אני בטוחה שהמטפלת שלך כבר נתקלה במקרים רבים כאלה וטיפלה בהם. מה שתספרי לה לא יפתיע אותה, וודאי שלא יזעזע אותה. אין "דרך נכונה" לספר לה, את יכולה פשוט לומר לה שיש לך משהו נוסף לספר לה, שעד כה לא שיתפת אותה בו, ושהיית שמחה לטפל גם בזה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

לפני כמה שנים חוויתי התקף הפרעה טורדנית, בעבר הייתי בקשר ארוך עם בחור שהתעלל בי ריגשית ונתן תחושה שלא בטוח בקשר וזה גרם לי להתקף פעם ראשונה וזה התבטא אצלי באיסוף מידע אינסופי הקשור בפרידות ובחרדה שזה שעורר בי. עזבתי את כל הפעילויות החשובות, והתעסקתי רק בזה עד שנרגעתי. בהתקף עצמו יכולתי להתקשר כמה פעמים לבכות לבחור עד שנרגעתי. אותו התקף התעורר כשפוטרתי בדרך אכזרית בעבודה, גילתי יום אחד במגירה אישור פרסום מודעה חיפוש למשרה שלי. זה גרם לי למשבר עמוק ואז נטלתי ציפרלקס והייתי בטיפול ארוך שעזר לי מאוד..נפרדתי מהחבר והעבודה יחדיו. כיום אני נשואה באושר עם אדם נפלא שמעולם לא עורר אצלי התקף. כרגע בהריון ושוב חשה התקף מהעבר עם חרדה ואיסוף מידע על מומים בעובר וכל סיבוכי הריון אני משקיעה בזה זמן רב מאוד ...וזה מחזיר אותי לאחור. ופוגע בתיפקודי מקווה שהבנת את המצוקה שאני חשה כעת, אני לא זקוקה לאישור אחרים בכדי להירגע, אני אוספת מידע רב על מקור החרדה שגם גוזל את זמני היקר ומכניס אותי לחרדה מיותרת, מה את ממליצה לי? תודה על פורום נפלא כזה רק היום הכרתי

היי מיה, בכלל לא בטוח שמדובר ב- OCD, לפי התיאור שלך. מה שבטוח, מדובר בחרדה. יכול להיות שיש לה בסיס הגיוני (בניגוד למחשבות טורדניות, שאינן הגיוניות), אבל כמובן שהעיסוק בכך מוגזם. העיסוק והחרדה לא פרופורציונליים לסיכון האמיתי, וזה נפוץ כשמדובר בחרדות הקשורות בבריאות. העיסוק המוגזם ואיסוף החומר רק מגביר את החרדה בטווח הארוך, ולכן הדבר המומלץ ביותר הוא להפסיק זאת לאלתר, בידיעה שזה יחמיר את המצב. כדאי לעסוק בדברים אחרים, שמעניינים ומעשירים את עולמך, ולא באיסוף המידע שלא יתרום דבר. איסוף המידע נעשה כמעין "הרגעה" כדי לחוש שליטה, אך בסופו של דבר הוא רק גורם לתלות באישורים, ולפעמים כשנתקלים במידע מלחיץ, החרדה רק גוברת. אם קשה לך להפסיק את ההתנהגות המרגיעה, כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שיסייע לך בכך וילמד אותך להתמודד עם המחשבות. שיהיה בשעה טובה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

בגלל העיסוק יתר הזה שאני מתעסקת בדבר ממנו אני פוחדת זה לא נחשב כאובססיה???, למשל אוספת מידע רב על מומים בעובר ובעצם רק נכנסת לפאניקה אדירה.אני לא סובלת ממחשבות מטרידות, רק מחרדות שגוזלות לי כוחות. כי כל חרדה גורמת לי לרוץ למחשב ולמצוא מידע..במקום לקבל תמיכה ממשפחה וחברים.המידע מעולם לא מרגיע אותי אבל כן נותן לי תחושת שליטה עם מה אני עלולה להתמודד.טיפול CBT עוזר בכך ? תודה על התשובה ועל הפורום

21/02/2016 | 10:19 | מאת: שרון

אחי אובחן לפני כארבע שנים בocd לאחר מחשבות טורדניות וטקסים ארוכים בכל תפקודו במקביל לטיפול תרופתי של 40 מג ציפרלקס היה בטיפול התנהגותי כחצי שנה והסתיים הטיפול מאז ניסה להתמודד לבד.הטקסים לא נעלמו כליל אך הפכו מינורים ונסבלים. בחודשים האחרונים החלה נסיגה והטקסים והמחשבות לא מרפים כולל סימפטומים של התקפי חרדה ( דופק חולשה ועוד). הוא מתמיד בנטילת התרופה אך מסרב בתוקף לחזור לשיחות. שאלתי היא באשר לתרופה , האם ייתכן שהיא לא משפיעה עליו יותר? אולי יש צורך להעלות מינון( למרות שהבנתי שזה המינון המקסימלי) אולי יש תרופה אחרת שתשפיעה יותר או שבכלל אין מה לשנות במובן הטיפול התרופתי והמוקד הוא רק בשיחות של טיפול התנהגותי?

היי שרון, כנראה שאחיך סיים את הטיפול כי הוא בחר לסיים בנקודה זו, ונשמע שזה קרה לפני שהגיע למטרה הסופית של הטיפול. לדעתי, כדאי להמשיך עד שאין עוד צורך בתרופות ואין טקסים כלל. אם הם מינוריים אבל עדיין קיימים, זה תמיד יכול לחזור. כנראה הוא הגיע למצב שהוא מצליח לחיות לצידם והם פחות מפריעים לו. בהחלט ייתכן מצב בו האפקטיביות של התרופה יורדת. 40 מיליגרם הם מינון גבוה מאוד, אני לא פסיכיאטרית אבל איני חושבת שאפשר לעלות עוד. כמובן שאפשר להחליף תרופה, פסיכיאטרים גם נוהגים לשלב טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות שמסייעות לפעולה של ה- SSRI. אם אחיך מסרב לחזור לשיחות, גם אצל מטפל אחר, אפשר לנסות את זה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

19/02/2016 | 15:53 | מאת: ...

