פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שלום יש לי בעיה עם הבן הוא בן 20 לא התגייס מטעמים בריאותיים,והוא הרבה בבית יש לו כרגע בעיה של דלקת בדרכי השתן שקשה לו להשתין,הוא לא לובש שנים תחתונים והרופאים אמרו שבגלל זה יש דלקת וכדי לו לשים תחתונים ועליהם משחה,הרופא המליץ על תחתוני טנגה אבל הבן שלי קשה לו והוא לא רוצה לשמוע ותמיד מעביר נושא,אני לבריאותו רוצה ,אשמח מאוד לעצה מה לעשות תודה

גב' שרון שלום רב, מזה שנים שאני נוהגת למולל את העור סביב ציפורני האצבעות בידיים. על אף שאני מנסה לחדול , שום דבר לא עוזר. כאילו ואין לי שליטה על כך . אני בחורה מטופחת , בעלת כוח רצון וכשמחליטה משהו...מצליחה לקיים . האם תוכלי להסביר לי? האם שייך לOCD? מה אני יכולה לעשות על מנת לחדול?? ממש מפריע לי! תודה רבה מראש, אני

כבר במשך תקופה של כמעט שנתיים אני חווה הפרעה של מחשבות אובססיביות לגבי הזהות המינית שלי .. מיותר לציין שמעולם לא היו לי מחשבות על כך לפני , להפך ,רב המחשבות האובססיביות שלי היו לגבי בנים ואהבות ואכזבות, מעולם לא חשבתי על עצמי בכיוון כזה ואפילו קצת נגעלתי מזה באיזשהי צורה .. תמיד היו לי מחשבות טורדניות והמון פחדים בנושאים שונים וגם הגעתי מבית שבו כולם אנשים חרדתיים.. הייתי בזוגיות אוהבת של 3 שנים ולפני זה של שנה עד שהמחשבות האלו הגיעו ובסופו של דבר לפני חודש הכריעו אותה והובילו אותי להפרד מבן הזוג שלי שאהבתי כי הגעתי למצב שאני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. המצב שאני נמצאת בו מריץ לי במשך כל היום את המחשבות האם אני לסבית ? אני אוהבת בנות ? אני נמשכת לבנות ? אני מוצאת את עצמי מסתכלת בתמונות או על בנות שנמצאות בסביבתי ובודקת את רמת המשיכה שלי אליהן שכמובן לא קיימת .. מעולם לא אהבתי מישהי בקטע מיני .. מעולם לא חשבתי על לפתח מערכת יחסים עם אישה הראש שלי לא חושב את מה שהוא כבר יודע אני יודעת שאני אוהבת בנים .. שאני רוצה להקים משפחה .. אלו היו הרצונות שלי מאז ומתמיד אבל מאז שהתקופה הזאת התחילה הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לשבת בחדר ולא לעשות עם עצמי שום דבר חוץ מלקרוא על הנושא ולעשות בדיקות . יש ימים שבהםהמחשבות מרגישות כל כך אמיתיות וגורמות לי לחשוב שכל החיים חייתי בשקר ויש ימים שאני נלחמת במחשבות כי אני פשוט יודעת שזה לא נכון . מיותר לציין שהמצב הפיזי שלי גם מאוד מושפע מהנושא .. כאבי ראש .. בעיות שינה .. כאבי בטן .. דופק מהיר .. מה אני יכולה במצב כזה ? שהמח שלי לא נח לרגע וחושב מחשבות שגורמות לי להיות חרדה דכאונית ולא שמחה כל היום ? איך אני חוזרת לעצמי ומוציאה את זה מהראש כבר

שלום אני בת 24 לפני כשנה היה לי התקף חרדה ראשון ועקב קריאה ממושכת באינטרנט התחילו לי פחדים מסיכזופרניה, הגעתי למצב שאני מדמיינת שתוקפים אותי סתם שאני עוברת ברחוב או שיפגעו בי, אני יודעת שזה ממש לא הגיוני אבל זה פשוט לא יוצא לי מהראש, כל הזמן יש לי מחשבות לא הגיוניות שמטרידות אותי וגורמות לי לפקפק אפילו בעצמי וכל פעם שאני חושבת עליהן אני מרגישה את הדופק שלי עולה ואני נתקפת בפחד, חשוב לי לציין שלפני כשנה הייתי אצל פסיכיאטר שאמר לי שמדובר בחרדה והמליץ לי על כדורים, רציתי לדעת אם יש טיפול אחר שיכול לעזור לי חוץ מכדורים? תודה

היי, שמי אורטל ואני מאובחנת עם OCD לצערי ניסיתי כמה תרופות SSRI לטיפול בOCD כמו: פריזמה, פלובוקסמין ואנפראניל וכולן גרמו לי לעייפות מסיבית במהלך כל היום. רציתי לשאול האם יש תרופה אחרת מומלצת לטיפול בOCD שאינה גורמת לעייפות ולהירדמות קשה? אשמח להמלצות ולחוות דעת תודה מראש

היי אורטל, כל התרופות מקבוצת ה- SSRI (וגם מהקבוצה הקרובה, SNRI) הן פחות או יותר אותו הדבר מבחינת ההשפעות ותופעות הלוואי. על תרופה ספציפית יכול להמליץ לך רק הפסיכיאטר המטפל. שבת שלום, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com

שלום רב, אני בת 30 ואני מאובחנת עם דיכאון OCD והפרעת קשב וריכוז גבוהה. יש לציין כי במהלך ה3 שנים האחרונות ניסיתי מספר רב של תרופות אולם חוץ מהפריזמה שעזרה לי אבל גרמה לעייפות קשה שום תרופה לא עזרה לצערי והיו להם תופעות לוואי קשות של עצירות וחרדות. כרגע אני בהחלפת תרופה פקסיל לאנפראניל וכל פעם שאני לוקחת אנפראניל במינון 35 SR כי רק התחלתי בשבוע האחרון אני עייפה מאוד ישנה שעות מרובות ומתקשה לתפקד. שאלתי היא האם תופעת העייפות וההירדמות למשך זמן רב תחת השפעת האנפראניל אמורה לחלוף כשתמרגלים לתרופה? חשוב לי לדעת כי עייפות פוגעת לי מאוד באורח החיים וכן הOCD אשמח לעזרה תודה מראש אורטל

תודה רבה לך :) האם יש לך מטפלת CBT להמליץ לי עליה שלוקחת סכום נמוך יחסית לכל פגישת טיפול?

שלום שרון, אני בתחילת שנות השלושים שלי, וכבר הרבה שנים שיש לי תסמיני OCD, החל ממחשבות טורדניות, חרדות ממצבים לא רציונאלים, בדיקת שקעים או מים זורמים בברז ועד אמונות תפלות וכתלות במצב הלחץ גם טיקים ( אומנם טיקים נשלטים )... כעיקרון עד עכשיו זה משהו שיכלתי לתפקד איתו למרות שאני כן מרגיש החמרה מסויימת. אני חייב לציין שאני אלך לטיפול באחד הימים זה בטוח. פשוט כרגע בגלל סיבות מסויימות אני דוחה זאת, אבל אלך בקרוב. ועכשיו לבעיה שמטרידה אותי באמת וממש לא נותנת לי מנוחה. לפני 5 שנים גלשתי באתרים פורנוגרפיים (הומוסקסואלים, למרות שזה לא ממש משנה), פתאום נתקלתי בתכנים פדופילים, התחלתי לראות אותם. להפתעתי קיבלתי גירוי מזה ומבלי לחשוב יותר מידי גם אוננתי עליהם. יש לציין שבמשך כל כמעט 30 השנים לפניכן כלל לא חשבתי על זה ולא היו לי שום נטיות פדופיליות. המשכתי לראות את הסרטונים במשך שבועיים כשבאותו הזמן ניסיתי להכריח את עצמי להיגעל ולמנוע זיקפה אך זה לא עזר. הפסקתי לאלתר לראות את זה ומאז לא ראיתי וגם אין לי צורך לראות אותם. במשך כמעט 5 שנים מאז כל כמה חודשים היו לי פיקים של חרדה, של בושה, של אשמה. היה לי קשה להתרכז ובקושי נרדמתי ( איך יכולתי להתגרות מזה וכו'). המצב נעשה חמור עוד יותר לאחרונה בגלל חרדה אינסופית יחד עם רגשות כלימה וחשבתי שהמצב פשוט לא יעבור. למזלי שוחחתי במקצת על זה עם אחותי (למרות שלא סיפרתי לה את כל הפרטים ברזולוציה הזאת ) היא הרגיע אותי והיה לי את האומץ לחפש מידע על מה שאני עובר באינטרנט. למזלי הבנתי שאני מקרה קלאסי ל groinal response וזה קשור לחרדה ולא למשיכה מינית..ושאין בין מה שאני חושש שאני יכול להיות (פדופיל או סדיסט) ולזהות שלי כל קשר.. ההיפך הוא הנכון. זה הרגיע אותי כמובן...אבל כמובן שהאו סי די שלי לא נתן לי מנוחה יותר מידי וכאן אני צריך את עזרתך עם החרדה הבאה: המוח שלי יצר מצב עתידי שבו אולי אני אהיה ידוע בציבור ומישהו בעתיד יוכל לדעת באיזה אתרים גלשתי ואיזה סרטונים ראיתי ואף הקליט אותי דרך מצלמת הרשת.. בחרדה הזאת אני מוצא את עצמי מסביר על מה זה באמת ושאין מה לדאוג אבל אף אחד לא מאמין לי.. וכל פעם התרחיש הזה עולה לי בראש ולא מוכן לעזוב.. אני לא יודע איך אני פותר את החרדה הזאת.. אני יודע שאני זקוק לטיפול, בעיקר עם חרדות ואני אלך בטוח. אבל בינתיים אם תוכלי איכשהו לסדר לי דברים בראש אולי זה יקל במקצת. תודה.