היי שרון לפני חודשיים הפסיכיאטר נתן לי פלוטין (בעקבות מחשבות טורדניות) לקחתי את זה משהו כמו חמישה ימים והפסקתי כי הרגשתי שאין לי צורך בהם חשבתי לחזור לקחת את הפלוטין שוב בעקבות מחשבות שמידי פעם חוזרות אך שכחתי איך נוטלים את הכדור ולא מוצאת הוראות בדף של התרופה.. תודה :)

שלום לך, נטילת תרופות פירושה אחריות על גופך ועל בריאותך. חזרי לתרופה רק אם את חושבת שאת יכולה ליטול את הטיפול כמו שצריך ולהתמיד בו. קחי בחשבון שלא תרגישי שינוי חיובי בהתחלה, אלא רק לאחר מספר שבועות מתחילת נטילת המינון המלא. אף אחד אינו יכול לתת לך הוראות לגבי התרופה מלבד הפסיכיאטר שלך. צרי איתו קשר ובקשי הנחיות, ולא בשום מקום אחר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

19/02/2016 | 13:34 | מאת: רון

אני מאוד אוהב את אישתי ומעריך אותה מאוד וידעתי שיש לה OCD לפני שהתחתנו, פשוט לעיתים קרובות היא רבה עם בני משפחתי ( לרוב אימא שלי ואחיותי). היא נעלבת מדברים שאני אפילו לא שם לב עליהם, ויכוחים איתה יכולים להימשך שעות, ואחרי הויכוח תמיד היא פשוט חייבת להתקשר למי שהיא התווכחה איתו כי היא מרגישה שהיא לא הסבירה את עצמה מספיק טוב וזה בדרך כלל מוביל לעוד ויכוח אפילו גדול יותר. היא מתחילה לריב בלי לקחת בחשבון את ההשלכות מהריב כגון זה שאימא שלי החליטה שהיא לא רוצה קשר איתה יותר וגם הקשר שלה עם שאר בני משפחתי בעייתי. בקיצור, מה אני יכול לעשות? כשאני מציע דברים כמו טיפול היא תמיד לוקחת את זה כביקורת עליה או שאני לוקח את הצד של המשפחה שלי בריב. הצעתי טיפול ואחרי ויכוח ארוך מאוד היא הסכימה בסוף אבל עדיין היא ממשיכה עם הריבים האלה. ניסיתי להציע לה להיפגש עם פסיכיאטר כי המינון של סרוקסט שלה לא עודכן כבר 10 שנים אבל היא לקחה את זה קשה מאוד ואני גם לא יודע עד כמה זה יהיה אפקטיבי אני אודה מאוד לכל מי שיכול להציע לי מה כדאי לי לעשות...

19/02/2016 | 18:30 | מאת: הילה

איך ocd קשור לריבים במשפחה שלך?

היי רון, אתה, למעשה, מתאר כאן שתי בעיות שונות. נשמע שהמריבות המשפחתיות דומיננטיות יותר מהחלק של ה- OCD. כדאי לנסות ולהסביר לאשתך שאתה רוצה שהיחסים במשפחה יהיו טובים, ונסה לעשות זאת בצורה לא מאשימה (בלי לומר "את כזו" או "את מתנהגת כך", אלא "אני הייתי רוצה שלא יהיו מריבות"). כדאי לחשוב על ניסוח מתאים שלא יישמע מאשים. טיפול תרופתי מחייב ביקורת של רופא, זו חוסר אחריות להמשיך ליטול טיפול תרופתי במשך תקופה ארוכה בלי לראות רופא. צר לי שהקופה מחדשת מרשמים באופן אוטומטי בלי לבקש חוות דעת מעודכנת פעם בתקופה. אולי הצגת עניין הטיפול התרופתי כעניין רפואי נטו, שעליה לקחת אחריות על בריאותה, יוכל לעזור לשכנע אותה לפחות לראות פסיכיאטר (לגבי OCD יש לפנות רק לפסיכיאטר ולא לרופא משפחה). לגבי טיפול פסיכולוגי, זה תלוי רק בה ובמוטיבציה שלה, והיא צריכה לחוש את הצורך והמצוקה על מנת לפנות לטיפול. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

16/02/2016 | 15:08 | מאת: הילה

היי שרון, האם את מטפלת בCBT גם דרך קופת חולים מכבי או רק באופן פרטי? תודה

היי הילה, על שאלות אישיות אני מנועה מלענות בפורום, ועונה במייל: [email protected] בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

15/02/2016 | 18:35 | מאת: מאיר

שלום, אני בן 24 ,מגיל קטן אני סובל ממחשבות טורדניות שמקשות עליי במהלך היום,בעבודה,בפנאי וכו . אני משתדל לעבוד על עצמי ובהתחלה עובד לי טוב,הבעיה נוצרת כאשר אני מקיים מגע מיני/מאונן (מצטער על הבוטות).אני בחור מסורתי,וברגע שאני חוטא בזה אני חש שהחטא מחזיר לי שוב פעם את הבעיות האלו חזרה .ניסיתי להפסיק עם כל דבר שקשור למין אך כל פעם אני נופל ושוב פעם נכנס ללופ של המחשבות הטורדניות. מיואש. שאלתי היא מה לדעתך אני צריך לעשות?