היי שרון. כותבת פה הרבה יחסית. אני עם ocdשמתבטא בנטיה מינית ומערכות זוגיות. לאחרונה רב המחשבות והחפירות הטורדניות היו סביב הנטיה וגם סביב הזוגיות שלי עם בן זוג הרבה שנים. אתמול חבר שלי ואני התווכחנו והוא דיי הרגיז אותי ודיי נפגעתי ואז נוצר מצב בו כל המחשבות השתנו מהנטיה לזה שאני לא אוהבת אותו. ואם נפגעתי ממנו וכל היום הייתי במין חוסר חשק ומצב רוח לאף אחד. ורק בכיתי אני תקועה בזה שאני לא אוהבת ומנסה לעשות בדיקות כאילו יכול להיות בגלל שנפגעתי אז פתאום הכל צף יותר וזה סתם גם אם זה מרגיש אמיתי?

כשזה עולה לי בראש שכאילו להיפרד אני לא באמת רוצה בזה אני אוהבת אותו ואנחנו מדברים על מיסוד הזוגיות רק בגלל שהרגשתי פגיעה ופתאום מן תחושה שלא בא לי לדבר איתו יום למחרת מאז אני בחרדות שאני לא אוהבת, בגלל שאני לא מרגישה ובגלל הטורדנות והמחשבות

שרון שלום, מזה שנים מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת ממחשבות טורדניות. כמובן יש תקופות שזה ממש מתיש ויש תקופות שפחות ( ואולי אפילו לא נמצא שם). מזה כשנה אני חווה משבר שמציף אותי במחשבות שפשוט לא מניחות לי ולו לרגע...לפעמים נדמה שאני פשוט צריכה ללמוד לחיות בשיגעון הזה כי אני לא רואה את עצמי מצליחה להעביר יום שלי המחשבות הללו ( שלא מרצוני כמובן). התחלתי טיפול לפני מספר חודשים מועט אך אני עדיין לא מרגישה שיפור, ופשוט רציתי לדעת האם לדעתך אני אזכה לחזור לחיים נורמליים? ללא מחשבות מטרידות? האם יש דרך חזרה או שזה סימפטום שאצטרך לחיות איתו כל חיי? תודה רבה, דנית

הי שרון, תודה על המעמה קודם כל. זה קצת מרגיש לי מורכב כל הנושא מאחר וככל הנראה המחשבות נובעות אצלי מסוג של חרדה כי פעמים רבות זה מלווה בתחושות גופניות לא טובות...אני חייבת לציין כי מאחר והגעתי עם מטענים של שנים אנחנו עדיין בשלב של לדבר על הדברים והתחושות שלי..ואני לא ממש יודעת להגדיר בעצמי איזה סוג טיפול זה ( האם cbt כפי שציינת)...ואני לא ממש יודעת מה המקום שלי בלשאול או לנבור בזה אל מול המטפלת, אני כרגע בסיטואציה של זורמת איתה...ו הטיפול טיפה מקל רק כי סוף סוף פתחתי משהו אחרי שנים..ולא כי אני מרגישה שיפור בבעיה. אשמח לדעתך, האם עלי להעלות מולה את הנושא? תודה, דנית

הי שרון, תודה על המעמה קודם כל. זה קצת מרגיש לי מורכב כל הנושא מאחר וככל הנראה המחשבות נובעות אצלי מסוג של חרדה כי פעמים רבות זה מלווה בתחושות גופניות לא טובות...אני חייבת לציין כי מאחר והגעתי עם מטענים של שנים אנחנו עדיין בשלב של לדבר על הדברים והתחושות שלי..ואני לא ממש יודעת להגדיר בעצמי איזה סוג טיפול זה ( האם cbt כפי שציינת)...ואני לא ממש יודעת מה המקום שלי בלשאול או לנבור בזה אל מול המטפלת, אני כרגע בסיטואציה של זורמת איתה...ו הטיפול טיפה מקל רק כי סוף סוף פתחתי משהו אחרי שנים..ולא כי אני מרגישה שיפור בבעיה. אשמח לדעתך, האם עלי להעלות מולה את הנושא? תודה, דנית

היי שרון אני כותבת פה הרבה, כל חמישי אני בשיחות עם מטפלת cbt שלאט לאט עוזר, היום יצא לי לשכב ולעשות נשימות והרפיות והגעתי למצב שניסיתי לתת מקום לחרדות והמחשבות הטורדניות ולנסות להרגיע את עצמי, לאחר מס רגעים באה לי מחשבה שאולי אני צריכה לצאת מהארון? ואז אני אומרת איזה ארון בדיוק? יש לי hocd וrocd בעיקר!!!! אני לא באמת לסבית, בחיים לא שכבתי או היה לי משהו מיני עם בנות חוץ מנשיקה או קרבה חזקה שהייתי צעירה, אני חיה עם חבר שלי קרוב ל4 שנים אני לא באמת מסתירה או חיה במחבוא מסויים, אבל המח גורם להציף מחשבות ברמה ככ קיצונית כדי לראות עד כמה אני מתמודדת מולם, פתאום באה לי מחשבה לצאת מהארון. ואני אומרת על איזה ארון מדובר?? מצד אחד אולי קיבלתי את המחשבה ואני פחות מתנגדת לה אז אני מרגישה איפשהו לחץ נוראי ומצד שני הרפיה שחרור, כאילו יכול להיות במצבים בהם האוסידי קשה?

העניין שאמרת להשלים ולקבל את המחשבה הטורדנית. המחשבה יכולה להשתנות ולהגיע בככ הרבה צורות שקשורות בhocd כמו: את לסבית. אולי את לסבית כי בעבר חווית דברים. אולי לצאת מהארון וכו ככ הרבה דברים אותה גברת בשינוי נדרת שקשור לאותו עניין? זה יכול להגיע לרמות של מחשבות שכבר נראות לא הגיוניות? לפעמים המחשבות שרצות ואני כבר בלופ אני מפחדת מהן. כבר לא יודעת מרב שזה מחמיר פתאום הרגשתי שאולי כן בא לי להיות עם בנות. ואתה טוחן את זה שאתה כבר לא מבין מה נסגר

שלום רב, ברצוני לשאול - אני סובל זה זמן (קרוב לשלוש שנים) מ-OCD ברמה שבה אני יודע שזה המצב. קודם לכן לא ידעתי. יש כל מיני מחשבות שאני סובל מהם מאיידס ועד כל מיני דברים. הבעיה היא שאני נאבק בזה במובן שאני נלחם במצב שאני צריך לאמר את הדבר הזה וזה מאוד מאוד מרגיז ומכניס אותי למצב לא טוב. הרצון כאילו לצעוק את זה ולהיפטר מזה מהמחשבה הטורדנית. לא נוח לי עם המצב הזה בכלל ... זה לא נעים להיות ככה ליד אנשים אחרים בייחוד ברגעים שאתה מלחיץ את עצמך ואז ה-OCD מתעורר ואתה לא יודע מה לעשות. אשמח לתשובה.