היי מאיר, אי אפשר להימנע מכל דבר שקשור למין, שכן זהו יצר טבעי של האדם. הניסיונות לדכא אותו רק יגבירו אותו וישאירו אותך עם תסכול, מה גם שהם לא ימנעו את הופעתן של המחשבות, בהזדמנויות אחרות. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא, ללמוד לקבל יותר את היצר המיני ואת הפעילות המינית כדבר טבעי. עיסוק במין אינו גורם לבעיות. מה שגורם לבעיות הוא הפחד שלך מפני העיסוק במין, והתפיסה שלך אותו כ"לא מוסרי". מומלץ, כמובן, להיעזר בטיפול פסיכולוגי כדי לעבוד על המחשבות השליליות לגבי המין והמחשבות הטורדניות, אם קיימות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/02/2016 | 06:26 | מאת: מאיר

האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לי לעבוד על עצמי לא להכנס למחשבות טורדניות ודיכאונות לאחר אקט מיני מבלי לשנות את הגישה שמין זה לא חטא? אני בן אדם מסורתי וקשה לי מאוד לשנות תפיסה זו

13/02/2016 | 21:04 | מאת: דנית

שבוע טוב.שמי דנית עברתי תקופה לא קלה עם בדידות נוראה.היום אין לי שום מסגרת שאוכל ללכת אליה בבוקר,חוץ מאשר אני הולכת לספריה זה המקום היחידי שאני הולכת אליו בבוקר.הייתי בטיפול אבל זה עשה לי רק נזק הטיפול הפסיכיאטרי שהייתי עשה לי לא טוב.כיום אני גרה אצל הורי כי אין לי כסף כרגע לשכור דירה או לקנות דירה מרגישה בדידות נוראית כל החברים שהיו לי אין לי קשר איתם ואני רוב הזמן מול הטלוויזיה מול האח הגדול ושאני יושבת וצופה באח הגדול אני מקנאה באנשים האלה שהם אהובים ומפורסמים המחשבות כלפי עצמי הם שליליות.אני רוצה לחזור למחשבות חיוביות ולהשלים עם מה שיש לי כרגע.לטיפול אני לא אלך כרגע,אבל אשמח עם תוכלי לעזור לי למצוא פורום באינטרנט או אתר שאוכל לקרוא על ocd זה גם מה שאני חושבת שיש לי כל הזמן אני במחשבות שליליות דוגמא:כמה אני בודדה ולכולם יש חברים,או אני לא שווה או כל מיני מחשבות שליליות כאלה.אני מאוד אודה לך עם תפני אותי לאתר שאוכל להיעזר בזה וגם לשאול אותך איך אפשר לשים סוף למחשבות שליליות? אני מאוד מודה לך,שבוע טוב.

היי דנית, אני לא בטוחה שמותר להפנות לפורומים או אתרים מחוץ לאתר "דוקטורס" (לא בכדי קישורים לא עובדים פה). גם קריאה בפורום הזה יכולה להעשיר את הידע שלך לגבי OCD ודרכי התמודדות. אני יכולה להמליץ על הספר "די לאובססיה" של פרופ' עדנה פואה, וכן על הספר The Imp of The Mind, ספר לא ארוך וקליל שעוסק בהתמודדות עם OCD מחשבתי. כמו כן, למחשבות שליליות אפשר "לשים סוף" רק כאשר מפסיקים להתנגד להן. הרצון החזק לעצור אותן רק מזין אותן יותר, באופן פרדוקסלי. כדאי מאוד גם למצוא מסגרת ללכת אליה, מאחר שכשאנו עסוקים, המחשבות פוחתות באופן אוטומטי. כאשר אדם נמצא כל היום עם עצמו ואינו עסוק, הדבר מהווה קרקע פורה לשעמום ולמחשבות שליליות שצצות בתוך הריקנות הזאת. כדאי לחשוב אפילו על מסגרת התנדבותית כלשהי, לימודים, עבודה או כושר, העיקר שיהיה עיסוק. מצוין שאת הולכת לספריה, אבל אולי כדאי לשלב עיסוק אקטיבי יותר (שכן גם בספריה יושבים זמן רב, ויכול להיווצר שעמום וזמן למחשבות). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

11/02/2016 | 00:44 | מאת: אביב

שלום אני מאובחן עם ocd שמלווה במולטי טיקים ומטופל באסטו 30 מילגרם ..הטיקים התחילו לפני כשנה והדבר היחידי שעוזר לי זה גראס ...רציתי לשאול עם פסיכיאטר יכול לתת לי המלצה לגראס רפואי?

היי אביב, פסיכיאטר יכול לתת המלצה לגראס רפואי במקרים מסוימים. לא כל פסיכיאטר יעשה זאת, זה תלוי בגישתו של הפסיכיאטר הספציפי לגראס רפואי (לדעתי, זה גם תלוי בקופת החולים שהוא עובד איתה). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

09/02/2016 | 18:28 | מאת: מיכל

היי שרון..אני סובלת ממחשבות טורדניות של פחד מאיבוד שליטה..אני כל הזמן מפחדת שמה אני אעשה משהו לעצמי או לאחרים..מנסה להמנע כל הזמן מהמחשבות אבל זה לא ממש קורה..התחלתי טיפול CBT וציפרלקס..היום כשנהגתי באמצע הנסיעה עברה בי מחשבה שאני מסוגלת עכשיו לסטות מהכביש בכוונה ולפגוע בעצמי..והתגובה שלי הייתה חריפה במיוחד עם התקף חרדה קשה שלא היה לי הרבה זמן..התחושה הייתה נורא מפחידה ומאיימת והרגשתי כאילו זה באמת יכול לקרות..רק עכשיו התחלתי לקחת את הכדורים ולפי ההסבר של הפסיכיאטר החרדה עלולה לעלות בתקופת ההסתגלות..רק רציתי לשתף..לא מחפשת אישורים כי אני יודעת שעדיף להמנע..תודה

היי מיכל, יופי שהתחלת טיפול CBT. הטיפול ילמד אותך לא להירתע מן המחשבות ולא לנסות "לענות" להן או לשכנע את עצמך בחוסר נכונותן, אלא פשוט לקבל אותן כפי שהן עד שהחרדה תחלוף. אני יודעת שלפעמים המחשבות יכולות להיראות אמיתיות ומפחידות מאוד, אך הניסיונות להתנגד להן רק יחמירו את המצב. לכן, מטרת הטיפול היא ללמד אותך לקבלן ולחיות איתן, ואפילו לזמן אותן באופן מכוון, מה שבסופו של דבר גורם להן לדעוך עם הזמן. חשוב לזכור, שכמעט לכל אדם עוברות בראש מחשבות על איבוד שליטה. האנשים שמפחתים OCD בעקבות מחשבות אלה, הם האנשים ש"מתרגשים" מן המחשבות ו"עושים מהן עניין". רוב האנשים שפוט ממשיכים הלאה בלי להתרגש. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

היי שרון. יש לי בעיה של מחשבות טורדניות כפייתיות,ומתעסקת בזה מהבוקר עד הערב.אני מחפשת אתרים כדי להרגיש טוב ופונה לאנשים אחרים שיעזרו לי להרגיש טוב.וזה שאני תלויה באנשים ובאתרים האלה אני עוד יותר מדוכאת.אני רוצה להפסיק עם זה.מה הפתרון בOCD כדי לטפל בעניין? תודה על המענה.