היי , תודה על התגובה. זה מוכר לך הדבר הזה? הסוג של פליטות פה. כלומר זה מכניס אותי לחרדה עמוקה. יש לי OCD נניח בעניין של איידס. אני נמצא אצל בן אדם פלוני נניח, ירוחם מנדלביץ', ואני מדבר איתו כאילו כלום. אחר כך או באותו זמן אני יכול לחשוב "הדבקתי את ירוחם מנדלביץ באיידס" או כל מיני סוגים כאלה - בלי שיש לי קשר לבן האדם הזה. בלי שיש לי שום היכרות. רק השם נקלט בלי שום סיבה. זה מכאיב לי בראש וזה מעציב אותי נורא. זה קשה לי להתמודד עם זה "פליטות הפה" האלה. זה נשמע נורא כאילו אני רוצה לומר במילים : "הדבקתי אותך באיידס" או כל מיני דברים דומים שקשורים להפרעה טורדנית ממחשבות אלימות ועד מחשבות של מחלות וכו'. זה מפריע לי נורא. למה כשאני עובר ליד שם כלשהו ואין לי שום מושג מי זה או מה זה. סתם דיברתי איתו או שבכלל זה אדם זר לחלוטין - נכנס לי לראש החרדה שעשיתי לו משהו ואין לזה שום קשר למציאות. כשמדובר בסוג של פליטות פה להגיד את זה זה מכאיב לי כי החשש כאילו משהו שומע את זה ואם זה היה בקול או לא בקול ובראש. יתרה מכך, נגיד אני הולך להצגה ויושב ליד אנשים מסביבי ולא בצד - אני מרגיש לחץ והחרדה מפעילה אצלי מחשבות טורדניות. עכשיו המאבק שלי הוא בלא לפלוט את הדברים הדוחים האלה כי זה מכאיב לי בראש. אני רוצה להיפטר מהדבר הזה. אודה לתשובה , פעם נוספת, וסליחה על הכתיבה הרבה. רמי

"דפוסי חיפוש נואש ורדיפה עקרה אחר קרבתן של דמויות שנראות כמו-אמהיות. כמיהה זו תהיה כה גדולה אצל ילדים אלה, עד שלא יבדקו באמת את מושאי תשוקתם וימשכו אחר מקסמי שווא שאין בידם כלל למלא את צרכיהם. לרגעים ידמה לאנשים שנדחפים על ידי כוחות אלה שהשיגו את מבוקשם אך מיד תחמוק אשליה זו מהם כמו רוח רפאים ומה שיוותר בידם תהיה אכזבה גדולה, שברון לב. ילדים כאלה שגדלו והיו לאנשים, שנראים כלפי חוץ ככל אדם אחר, שלמים ומותאמים לסביבתם, יחיו תמיד במרדף בלתי פוסק ומטריד אחר אשליות קרבה ואינטימיות ובמקומות שאינם מתאימים כלל במרבית המקרים. זה יגרום לחיים חסרי מנוחה, חיפוש מתמיד אחר פנטומים שיתנפצו בשלב זה או אחר. יחד עם זאת, וויתור על חיפוש כזה עלול להוות עבור אנשים אלה וויתור על משמעות לחייהם, ולכן יפתחו מנגנונים לשיקום מחדש שוב ושוב של אשליות אלו." מצאתי את זה באינטרנט לאחר מחקר ענק, כי לא כתוב בשום מקום על דבר שכזה, ורק באנגלית וגם בקושי. אני בת חמש עשרה וככה אני מרגישה בארבע שנים האחרונות. עם מורות, מדריכות, (כשהייתי קטנה יותר גם בייבסיטרות) וזה נורא. זה רודף אותי בכל מקום שאליו אני הולכת. אני יכולה לפגוש מישהי ואחרי כמה דקות להבין שמשהו לא בריא או הגיוני ושאני פשוט אובססיבית אליה. אני יכולה להיות בקשר עם מישהו במשך שבוע ולא לפסיק לחשוב עליה במשך שנה, גם אם לא דיברתי איתה. זה לקרוא את ההודעות שהיא כתבה לי שוב ושוב, לחשוב עליה, להסתכל על תמונות שלה, לדמיין סיטואציות שהיו גורמות לנו להרגיש קרובות, וזה קרה לי כבר עם המון נשים. אני לא יודעת מה לעשות, חשבתי שאני לסבית אבל אני לא נמשכת לנשים או משהו וחוץ מזה, זה ממש אובססיה אמיתית. כל פעם, כל פעם שאני מתגברת על מישהי מסוימת וזה קשה לי מאוד כי זה כמו לאבד מישהו יקר. כי במצב כזה אני לא יכולה להישאר ב"לשמור על קשר", לדבר איתן בווטסאפ פעם בחודש. או שזה כל הזמן – כמו שאמור להיות עם אמא - או שאני צריכה לנתק את הקשר, ובגלל שאני לא רוצה להרוס להן את החיים כי אני בסך הכל מתבגרת עם בעיות, זה כל כך קשה לי. כאילו – מטאפורי מאוד אבל זו ההרגשה – שיש לי חור בלב. זה כמו לאבד את אמא שלי כל פעם מחדש. כל פעם שאני "מתגברת" על מישהי - היא מראה סימן חיים, שולחת הודעה, שואלת אותי מה שלומי. משם זה מתדרדר כל פעם, וזה לא נגמר. אני נקשרת מחדש ויותר גרוע. לא יכולה להסביר כמה קשה לי. אני מקווה שאני יכולים להבין שמאוד. זה מה שאני חושבת עליו. על היום. פתאום, באמצע בית הספר, אני יכולה ללכת לשירותים ולהתחיל לבכות, סתם, כי חשבתי עליהן, ואני לא ילדה כזו. אני לא כזו. יש לי גם הפרעות אכילה שהיו בעבר אנורקסיה וגם זה מאוד מקשה... אני מפחדת ללכת לפסיכולוגית כי אני אקשר ככה גם אליה, בטוחה בזה. מה זה? מה עשות עם זה? אני פשוט מתפוצצת... תודה!

היי עדי, קורה לי בדיוק אותו דבר!! הייתי שמחה לדבר איתך באופן פרטי.. תוכלי ליצור קשר אולי? חפשי אותי בפייסבוק ליאה שחר תמונה עם קוף כזה חחחח

שלום , אני מטופלת 6 שנים עם ציפרקלס 10 מ"ג עקב התקפי חרדה (פחד ממחלות, התקפי לב, אירועי מוח וכו') ,בקתופות קשות אני מתחילה להקשיב לגוף שלי וכל שינוי קטן מגביר לי את החרדה. ציפרלקס עזר לי מאוד מלבד אירוע קטן חוזר שהיה לי במהלך המחלה וגם אז העליתי מינון ל- 15 , המון עבודה עצמית וחזרתי לעמני ולמינון הרגיל שלי. לפני כחודשיים שוב חליתי במחלה פיזית (ברונכיטיס) ובעקבותיה שוב הקשבת יתר לגוף שלי , אני לא מורידה ים מהדופק - מודדת 100 פעם ביום (ממש ככה) , שמתי לב שבמצב רגוע הדופק שלי נא סביב 70-80 במוחה , במצב שאני משתלדת לא למדוד הוא עולה(אני ממש מרגישה מן רעד בחזה ודפיקות לב) וכשהוא עולה אני נכנסת לחרדה שוב ואז הוא עולה עוד יותר, הוא עולה לי לרמות גבוהות מאוד לאחר מאמץ פיזי לא קשה מדי(150) ויורד די מהר למספרים של 100-110 ואז לאט לאט למספרים נורמליים (עד שעה שעתיים) , כל זה כמובן מלחיץ אותי גם. למדתי שיטת NLP ושם לומדים שמחשבות שלנו הם יוצרים מציאות וזה מפחיד אותי עוד יותר כי אני כל הזמן חושבת על דברים לא טובים (מחלות והתקפי חרדה ומתקשה מאוד להחליף למחשבה טובה ), אני שמתי לב שלאחר שתיה או אוכל דופק יכולה לעלות שוב ל- 120 ואז לרדת די מהר אבל גם זה מלחיץ אותי והשאלה היא איך אני מפסיקה למדוד אותו ולא מפחדת שלא אמדוד. אני חושבת שאם אמדוד והוא תקין אני אהיה רגועה אבל זה מפסיק לי בדיוק ל- 10 דקות ואז יש צורך אז למדוד שוב , אם הוא עולה -אני נכנסת לסרט , אם הוא תקין -שוב בדיקה חזורת בעוד 10 דקות , אני עם ציפרקלס 15 כבור חודשים עוד מעט, CBT אבל הפחד עדיין נמצא.מה יקרה לי שאני לא אמדוד? יהיה לי התקף פאניקה? אני מתה מפחד ממנה

היי שרון זה מדהים איך בכל כמה ימים אני מרגישה אחרת, פתאום אני קולטת הודעות שלי מלפני כמה שנים טובות, אני כותבת פה הרבה אני עם ocd מאובחן. אני גם בטיפול קוגנטיבי התנהגותי שתודה לאל מתקדם בסדר, עד לפני כמה ימים הייתה לי רגיעה במצב הרוח והחרדות פסקו וביומיים האחרונים הגל הזה שוב פעם חוזר.. אני כבר בוכה כי אני לא יודעת מה קורה לי. אני חיה עם חבר שלי כבר כמעט 4 שנים ואנחנו מדברים על חתונה בקרוב, יש לי אובססיות בכל הקשור לנטיה מינית ולזוגיות, אבל בימים האחרונים זה כאילו מרגיש ממש אמיתי, אני אוהבת אותו מאד ויודעת בתוך תוכי מה האמת שלי אבל לפעמים זה מסתדר ועוזר לי ולפעמים אני מרגישה שאולי אני משקרת לעצמי והמחשבות אמיתיות. אני בטיפול והטיפול מסייע, זה הגיע למצב שנגיד המנהלת שלי אמרה לי היי מאמי שלי ופתאום נלחצתי והרגיש לי מוזר מה אולי אני מסתכלת עליה בצורה אחרת מה זה אומר וכל הטחינת מח הלא קיימת ולא אמיתית הזו, כל הזמן בפחד באחת מההודעות שלי את אמרת לי שגם אם קרו דברים בעבר והייתי סקרנית לגבי נשים אז לקבל את זה ולהמשיך הלאה, זה נכון כי בחיים לא שכבתי עם נשים ואני גם לא נמשכת אליהן פיזית, תמיד נמשכתי לגברים אבל בגלל שהמחשבות "כאילו" חיות זה מפחיד ומלחיץ אותו ואני כאילו חיה את העבר שלי שלא קיים.. אשמח למענה