איזה כלים אני יכולה להיעזר במחשבות הטורניות האלה?

היי רינת, אנשים שסובלים מ- OCD, ומחרדות בכלל, בדרך כלל נעשים תלויים מאוד ב"הרגעות" למיניהן. כלומר, בהתנהגויות ובדברים חיצוניים שמספקים רוגע והקלה זמנית. כמובן, שהחרדה חוזרת מאוחר יותר, מאחר שההקלה היא זמנית. ההתמכרות לאישורים והרגעות רק מחזקת את החרדה, מאחר שהיא מפחיתה את תחושת המסוגלות של האדם להתמודד בלי אישורים אלה. במילים אחרות, את מחפשת כל הזמן פתרון, וזה רק הגדיל לך את הבעיה. הדרך להפסיק את התלות היא כמובן להפסיק את חיפוש ההרגעות, ולמצוא לעצמך עיסוקים אחרים שימלאו את זמנך. אני מודעת לעובדה שקשה לעשות זאת לבד, לכן רצוי להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). המטפל ידריך וילווה אותה בתהליך ה"גמילה" בצורה שיטתית. כאשר מפסיקים לחפש הרגעות, תחושת המסוגלות עולה עם הזמן, והפחד הולך ופוחת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

08/02/2016 | 17:03 | מאת: דנה

היי שרון. אני מעוניינת לדעת מה עושים בטיפול ocd? תודה על המענה.

היי דנה, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) ב- OCD מתמקדים בעיקר בחשיפה ומניעת תגובה. כלומר: בחשיפה למקור הפחד (בד"כ מחשבות טורדניות מפחידות, או פעולה ספציפית כגון נגיעה במשהו מזוהם) ומניעת הפעולות המרגיעות הנלוות אל המחשבות הטורדניות. במילים אחרות, מניעה הדרגתית של ה"טקסים" ושאר הפעולות המרגיעות שמטרתן להשקיט את המחשבה. בנוסף, קיים דגש על התמודדות יומיומית עם המחשבות והחרדה, כאשר הן צצות ועולות, ונלמדות טכניקות שעוזרות לקבל אותן במקום להתנגד להן ולהילחם בהן. כאשר "משחררים" את ההתנגדות, המחשבות הולכות ופוחתות עם הזמן, ואיתן החרדה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

07/02/2016 | 13:07 | מאת: מיקה

שלום, כבר כתבתי כאן לגבי הזוגיות שלי. אני נמצאת בזוגיות מאוד טובה ומאושרת כחצי שנה. לעיתים צצות לי מחשבות שהיו לי כבר בעבר בקשר הקודם שלי ואני מרגישה מעט את הדפוסים הללו מתחילים לחזור, ללא קשר לאדם שמולי. לעיתים משהו שהוא אומר או עושה גורם לי לחשוב שכבר לא אכפת לו או שהוא לוקח אותי כמובן מאליו ואני קצת "נתפסת" על זה ונעלבת ממה שהוא עשה/אמר. לא תמיד אני מראה את זה אך המחשבות בראשי לא נחות. גם אם לאחר מכן הוא מתנהג בסדר ומפגין אהבה, קשה לי להשתחרר מהמחשבה ואני מפרשת כל דבר קטנטן כחוסר נכונות שלו. ואז כשהוא הולך, אני עוד יותר נכנסת למערבולת של מחשבות ומנסה לשחזר בדיוק מה קרה בסיטואציה שגרם לי להרגיש כך. מצד אחד אני יודעת שזה לא נכון ושהפרשנות שלי לגמרי מוציאה מפרופורציה את מה שהיה וכנראה שכל אדם אחר לא היה לוקח את זה ככה, ומצד שני אני עדיין ממשיכה לחשוב כך בלופ. אני לא מנסה להתנגד למחשבה, אלא כן מנסה לפרק לגורמים ולחשוב מה גרם לי להרגיש ככה אך אני לא תמיד מצליחה ולפעמים סתם נתקעת על זה עד שאני רואה אותו שוב או שהוא שולח איזה הודעה אוהבת וזה עובר לי איך מתמודדים עם זה? יש כאן משהו מעבר לOCD? אשמח לעצות איך להתמודד עם סיטואציות כאלו תודה מיקה

היי מיקה, שאלת כאן שאלה דומה לפני כמה ימים, מציעה לך לקרוא את תשובתי עליה. התשובה רלוונטית גם להודעה הנוכחית שלך. מדובר בדפוסי חשיבה נוקשים, "עמדות סגורות" שאת מחזיקה בהן, שגורסות כי בן הזוג "צריך" להתנהג בצורה מסוימת. שאם לא כן, הוא אינו מכבד אותך או אוהב אותך, או שהוא "אגואיסט" ולכן אולי לא כדאי להיות בקשר איתו. הנטייה לנתח כל דבר בצורה "כפייתית" היא פעמים רבות אופיינית לסובלים מ- OCD (לא תמיד), אך אינה כשלעצמה חלק מן ההפרעה. בכל מקרה, כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת לעזור לעצמך לרכך את "העמדות הסגורות" ולהפחית את רגש הכעס והרגשות הגורמים לו (ככל הנראה תסכול/ עלבון). הטיפול בבעיה זו הוא הרבה יותר קצר ופשוט מאשר הטיפול ב- OCD, שכן אפשר לפנות למחשבות אלה בהיגיון ולנסות לשנות אותן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

04/02/2016 | 20:18 | מאת: מירב

היי.התחלתי לעשות דיאטה השבוע והדיאטנית נתנה לי מרשם של מאכלים שאני לא רגילה לאכול.למרות זאת אני רוצה לשמור על הדיאטה כי אני מאוד שמנה ובשעות שאני לא אוכלת אני רעבה ונכנסת לסטרס ועצבנות ולא מפסיקה לחשוב על אוכל,אולי זה נקרא אכילה רגשית אני לא יודעת.מה הפתרון לסטרס ולמחשבות על אוכל? תודה על המענה.