דייייייי קלו כוחותיי , אני כבר לא מצליחה להחזיק מעמד, מזה 8 שנים סובלת מאוסידי מחשבתי, חרדה שמא ילדיי ידבקו באיידס, היו עליות וגם ירידות אך הפעם אני במפולת שדים תלולה, לא מצליחה לצאת מהלופ, הסרטים שלי נתקעים, מתחלפים וכל פעם נראה לי שהסרט הנוכחי גרוע מקודמו. מטופלת בשיחות כדורים והכל ואני לא רואה אור. אני בהריון בנוסף לכל , החלפתי מצפרלקס לסרנדה נעזרת באלפרליד ובונדורמין , אני עלה נידף ברוח על חוט השערה

התייעצתי ואכן אושר, מטופלת בcbt, היפנוזה, ניתוח מחשבות , לא מצליחה להיכנס לחשיפה מרגישה שזה יותר תמיכה . ניסיתי cbt אצל עמה מטפלים - לא עזר

הי שרון אני במערכת זוגית של הרבה זמן, זוגיות מעולה ואהבה רבה בדרך להתמסדות. אובחנתי עם ocd במערכות יחסים ונטייה מינית. עקב קשיים עם בן הזוג לפני 20 יום בערך ההתקף הגיע שוב ברמה חזקה קשה שאני כבר לא עומדת במחשבות האלו, כל יום וכל היום אני טוחנת את המח, זה הגיע לצורות חשיבה שונות שאני לא מבינה מאיפה זה בא, נהייתה לי מחשבה כבר שאולי עם בנות טוב או כיף יותר, ואולי אלך עם בנות. מה זה המחשבות הלא רצוניות האלה אני כבר משתגעת!!!!! התחלתי טיפול cbt ובקרוב תרופתי, אני רואה את הזוגיות עם בן הזוג לטווח ארוך חתונה וילדים, מה לי ולנשים???

את צודקת, רק כי כשהייתי צעירה וקטנה אז יצא לי להתחבר ברמה מאד חזקה לחברות ואיפשהו הסתקרנתי, אני יודעת שאני לא כזו ובגלל שאני ליברלית ופתוחה אז זה עוד יותר משפיע, הפעם זה בהתקף חזק מאד, אני סטרייטית לכל דבר ביום יום לא חושבת על נשים וכאלה. אבל בהתקף האובססיבי אני כל הזמן נזכרת בעבר ומשליכה אותו לעתיד, הכל פחד אני מניחה?

אכן אובחנתי בocd ... רק שאני חושב שלאשתי יש אופי מאוד חלש ודימוי עצמי נמוך ...מה שגורם לי לחשוב למרות כל המעלות שלה שאני פשוט בחרתי לא נכון אני באמת לא יודע אם זה מצדיק גירושים אבל אין בי רצון לנהל זוגיות מתוך סבל אני ממש מסתכל על אשתי כמסכנה ... אז אמנם נכון אנחנו מסתדרים אבל בלתי אפשרי לנהל זוגיות עם אדם שאתה חושב שהוא ממש לא באופי שלך אשמח לשמוע דעתך....

אכן פגשתי מספר אנשי מקצוע בתחום וכולם אמרו לי פה אחד שזה נובע מהocd ....

היי שרון יוצא לי לכתוב בפורום זה מזה חיה עם בן זוג כמה שנים טובות אוהבת אותו ויש לנו זוגיות נפלאה ובדרך לדיבור על מיסוד הקשר. בעברי כילדה צעירה היתי מאד מתחברת ברמת הרגש לנשים. נשיקה פה שהייתה או נשיקה שם. עשו ברמת הנעימות טוב. לא מעבר. בחיים לא קיימתי יחסי מין עם נשים וזה לא עושה לי את זה. אבל בכל פעם בחיים שאני במצב מעורער או לא בטוח אני נתקפת במחשבות אובססיביות שקשורות על הנטייה המינית וכל מיני בדיקות שאני מבצעת. גם ברמת המיניות וגם בזוגיות בעבר אובחנתי עם ocd. והתחלתי טיפולcbt הבעיה שאני כבר קרוב לשבוע בחרדות קשות למרות שאני יודעת שזו לא האמת שלי. זה חופר לי וחופר עד כדי כך שאני לא מצליחה להיות במאה אחוז בזוגיות שלי ואני נכנסת לפחד נוראי. אני כאילו חיה את המחשבות והחרדות. למה ככ קשה לי לקבל את זה שהיתי בתקופת הצעירות ואולי הרגשתי דברים. אבל היום אני במקום אחר לגמרי ואין לי רצון להיות או לנסות משהו עם בנות. אבל משהו שולט ביי

למה אין מענה?

היי שרון, בקרוב אני נוסעת לחו"ל, ואני לא יודעת מה לעשות . המשפחה לא יודעת על מה שקורה. (הטקסים) הרבה מהטקסים שלי קשורים במיקום של דברים מסויימים בחדר, או עשייה של דבר מסויים במקום מסויים בבית. אני לא יודעת מה לעשות. המחשבה שלא אוכל לקיים את הטקסים מלחיצה אותי מאד. חשבתי אולי להביא חלק מהדברים שקשורים לטקסים לשם , ולנסות לעשות שם את הטקסים. הבעיה היא שאני אהיה גם במלון, וגם בבית פרטי עם המשפחה. בבית הפרטי אני אשן עם אחותי באותו החדר ובמלון נהיה כולם ביחד, וא' ההורים מאד יכעסו ולא יבינו למה סחבתי איתי דברים מהבית שמבחינתם אני לא צריכה ולא קשורים לדברים שמביאים לנסיעה בחול. וב' זה לא יהיה פרקטי. לא ממש תהיה לי פינה משלי, ולא ממש אוכל לעשות את הטקסים. אני חושבת שאחד הדברים שהכי מפחידים אותי זה שהם פשוט יתעצבנו עליי ולא יבינו את ההתנהגות שלי, וזה סתם יפריע לחופשה. אני ממש לא מרגישה מוכנה לספר להם , ולא ממש מביאה את זה כאופצייה לפתרון הבעיה כרגע. אני ממש אובדת עצות ואשמח אם יש לך עצות למה לעשות. תודה.

הבעיה היא שאני מפחדת שהדברים שאני לא רוצה שיקרו, שבגללם אני עושה את הטקסים , יקרו מאחר ואני לא עושה את הטקסים ואין לי את שגרת היום שלי בבית. בגלל זה גם קשה לי ללכת לישון אצל חברות , או שבאים לישון אצלי. וזה לא הפעם הראשונה שאני נוסעת לחול. אני בדרך כלל כל קיץ נוסעת. ואני לא זוכרת התמודדות שלי עם מצב כזה בנסיעות קודמות, ומאחר ואני לא זוכרת מתי כל העניין של הטקסים התחיל , אני מניחה שזה קרה כנראה מקיץ שעבר או משהו כזה, ככה שזה בעצם הפעם הראשונה שלי שאנימתמודדת עם מצב כזה.

שלום, אני לא בטוחה שזה מאוד קשור לפורום הזה אבל בכל זאת אשמח מאוד אם תוכלו לקרוא, ואם יתאפשר אז גם לעזור. אז ככה, אח שלי בן 24, יש לו חברה כבר 6 שנים. קשה להעביר בצורה מוחשית את הקשר ביניהם, אבל אנסה לתאר בקצרה. חברה שלו היא אדם מאוד אובססיבי, בכל תחומי החיים בעיקר כלפיו. היא ניתקה אותו מהמשפחה שלו, מההורים, מהאחים (אני ואחותי) ומהחברים שלו. כל דבר שהוא עושה הוא רק איתה ביחד. היא לא מסכימה לו לדבר עם אנשים אחרים חוץ ממנה. זה נראה כאילו היא שולטת לו על המוח, כאילו אני לא מכירה אותו, כאילו הוא כבר לא אח שלי. ברגעים הבודדים שאני איתו לבד פתאום אני רואה שהוא חוזר להיות עצמו, הוא מחייך וצוחק ואפילו יושב לדבר איתי. כשהיא אצלנו בבית תמיד יש פחד- איך היא תגיב או מה היא תעשה אם אנחנו נגיד ככה וככה.. היא לא עושה שום דבר בעצמה (לדוגמה אם מכינים משהו לאכול אז היא יושבת ואומרת לאח שלי מה לעשות). היא שתלטנית, כפייתית וצבועה. היא משפילה את אח שלי, ואוסרת עליו לעשות דברים שהוא אוהב. אני לא פסיכולוגית ולא חושבת שהיא אי פעם עברה אבחון, אבל לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שיש לה מחלות נפשיות. למה הוא נשאר איתה כבר 6 שנים? מה הוא מוצא בה? אלה שאלות שאני באמת לא יודעת לענות עליהם. לא משנה כמה ניסינו לדבר איתו שיעזוב אותה, שהיא לא בשבילו, שהוא סובל איתה, הוא פשוט סירב לראות את המציאות. אמא שלי מאוד סובלת מלראות אותו עובר את זה והיא אפילו חולה פיזית מכך והמשפחה שלי כבר מפורקת בגלל המצב. אנחנו מפחדים לנקוט באמצעים קיצוניים יותר כדי שהוא לא ימחק אותנו לגמרי ויעזוב את הבית. אני חושבת שבקרוב הם יעברו לגור ביחד, יקנו אוטו ואולי אפילו יתחתנו. אני לא יכולה לשבת מהצד ולא לעשות כלום. אם הם יתחתנו ויוולדו להם ילדים, הוא פשוט יסבול כל החיים שלו ואחר כך יהיה הרבה יותר קשה לצאת ממערכת היחסים הזאת. אני לא יודעת מה לעשות יותר, אשמח אם תוכלו לייעץ לי כיצד להתמודד עם המצב ומה ההורים שלי עוד יכולים לעשות כדי לגרום לו להתעורר.זה פשוט לא יכול להימשך. תודה רבה, שחר.

הי שרון. יצא לי לכתוב מס פעמים בפורום זה. בעבר אובחנתי עם ocd. כיום בתהליך שלcbt אני עם בן הזוג שלי הרבה זמן ומאד אוהבת וטוב לנו יחד. אני בסטרס מאד חזק לאחרונה מתוך מצב של פירוק הזוגיות שכמעט נוצר חזרו לי המחשבות האובססיביות על הזוגיות אם אני אוהבת וכמה ואם זה מספיק. או שמא אני לסבית. אני יודעת בתוכי שלא. אבל זה מגיע לרמות שאני בהתקפי חרדה בשינה שמא אני כזו. אני בלחץ נוראי שמרב שזה נטחן לי במח אני מפחדת שאולי אני לא אמורה להיות בזוגיות הזו. אולי לא אוהב יותר. אולי לא אצליח לעשות אהבה איתו יותר מרב החפירות האלה אני בתחושת ניתוק נוראית יכול להיות מהחרדות???

יש לי פחד שכל הזמן ארגיש חרדה. שכל הזמן התחושות הלא נעימות יתלוו אליי. כשאני עם הבן זוג אני יודעת למה אני איתו אני לא סתם. אני רואה איתו המשכיות. אבל התחושה ומרב החרדה אני לא מרגישה 100 אחוז בסיטואציה. סוג של ניתוק סוג של מצב טכני. זה קורה מסטרט גבוה?

שרון שלום, אני סובלת מOCD והייתי מטופלת בעבר. פיתחתי תלות במטפלת והטיפול הופסק. עכשיו אני מבינה שזה נקרא העברה (לפי מה שקראתי, אם הבנתי נכון). לאחר זמן מהפסקת הטיפול אני מרגישה שהתחלתי שוב בהעברה וכמין תלות כלפי מישהי אחרת (שהיא כמו חברה אבל לא בדיוק). אני מרגישה כלפיה כמין קרבה, עד שאפילו סיפרתי לה גם על הOCD ועל דברים שקשה לי. אני צריכה לפעמים מישהו שיקשיב לי ואני מספרת לה ולפעמים אני גם רוצה ממנה חיבוק ואני מתביישת לבקש. אני מרגישה שאני מציקה לה עם כל זה ולא נעים לי כל המצב הזה. אני צריכה עזרה בנושא הזה אם תוכלי לייעץ לי. עוד שאלה: האם העברה היא דבר חיובי? ועוד שאלה: האם לבקש חיבוק זה נורמלי?? תודה.

תודה רבה על התשובה. עוד משהו שלא ציינתי: לאחר כמה זמן משהכרתי את החברה (שהיא לא בדיוק חברה) פתאום הרגשתי כלפיה כמין קרבה וחיבה ושאני רוצה לשתף אותה בדברים שלי ושהיא תהייה איתי ותחבק שזה לא קורה ולא קרה לי כמעט עם אף אדם. היא נראית לי אדם מאד טוב. (אף פעם לא הייתה לי חברה טובה שהייתי משתפת אותה בדברים אישיים למעט אחת וגם כמעט ולא. עם החברות הייתי מדברת על דברים כלליים ולא אישיים, כי לא רציתי, לא הרגשתי שהן האדם המתאים. הייתי מדברת רק עם אימי על דברים אישיים כי הרגשתי צורך להוציא אותם אבל גם הייתי קצת מתביישת מאימי). (בעבר הרחוק כשהייתי ילדה הרגשתי צורך במישהו קרוב, לדוג' מורה אבל לא ידעתי לפרש בדיוק מה זה). אני גם מאד מתביישת מהחברה הרבה יותר ממה שאני מתביישת מאנשים אחרים ואני לא יודעת למה... לפעמים אני מרגישה או לא יודעת האם היא חושבת עלי שאני לא נורמלית או משהו כזה לגבי הדברים והצורה שאני מדברת איתה. כי לרוב אני מתכתבת איתה (ולא פנים מול פנים כי אני נורא מתביישת ממנה) והיא ואני לא רואות את ההבעות אחת של השנייה. לפעמים אני מרגישה שאני מתכתבת איתה בצורה של תמימות ובאמת אני מרגישה אחרת שאני לא כזאת תמימה. אני גם לא יודעת אם זה מתאים לה כל העניין הזה כי זה יותר ביני לבין עצמי. אני מרגישה שאני מציקה לה ואולי היא בכלל לא רוצה את זה. זה מה שאני חושבת ומרגישה. דבר נוסף: אני הרבה פעמים חושבת על התגובה של הצד השני שאני מדברת איתו וכן אני מפרשת לעצמי את מה שהצד השני חושב כלפי ואני לא יודעת האם זה באמת נכון מה שאני חושבת שהוא חושב עלי. לפעמים קשה לי להיות בדיעה אישית כי אני כאילו מנסה לרצות את הצד השני כי אני מפחדת מתגובה שלילית. דבר נוסף: משהו שאני קצת מתביישת להגיד ואולי הוא קצת עצוב (לפי מה שאני זוכרת את עצמי) שממתי שקיבלתי חיבוק אמיתי, זה היה מהמטפלת רק אז הבנתי שחיבוק זה משהו שעושה טוב. עד אז לא הייתי ממש אוהבת חיבוקים כי אולי אף פעם לא קיבלתי חיבוק אמיתי. אימי לפעמים מחבקת אבל אני לא תמיד מרגישה את הטוב של זה רק לעיתים רחוקות. מצד אחד אני לא יודעת אם מפני שהמטפלת נתנה לי חיבוק זה גרם למשהו לא טוב, כי מאז אני התחלתי לרצות שיחבקו אותי באמת. אבל גם רק חיבוק מאנשים מאד ספציפיים וכמעט מאף אדם, כי לא מכולם אני מרגישה שזה יעשה לי טוב. אני כמעט לא מתחברת אישית לכל אדם. אני לא אומרת את זה בגלל שחצנות או משהו כזה, זה משהו פנימי שקשה לי להסביר את זה. אני כן מתחברת לאנשים אבל לא בדברים אישיים. סליחה על אורך הכתיבה. אשמח אם תוכלי לייעץ לי על כך. תודה.

עקב ocd נמצאת בטיפול קוגנטיבי התנהגותי ומתחילה בטיפול תרופתי שילוב של ציפרלקס ומירו. הבנתי שמירו הוא כדור שגורם לעלייה במשקל מפני שהוא מאט את קצב חילוף החומרים ובמקביל מגביר תיאבון. האם אני צריכה לחשוש מעלייה במשקל? במידה ואשמור על תפריט תזונתי נכון אוכל למנוע זאת? או שמא כך או כך אעלה במשקל עקב נטילת התרופה?