היי מירב, המפתח לירידה נכונה ובריאה במשקל, שגם תישמר לאורך זמן, הוא לא לעשות "דיאטה", אלא לשנות את הרגלי האכילה באופן קבוע. לעתים מדובר בשינוי הדרגתי. המטרה היא להגיע, בסופו של דבר, להרגלי האכילה שאת רוצה שיישארו איתך כל חייך, ולשם כך צריך לקבוע הרגלים ריאליים, כמובן. דיאטות בדרך כלל לא עובדות לאורך זמן, מאחר שמדובר בשינוי קיצוני וזמני, שלאחריו בד"כ חוזרים להרגלי האכילה הקודמים, וההישג הולך לאיבוד. אם הדיאטנית נתנה לך רשימה של מאכלים שאת לא רגילה לאכול ולא רואה את עצמך אוכלת אותם, זה כנראה לא יעבוד. כפי שאמרתי, כשקובעים תפריט, עליו להיות ריאלי ולהתאים את עצמו לאורח חייך ולמאכלים שאת אוהבת ומסוגלת לאכול. לעיתים, זה רק עניין של כמויות, אז יש לשים לב איפה בדיוק נמצאת הבעיה. לגבי אכילה רגשית, היא מתבצעת בדרך כלל כדי להתמודד עם רגשות, שלילים או חיוביים (כולל שעמום), שאין דרך אחרת להתמודד איתם. אנשים שעוסקים באכילה רגשית בדרך כלל לא אוכלים מתוך רעב. שימי לב, אם הבעיה אצלך היא רעב, אולי יש פגם במנגנון השובע, ולכן כדאי להיעזר ברופאים כדי לרדת במשקל בצורה החכמה והמתאימה לך ביותר. אם תשימי לב שאת אוכלת מתוך הצפה רגשית או שעמום, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) יכול לעזור לך מאוד להתמודד עם העניין, ולמצוא כלים אחרים לוויסות רגשי, שאינם קשורים באוכל. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

05/03/2016 | 16:12 | מאת: קרנית

תפני אליי מירב

04/02/2016 | 13:18 | מאת: דנה

יש לי מחשבות טורדניות מדכאות,ואז אני מתחילה להרגיש חוסר אונים שוכבת במיטה ואין לי חשק לעשות כלום.איך מתמודדים? תודה על המענה.

04/02/2016 | 13:23 | מאת: דנה

איך מתמודדים עם מחשבה טורדנית שלא יוצאת מהראש? תודה.

היי דנה, המפתח להתמודדות עם מחשבות טורדניות הוא הפסקת ההתנגדות להן. כלומר, יש להפסיק לנסות להוציא אותן מן הראש, לא לחשוב אותן, או לשכנע את עצמך שהן אינן נכונות. כל ניסיון לעשות זאת רק יגביר את המחשבה! לעומת זאת, אנשים שלומדים "לשחרר" התנגדויות ולקבל את המחשבות שלהם, בסופו של דבר אינם סובלים מהן. המוח מתחיל לתפוס את המחשבה כלא מאיימת ומשעממת, ו"יורד" ממנה. אני יודעת שלא פשוט ליישם זאת. לפיכך, רוב האנשים שרוצים באמת להיפטר ממחשבותיהם הטורדניות נעזרים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בטיפול זה מציעים לך טכניקות שעוזרות להפחית את ההתנגדות למחשבה, כך שבסופו של דבר היא דועכת. בנוסף, מאוד מומלץ לצאת מהמיטה ולהתחיל לעשות דברים. גם אם אין לך מוטיבציה וחשק לעשותם, העשייה תרומם מאוד את מצב הרוח ותפחית את העיסוק במחשבות. מאידך, ההישארות במיטה רק תגביר אותן ואת מצב הרוח הרע. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

03/02/2016 | 12:13 | מאת: מיקה

שלום, יש לי OCD ובעבר הייתי בטיפול אך הפסקתי לפני כשנה עקב אילוצים כלכליים, אך גם עקב תחושת מיצוי של הטיפול. אני נמצאת בזוגיות מזה כחצי שנה. זוגיות מאוד טובה, יש בבן זוגי המון דברים שאני אוהבת ולגמרי יכולה לדמיין אותנו ביחד כמשפחה, הוא באמת מאוד מאוד מתאים לי. יחד עם זאת, אני מרגישה שאני שמה לב יותר מדי לפרטים קטנים וזה מפריע לי. למשל- כשהוא מנשנש משהו ולא מציע לי גם, למרות שאני יכולה פשוט לקחת. מפריע לי שהוא לא מציע לי. או כשהוא מכבה את הטלוויזיה ורק אחר כך שואל אותי אם אני גם כבר הפסקתי לצפות בתוכנית. הייתי מצפה שקודם ישאל ורק אח"כ יכבה. זה נותן מן תחושה של אגואיסטיות במקרים מסויימים על אף שאני לא חושבת שהוא בן אדם אגואיסט. אך בסיטואציות מסויימות אני כן מקבלת את התחושה הזאת. אינני יודעת אם יש לזה קשר לOCD או שזה משהו אחר בכלל. אשמח לעצתך תודה מיקה

היי מיקה, המחשבות שאת מתארת אינן קשורות ב- OCD, אלא ב"עמדות סגורות" שיש לך. "עמדות סגורות" הן אמונות שיש לנו על אנשים מסביבנו ועל העולם, הכוללות את האמירות: "חייב", "צריך", "אסור" ו"אני לא יכול לסבול ש...". במקרה שלך, את ככל הנראה חושבת שהוא צריך להציע לך, שאם לא כן, זה מראה שהוא אינו מתחשב בך. הבעיה עם עמדות כאלה היא, שרק אנחנו מחזיקים בהן, בעוד הסביבה שלנו אינה מודעת להן כלל, ולכן האנשים מסביבנו לא יודעים כיצד הם "צריכים" להתנהג, אלא אם כן אנחנו משתפים אותם (וגם אז, הם לא תמיד מסכימים איתנו). רוב הסיכויים הם, שבן זוגך כלל אינו יודע שאי- הצעה או שכיבוי הטלוויזיה נחשבים לחוסר התחשבות בעינייך, וכנראה זה גם כלל לא עובר לו בראש. יש לך שתי אפשרויות: לבקש ממנו שיציע לך ושישאל אותך לפני שהוא מכבה את הטלוויזיה, או לוותר על "העמדה הסגורה" ולקבל את העובדה שהוא לעולם לא ינחש אותה בכוחות עצמו... בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

28/01/2016 | 01:58 | מאת: אור

בן 22 אובחן בעבר כ-OCD וטופל בעבר(גיל 18) באמצעות פסיכולוגית ללא טיפול תרופתי במשך שנתיים. האם אבחנה זו יש בה בכדי להסביר את תחושת המצוקה שהוא מתלונן עליה מידי יום, שנובעת לדבריו מחוסר תקשורת ואי שייכות שלו לסביבה? בפועל אין לו כיום חברים/חברה (היו לו חברים בעבר, אך לא חברה) וחש דחוי בעיקר ע"י המין הנשי(למרות היותו אינטלגנטי מאוד,נאה ונעים הליכות). אשמח לדעת אילו אפשרויות קיימות להיטיב את מצבו. תודה

היי אור, חוסר תקשורת ואי שייכות לסביבה אינם בהכרח תופעות הקשורות ב- OCD. ייתכן שהוא עסוק בעשיית טקסים רבים, והעיסוק הזה מרחיק אותו מחיי חברה. ייתכן גם, שקיימת בעיה נוספת או בעיות רקע נוספות שגורמות לתחושות אלה. בקצרה, צריך להכיר כדי לדעת בדיוק. הטיפול המומלץ ל- OCD, שיכול גם לעזור עם תחושת הבדידות ואי השייכות, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), הטיפול הפסיכולוגי היחיד הנותן כלים של ממש להתמודדות ופתרון הבעיות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

26/01/2016 | 18:11 | מאת: נוי

אני תולשת שיערות ונושכת אותן לאורכן מבלי לאכול אותן, זה מגיע למצב שכל הריצפה מלאה שיערות. האם זה נורמלי?

היי נוי, רוב האנשים אינם מתנהגים כך. אם זה מפריע לך ופוגע במראה השיער, את יכולה להפסיק את ההתנהגות בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

23/01/2016 | 03:23 | מאת: אביאל

שלום בזמן האחרון יש לי hocd (פחד להיות גיי )שזה מוזר אף פעם לא התייחסתי לזה כי אני אוהב נשים וגם נמשך לנשים ומאוננן אליהם הרבה בזמן האחרון בגלל hocd .טוב הלכתי לפסיכולגית ולאט לאט עשינו טיפלו בעזרת המחשבה ובעזרת תמונות של גברים וגם סרטוני. הדבר המוזר שלא הרגשתי כלום אבל הפין שלי רפוי פעם הוא התכוויץ ופעם היה המצב רגיל כל הזמן הפין במצב רפוי שלי השתנה ונהיה יותר רחוב או נהיה יותר קטן ,1. האם יש לי בעיה בפין במצב רפוי .2 .יש לך טיפים לעזרה כי הפסיכולוגית שלי נתנה לי קצת טיפים ולא טובים ,3.סתם היה לי רעיון כאחד שסובל גם cod רגיל אז. להתעסק יותר בcod נגיד של מחלות שיש לי וכך הhocd יעלם לתקופה .צריך עזרה דחוף ומתי את מקבל אנשים .כי הפסיכולוגית שלי לhocd לא טובה ואני מעניין לקובע תור או משהו .

היי אביאל, לגבי השאלה הראשונה- לא הבנתי מה בדיוק אתה שואל לגבי הפין שלך, אבל נשמע לי שזה חלק מהאובססיה. סביר להניח שהכל בסדר, אם יש חשש רפואי אמיתי (שלא קשור באובססיה) אתה יכול לפנות לבדיקת רופא. עיסוק יתר באובססיה אחת בהחלט אינו מבטל אובססיה אחרת! להיפך, ככל שאינך רוצה לחשוב ולעסוק במחשבה מסוימת, כך היא רודפת אותך יותר. בטיפול, אתה אמור לקבל כלים וטכניקות להתמודדות, ולא רק טיפים. OCD היא הפרעה שיכולה להיות קשה ומציקה, וחשוב להבין שדרושה עבודה אינטנסיבית על מנת להתגבר עליה! את הכלים מתאימים באופן אישי לכל מטופל, לצרכיו וליכולותיו. אם אתה רוצה לפנות אליי באופן אישי, אפשר במייל, מאחר שאני לא יכולה לנהל שיחה כזו על גבי הפורום. המייל שלי: [email protected] שבוע טוב, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

24/01/2016 | 11:34 | מאת: אביאל

שאני מסתכל עליו שאני רואה סרטי גייז או חושב על גייז הוא לא עומד הוא נשאר רפוי ולפעמיים הוא נהיה קטן יותר 4 סנטימטר ולפעמיים הוא חוזר לגודל שלו 6 סנטימטר. ולפעמיים הוא סוג של נהיה יותר רחב ולפעמיים הוא רזה האם זה וגם לפעמיים הוא ממש קטן וסוג של זוקר האם זה אומר משהו ,ועכשיו אני צופה יותר בפורנו של ליסביות בגלל הפחד וגומר הרבה וזה מוריד לי את חרדה האם זה בסדר להמשיך לצפות בפורנו ותמונות של נשים ?ואיך קובעים תור לא הבנתי .