היי שרון. מזה חיה עם בן הזוג שלי 4 שנים כמעט ובדרך למיסוד הקשר, מאד קשורה ואוהבת אותו ומאד טוב לנו יחד למרות שכמו בכל מערכת יחסים יש קשיים. בהיותי ילדה לקח לי דיי זמן להתאהב בגבר מבחינה רגשית עקב הטרדות למיניהם שחוויתי, ברמה המינית זה היה תמיד משיכה לגברים, בגלל חוסר בדמות אם הייתי מוצאת את עצמי מתחברת ברמה הרגשית העמוקה לחברות או לנשים, גם אם יצא לי להתנשק עם בחורה וזה עשה לי טוב או סבבה, הייתי מחפשת משהו אימהי מחוסר, חשוב להגיד שאני אוהבת גברים, אבל תמיד חשבתי שלא אצליח לפתח משהו רגשי אליהם, עם השנים ועם הזמן הכרתי את חבר שלי שאנחנו קרוב ל4 שנים יחד קשר טוב בריא ואוהב. אבל בכל פעם שאני במצב לא מאוזן בחיים או תקופה רגישה בחיים, זה מתחיל, החפירות המחשבות שטורדניות האובססיות, כל הזמן לבדוק את עצמי אם אני אוהבת מספיק, מחשבות על נטייה מינית ברמה שאני כבר חיה את המחשבות והחרדות בעבר אובחנתי עם ocd וקרוב לוודאי במערכות יחסים וכל הקשור בנטייה מינית. ביום יום עם בן הזוג וביחסי מין איתו אני נהנת מאד, לא חשבתי ולו פעם אחת על רצון להיות עם בנות או באמצע סקס על בחורה, זה לא קורה בפועל אבל לאחרונה אני ככ בחרדות שאני לא יוצאת מזה חשוב לומר שזה גבר של חיי אנחנו מדברים על חתונה ואני לא רוצה שהדברים יהרסו אשמח למענה השבוע אני מתחילה טיפול cbt

תודה על המענה המהיר. מרב שאני טוחנת יומם וליל את המחשבות ואני מנסה שלא להילחם בהן. זה מגיע לרמות של דחפים מסויימים. אולי לראות סרט לסבי ולראות מה זה עושה לי. זה אפילו הגעיל אותי. וזה הגיע לרמה שיש לי התקפי חרדה קשים מתוך שינה

נשוי 3 שנים ..לאישה טובה חכמה ויפה ...אישה שאוהבת אותי ללא תנאים....הבעיה היא שאני בספקות חריפים 24/7 האם זו היא או האם פספסתי את האישה המיועדת לי...אני ואשתי די שונים ...אני יותר קולני עם אופי בטוח יותר ואשתי עדינה בעלת אופי חלש ...כאשר מבחינתי זהו חיסרון המפריע לי מכל...שאלתי היא מהי הביצה ומהי התרנוגלת...האם בגלל החיסרון אני בספק או שבגלל הספק אני נתלה בחיסרון...אני ממש חושב על גירושים ועל נישואים שניים בתקווה שזה יביא קץ לייסורי הנפש....אשמח לשמוע דעתך

הבעיה היא שאני ממש מרגיש שהיא לא מתאימה לי ...ושאם מישהי אחרת לא הייתי נכנס לברוך הזה...האם יצא לך לפגוש אנשים שנפרדו מהבן זוג ושוב הבעיה חזרה להם??? אני די מפחד שאני מרמה את עצמי בכל מה שקשור לקבלת הספק

שלום. סיימתי טיפול קצר מועד עם סטאז'ר ל-cbt. הוא עזר לי מאד והצלחנו ביחד להפרד מהבעיה שהיתה לי. הבעיה היא שמאד מאד נקשרתי אליו. אני מרגישה ממש דכאון ועצבות. אני מדברת אליו המון בראש, יש לי שיחות נפש איתו בראש. אני כל הזמן חושבת עליו. אני כל הזמן רוצה לשתף אותו במה שקורה לי. אמנם הוא נתן לי את האופציה להיות איתו בקשר, אך כמה אני יכולה לבלבל למישהו שהפך לאדם פרטי את המוח. מקוה שאכן יעשה משהו לגבי הלימודים שלו ואז תהיה לי את האפשרות להיות איתו בקשר מדי פעם. האם זה נורמלי? האם לא השתגעתי קצת? זה מאד מטריד אותי כי זה הופך אותי לפאתטית בעיני. אשמח לתשובה

היי שרון, שמי רון בן 26, ורציתי לשאול שתי שאלות: כבר כמה שנים שאני עורך מעין טקסים כאלה לפני ביצוע של כל מיני דברים חשובים,או לסילוק של מחשבות רעות, הטקסים מתבטאים בחזרה על כל מיני פעולות יומיומיות תשע פעמים(!), לדוגמא-מחשבה רעה שחולפת בראשי, עליי או על אחד מהאנשים החשובים לי, אני חייב לנשק את המזוזה תשע פעמים, יש אינספור דוגמאות, האם הדבר הוא או.סי.די, ואם כן ממה זה נובע? מה מומלץ לעשות? דרך אגב, אני מודע לזה שזו בעיה ויש פעמים שאני נלחם בעצמי כדי לא לעשות את הטקסים הנל, אל מרגיש רע לאחר מכן. תודה רבה :-)

אהלן, אני בן 21. קרוב ל3 שנים אני תולש שערות מהסנטר, יש אזור מסויים שאני מרבה לתלוש בו. הבנתי שמדובר בטריכולוטומניה. קודם כל אשמח לשמוע איך להפטר מזה, זה ממש מציק לי. בנוסף, אזור התלישה גודל ממש ממש לאט, שאר הפנים עם זיפים לעומת הקרחת שבגלל נראה שאין שם גדילה כלשהי בזמן הקרוב, מה הסיבה? תודה!

קשה לי מאד להיפרד בסוף הפגישה. מנסה מאד חזק ללכת בשקט בלי דרמות אבל אני כל כך על קפיץ בסוף השעה שאני בוכה מכל דבר שמתחיל לעצבן אותי. יש לך רעיון מה יכול לעזור לי?

תודה על הרעיון והעצה הטובה.

הי שרון. את כתבת שאם אדם רוצה להשתחרר מהמחשבת הטורדניות שלו אז מאד תלוי בו שיקבל את ההתנהגויות השליליות שלו. אבל אם יש דברים שמאד קשה לו איתם אז הוא לא מקבל אותם?! במצב כזה זה עניין של תהליך לא? בכלל קשה לקבל ולהיות סבלני כלפי עצמך. תותי

שלום רב, אובחנתי כסובלת מ- o.c.d ועל דעת עצמי החלטתי לנסות להתגבר על הבעיה לבד ללא טיפול מקצועי: בזמן תפילה עולות לי מחשבות / "בקשות" רעות על דברים רעים וקשים שקורים או שיקרו לאנשים מסוימים. המחשבות הללו גורמות לסבל רב ,לקושי נפשי עצום ולפחד וחרדה שמא למחשבות הללו יש תוקף והם יתממשו. לפני כמה שבועות בזמן ברכה עלתה לי מחשבה רעה כזאת לראש - לאחר מס' ימים נודע לי שהמחשבה שעלתה לי בראש אכן התממשה.. (מדובר בפטירה לאחר מחלה) אי אפשר לתאר את הרגשתי מאז... התפקוד שלי נעשה בסיסי ביותר ואיני מעיזה לספר ע"כ לאיש מרב פחד וחרדה. רציתי לשמוע את דעתך בענין, האם נתקלת במקרה כזה? האם אפשר להיפטר ממחשבות אלו? תודה

תודה על תשובתך, רציתי לשאול האם ניתן להיפטר ממחשבות אלו ואם כן כיצד? האם יש איזו שהיא טכניקה שתסיע בהתעלמות ממחשבות אלו שכן כרגע המחשבות מנהלות אותי. תודה.

שלום יקירה את זוכרת את הסיפור באירוע שמלצרית הרימה כסא לגובה ואני נגעתי ברגלי הכסא כאילו לכוון את הכסא קדימה יותר כי האשה המבוגרת היתה לידה פחות או יותר, ואז המלצרית אמרה בקול גובה למה אני עושה כחה? היתי באירוע וראיתי מקרה דומה אלא שהמלצרית לא הלכה בין אנשים הרימה כסא לגובה אבל לא ליד אנשים .יכול להיות שכל המלצריות בארץ עושות את זה אבל האם זה היה צודק שהיא צעקה עלי אני אורחת? שאלה נוספת בבקשה בקשר לאו סי די שלי .אני אוהבת את הלילה מאוד .לעומת הבוקר אני מעדיפה למות בבוקר ולא לקום בבוקר מנימום בתעש. האם זה קשור לאוסידי שנאה לבוקר שנאה תהומית? תודה יקירה

היי שרון ביום שני התחלתי לקחת פבוקסיל 25 מג האם יתכן שתופעות חרדה פאניקה התגברו וחוסר שינה מוחלט האם ניתן לקבל טיפול דרך אינטרנט ומה העלות תודה

מחשבות כמו שעומד להזיק לתינוק במשפחה או לבן משפחה, כתבת כי טיפול cbt יכול להעלים לחלוטין נחשבות טורדניות מסוג זה .התרשמותי ממך מאד חיובית. שאלתי היא האם את מכירה או נתקלת במישהו שאכן טופל ב-cbt ןאכן המחשבות הטורדניות עברו לו לחלוטין? למה בפורום יש טוענים שהם סובלים שנים מזה. מודה לך לתשובתך

תודה שרון, שאלה ראשונה: כמה זמן בערך לוקח טיפול כזה, עד שהמחשבות נעלמות לגמרי. שאלה שניה: האם מחשבות האלו או אחרות יכולות לפרוץ שוב בעתיד, ולדעתי כן, אז מה עושים במקרה זה? ואם צצות מחשבות אחרות שונות ממה שהיה אז מה עושים? שאלה שלישית: מדוע הרבה מהמשתתפים באתר סובלים מזה שנים, ולא מצליחים להיפטר מזה?