21/01/2016 | 10:24 | מאת: גדי

אני בן 24, סובל מOCD אמרו לי שכושר יכול לעזור להיפטר מהבעיה, או למזער אותה, האם זה נכון?

היי גדי, כושר (פעילות אירובית בעיקר) יכול לתרום לשיפור מצב הרוח בצורה משמעותית, ולהפחתת חרדות. אני משערת שהוא יכול לתרום להקלה מסוימת, אבל כדי להשיג שיפור משמעותי בסימפטומים של OCD, צריך לשלב גם טיפולים אחרים (רצוי טיפול קוגניטיבי התנהגותי). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

17/01/2016 | 18:45 | מאת: מודאגת

שלום אני בת 18 לפני כחצי שנה התחלתי טיפולי שיניים , הבעיה שלי היא כזו שמאז תחילת הטיפולים אני נוגעת בהם משחקת בהם מנדנדת אותם בכח שוחקת אותם בקיצור כל פעולה שיכולה לגרום להם נזק הבעיה היא שאני מודעת לזה וכאילו לא אכפת לי אבל אני כן מפחדת שיקרה משהו אני לא רוצה לעשות את זה אבל אני לא מצליחה להפסיק הגעתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות אני נכנסתי לדיכאון בגלל השיניים אני בוכה אני עצובה אני לפעמים מתחרטת שהתחלתי לטפל , אני באמת רוצה עזרה אני יודעת שזה נשמע שאני מטומטמת שאני נוגעת אבל בבקשה תעזרי לי אין למי לפנות כבר

שלום גם לך, נשמע שאת סובלת מהתנהגות שעשויה להיות כפייתית, ושקשה לך להפסיק אותה בכוחות עצמך. ממליצה מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי- התנהגותי (טיפול CBT), עם דגש על החלק ההתנהגותי. הטיפול ייתן לך כלים להפסיק את ההתנהגות הזו, תוך זמן קצר יחסית (בין מספר חד ספרתי של מפגשים למספר חודשים). חבל שתסבלי סתם ולא תקבלי מענה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

17/01/2016 | 06:16 | מאת: אנה

שלום! השאלה שלי פחות קשורה לטיפול, אלא להשלכות. לפני כמה שנים הייתי בבית חולים, ובאותו זמן לקחתי ציפרולקס. באשפוז אמרתי את זה (כי זו הייתה תרופה שלקחתי). כעבור זמן, הייתי שוב באותו בית חולים, וראיתי שב"תיק" שלי כתוב שיש לי OCD. כעת מצב שלי השתפר ואין צורך בתרופות, אבל הדבר הזה עדיין כתוב! ובבית חולים לא אומרים, אחך להיפתר מזה! אני מתכוונת עכשיו להגיש מועמדות ללימודי אחות. האם זה יכול להפריע? הפסיכיאטור היה פרטי, אבל הרישום הזה... תודה!

היי אנה, אולי זה יפתיע אותך, אך הסטטיסטיקה אומרת שכ- 40-50% מהאוכלוסיה בישראל נוטלים תרופות מאותה קבוצה של הציפרלקס (כלומר, ציפרלקס ודומותיה). לפיכך, את יכולה להסיק שנטילת תרופות מסוג זה נחשבת למאוד מקובלת ונפוצה. ככזו, היא לא אמורה להשפיע על אף תחום בחייך מבחינת רישומים רפואיים. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

עצמו אין שום בעיה ברישום.

16/01/2016 | 22:18 | מאת: אני

שמי אור - אבא לבן 14 שאובחן לאחרונה כ- ocd. הילד ביקש עזרה, לאחר שבחצי שנה האחרונה הבין, לאחר שחקר בעצמו, שהוא ocd, דבר שהבחין בו בקטן שנתיים אחורה. לפני שבועיים בהמלצת חברים הגענו לפסיכולוגית קלינית מומחית ל- ocd - בסיום הערכה ואיבחון - אני,אימו של הילד, הילד והפסיכולוגית קבלנו תוכנית של כ- 16 פלס מינוס מפגשים - לא כולל שלנו ההורים איתה, - שבהם יבוצע הטיפול - שיכול להיות משולב בתרופה - ועם רצון שהילד מראה, צפוי שיפור, ואולי אפילו גדול. הילד היה במפגש ראשון לאחר שלושה ימים - שאין בו טיפול ומתן כלים אלא הכנה הסברים על הצפוי ורקע. העניין הוא: שקצב הפגישות נמוך מדי, וכרגע לאחר ביטול המפגש השני, עקב שפעת של הרופאה, המפגש, שגם הוא לא עוסק עדיין במתן כלים, מתעקב לעוד שבוע. בינתיים הילד מרגיש התגברות ולחץ מתמיד. מה היית מציעה לנו לעשות במקרה שבו אנחנו זקוקים לכלים מיידיים עד המפגש הבא איתה. הרופאה היא מהמוערכות והיקרות בתחום. ואנחנו לא הכי רוצים להפסיד את היכולות שלה, מהמלצותחמותמאוד שקיבלנו עליה. האם יש כתובת לsos, או משהו משלים? תודה מראש, אני

היי אור, אני מבינה את המצוקה ואת הצורך לקבל מענה, שכן הילד ככל הנראה סובל מאוד ואתם חשים כרגע "תלויים באוויר". אני מאוד מאמינה שטיפול כולל גם מענה וליווי בין הפגישות ולא רק בפגישה עצמה, שכן OCD היא בעיה שהסובל ממנה מתמודד איתה לעתים במשך כל שעות היום. הייתי בשמחה נותנת טיפים להתמודדות, אם רק תוכל לפרט יותר מאילו סימפטומים הוא סובל. OCD הוא הגדרה מאוד רחבה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

08/01/2016 | 13:00 | מאת: א

שלום שרון. האו סי די שלי לצערי חמור מאד והרופא אמר לי שבמצבי סי. בי. טי לא יעזור ושאני צריכה להתאזן תרופתית קודם לטיפול פסיכולוגי. לי אין מה להפסיד ואני רוצה טיפול פסיכולוגי אבל אין לי כסף כי אני חיה מקצבת נכות. איפה אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי בעלות סמלית? האם נגזר עליי ככה לחיות את חיי?איפה אני יכולה להכיר פגועי או. סי. די?בבקשה עזרה

08/01/2016 | 13:08 | מאת: א

כשכתבתי שלי אין מה להפסיד הכוונה הייתה שמטיפול פסיכולוגי אין לי מה לפסיד. שוב, אנא כווני אותי איפה אפשר לקבל טיפול בעלות סמלית שכן אין לי כסף(חיה מקצבת נכות)

08/01/2016 | 13:17 | מאת: א

דרך אגב, אין לי נושא אחד קבוע שמטריד אותי אלא כל פעם משהו אחר

05/01/2016 | 01:12 | מאת: שלומי דהן

שלום לך מטפלת יש לי אוסידי של בדיקות דלתות,גז,דלת מכונית ועוד לאחרונה נכנסו כל מיני מחשבות רעות ודמיונות מציקים יש לי שאלה ואני מתחנן שתעני לי בכנות זה שאני התחלתי לקרוא המון על אוסידי באינטרנט כדי להכיר יותר טוב את הבעיה ולדבר בפורומים אם אנשים אם אוסידי המצב שלי יכול להחמיר עדיף לקרוא באינטרנט ולהיות בפורומים על אוסידי או עדיף לא לקרוא יותר מידי ולא להכנס לזה יותר מידי? האם טיפול cbt מקצועי יכול לעזור פלאים? יכול להיות שאם אלך למטפל סי בי טי טוב אגיד לעצמי איזו הקלה איך לא הלכתי עד היום כל כך טוב לי?

היי שלומי, לדעתי, טוב להכיר את הבעיה ואת הטיפול בה, אך כמובן גם החיפוש באינטרנט צריך להיות בגבול הסביר. אם אתה מגיע למצב שאתה משקיע בחיפוש באינטרנט שעות רבות, והדבר נעשה על חשבון פעילויות אחרות, ככל הנראה כדאי להפחית את החיפוש או להפסיקו. טיפול CBT הוא אכן הטיפול הטוב ביותר עבור הבעיה, אך אין מדובר ב"פתרון קסם", אלא בטיפול הכולל עבודה ומאמץ מצידך. אם אתה מוכן להשקיע את המאמץ ולעבוד באופן שוטף בין פגישה לפגישה, הטיפול יעזור לך מאוד. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

31/12/2015 | 18:44 | מאת: איריס

היי שרון יקרה אני אישה בת 37 נשואה בשנים האחרונות אני יותר מידי בודקת דברים כגון:דלת הבית,האוטו,בודקת המון פעמים אם סגרתי זה הפך להיות ממש מטרד וקצת מוגזם לפני 3 חודשים נולד לי בן מתוק והתחילו לעלות לי מחשבות פולשניות.. שאולי אפגע בו חלילה..מדמיינת דברים מעצבנים שלא נכונים וסתם מציקים...אני ממש אוהבת אותו ומאושרת איך אתפטר מהמחשבות הלא רצויות ולא הגיוניות הללו הרי אני מודעת לזה שבחיים לא אפגע בו אפגע בעצמי ולא בו מרוב שהוא חמוד ותמים זה כנראה מפחיחד המחשבות מה עושים תעזרי לי אולי יש מאמרים ספרים שיעזרו לי לסלק את המחשבות ולגדל את ילדי באושר...?

היי איריס, מחשבות טורדניות צפויות להתגבר אחרי לידה, ופעמים רבות אף "משנות נושא" ונסבות סביב הילד, מאחר שהוא הדבר היקר לנו ביותר. קיימים ספרי עזרה עצמית בעברית כמו "די לאובססיה" ו"להפחיד את הפחד" (שמתייחס לחרדות באופן כללי, אך מאוד רלוונטי גם לאובססיות). מומלץ יותר לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), מאחר שקשה להתגבר על מחשבות כאלה לבד, והפיתוי "להתווכח" איתן הוא גדול. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

30/12/2015 | 19:00 | מאת: אני

שלום ני בת18 עושה טיפולי שיניים השיניים לאחר טיפולי שורש וחלשות ממש אפילו מתנדנדות הארבע למעלה מקדימה אני כל הזמן משחקת בהם בידיים בשיניים כאילו מנסה לשבור אותם אני מנסה להפסיק אבל זה חזק מימני מה אפשר לעשות כדי להפסיק עם ההרגל הזה כל אחד אומר לי ללכת לפסיכולוג שמשהו לא בסדר איתי בבקשה תעזור לי אפילו אופא השיניים אמר לי את זה אני ממש מתוסכלת וצריכה עזרה תודה על כל תשובה !!!:)

שלום לך, מדובר ככל הנראה בהתנהגות כפייתית. אני ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת לקבל עזרה בהפסקתה. זו התנהגות שקשה מאוד להפסיק בכוחות עצמך, הדבר דומה לגמילה מהתמכרות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

28/12/2015 | 22:31 | מאת: דניאלה

שלום. שמי דניאלה, בת 24, לוקחת מזה שנה ציפרלקס וכעת נמצאת בירידה הדרגתית במינון. בעוד כ-4 חודשים אפסיק ליטול את התרופה לחלוטין. במהלך נטילת התרופה עליתי כ-9 קילו. האם כשאפסיק ליטול את התרופה ארד את המשקל שעליתי? או לפחות חלק ממנו? אציין שזה הגביר לי את התיאבון לפחמימות. לתשובתך אודה!

היי דניאלה, לא ניתן לדעת בוודאות כמה בדיוק תרדי, אבל התאבון יחזור להיות מה שהיה לפני נטילת התרופה. לכן, סביר להניח שתרזי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com