שלום, אני מטופלת בציפרלקס 10 מג מעל 5 שנים עקב התקפי פאניקה.הרגשתי מצויין במהלך השנים מלבד פעם או פעמיים של נפילות עקב מחלות קלות . אני מאוד היפוכונדרית ולכן כל שינוי בריאותי מורגש בנפש. אני הייתי חודש עם נזלת , ליחה ושיועלים ורופאת משפחה נתנה לי אנטיביאטיקה זינט,(ברוכיטיס שלא טופל) תחילה פחדתי תופאות לווי מאנטיביאטיקה הזאת שמעולם לא לקחתי, לאחר מכן פחדתי שחליתי במחלה נוראית כמו מחלת ריאות סופנית (למרות שאיני מעשנת) או משחפת (למרות שכולם הסבירו לי ששיעול עם ליחה ירוקה ונזלת אינם תסמינים של שחפת), בקיצור אני עם חרדות קשות , חוסן תאבון וקשי שינה. איך אני יוצאת מזה? האם השינה ותאבון יחזרו בבית יש לי 3 ילדים ובעל

היי רונית האם זה נורמלי שמתווספים לי טקסים עם הזמן?

שרון החלטתי לחזור לטיפול הקוגניטיבי..אני מטופל בכדורים אבל זה לא עוזר השבוע ראיתי באינטרנט תמונה של מישהו צעיר שהצטלם עם הישבן מעט בחוץ חשתי מן לחץ כזה הייתי בטוח ששי גירוי והחלטתי לנסות לאונן מול התמונה הצלחתי לגמור אבל בסוף דמיינתי בחורה ואני מפחד שזה בשביל לרמות את עצמי ובכלל גמרתי מגבר! ! די נמאס לי כבר אני חושב שאני הומו וזהו גם כשנראה לי שזה עובר אני נמשך לבדוק גל הזמן תמונות של גברים הטקסים האלה לא מפסיקים !!

היי שרון, כבר שאלתי פעם שאלה בפורום, ואת ענית שבהחלט יכול להיות לי OCD. לאחר מכן, חקרתי הרבה באינטרנט וראיתי הרבה מאד מאפיינים שקורים אצלי ובטקסים שאני עושה. מאז השאלה שלי בפורום התווספו לי טקסים רבים נוספים, ונהיה לי יותר קשה. לא סיפרתי להורי שלי. לא על מה שקורה איתי, לא על הפורום בקיצור, הם לא יודעים כלום. אני לא רוצה לספר להורים שלי. אני לא מרגישה בנוח לספר להם, אני לא יודעת בדיוק למה. אני בן אדם שלא משתף ממש. גם בחיי היום יום הרגילים שלי אני לא משתפת אותם או מתייעצת איתם לרוב. סיפרתי על מה שקורה רק לחברה אחת, שכרגע אנחנו לא בקשר ממש טוב. אני מרגישה שמאד קשה לי עם כל הטקסים וכל מה שקורה, ושאין לי עם מי לדבר על זה או לפרוק. מאחר וההורים שלי לא יודעים, הם לא מסוגלים להבין למה אני עושה את מה שאני עושה, והם מתעצבנים. לדוגמא למה אני לא מכסבת דברים מסויימים, למה לוקח לי כל כך הרבה זמן עד שאני הולכת לישון (הטקסים קורים בעיקר לפני השינה)וכו'. אני מרגישה שזה נהיה יותר ויותר קשה, במיוחד שהבנאדם שאני הכי קרובה אליו במשפחה, אחותי הגדולה , כרגע בטיול הגדול אחרי הצבא, אך אני בכל מקרה לא מרגישה בנוח לספר גם לה על זה. אני באמת בנאדם מאד סגור, שלא משתף יותר מדי מה קורה איתו, רק עם החברות הקרובות, וגם איתן לא הכל. קשה לי מאד להתמודד עם זה לבד, ולפעמים אני מרגישה שאני רוצה לדבר עם איש מקצוע, אבל אני גם לא רוצה לשתף את ההורים שלי, כך שלהגיע לאיש מקצוע זה קשה. אני כל הזמן מתלבטת אם אולי לשתף עוד חברה טובה מאד שלי, א ך משהו מונע ממני לספר לה כל פם מחדש. אשמח עם יש לך רעיונות מה אוכל לעשות על מנת להקל טיפה על ההתמודדות שלי עם ה - OCD שלי. תודה מראש.

אני יוצאת עם מישהו שאמר לי שיש לו OCD האם זה יכול להשפיע על טיב הקשר ? האם אני עלולה להיפגע בצורה כזו או אחרת ? איך אני אמורה להתנהג ?

השאלה אם הנטייה ל OCD לא יכולה להתרחב גם לתחום הקשר עצמו ולנסות להשפיע גם עליי, כי כאילו "ככה צריך"

שלום רב, אנו סטודנטיות לתואר ראשון בפסיכולוגיה אשר עורכות מחקר במסגרת סמינריונית זקוקות לעזרתכם- אם אתם הורים לילד המתמודד עם הפרעה נפשית או מחלה פיזית כרונית (או שאתם מכירים הורים כאלה ותוכלו להעביר להם את השאלון) ממש יעזור לה אם תמלאו את השאלון הבא. תודה רבה, נופר ושרה https://docs.google.com/forms/d/1E321x7GMFJfnRW66tAeLHn1ic-x1er_0GP3XQlWMNr0/viewform

מישהו שאני מכירה יודע על האובססיה שלי ומשתמש בזה נגדי כדי שאני אתייחס אליו. בקיצור אני רגע לפני הגשת תלונה במשטרה זה כל כך מעליב פוגע ומעצבן שבכלל קיים אדם חסר רגישות כזה. בחיים שלי לא שנאתי ככה בן אדם ופעם ראשונה בכלל שאני מרגישה עד כדי כך שנאה למישהו. רגש נוראי שבא פשוט לברוח מהמציאות!

אני מפחדת להרגיש עד כדי כך מלוכלכת כי אז אני אעשה את מה שהייתי צריכה לעשות מזמן להוציא את הצדק לאור ולא חסרים לי עדים והוכחות אנשים שלא מכירים את הבעיה הזאת לא מבינים שהם נותנים לעצמם גול כי אנחנו נראים להם חלשים ובצדק אבל ברגע שאנחנו מרגישים מלוכלכים.... פתאום בא לי להרגיש מלוכלכת ולהיכנס באובססיות האלה בפעם השניה! ולשלם לכל מי שפגע בי!

עד שסוף סוף הצלחתי לעבוד בעבודה 'נורמלית' לקחו לי את המפתח מהתיק שיכפלו והתקינו לי מצלמות בבית וכל העסקים בסביבה ידעו ואני המשכתי לעבוד שם כרגיל ומההלם עד היום עוד לא הגשתי תלונה ובגלל זה אותו אחד משם ממשיך להציק לי עד היום כי הוא גילה את כל החולשות שלי ואנשים כנראה נהנים להציק לאנשים חלשים ובאמת שאין לי מושג איך הוא התאהב בי כי אנחנו אנשים מוזרים. והוא איים ונראה לי שימשיך לאיים על מכרים שלי ואני באמת שרק רוצה שהוא יתן לי להמשיך בחיי ויעזוב אותי בשקט אין לי מזל בחיים האלה ונראה לי עכשיו שאני הולכת להיכנס לתקופה של משטרה בתי משפט עורכי דין ועדים כי כשאני מתחילה במשהו זה עד הסוף בצורה אובססיבית

שלום אני סובל מ OCD כבר תקופה בזמן האחרון הטקסים והבדיקות שאני עושה די מכבידים עלי למשל אני מפחד שיהיה לי צניחת חלחולת אז פעם בכמה זמן אני בודק באמת שאין לי צניחה על ידי הסתכלות בפי הטבעת ומעט לחץ עמו ליציאה רציתי לדעת איזה כדורים הכי טובים ל OCD ושתופעות הלוואי שלהם לא כוללות עצירות ואיזה טיפולים אחרים לא תרופתיים יכולים להועיל לי רק בתקופה האחרונה החרדות שלי התגברו כי אין לי עבודה כרגע תודה רבה

שלום רב, רציתי לברר בנוגע להחלפת כדורים. אני במשך כמעת שמונה שנים לקחתי כדורים בשם אפקסור .אך בזמן האחרון מחשבות מתרידות אותי בלי סוף.ניסיתי לעלות מינון על ידי המלצת רופה ,אך דבר לא כל כך עזר.הייתי אצל פסיכיאטר אחר ו הוא המליץ להחליף כדורים לציפרלקס. האם זה פיתרון טוב?מפחיד אותי גם העברה מאפקסור לציפרלקס?האם יכול להיות יותר גרוע?גם כדורים מתחילים לעבור אחרי שבועיים .כמובן הסבירו לי שהועברה היא בהדרגה .מה המלצתך לגבי העברה לכדורים אחרים!מה עדיף אפקסור או ציפרלקס להבחה ocd. פשוט שמעתי שציפרלקס בדור ישן ויש מכדורים האלו השמנה. אשמך לתשובתך. בתודה.

שלום שרון, השתחררתי מהצבא לפני לא מעט זמן, ואיכשהו פיתחתי אובססיה הזויה לקורס טיס טייסים ומטוסים/מסוקים. לא זכיתי מעולם להיכנס לשלבים מיון הראשונים אפילו של קורס הטיס. והשתחררתי משריון, ועברה יותר מחצי שנה מהשחרור. ועדיין אני רואה מטוסים ומסוקים של חיל האוויר, ואיכשהו אני מרגיש החמצה מאוד גדולה בלב שלי. זאת אומרת קשה לי להיות "שמח" מעצמי בגלל זה. ומסיבה לא ברורה אני מחשיב את עצמי לפחות איכותי בגלל שלא התקבלתי לשלבים הראשונים של המיונים אפילו. אני די משליך על האיכויות שלי מהאי-מעבר .והדימוי העצמי שלי נפגע אפילו יותר. אני רואה טייסים כדמויות אלוהיות עם סרבל טיסה מדוגם, וקסדה מוריקה עם מסיכת החמצן הזאת, וליבי נחמץ כל פעם מחדש. איך אני לא כזה?! איך אני לא במקומם?! גם אני רוצה לטוס במכונה הזאת! אבל מנגד, אני מבין שהם בני אדם לכל דבר ועניין. ועדיין זה לא מרפה. אני רואה כל כך הרבה אנשים איכותיים וטובים, באזרחות, שחלקם נפלו בשלבים מאוחרים מאוד של קורס הטיס, ואני רואה אנשים איכותיים שהיו באותו מצב שלי, אבל הם ממשיכים בחיים שלהם, והם נהנים וזה לא "מזיז" להם (לפחות על פי מראה) ואני מניח שהם בניגוד אלי, לא מסיקים מסקנות על עצמם מהחוויות שלהם בקורס הטיס. אני רואה כנפי טיסה וליבי נחמץ. אני כותב על זה ואולי נהיה לי יותר קל. בנוסף משהו שחשוב לציין, אני הומוסקסואל, ואני רוצה לדמיין שבעתיד אני אוכל למצוא מישהו איכותי, כמו טייס הומו(איזו מחשבה הזויה! אני יודע...) ואז אולי יוקל לי במקום הזה, שאני ארגיש מנוח, כי לידי נמצא מישהו, שההצלחה שלו והמימוש שלו, והחוויה שלו, היא למעשה כמו החוויה שלי. מקווה שהבנת את הנקודה. בכל אופן בלי קשר לגבר עתידי, או לטיסה עצמה, או לקסדה והכנפיים שלהם, איך אני מפסיק את המחשבות האלה. הפכתי את עצמי לאיזה תת אדם / חוסר הצלחה משווע ביחס לטייסים, ואני יודע שאני אובססיבי באופי שלי. תמיד הייתי כזה, ולמרות שאני מבין שזאת מחשבה שהיא נכונה לי בלבד היא תלוית תרבות וזמן. (היוקרה והסטטוס של הקורס גבוהה כל כך רק בישראל, נכון להיום) זאת אומרת ההרגשה העוצמתית של לראות מטוס או מסוק של חיל האוויר, היא נכונה לי ולמישהו אחר זה לא יעשה כלום ולא יגיד דבר, כמו כל דבר בחיים ולמרות שאני מבין את העניין הזה, עדיין קשה לי לקבל את זה שאני לא כזה. המחשבות האלה, מציקות מאוד וטורדניות, כי אני מרגיש שיש משהו בחיים, שאני לא אוכל לעשות, ועצם המחשבה הזאת שלעצמה, קשה מנשוא כי היא גורמת בסוף לחוסר השלמה תמידי. אבל זו אמת נאצלת שצריך להבין אותה בחיים... אי אפשר להיות כל דבר... איך אני נהיה יותר שלם עם עצמי? נהנה יותר? ופחות עסוק במה אין לי? או איך אני משנה את דפוס המחשבה הזה שנחרט לי במוח וגורם למוח שלי להבין אחת ולתמיד, שלהיות טייס לא אומר להיות מושלם, או איזה דמות אלוהית. תודה לך מקווה שתעזרי

שלום..אני סובל מocd שהוא בין היתר בנושא נטיה מינית. לפני שבוע היה לי חלום בו חבר טוב מהעבודה התחכך בי והתעוררתי עם קרי לילה ותחושה רעה.  התייעצתי עם מטפל המתלבטים מיניים והוא מסר שמדובר במשיכה לא מודעת לגברים ואף משיכה מודחקת. הוא הכניס אותי להתקפי חרדה נוראיים שנכון אותן בנאדם חבר טוב שלי אבל אני לא חושב שהוא מושך בכלל.  החלומות האלה היו בעבר . רק על חברים קרובים ותמיד זה היה חלום על נגיעה באיבר המין.הסתפקתי בהסבר של מפרשת חלומות שמדובר בסימבוליקה להדדיות ורצון להיות כמוהם וההסבר של פסיכולוג נוסף שקישר את החלומות לתרחישי ילדות טראומטיים עבורי בהם אני ואחי נגענו אחד לשני באיבר המין ועד היום זה מציק לי הוא טען שהחברים שאני חולם עליהם הם סוג של אחים חברתיים בשבילי ומופיעים בגלל סוגיה לט לתורה בעניין הילדות.  יצאתי מאוד מבולבל ומעורער מכל הסיפור אני לא הומופוב מצד אחד אך מצד שני אין לי זיקפה מגברים אני בחרדה נוראית לא יודע למה להאמין כבר!!! אני מרגיש צורך כל הזמן לראות סרטי גייז ותמונות וממיין אקטים מיניים אבל אין לי זיקפה בכלל...אני משתגע מזה!! למה הוא אמר לי את זה בכלל ??

אני במצב פאניקה וחרדה נוראית רק כי שמעתי משהו זוועתי בחדשות. עכשיו זה יקח חודש להירגע מזה וכל השבועות יהיו מנוטרלים. קשה לי.

היי, ברצוני לקבל תשובה ולדעת איך קוראים למצב ממנו אני סובל. כשאני תחת לחץ רב כתגובה אני קורע בגדים ללא הפסקה ו\או שובר מברשות שיניים וחושב כל הזמן על להרוס חפצים אחרים (אך רוב הזמן זה מתרכז בקריעת בגדים (לרוב תחתונים) ושבירת מברשות שיניים). הלכתי לטיפול פסיכאטרי וטיפול אצל פסיכולוגית קוגניטיבית התנהגותית אך מעולם לא פירטו לי על ה-OCD שלי. אני עכשיו ניצב בסימן שאלה גדול האם מה שיש לי הוא אכן OCD או לא. זה לא שהמחשבה הזו מעסיקה אותי כל חודש, כל יום כל היום ולכן אני כבר לא סגור על העניין. האם אקט קריעת הבגדים - האם זה רק מלחץ? האם זה ממחשבות חודרניות? משהו אחר? האם זו באמת אובססיה? העניין די מייאש לנוכח העובדה שלאחר שהקריעה נותנת הקלה מסוימת (קצרה למדי), אני מיד לאחר מכן מתמלא בחרטה על המעשה שעשיתי ואז אני מתחיל לחשב בצורה אובססיבית על הנזק הכספי שגרמתי לעצמי ע"י הרס הבגד\חפץ ועל למה לא הצלחתי למנוע מעצמי לעשות את זה. שום חיפוש לא מעלה OCD שכזה, אני מעוניין לדעת האם יש עוד אנשים שסובלים מOCD שכזה? אובבסיה להרס חפצים? האם קיים דבר כזה? האם באמת יש לי OCD או שמה האבחנה והטיפול הקוגנטיבי (שלא ממש עזר לי) שקיבלתי היה מוטעה ואני סתם מגיב ככה מלחץ\חרדה פעם ב... ואז ברגע שהלחץ יורד זה נעלם?

דבר ראשון - תודה על התגובה המעמיקה שבהחלט הייתה מועילה. דבר שני - האם יש המלצות למטפל\ת באזור השרון (נתניה-הרצליה)?

איך ניתן לקבל את הספק ? קבלת הספק משמע שיש אפשרות שאני נמצא עם אדם שלא מתאים לי....להילחם עם המחשבות והרגשות לא זו השיטה...אבל מדוע זה הופך את קבלת הספק לשיטה להילחם בו.....אנשים שבזוגיות בדרך כלל הם עם ודאות לגבי הזוגיות שלהם....אך אם יש לך ספק כנראה שאולי יש משהו שגוי בזוגיות זו על אף שלא ניתן להצביע איפה זה בא לידי ביטי בזוגיות....

ידיעת המחלה הינה חצי תרופה....כלומר לדעת שהמחשבות והתחושות מגיעות מה OCD ....אך קבלת הספק משמע שייתכן ואני חי עם הבן זוג הלא נכון וזוהי מחשבה המחזירה אותי לאחור כל פעם מחדש....מאיפה הוודאות הגמורה שמדובר בOCD...ושאלתי תקפה{אני חושב}על אף שהזוגיות היא טובה

מתי יש להשתמש בתרופות נוגדי דכאון